תחזית

- - - לא מוגה! - - - 

זה התחזית.

מחר זה היום הכי מאיים על ארצות הברית. 11 בספטמבר.

זה יום שמפחדים ממנו עד הגאולה. אנשים, הרבה אנשים היום באים ומספרים, אני הייתי ככה, אני הייתי ככה, אומרים לך כל מיני דברים על מה שהם היו בילדות שלהם, ועכשיו אני, ברוך השם, חזרתי משובז. זה באמת יפה מאוד, אבל איתי זה כאילו, אוקיי, אז אתם הייתם ככה, אבל מה זה אומר גבאי?

ארגון אונקאידה הודיעו שהם יחזרו ב-11 בספטמבר, לא אמרו איזה. ואמריקה בפחד, בפחד. רואים שעם ישראל בתהליך של גאולה, בתהליך של... מה להגיד? אני הייתי ככה, אני הייתי ככה, אומרים לך כל מיני דברים על מה שהם היו בילדות שלהם, ועכשיו אני, ברוך השם, חזרתי משובז. זה באמת יפה מאוד, אבל... מה להגיד? אתם מתארים לכם מה הולך להיות? האמריקאים אמרו שהם הכינו אטום קטן,

אטום קטנה, בבגדד רק.

איפה שהם ידעו שנמצא סדאם,

אז הם הולכים, לא אטום גדול, אטם, משהו, ככה. מה להגיד?

כמו חמש פעמים חמוס, המבחינה.

בום, אחד כזה, בגדד אחת הלכה.

וזה הם הכינו עכשיו לכל מיני מדינות פונדמנטליסטיות שמהוות סיכון.

אבל בשביל לא להפיל איזה פצצה ככה שתמוטט את כל המדינה, בקטן. מה להגיד?

מיני-אטום.

מה להגיד?

אפילו שהאטום זה החלקיק הקטן שבחומר,

זה מיני-אטום.

בכל אופן, יהודים יקרים,

זה התחזית. אבל רואים שעם ישראל בתהליך של גאולה. אני מקווה שאני אתבדה,

ובפרט בזכות התשובה של עם ישראל. מה להגיד?

קלטת מס' 286. תחזית.

ערב טוב, בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו וברחמם וירוויח.

מחר זה היום הכי מאיים על ארצות הברית.

11 בספטמבר.

זה יום שהם יפחדו ממנו עד הגאולה.

מדוע?

משום שארגון אל-קאעידה הודיעו שהם יחזרו ב-11 בספטמבר.

לא אמרו איזה.

עכשיו הכוננות

גברה ממצב צהוב למצב כתום.

מן הסתיו, מחר זה כבר יהיה אדום,

ואמריקה בפחד.

פחד.

אבל תארו לכם מה היה קורה אם חלילה היה עוד פיגוע.

שלושה חודשים לאחר מכן,

בנרצחים עוד 3,000 איש.

מה היה קורה באמריקה?

אחרי הפיגוע הזה שהיה בתאומים,

בוש הודיע שהם יילחמו עד הטרוריסט האחרון

והרדפו אותם בכל העולם.

מלחמה עד הסוף.

וראינו כמה הם הפציצו והפגיזו באפגניסטן.

עכשיו יש להם את הפרויקט הבא, עיראק.

עוד 3,000, אם היה קורה,

הם כבר היו מפציצים מדינות

שרק נותנות חסות

ולא היו מחפשים את ארגוני הטרור, הם מפציצים את המדינות.

ואם היו עוברים עוד 3,000

לאחר שלושה חודשים,

זה כבר היה מלחמת עולם.

אני כבר לא מדבר מה היה קורה אם היו עוד 3,000 אחרי שלושה חודשים.

זה יהודים יקרים,

ארבעה פיגועים,

מלחמת עולם.

וזה איום ונורא, המספרים האלה בלתי נסבלים.

מה עוד

שלמעלה מ-250 שנה על אדמת ארצות הברית

לא היה דבר כזה מעולם ולא הייתה מלחמה על אדמתה,

הכול היה מחוץ.

ופתאום לקבל מכה כזאת,

הטיסות ירדו ב-40% בארצות הברית מאז הפיגועים.

אנשים מעדיפים לנסוע במכוניות שעות,

וגם מסיבות הבדיקות הביטחוניות שאורכות לפעמים שלוש שעות.

כולל חליצת נעליים והרחת הגרביים.

זאת אומרת, המצב קשה שם.

פוחדים אמיתי, אמיתי.

האם אחרי פיגוע שני או שלישי בוש היה נשאר בתפקיד?

לא.

אחרי עוד פיגוע היה מאשים את רמספלד,

את טרייס,

אפילו את קופי ענן.

אבל פיגוע שלישי, כבר אין לו את מי להאשים.

אצלנו, שרון, מקום ראשון בסקרים.

אין יותר טוב משרון.

כמה נהרגו פה בשנתיים האחרונות?

620 נרצחו.

620. מה זה אומר?

אם נעשה באופן יחסי,

יתברר לנו שאצלנו נרצחו פי 8.6 מאשר בארצות הברית בפיגוע של התאומים.

250 מיליון,

נחלק ל-3,000,

זה 1 חלקי 83,333. 6 מיליון

לישראל

לחלק ל-620 שווה 1 חלקי 9,677. היחס בין 83,333 ל-9,677 הוא 8.6. תכפילו

3,800. יוצא שכאילו בישראל היו תשעה פיגועים של התאומים בסדר גודל של 25,800 איש שנרצחו.

כי בישראל, כשנרצח אדם אחד,

זה שווה ל-41 בארצות הברית.

זאת אומרת, אם בארצות הברית יהיה פיגוע, שימותו 41,

זה כמו אחד מישראל.

אם פה נרצחים עשרה בפיגוע,

זה כאילו הרגו לאמריקאים 410. ואצלנו, שרון,

הראשון בסקרים, הלוא הוא הבטיח, יהיה שלום ויהיה ביטחון.

והוא קיים,

יש שלום לביטחון.

אנחנו מרוצים, נכון?

ברוך השם, כמה ימים כבר לא היו פיגועים.

אומנם כמעט היה פיגוע של טונה 600 קילוגרם,

או עוד חביות 200 ליטר,

כל מיני דברים כאלה שהשם ירחם, אם היה קורה רק אחת מהן, מה היה קורה.

או כמו המכליות שהתפוצצו ולא גרמו נזק

לפי גלילות,

שאם מתפוצץ דבר כזה, אוי ואבוי, עיר שלמה יכולה להישרף עם האנשים בלי אפשרות לכבות.

גז שמתפשט והוא בוער,

אי אפשר לכבות דבר כזה.

מרכזי הגז בישראל, הרי מה רצה סדאם במלחמת המפרץ? להפציץ את פי גלילות.

בפעמיים כבר היה פיגוע, והוא התפוצץ ולא קרה כלום.

תארו לכם מה היה קורה.

זאת אומרת, כשאנחנו עומדים היום

ב-25,800 נרצחים באופן יחסי,

אם לא היו נמנעים מן השמיים 2,000 פיגועים שלא הצליחו,

לפי הנתונים של צה״ל,

השם ירחם, לאן היינו מגיעים במספרים האמיתיים והיחסיים.

אבל אני צופה שהשנה הבאה תהיה יותר גרועה בהרבה מהשנה הזאת,

ואני אסביר לכם למה.

רבי יוחנן אומר,

כל צרה שהיא לישראל לבד, אינה צרה.

כל צרה שהיא לישראל ולאומות העולם, צרה.

מה פירוש?

כשישראל לבד בצרה וכל אומות העולם נגדם,

בסופו של דבר הם יפנו לקדוש ברוך הוא ויצעקו אבינו מלכנו.

אין לנו אלא אתה.

ואז מה יקרה?

הקדוש ברוך הוא יושיע.

לכן דורש רבי יוחנן,

כל צרה שהיא לישראל לבד אינה צרה, כגון בשושן,

שגזר המן ואחשוורוש להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים ביום אחד,

ב-127 מדינות.

מיליונים של יהודים ביום אחד ייעלמו מהמפה,

גזירה קשה.

וכתוב במגילה, אבל גדול ליהודים, רק ליהודים.

אבל בסוף מה היה? ישועה.

ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ואיכר.

למה?

זו הייתה צרה רק ליהודים.

אין מי שיושיע.

אין אומה תומכת

ואין מי שיעזור.

אז מה עושים?

מרדכי לוקח 22,000 תלמידים, תינוקות של בית רבן,

מתפללים,

בוכים לפני השם,

כל העם חוזר בתשובה,

צמים שלושה ימים ושלושה לילות, לא כמו צום גדליה ולא כמו צום יום כיפור,

אלא כמו צום יום כיפור ותשעה באב וצום גדליה וגם תענית אסתר.

ביחד, רצוף.

והקב' ברוך הוא מושיע והופך את הכול, ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים עמה בשונאיהם. למה?

היהודי, ברגע שיודע שזהו הגיע לפינה,

אין על מי לסמוך,

לא F-16, לא F-15,

שום דבר,

לא מסכות ולא אטרופים.

כשכבר אין ברירה,

הוא פונה לקדוש ברוך הוא,

הוא בצר להם ממצוקותיהם, יושם.

אבל כל צרה שהיא צרה משותפת לישראל ואומות העולם, צרה.

למה צרה?

כי ישראל אומרים, מה, זו בעיה שלנו, לא?

זו בעיה של כולם, זו גם בעיה של האמריקאים.

היינו בהתחלת האינתיפאדה לבד, צרה לבד לישראל.

זה היה אמור להיות לטובתנו.

למה?

כי ראינו שכל העולם נגדנו.

בכל מקום הכריזו עלינו שאנחנו האשמים

ושאנחנו נאצים

ושטן קטן.

הוקיעו אותנו באו״ם ובכל מקום שרק אפשרי.

אז מה היינו צריכים לעשות?

לפנות לאבינו שבשמיים ולהגיד, ריבונו של עולם, הבנו את המסר, הפלסטינים לא נשלחו סתם,

ואנחנו חוזרים בתשובה. לא עשינו זאת.

מה קורה עכשיו? אנחנו הולכים להסתבך באמת.

עכשיו אנחנו רגועים.

עכשיו שרון דוחף את בוש.

תשמע, גם לקדאפי יש,

וגם להוא יש.

ויאללה, אודרוב מהר, לפני שנאחר,

נותן לו אור ירוק,

ובוש הוא מטקסס, הוא לא יורד מהר מהסוס.

אם הוא לבש את המגבעת,

המושכות ביד,

דיו על עיראק. זה רק עניין של זמן, זה עניין של ימים, שבועות מקסימום,

ואנחנו מתגלגלים לדבר הקשה ביותר.

אבל אז מה אנחנו מבינים?

אמריקה, פצצות חכמות,

לוויינים, רדאר, צילומי אוויר.

אנחנו רגועים. יש לנו חץ,

יש לנו יריחו,

יש לנו עזה,

יש לנו הכול, מה חסר לנו?

הכול יש לנו, אנחנו מסודרים.

הפעם אנחנו לא ממליצים לנו אפילו סלוטר.

גם לי סלוטר נסתדר.

לא דוחפים אותנו למסכות ולא לאטרופים.

רק 15,000

מאנשי הצבא כבר חיסנו אותם נגד הבעבועות.

לא חוששים מקונבנציונלי,

אלא ממה שכל העולם רועד ופוחד, ממה שאין לו תרופה.

אין.

אם נופלת פצצה אחת כימית

או ביולוגית,

זה רק אבינו שבשמיים.

אין.

אין מי שיושיע.

לא אמריקה,

ולא ישראל,

ולא ראש המוסד החדש, ולא הישן.

שום דבר.

ויהיה כימי, ויהיה ביולוגי.

ויהיה אטומי גם.

כמו שכתוב ביחזקאל

ל״ח״ל״ט,

כמו שכתוב בזכריה, י״ג״י״ד, וקלטות שלמות, אני כבר מדבר עליהן 15 שנה לפחות.

ואנחנו קרובים.

הפחד שלי שאנחנו לא מבינים את המסר ואנחנו הולכים להסתבך עם צרה שתהיה צרה עם אומות העולם.

ואתם יודעים מה כתוב בגמרא?

צרת רבים נחמה פורתא,

אבל גם כתוב שזו צרת טיפשים.

זאת אומרת,

אנחנו צריכים להבין דבר אחד,

לא הולך להיות קל.

לכן אני מתריע. לא מפחיד, מתריע.

אתם יודעים מה ההבדל בין מפחיד למתריע?

מפחיד זה אחד שרוצה שתפחד.

זו המטרה, הוא הולך הביתה.

מתריע זה רוצה שלא תפחד.

הוא אומר, יש תקנה ויש עצה.

כשיודיעו לנו לקנות מסכות או להשיג זריקות,

לא מתכוונים להפחיד, להתריע. יש סכנה קרובה,

תצטיידו במסכות ובזריקות.

מתריעים.

להפחיד

זה כשיגידו שכבר אין מה לעשות.

זה מפחיד, כי אין מה לעשות.

אני אומר שעדיין יש מה לעשות,

לכן אני מתריע.

אבל מה, אני לא יכול הכול לבד לעשות,

וגם אם אני ארוץ כל ערב, כל ערב יהיה מלא, מלא, מלא, מלא, מלא, מלא, כמה אני אגיע?

