חששות בערוצי זהב

- - - לא מוגה! - - - 

אז לפני חודש וחצי קיבלתי רישיון חוקי לשדר בכבלים בטמפלוויזיה הישראלית.

אז פתאום אני מקבל מכתב שאני צריך לשלוח קלטות לבדיקה.

שלחתי.

חשש להסתה וקלטת.

חשש להפחדה.

אוי להם לבריות מעלבונה של התורה.

אוי.

זה הפחדה.

אבל אל תשאלו, איך אני מבסורד?

למה?

הם חייבים לראות הקלטות שלי מההתחלה עד הסוף.

חשש להסתה וקלטת מס' 285. חששות בערוצי זהב ערב טוב, בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמם ירוויח.

ארבעה ימים לפני ראש השנה,

לפני שנתיים,

התחילה אינתיפאדה.

אמרנו שזה לא ייגמר מהר,

וזה לא הולך להיגמר מהר.

המצב רק הולך להיות יותר קשה.

אמר רבי יוחנן,

כל צרה שהיא לישראל לבד,

אינה צרה.

כל צרה שהיא משותפת לישראל ואומות העולם, צרה.

דורש רבי יוחנן,

כל צרה שהיא לישראל לבד אינה צרה,

כגון בשושן,

אבל גדול ליהודים.

הייתה גזרה להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים

ביום אחד.

אינה צרה.

ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון, בעיקר בה ישועה.

למה?

משום שעם ישראל פנו לאביהם שבשמיים.

כשהצרה היא רק לישראל לבד,

וכל אומות העולם נגדם,

ואין להם משען ומסעד,

למילא, בלית ברירה, כמו שאומרים,

פונים בסוף לאבינו שבשמיים.

וכשפונים לאבינו שבשמיים, שזה המכוון של הצרה,

אז הקדוש ברוך הוא מושיע.

אבל אם הצרה היא משותפת לישראל ואומות העולם,

המצב הרבה יותר קשה, כי ישראל סומכים גם על אומות העולם. הם אומרים, לא אנחנו לבד.

והצרה משותפת.

ממילא לא תולים תקוותם בשם יתברך, אלא באומות העולם.

מה זה נוגע לנו?

יהודים יקרים, מאז שפרצה האינתיפאדה, אם אתם לא יודעים,

המצב שעברנו חמור ביותר לאין שיעור. אין לנו אפילו טיפה של הבנה ממה שעבר עלינו.

אני לא מדבר על הניסים והנפלאות, שהיו פי כמה וכמה מהאסונות שהיו.

אבל אם ניקח רק את האסונות,

ואם נשתמש, לצערנו הרב, בחללים,

620 איש נרצחו מאז האינתיפאדה.

זה איום ונורא.

אני לא מדבר על ההשלכות, כמה פצועים, כמה פצועים קשה, כמה נכים מכל החיים, כמה יתומים, כמה אלמנות.

אבל לו יצויר שאחרי ה-11 בספטמבר,

כשנהרגו בסוף כ-3,000 איש בפיגוע של התאומים,

מה הכריזה ארצות הברית?

מלחמה נגד הטרור, מלחמה עולמית עד אחרון הטרוריסטים בכל מקום בעולם.

אפילו אם זו תהיה מלחמה בין דתות, נצרות נגד אסלאם, כי רוב הטרור הוא אסלאמי,

בוש מכריז, מלחמה עד האחרון של הטרוריסטים.

כמה נהרגו, נרצחו?

3,000 איש.

מה היה קורה אם שלושה חודשים לאחר מכן היה עוד פיגוע בקנה מידה כזה,

עוד 3,000 איש?

מה היה קורה באמריקה?

אני חושב שהאמריקאים כבר היו מפציצים מדינות חופשי, בלי לשאול את אף אחד, בלי קואליציות ובלי בטיח.

ואם שלושה חודשים לאחר מכן היה עוד פיגוע רב-עוצמה במתים עוד 3,000 איש,

סוף העולם.

זה כבר אטום קטן.

הם כבר מתכננים אטומים קטנים.

הם לא הולכים לשחרר גדולים.

קטנים, מקומיים, מה שנקרא.

ואם היה, חלילה, אחרי שלושה חודשים עוד פיגוע של 3,000 איש,

פגוג ומגוג במטבע.

אז אין כבר מקום להגיד, אם היה עוד פיגוע,

אין כבר על מה לדבר.

זה כבר פיגוע עולמי, נקרא.

שלא לדבר על בוש,

שאם היה עוד פיגוע, הוא היה מפוטר.

ואם היה עוד פיגוע כזה,

אז הוא היה בורח לטליבאן.

אבל לעומת זאת, אצלנו,

בלי עין הרע,

שרון בראש הסולם של הסקרים, מצנע.

איפה הוא? שרון.

מי שאמר שיביא לנו ביטחון ושלום,

הביא לנו, ברוך השם, שלום לביטחון.

מקום ראשון.

אף אחד לא מתקרב אליו, אף אחד לא נושק אותו אפילו.

למה?

בוא הנה, הבחור עשה חומת מגן, זה לא צחוק.

כן, אבל מי שיודע לעשות חשבון,

למד קצת מספרים, מתמטיקה קלה,

מבין שהמצב הוא חמור לאין ערוך.

תעשו איתי חשבון.

בארצות הברית 250 מיליון

אזרחים.

