ברוקלין קולג - חלק א

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

זה חשוב, כבוד הרב, אני חימניה עקשנית!

כבוד הרב, קשה לי להרים את המיקרופון היום בערב, כי אתם יודעים, אנחנו התימניות, בדרך כלל לא אוהבות לדבר, ואני אמרו מתכוון. זה מה שאני קיבלתי מסבתי.

אבקש את כבוד הרב לקרוא לבעלי לשולחן, כדי שיהיה לו הסכמה במה שאני אומרת.

ואני חייבת שכבוד הרב יבטיח לי רפואת הנפש לבני,

איפה כבוד הרב נמצא?

כבוד הבעל, בבקשה, יקום. המרוקאי שני יקום.

מה שקט, כבוד הרב? אתה מתבייש, אבל תקום.

מיכאל, תקום.

רגע, הוא יקום, ייתן לו צ'אנס.

הוא כבר כאן?

הנה הבעל היקר.

כוכב עולה.

באיזה אזור את?

אני פה, לצערי, שאני צריכה לעמוד נגד כולם. שמה למעלה? שמה למעלה? כן. איפה אני לא רואה? עוד יותר טוב.

איפה? איפה? איפה? איפה? איפה? איפה? איפה? כן.

כבוד הרב. כן. אני לא אוהבת ליגאון ולא כלום, אבל אני מוכנה לתרום עשרת אלפים דולר ליתום שופר ותשלומים.

או, בתשלומים.

אני מבקש ממך שני דברים. כן.

אחד, שאת לא תלכי יותר עם פאה, רק עם כיסוי ראש מטפחת.

אני אגיד לך, כבוד הרב,

יש לי בנות שעובדות בבתי ספר חסידים.

לא מעניין אותי. את מסכימה? מקבלת! מקבלת!

רגע. איפה? אני ארימה פה על הפאה. אני תובע בנימבית על אלון.

רגע, גמרת לנו את הזמן, אכירי.

עוד בקשה אחת,

שתלכי לשיעורי תורה באופן קבוע כל שבוע.

מוכנה?

מוכנה. פעם בשבוע?

פעמיים. למה אתם יכולים לקבל בילדים ובבית? אני בחורה ש... פעמיים. פעם בשבילך ופעם בשבילי.

מוכנה?

מוכנה? מוכנה לקבל את זה פעמיים בשבוע.

מקבלת.

מקבלת. עכשיו אני מוכן לקבל את העשרת אלפים דולר. אוקיי.

קלטות מס' 287-288. פרוקלין פולר.

ערב טוב. בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ורחמם ירוויח.

מה ההבדל

בין האנך

של הגויים

לבין האנוכי של היהודים?

מה לנו יותר ישר, הגון וצודק

מהרעיון שעמד בבסיסה של האידיאולוגיה הקומוניסטית?

יעבדו כולם בשווה,

יתחלקו במתנת שמים בשווה,

בחסל סדר עוני וסבל בעולם.

עבוד כפי כוחך וקבל לפי צרכיך.

הססמאות מאוד יפות,

אך מה רב המרחק בינם לבין המימוש בשטח?

יחלקו הכול את אוצרות הטבע וחסל סדר מעמדות.

אכן, החלק הראשון,

ליטול מהעשירים את רכושם,

בכך הצטיינו.

בעדים לכך כל אותם עצי תלייה ששימשו את המהפכנים.

אך האם כספם הגיע לעם?

האם זה חיסל את הפערים?

הרי זה נשאר אצל בכירה, מפלגה והמשטרה,

בה אין כבד הידועים לשמצה.

אם כך,

איפה האנך?

ואכן, לא חלפו אלה שבעים שנה,

והאידיאולוגים היחידים הם מספר ישישים שעדיין לא התפקחו מהחלום המתוק.

אך היכן הם הצעירים הנלהבים שנשאו את המהפכה על גבם?

הם מזמן הפנו עורף לאותה אשליה,

שכן היא אינה משנה את האדם,

היא אינה בונה אותו פנימית,

ככזה שדי לו בצרכיו,

ששמח בעבודתו.

ואם כן, הלא אלו היו תחלואי המשטרים כולם,

שאת כל הרכוש הציבורי

והכוח של העובד

נטלו לעצמם,

והשתמשו בו לצורכי עצמם

ולא למענם.

חיי התענוגות

ופינוק

שחיו בהן משפחות הצארים למיניהן,

הפכו עתה לצורת חיי השכבה השלטת.

חנויות מיוחדות למצרכים

שהעם הרוסי בכלל לא ידע על קיומם,

נשפה פאר ובזבוז כספי הציבור,

ללא כל רגש אחריות ומוסר אישי.

כי הכול לא נבנה נכון,

הפלס

והאנך

לא עמד לרשותם.

זה היה הקומוניזם.

בארץ היתה השפעה מכרעת

על עיצוב חיי ההתיישבות

לאותה רוח לאומית סוציאליסטית

שנשאה עימה כה רבים מצעירי עמנו,

מסירות נפש ללא סייג,

ייבוש ביצות תוך כדי סיכון במחלות

ומחיר גבוה של אנשים צעירים חדורי רוח

הקרבה שלא היה קורבן גדול מדי עבורם בדרכם להגשמת חלומם לבנות בית

לעם היהודי בארצו.

רעיונות של שיתוף ושוויון הביאו להקמת הקיבוצים,

תוך כדי ניסיון לשנות את הרגלי החיים של חבריהם

עד כדי הקמת בתי ילדים

שבהם היה החינוך בידי המטפלת.

פעילות ההורים

ראו רק בשעת האהבה,

ללא ידיהם מלטפת וללא דמות של אב מוביל ומדריך.

סיפר אחד מבני הקיבוצים

שהיה מוכשר מאוד לנגינה בגיטרה,

מאוד אהב לנגן בה,

אך בקיבוץ חסר היה באותו זמן

נגן חליל,

והוא נאלץ ללמוד חליל,

אותו שנא אחר כך כל ימיו.

השיתוף של כל החברים ברכוש הוא דבר שבלט ביותר ביחס אל ניצולי השואה,

שאת כספי הפיצויים או התמלוגים שקיבלו

היו חייבים להעביר לקופת הקיבוץ,

דבר שהיה לו ביטוי בכל חודש,

בניגוד לדברים חד-פעמיים, כגון כספי ירושה ומתנות

שקיבלו חברים.

ועל כולם פתיחת מסלול מעמדות קיבוצי ייחודי בתפקידים שונים

במנהלה ובעבודות חוץ,

שגרמו לפער בין החברים.

לאט-לאט גבע החלום

ועמו צצו כל הבעיות הישנות של מידות

ותכונות אנושיות

שלא טופלו כראוי,

ולהפך,

השד פרץ מן הבקבוק.

כיום עבדה האידיאולוגיה.

ברוב הקיבוצים יש חדרי אוכל בתשלום,

אין חדרי ובתי ילדים,

חזרו ללינה משותפת קלאסית,

וגם ניסיון זה נכשל.

וכיום תלויות תביעות של בני הדור השני והשלישי כנגד הקיבוצים,

על כי היו שפני ניסיון

במעבדת הקיבוץ.

בקיצור,

הקיבוצים רצו לחקות

את הקומוניזם והסוציאליזם,

וגם זה קרס והתמוטט.

כי האנח

של הגויים,

הפלס של הגויים עקום.

אבל יש אנך ליהודים.

האנך של היהודי כתוב בעשרת הדיברות, אנוכי השם אלוקיך.

האנך הוא בידי.

אם בצונך להקים חברה אנושית שתוכל

לתת לאנשיה את היכולת

לחיות יחד לאורך זמן ולהתעלות,

אין דרך אחרת

אלא ליטול את האנוכי

את האנח

ועמו לבדוק בכל עת

כי הבניין נכון וישר.

רק בעזרתו תוכל לקום חברה צודקת

שמחד מאפשרת לאדם לפתח את כישרונותיו ומרצו התוסס.

יחפש אפיקים,

אך תמיד תחת בקרה וביקורת.

לא לפגוע בזולת

ולא לרמוס אותו.

יש חוקים סוציאליים לשמירה על זכויות העובד והחלש,

מניעת הלנת שכר שכיר,

כמו כן איסור הונאת לקוחות,

החל ממרמה פשוטה של מידות ומשקולות,

בצדק וביושר.

אם נתינת עצה כללית הוגנת וראויה לפני עיוור לא תיתן מכשול.

שמירת זכויות החלש.

הרגישות לאלמנות ויתומים.

לא לנצל חלילה את חולשתם

כדי לרמוס ולגזול מהם את שלהם או את אשר מגיע להם.

זה האנוכי

של התורה הקדושה.

החברה היהודית,

לא הישראלית,

היא מתהלכת בדרכי התורה,

היא שמעניקה בעצם את התרבות לכל העולם כולו.

וכמו שאמר נשיא ארצות-הברית, הארי טרומן,

כשהוא נתן הוראה להצביע בעד הקמת מדינה ליהודים

נגד משרד החוץ האמריקני, שלא חפץ בכך,

בגלל שיקולים

של ארצות-הברית,

הוא החליט בכל אופן

להעביר את ההוראה הזאת.

כשחבר הכנסת לורנץ פגש אותו ודיבר אתו, שאל אותו מדוע הוא עשה זאת,

הרי זה כביכול נגד האינטרסים של ארצות-הברית,

הוא אמר,

רק אני וסטלין ידענו איזו סכנה מרחפת על העולם לאחר צצות האטום שנפלו בנגסקי והירושימה.

ובמצב כזה העולם יכול להתמוטט בן רגע.