כמה אני אספיק?

אבל אם פה כמות האנשים, כל אחד ייקח על עצמו משימה,

ויודיע,

ויזהיר, ויתריע, ויבקש מבני המשפחה

להתחזק, לקבל עול מצוות, לשוב להבין שבשמיים, ובפרט בחסרת ימי תשובה,

דירשו ה' בממצאו, קראו בהיותו קרוב, שזה הזמן שהוא המלך הקדוש,

המלך המשפט,

והקדוש ברוך הוא כביכול בעשרת ימי תשובה, ממציא את עצמו אלינו.

אם זמן כזה אנחנו לא מנצלים, אז באמת אנחנו בבעיה.

אבל אנחנו רואים, האינתיפאדה לא נגמרת.

אומנם ערפאת, שמעתי היום שהוא אמר שהוא למד שתי מילים חדשות, שנה טובה,

זה סימן שהוא מכין לנו הפתעה?

אבל צריך לדעת דבר אחד,

אף אחד לא מאחל לנו שנה טובה.

אף אחד. רק אנחנו, היהודים, בינינו,

יכולים להגיד אחד לשני שנה טובה.

אבל מאומות העולם,

אף אחד לא מאחל לנו שנה טובה, באמת.

להגיד סתם? מה אכפת לו להגיד?

שום אומה לא רוצה בטובתנו,

אם אין לה טובה מזה.

שום אומה, גם לא אמריקאית.

אם אין לאמריקאים אינטרס פה, הם מחליפים אותנו בשנייה.

אנחנו עולים להם הרבה כסף, הכי הרבה כסף.

אמריקה שמה פה 3 מיליארד,

אבל אצל המצרים היא שמה 2.7 מיליארד.

והם האויבים שלנו,

שבמצב שלום כרגע.

אבל מובארק, כשהוא רוצה, הוא יודע לאיים.

אין לנו מי שחפץ בטובתנו באמת.

לכן צריכים כל אחד לחוש על עצמו, על בני ביתו,

על כלל האומה הישראלית,

ולראות איך לעשות,

כיוון שזה עדיין בידינו. אבל אם המהלך יתגלגל,

במצב של פחד, של דאגה,

תהיה בעיה.

אם אתם זוכרים, בזמן מלחמת המפרץ,

לא נראו טוב האנשים, נכון?

לא נראו טוב.

כל אחד חשב שהטיל מחפש אותו, נכון?

כל אחד אמר כבר את הפסוקים האחרונים.

אתם מתארים לכם מה הולך להיות?

האמריקאים אמרו שהם הכינו אטום קטן.

למה? כי אם לא תהיה להם ברירה, הם יפציצו בפצצה אטום קטנה, בבגדד רק.

איפה שהם ידעו שנמצא סדאם,

כיוון שיש לו מרתפים תת-קרקעיים וכו' וכו',

אז הם הולכים, לא אטום גדול, קטן, משהו ככה.

כמו חמש פעמים חומוס, מבחינה.

בום, אחד כזה, בגדד אחת הלכה.

וזה הם הכינו עכשיו

לכל מיני מדינות פונדמנטליסטיות

שמהוות סיכון.

אז בשביל לא להפיל איזו פצצה ככה שתמוטט את כל המדינה,

בקטן,

מיני-אטום.

אפילו שהאטום זה החלקיק הקטן שבחומר,

זה מיני-אטום.

כמו שלנו יש מיני-סמינר.

בכל אופן, יהודים יקרים,

זו התחזית.

אני מקווה שאני אתבדה,

ובפרט בזכות התשובה של עם ישראל.

אבל אם אני לא אתבדה חס ושלום,

אז המצב לא כל כך,

לא כל כך,

לא כל כך.

בכל אופן, בואו ננצל את הימים האלה, הקדושים, שאנחנו נמצאים בהם,

בעשרת ימי תשובה.

יכול כל יהודי בעצם לחזור לאבים שבשמיים בקלי-קלות.

כי קרוב אליך דבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו,

זה התנאים של התשובה.

להתחרט על העבר, מה שעשית עבירות

ומה שלא קיימת מצוות.

לקבל עתיד, לא לעבור עבירות ולקיים מצוות.

ולהתוודות ולומר, אנא ה' חטאתי, עוויתי, פשעתי ועשיתי א', ב', ג', ד', מא' עד ת'. מה עשית? תגיד. אתה לא זוכר? תגיד א', ב',

התאשבנו, בגדנו, גזלנו וכן'. אם אדם עושה תשובה אמיתית,

נמחלים לו עוונותיו.

ואז הוא כתינוק שנולד,

ואין לו חשבון יותר.

אם הוא עושה תשובה מאהבה,

גם הזדונות שהוא עשה קודם הופכות להיות זכויות.

ועל זה נאמר במקום שבעלי תשובה עומדים,

צדיקים לא יכולים לעמוד.

למה?

כשהוא שב מן העוון,

אז המלאך הרע הופך להיות מלאך טוב,

ועוד דבר, נברא לו מלאך על מצוות התשובה שהוא עושה. כי כל מצווה שעושים, כל העושה מצווה קונה לו פרקליט,

מלאך,

מליץ יושר.

אז על כל עבירה שהוא עשה,

הוא מקבל עליו לעשות מצווה, ולא עבירה,

הוא בורא מלאך של תשובה

מהמעשה הזה.

אז מעבר לזה שהוא מהפך את כל העוונות למצוות,

יש לו עוד דבר שאין לצדיקים,

זה מצוות התשובה, כי צדיקים לא צריכים לעשות תשובה, הם היו צדיקים.

אז יש לו פי שתיים.

במקום שבעלי תשובה עומדים,

צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד.

אז אדם יכול לזכות, ולא רק לתקן

מגיל חיוב מצוות, בר מצווה או בת מצווה,

עד לעכשיו,

הוא יכול גם לתקן בתשובה את הגלגולים הקודמים שלו.

זאת אומרת, במעשה אחד, בהחלטה אחת נבונה,

אתה מקבל חנינה על כל מעשיך בכל גלגוליך.

למה הדבר דומה?

אדם נדון על רצח,

והשופט אומר לו, אתה רוצה חנינה?

יש מישהו שלא רוצה חנינה מרצח, 25 שנה בפנים.

אז הוא אומר, מה התנאים שאני צריך לקבל על עצמי?

אז השופט אומר לו, תשמע,

לא תנאים קשים.

אם אתה תבוא לפה,

תעלה על הבמה לפני כל הקהל,

ואתה תגיד, אנא, שופט,

אני מתחרט על כל מה שעשיתי,

ואני מקבל על עצמי

לא לעשות יותר כזה דבר,

ותבכה קצת, תוריד כמה דמעות,

אני מוותר לך על העונש,

ולא עוד.

אם הבכי האמיתי,

אני אתן לכם גם תעודה של אזרח הגון.

מה אתם אומרים? אחד שנותנים לו הזדמנות לצאת מ-25 שנה

על ידי קצת בכי ווידוי לפני כל הקהל.

מה אתם אומרים?

הוא יקום,

אבל השופט מבקש ממנו שזה יימשך לרבע שעה לפחות,

שהוא יראה שכנים דבריו.

הוא יבכה רבע שעה או לא יבכה רבע שעה?

יבכה רבע שעה או לא יבכה?

אני חושב, לא יהיה לו בכי,

הוא יבכה, למה הוא לא בוכה?

אבל אם נותן לו שופט

רבע שעה לבכות והוא לא בוכה,

הוא חכם או טיפש?

אני לא רואה שיש פה הרבה חכמים.

הוא חכם או טיפש?

אה, אה, אהבתי איזה חמור.

טוב, הבן אדם קם, מתחיל לבכות.

מתחיל.

בוכה, אמיתי, בוכה.

בוכה, אמיתי.

איך עשיתי את זה? איך הרגתי אותו?

אשתו אלמנה, בנה ותומים. בוכה, בוכה, בוכה.

פתאום החבר'ה שלו באולם מתחילים לצחוק.

צוחקים עליהם, אומרים, מה אתה עושה לנו פדיחות?

תתבייש.

תהיה גבר, תאכל אותה. מה קרה? אתה עושה לנו פדיחות?

מה זה?

הבן אדם פתאום

מפסיק.

השופט אומר לו, תבכי, אני אשאל לך שבע דקות, התחלת טוב.

תגמול.

לא בוכה.

תגמור, אני אומר לך.

תגמור.

לא בוכה.

ויצא גבר.

עכשיו הוא נכנס עשרים וחמש שנה, בשביל שבע דקות.

אהבל.

אומרים לך, תבכה רבע שעה, תגמור את הסיפור, תשתערב.

בשביל החבר'ה,

בשביל החבר'ה, הוא יבכה עכשיו עשרים וחמש שנה.

החבר'ה, הסתלבטו עליו בחוץ,

יגידו, וואלה, יצא גבר.

למה הם מסתלבטים עליו? כי הוא לא יצא גבר, הוא נכנס גבר.

לצאת הוא יצא או על אלונקה או בעוד עשרים וחמש שנה.

אחד כזה שבגלל החבר'ה

הוא לא בוכה.

חכם או טיפש,

איפה ההוא?

עכשיו אתם יודעים שאני לא מדבר על ההוא.

אני מדבר עלינו.

יש אנשים שלא חייבים עשרים וחמש שנה בכלא.

אם הם יגמרו באלפיים וחמש מאות שנה בגיהנום, מצב טוב.

למה? חילול שבת

זה סקלה,

זה מיתה,

זה תאונת דרכים.

כמה שבתות?

וואי וואי.

שמירת טהרה זה כרת,

וואי וואי.

אכילה

של מאכלות אסורות? וואי וואי וואי.

ועוד כמה מצוות כאלה,

אז כמה הוא אוסף במשך השנים? כמה הוא אוסף?

עכשיו בא הקדוש ברוך הוא ואומר לו, קח חנינה, קח, הנה.

תבכה,

תתחרט,

תתוודה.

ואני מוחה לך על הכול, לא רק על רצח אחד, על כל הרציחות,

על כל השבתות,

על כל העבירות שבתורה,

לא רק בגלגול זה, אלא בכל הגלגולים

מאז שנבראת.

אז אני שואל אתכם שאלה.

אחד נותנים לו צ'אנס כזה ולא מנצל. חכם או טיפש?

עכשיו אני רוצה לראות מי מוכן פה לעלות לבכות רווח.

מתברר שאין פה חכם אחד.

אתם מבינים מה אני מדבר?

זה הקדוש ברוך הוא אומר.

תשובה,

אתה הולך עם חנינה בכיס.

השופט אומר לך, קח את כתב החנינה,

הנה, שים בכיס,

כחותמת של השופט בבית המשפט,

מתי שתרצה, תוציא את הדף, תחתום,

חנינה.

אתה מחליט מתי אתה חנון.

אתה.

ובן אדם הולך עם זה בכיס, לא חותם.

זה המצב.

נותנים לך את הצ'אנס של החיים, אין רעום וחנון,

מחלן וסלחן לשבטי אישורון.

מוכן, הקדוש ברוך הוא.

מה אתה יכול לבקש משופט?

עכשיו, שופט, בדרך כלל,

מה הוא שופט?

מה עשית להוא?

פה השופט,

עשית לו,

עשית נגדו, ביזית אותו,

עברת על דבריו, והוא אומר לך, מוכן למחול.

ואתה לא מוכן.

למה אתה גבר?

בשכונה, מה יגידו? מה, התחרפנת?

נגנבת?

חלאס, צא מזה.

בשביל כמה מילים כאלה,

בן אדם נשאר חילוני למהדרין.

נו.

עכשיו, השופט, גם אם ביזית אותו, אז ביזיון בית המשפט זה לא כל כך. זה לא כמו רצח, כן?

זה לא כמו רצח, ביזיון בית המשפט.

פה השופט גם נותן לך את החיים,

נותן לך את הבריאות,

מפרנס אותך,

כל מה שיש לך שלו.

ואתה, אם שלו,

משתמש נגדו,

מבזה אותו,

והוא אומר לך, אף על פי כן אני מוכן למחול לך,

רק חזור בך.

גם לא מוכן.

למי הוא כן שומע?

לחברה שסביבו.

מה יגידו? תראה, זה לא פשוט,

אני עובד במקום עבודה כזה, שאם אני אבוא ככה,

יכולים לפטר אותי.

אם אני אעשה ככה, עלולים להגיד עליי,

זה לא פשוט, הייתי מוכן, זה לא קל.

זה שיכול לפטר אותך מהעולם, אתה לא מודאג ממנו.

איתו.

הוא ישלח את הצ'קים בזמן,

הוא ייתן לך לראות, לשמוע עליו, אתה סומך. הוא לא כמו בעל הבית שלך.

הוא, אתה סומך עליו.

אבל אתה מנצל את זה.

אתה מנצל את זה שהוא טוב.

ואם פעם אחת הוא ייתן לך איזו צביטה קלה להזכיר לך שהוא קיים,

איזה ייסורים קלים, יש לך טענות עליו.

למה אני?

מה קרה? מה עשיתי?

מה עשיתי?

מה זה מה עשית?

אחד נוסע באוטו, 160,

נוסע באדום, עולה על מדרכות, פוגע במכוניות,

נכנס בהן כניסה,

רודפים אחריו ניידות.

אחרי 200 קילומטר תופסים אותו.

אז הוא שואל, מה קרה?