תחלקו את זה ב-3,000 נפגעים בתהומים,

זה יוצא יחס של 1 ל-83,333.

בישראל,

6 מיליון ישראלים,

לחלק ל-620 נפגעים בטרור,

זה יוצא 1

ל-9,677. זאת אומרת,

פי 8.6 נהרגו בישראל ממה שנהרגו בתאומים.

זאת אומרת, 620 נרצחים ישראלים פה,

זה שקול ל-25,800 בארצות הברית.

9 פיגועים

של התאומים.

אנחנו עברנו פה בשנתיים,

ביחס של האוכלוסייה שלנו לאמריקאים,

9 פיגועים בסדר גודל של התאומים.

שרון, מקום ראשון בסקרים, והכול בסדר,

והתרגלנו,

אם אחד נהרג, 2,

ברוך השם, עבר יום טוב,

התרגלנו.

כשנהרג ונרצח פה יהודי אחד,

זה כאילו היה פיגוע טרור בארצות הברית ונהרגו 41. אחד פה,

זה 41 שם.

פיגוע שנהרגו פה עשרה,

ושם זה 410. משפחה, שתי נפשות,

כשאחד נהרג, 50% מהאוכלוסייה מתה.

יהודים יקרים זה המצב, ואנחנו לא מבינים.

לא מבינים את האסון.

אבל מה אני פוחד?

כמה אני מסביר?

כמה קלטות הוצאתי? כמה אני מחלק?

כמה אני מתריע בשער? כמה שנים אני כבר אומר

שיהיה יותר גרוע?

לא קולטים.

אבל עכשיו הוא הולך להיות עוד יותר גרוע.

מה עוד יותר גרוע? מה יש עוד יותר גרוע?

כשהכנסנו לאינתיפאדה, נכנסנו לבד.

כל העולם נגדנו.

ואנחנו היו צריכים להתמודד מול האינתיפאדה לבד.

וכבר התחלנו לאבד את העשתונות.

ואומרים לך המנהיגים שאין פתרונות,

אין מה לעשות.

אין, אין. זה לא ייגמר ככה, ובמלחמה ובכוח אי אפשר,

צריך רק דיון מדיני, ואי אפשר לגמור את זה ככה, וכו' וכו'.

נו,

אז הייתה הזדמנות סוף סוף להגיד לקדוש ברוך הוא, ריבונו של עולם, הבנו, יש לנו בעיה.

באופן מלחמתי לא נסיים את זה. הרי אי אפשר לסיים, זה לא מיליון פלסטינים.

זה גם לא שש מיליון.

זה 250 מיליון שמקיפים אותנו.

אנחנו מוקפים רק באויבים.

אין לנו אוהדים בסביבה.

אז זה לא מיליון.

ועכשיו הם מייצגים את מלחמת הקודש,

ג'יהאד אסלאמי.

לשמור על המקומות הקדושים, כאילו, לאסלאם.

אז זו הייתה ההזדמנות עכשיו, נכון, לפנות לאבינו שבשמיים ולמרר בבכי ולומר לו, אבינו שבשמיים, אין לנו אלא אתה.

אין.

ועדיף עכשיו, לפני שיהיה מוכן.

עוד לא עשינו את זה.

אבל כבר הקדוש ברוך הוא מאותת לנו, עוד מעט אני מחליף פאזה,

והצרה לא תהיה רק לישראל לבד, שהיא אינה צרה,

אלא היא תהיה משותפת לאומות העולם, ולכן היא תהיה צרה.

ארצות הברית מכריזה מלחמה על סדאם.

אין פה שאלה אם הולכים למוטט את סדאם. זה ברור. השאלה זה העיתוי,

מתי, עם מי,

זה הכול, אבל

ללכת על זה חייבים.

הבן אדם

מייצר נשך כימי, ביולוגי ואטומי,

לא בשביל לאיים רק או לעשות מוזיאון או תצוגה,

לא מצעדים.

הוא מתכוון להפציץ.

אז כל העולם מבין

שאם זה מתחיל באיזשהו מקום בעולם,

זה לא נגמר.

כי אז יש תגובת נגד,

ואז זה צריך להיות יותר חזק,

וצריכים לסיים את זה מהר, וכל מי שיש לו את מה שיש לו בארסנל חייב לשחרר.

וכבר ישראל דחללה החוצה את המידע שיש לנו 400 פצצות ממן,

שהעולם אפילו עוד לא מכיר איך זה פועל.

נו,

וצריך להיות פה איזה פזיז אחד שילחץ.

נו,

ואז אנחנו נסמוך על האמריקאים,

שיש להם פצצות חכמות.

יש להם פצצות

שמחסלות רק את תשתית החשמל והאנרגיה, לא פוגעת באנשים,

רק

יוצרת גלים.

כשמשבשים את כל המערכות, לא תהיה טלוויזיה,

לא יהיה רדיו, לא יהיה שום, לא יהיה קשר.

ואז תוך כדי זה הם חושבים שהם ייכנסו קרקעית,

עניינים, יטיילו בבגדד,

וילכו ממקום למקום, וזהו, וגומרים את הסיפור.

חושבים שסדאם זה משהו כזה קליל.

בינתיים הבן אדם מחזיק מעמד עשרות שנים, כבר קבר נשיאים, ראשי ממשלות,

כל אלה שאיימו עליו והפחידו אותו, נעלמו, הוא רק מספיד אותם.