וחשבתי,

לאור ההיכרות שלי עם התנ״ך

ועם היהודים שהיו בשכנותי,

חשבתי

שהיהודים רק יכולים להציל את העולם

על ידי המורשת והמסורת היהודית

והתורה שלהם,

שתיקנה את העולם מן הפראים שהיו בו.

לכן נתתי את ההוראה,

וזה היה אינטרס מובהק של ארצות-הברית שליהודים יהיה מקום,

כיוון שאם יהיו פזורים דעתם לא תהיה נשמעת,

ואם יהיו במקום אחד אז יוכלו להשפיע בעולם.

הארי טרומן צדק

שהיהודים הם המתכון להצלת העולם,

ואכן הגאולה תבוא לעולם בזכות היהודים.

אבל הוא טעה בקשר לקיבוץ הגלויות שנמצא כיום במדינת ישראל,

שזה יהיה הקיבוץ

שיוכל לעשות זאת.

לצערנו,

זה רחוק מזה,

כי ההנהגה היום אינה הולכת על-פי תורת ישראל,

אלא הפוך,

משתדרת להרחיק

עד כמה שאפשר מן הדת היהודית.

אנחנו מנסים בכל ניסיון שהוא להגיע לאוכלוסייה היהודית בכל העולם

כדי לומר להם דברים שמסתירים בהם בכוונה.

לפני שבועיים מצלצל אלי סטודנט

שלומד פילוסופיה באוניברסיטה בתל-אביב

ומספר לי שחילקו לו קלטת.

את הקלטת הזאת הוא לקח אתו לשיעור,

וכשהפרופסור דיבר על פילוסופיות של עמים שונים, הוא אמר, בואו נשמע פילוסופיה יהודית.

הוא הוציא את הקלטת,

שם את זה בטייפ,

30 סטודנטים

מקשיבים והפרופסור איתם.

שם הקלטת היה לוגוס אתוס פתוס.

הוא שומע שם בתוך הקלטת ויכוח,

שאני מדבר עם אדם ששואל אם ניתן להוכיח שיש בורא לעולם.

ואז אני מתחיל להוכיח לו את הנושא.

אז הוא מספר לי, הסטודנט,

שומעים בהתחלה שהוא לא מאמין שתהיה לך תשובה,

לאחר מכן

הוא ככה נראה,

מתחיל להבין,

בסופו של דבר הוא מקשה את עורפו

ומחליט שאתה לא צודק.

ואז אתה מנסה להסביר לו הסבר כלשהו,

ובסוף הוא נשאר

לא מבין.

אבל כשנגמר ההסבר שלך, הפרופסור אצלנו צעק

יש אלוקים.

שאלתי אותו

מה שכנע אותו שיש אלוקים?

אז הוא סיפר לי את הסיפור.

כשאני שכנעתי את אותו יהודי, אמרתי לו שניתן להוכיח שיש מורא לעולם, זה דבר קל.

תוך חמש דקות,

אם אתה בא על תפיסה,

20 דקות כשהבנה.

מה ההוכחה?

ההוכחה היא פשוטה. שאלתי

האם אתה נברא

או שאתה בראת את עצמך?

הוא אמר, אני נברא.

שאלתי,

יש לך הוכחה שאתה נברא?

הוא אמר, לא, אבל אני נברא.

הוכחה אין לך?

אמר לי, אין.

אמרתי לו, בוא, אני אוכיח לך שאתה נברא.

מה ההוכחה?

יש שתי אפשרויות.

או שאתה נברא

או שאתה בראת את עצמך.

אם אתה בראת את עצמך,

יש שתי אפשרויות.

או שהיית לפני שנבראת

או שלא היית לפני שנבראת.

אם היית לפני שנבראת לא צריך שתברא את עצמך, כי כבר היית.

אם לא היית לפני שנבראת לא יכולת להבות את עצמך, כי לא היית בשביל להבות את עצמך.

אם כן, מוכרע שנבראת.

שאלתי, הבנתם?

לא ענו, הבנתם?

חלק צעקו כן. אמרתי, מי יכול לעזור על זה?

אף אחד לא עזר.

אמרתי, אני אסביר עוד פעם.

אם אתה בראת את עצמך, יש שתי אפשרויות.

או שהיית לפני או שלא היית לפני.

אם היית לפני שבראת את עצמך,

לא צריך שתברא את עצמך, כי כבר היית לפני ואתה לא צריך לברוא את עצמך.

כמה זמן היית?

צריך לומר שהיית תמיד, תמיד, תמיד, תמיד, תמיד, וזה לא היה.

אם לא היית לפני,

לא יכולת לברוא את עצמך,

כי לא היית בשביל לברוא את עצמך.

אם כן, אתה ודאי לא בראת את עצמך.

מוכרח שנבראת על ידי מי שקדם לך.

זה הוא הבין.

אמרתי לו, אם כן, אתה נברא.

ואם אתה נברא,

יש בורא שקדם לך, שברא אותך.

כל נברא שנלך אחורה אחורה אחורה אחורה,

נגיע לראשון של הנבראים,

מוכרח שהיה לו בורא שברא אותו לפני כן.

מוכרח שהנברא

לא ברא את עצמו,

נברא על ידי מי שקדם לו.

אז נלך אחורה,

הראשון הראשון של הנבראים נברא על ידי בורא,

ואם תשאל

אבל מי ברא את הבורא לבורא אין בורא.

למה?

אם לבורא יש גם בורא, מה הוא?

נברא.

ואי אפשר שיהיו נבראים כל הזמן בלי בורא, כי את זה הוכחנו בהתחלה.

אז מוכרח שיש בורא שאין לו בורא,

שברא לכל הנבראים שנבראו.

עכשיו, מאיפה אנחנו יודעים שיש בורא?

מזה שאנחנו רואים שאנחנו נבראים.

אם אני נברא,

זאת העדות שיש בורא שברא לכל הנבראים.

כך התחלתי להסביר לו,

ואחר כך אמרתי לו,

כל דבר הוא מוגבל.

המיקרופון הזה מוגבל, יש לו גבול, מישהו הגביל אותו.

השולחן הזה מוגבל.

הנגר הגביל אותו.

האולם הזה מוגבל,

הקבלן הגביל אותו.

כדור הארץ הוא מוגבל,

השמש,

הכוכבים, מוגבלים.

מישהו הגביל אותם.

מי הגביל את כל המוגבלים?

מי שברא את כל הנבראים.

והמקביל של כל המוגבלים אינו מוגבל.

כי אם הוא היה מוגבל,

אז היה מישהו קודם לו שהגביל אותו.

וזה אי אפשר, כי אמרנו שבורא, יש רק אחד,

נמצא נמצא שהבורא ברא לכל הנבראים והגביל את כל המוגבלים.

עוד דבר.

מוכרח שהבורא שברא את כל הנבראים, הוא גם הכל יכול.

כי אם הוא לא הכל יכול, הוא מוגבל.

אז אולי תאמר שיש שניים הכל-יכול?

אולי יש שניים הכל-יכול?

אי אפשר.

הנה שניים.

זה הכל יכול, זה הכל יכול. נשאל,

אם הכל יכול הזה יכול להגביל את זה,

אז זה מוגבל ולא הכל יכול.

אם הוא לא יכול להגביל את זה, אז הוא בעצמו מוגבל ולא הכל יכול.

אז אי אפשר שיהיו שניים הכל יכול,

מוכרח שיש הכל יכול אחד.

העעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעועעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעע

הוא מוכרח או שהמצב הזה לא מוכרח.

אם המצב הזה הוא לא מוכרח, שיהיה תמיד בורא נברא, בורא נברא, זאת אומרת שיכול אחד פתאום להפסיק ולומר,

אני לא ממשיך לברור, לא רוצה.

אם יהיה מצב כזה, יהיה הפסק.

אם יהיה הפסק, אז זה לא יהיה אין-סופי,

בורא נברא, בורא נברא, זה ייפסק.

אם יהיה סוף, יש התחלה.

אם יש התחלה, יש בורא שברא לכל הנבראים.

ואם תגיד

שזה מצב מוכרח,

מוכרח להיות בורא נברא, בורא נברא,

אם במצב הזה מוכרח,

אף אחד מכל הבורא נברא שאתה מציין

לא יכול להפסיק סימן שהוא מוכרח על ידי גורם חיצוני

שמכריח אותו להיות כל הזמן בורא נברא, בורא נברא.

והמכריח צריך להיות לאורך כל האין-סוף כדי להכריח את כולם. בורא נברא, בורא נברא, בורא נברא, בורא נברא, בורא נברא, בורא נברא.

זה הבורא שברא והכריח את כולם להיות מוכרחים.

כשאמרנו את הדוגמה הזאת הוא לא הבין, אבל הפוך, הפרופסור צעק,

יש אלוקים.

הסטודנטים שאלו אותו,

איפה ההוכחה שיש אלוקים?

אמרת, שימו את הקטע, עוד פעם.

שמעו עוד פעם הסטודנטים, לא הבינו.

אמר הפרופסור לאחד הסטודנטים, קח גיר, לך ללוח,

תצייר עיגול.

צייר עיגול על הלוח?

אמר לו, אתה רואה?

יש אלוקים.

אמר, איפה אלוקים? יש עיגול.

אמר לו, כן,

אבל מי צייר את העיגול?

הסטודנט צייר.

מישהו אחר עשה את העיגול. העיגול לא עשה את עצמו.

זאת אומרת, צריך להיות בורא חיצוני שעשה את המצב הזה.

הפרופסור שלמד פילוסופיה

כל ימיו, קיבל על זה תואר אקדמי,

לא ידע הוכחה פשוטה זו שמובאת ברבנו בכיר בדף אחד.

