אין בין גיהנום לגן עדן אלא כחוט השערה!
- - - לא מוגה! - - -
וכשנתבונן בזה נראה כמה אנו רחוקים מתיקון המידות
ויכול אדם לראות זאת על כל צעד ושעל
ואם כן, איזה תקווה יש לאדם במעשיו?
אז מה אם אתה עושה מעשים ואתה מתפאר ואני עשיתי ואני זה, אז מה?
אז מה? איפה המידות? איפה המידות?
ויש להוסיף עוד יסוד
שאף בחטא שמידות לא הביאו לידי חטא
המידות עצמן חטאים הם מה?
יסוד נוסף
גם אם המידות שלך הרעות לא הביאו אותך לידי חטא לא עשית בפועל שום חטא בעקבות המידות הרעות שלך
אבל עצם המידות האלה שהן בך הן חטאים
עצם זה שעדיין יש בך מידות רעות אפילו שהן לא מוציאות אותך
למעשים לא טובים
זה חטאים גם
איפה למדנו דבר כזה?
בפרשת השבוע
היכווצו ושמעו אל ישראל אביכם
ראובן בכורי עתה
יתר שאת ויתר עז
ורשי אומר ראשית אוני שלא ראה כרים ימיו
יעקב אבינו בגיל 84 לא ראה כרים ימיו
והוא הביא אותו הבכור
ראשית אוני
והיה ראוי לזכות בכהונה ובמלכות
אבל הייתה לו מידה של פחז
פחז כמים אל תותר
הפחז והבהלה אשר מיהרת להראות כי המים האלה ממהרים למרוצתם
לכך אל תותר אל תרבה ליטול כל היתרות הללו שהיו ראויות לך
היית ראוי
לכהונה ומלכות אבל כיוון שאתה נחפז בהול
אין שיקול דעת
פזיז
פחז
לא נשאר לך שום דבר כי אתה לא ראוי לכהונה ולא למלכות ששם צריך שיקול הדעת צריך סבלנות צריך מתינות
זה אין לך
הוא עשה חטא עם הפחז
לא היה חטא כלל במעשה ראובן כל האומר ראובן חטא אינו לטועה
וראובן יצא להגן על כבוד אמו טבע עלבון אמו
כבר דיברנו בזה
אנחנו רואים שכהן גדול ביום הכיפורים
היה נכנס לקודש הקודשים
ונושא על כתפיו את שמות כל השבטים
ולא היה חילוק ביניהם
כי כולם כאחד כשרים וראויים לפני המקום
זאת אומרת
ראובן נמצא באבנים אבני החושן
אז רגע אז הוא לא חטא
אז מה הבעיה? הוא לא חטא אז מה הבעיה?
כל הטענה על ראובן שהייתה לו מידה מידת בהילות וחיפזון במעשיו
והדברים לא נעשו במנוחה ביישוב הדעת
ומשום מידת הבהילות שהייתה בו
אתם רואים מידה בלי חטא
מידה בלי חטא
הפסיד ראובן את כל המעלות שהיו ראויות להינתן לו
אוי כמה נוראים דברים אלו של חכמים זיכרונם ברכה שאמרו
אין בין גיהנום לגן עדן
אלא כחוט השערה
אתה עובר בקצת
בקצת אתה כבר בגיהנום
בקצת