ועוד אחד הולך, והוא מחזיק.

ויש לו תוכניות.

ובוש,

בוש, מה אכפת לו בוש? הוא ממרחק.

הוא ייתן הוראה,

והוא צריך להשלים, יש לו צוואה ירושה מאבא שלו, בוש הגדול,

שעוד לא גמר את הסיפור.

ואנחנו,

אנחנו התאומים בצרות.

למה? אנחנו השטן הקטן, הם השטן הגדול. ככה מכנים אותנו המוסלמים.

אז אנחנו תאומים, אומנם לא באותו גובה,

אבל תאומים עם צרות.

מה יהיה?

זאת אומרת, אם אנחנו נכנסים לזה,

אני לא יודע מה יהיה המצב, אפשר יהיה לעשות כל כך הרבה הרצאות.

חבר'ה, זה לא הולך להיות חוויה.

ומי שמכיר את הקלטות משנים רבות,

אמרנו שתיפול פצצת אטום בישראל, כמו שכתוב ביחזקאל ל'ח', ל'ט',

ויהיה פה כימי וביולוגי, כמו שכתוב בזכריה יג', יד'.

ושאנחנו באחרית הימים, אנחנו יודעים,

ושהמשנה בסוטה מתקיימת בנו דבר דבור על אופניו,

אנחנו בזמן,

והכול מתגלגל לקראת.

מה אנחנו עושים?

אם תסמכו על המסכות של פעם,

תהיו בבעיות.

אם תסמכו על האטרופים של פעם,

יהיו לכם דקירות.

אין על מי לסמוך. סלוטפ לא יהיה הפעם.

לא פשוט בכלל.

כבר הזריקו לחמש עשרה אלף

נגד הבעבועות.

אתם לא קיבלתם זריקה.

הם קיבלו.

איי, איי, איי. ואתם חושבים שהוא ישלח הבעבועות?

מתכתבים איתו עם סדאם, מה אתה שולח?

הבעבועות, חכה רגע, זריקה.

סדאם,

יא סדאם, יא סדאם.

הוא מכין מיקס, נראה לי. מיקס של חיידקים, לא משהו פשוט.

אבל אני מציע,

הנה, אנחנו לפני ראש השנה, ארבעה ימים.

עוד אפשר לבקש מהקדוש ברוך הוא, אפשר להתחנן.

תקיעת שופר.

עלי אלוקים ותרועה.

אפשר לבקש מאבינו שבשמיים. אפשר להתחנן, אפשר לבכות.

אפשר לשנות את המעשים.

אפשר להשתדל שאחרים ישנו גם כן.

צריך לעשות משהו.

לשבת ולחכות עד שהפצצות יהיו ניתחות על ראשנו,

זה יהיה קצת מאוחר. תהיה פניקה, תהיה בהלה. אנשים לא ידעו מה לעשות, ימינה ושמאלה.

לא יהיה שיקול דעת.

עכשיו זה הזמן.

טיפה טיפה רגוע, עכשיו זה הזמן.

באשריו של מי שמקדים תפילה לצרה,

אנחנו יודעים שעומדת להיות צרה.

אז מי שמקדים תפילה לצרה, תפילה עושה מחצה לפחות.

שינוי מעשים. תשובה,

נשתחרר מהבעיה.

אבל אם לא, אוי ואבוי.

מה אנחנו מתבקשים בסך הכול לעשות?

להיטיב את דרכינו,

ללכת דרכי השם, לקיים כמה מצוות

בכל יום.

ואני ממליץ

להשתדל לעשות למען הזולת.

זו ההגנה הכי טובה.

בין אדם לחברו,

לא רק במישור האישי.

לפעול לטובת השני, לעשות למען השני.

בכל, מכל כול, כל מה שאתה יכול.

תמיד תעשה בשביל השני. המתפלל על חברו נענה תחילה.

הקדוש ברוך הוא מודד מידה כנגד מידה. אתה רצית להצילו, אתה תהיה ניצל.

אתה רוצה לסייע לו, לא תצטרך.

תעשה למען השני, תפעל.

עולם חסד ייבנה.

כשהקדוש ברוך הוא ברא את עולמו, חסד.

הוא לא היה חייב לאף אחד כלום, כי לא היה אף אחד.

הוא ברא את עולמו, חסד.

והקדוש ברוך הוא מבקש חסד.

שיהודים יעשו חסד, איש עם רעהו.

והחסד הכי גדול

זה להביא את חברך לחיי העולם הבא.

להעניק לו את הגן עדן.

להביא אותו לידי הכרה שזו האמת לאמיתה.

זה נקרא אהבת אמת.

עד היום אנחנו בגלות בגלל שנאת חינם.

רבי יונתן אייבשיץ,

זכר צדיק וברכה, אומר ששנאת חינם,

זה לא היה מפלגות שהיו אחת נגד השני. לא.

לא היה אכפת לאחד מן השני בעניינים הרוחניים.

לא הוכיחו אחד את השני, לא תיקנו אחד את השני, לא דאגו אחד לשני.

כל אחד דאג לעצמו.

אפילו תלמידי רבי עקיבא נתבעו על זאת.

שהרי רבי עקיבא אומר לשבעת התלמידים שנותרו לו,

ראו מעשיהם של הראשונים, בל תעשו כמעשיהם.