למה?

כי אנשים לא מתעסקים בכלל בהבנת האמת.

אנשים חיים על אידיאולוגיות ועל כל מיני רעיונות.

מה שמתאים להם, מאמצים, מוכנים להיות כופים לו את מרצו.

הכול מוכן.

מוכנים להגיד שהם באו מפיצוץ,

אין להם בעיה.

אבל להגיד שיש מורה לעולם שברא אותם, זה דבר הגיוני?

זה קשה, כי זה מחייב.

יהודים יקרים,

אני הולך ממקום למקום, מסביר את הדברים לציבור, מבין, שומע, וברוך השם, חוזר בתשובה.

אומנם יש מי שרוצים להציג אותנו כפנאטים,

כמסיתים, כמיסיונרים, כתעמולנים, וכל מיני הסברים טובים

לפי המסורת האירופית במלחמת העולם השנייה,

אבל זה במטרה להרחיק אנשים מלשמוע כדי שלא ידעו את האמת.

אבל מי שיש לו טיפה

שכל בקודקוד, בכוונה אמיתית

למצוא

את השאלות היסודיות של החיים שלו,

למה הוא פה,

מה המטרה של הבריאה,

מה יהיה איתו בהמשך. אם אדם רוצה להבין את הדברים האלה, הוא חייב לשאול את השאלות האלה כדי לדעת

ולהחליט מה הוא צריך לעשות בחיים שלו.

הערב הזה, בעזרת השם, אני אתן לכם את ההזדמנות

כדי שתוכלו לשאול את השאלות

ולברר את האמת,

כדי שנוכל

סוף-סוף להגיע לתכלית,

לא לברוח מאחורי

מאמרים ודיבורים באוויר,

לצוטט כל מיני אנשים שאומרים דברים שנעימים לאוזן,

אבל מרחיקים אותנו מן האמת הפשוטה שיש בורא שברא את העולם ונתן תוריו במעמד הר סיני לעיני מיליונים,

ומאז ועד היום העם הזה מחויב לתורה הקדושה הזאת,

ולכן המצב שלנו בעולם

לא מזהיר,

מצב עגום,

בגלל שאנחנו מפירים את הברית

שכרתנו עם הקדוש ברוך הוא בהר סיני.

קיבלנו תורה,

התחייבנו,

אבל החלטנו קצת לסטות מן הדרך,

ויש כאלה שרוצים לחכות את אומות העולם,

שם יותר קל, יותר נוח,

מחויבים רק בשבע מצוות בני נוח,

וככה הולכים מדחי אל דחי,

עד שרחמנא ליצלן, היום פה בארצות הברית ההתבוללות מגיעה ל-90%.

באירופה 75% מתבוללים יהודים.

העם היהודי מאז השואה ועד עכשיו

לא עלה במספרו,

ירד.

זאת אומרת, עברו למעלה מ-50 שנה ואין גידול בעם היהודי. למה? ההתבוללות

לוקחת הכול.

מה גורם לכך?

חוסר ידיעה,

חוסר מידע.

אף אחד לא מוכיח, אף אחד לא מסביר,

אף אחד לא מביא את הדברים כמו שצריך. ממילא אנשים שוטטים ורואים את החיים לפניהם,

חיים בחברה מעורבת,

וכל אחד נוקט את אורח החיים היותר נוח לו,

וככה לא רואים את השואנים בזהות בין יהודי לבין גוי,

בין מי שקיבל תורה למי שלא קיבל תורה.

ולא רואים שום הבדל.

ממילא מתחתנים עם אומות העולם.

על כן, יהודים יקרים,

אני נותן לכם את ההזדמנות לשאול את השאלות.

יש לפנינו ערב עם אפשרויות.

אני מבקש שהשאלות יהיו עם טוב טעם,

ואנחנו נשתדל לענות כפי מה שהקדוש ברוך הוא יעזור.

כן, הנה יש פה שאלה.

תנו לו מיקרופון בבקשה.

הסיטואציה של ישראל עכשיו, מה ההבדל שלהם עושים,

שזה לא יהיה חדש,

אנחנו לא צריכים לתת עכשיו את ישראל או צריכים לתת עכשיו,

מה ההבדל?

מה ההבדל? מה אנחנו עושים ומה הם עושים שם?

תודה.

מה הקדוש ברוך הוא רוצה מהציונות,

האם הוא רוצה את הציונות במדינת היהודים?

זו שאלה שבעצם לא צריך אפילו לשאול.

הציונות לא רוצה את הקדוש ברוך הוא איתה ביחד.

ובשביל להסביר לך את הדברים אני אקריא לך קטע קטן שכתב

קיבוצניק

שחזר בתשובה.

הוא היה מזכיר

של קיבוץ שער הגולן,

והוא כותב כך,

הכותרת אנו דור יתום

אלפי שנים חי עמנו בארצו ובגולה,

שנות שיא ושפל,

שנות עושר וסבל,

אך תמיד הייתה לו כתובת,

אלוקיו,

תורתו,

מוסרו, ספר הספרים.

באלפי שנות גלותו הפיחו בו אמונה ותקווה.

בכל האסונות שקרו העם לא היה יתום.

תמיד השתייך למישהו ולמשהו.

שם יכול היה להפנות עיניו ולבו בעת צרה ומצוקה,

כבעת עושר ושמחה.

בדורנו, אומר הקיבוצניק,

דור ההתנכרות למורשת דורות,

ניסו רבים וטובים בלהט ואמונה לאמץ להם אבות חורגים,

תורות חדשות,

וגם את השנאה השופעת כלפי עמם, מורשתם וארצם.

למתנכרים ולמנוכרים הגיעו ימים קשים,

כאשר התורות החדשות התפוצצו כבועות סבון,

במקום לחזור לצור מחצבתם

מקוננים

אנו דור יתום.

מה זה יתמות?

חוסר אחריות ואפסות.

ליחיד

השלמה זאת היא טראגית.

לעם ולתנועה זה אסון.

לא ייתכן בניין עם בחינוך דור על אבסורד.

לא מחנכים על מבוכה.

חינוכו

של דור ייתכן על בסיס מוצק

של ידיעה את אשר לפניך.

בזה נבחנת מנהיגות,

בזה נבחן דור.

כאשר תורות מתנפצות,

הכוונה לתורות של הגויים,

אמונות מתערערות,

כל מה שהאמינו באידיאלים,

יש ונאחזים בתורות משניות,

באשר כתוצאה מן האפס,

צועד הלא בראש חוצות.

באין אמונה חיובית,

באין תורה מדריכה,

שולט האנטי.

המנהיגות מעלה על נס את הנגד,

אנטי כפייה דתית,

אנטי שמירת שבת,

אנטי ברית מילה.

באתאיזם

צועד בראש חוצות.

לא מרגישים

שבלא יודעין הם נותנים יד לנוחיות זולה,

לחיים בלי כבלים.

מבוי סתום

מביא להן אונים.

יתמות ואפסות.

לא נוחלין ולא מנחילין.

לא ערכי יסוד,

לא ערכי מוסר,

כי אם כנעניות במסווה של אחוות עמים,

בשנאת מורשת מזוכיסטית

במקום אהבת ישראל.

באין אחיזה מצפים לעזרה מן הבלתי-אפשרי.

תרופת השווא

לא תנחיל ערכים,

אבל ישנה דרך קרובה מאוד.

אומר יצחק ארד,

זיכרונו לברכה,

מזכיר קיבוץ שער הגולן, שחזר בתשובה,

יש דרך קרובה מאוד,

כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו.

זוהי מצוות התשובה.

זאת אומרת,

כל המצב שבו אנחנו נמצאים

מוביל אותנו בסופו של דבר אל המטרה הנעלה ביותר בחייו של היהודי.

זוהי התשובה לשוב לאלוקיו.

התרחקנו מהקדוש ברוך הוא.

אנחנו אלפיים שנות גלות

גם בארץ ישראל,

ואנחנו ממתינים ליום שבו העם יבין סוף סוף שצריך לשוב לאלוקים.

הקדוש ברוך הוא מחכה לנו

אלפיים שנה, זה המון זמן.

הקדוש ברוך הוא דופק,

קול דודי דופק,

פתחי לי, אחותי, רעייתי, יונתי, תמתי.

בהתחלה הוא דופק חלש,

לא שומעים?

יותר חזק, לא שומעים?

חזק יותר, לא שומעים?

לא שומעים, הוא פורץ את הדלת ונכנס.

בהתחלה, לפני למעלה משנה וחצי,

הקדוש ברוך הוא התחיל לדפוק חלש.

זה היה בגילו.

הדפיקות היו חלשות.

יריות בגילו.

עוד לא היו הרוגים

חודש, חודשיים.

לא הבלנו את הדפיקות,

נהיו יותר.

מרגמות, פצצות מרגמה עפות מכל מקום.

לא הבנו?

נהיה פיגועים, דולפינריום,

ורסאי,

כל מיני דברים קשים ביותר שהעין לא ראתה.

לא הבנו?

עשרות עשרות של הרוגים בכל פיגוע ופיגוע,

והדפיקות נשמעות יותר חזקות.

לא נשמע.

הקב' יפרוץ את הדלת ותהיה מלחמה כוללת.

אי אפשר להימלט מן הדבר הזה, כי הקב' הוא מתכוון שנבין הפעם.

יותר מדי זמן זה נמשך,

והעם לא מבין.

פגש אותי מישהו ברחוב היום בבוקר,

ואמר לי, מה קורה בישראל? תגיד,

למה הם לא מגיבים?