מה קרה? אתה שואל, אתה ראית מה עשית? איזה שובל של הרוגים השארת מאחוריך?

אני?

מה, בגלל שאני ספרדי? אתם אחריי ככה?

מה עשיתי?

אתם מבינים? בן אדם עושה כל העבירות העבירות, בסוף בא הקדוש ברוך הוא, תופס אותו אחרי 30 שנה,

שם לו צביטות. למה אני?

למה אני?

יש לנו שאלות על הקדוש ברוך הוא, אה?

שאלות יש לנו.

פעם אחת

אמרו לי ללכת לנחם איזה פרופסור,

פרופסור, בית חולים תל השומר.

אשתו נפטרה,

והפרופסור שם יושב על קורסה, כל הרופאים,

האחיות והחברים באים, אוכלים, ג'עלה וזה,

לוחצים לו יד, שלום, שלום,

מה שלומך?

בכלל לא עוול, כאילו הוא מקבל קהל.

טוב, ישבתי שם, ישבתי עם הרב שהביא אותי לשם,

אנחנו יושבים, אני באתי עם הרב, הצטרפתי אליו.

בסוף הוא פנה אלינו, הוא דיבר עם הרב, הוא מכיר אותו.

אז הוא אומר, אני אגיד לכם את האמת,

אני אפיקורוס,

אני בולגרי,

אפיקורוס,

אבל יש לי שאלה אחת.

אשתי מתה מסרטן.

שנה שלמה ראיתי אותה גוססת לפניי.

אני אגיד לכם את האמת,

אני בחיים שלי לא שמרתי מצוות, כלום, אפילו לא יום כיפור.

אני לא יכול להסביר למה, אבל זו עובדה

שבמלחמת יום כיפור,

מבלי להבין למה,

החלטתי לצום ביום כיפור.

אין לי הסבר.

מאז צמתי שמונה שנים.

יום כיפור.

השנה לא צמתי.

למה?

אני כועס על הקדוש ברוך הוא.

למה?

כי ראיתי את אשתי גוססת שנה.

היא שאלה אותי שאלה שלא הייתה לי תשובה עליה.

והשאלה הייתה,

למה לי זה קרה?

לא הייתה לי תשובה.

אולי לכם יש תשובה?

אז הרב של ידי אומר לי,

כבודו יענה.

אז אמרתי לפרופסור,

אתה לא תכעס אם אני אענה לך בצורה קצת בוטה?

הוא אמר לו, אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה.

אמרתי לו,

אשתך שמרה שבת?

הוא אמר לי, לא,

אף פעם לא שמרנו שבת.

אשתך שמרה טהרת משפחה?

שום מצווה לא שמרנו.

אמרתי, לי יש שאלה.

השאלה שלי,

למה הקדוש ברוך הוא לא לקח אותה קודם?

אמרתי לו,

חילול שבת זה סקלה,

טהרת משפחה

זה כרת.

לא רק היא, גם אתה.

לפי מה שאני רואה אותך, היא עברה עשרות שנים,

50-60 בסביבות, כן?

הקדוש ברוך הוא החזיק אותה הרבה יותר זמן

ממה שהיה מגיע לה.

אמרתי לו,

וקח בחשבון,

שגם אתה באותו חשבון.

הוא לא שאל אותי עוד שאלה.

בן אדם

עובר כל העברות שבתורה,

מתגאה שהוא אפיקורוס,

ויש לו שאלה על הקדוש ברוך הוא.

מילא, יש לך שאלה ברפואה,

בפיזיקה, בכימיה.

טוב,

מי שאתה לא מכיר אותו בכלל, לא מעוניין להכיר,

כשפתאום הוא עושה איזה משהו, אה, אתה נזכר שהוא קיים ואתה משייך את המוות אליו? למה אליו?

תגיד, היא לא שמרה על כללי הרפואה?

היא לא נזהרה מחיידקים?

היא נדבקה ממישהו? תתלה את זה כמו שאתה תולה כל דבר.

הרי כשאדם לא רוצה לקיים מצוות, במה הוא תולה?

שלא היה מעמד הר סיני, ואין הקדוש ברוך הוא, וזו המצאה של הדתיים,

ואני לא יודע מה הוא אומר. תמציא גם כן המצאות על המתים.

תגיד גם כן.

פשוט מאוד, התרע מזלה,

לא היה לה מזל,

כמה צריכים למות מדי פעם, וכנראה שזה ברולטה, הסתובב, שהיא דווקא.

זה הוא לא אומר, את ההאשמות לקדוש ברוך הוא.

את היתרונות והזכויות שמקבלים,

זה לי, אני זכיתי, למדתי, עשיתי,

בניתי במו ידיי, במו ידיי.

או, זה יודעים אנשים להגיד.

כשמגיעה צביתה, פתאום ישאלו.

למה לחכות חס ושלום,

שיהיו צרות ויהיו מכות לפרט ולכלל?

אם אפשר לחיות חיים טובים ומושרים, בריאים ושלווים,

כמה מצוות לקיים,

לעשות רצונו יתברך.

כל המצוות שהשם ציווה אותנו, חוקים טובים ונפלאים.

כל אומות העולם למדו מאיתנו.

למה אנחנו לא יכולים לקיים כמה דברים?

חוקי בשר ודם יותר טובים? יותר שוויוניים? יותר הגיוניים?

באים אחרים, מחליפים אותם בין רגע, בין לילה?

מה לא טוב?

שבת זה לא טוב?

לנוח,

לאכול, לשתות, לשיר בחיק המשפחה, לומר דברי תורה, זמן ללמוד,

חשבון נפש,

לא טוב.

יום שלישי דווקא זה טוב חופש?

weekend אצל הגויים זה כן טוב?

למה אצלנו זה לא טוב?

לימדנו את כל העולם שאפשר לשבות יום אחד.

העולם עקף אותנו, כבר שובת יומיים.

למה לא טוב?

מה לא טוב?

לברך בבוקר כמה ברכות?

זה לא טוב.

אדם שלא רואה חלילה,

בראייה מטשטשת ואומרים שהוא עלול להגיע תוך זמן קצר לעיוורון.

כמה יהיה מוכן לשלם?

בשביל שיעבור ניתוח ויראה בסוף אפילו מספר 13. אומרים לו, זה יעלה 200,000 דולר.

עיוור חשוב כמת,

200,000 דולר והוא יראה?

אתם לא יודעים מה זה הפרס הזה לראות.

תנסו, כשתיגמר ההרצאה, לעצום עיניים ללכת מפה הביתה.

נראה אם תצליחו, 20 מטר.

כמה חבלות יהיו לכם?

אנחנו יודעים להעריך מה זה לראות, אנחנו רגילים לראות.

אז הקדוש ברוך הוא אומר, לא 200,000 דולר.

כשאתה קם בבוקר,

תגיד, ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם,

פוקח עיוורים על 24 שעות של ראייה חינם, שש-שש.

מה אתם אומרים? זה מוגזם, אה? הוא מבקש יותר מדי, שיקצר את הברכה קצת, זה ארוך.

הייתה אישה אחת,

אמרה לי בהרצאה, תשמע, בעלי עושה את כל המצוות.

לא חייבים את כל המצוות. מה הוא כל דבר עושה? מה שכתוב הוא עושה, הכול הוא עושה.

אתה יכול להגיד לי איך הוא יכול לעשות פחות?

אמרתי לו, תשמעי, כל המצוות, תרי״ג מצוות יש,

רמ״ח מצוות עשה,

שסה מצוות לא תעשה, שזה ביחד, תרי״ג, זה 613. כנקדם ברא הקדוש ברוך הוא בגוף האדם,

248 איברים ו-365 גידים.

זה, כנגד זה, ברא השם.

האם את מוכנה גם שבעלך יהיו לו גם קצת פחות איברים? מה, חייבים שיהיו לו את כל האיברים?

גם עם עין אחת הוא יראה אותך.

אולי יותר טוב אפילו.

מה, חייב שתי אוזניים? הוא יכול לשמוע את הצעקות שלו גם עם אוזן אחת.

מה, הוא חייב ללכת מהר? שיקפוץ על רגל אחת.

לא, איברים רוצים פרפקט.

מצוות?

דלל, דלל.

מה זה?

מה מבקש הקדוש ברוך הוא?

להגיד תודה כשמקבלים שתייה,

זה מקובל?

זה כל ילד קטן מלמדים אותו. אתה רוצה?

תגיד תודה.

עוד פעם, תגיד תודה.

מתעייבים שהוא ילמד להגיד תודה.

ואתה, אבא גדול, למה אתה לא אומר לו תודה?

לוקח, שותה,

אבסוד,

לא חייב לאף אחד כלום.

עבדתי בשביל זה.

אתם מבינים את החוצפיים?

אי-הכרת הטוב.

מקבל הכול ולא מכיר.

אתה לא מכיר אותו.

הוא מציע לך, תן לו משלו, שאתה בשלך שלו. הוא מציע לך.

תן לו, תן לו משלו.

למה? אתה בשלך שלו.

לא תיתן לו משלו.

הוא ישיל לו.

מה מבקש הקדוש ברוך הוא?

כמה דברים, כמה ברכות בבוקר,

כמה דברים, זה הכול.

לא רוצים אפילו את המינימום לעשות.

מלאים טענות כרימון.

תראו, אני זכיתי לחזור בתשובה בגיל 24 לצערי.

אם הייתי מכיר את זה לפני, איפה הייתי היום? בלי עין הרע.

אבל מה לעשות, באיחור, ככה.

בצפון תל אביב לא רואים הרבה דברים כאלה.

אחת פה, אחת שם.

גם הם נראים מוזרים,

שונים מהרקע.

מאז שחזרתי בתשובה, ברוך השם, לא רע לי.

מיום ליום טוב יותר.

ולא רק טוב, עושה גם טוב לאחרים.

וגם אנשים נוספים זוכים לטוב.

לא רק אני זוכה לאור, גם מאיר לאחרים.

באותו נר שנדלק אצלי, מעיר להרבה אנשים אחרים.

אני מוגבל יותר?

קשה לי יותר?

בדיוק הפוך.

יותר קל

ולא מוגבל,

והמרחבים והאפשרויות אינסופיים.

פתאום הקדוש ברוך הוא יכול לקחת בן אדם אנונימי,

בלתי ידוע,

ולתת לו היקף שהשכל לא יכול לקלוט אפילו.

אי אפשר לקלוט.

אתם מאמינים? אני יושב פה איתכם.

אני בעל תשובה, בסך הכול.

בשעה שאני יושב פה איתכם,

לפחות חצי מיליון איש מקשיבים למה שאני אומר.

איך זה?

מצנע,

אחרי שעלה בסקרים,

עבר את שרון,

עשה כנס ראשון,

נהיה מצנח.

הגיעו 200. 200. זה אלוף בצה״ל,

בראש עיר,

במועמד לראשות הממשלה,

200 איש.

אנחנו פה בדימונה, יש פי ארבעה.

ולא הגיע אלוף,

ולא מועמד,

ובקושי ראש הבית.

למה, מה יש לו למכור?

מה שכל האלופים מכרו לנו ברבי אלופים.

מה מכרו לנו?

מילים.

איך אמרו ריזון?

אלו לי כלם ואולו כלם.

רק מילים.

מעבירים מילים.

יש תוכנית, קוראים לה הכול דיבורים.

הכול פטפטה.

כל היום מדברים.

מה הבעיה לדבר? דבר.

אבל מי משנה את הציבור?

מי עושה משהו חיובי בעם הזה?

מי גורם לעם הזה להתעלות?

להתעורר?

לחזור לשורשים? למקורות?

להתקרב לאביב שבשמים?

ראשי ממשלות פה,

יש להם תקציבים של עשרות מיליארדים

בשביל לעשות מהעם הזה עם טוב.

מישהו מראשי ממשלות עשה שהעם הזה יהיה טוב?

אנחנו רק בדרדור.

כל שנה רק מידרדרים.

מקום ראשון בסמים,

בפשיעה,

בכל דבר רע וגועלי,

אנחנו מקום ראשון.

מה זה?

מה, אין שום מנהיג חילוני

שיכול לבוא ולעשות משהו טוב בעם הזה?

חוץ מססמאות שכולם באים אתן ואף אחד לא מקיים אותן?

אני אזרח פשוט,

בלי תקציבים ממשלתיים,

בלי כלום,

אם לא התורה הקדושה שאמרה לי שזו מצווה.

לא הייתי עושה את זה.

מה פתאום שאני ארוץ ממקום למקום

אם זו לא מצווה?

רק בגלל שזו מצווה.

מי שכנע אותי? התורה?

תראו, יהודי אחד שמשתכנע שהתורה הזאת טובה, מה הוא יכול לעשות? שני יהודים הם יהיו?

עשרה?

מאות יהודים שיושבים פה, הם יחליטו שהתורה חיובית ואפשר לתת אותה גם לאחרים.

מה זה יעשה בדימונה?

ולהם יש משפחות בכל מקום, מה זה יעשה בכל הארץ?

זו התורה.

התורה מהפכת בן אדם

ממצב נחות

למצב גבוה.

מוציא יקר מזולל כפי תהיה.

מי שמוציא יקר עושה מאדם שהיה זול יקר.

הקדוש ברוך הוא אומר, אני נותן לו כוח בפה כמו הפה שלי.

מה שהוא יגיד יתקיים.