כתוב מיד יצאו מלוד כל ארץ ישראל תורה.

זאת אומרת,

הם יצאו מיד, הבינו את הדברים ומילאו את ארץ ישראל תורה.

אז אם הם הבינו את זה ומילאו,

פירושו של אלה שהוא אמר להם, ראו את מעשיהם ואל תעשו את מעשיהם, לא מילאו.

אז לכן אנחנו חייבים לעשות השתדלות להפיץ תורה כל מה שאפשר,

וכל אחד ידרבן חבר וידיד ואח וקרוב ורע להיכנס לשיעור תורה, לשמוע קלטת,

להתקרב לאמינו שבשמיים, לקבל עוד מצווה ועוד מצווה ועוד מצווה.

ואני אומר לכם שהיום הלבבות פתוחים מאוד מאוד מאוד,

ורבים נכנסים.

הגענו למצב בתקופה האחרונה שאנחנו שומעים על רבים

מאחינו השמאלנים הרחוקים שמתקרבים.

ולפני כחודש ימים

הגיע אלינו פקס בשעה 05.20 בבוקר,

כתוב שם,

הרב אמנון יצחק,

הרסת לי את החיים.

כל מה שהאמנתי בו,

כל מה שידעתי בוודאות,

עורער.

היסודות שעליהם חונכתי,

האמיתות האקסיומטיות שעליהן נלחמתי,

התפוררו.

בשעת שחר מוקדמת זאת,

אחרי שצפיתי בקלטת על תולדות הציונות,

אני יושב את כולי נסערת,

ושואלת את עצמי מה אעשה מחר עם כל מה שהבנתי היום.

אני חילונית גאה,

תל אביבית בנשמה,

סטודנטית להיסטוריה לשעבר,

איזו היסטוריה,

במירכאות,

ולמדעי המדינה, איזו מדינה, במירכאות.

ועכשיו מההריסות האלה אני מקווה שיהיה לי הכוח להתרומם ולהקים,

יחד עם בעלי וביתי בית יהודי אמיתי,

שיסודותיו חפורים כ-3,000 שנה לעומק.

בית כזה נראה לי שגם הווריאציה החילונית שלך, שריד למשל,

לא יוכל להרוס.

אינני יודעת עדיין מהו הצעד הראשון,

אך הדרך כבר ברורה לי.

אנא, התפלל למעננו שנצליח,

כי ברור לי שבחוגים שבהם אני נמצאת,

תהיה זו דרך קשה,

קשה מאוד.

יישר כוח,

גילה דורפמן,

יהודייה בת 33,

מרצ ניקית,

שלום עכשיו,

שתי קלטות.

פוררו לה את כל הבסיס,

האוניברסיטה העברית בירושלים,

בהרצל והציונות.

פה נגמר הכול.

והסיפור מתחיל עם יהודי

שקיבל קלטת מאחותו ממושב גיתית בבקעת הירדן,

חילוני,

מערך,

אשתו מרץ,

מושב כולו שמאל,

ראה את הקלטת, חזר לקח עוד,

והבן אדם פתאום מבין שהוא חי בטעות.

שיקרו אותו.

הוא לא ידע כלום. הוא אומר, איך דברים פשוטים כאלה לא אמרו לי?

נפגשתי איתו,

והוא מתחנן על נפשו,

מה אני עושה עכשיו?

אני לא יודע כלום.

אני לא יודע מה מתפללים, מאיפה עד איפה ומתי.

מה עושים?

הפניתי אותו לירון במשרד שיטפל בו,

ציידתי אותו בקלטות,

הלך למושב,

עשה חוגי בית.

כמה מהציבור כבר היום מניחים תפילין והתחילו לשמור מצוות.

עברו כמה חודשים, הוא כבר העביר ישיבה שתהיה במושב.

ישיבה נמצאת היום במושב שלו, כי אין לילדים שלהם בכל האזור מי שילמד.

אין צורה של יהודי שאומר תורה ומצוות.

אז הוא הביא ישיבה, כי הוא בוועד של המושב.

בינתיים, חבר שלו מהליכוד היה באיזה בעיות, ושאל אותו משהו על תפילין, אבל לו, יש לי קלטת על תפילין של ארגון שופר,

כך תראה.

ראה את הקלטת,

הבין שהתהליך של ייצור של תפילין,

לא יכול להיות שזה סתם.

שנה שלמה עד שמייצרים תפילין?

אמר, יש פה דברים של אמת.

התחיל ללמוד את הנושא,

חזר בתשובה.

יש לו חבר מהמערך,

חיימון קוראים לו,

שואל אותו, מה קורה איתך, אבי?

אתה משתנה.

אמר לו, בוא תראה, בוא.

לקח אותו, הושיב אותו בקלטות,

חזר בתשובה.

חזר בתשובה, אבל יש לו בעיה עם אשתו. אשתו מרץ,

בשביל שלום בית,

כמו שהיא דוגלת, שלום עכשיו.

החליטה ללכת למקווה ולשמור שבת רק בשבילו.

בינתיים היא למדה את החומר מיזה המטיף שערבב לבעלת השכל.

תוך כדי שהיא רואה את הקלטות, חלק היא מסכימה, חלק לא.

היא הגיעה לשתי הקלטות שציינתי, וב-1720 היא נשברה

וכתבה את המכתב.