למה הם לא עונים?

הורגים 17 חיילים,

והורגים עוד ועוד ועוד, ואף אחד לא מגיב.

אמרתי לו, זו גזירה משמיים.

כשיש גזירה משמיים,

סותמים את הראש של המנהיגים,

ומה שצריך לעשות, לא עושים.

כמו ידיים כבולות,

והראש סתום,

אי אפשר.

כל אחד מן הצד מסתכל ואומר, כך צריך לעשות, כך צריך לעשות.

והמנהיגות לא יודעת מה לעשות,

וגם מה שהיא עושה, לא עושה עד הסוף.

יש גזירה משמיים.

הקב'-ברוך-הוא דופק ואומר לעם, רבותיי, הזמן הגיע,

5,762 שנה.

אני כבר

מגיע לזמן שצריך לגאול את עם ישראל.

אתם צריכים להזדרז.

אם נבין את זאת,

נעשה תשובה,

נעורר את העם בכל הדרכים האפשריות.

המצב שלנו יהיה

טוב מאוד לאין שיעור.

אבל אם לא, המצב רק יחמיר בצורה קשה ביותר.

אז מה שאתה מתבקש

ואני מתבקש

זה לחזור בתשובה

ולהחזיר עוד יהודים בתשובה.

אתה מבין?

כבוד הרב, יש לי שאלה.

אם הקב'-ברוך-הוא רוצה שנאהב אותו, אז למה הוא כל כך מסתתר מאתנו?

זאת אומרת,

זה נראה כאילו שהוא מתחבא.

הקב'-ברוך-הוא למעשה, כמו שאתה אומר, מסתתר מאתנו.

אבל הקב'-ברוך-הוא אוהב אותנו.

גם בהסתר פנים הוא מראה לנו כל כך הרבה ניסים,

כל כך הרבה חיוכים,

אבל אנחנו לא מנצלים את זה להבין.

הרי בין כל הפיגועים שהיו עד היום,

אלפים נמנעו.

אם היו התוצאות רק בממוצע האחרון,

שזה 17,

20,

20, 15, 10, ככה,

אם היה כל פיגוע בממוצע הזה, באלפי הפיגועים שנמנעו,

פירושו של דבר שהיינו גומרים בעשרות אלפים של הרוגים

ואולי 100,000 לפחות פצועים.

אבל מה, אנחנו לא רואים את זה. קוראים לזה מזל או ערנות של החיילים, של הקצינים.

אנחנו מתרגמים את הכול לטבע.

אין הקב'-ברוך-הוא בכלל בבריאה.

זה רק החיילים, ערנות, תשומת לב, לשים לב, הכול זה טבעי.

ממילא,

אפילו כשהקב'-ברוך-הוא מראה בתוך ההסתר,

מראה את פניו,

ופנים שוחקות,

במקום שניקח את זה ונבין,

אנחנו לא מבינים.

אתן לך רק דוגמה אחת.

פיגוע אחת שכבר יצא לפועל

בפי גלילות,

מרכז הגז.

אתה יודע, שם התפוצצה משאית.

אם זה היה מפוצץ שם את מכלי הדלק,

כל תל אביב וגוש דן היו אנשים נשרפים חיים,

נשרפים חיים

כמו בתנור לוהט.

זה כבר התפוצץ. המשאית נכנסה והתפוצצה,

ולא קרה כלום.

במלחמת

המפרץ

סדאם שלח טיל,

והטיל הזה גם כן הגיע עד לפי גלילות ופגע בצינור גז.

הטיל היה עקר,

אבל החיכוך היה צריך

לחמם את הכול ולפוצץ, אפילו אם הוא עקר ולא התפוצץ.

אבל ראה זה פלא,

יומיים לפני כן הייתה דליפה באותו קטע של הצינור,

ועשו מעקף,

אותו חלק בוטל למעשה,

והצינור גז עבר בקרבת מקום.

איפה שפגע הטיל זה במקום שכבר לא היה גז.

אז תאר לך שני ניסים, גם שהצינור הזה כבר

לא עבד, בנותק,

וגם שהטיל היה עקר. הייתה פגיעה בול, יש לך יותר מרמז כזה.

אבל מה אנחנו עושים עם זה? כלום.

אבל זה נראה כאילו שהקדוש ברוך הוא שונא אותנו, לא אוהב אותנו, הוא רק מעניש אותנו כל הזמן. חלילה. אין כאילו את הסוכריות שהוא אוהב אותנו, שהוא נותן לנו. אז בוא אני אסביר לך, הקדוש ברוך הוא נתן לנו הרבה סוכריות,

אבל אנחנו משתמשים עם הסוכריות שלו נגדו לפעמים.

כסף וזהב

נתת להם

ועשו איתו עגל.

הקדוש ברוך הוא, כשיצאו עם ישראל ממצרים,

נתן להם את ביזת מצרים וביזת הים.

היה להם כסף על חמורים מלא, מלא, מלא, מלא.

מה הם עשו עם זה בסוף?

עגל.

הקדוש ברוך הוא אכיל את עם ישראל מן מן השמיים 40 שנה.

עיני ענק.

רואים שיורד אוכל מן השמיים. אין במדבר אוכל, נכון?

מים, אין ברזים.

סלע מתגלגל איתם, בעירה של מרים, ומשקה אותם מיליונים בני אדם כל יום, וגם להתקלח.

זה הסתר פנים או גילוי פנים? גילוי פנים.

שכינה נמצאת באוהל מועד, הענן נמצא מעל האוהל.

רואים מתי השכינה מדברת עם משה רבנו.

כשהם צריכים לנסוע, הענן עולה,

כשהם צריכים לחנות, הענן יורד.

שבעה ענני כבוד מקיפים אותם.

רוצים סלב, בא סלב.

מה שרצו 40 שנה חיו בגן עדן,

ועשר פעמים ניסו את הקדוש ברוך הוא במדבר.

אם במדבר זה היה ככה,

וראו את הכול

עם גילוי פנים,

היום, מה אתה מצפה מהדור הזה?

דור חלש,

קטני אמונה.

אתה רוצה שהקדוש ברוך הוא יגלה את פניו,

ואז מה?

ואז אתה חושב שהציבור יחזור יותר בתשובה.

אני אגיד לך מה יקרה.

התרגלו למצב,

ואז, בגלל גילוי פנים, מידת הדין היא יותר קשה, כמו שהיה במדבר.

כל חטא קטן קיבלו מכה קשה ומגפה ומתו אלפים ועשרות אלפים.

ככה, כשיש הסתר פנים, לפחות מידת הדין היא פחות קשה.

אז זה חסד גם כן שהקדוש ברוך הוא לא מגלה את פניו

בצורה כזאת שהעם עדיין לא מוכן לקבל אותו.

אם אנחנו נתקרב להבין שבשמיים יותר, גילוי הפנים כלפינו יהיה ודאי יותר.

אני אומר לך את זה בתור יחיד

שחזר בתשובה.

וככל שאני מתקרב לקדוש ברוך הוא בעבודת השם,

אני רואה כמה הקדוש ברוך הוא

צוחק לי,

מחייך,

מראה לי פנים יפות.

אני, בתור יחיד, במשך 25 שנה ראיתי הרבה דברים

באופן אישי,

ואני יודע גם מה זה יכול להיות באופן כללי.

אני רואה בסיומי ההרצאות כמה יהודים חוזרים בתשובה וכמה מתקרבים,

ואני רואה גם כמה יהודים נושעים,

נושעים,

כשהם מקבלים עליהם עול מצוות. בשעה שהם מקבלים עול מצוות,

משתנה הדין שלהם.

זה רואים בחוץ. מי עשה את זה? הקדוש ברוך הוא עשה את זה.

אבל אם היו כולם מאמינים ועושים את הדברים,

המצב שלנו היה אחר.

תודה רבה.

כן.

כבוד הרב, ערב טוב.

יש לי שתי שאלות מוזרות קצת.

השאלה שלי, האם הנשמות הן כמו האנשים,

כמו שיש איש טיפש, איש חכם,

אם הם כאלו?

וגם כשנשמה חוזרת ונכנסת לתוך האדם,

למה היא לא מורה לו,

כשכבר הייתה שם ויש שכר לעולם הבא, למה היא לא מורה לו את הדרך איך לפעול?

תודה על השאלה.

אכן,

כשאדם נברא לעולם,

בא מלאך ואומר לקדוש ברוך הוא,

טיפה זו, מה תהיה עליה?

האם יהיה חכם או טיפש,

עשיר או עני וכו'?

ואכן הקדוש ברוך הוא גוזר על אותה טיפה, מה תהיה?

כל אדם צריך

לבצע את השליחות שניתנה לו. הוא צריך לקיים את כל המצוות, כמו שכתוב בתורה.

יש שלושה שפטורים,

חרש מלידה, חרש אילם,

שוטה,

חסר דעת וקטן, מתחת לגיל 13 או בת עד גיל 12. כל השאר חייבים בכל המצוות.

עכשיו, מהטיפש מבקשים,

לא טיפש גמור, כן? אתה מתכוון טיפש ביחס לחכם.

מבקשים ממנו ברמת ההכרה שלו בעבודת השם.

מהחכם מבקשים ברמת ההכרה שלו בעבודת השם.

כל אחד נידון לפי מצבו והיכולת שלו לעשות את רצונו יתברך.

וכמובן שכל אחד נטבע לפי הכלי שניתן לו.

לדוגמה,

אם לאחד נותנים כוס קטן ומבקשים אותו תמלא,

אם הוא מילא אותו, אין טענה עליו.

