לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי ה'
- - - לא מוגה! - - -
התורה אומרת
לא תקום
ולא תיטור את בני עמך
ואהבת לרעך כמוך,
אני אדוני.
התורה מזהירה ואוסרת
את הנקמה, אסור לך לנקום.
שי, נקמה זה הדבר הכי מתוק.
אחד עשה לך עוול,
אוה, איך אתה רוצה להחזיר לו, להראות לו בדיוק, בדיוק
מה הוא גרם לך ומה עשה לך.
אין דבר יותר מתוק מזה.
התורה אוסרת נקמה.
אפילו בשעה שחברך עולל לך רעה גדולה
וטבעו של אדם חפץ לנקום
ולהחזיר רעה
תחת רעה, בדיוק, לא יותר,
בדיוק.
והנקמה מתוקה לו כמו דבש.
התורה מזהירה לא תיקום.
לא רק לא תיקום,
אלא אסור לך גם לזכור בכלל שחבר עשה לך רעה.
אתה חייב לשכוח את כל מה שהוא עשה.
על זה אמרה התורה, לא תיטור.
מה זה לא תיטור?
לא תשמור את זה בלב.
נטירה זה שאתה לא עושה כלום, אתה לא נוקם.
אבל אתה שומר את זה בלב.
זאת אומרת,
לדוגמה,
אחד בא לחברו ואומר לו, תלווה לי בבקשה, תשאיל לי בבקשה פטיש.
אין לי.
אה, אין לך?
בסדר,
נתראה.
הוא מחכה לרגע שהוא יבקש ממנו איזה משהו ויגיד לו,
אה, אה, אה, אה, תשכח מזה.
זה נקרא לא תיקום.
מה זה לא תיטור?
אחד
אומר לחברו, תן לי פטיש.
אומר לו, אין לי.
אחרי כמה זמן בא ואומר לו, תן לי פטיש.
הוא אומר לו, הנה, קח.
אבל אתה רואה, אני לא כמוך.
אה, אז אתה נותר לו על זה שהוא לא נתן לך. אתה נותר.
אתה שומר בלב שהוא לא נותן. לא! אתה חייב לשכוח!
יבא ביי, יבא ביי. מה?
צדיק!
הוא לא נתן ואתה נותן.
אז מה אם אתה מזכיר לו?
הוא אומר, לא! אתה עובר על לא תיטור.
איך אפשר לבקש מאנשים דבר כזה?
רק התורה יכולה לבקש, כי הבורא יודע את מי הוא ברא.
זה בכוח שלנו, אם נשמע לתורה. אם לא נשמע לתורה, אנחנו כמו כל בני האדם,
רגיל, כמו גויים.
והתורה אומרת, לא תיטור ולא עוד, אלא שחייב להתנהג עם חברו כאילו ולא היה מאומה ביניהם.
וכמו שהוא מחויב לאהוב כל איש מישראל,
כמו שהוא אוהב את עצמו,
שנאמר, ואהבת לרעך כמוך.
זה המשך הפסוק.
אז מה כתוב בתורה? פסוק אחד רק למדנו.
לא תקום ולא תיטור את בני עמך, ואהבת לרעך כמוך.
ומסיים, אני אדוני. למה?
אני רואה בדיוק.
מה אתה עושה?
ואני רואה גם את הלב שלך, אם אתה נוטר.
ואני גם יודע אם אתה אוהב.