אז המערך החזיר את הליכוד, הליכוד את המערך,

המערך את מרץ, וזה לא נגמר, זה רק מתחיל.

כשהוא בא אליי,

איציק מגיטית,

אז נתתי לו גם 500 קלטות וידאו,

שיחלק אותן במעלה אפרים.

יש עשרות משפחות היום חוזרות בתשובה במעלה אפרים,

הקלטות וידאו, כי יש ג' נותן לכל אחד שנכנס קלטת.

היום הם צלצלו להזמין אותי לבוא לתת הרצאה שם.

זה אזור,

חילוני גמור.

זה קלטת אחת.

אתם מבינים מה אפשר לעשות?

אפשר להפוך עולם ומלואו

בלי להתאמץ,

בשביל שאנשים יכירו. הם לא יודעים, הם לא מכירים.

הם לא מכירים כלום.

הם מקבלים הלם.

אם לא ידוע לכם,

אז לפני חודש וחצי קיבלתי רישיון חוקי לשדר בכבלים בטלוויזיה הישראלית.

אבל אחרי,

אחרי שקיבלתי את הרישיון,

אז הרפורמים ממרצ

התנגדו והתחילו לעשות כל מיני מעקשים,

אז פתאום אני מקבל מכתב

שאני צריך לשלוח קלטות לבדיקה.

שלחתי.

אבל אני מכיר את החבר'ה בצד ההוא.

שלחתי להם קלטת שנקראת בר מצווה לשופר.

כולה תורה.

אין כלום.

פתאום אני מקבל מכתב, יש חשש להסתה בקלטת.

חשש להסתה.

נתתי לשני עורכי דין להסתכל, התחיל להתעלף מצחוק.

איפה החשש? איפה הסתה?

מדבר פרשת השבוע, איזה הסתה?

טוב,

אמרו שמעבירים את זה לוועדה של הכבלים.

שלחנו מכתב דרך העורך דין לוועדה של הכבלים,

אמרו שמינו תת-ועדה שתבדוק.

הם רוצים למשוך זמן.

אמר, אל תשאלו, איך אני מבסוט?

למה?

הם חייבים לראות את הקלטות שלי מההתחלה.

למה אם כלדת אחת תעבור ויש בה משהו, יפטרו אותה?

אז חייבים לדעת בדיוק מה אני אומר.

עכשיו רק שתבינו, יש אחת, קוראים לה אורית רצבי,

שהיא אחראית על ערוצי זהב במרכז,

והיא רועדת מפחד,

למה נתנו לה חומר עיראקי?

זה של סדאם זה.

זה איך נוגעים בזה, הקלטת הזאת, מי יודע מה תעשה.

זה חיידקים רוחניים, מתפזרים ומשביעים.

אז מהפחד,

בשיחה גלויה עם אחת מהחבר'ה שלנו, היא אמרה לו,

למה היא שלחה את זה לוועדה?

היא אומרת, היה שם חשש להפחדה.

מה הפירוש חשש? אין סעיף כזה הפחדה.

אבל כבר פחד,

כבר נהיה לה חשש להפחדה.

מה קרה?

יש שם משנה, אני אומר משנה,

כתוב במשנה באבות, כל ילד קטן לומד את זה.

בכל יום יוצאת בת קול מהר חורב ומכרזת,

אוי להם לבריות

מעלבונה של התורה.

אז היא אמרה, אוי,

זה הפחדה.

עכשיו בגללה שמונה עשרה חברי ועדה צריכים לראות את כל הקלפת.

אני מקווה שהם יקימו עוד ועדות ציבוריות.

אבל ברוך השם,

זה כנראה יעבור תוך יום-יומיים,

ואז תהיה בדיחה גדולה.

למה אני הולך להודיע בכל הארץ?

ביום ראשון בשעה עשר בלילה תשודר קלטת ההסתה של אבנון יצחק.

כולם ישבו, יסתכלו, יחפשו איפה ההסתה.

זה מה שאומרים שהוא מסית כל הזמן?

הינה, זה הקלטת.

עכשיו אין להם ברירה.

אמרתי, טוב, עד שאתם בודקים,

אני אשלח לכם עוד קלטות, בינתיים,

שיהיה במחסנית.

לא כל פעם תראו אחד ותעבירו לכולם.

אז עכשיו הם יושבים,

קלטת, 85 קלטות.

איזה דבר זה, משהו עולמי.

איי, איי, איי.

אני חושב שבלי אישור של שריד אסור להעביר את זה.

שישב שריד וטומי, יתייעצו.

אבל מה, אני לא מחכה להם.

יהיה שידור, לא יהיה שידור. יהיה שידור, אבל נגיד.

אנחנו מכינים הפתעה לכולם.

אנחנו לא סומכים יותר.

פה החוקים נבנים כל רגע לפי האישיות.

לא, אין חוק שווה לכולם. תלוי מי אתה, מאיפה אתה.

מסדרים את החוק צ'יק צ'ק.

או נותנים לו דיאורים בהבהרות.

תלוי מי אתה.

אז אנחנו החלטנו, בעזרת השם יתברך, לא לסמוך,

ואנחנו הולכים להקים עכשיו, בעזרת השם יתברך,

ערוץ טלוויזיה לווייני 24 שעות ביממה בכל העולם.