אתם שומעים? לקחת בן אדם

שהיה ירוד ברוחניות,

להעלות אותו עד שהוא יהיה יקר בעיני ה'.

הקדוש ברוך הוא מבטיח, אם אתה תעשה דבר כזה,

אני אתן לך כוח בפה כמו הפה שלי.

ותגזר עומר ויקום לך.

מי נותן כוח כזה?

אתם מכירים מישהו שיכול להבטיח דבר כזה?

הבורא שברא את עולמו והוא נותן את הכוחות בכל העולם,

הוא אמר שככה זה.

כל אדם מבינותינו יכול להיות כזה.

לא כל אחד יודע להחזיר בתשובה, לא כל אחד מסוגל,

לא כל אחד למד מספיק,

אבל דבר אחד הוא ודאי כן יכול לעשות,

זה לקחת חומר של מי שיודע להשפיע ולמסור אותו, זה הכול.

תראו,

אני לא המצאתי תרופות,

לא המצאתי נסיובים למחלות,

אבל אני יודע שתרופה פלונית מועילה למחלה פלונית.

אם אני אמסור את התרופה לחולה, ריפאתי אותו או לא ריפאתי אותו?

ריפאתי אותו.

אבל אני לא רופא וגם לא המצאתי את התרופה.

אבל אם יהיה אחד שיודע את התרופה והוא גם רופא ולא נותן לחולה,

מה התועלת שיש בו?

מי עדיף?

אתם יכולים להיות כמו רוקחים. רוקח, אתם יודעים מה זה רוקח? בבית מרקחת.

הוא לא רופא והוא לא ימצא תרופות. הוא רק יודע לכל מחלה מה נותנים.

היום כל הקלטות שהוצאנו זה תרופות.

צריך רק לתת את התרופה לחולה,

ובעזרת השם הוא יתרפא.

לכן עשינו מיני סמינר,

עשר קלטות בידאו,

שיש בהן את כל השאלות ותשובות ששואלים בדרך כלל,

וזה עונה על הכול,

זאת תרופה מורכבת, מלאה ויטמינים.

כשלוקחים דבר כזה, מכניסים למשפחה, כולם נהיים בריאים.

בשביל זה לא צריך להיות חכם,

לא צריך להיות מומחה. צריך רק למסור, למסור. הנה, בבקשה, מתנה.

שלום, מתנה.

אתה שם לו דבר כזה, גמרנו.

זהו, עשית את שלך.

אתה יותר טוב מרופא,

אבל צריך לעשות, צריך להיות אכפתי,

לתת מתנה.

בואו אני אראה לכם עוד דבר שעשינו.

תקשיבו טוב, יהודים יקרים.

בואו תזכו את הרבים עכשיו, בעזרת השם נתברך.

יש פה תקליטור.

אתם יודעים מה זה תקליטור?

תקליטור תורני. זה דיסק, כן, בדיוק, דיסק. זה מכניסים למחשב.

ומי שאין מחשב, בגלל התקליטור הזה כדאי לו לקנות מחשב.

למה? מה יש בתקליטור?

בתור זה,

תשקלו אותו 20 גרם, 20 גרם.

אבל אתם יודעים מה יש בפנים?

יש פה את כל התנ״ך.

תורה, נביאים, כתובים 24 ספרים.

יש פה 22 מפרשים על התנ״ך.

רש״י, רמב״ן,

צפורנו, רש״ב״ם,

מלבין, כל המפרשים, 22 מפרשים.

יש פה שישה תרגומים על התנ״ך.

אונקלוס,

רבי יונתן בן עוזיאל,

תרגום ירושלמי, שישה והמפרשים עליהם.

יש פה את כל המדרשים, מדרש רבא,

תנחומא,

עוד 13 מדרשים שונים, עוד בתי מדרשות.

יש פה 20 כרכים של התלמוד, כל הגמרא, 60 מסכתות בפנים.

יש פה

את כל הזוהר הקדוש עם כל הספרים הנלווים לו.

בקיצור, יש פה 125 כרכים.

כמה עולים 125 כרכים?

לא תגמרו באלף שקל את הקנייה הזאת של כל הספרים של פה.

לא תקנו. כמה עולה גמרא?

מאות שקלים, נכון?

כמה עולה חומש עם כל המפרשים,

כל המקראות הגדולות, כל המדרשים מסי-טיפ,

כל הזוהר הקדוש למסי-טיפ?

יותר מאלף שקל, נכון?

כמה זה שוקל?

כמה זה שוקל?

תרים את זה עכשיו, תרים הביתה. תרים, תרים, נו.

רגע, קנית את הספרים, 125 ספרים.

איפה תשים אותם?

צריך ספרייה לקנות. כמה עולה ספרייה ל-125 ספרים?

תרים, תרים את הספרייה, תרים.

מגיע הפסח, כמה צריך לנקות ספרים?

כמה עבודה?

טוב, אני יושב ללמוד.

אין לי כוח לקום לספר.

כתוב פה, עיין שם.

עיין שם זה לקום, להביא את הספר,

לסחוב אותו לשולחן, לפתוח, לחפש קודם, לחפש, לחפש, איפה זה?

אחר כך כתוב שם, עיין שם. עוד פעם תקום, תביא ספר אחר,

אני, יש לי כוח כל הזמן לקום, לא לומד.

פה יש שמש,

שמש,

אתה אומר לו, תביא לי גמרא סנהדרין, טאק,

על המקום, גמרא סנהדרין.

לא, לא, סליחה, טעיתי, יבמות, אין בעיה. טוס, יבמות.

סתכלי דף יג, טוס, יג.

פותח מפרשים, מפרשים,

כתוב פסוק מתהילים.

לא צריך לצאת החוצה, החוצה, החוצה,

ולהתחיל לפתוח את התנ״ך ולהגיע לתהילים. לא.

אתה עומד, כתוב תהילים, פרק כג?

אתה עומד על הכתוב תהילים כג, עושה טוס, טוס, נפתח תהילים כג.

לא יאומן כי יסופר.

זה תקליטור שכל הספרים מקושרים אחד עם השני, שאיפה שאתה לא נמצא, אתה מגיע להם כשאתה רוצה.

יש פה גם היסטוריה.

מה זה היסטוריה?

התחלתי עכשיו ללמוד, אני לומד, לומד, לומד, לומד. עשיתי 20 חיפושים.

אני רוצה לחפש פה איפה כתוב, הסנה?

אני כותב, הסנה, לוחץ טוס,

פותח לי את המקומות שכתוב הסנה.

תיבה?

הטבע? עושה הטבע?

טוס, 39 תשובות הטבע.

פותח כל דבר ודבר, רוע על המקום.

אבל אחרי זה יש לי היסטוריה. מה זה היסטוריה?

כל מה שעשיתי היום,

כל מה שאני אעשה מחר,

שנה שלמה, שנתיים, כל מה שאני עושה, כתוב את התאריך שחיפשתי,

מה חיפשתי, מה פתחתי.

אני רוצה לחזור לזה.

טוס!

נפל לי המחשב, נפל המחשב, עבדתי שעה, הוצאתי ספרים פה, שם, שם, פה.

נפל המחשב, נכבה המחשב.

כל השעה הלכה הפש.

לא.

אתה פותח?

בול! איפה שהיית?

לא הלך כלום לאיבוד.

רק אם אתה תעשה מחיקה.

אם תעשה מחיקה אתה,

אתה יכול למחוק.

יש פה גימטריאות.

יש פה דילוגים.

דילוגים.

אתה רוצה לדלג לפי השם שלך כמו שמוצאים קודם בתורה?

אתה מוצא.

אתה רוצה לדעת אם יש על השם שלך פסוק שלם בתורה, שלך ושם של אמא שלך, שלך ושם של אבא שלך.

אתה כותב, הוא אומר לך, פסוק שלם, חצאי פסוק, מה שאתה רוצה יש פה.

זה זיכוי הרבים שלא יאומן. זה, זה, זה, זה, זה.

אנשים שלא למדו עד היום יושבים שעות ולומדים, שעות ולא מפסיקים, שעות ומבררים. כל פסוק שאתה לא זוכר איפה הוא כתוב,

ומה כתוב, ומה הפירוש של מה, אתה לא מתעצל, יש לך מילה שאתה לא מבין, לא יודע מה זה.

אתה לוחץ את הפסוק, לוחץ מפרשים, נפתח כל המפרשים, אתה בוחר איזה מפרש שאתה רוצה, אתה רוצה את כולם, מוציא לך את כולם.

אתה לוחץ, מביא לך את הפירוש, הכל.

אני היום, בעזרת השם ידברך,

דימונה

נותן את זה בחינם.

אין לי הרבה,

אין לי הרבה, אין לי הרבה, יש לי רק מאה.

מי שרוצה שירים את היד ראשון, מהר.

איך אני אספור, איך אני אספור.

זה בחינם

למי שתורם 100 שקל.

מי שתורם לשופר 100 שקל, שימו להם מה אני עושה. תרמתי, תרמתי. תשמעו מה אני עושה.

במקום שתקנו את זה,

תתרמו שתהיה לכם זכות ותקבלו את זה חינם, האמנתם?

מי רוצה שירים את היד?

בכבוד. בריצה, חבר'ה?

בריצה. 100 שקל מזומן,

תעזור להם. מי עוד פה עוזר?

מי עוד פה? בוא, תעזור. בוא.

אם אין מזומן, אפשר קאש.

תעזור לו, נו.

זה ליום כיפור, אבל לשבת ללמוד, ללמוד. לשבת ללמוד, ישר היום בערב. לשבת ללמוד,

שיש זכויות. נו, בזריזות, בזריזות.

רגע, הודעה חשובה, יהודים יקרים,

אסור להעתיק את התקליטור הזה. מי שמעתיק אותו זה גזל.

אסור בשום אופן להעתיק את התקליטור. יש עליו זכויות רק להשתמש באופן עצמאי, אישי בלבד.

כן, לשבת, יהודים יקרים.

לשבת.

מי שרוצה לשאול שאלה, בבקשה.

למי יש שאלה?

אם לא, אני אתן לכם כמה קטעים של חיזוק,

שתראו כמה שהקדוש ברוך הוא אוהב את עם ישראל,

וכמה כל אדם יכול להיות קרוב לקדוש ברוך הוא,

וכמה כל אחד, לא רק שמחזיק את החנינה ביד שלו,

הוא יכול גם לעזור לאחרים לחון את עצמם.

כן.

לגבי משה,

ומתי שיש את הוויכוח לגבי התורה בין המלאכים למשה,

מה הרלוונטיות לגבי המלאכים,

התורה עצמה?

התורה נלמדת בכמה רבדים.

יש רובד שהוא של המלאכים, ויש רובד של בני אדם.

ברובד של מלאכים, כל מה שכתוב בתורה זה קודים שמובנים למלאכים.

זאת אומרת, משה שמה זה משהו אחר,

כל מה שכתוב זה משהו אחר, האישים זה משהו אחר.

זה רמזים למשהו אחר, כמו שיש תיקון רחל, תיקון לאה,

זה מושגים שהם רוחניים,

שבהתגשמות שלהם הם יורדים ומגיעים לדברים כאלה שאנחנו מכירים אותם בגשמי. אבל להם יש את הבחינה שהיא שייכת למלאכים, הם לומדים את אותה תורה בדיוק, אבל לפי קודים שלהם.

לכן הם לא רצו לוותר עליה.

אבל משה רבנו טוען טענה,

איך אתם תוכלו לקיים את התורה בפשט שלה, בגשמיות שלה?

יש ביניכם רציחה, שנאמר לו תרצח?

יש ביניכם לא תגנוב, במובן שלנו, בני-האדם. יש אצלכם? אין.

אז איך תתקיים התורה בלי זה?

ואז הוא לקח אותה.

הבנת?

כן.

רציתי לשאול שאלה לגבי

מה שאומרים, שלושה ספרים נפתחים,

בראש השנה,

ספרי צדיקים, ספרי בינוניים וספרי רשעים.

צדיקים נחתמים לאלתר לחיים,

רשעים נחתמים לאלתר, למיתה, ובינוניים, תלויים ועומדים עד יום הכיפורים.

עכשיו, רציתי לשאול באיזו דרכה אנחנו נמצאים, מי שנשאר אחרי ראש השנה, אם הוא נחתם

למיתה, כגון רשעים, אז אנחנו רואים לפעמים אנשים רשעים שנשארים חיים לאחר כך.

האם זה נקרא בינוני או שזה רשע?

השאלה נשאלת גם על רשעים שלא מתים לאלתר בבית-הכנסת.

אתה לא צריך להגיע עד לבינוניים אחרי יום כיפור.

הרמב״ן בשער הגמול מבאר זאת, וגם הרמב״ם.

כל מיתה שנאמרה היא לאו דווקא מיתה של הסתלקות הנשמה באופן מיידי. יש מיתה יותר קשה,

זו מיתת שנים.

לדוגמה, אדם היה בגיל 13 עד 14, היה צריך לחזור בתשובה על כמה עבירות, הוא לא חזר בתשובה כי הוא חשב שהוא עוד ילד, מותר לו להמשיך.

אז נגזר עליו בראש השנה שהוא ימות חמש שנים.

זאת אומרת, אם סך חייו הראשוני נקצב לו 90 שנה,

מורידים לו חמש.

שנה אחרי זה הוא לא חזר בתשובה, מורידים לו שבע.