אם לאחד נותנים קנקן גדול ואומרים לו תמלא,

אם הוא ימלא, אין טענה עליו.

אבל אם זה עם הקנקן הגדול יחסיר מן המילוי,

תהיה טענה עליו.

ואם הוא יאמר, אבל מילאתי פי חמש ממה שהוא מילא,

אומרים לו, לא, אתה נצטווית למלא מול מלא. הוא עשה את השיעור המקסימלי, ואתה פחות מהמקסימלי.

כי קיבלת יותר,

ניתנה לך אפשרות יותר, החוב עליך יותר גדול.

כך

שאין איפה ואיפה בין טיפש לחכם במושגים שאתה שואל.

אם הם יעשו כל אחד את מה שהוא מתבקש,

שניהם שווים לפני הקדוש ברוך הוא.

כמו במעשרות,

שעשיר ועני חייבים במעשר,

עני שיש לו עשרה שקלים ונותן שקל אחד, הוא נתן מעשר.

מיליונר שיש לו 100 מיליון דולר,

הוא צריך לתת 10 מיליון דולר.

אם הוא נתן 9 מיליון דולר,

הוא נתן פחות מהעני שנתן שקל.

זאת אומרת, יש חוב לכל אחד לעשות את מה שהוא צריך לעשות.

לגבי השאלה השנייה שלך,

למה כשהנשמות יורדות לעולם הן לא יודעות בדיוק מה הן צריכות לתקן?

אם נשמה הייתה יודעת בדיוק מה היא צריכה לתקן, כבר לא הייתה לה בחירה.

אבל מי שלומד את התורה יודע שכתוב בספרים הקדושים,

כשנשמה,

אדם יודע שיש לו קשיים מסוימים במצוות מסוימות,

פירושו של דבר שזו נקודת התיקון שבה הוא צריך לעבוד ביותר.

יש אנשים שבמצוות מסוימות זה הולך אצלם בקלות, אין להם שום בעיה.

אחרים, באותן מצוות, יש להם קושי רב.

איפה שיש לאדם יותר קושי בעבודת ה', שם הוא צריך להתמקד יותר ולעשות יותר.

זה מה ששואלת הגמרא,

אבוך

במה יהוה זהיר תפה,

אביך במה היה זהיר יותר, באיזה מצווה,

ומדי פעם שומעים שכל אחד היה נזהר בדבר זה, בדבר זה, בדבר זה.

מה פירוש?

אומר הבן איש חי,

מה, נזהר במצווה מסוימת והשאר לא נזהר? יש תרייג מצוות,

והאדם נזהר רק במצווה מסוימת? זה התנאים הקדושים, האמוראים?

אלא אומר, הם ידעו את סוד הגלגול שלהם,

היו יודעים מה הם צריכים לתקן, והיו נזהרים בדברים המסוימים, כמו שאמרתי קודם, יותר.

אז ניתן לדעת

מה הנשמה צריכה לתקן,

אבל לא בחוש, בידיעה גמורה,

בלי בחירה.

הבנת? לא.

תודה.

כן, הנה פה שאלה בשאלה הראשונה.

כבוד הרב, ברוכים הבאים. אני באתי לפה עם שאלה, לא עם שאלה.

אתה הזכרת קודם שיש פה 90% התבוללות

בארצות-הברית ו-75% באירופה,

וכנראה שגם בארץ יש התבוללות גדולה מאוד.

הזכרת גם כן למה יש התבוללות, בגלל שהעם לא רוצה לדעת ורואה מי חכמות הגויים ומתקרב אליהם,

ותוך כדי כך הוא בעצם מאבד את מה שהוא ולובס צורה אחרת.

אז אני מבקש ממך, אתה רואה בקהל הזה,

אני רואה שיש הרבה חולצות לבנות,

ואני רואה גם כן הרבה אש עם חולצות כמו שלי, ורק עם כיפה.

המשאלה שלי זה שבפעם הבאה שאתה תבוא אלינו,

גם אני עם חולצה אלמנה.

אבל איך לעשות את זה?

אנחנו בארצות-הברית מבזבזים הרבה זמן לנסוע לעבודה,

להגיע ליעד של העבודה.

אני עובד בתורנהג מונית,

ואני מתעצל ללכת לשיעורי תורה, כי לי יותר חשובה הפרנסה.

ולי אין עתיד בטוח ואין לי משענת שאני יכול כביכול

לזרוק קצת מהזמן ולהשקיע בשביל התורה.

אולי, כמו שאתה הרגלת אותנו לקול שלך ולשמוע אותך ולאהוב את התורה ולהתקרב לקדוש-ברוך-הוא,

אולי תעשה שיעורי תורה בלי כל הוויכוחים שלפעמים הם באמת שטותיים בטיפים.

באמת, דבר

שיום-יום, אני נוסע 20 שעות,

פחות או יותר, עובד,

ואני יכול ב-20 השעות האלה ללמוד נטו שמונה שעות,

ובאמת חבל על הזמן הזה, וכמוני יש הרבה,

וכואב לי על האחים שלי.

אני באמת רוצה שאנחנו נתאחד,

לא משנה איזה צבעים אנחנו נובשים.

מה שחשוב לנו זה שיש לנו לשון הקודש,

וכשאנחנו מתפללים, האמן שלנו חשוב מאשר ה-yes or amen של הגויים שמקבלים את זה.

ובאמת, אני מבקש ממך בכל לשון של בקשה,

אם אפשר,

שיעורי תורה,

כמו למשל ברכות השחר, מה החשיבות שלהם,

התפילין, יש הרבה אנשים שרוצים לדעת,

מתעצלים ולא יודעים.

ואתה, עם הקול שלך,

אתה הרועה שלנו, אתה משה רבנו של דורנו.

אתה יכול לקרב אותנו הרבה שנות אור, מה שאלפיים שנה לא חזרו אותנו.

בבקשה ממך.

תודה.

קודם כול, כעצת ביניים,

אני רוצה להגיד לך שיש לנו אתר אינטרנט נפלא שקוראים לו www.שופר.net.

ב-40 היום האחרונים, לפני שהגעתי לכאן,

נכנסו 115,000 גולשים לתוך האתר.

יש שם ברכות השחר וההלכות ופרשת השבוע ומאמרים וסיפורים בגדולי ישראל,

כל מה שאתה רוצה, מאמרים והשקפה,

אתה יכול לקחת ולהוריד.

יש שם את כל הקלטות טייפ,

255 קלטות טייפ בחינם, אתה יכול לשמוע,

אתה יכול להוריד אותן, יש שם וידאו.

אתה יכול לשאול אותי שאלה באינטרנט,

ואני עונה לך ב-voicemail,

תשמע אותי עונה לך מעבר לים.

זה במצב רגיל.

לגבי שיעורים, מה שאתה אומר,

אתה למעשה מתפרץ לדלת פתוחה.

אני השבת הייתי בליכוד,

ודיברנו במלאבה מלכה,

שם על רעיון גדול שארגון שופר, שופר of America,

עכשיו בהנהלה החדשה, לוקח על עצמו,

בעזרת השם, להקים ישיבה או ישיבות

לבעלי תשובה שמעוניינים לשבת באוהלה של תורה.

אנחנו נשתדל להקים רשת שיעורים

בכל מיני מקומות ואזורים שונים, אבל כמובן

שנצטרך את העזרה של כל הציבור כאן,

כל מי שיכול לתרום מזמנו,

מי שמוכשר לתת שיעורים,

מי שמסוגל להסיע אנשים,

כל סוגי ההתארגנות ההתנדבותית

יקבלו ברצון, יפנה לשופר of America,

ייתן שם את הפרטים שלו, מה הוא מסוגל לעשות.

לפי הכוח שיצטרף,

ככה נוכל לפעול.

אבל בעזרת השם, זאת הכוונה שלנו באופן המיידי.

מחר יש לי הרצאה בליכוד,

ראש הישיבה והמשגיח יהיו שם,

הם ידברו גם.

אנחנו נדבר, נציע את זה לקהל גדול מאוד שכבר מחכה.

ובעזרת השם,

אני מקווה שנניב תוצאות טובות ואתה תהיה אחד מהתלמידים עם חולצה לבנה.

עוד דבר,

כיוון שאתה נוסע הרבה במונית,

בינתיים כשאתה נוסע אתה יכול לשמוע קלטות אודיו ו-CD.

את זה אתה עושה?

ברור שזה לא מספיק, כי אתה נהיית צמא יותר.

אתה צודק.

אני מציע לך שלא תפחד

לגזול מהזמן של העבודה וללכת לשעור קבוע איפה שאתה יודע שיש,

ואני מבטיח לך שלא יחסר לך כסף כי הוא זה.

רק כי תוסף.

אם אבא שבשמיים יראה שאתה בא ללמוד אצלו את התורה שלו, הוא יקפח לך את הפרנסה?

זה האבא שאתה מכיר?

אתה מסכים להתחיל ככה?

שעתיים ביום תתחיל?

חצי שעה? חצי שעה? עד שתגיע לשם תצטרך לחזור?

זה לא עובד.

שעתיים.

אם יחסר לך בשעתיים כסף, אני אשלים.

זה עובד? זה עובד.

נכון?

עכשיו לגבי המשאלה שלך, שתהיה לך חולצה לבנה, אין לי חולצות, לא הבאתי,

אבל ציצית הבאתי.

בבקשה.

כן, פה שאלה.

כבוד הרב,

אני רוצה לחזור אליך קצת אחורה לגבי הפיגועים בארץ.

שאלה אליך.

למה הוא לוקח חיי אדם?

למה דווקא חיי אדם?