בארבע שפות,

בארבע שפות,

יקראו לו CTVJ. מה זה CTVJ?

חרטא TVJ. ולמה קוראים לזה חרטא TV?

אני רוצה לראות את חיים יבין מודיע בחדשות שנפתח הערוץ החדש חרטא TV.

או-אה, מה שיהיה.

אני אומר לכם, דבר עם הגויים, הם מבינים יותר מהר.

אני אגיד לבוש מה לעשות, הוא ישמע עלי. דבר עם שרון, לא מבין למה אני אומר.

אני אגיד ישר לבוש. מה, אתה הולך לגלגל את העולם בקונג ומגוג, מה קרה לך?

תפוס ראש.

הוא יבין.

פה זה בעיה.

אבל יהודים יקרים,

עד ש... ועד ש... בינתיים צריך לחזור בתשובה, למה? אני לא יודע מה נספיק, מה לא.

אנחנו בתוכניות, מתכוונים לטוב.

אבל צריך יהודים יקרים, כל אחד,

להיות מבוסס,

להחזיק בקדוש ברוך הוא.

מי שמחזיק בקדוש ברוך הוא,

הקדוש ברוך הוא מחזיק אותו.

מי שעוזב, חס ושלום, את הקדוש ברוך הוא,

אין מי שיחזיק אותו.

אומר הסבא בנו ורדוק,

אחד שנפל מספינה באחז במשות,

כל זמן שהוא אוחז במשות,

המשות מחזיק אותו על פני המים.

ברגע שהוא עוזב את המשות, הוא טובע.

מי אשם?

הוא המשות,

הוא אשם.

מי אמר לך לעזוב?

אל תעזוב.

לא לעזוב את הקדוש ברוך הוא, רבותיי.

להיות מחובר עם הקדוש ברוך הוא זה לא מספיק להגיד שבע פעמים בדקה, השתבח שמו לעד.

צריך לאחוז במצוות, צריך זמן קבוע ללימוד תורה,

צריך לעשות את רצונו יתברך, חייבים.

בלי חיבור לתורה באופן קבוע זה בעיה.

מצוות זה טוב מאוד,

אבל תורה זה החיבור. קודשה בריכו או רייטא בישראל חדו.

הקדוש ברוך הוא, התורה וישראל מחוברים.

איך אני יכול להתחבר לקדוש ברוך הוא? על ידי לימוד התורה.

כשאני לומד תורה, אני מחובר לקדוש ברוך הוא. מי אמר את התורה? הוא. למי אני מחובר אליו?

זה מה שצריך כל יהודי לעשות, אפילו שהוא עסוק וביזי ואין לו זמן, יש לו תוכניות.

תהיה מחובר.

אתה פרוד?

זה בעיה, אין הבטחה.

ואתם הדבקים בשם אלוקיכם? חיים כוליכם היום.

אם אתם דבקים, מי שדבוק במקור החיים, חי.

אדם שמחובר לנשמה, נושם.

הוציאו לו את הנשמה, או נושם או לא נושם.

אתה מחובר דבוק לקדוש ברוך הוא?

חי.

אתה עוזב אותו?

אין אחריות.

ואני רוצה להגיד לכם עד היכן הדברים מגיעים יהודים יקרים.

לפני מספר חודשים הייתי בארצות הברית.

נתתי הרצאה באולם שנקרא ברוקלין קולג'.

היו שם אלפיים איש.

פתאום מגיע אבא שמספר בהתרגשות רבה שיש לו ילד בן שלוש שנים

חולה בסרטן.

מהצלעות

עד למטה.

גידול סרטני שהרופאים לא ראו מעולם דבר כזה.

התפשט,

הגיע לעמוד השדרה,

הפיץ גרורות,

הבטן מנופחת,

עשו לו ניתוח בן עשר שעות,

לכרות את הגידול.

בינתיים, תוך כדי הטיפול והכול,

נתנו לו כימו,

שרפו לו את הכבד.

שרפו לו את הכבד,

והרופאים כתבו לו שצריך לעשות השתלת כבד אם הוא רוצה שהילד יחיה,

חוץ מהגידול.

בקיצור, כשהוא בא לאולם,

זה כמו שאומרים,

שעת האפס.

והוא בוכה, הוא מבקש על חייו של בנו.

אני שואל אותו,

אתה קובע עיתים לתורה?

אז הוא אומר לו,

מה אתה עושה? הוא אומר, אני עובד כמו כולם.

אתה מוכן ללמוד שעתיים ביום?

הוא אומר לי, כן.

נתתי מי שבירך,

הציבור ענה, אמן,

ההרצאה ממשיכה.

דקות ספורות

קם בחור,

והוא אומר שהוא רוצה לחזור בתשובה לרפואתו של הילד.

הוא התרגש כל כך מהאבא,

שם עליו ציצית,

כיפה, ברך שהחיינו.

באותו רגע אמרתי לציבור, רבותיי, נפל דבר.

הילד בן השלוש

החזיר אותו בתשובה.

הזכות הזאת תעמוד לו.

כל המציל נפש אחת מישראל.

מי מוכן לקחת לרפואתו של הילד תשובה?

דקה.

עלו מאה בחורים צעירים, קיבלו עליהם עוד מלכות שמיים.

כל הציבור עומד

בשער

התרגשות אדירה.

נגמר הערב.