שנה אחרי זה, 12. אחר כך, שלוש, אחר כך, 17. כל אחת לפי העבירות שהוא אסף.

פתאום בגיל 22 הוא נפטר.

אנשים לא מבינים מה קרה, בחור צעיר, בריא, חסון, הכול בסדר.

למה הוא נפטר בן 22?

לא המקרה הספציפי של התאונה, או זה, או פה, או שם, הוא הגורם.

אלא העוונות הן הגורמות.

זה רק איך הוא יסתלק, בדרך זו או דרך אחרת.

אבל המיטה נגזרת משמיים.

על זה כתוב, רשעים לא ייחצו ימיהם.

זאת אומרת, אם נקצב לו 90 שנה לחיות,

הוא לא יעבור 45. לא ייחצו ימיהם. איפה יסתלקו כל השאר?

כל שנה, כשהוא נדון בראש השנה,

כתוב, רשעים נדונים לאלתר למיתה.

מייד הם נדונים למיתה, לאלתר.

והנה, נראה שהוא ממשיך לחיות.

הורידו לו.

זאת המיתה, עוד מיתה, עוד מיתה, עוד מיתה, הורדת שנים,

עד שנגמר. אין לו יותר מלאי של שנים.

והוא נפטר.

זה דבר אחד.

יש עוד מיתה שאמרו חכמים,

זו מיתה, אני חשוב כמת.

נגזר על אדם,

שהשנה הוא יהיה עני, ירד מנכסיו.

אתה רואה כמה בשנה האחרונה נגזרה עליהם עניות,

כמה מובטלים,

כמה אנשים שמחפשים לאכול.

עניות זה מיתה.

שומא, שלא רואה בעיניו, זו מיתה.

מצורע, חשוב כמת.

חשוכי בנים,

חשובים כמתים.

ייסורים קשים,

זה נחשב כמיתה.

כל הגזירות האלה שחלות על האדם,

זה נגזר עליו בראש השנה מיתה.

איזה מיתה?

מיתה שהיא עניות, מיתה שהיא צרעת, מיתה שהיא כזאת או אחרת, או הורדת שנים. זו מיתה חוץ ממיתה רגילה שכולנו מכירים.

הבנת?

מחילה, כבוד הרב.

ואם רשע, נגיד,

שביום כיפור חוזר בתשובה שלמה,

האם הוא נחתם לחיים או שהחתימה הראשונה שהייתה בראש השנה של האלתר זה למיתה? אדם לעולם יכול לפרוע את הגזר-דין,

אלא אם כן הגזר-דין הוא חתום בחותם של דם.

אם זה בחותם של טית,

עדיין ניתן.

לכן כתוב תשובה כתריסט בפני הפורענות.

המשנה אומרת

שאם אדם עושה תשובה ונשלחו אליו חיצים כבר,

יצא מוות,

אם הוא שם מגן תריס,

פשוט החיצים יפגעו בתריסט ולא יפגעו בו.

התשובה היא כתריסט בפני החיצים האלה.

אם יצאה כבר גזירה כלפי האדם, יצאה גזירה, בראש השנה גזרו.

בן אדם עשה תשובה,

הוא חוסם אותה.

אלא אם כן הגזירה היא סופנית, מה שנקרא בדם.

זה אי אפשר להועיל.

זה לא ביום כיפור?

היא חותמת בדם?

לא, לא, לא. גזירה יכולה להיות ביתית, היא לא חייבת להיות בדם.

תמיד גזירות יכולות להיות על תנאי.

על תנאי.

רוב הגזירות הן על תנאי, למעט

החד-פעמית. יש רק אחת חד-פעמית שהיא לא חוזרת.

כל השאר הן על תנאי.

תינוקות שמתים לפני גיל חיוב מצווה,

הן מתים או באות בעלי מומים

בגין גלגול קודם שלהן.

לא על עכשיו.

וכיוון שכולנו מגולגלים בדורות אלה, ולא רק בדורות האלה, כבר כמה מאות שנים אנחנו גלגולים,

אז ממילא כל מי שבא פגום לעולם, או שנפגם, או שנענש, או שנפטר, או שהוא היה עובר ונעקר מרחם אמו,

כל זה בגין גלגולים קודמים שהוא היה חייב בדינו.

אבל הדין הוא שווה וצודק,

כיוון שמגלגלים גם כאלה להורים כאלה,

שעל פי מעשיהם הם ראויים לצער שייגרם להם המקרה.

ואז משפטי השם אמת צדקו יחדיו.

כי עצור תמים פעלו, כי כל דרכיו משפט, אל אמונה ואין עוול.

הוא לא יעניש את זה, ויעשה עוול לזה.

כי גם הוא נענש, יש לו צער.

ואם לא מגיע לו,

השם יעכב את העונש לזה עד שגם זה יתחייב.

לכן כתוב, משפחה שמת למת, תדאג כל המשפחה.

שאם היה ביניהם אפילו צדיק אחד שלא ראוי לצער שיהיה מהפטירה של הבן אדם, יעכבו את פטירתו של האדם.

אבל כיוון שהוא כבר נפטר,

זה סימן שכל המשפחה בחשבון,

ולכן תדאג כל המשפחה.

טוב,

אז אני רוצה רק לתת לכם שני קטעים לחיזוק.

רב, יש לי שאלה.

כן.

אני רציתי לשאול משהו שנוגע אליי בלהיות בחורים, אני מאז בגילי.

לי יש עכשיו הרבה שאלות באמונה,

ואני עובר על זה משהו באמונה עם עצמי,

אז רציתי לשאול.

אנשים, הרבה אנשים היום באים ומספרים, אני הייתי ככה, אני הייתי ככה,

אומרים לך כל מיני דברים על מה שהם היו בלדות שלהם, ועכשיו אני, ברוך השם, חזרתי בתשובה, אז זה באמת יפה מאוד, אבל

איתי זה כאילו, אוקיי, אז אתם הייתם ככה, אבל מה זה אומר לגביי?

זה באמת לא אומר לגביך שום דבר.

נכון, אז למה שאני אלמד מהם תחזור בתשובה אם ככה? אתה לא צריך ללמוד מהם, אתה צריך ללמוד מהתורה.

אוקיי, אז אתה יודע מה זה מה שאני ללמד מהתורה? כאילו,

בסך הכול אני נהנה במה שאני עכשיו, לא ככה?

הבנתי.

גם אני נהנה שאני נוסע על 160. אוקיי. אבל זה אסור. אבל זה שונה.

מה שונה? זה שונה. את זה אתה רואה מול העיניים. מה אתה רואה מול העיניים? אתה רואה מול העיניים של נוסע. מה אתה רואה מול העיניים?

אני אומר ככה,

כשבן-אדם נוסע מול העיניים על 160, הוא רואה שהוא,

שמשהו, על 160?

כן. למה שהוא ייסע על 80?

חצי, פי-שתיים זמן, אם אני יכול לנסוע בחצי זמן? זה רטורי.

מה רטורי? זו שאלה רטורית. מה זה רטורי? הוא רוצה להגיע הביתה.

מה זה? זה רטורי, הוא רוצה להגיע הביתה. מת או חי?

לא, הוא רוצה להגיע. חייל 160. אוקיי. מה, חשבת שאני מתכוון למות?

לא, לא חשבתי שאתה מתכוון למות. אני חשבתי. אז אני רוצה על 160. למה לא?

כי אתה לוקח סיכון.

מה אכפת לך? זה שלי.

אז אותו דבר אני שלך. אתה יודע מה? כן. אפשר לעשות במקום.

בבקשה, אתה רוצה לקחת סיכון? תיקח.

אז אני שואל, אני לא רוצה... אבל למה 160 אמרת לי לא?

כי 160 זה מסוכן.

לי!

נכון? מה אכפת לך?

מה זה מה אכפת לי?

אה, אכפת לך?

אתה אומר את זה בשבילי.

רגע, סליחה, אתה אומר את זה בשבילי, אתה לא אומר על... אוקיי. לא לי, לי, לי. בוא נמשיל את עצמי, כי אני שואל על עצמי. אני נוסע על 160 עכשיו, אוקיי? כן. זה מסוכן בשבילי. אני, אתה בתור שוטר תנועה, אני שואל אותך, תסביר לי למה זה מסוכן לנסוע על 160? אני באמת לא יודע.

אני אגיד לך, השוטר,

אם הוא על השכלה עממית,

הוא אומר לך, החוק אוסר.

אוקיי.

מה אתה עושה עכשיו?

מה אני אעשה עכשיו?

הוא עצר אותך, מה אתה עושה?

אבל לא עצרים אותי.

המציאות שלי לא עצרים אותי.

רגע, השוטר, אתה נוסע מ-60, עצר אותך.

אני לא מבקש מהשוטר שיקשור אותי, אלא מבקש ממנו שיכוחו.

רגע, אתה מסכים עם הטיעון שלו או שהוא עממי מדי?

איזה טיעון?

של השוטר, שהוא אמר לך, החוק אוסר. החוק אוסר, אבל אתה שואל.

תענה רק על השוטר. הפכת לי את השאלה,

אני כבר עונה לך, עכשיו תענה לי.

אני שואל,

הטיעון שלו,

שהוא אומר לך שהחוק אוסר, מקובל עליך או לא? נכון.

מקובל? כן.

מי אלה שאוסרים?

אבל זה לא עונה לשאלה הזאת.

מי אוסרים? מי אוסרים? החוק אוסר. מי זה? מי שקבע את החוק. מי קבע?

אוקיי, אני מבין לאן הרב חותר. הבחור חכם אתה. אוקיי. אז תשובה עממית,

אם נספק אותך, החוק אוסר,

אז התורה אוסרת, והחוק לא משתנה.

אבל אני לא יכול,

אבל אני אגיד לך למה זה שונה.

בגלל שאתה נוסע עם 160 אתה רואה את זה מול העיניים. גם בלי החוק אתה רואה את זה מול העיניים. החוק,

החוק, תקשיב, אתה תגיד לו, בגרמניה יש כבישים שמותר לנסוע על 200. זה שונה, מה זה אוטוסטרדה? זה בתוך ה... אדוני, אבל זה מסוכן.

לא, זה לא מסוכן. למה מותר? כי זה לא מסוכן.

אה, אם מרשים זה לא מסוכן.

לא תמיד.

עיין ערך הולנד. אבל שם לא קבעו את זה כי הם מפגרים.

קבעו את זה בגלל שזה מותר.

אתה שומע. סליחה, הם קבעו את זה בגלל שזה חוקי.

אתה אומר הכול יכול. סליחה, סליחה, סליחה. בגלל שזה מותר, בגלל שזה חוקי. הם לא רוצים לסכן אזרחים. הם קבעו את זה בגלל שזה לא מסוכן, כי זה כבישים פתוחים שכולם נוסעים על 160. הבנתי.

עכשיו אני שואל אותך, זאת אומרת רוחב הכביש הוא הגורם?

אבל אנחנו נוסעים לנושא אחר. אני לא באתי בגלל שאתם חושיון. רגע, אתה רצית על הדעת ואני משיב לך.

אוקיי. אני אסביר לך.

מה שאתה נהנה לא מתיר כלום.

כלום.

אני נהנה,

נהנה להכניס את היד לכיס של חברי

שקיבל משכורת

ולשלוף משם את הצ'ק כי הוא עבד חודש ואני לא,

ואני אוכל על חשבונו, אני נהנה מזה.

מה אתה אומר, מותר או סות?

אסור. למה?

זה מוסרי לכל אדם שעשו.

אה, מוסרי כבר. יש לנו מושג חדש. בכל כלל שקשיים מן הכלל. שמעתי, מוסרי. זאת אומרת שנהנה מול מוסרי לא עובד. נהנה מול חוק

לא מתיר, נכון?

כבר שני דברים למדנו. אנחנו איבדנו את כל הנקודה. אני חוזר לנקודה הראשונה. לא, לא, לא. לא איבדנו, למדנו.

אוקיי. רגע.

זאת אומרת, אתה אומר,

למה אני צריך לשמור מצוות הלא אני נהנה?

מי אמר לך שהנאה מותרת בכל מחיר?

אם היא פוגעת במוסר, אתה כבר הסכמת שזה לא מתיר הנאה.

אם זה פוגע בחוק האנושי המשתנה,

אמרת, זה לא מתיר הנאה.

אז מה אתה רוצה? חוקי התורה הם גם מוסריים וגם חוקיים,

והמחוקק שלהם הוא אביך שברא אותך,

ואתה גם כפוי טובה,

כי אתה מקבל מאבא שלך הכול,

ואתה אומר לו, מה אכפת לך, אבל אני נהנה.

אבא שלח אותך ללמוד בבית ספר,

ובסוף המורה מצלצל, אומר, מדוע בנך נעדר שבוע ימי מהלימודים?

ואתה טמא, אבא טמא, בני לא לומד?

אז הוא שואל אותך, איפה היית? אתה אומר לו, בים.

בים?

אני שלחתי אותך ללמוד, משלם אגרה,

אגרת חינוך, מורי עזר, סייענים, הכול.

בסוף אתה בים, אתה אומר לו, מה אכפת לך, אבא, אני נהנה.

אני אסביר לרב למה זה, מנקודת טריעות שלי. כן, בבקשה. כי זה, רואים מול העיניים, זה נורא מציאותי. הכול מול העיניים, גם הקדוש ברוך הוא מצוותיו,

זה מול העיניים. אולי אני אעבר.