17 חיילים נהרגו לנו, 20 בסך הכול, ילדים נהרגו לנו.

ילדים מאבדים את הוריהם, הוריהם מאבדים תינוקות.

אני מאמינה שהוא דופק פעם, פעמיים, שלוש פעמים,

להחזיר אותנו.

אבל למה לקחת חיי אדם? תפגע בצורה אחרת.

תיקח פרנסה,

תיקח משהו אחר, רק אל תיקח אותם.

הם צעירים מדי בשביל ללכת.

זה בכי, זה טרור,

זה כאב לב.

זה אנשים שעוד לא התחילו את חייהם.

אנא, הסבר לי על השאלה הזאת.

תודה.

גם לך.

קודם כול, צריך להבין שהקדוש ברוך הוא לא רוצה לקחת חיי אדם,

אבל בלית ברירה,

כיוון שהקדוש ברוך הוא, בכל אופן, בתורה אמר כמה פרשיות קשות,

כמו פרשת בחוקותיי, פרשת כי תבוא ופרשת האזינו,

שבהם הקדוש ברוך הוא מתרה בעם,

שאם העם לא יעשה את מה שהקדוש ברוך הוא אומר,

אז חלילה ייפגעו בנפשות אחרי שהוא פוגע בממון,

בכל מיני עצות מוקדמות, אבל בלית ברירה בסוף, אם הכול לא מועיל,

אין ברירה.

הקדוש ברוך הוא, עונש.

העונש נעשה בחשבון אישי של כל אחד ואחד ובני משפחתו,

העונש לא נעשה סתם כך.

אבל צריך לדעת גם דבר אחד, גם כשזה עונש,

יש בזה מידת חסד גדולה,

משום שאלה שנהרגים על ידי גויים בגלל היותם יהודים,

הם נקראים הרוגי מלכות,

והם זוכים לחיי העולם הבא, אפילו אם הם היו חילונים.

זאת אומרת,

נכון שהיינו מעדיפים שהם יישארו כאן ויחזרו בתשובה,

אבל הקדוש ברוך הוא יודע ומסתכל קדימה ורואה כל דבר ודבר,

מה התכלית שתצמח מכל עניין.

אכן, יש כמה שמתעוררים בתשובה מהמקרים האלה, מבינים שכבר אנחנו עוברים את הגבול.

אז אותן נפשות גם כן מסייעות לכמה אנשים שיתעוררו בתשובה,

ישאלו את השאלות, כמו שאת שאלת, ואולי יסיקו גם את המסקנות,

ואז האבדה לא הלכה בחינם.

אבל אין ברירה.

הקדוש ברוך הוא משתמש בכלים האלה בלית ברירה.

ואם היינו מבינים אנחנו ומרחמים על אותם חיילים, כמו שאת אומרת, או ילדים וכו',

אז בעצם לא היה קורה את זה.

אנחנו האשמים במיטתם של אלה שמתים,

לא הקדוש ברוך הוא.

אם אנחנו היינו ערבים זה לזה, כמו החוב שלנו מן התורה,

והיינו דואגים שלא יהיו בנו חוטאים ומשתדלים להדריך את כולם,

ממילא לא היו קורים לנו אסונות, רק דברים טובים.

אבל כיוון שאנחנו מתעלמים,

ורק שואלים שאלות,

אבל לא מוצאים את הפתרונות

ולא מקיימים אותם,

אז אנחנו סובלים.

ולצערי הרב, אני יכול לומר לך

שזה לא הסוף.

אז לכן צריך לדעת,

זה נכון שהמקרים הם טרגיים וקשים,

אבל בידינו למנוע אותם.

אם אנחנו נתעורר,

פשוט מאוד אנחנו נבטל את הגזירה.

ככה היה, לדוגמה,

אצל מרדכי והמן,

כשנגזרה גזירה על כל היהודים להשמיד, להרוג ולאבד,

מנער ועד זקן, ב-127 מדינות,

מיליונים, מיליונים של יהודים,

ביום אחד להרוג אותם. אתם מתארים לכם איזה שואה? זה לא 17 ו-20 ו-50 ו-100,

זה מיליונים ביום אחד.

זה יותר גרוע מהשואה שהייתה?

זה לא בכמה שנים, ביום אחד.

איך בוטלה הגזירה?

על-ידי זה שעם ישראל חזר בתשובה.

כשעם ישראל הבין שזה כבר

מאוחר כמעט,

והחליט לחזור בתשובה,

וצמו שלושה ימים, שלושה לילות,

ובכו לפני השם, והתפללו,

והוציאו את הילדים מהתינוקות של בית רבן, 22,000 תינוקות שהוציא מרדכי הצדיק.

באו לפני השם ואמרו, ריבונו של עולם, הבנו,

הבנו את המסר,

אנחנו חוזרים

התהפכה הגזירה, ואותם יהודים שהיו אמורים להיהרג,

הרגו באויבים שהיו אמורים להרוג אותם.

ונהיה לנו מזה חג פורים.

לא רק חג פורים,

אלא חג פורים עם אוזני המן של אותו צורר שרצה להרוג את היהודים.

אמרתי בארץ, אם אתם רוצים שיהיה לנו חג חדש,

חג פלסטין, באוזני ערפאת,

אנחנו צריכים לחזור בתשובה.

אם נחזור בתשובה.

כן, בבקשה.

שלום, כבוד הרב, אני נורא מתרגש.

אני כעיקרון חזרתי בתשובה,

ובעזרת השם אני מתחתן בקרוב עם בחורה שגם היא חזרה בתשובה,

וכל אחד חזר בתשובה בנפרד, לא ביחד.

יש לנו בעיה, המשפחות שלנו מאוד חלוניות,

ואנחנו רוצים לעשות לך תאונה בהפרדה, כדעת,

ויש התנגדות של המשפחות.

הם טוענים,

תעשו תאונה רגילה, ואחרי זה תמשיכו בתשובה שלכם.

לצערנו, הם לא כל כך מבינים.

וזה יוצר בעיות, ויש כיבוד אב ואם, ומה שהם אומרים,

כיבוד אחים גדולים,

וזו דילמה מאוד גדולה של שנינו.

באיזשהו מקום, טיפה-טיפה, אתה יודע, גם הוציא את הכיף.

אז הייתי רוצה, אתה יודע, שתחזק.

אני מאמין,

יודע, ומאמין באלוקים והכול. ואני אעשה רק חתונה בצורה כזאת,

אבל בכל אופן, זה גורם בעיות לאנשים שאנחנו מאוד אוהבים.

אולי הפוך,

הם גורמים בעיות

לאנשים שהם

אולי לא כל כך אוהבים?

זה ההורים שלנו, זה אחים, אחיות. אם הם אוהבים את הילדים, למה לא עושים להם נחת? למה עושים להם בעיות בחתונה?

לא, הם כעיקרון לא עושים משהו רע, אבל

הם היו מעדיפים שלא נעשה את זה בצורה כזאת.

הם פשוט יתביישו אם החתונה תהיה דתית.

זה תהיה בושה, זאת הבעיה.

הרי הם לא רוקדים כל היום, נכון?

ולא רוקדים ביחד. למה שם צריך להיות בתערובת, לרקוד ביחד?

אלא מה, הם מתביישים לעשות את זה באופן שאתה רוצה, נכון?

כמה בעייתים יש?

רק ההורים וההורים?

אחים, אחיות. משפחה.

הם נמצאים פה או במקום? הם כולה בארץ.

במתי החתונה?

בעזרת השם באוקטובר בארץ.

גם בארץ?

בטח. במתי היא תהיה?

שמיני לאוקטובר.

הבנתי, יש עוד זמן.

יש. אפשר לשלוח להם מיני סמינר, עשר קלטות וידאו,

אחת לחתונה.

אם הם לא ישתכנעו מהקלטות,

אני מוכן לצלצל אליהם ולדבר איתם.

אני מזמין אותך לחתונה שלי. בסדר? אני מזמין אותך לחתונה שלי. אני מוכן לבוא אם לא תהיה לי הרצאה,

ואני אגיד להם שאני אבוא אם הם יחליטו שזה יהיה כמו שאתה רוצה.

כן, בבקשה.

יש לי שאלה שמטרידה אותי מאז שחזרתי בתשובה.

לפני שש שנים התחתנתי

והיינו שומרי מסורת,

אבל לא הייתי מוכנה לשים כיסוי ראש בשום פנים ואופן.

אחרי שנה וחצי של נישואים ירדנו לאמריקה,

ואחרי שבוע לקחתי על עצמי כיסוי ראש.

ומה שרציתי לשאול זה,

האם אדם שחוזר בתשובה צריך זכות או שזה בעצם בחירה?

אם אדם יש לו זכות,

אז לא משנה אם הוא לא ישמע שום שיעור בחייו, הוא יחזור בתשובה.

ואם אדם שאין לו זכות וישמע מיליוני שיעורים כל יום,

הוא לא יחזור בתשובה כי אין לו זכות,

או שבעצם זו הבחירה של האדם.

ובאותו הקשר, החזרה לארץ-ישראל.

כל יהודי בגולה כמה לחזור לארץ-ישראל.

אז אנחנו צריכים זכות לחזור לארץ-ישראל,

או שזו בחירה לחזור לארץ-ישראל?

במיוחד במצב עכשיו, המצב הקשה בארץ.

רבנים אומרים שהמקום הכי בטוח זה ארץ-ישראל.

אז איך כל הרבנים פה שאננים?

אף אחד לא לוקח את הפקלאח שלו וחוזר.

אם כולם היו עושים את זה, גם אנחנו היינו חוזרים.