יהודים יקרים,

אחרי 30 יום,

בדיוק 30 יום,

הילד משתחרר מבית החולים,

אין מחלה.

הכבד עובד,

הכבד נשרף,

תאים מתים.

עשו לו שלושה ניתוחים בשבוע

עם הרדמה כללית,

לשאוב לו עם מזרק גדול מהבטן, שני ליטר נוזלים,

רק השתלת כבד.

הכבד משתקם לבד,

הגידול נעלם,

אין גרורות,

הילד יוצא הביתה.

הוא עבר כבר עוד חודש מאז,

ניתקו אותו מכל הצינורות. היו לו צינורות שהיו דרכם,

מכניסים לו כל מיני תרופות מיוחדות.

מנותק, אין כדורים, אין כלום. ילד ככל הילדים משחק בבית

30 יום.

מה אמרנו לאבא?

תתחבר.

שעתיים תורה, תתחבר לקדוש ברוך הוא.

לפעמים יש סתימה, אתם יודעים?

יש מים,

אבל יש סתימה.

אתה פותח את הברז, אין מים.

אתה לא מבין למה אין מים.

אתה חושב שניתקו אותך מחברת המים? לא, לא ניתקו אותך.

יש סתימה.

או שמביאים אינסטלטור,

או שיש אבקת מתסיסה כזאת, שהיא מפרקת את הסתימה, ואז הכול פורץ החוצה.

לפעמים יש סתימה.

מהי הסתימה? עוונותיכם היו מבדילים ביניכם ובין ה' אלוקיכם.

אנחנו עושים סתימות.

עוד עוון ועוד עוון ועוד עוון ועוד עוון,

ובצינור של השפע, שכל יהודי מושפע מן השמיים,

נוצרת סתימה.

לא עובר יותר כלום.

תשחרר את הסתימה, כל השפע יורד בבת אחת.

איך עושים את זה? מתחברים.

קודם כול, מתחברים לצינור.

ובצינור, אם שמים את הסם, סם החיים, סם התורה,

הוא ממיס את כל העוונות, את הכול הוא ממיס.

ואז יורד שפע מחדש,

מתחברים לאבינו שבשמיים.

ואתם הדבקים בשם אלוקיכם, חיים כולכם היום.

עכשיו, אני אומר את זה פה, כולם מבינים הכול.

אבל יצר הרע, דבר אחד לא רוצה שאנשים יעשו, שילמדו תורה.

ניתן לך מצוות, גמילות חסדים, תרוץ, תעשה את זה. רק אל תלמד.

אל תשב. לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא.

הוא יודע מה הכוח של לימוד תורה.

הכול הוא מוכן.

מצוות, מכאן הודעה חדשה.

אל תלמד.

להפריע לך ללמוד, זו המטרה שלו.

הוא יראה לך דברים גדולים, והררים גדולים, ומצוות בלי סוף.

תתחבר לקדוש ברוך הוא. תורה, אתה חייב להיות מחובר לקדוש ברוך הוא.

חייב.

אתה לא מתחבר לקדוש ברוך הוא?

אתה מנותק.

אתה מנותק.

אז יש לך עוד חמצן בריאות, מה שנקרא. לקחת אוויר, אבל זה הולך ונגמר, כן?

החיבור הזה, מה ששאבת,

הולך ונגמר. הקדושה שספגת הולכת ונגמרת. ברחוב מלא טומאה

והוא מוצץ ממך את לשד עצמותיך עד שלא נשאר בך לחלוחית, ולאט לאט אתה מתחיל כבר לעשות כל מיני הקלות וכל מיני היתרים,

ופה ושם פתאום אתה מוצא את עצמך בעצם שאתה כבר לא עושה שום דמה.

למה? כי הוא הצליח לנתק אותך מה שאיבר הרשי.

בואו נראה, בעזרת השם יתברך,

את הקטע שלה הבא, מאוד מרגש,

כמה ימים לפני ראש השנה, תראו.

אפשר להפוך את כל הגזרות בעולם,

את הכול, אפילו חרב חדה

מונחת על צווארו של אדם.

אל ימנע עצמו מן הרחמים.

והקדוש ברוך הוא אומר, תתחברו אליי,

אני מקור החיים.

למה עוד תעזבו מקור מים חיים,

לחצוב להם בורות, בורות נשברים, אשר לא יאכילו המים?

אני המקור של מים חיים.

כל הבריכות וכל הבורות, הכול מתמלאים ממני.

מה אתה הולך לבורות?

תיגש למכור.

זה מה שצריך לעשות יהודים יקרים.

זה בקצרה.

ועוד להשקות את העדרים.

עוד יהודים שידעו, שישתו.

ואז בעזרת השם יתברך, אנחנו מרחיבים את גבולי הקדושה,

מצמצמים את הטומאה,

שפע יורד עלינו, הארה מן השמיים,

הקדוש ברוך הוא בא בגילוי ולא בהסתר,

ואז רואים ישועות גדולות מכל צד ומכל עבר.

בבקשה.

טוב, בינתיים למי שיש שאלה אני מוכן לענות.

כן, הנה פה יש יהודי, אם אפשר למסור לו את המיקרופון.

כבוד הרב,

שמי אוסי.

אני באתי לפה מחיפה.

אני חייל שמשרת במרכז,

בחיל האוויר.

אני באתי לפה בגלל אבא שלי,

באתי לפה לברך,

שתברך אותו.