אולי. 3,300 שנה העם הזה מול העיניים של כל העולם, על אפם וחמתם,

מול העיניים. אוקיי, אז אני אעבר, אז אני מבקש מהרב שיפתח את עיניי.

אוקיי. אז קודם כול,

קודם כול,

אני אתן לך מתנה, עשר קלטות וידאו,

שוודאי שהן יגיעו לך. תודה רבה.

דבר שני,

אני אשלח לך,

דוד, תיקח את הכתובת,

אני אשלח לך קלטות שנקראות שלמה המלך,

ולא להתפשר עד הסוף,

שההרצאות האלו היו בישיבה תיכונית של חבר'ה כמוכם,

שגם שאלו שאלות באמונה כאלה,

ושם הרחבתי להם בדיוק מה מטרת וייעוד החיים.

כששלמה המלך שואל,

הוא מתחיל, הבל הבלים אמר קהלת, הבל הבלים הכול הבל,

והוא שואל מייד, מה יתרון לאדם בכל עמלו שעמול תחת השמש?

מה נותר לו מכל זה?

הרי אם באנו לעולם בשביל לחיות,

למה אנחנו מתים?

אם באנו לעולם בשביל למות, בשביל מה אנחנו חיים?

את השאלות האלה בהרחבה, כל קלטת זה שעה וחצי,

ופה יש לך עוד 23 שעות.

אני חושב שזה בי כאפי.

אחרי שאתה תראה אותם, תיתן דרשות באמונה.

תודה רבה.

אני גם מפתיע לך עוד דבר אחד,

שאתה תראה אותם ותיהנה.

בעזרת השם.

הרב הזכיר, הוא אמר שאנשים שהם נהיים עניים ומקבלים איסורים, זה נקרא גם איתם, מה שהבחור פה שאל,

איך קובעים איתם וזה.

ואני גם ראיתי וגם מצינו הרבה חסידים ראשונים,

וגם הרבה גדולי דור שהיו עניים ושורים איסורים, וגם רשעים גמורים, שיש להם את כל הטוב שבעולם. אז איך אתה מסביר את זה שמי שעני הוא מיתה? הצדיק מקבל את זה של מיתה?

אסביר, נכון.

כתוב,

צדיקים נחתמים לאלתר לחיים ורשעים נחתמים לאלתר למיתה.

אומר הרמב״ן בשער הגמול.

והלא אנחנו רואים צדיקים שנפטרים ורשעים שמעריכים.

איך זה מתיישב?

אז הוא אומר מה שאומרת המשנה לאו דווקא בצדיקים לברשעים.

היא מדברת גם על צדיקים גמורים וגם על רשעים גמורים,

והיא מדברת גם על צדיקים ברשעים שהם רשעים וצדיקים בדינם.

בדינם.

לדוגמה,

יש צדיק שהוא צדיק אמיתי.

צדיק זה נחתם, כמו שכתוב במשנה,

נחתם לאלתר לחיים.

יש צדיק שהוא לא צדיק אמיתי, הוא בעצם רשע.

רשע, שים לב, הוא רשע.

רק בראש השנה הוא נכתב בספרם של צדיקים לחיים.

למה?

בגלל שהוא רשע.

אה,

בגלל שהוא רשע הוא נחתם בספרם של צדיקים לחיים?

כן.

למה כן?

כי רשעים שעשו קצת מצוות, צריך לשלם להם שכר.

הם לא מאמינים בעולם הבא.

הם רוצים רק שכר בעולם הזה.

צריך להשאיר אותם בחיים כדי לתת להם את השכר על מעט מצוות.

איפה ירשמו אותם בראש השנה?

באיזה ספר?

לחיים.

אז הם נקראים צדיקים בדינם, לא במהותם,

בדינם.

לעומת זאת, יש רשעים.

רשעים גמורים, גמורים, מתים לאלתר

באחת מהמיטות שמנינו קודם.

אבל יש רשעים, מה פירוש רשעים? רשעים בדינם, הם בעצם צדיקים.

אבל יש צדיק שעשה שתי עבירות.

והקדוש ברוך הוא על הצדיקים מקפיד מאוד, וסביביו נסערה מאוד. כחוט הסערה הקדוש ברוך הוא מדקדק איתם.

ואז נגזר שהוא צריך להיפטר השנה.

לא שהוא מפסיד, הוא הולך ישר לגן עדן, המקום המיועד לו, אבל בדינו השנה הוא נידון,

למרות שהוא צדיק,

כדין רשע למיתה. איפה הוא נכתב?

בספרן של רשעים.

זאת אומרת,

למדנו שצדיקים ורשעים יכולים להיות במהות,

וצדיקים ורשעים יכולים להיות בדין.

לכן, שאלתך היא,

שנכון שראינו צדיקים שהם נפטרו וקיבלו ייסורים,

נכון,

כי הקדוש ברוך הוא משלם לצדיקים בעולם הזה

את העונש

ואת השכר לעולם הבא.

ואילו הרשעים הפוך, מקבלים את השכר בעולם הזה ואת העונש לעולם הבא. ועל זה אמר דוד המלך, עליו השלום,

איש בער לא ידע וחסיל לא יבין את זאת.

איך זה בפרוח רשעים כמו עשב,

ביציצו כל פועלי אבין, כל מי שעושה רע מצליח?

הוא אומר, כן,

להישמדם עדי עד.

כיוון שהם נשמדים עדי עד,

מה עם השכר של המצוות שמגיע להם?

מקבלים אותו פה בעולם הזה.

לכן התורה אומרת,

הוא משלם לשונאיו אל פניו להאבידו,

הקדוש ברוך הוא משלם לשונאים שלו.

אל פניו, פה בעולם הזה, לפניו נותן את השכר,

אבל להאבידו מחיי העולם הבא,

ושומר חסד לאלפים, לאוהביו ולשומרי מצוותיו לאלף דול.

השכר של הצדיקים שמור לאלף דול. תודה רבה. אפשר עוד שאלה קטנה? כן.

הרב הזכיר בתחילת ההצעה שלו שהוא מנבא בעתיד, הוא רואה ככה, לא מנבא חס ושלום, רואה בה לפי מה שכתוב, לא רואה שום דבר,

אני,

אני, לפי מה שאני מנתח את המצב,

או כמו שלמדתי מהפסוקים,

צופה, לא מדין צופה,

צופה

שהולך להיות יותר קשה ממה שהיה שנה.

והרב לא חושב שאתה מחליש את רוח האנשים שיושבים פה? הפוך מתריע.

למה הפוך, אם אתה אומר לבן אדם שהמצב הולך ומחמיר?

אז מה, מה זה, למה, יש גם פסוקים בתנ״ך שאומרים שיהיה טוב לעם ישראל, אז למה הרבה הזכיר אותם? לא, באחרית הימים לא כתבו דברים טובים, רק אחרי הדברים הרעים.

זה מחליש את רוח העם, שאנשים, בדיוק הפוך. אומרים דברים שיקרו רע לעם ישראל. בדיוק הפוך. מה היו נביאי השקר עושים עם עם ישראל?

הנביא אמת היה אומר,

מה שהשם אמר לו להגיד, שעלולה לבוא צרה כזאת וכזאת,

מה היה בא הנביא שקר?

לא,

יהיה טוב, יהיה בסדר, יהיה זה.

השלט העם, העם כמובן נוטה תמיד לשמוע את הדברים היפים,

החיוניים, הטובים, כמו בנצרות.

שם אומרים לאו, אין פיס,

פיס, אין לאו.

נתנו לך כאפה, תגיש את הלחי השנייה,

תראה לי נוצרי אחד שעושה את זה.

אבל מה אכפת להם לדבר? עלו לי כלעם.

אבל אתה צריך להאמין,

המצב הוא צריך להתריע, זו החוכמה.

עכשיו אני רוצה שתבין דבר אחד,

כשהייתה מלחמת המפרץ,

אתה חושב שהאנשים בביטחון, בממשלה, הם אנשים אחראיים

בשעה שיש מלחמה?

האם זה מחייב אותם לאחריות?

כן. מחייב.

אתה מאמין שבכל מדינה ראשי העם והשלטון הם אנשים אחראיים? הרי אם בחרו אותם,

מן הסתם בחרו את היותר-טובים שיש שם, נכון?

לא לקחו מופקרים שיפקירו אותם, לקחו אנשים אחראיים.

תגידי, למה כשיש כבר מלחמה, כבר באה מלחמה,

וכבר שולחים עליך טילים.

כבר שולחים.

יצאו לדרך.

למה עושים אזעקה?

להתריע.

להתריע?

זה כבר מאוחר.

כבר יצא הטיל מבגדד.

זה מפחיד, לא?

גם אומרים שהטיל יצא?

וגם מוזיקה לא חיונית.

אני הייתי ממליץ ותראה לי איזו מדינה תאמץ את זה, אחת תראה לי,

שבמקום שתהיה זעקה כזאת יעשו

לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה

הבנת?

מה אני עושה?

אני עושה אותו דבר, רק יותר טוב. מה פירוש?

תראה, עם צחוקים, עם חיוב. אז זהו, אתה יכול לעשות גם את זה עם צחוקים. לא הבנתי. אני עושה צחוקים, אבל מתריע, אבל מודיע.

שימו לב. אבל הרב, זו התרעה לא טובה. אתה יכול להתריע. כמו שאמרת עכשיו עם הטיל, שאתה יכול לעשות מוזיקה יפה, אז גם עכשיו אנשים יכולים, תתריע בדברים יפים, ולמה צריך להגיד,

יותר. אוקיי, אני מתריע.

הנה, אני מתריע בשיטה אחרת עכשיו.

אתה שומע?

דעו לכם, יקיריי, חביביי, יהודיי היקרים,

בקרוב אנחנו צפויים להפתעות מסדן, הפתעות חיוביות, חיוביות מאוד.

הטילים שהוא עומד לשלוח עלולים לא לפגוע בכלל, אל תחששו.

מן הסתם כמה ג'וקים ימותו.

כולם יתכנסו במקלטים, ויש שעת חברות.

כולם ישבו במקלט, ישוחחו על הווה על דם, מוזיקה תלווה את הכול מבחוץ.

כמובן, סופרים יינגנו בכל מקום ועל כל גג.

וסוף-סוף יהיה חיבור, אשכנזים, ספרדים, כולם במקלט אחד.

לא תהיה שום בעיה,

לא נשמע חדשות אם בטלוויזיה לא נראה, כי נהיה עסוקים בניגונים החיצוניים המתרוצצים באוזנינו.

נראה לי שהרב לא הביא את מה ש...

לא אמרתי שהוא יתריע כמו שעכשיו התריעת. אה, לא כזאת. לא כזאת. הבנתי. בוא אני אעשה איתך משהו.

למדני, למדני. אמור, אמור. כתבתי לי ללמד אותך, אבל זה לא לפי דעתי מה שצריך לעשות. הבנתי, מוכן ללמוד להרצאה הבאה מחר בחיפה? אני אומר את דבריך.

אמור. חסר דברים שטובים, למרות כל הצרות שיש שם. מה להגיד? מה להגיד?

חסר צרות שיש היום, למרות שיש היום הרבה צרות.

הבנתי מה להגיד. אבל רואים שעם ישראל בתהליך של גאולה. מה להגיד?

אני בא למובטלים, אני קוראים לעמיר פרק. אתה אומר להם, תסתכלו מה היה לפני 50 שנה, תראו מה היה היום.

הבנתי. הבנתי. אני בא, נכון.

אני בא, אני בא למובטלים. תגיד למישהו מה היה לפני 2,000 שנה, לא יעניין אותו. תגיד לו, לפני 50 שנה לא היה מדינה, היום יש מדינה עם צבא, עם ראשי ממשלה, למרות שרק.

יפה.

לא, יפה מאוד. כל הישיבה מוחאה כפיים. יפה.

עכשיו אני אסביר לך.

עכשיו אני אסביר לך.

עכשיו אני אסביר לך.

אני אבוא למובטלים ואני אגיד להם, רבותיי, אל תסתכלו על מצבכם. אני עמיר פרץ לעובדים, לעובדים, אני דואג לעובדים.

אני, יש לי שפה מפה עד להודעה חדשה. אל תדאגו, אני רוצה לבשר אתכם בשורות.

תסתכלו על ימי קדם, לפני 54 שנה כולם היו עובדים. היום, ברוך השם, אף אחד לא עובד.

מי לא רוצה, לפני 50 שנה לא הייתה מדינה, היום יש מדינה. למה נוסעים לחוץ-לארץ? לא לעבוד, לפנן. ואתם מפננים על חשבון הכסף של המדינה.

מי בנה לכם מדינה שתוכל לשלם לכם דמי מובטלים כל הזמן ללעמות? לא רוצה. למה להסתכל תמיד על הצד הרע? אתם גם מובטלים, גם עובדים, מקבלים אבטלה, גם משכורת, גם פה, גם שחור, גם לבן. יפה.

אני בינתיים קיבלתי שני מנדטים, אני מתכוון להגדיל את זה, כמובן.

אני במשא ומתן, אולי נצטרף, אולי נימנע.

אבל למה תמיד נסתכל על המצב הרע? דברי עדות, כולם הולכים מבסוטים. עמיר פרץ סיפר לנו, היה פעם, יום, נפלא,

הולכים למכולת, אין מה לאכול.