אז,

לשר ארץ-ישראל.

קודם כול, לגבי זכות ובחירה,

לכל יהודי יש את הזכות לחזור בתשובה.

יותר מזכות יש לו את החובה לחזור בתשובה.

אבל, לצערנו הרב, לא כל יהודי מנצל את הזכות הזאת עם הבחירה שיש לו.

כמובן, שאדם צריך לבחור לזכות בזכות לשוב בתשובה.

לצערנו הרב, לא כולם מבינים שזו זכות.

לגבי זכות לשוב לארץ,

אז ככה, ודאי שיישוב ארץ-ישראל זה מצווה חשובה, שאדם

יהיה בארץ הקודש, מקום שייבא הקדוש ברוך הוא למושב לו.

ונכון שזה עניין גדול להיות שם,

אבל זה לא בכל תנאי.

מצווה זו היא מצווה אחת, ויש עוד מצוות.

אם אדם יעלה לארץ-ישראל והוא יודע שהוא יתעלה ביהדות וביראת שמיים,

אז ודאי שטוב מאוד שיעלה לארץ-ישראל.

אם הוא יודע או מרגיש שלא יהיה לו מספיק את הכוח שם, אני מדבר על אדם שהוא כנא עם עצמו, לא משקר לעצמו,

והציבור שם, או המשפחה, או הקרובים, עלולים להוריד אותו מיהדות,

או הלחץ החברתי,

כמו שאנחנו מכירים אותו בארץ,

אז ודאי שאין עניין לעלות לארץ-ישראל על מנת לרדת ברוחניות ולבטל מצוות רבות.

לכן השיקול צריך להיות שיקול

של רווח והפסד.

אם אדם יכול להתעלות, יש עניין.

אם לא,

אין עניין כרגע,

עד שיהיה בטוח בעצמו שיוכל לשמר את הקיים ולהוסיף.

לגבי המצב הנוכחי,

זה לא כל כך פשוט לעלות בשעה כזאת, משום שהמלחמה היא אכזרית.

כמו שאמר לי מורי ורבי, הרב הגאון הרר שפירא, ראש כולל חזון איש, לפני שיצאתי לכאן שאלתי אותו,

מה הם ישאלו אותי לגבי העלייה לארץ בעידן הזה?

אז הוא אמר,

עד יעבור זעם.

זאת אומרת, כרגע

צריך להמתין עד יעבור זעם.

אבל כבוד הרב אומר בקלטות שהמצב בגולה יותר גרוע,

והמקום הכי בטוח זה בארץ.

אני שמח שאת שומעת קלטות,

ואכן המצב יכול להיות יותר גרוע,

אז לכן להמתין עד יעבור זעם.

ואם אדם קיבל פסק לחזור לארץ והוא עדיין לא חוזר מאיזושהי סיבה, אם אדם קיבל פסק לעלות לארץ וזה פוסק או ריבו שאמר לו כך,

אז הוא מקיים את עצת החכמים שיעצו לו ויעלה לארץ,

וזכות המצווה שהוא שומע בכל החכמים תעמוד לו ותגן עליו לאורך ימים ושנים.

תודה רבה.

כבוד הרב, ברוך השם. כמעט אותו שאלה. קודם כול, אני רוצה להודות לך.

חזרתי בתשובה מכל הקסטות ששמעתי.

בערוך השם.

והיום אני חושב לעלות ארצה.

אני רוצה לדעת, אני יודע שתכאורה שאלה אותך אותה שאלה.

שמעתי באיזו קסטה שאנחנו נקבל פה את הדפיקות.

האם זה הזמן לחזור לארץ?

עכשיו רק סיימתי את התשובה.

עד יעבור זעם, אבל אם אתה רוצה

לעלות בכל מקרה מסיבות הידועות לך ואתה חושב שאתה לא יכול להישאר כאן,

אז אתה יכול לעלות.

והשם יעזור לך לשמור עליך על זכות המצווה של יישוב ארץ ישראל ותגן בעדך גם.

תודה רבה.

כבוד הרב, אני רוצה להגיד תודה רבה.

תודה רבה בשביל ההרצאה ההגיונית

ומספרד ומספרד ומספרד.

אנחנו,

הישראלים,

יש לנו היסטוריה,

ואנחנו פה רק בגלל הקשר של הקדוש ברוך הוא.

יש לנו תורה,

יש לנו תנ״ך,

יש לנו תנ״ך.

אנחנו יכולים לראות את ההיסטוריה

ולראות שכל פעם שהיהודים היו

קרובים ל-ה' הם פרוספרים,

וכל פעם שהם הולכו והיו

ובלבדו עליו ועל המערכות שלו ועל התורה והבלבדו על המצוות

ובלבדו את ה' שלא להישארו את הכספים שלו,

ואז

האנימים באו לנסות אותנו.

זה נכון בזמן ובזמן ובזמן עוד עבור ההיסטוריה.

אני חושבת שהיום אנחנו צריכים

מישהו כשאתה,

שיכולים ללידותינו

בארץ-ישראל,

לשארון ולכל מי שבמשלה ולראות להם קצת היסטוריה יהודית.

ואם הם לא רוצים להביא את האחריות, כמו שאמרת,

אתם יכולים ללכת עם הדלגות שלכם,

ואולי הדלגייה הזו צריכה ללכת ללכת אורתודוקס,

סינסורית, מהיהודים,

ולכן לומר שאנחנו נחשבים,

אנחנו במצב הכי טובה שאנחנו יכולים ללכת.

הרבנים האנשים האנשים האנגרו את כל העולם כהירים הכי טובים בעולם,

הם לאומיים לנו בשלבים עם טרור.

ישראל יש הטכנולוגיה הכי סופסית לדתק את

הטבות באיראן ובעיראק,

אבל עם כל זה, הם לא נחשבים.

יש רק דבר אחד שיכול להיות,

אנחנו יודעים שזה יעבור,

אבל אתם יכולים להשתמש בזה, אולי זה יעבור.

ואם כל יהודים

יכולים רק לנסות להבין שבועות,

ואולי הם יבואו שזה לא כל כך, הם יביאו שבועות אחרונה.

והחכמים אומרים לנו שאם כל יהודים יביאו שבועות בשבועות,

אנחנו הולכים להיות אוקיי.

אז אולי אנחנו יכולים לומר להם,

תשמעו, מה זה קשור לנסות?

אם זה לא יעבור,

אנחנו לא עושים כל כך הרבה זמן, זה לא כל כך הרבה זמן.

בואו ניסו, כי אנחנו לא איננו תשובה.

אנחנו לא יודעים כל כך אחרון.

תודה רבה.

אתה מדבר כאילו מנהיג גלידר.

ובכן, אני אמרתי את העצה הזאת לשרון כבר לפני כמה חודשים,

במקום לבקש מערפאת שבוע ימים הפסקת אש,

וזה לא מועיל, כי ערפאת כל פעם מחרטט עם השפתיים שלו, בר, בר, בר, בר, בר, בר, בר, בר, בר, בר, בר, בר, ושרון במשך שנה אומר לו,

דחילק, הפסקת אש, שבוע, שבוע.

אמרתי, במקום לפנות אליו, שיפנה לעם היהודי ויגיד להם,

בואו נעזוב את הפלסטינים,

ואנחנו נעשה הפסקת אש יום אחד.

אם נפסיק את האש יום אחד בשבת,

בעזרת השם יתברך, יהיה טוב ליהודים.

ברוך הבא לניו-יורק, קודם כול,

לכבוד הוא לי לראות אותך.

יש לי שאלה שהיא אולי לא כל כך הלכתית,

לא נוגעת לדת.

זו שאלה פשוטה מאוד.

כשאנחנו יושבים פה כולם מולך,

אנחנו אוהבים אחד את השני.

שתי דקות אחרי זה, כשאנחנו יוצאים לקחת את האוטו,

אנחנו מתחילים לקלל אחד את השני.

אני אולי לא חזרתי בתשובה, אני בא מבית מסורתי,

אני מנסה לשמור שבת כמה שאני יכול,

נצר למשפחות רבנים משני הצדדים.

אף פעם לא הרגשתי שאני צריך לחפש תשובות אם יש אלוהים או אין. אני יודע שיש אלוהים.

אבל מה קורה עם כל האנשים האחרים?

למה בארץ ישראל אנשים צריכים לשנוא אחד את השני כל כך הרבה?

וכשהגברת הזכירה, בוא נלך, קבוצה של אורתודוקסים.

למה אורתודוקסים?

אנחנו כולנו אורתודוקסים.

למה יש כל כך הרבה שנאה?

ואהבת לרעך כמוך זה דבר מאוד מאוד פשוט.

טוב, אני שומע.

אני מסכים עם מה שאתה אומר, שוואהבת לרעך זה מאוד פשוט,

רק כמעט אף אחד לא מקיים אותו.

אבל דבר נוסף אתה צריך להבין,

כל הגלות שלנו זה בגלל שנאת חינם.

מהי שנאת חינם, אתה יודע? זה לא שאחד מקלל את השני כשנכנס לאוטו.

שנאת חינם זה כשאדם רואה את חברו חוטא

והוא לא מדריך אותו ולא נותן לו את העצה ההוגנת כדי להביאו לחיי העולם הבא,

זו שנאת חינם. למה?

כיוון שהוא מפסידו את העולם הבא,

הוא מפסיד לו את הגן עדן.

באמירה קטנה, בהושטת קלטת אחת,

הוא יכול להציל את חייו לנצח נצחים.

אם את זה הוא לא עושה, את המינימום הזה,

אז על מה אנחנו מדברים?

איפה האהבה?