אבל למה תמיד נסתכל על המצב הרע? אז אתה בא, היום, היום, לפני 50 שנה המצב היה הרבה יותר גמור. אתה יודע מה אתה אומר? אתה יודע מה אתה אומר?

אני נפצעתי פה באצבע, אתה שומע?

נפצעתי. אני עושה אה, האה, האה,

כולם אומרים, מה קרה?

אז אחד אומר לי, אני לא מבין אותו, מה זה? זה אדם פסימיסט.

תסתכל על הארבע האלה, תסתכל.

ארבע שלמות, לא קורה כלום? מה אתה תופס אחת? אהה, מה עם הארבעה?

מה עם עוד חמש?

גם ברגליים יש לך עוד עשר?

מה אתה נתפס? אהה.

אדם אומר מה כואב לו, מה אומר מה לא כואב לו?

שמעת פעם מישהו בא ואומר,

אתה יודע מה? לא כואב לי, לא כואב לי, לא כואב לי.

איזה מדבר זה.

אתה קראת פעם עיתון?

כן. רק דברים טובים, נכון? לא. לא מודיעים כלום שם. מודיעים גם דברים רעים.

רק רעים.

אין דבר טוב שם.

מה הם יגידו, שכמה אנשים אכלו ארוחת בוקר? לפי מה שהרב אומר, אין דברים טובים במדינה.

יש, בטח שיש.

אני אגיד לך, אחד הדברים הטובים, שהאולם הזה מלא, שומעים דברי תורה,

מתחזקים, חוזרים בתשובה, עם ישראל חי, דברים טובים.

יש אינטרנט, שומעים בכל העולם, שומעים אותך גם, אתה רואה איזה דברים טובים. מי שמע אותך פעם?

עכשיו שומעים אותך.

תודה רבה.

נפלא.

כן.

רגע, יש פה.

מקודם דיברת על עניות שנחשבת לסוג של מיתה.

על עניות, כן.

לגבי רווקות, זה גם סוג של מיתה, ואם אתה יכול לברך?

לא.

רווקות זה לא סוג של מיתה, זה סוג של חצי.

כן, כן.

מה פירוש? כל זמן שאדם לא נישא,

לא נושא,

הוא פלג, פלג, חצוי, פלג.

כשאדם נושא אישה, הוא הופך להיות שלם. שניהם הופכים להיות שלם. ויקרא את שמם אדם.

שניהם ביחד נקראים אדם.

לפני כן הוא נקרא פלג גופא, חצי גוף.

החצי השני שלך חסר, אתה עוד לא מצאת את האבדה.

זה לא אני הרב אק.

אה, הוא הרב אק.

אז הוא איבד את הצלע, ועוד לא מצא אותה.

צריך לחפש.

בכל מקרה,

אדם שהוא לא נשוי עדיין, שרוי בלא חומה, שרוי בלא שמחה,

שרוי בלא שלום, שרוי בלא תורה. יש כמה דברים שהוא שרוי בלו.

לברך אותו, מה שמו? זה שניים.

שניים? אחת גמל ואחת אישה?

אז שהתחתנו. זה אחי.

אה, זה אחי. אוקיי.

מה שמותם?

גיל השירה בת מזל. גיל השירה בת מזל.

ואברהם בן מזל. ואברהם בן מזל. השם יזכה אותם לזיווגים הגונים הראויים להם מהרה השנה.

אמן.

תהיה בריא. רגע, רגע. הזדמנות פה כבר.

יש פה יהודי.

חלמיש ניסים בר סמינה,

השם יחזיר לו את קולו מהרה,

מהרה, מהרה. אמן. ויש פה עוד מישהו, רגע.

עמנואל בן מוניקה,

השם ירפא אותו מהרה,

ובפרט במאור עיניו ואחרי תאונה, בריאות שלמה ואיתנה.

אמן. ועוד יהודי,

זה כבר אמרנו.

רק שנייה.

שולמית בת תמרה,

השם יזכה אותה לחזור לדרך התורה האמיתית.

מהרה, אמן.

אמן. עכשיו רגע, אני רוצה להראות לכם משהו. אבל יש לי פה שאלה.

ברור שיש לך.

אני רוצה רגע,

אני רוצה רק להראות משהו. אז אתה תשאל לאחרון בינתיים,

נראה את הדבר, כי זה יחזק את כולם מאוד מאוד. בבקשה.

זו לי בשאלה.

תרחה קצת את המיקרופון, כן.

אני צריך לנסוע לבאר שבע.

אני גר בבאר שבע.

כן.

השאלה היא, עד עכשיו נאמרו דברים שיהיה יותר חמור, יהיה יותר קשה.

מה עם ישראל צריך לעשות

כדי למנוע את הפורענויות שעתידות להיות, כפי שהרב אמר? אמרתי כבר בתחילת דבריי, אם לא שמתם לב אני אחזור עוד פעם, זה גם מוקלט ומוסרט,

שהעצה היא שכל אדם שיושב פה יכול להיות שליח לעשות לאחרים את מה שאני עושה.

דהיינו,

לעורר אותם לשוב בתשובה. הסברתי מה זה תשובה, איך עושים תשובה,

איך יכולים להתפטר מדין רוצח על-ידי חנינה, ואפילו מיותר מזה, ומגיהינום ומגלגולים קודמים.

ואמרתי שהיום לא צריך להיות חכם ולא מומחה, רק רוקח.

לקחת את התרופות ולתת לאנשים בשביל שהם יתעוררו.

אם תהיה התעוררות בעם ויתקרבו לאבינו שבשמיים, כתוב מפורש, עם הבטחה אלוקית.

אין ישראל נגאלים, אלא בתשובה.

הגאולה שלנו מכל הצרות, מכל המלחמות,

הישועה שלנו

זה התשובה.

לכן ב-18 בתפילה אנחנו אומרים 19 ברכות.

אחת מהן רק אנחנו אומרים מה הקדוש ברוך הוא רוצה.

רק אחת.

מה הקדוש ברוך הוא רוצה?

עזרנו בתשובה של מה לפניך.

ברוך אתה השם הרוצה בתשובה.

זה מה שהוא רוצה.

נביא לו את זה,

הוא פותר לנו את כל הבעיות. הוא יטפל בכולם, הוא יסדר הכול.

תראה,

לפני שבועיים, כן?

אני לא מעודכן כרגע כל כך, אבל לפני שבועיים באירופה,

הקדוש ברוך הוא זילף כמה טיפות יותר ממה שרגיל בעונה.

ומה קרה? אירופה סוחה.

כל אירופה.

קצת כמה טיפות, כמה ימים.

אין לו בעיה לשתק מדינות, מעצמות.

אמריקה, למה היא פוחדת ממחר?

יש תימני אחד מסתובב חופשי,

ממערה למערה,

ועם כל המקאב, ועם כל ה-CIA,

וכל ה-FBI, וכל מה שיש, וכל הארגוני מודיעין בעולם מחפשים את התימני הזה,

עוד לא תפסו אותו.

ותראו איזה חלחלה ופחד וחרדה

הוא נתן למעצמת העל של העולם.

מה הקדוש ברוך הוא שחרר? תימני אחד.

תארו לכם הם שחרר שניים.

זאת אומרת,

לקדוש ברוך הוא אין בעיה, קצת טיפות, קצת תימנים, קצת פה, קצת שם.

הקדוש ברוך הוא,

אין לו בעיה להסתדר עם כולם. מה זה אמריקה, מה זה אירופה,

מה זה עיראק,

מה זה איראן?

כלום.

כאין וכאפס וכתוהו נחשבו לו.

המביט לארץ ותרעד, רעידות אדמה בכל העולם,

ייגע בהרים ויעשנו. לבות פורצות וכפרים שלמים נשרפים.

קצת רוח,

טורנדו,

טייפון,

ציקלון,

הוריקן,

זה קצת, ונטילטורים כאלה.

קצת רוח עם חול,

לא הרבה, לא אבנים, לא סרעים,

רוח עם חול, קצת חול.

מהירות 380 קמ״ש.

אתם יודעים מה זה?

זה כמו טינים.

חול.

והוא צריך משהו מיוחד? הוא לא צריך.

הוא אומר, אתם תעשו את שלי, מה שאני מבקש.

אני אעשה בשבילכם הכול. השם יילחם לכם ואתם תחרישון. אל תדאגו.

3,300 שנה הראיתי את נחת זרועים בכל העולם.

פרעה, שהיה מעצמת על.

שלחתי לו אחד, בן 80, משה קוראים לו, משה.

נכנס לו בארמון, מה יהיה? מחן להלכה דם.

דם. שבוע ימים.

חוזר.

הוא לא נוגע בו.

פרעה לא נוגע בו.

מה, הוא יכול לגזור עליו מיטה?

הרי כשנודע לו שהוא טמנט המצרי בחול,

הוא רצה להורגו.

הוא ברח, משה.

הוא חזר.

עכשיו הוא נכנס אליו לארמון.

הוא הורג לו אנשים והוא לא עושה לו כלום.

כי הקדוש ברוך הוא החליט, שוב לא יוכל לעשות לו כלום. הוא רק ישמע חרפתו

ויבטיח שיהיה בסדר.

והוא מקשה את ליבו, הוא מקבל עוד חלעה.

וככה הקדוש ברוך הוא נותן לו חלעה אחרי חלעה.

ונותן לו לגרד בכל הגוף, כינים וצפרדעים,

נכנסים לו באוזן ובאף ובעיניים, בבגדים ובכל מקום.

והקדוש ברוך הוא עושה ממנו קרקס.

למען תספר באוזני בנך ובין בנך את אשר התעללתי במצרים.

אתה יודע מה זה להתעלל בו?

אין לו בעיה.

בן אדם אחד, בן שמונים, נכנס, אומר לו, פרעום,

יא פרעום,

אתה לא תעשה ככה-ככה, תקבל ככה וככה.

וככה עושה לו. יש לו בעיה לקדוש ברוך הוא? אין לו בעיה.

אין לו בעיה.

רק אנחנו צריכים לסתום את פי המקטרגים. יש מקטרגים למעלה

שאומרים, עם ישראל לא כל כך בסדר.

הרבה עבירות יש.

חגים חדשים יש.

חג הגאווה, חג האהבה.

לא פסח, ראש השנה, כיפור. כל העיתונים מלאים, כל האינטרנטים, כל הטלוויזיה. לאן נוסעים בראש השנה?

לאן נוסעים ביום כיפור? איזה אופניים כדאי לקנות ביום כיפור?

מודיעים לציבור כמה לא שמרו את החגים.

תמיד תשימו להם מוצאי חג, מודיעים מה היו התוצאות בכדורגל, בשבת, בזה. זאת אומרת, להודיע כמה חיללו את השבת, כמה העם הזה חילוני,

מחולן.

אז יש קטרוג בשמיים.

אנחנו לא מקבלים פרסים שיש לנו את הערפאת הזה עם הפה הרוטט,

שכל פעם אומר שנה טובה, שנה טובה.

אני צריך אותו שנה טובה?

אבל מה לעשות?

אם אנחנו לא בסדר, זה מה שמגיע לנו.

השנה הזאת למדנו על ערבים יותר ממה שלמדנו על יהודים.

יודעים את כל השמות שלהם.

כל מי שיש ברשות, אנחנו כבר יודעים את זה. גם את אחיו ואת אחותו,

ואת אחותו שהולכים לגרש ולהחזיר, ובגץ, וכל המדינה סביבם.

מי חייב אותנו את זה? מעשינו את זה.

מעשיך יקרבוך, מעשיך ירעקוך.

ואין,

אין דבר כזה שדברים נעשים בלא דין.

יש דין בשמיים.

העם הזה מאוים כרגע במלחמה קיומית, כדברי ראש הממשלה ושר הביטחון וכל המומחים.

זה מלחמה על הבית. לא אומרים את זה סתם סיסמה.

אז אחרי 54 שנה אנחנו מגיעים לחוסר ביטחון ויציבות

של כל העולם בגללנו.

נהיה טובים,

הקב' יסדר את הכול.

נרצה להתעקש,

מה אני יכול לעשות?

רק להתריע.

כן, עכשיו נראה כמה דברים יפים מעודדים. שימו לב. באחת ההרצאות האחרונות שהייתי בארצות-הברית

הגיע אבא

שאמר

שהבן שלו שוכב כרגע בבית-חולים.

הוא חולה במחלה קשה, מחלת הסרטן. הוא בן שלוש שנים.

יש לו סרטן בכל חלל הבטן. זה הגיע לחוד השדרה, גרורות.

עשו לו ניתוח בין עשר שעות,

תוך כדי הניתוח שרפו לו בכימותרפיה את הכבד.

אין כבד,

צריך לעשות השתלת כבד.

בקיצור, הוא מגיע להרצאה כתקווה אחרונה,

ולפי מה שהרופאים אומרים, נשארו ימים ספורים.

הוא מבקש ברכה.

שאלתי אותו אם הוא לומד.

הוא אמר, לא.

מה אתה עושה? אומר, הוא עומד כמו כולם.

אתה מוכן ללמוד שעתיים?

אמר לי, כן.

נתתי ברכה,

בעזרת השם יתברך,

כל הציבור ענה, אמן.

אחרי דקות ספורות

קם מחור צעיר ואומר,

אני מקבל עלי מצוות

לרפואתו של הילד.