אפשר להועיל לאדם

ולא מועילים לו.

אתה אומר עכשיו, כשאני נמצא כאן, אז כולם ביחד בחיבור ובאהבה. אתה יודע למה?

בגלל שאני מייצג דבר שכולם רוצים להתחבר אליו, וזה התורה הקדושה.

אבל אתה אומר בעצמך שאתה מכיר את הבורא ועדיין לא התחברת אליו, כי מצוות אתה לא מקיים כמו שצריך במלואן.

אתה לא מגדיר את עצמך עדיין אורתודוקסי,

אף על-פי שאתה שייך למשפחות של רבנים חשובים.

ואהבת לרעך כמוך,

זה גם הדין של ערבות.

אם אתה עושה עבירות,

אתה גורם נזק גם לי.

אני משתדל לעשות מצוות שיהיה לך טוב,

אבל אם אתה עושה עבירות, אתה גורם גם לי נזק.

זאת אומרת, אם היית מקיים ואהבת לרעך כמוך,

היית ממלא את החובות שלך גם כן כלפי הבורא יתברך,

שממילא היו מגינות עלי גם כן.

אבל זה עוד לא עשית.

אז כשאנחנו דורשים, ואהבת לרעך כמוך מכולם,

קודם כל נעשה את החיובים שלנו בינינו לבין אבינו שבשמיים,

ממילא גם יבוא בן אדם לחברו.

אם אני נכנע לקדוש ברוך הוא ושומר את מצוותיו,

בין המצוות שלו יש גם מצוות בן אדם לחברו.

אבל אם אני לא עושה זאת, ואני אנוכי סלפיש, דואג רק לעצמי,

מה שמתאים לי עושה או מה שלא מתאים לי עושה,

אין פה ואהבת לרעך כמוך.

אתה מבין?

השאלה אם אתה מוכן לצעוד צעד אחת קדימה אחרי האמירה שלך המחייבת ואהבת לרעך כמוך,

ואתה מוכן לקבל עליך עול מצוות.

כבוד הרב, רגע, רגע, עוד לא ענה לי תשובה.

תראה,

כבוד הרב, להגיד לך שאני עכשיו, לפני כל הלכה הלכה הקדוש הזה,

זה אני יוצא לא בסדר אם אני לא עושה את זה, אתה מבין?

זה צריך לבוא ממני, מבפנים,

עם כל הכבוד לך ולמה שאתה מייצג, ואני באמת מכבד את מה שאתה עושה, כי אתה עושה דברים גם למעני ולמען כל היהודים שנמצאים פה.

אבל זה צריכים לעבור כמה שלבים קצת יותר אינטנסיביים לפני שזה יגיע לשמירה טוטלית של המצוות.

ואני מאמין שגם בן-אדם שמנסה

בכל מאודו לעשות את כל המצוות, הוא עדיין לא עושה את כל המצוות.

בסדר. אבל יש לו כוונה, כן. בוא, אני אעשה איתך משהו אחר.

אתה לא יכול גם לשמור מחר את כל המצוות, כי אתה לא יודע את כולן.

אבל אתה יכול לצאת לדרך.

לצאת לדרך, להצהיר הצהרת נכונות, לזוז קדימה,

זה כאילו אתה סיימת את השלב.

כי ברגע שאתה מחליט שאתה יוצא מבחינת הקדוש ברוך הוא,

הוא ראה אותך כמי שהולך לאותו תהליך עד הסוף.

הוא דן אותך באשר הוא שם.

מצבך כרגע, כשאתה רוצה לצעוד לקראת הקדוש ברוך הוא,

אתה נמצא כאילו כבר בקרבתו.

זאת המעלה שכשאדם מקבל על עצמו משהו ויוצא לדרך,

שזה מגן עליו מכאן מלהבא, והוא נחשב כבר בגדר אחר.

השאלה אם אתה מוכן לעשות

בעקבות זה צעד אחד קדימה. לא את כל הצעדים,

אבל קדימה עם צעד אחד.

מה זה צעד אחד?

ציצית.

אווווווווווווווווווווווווווויייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי

ברוך אתה אדוני אלוהים מלך העולם,

הרוויינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

אמן.

על זה נאמר,

על זה נאמר, מאהבת לרעך כמוך.

כן, יש לנו פה שאלה.

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב.

אני הרבה זמן כבר שומע על הקלטות שלך ומסתכל על הווידאו שלך.

אנחנו מאז מודים לך שאתה באת לפה, לניו-יורק,

להיות איתנו ביחד, להסביר לנו ולעזור לנו,

לכל עם ישראל ולכל היהודים שיש בעולם.

אבל יש לי רק שאלה אחת.

עד לפני כמה זמן היה איזה משהו, עשו הפגנה בוושינגטון, די-סי, שהיה של היהודים.

ובאו כל יהודות האו״ם, וכולם באו,

במיוחד הדתיים,

ובמיוחד, כל הכבוד באמת לדתיים, שבאו ועזרו,

והיו בערך איזה 200,000 אנשים בתוך וושינגטון די-סי.

באמת תודה רבה לכם, לכולכם,

וכולם עזרו אחד לשני.

היינו כמו עם אחד.

אבל אחרי שבוע היה אותו דבר,

אבל זה רק היה של הערבים.

זה היה של הפלסטינים.

ועכשיו זה היה גם ביום שבת.

הביאו איזה עשרה אנשים

שהם יהודים דתיים,

פה קוראים להם סאטמורים.

סליחה.

אבל הם באו ודיברו נגד עם ישראל.

אני, בתור בן-אדם, אני רוצה לחזור בתשובה

וחושב לחזור בתשובה.

לראות את הדבר הזה, זה העביר לי הרבה הרבה הרבה זעם.

מה אפשר לעשות בשביל

לעזור לזה?

ובכן, הדבר הזה שנעשה, ולא משנה על-ידי מי נעשה,

הוא חסר אחריות,

הוא מסכן יהודים בכל מקום שהם נמצאים.

הזדהות עם האויבים,

אפילו אם אנחנו לא מסכימים,

מישהו מאתנו לא מסכים

עם מה שהמדינה הציונית עושה,

או העם הישראלי היושב בציון,

זה עדיין לא מתיר את דמם של היהודים,

וכל מעשה צריך שיקול דעת

ולראות עד היכן הוא יכול להגיע.

אנחנו מוחים נגד אלה שמסכנים חייהם של יהודים מכל סיבה.

במישור הרעיוני כל אחד יכול להביע את דעתו,

יכול לחלוק על זולתו,

יכול להפגין, לעשות מה שהוא רוצה.

רק חלילה שדם יהודי לא יישפך משום סיבה.

אפילו הרשעים

שיוצאים נגד עם ישראל,

אנחנו מבקשים את טובתם, נחזירם בתשובה,

ולא מקללים אותם חלילה שימותו,

אלא שיזכו לשוב בתשובה

כמו אשתו של רבי מאיר,

שבתפילות שלה את השכנים הבריונים שהיו בשכונותם הצליחה להחזיר בתשובה.

- עכשיו זה יסתדר לך?

היה כתוב בתורה שאלוהים נתן את התורה בהר סיני לכל עם ישראל.

עכשיו, עם ישראל לא היה אז נצרות,

ולא היה אסלאם.

כל העולם היו יהודים,

לפי איך שאני יודע.

אז כשהגיעו לעם ישראל,

הגיע ישו והתפצרו ונהיו נוצרים.

אבל עכשיו, כשאלוהים אמר, אתם העם הנבחר,

הוא התכוון לכל מי שהיה בפנים,

או שהוא התכוון ליהודים שעכשיו נמצאים עכשיו?

כי אם הוא אמר לכל העם, אתם העם הנבחר,

אז גם היה בעיניהם נוצרים.

האם זה נכון,

או האם זה...

זה נקרא מחרבש.

אני אסביר לך.

העם היהודי זה 12 השבטים,

שהם הבנים של יעקב אבינו, הנקרא ישראל,

בהם נקראים בניו בני ישראל.

בני ישראל היו במצרים, הם ירדו בשבעים נפש ויצאו משם מיליונים.

הם קיבלו במעמד הר סיני את התורה.

איתם היה גם ערב רב שעלה איתם,

והיה באותו מעמד.

בכל אופן, העם היהודי זה העם הישראלי המקורי.

בני ישראל הם העם הנבחר שקיבלו.

אומות העולם האחרות שהיו באותו זמן לא הסכימו לקבל את התורה,

לכן העם הזה בלבד קיבל את התורה ומחויב בה, ומחויב במצוותיה.

זאת

המובחרות שלו,

כמו שאנחנו אומרים, ברוך

אתה ה' אלוקינו מלך העולם,

אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו.

לנו ולא להם, כיוון שהם סירבו לקבל.

הבחירה נפלה בחלקנו כשאמרנו נעשה ונשמר.

אתה צאצא של אותם שבטים קדושים,

אתה יהודי שמחויב בתורה,

ושום סיבה שבעולם לא יכולה למנוע ממך את הזכות הזאת,

אתה רק צריך לגשת ולזכות בה,

שאלה אם אתה מעוניין.

מעוניין?

רגע, אני מדבר.

איתך רואה.

אוה, וואו, וואו, וואו, אויי, איי.

אוה, וואו, וואו, איי, איי, איי.

חזק וברוך.

ברוך אתה ה' אלוהינו מלאך העולם, שכייאנו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. אמן!

וסו אירס את הסדר לשוייו עזר כברו. צפייו, צפייו כן, עם ישראל,

שב למקורות.

סוף חלק א', ההמשך בקלטת מספר 288. רוקלין קולג', חלק ב'.