שם ציצית,

כיפה על הראש,

מקבל על עצמו תשובה.

אמרתי לציבור, רבותיי, נפל דבר.

הילד בן השלוש החזיר אותו בתשובה.

הזכות הזאת תעמוד לילד.

מי מהציבור מוכן לקבל עליו תשובה,

עול מצוות,

לרפואתו של הילד.

דקה עלו 100 בחורים צעירים חילונים,

שמו ציציות,

כיפות, וקיבלו עליהם עול מלכות שמיים.

הייתה שם התרגשות,

לא ייאמן.

כל הציבור עמד, מוחא כפיים, בוכה.

טוב,

עוברים שבועיים,

אנחנו מתבשרים שברוך השם, הגידול נעלם.

אבל נותרה הבעיה,

הכבד שרוף.

הרופאים כותבים

שחייבים לעשות השתלת כבד.

הילד עובר

כל שבוע שלושה ניתוחים בהרדמה כללית,

מכניסים לו מחט לבטן לשאוב שני ליטר נוזלים,

כיוון שהכבד לא עושה את העבודה.

עוברים עוד שבועיים,

הכבד עובד,

והילד משתחרר מבית החולים בריא ושלם.

מאוחות.

30 יום אחרי ההרצאה הילד יוצא החוצה.

היום הילד מחוץ לבית החולים,

בערך חודשיים,

לא תרופות, לא טיפולים, שום דבר.

נקי,

לחלוטין.

בחודש חשוון בלי נדר,

אם ירצה השם וכולנו בחיים נוסעים לשם,

הכנסת ספר תורה לבית הכנסת.

עם ה-101 חוזרים בתשובה בתהלוכה ברחובות ברוקלין.

והקדוש ברוך הוא רוצה להראות לעם ישראל,

אין דבר כזה, אין תקווה.

איך אמר חזקיה המלך,

נשעיה הנביא?

אמר לו, קח מקובלני מבית אבי אבא, מדוד המלך,

שאפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם,

אל ימנע עצמו מן הרחמים,

עדיין יש תקווה.

מה זה חרב?

נמית, חדה,

על צווארו, המקום הכי רך, טוב.

לא טוב,

טוב.

בן אדם הלך.

אפילו כבר החרב מונחת על הצוואר.

אל תמנע את עצמך מן הרחמים.

עדיין אפשר לבקש מהר מינוס בשמיים.

אז כל שכן מעשרת ימי תשובה שהקדוש ברוך הוא בא לקראתנו,

ודאי שעדיין אפשר לעשות תשובה, ומהר.

אני אראה לכם את הקטע, בעזרת השם,

שיהיה לכם חיזוק,

ועוד דבר קטן אני אראה לכם.

מחוץ לארץ,

אין את האנטיגוניזם שיש פה בארץ נגד עולם התשובה והמחזירים לתשובה.

שם מקובל ומכובד הכול.

תרצה להיות כזה, כזה, כזה, כזה, אין בעיה.

שם, אם אני הולך עם כובע, עם אנטנה,

אף אחד לא מסתכל.

למה?

יש שם הודים שהולכים עם כובע,

עם סיבובים,

שטיח מעובב, אתה יכול לעשות דיונים.

מה זה? אצלי שני סיבובים נגמר.

כל מיני תלבושות, כל מיני אנשים, מכל הסוגים, מכל הצבעים.

שם החופשי.

ישראלי שרוצה לחזור בתשובה שם, אין לו בעיה בכלל. אף אחד לא מעליב אותו. בדיוק הפוך. שואלים אותו, אתה לא בא לבית כנסת? אתה לא בא בשבת?

הפוך.

כל ה-community, הכול,

זה בבית כנסת. איפה נפגשים כל היהודים?

איפה יש להם חיבור? רק בבית הכנסת.

ושם זה שוקק.

קהילות, קהילות, קהילות, בכל אמריקה.

היה שם בחור אחד בהרצאה גם כן.

בחור תמיר, גבוה, נאה,

בלונדיני, עם קוקו ארוך,

שמספר שם סיפור, הוא שואל אותי שאלה,

ואחר כך מתברר סיפור. בקיצור,

אני שמעתי את השאלה, עניתי לו משהו,

ואז הוא רוצה לשבת, ואני אומר, רגע, רגע, יש לי גם,

הבאתי מספריים.

לא, לא, לא.

תשכח מזה, תשכח.

רגע, רגע, אני רוצה להגיד לך משהו.

לא,

לא מוריד, לא מוריד, לא מוריד.

הוא מכיר אותנו, אתם בנים? הוא מכיר.

לא מוריד, לא מוריד.

בקיצור, הוא מדבר, אני מדבר, הוא מדבר, אני מדבר, הוא מדבר, אני מדבר,

הוא מדבר, אני מדבר, אני מדבר, הוא מדבר.

בסוף,

תראו מה קרה.

בבקשה.

סיפור א',

זה האבא והבן.

כבוד הרב, אני באתי כרגע מהבית חולים,

שמעתי שאתה נמצא פה, עליתי עם מונית ובאתי לכאן,

מאותה סיבה שאני יודע שהקהל הקדוש הזה,

ובזכותך הבן שלי הוא בן שלוש,

לפני שבעה חודשים הוא

קיבל סרטן בבטן.

הוא סובל קשה-קשה. הוא עבר שלושה טיפולים של קימו בצורה מאוד קשה.

הוא עבר ניתוח של עשר שעות,

ואחרי כן החליטו שצריכים לעשות גם הקרנות בכל החלק של הבטן.

כתוצאה מהקרנות הכבד שלו הפסיק לעבוד לגמרי,

וכתוצאה מזה הנוזלים שלו במים כל הזמן מתנפחים

וכל הזמן צריכים עם נחל גדולה להוציא את הנוזלים מהקבל.

כרגע אין הרבה טיפולים בשבילו. הוא משתמש בתרופה מאוד מאוד ניסיונית,

שאפילו לא עברה את האפרוף של ה-FDA פה, של משרד הבריאות.

כשהוא היה חולה לפני שבעה חודשים,

הוא ידידה ששלחה לו ספר תורה קטן מפלורידה,

וכל הזמן שמתי לו את זה על המיטה. יום אחד הוא לקח את זה, והוא פתח את זה, והוא בן שלוש,

והוא אומר לאימא שלו,

תראי, כתוב פה שהקדוש ברוך הוא ישלח לי רפואה שלמה.

אז אשתי מתקרבת לספר והיא קוראת.

אז הוא מסתכל עליה ואומר לה, את לא קוראת בעברית.

באמת לא קוראת בעברית, כי רק יום ומתייל.

ומאז אותו יום הוא אמר לה שצריך

לקנות לו ספר תורה גדול לבן פה בבית כנסת.

טוב, חשבנו שזה יעבור לו,

ומדי פעם הוא תמיד מזכיר לנו שאנחנו צריכים לקנות לו ספר תורה גדול לבן, ולא ספר קטן כמו שלילדים יש.

כשסיפרתי את הסיפור הזה, אז חשבו, טוב, נו, ההורים רוצים ספר תורה בשביל הילד כדי שלא ירקוע שלמה. לפני שלושה ימים הרופא שלו, שבמקרה הוא יהודי,

אז הוא שאל אותו,

אליה יואב, מה אתה רוצה שאני אגיד לך?

אז הוא חשב שהוא יביא לו את הצעצוע הזה או משהו, אז במשך חצי שעה הוא הסביר לו בדיוק איזה ספר תורה הוא רוצה.

הוא אמר לו שזה יהיה בשביל רפואה שלמה.

יש ארגון יהודי שנקרא חי לייפליין.

הרופא אמר לו, אני לא מבטיח לך, אני אנסה.

הוא עשה כמה טלפונים,

וב-1130 בלילה משפחה יהודית מברוקיין, שאני לא יודע מי,

תרמה לו ספר תורה,

ועשו לו כיסוי

הוא ביקש את הכיסוי בלבן,

הוא לא התקשר לשום ספר אחר, הוא רצה אותו בלבן.

עשו לו את הכיסוי בלבן והביאו את הספר תורה לבית החולים,

ועשו שם,

והקציבו לו את הספר תורה ונתנו לו את הספר תורה. מי שלא היה בחדר הזה לא הבין במה מדובר,

והוא היה כל היום במיטה, הוא לא היה יכול לזוז.

בשעה חמש, כשהוא קיבל את הספר תורה,

הוא פתאום מתעורר,

והוא שאל איפה הספר תורה שלי?

אמרתי לו, אז בחדר מחכים לך.

הוא קיבל את הספר תורה, ובשל שעה הוא לא עזב את הספר תורה.

וכשהחזירו את הספר, כשאמרו לו שצריך לקחת את הספר תורה לבית המדרש באזור שאנחנו גרים בו,

הוא היה שובה מצוי.

כיום הוא מחכה שנחזירו אותו הביתה ונכניס את הספר תורה לבית הכנסת,

אבל בסופו שלו הוא לא מאפשר.

אפשר לשאול אותך שאלה?

אתה קובע אמתים בתורה?

לא.

במה אתה עוסק?

אני עובד כמו כולם.

כרגע אני לא עובד, בגלל שאני מבין בית חולים רוב הזמן.

אתה מוכן לקבל על עצמך ללמוד שעתיים ביום, כל יום תורה?

כן.

בעזרת השם יתברך.

מי שברך רבותינו הקדושים, אברהם, יצחק ויעקב, משה ואהרון, דוד ושלמה, ובכל הקהילות הקדושות והתוארות,

מי יברך את השם הטוב, אליה יואב בן חיה,

השם ישלח לו רפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל,

ויסיר את המחלה ויתקע אותה בראשו של ערפאת. אמן.

אמן.

כן, מי זה? יש פה מישהו שהתרגש מאוד מהסיפור של הילד אליה,

והוא התחזק מאוד מהדברים של האבא,

והוא מוכן לקבל עליו עול מצוות לרפואתו של הילד.

אישרה ואשרה חלקו לפתוח.

ברוך אתה,

אדוני אלוהינו,

מלך העולם,

שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. אמן.

רגע, רגע.

יהודים יקרים,

עכשיו התרחש דבר גדול. הילד בן השלוש החזיר יהודי בתשובה.

הזכות הזאת תעמוד לו, בעזרת השם.

מי עוד מהציבור הקדוש מוכן לקבל עליו עול מצוות לרפואתו של הילד המיוחד הזה?

מי עוד רוצה לקבל עליו ציצית ולצאת לדרך לרפואתו של הילד?

יש עוד מי שמוכן?

בכבוד. בוא, צדיק.

בוא, בכבוד. איפה המוזיקה?

אנחנו מאמינים דה מאמינים,

אין לנו מי להישאר,

אין לה אלא על אבינו, אבינו שבשמיים.

נו, איפה המוזיקה?

כן, מי עוד רוצה? חבר'ה, בואו, שורה ראשונה. בואו. הנה עומתם אני, אשריך.

בכבוד, בואו, בואו.

בואו, בכבוד.

בואו, אשריכם ישראל. בואו.

ברגעים אלה הוקרן לקהל שבאולם הסרט קוקו מביא קוקו.

בסרט שצולם בברוקלין קולג' אמריקה רואים איך בחור אחד לוקח על עצמו להוריד את הקוקו בהרצאה לפני כל הקהל,

ובעקבות זאת בחורים נוספים גוזרים את הקוקו.

את הסרט ניתן לרכוש במשרדי שופר,

רחוב מתתיהו 10 בני ברק,

טלפון 03-677779. בווידאו רואים טוב יותר.

איך אמר חזקיה המלך, נשעיה הנביא?

אמר לו, כך מקובלני מבית אבי אבא, מדוד המלך,

שאפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם,

אל ימנע עצמו מן הרחמים, עדיין יש תקווה.

מה זה חרב?

נאמית.

חדה על צווארו, המקום הכי רך.

טוב.

לא טוב.

טוב.

בן אדם הלך.

אפילו כבר החרב מונחת על הצוואר.

אל תמנע את עצמך מן הרחמים.

עדיין אפשר לבקש מהווינוש בשמיים. רק אנחנו צריכים לסתום את פי המקטריגים. אז כל שכן בעשרת ימי תשובה שהקב' ברוך הוא בא לקראתנו, ודאי שעדיין אפשר לעשות תשובה, ומהר.

בהפצת 100 קלטות כאלה ניתן לפעול הרבה למען כלל ישראל.

אהיה מנוי בשופר.

רצונך בקלטות טייפ,

וידאו וסידי חדשים באופן קבוע ומיידי ליציאתם.

אהיה מנוי בשופר במחיר 80 שקל לחודש.

תקבל טייפ, וידאו וסידי הביתה חינם, כולל משלוח, תוך 48 שעות מרגע יציאתם לאור.

במחיר 80 שקל לחודש. תהיה מנוי בשופר.

אהיה מעודכן.

תהיה מנוי בשופר. לפרטים נוספים, טלפון 03-677779. אהיה מעודכן.

יהיה מנוי בשופר יהיה תלוי בשופר.

אם רצונכם לשמוע עוד על יהדות,

או אם יש לכם שאלות בנושאים הקשורים ליהדות,

צלצלו אלינו ל-03-6777779-03677777.

ברצונכם להיכנס לאתר האינטרנט של ארגון שופר www.שופר.net