באתי הנה בעצה גם של ידידי,

חבר נפש, שהוא גם נתן לי לקרוא את הגיליון של השופר

עם הילד יואב,

ולמעשה אני נרגש,

כי גם כשקראתי, גם עכשיו כשסיפרת, גם כשראיתי הסיפור הוא אותו סיפור על אבא שלי.

אבא שלי בן 63,

יש לו גם את המחלה הידועה, את הסרטן.

גם כן עבר טיפולים, עבר ניתוח, עבר טיפול ניסיוני, כמו שהוא אמר.

הוא נמצא עכשיו בבית חולים, כשלמעשה הרופאים לא נותנים, אין שום סיכוי לאבא שלי.

אני בכל התקופה האחרונה הזו קצת גם התקרבתי.

אני משתדל לקרוא גם כל יום תהילים לאבא שלי.

ולמעשה אני יודע שהדבר היחיד שיכול להציל את אבא שלי זה נס משמיים,

ובשביל זה אני באתי.

אבא שלך הוא שומר מצוות?

אבא שלי לא, מה שמכונה חילוני, כמו כל המשפחה.

תגיד לי משהו,

הוא בהכרה היום?

כן.

הוא יודע מה הסיפור הזה של יואב אליהו? הוא שמע דבר כזה?

לא.

לא. אם יגידו לו לשמור מצוות מסוימות, הוא יסכים?

הוא במצב שהוא בקושי מדבר, הוא שוכב.

הוא לא יכול לזוז, הקשר שלנו איתו זה... כן, אבל הוא יכול לקבל על עצמו בהסכמה שכשהוא יבריא, הוא יעשה א', ב', ג', ד'.

אני מאמין שכן. אני יכול להגיד שכל ההתקרבות שלי גם באה מזה שהוא דיבר, במצב שהוא היה יכול לדבר,

הוא דיבר עם ה... עם הידידי וביקש ממנו,

תתפלל למעני.

הבנתי.

בוא נעשה ככה. אתה תגיד לאבא שהוא צריך לקבל על עצמו תשובה שלמה.

אתם כמה אחים?

אנחנו שלושה אחים, שני אחים ואחות.

אם שלושת האחים

יקבלו עליהם לחזור בתשובה שלמה,

הסיכוי של אבא שלכם יגדל לאין שיעור.

ברם מזכה הבא.

בנים, ילדים, מזכים את ההורים.

ההורים לא מזכים את הבנים.

הזכות הזאת, בגלל שהוא הגורם שאתם תחזרו בתשובה, בגלל המחלה,

היא יכולה לעמוד לו בחזרה,

בדיוק כמו שהיה פה.

אבל צריך ממש שזה יהיה

חזרה בתשובה שלמה.

זה לא דומה למקרה של יואב,

כי יואב חולה בגלל גלגול קודם.

הוא בן שלוש, הוא לא חייב מצוות בכלל.

אבא שלך בן שישים ושלוש,

הוא כל ימיו לא שמר מצוות.

זאת אומרת, הקטרוג עליו הוא הרבה יותר גדול.

בשביל להוציא את הקטרוג הזה צריך זכויות גדולות מאוד,

דרסטיות.

לכן, אם רוצים בלי לחיות בדמיונות, לעשות את המקסימום, מה שבאמת ניתן לעשות,

זה מה שצריך.

החשש שלי רק זה שכמו שהרופאים אומרים,

נשארו לו ימים ספורים.

חזרה בתשובה, אני מניח גם עליי.

אנחנו לא נוכל תוך ימים...

אתם לא צריכים אפילו ימים. מרגע שאתם מחליטים שאתם חוזרים בתשובה,

זה נחשב שחזרתם בתשובה.

מה שאתם תעשו, זה כבר לא משנה. העיקר שאתם חזרתם בתשובה,

זה כבר מקפיץ את המעלה של הזכויות לאין שיעור.

אני חייב את ההחלטה הזו, אבל כמובן נימר לכם. ברור,

אבל אתה צריך לדעת דבר אחד.

זה הסיכוי היחידי,

האחרון, כמו שאומרים.

זה לא אומר את ה-100%,

אבל זה נותן את ה-100% סיכויים שאין יותר טובים מהם.

אם אני יכול רק להוסיף, שאבא שלי הוא רופא,

ואחת הבקשות מהקדוש ברוך הוא זה שאבא שלי יציל כל כך הרבה חיים,

שאני מקווה שהוא יגמור לו.

אז אני עונה.

אם אבא שלך יציל את החיים שלכם,

אתם יכולים להציל את החיים שלו.

בחיים לא נמדדים בהישארות למשך זמן פה,

אלא שהנשמה תחיה לנצח נצחים.

חיים אמיתיים זה לא פה.

פה זה עולם מעבר.

הנשמה צריכה לחיות לנצח,

ולא חלילה שתעבור מצב של כרת.

התורה אומרת,

היא כרת תכרת.

יש שתי כרתות,

כרת מן העולם הזה וכרת מן העולם הבא.

כדי שאדם יזכה לחיי נצח, לחיי העולם הבא,

צריך שהנשמה תזכה.

זו ההצלה האמיתית.

ואם את זה הוא עושה,

אין שיעור לזה.

אני לא רוצה להגיד הרבה דברים,

אבל אני אומר לך,

יש לי עוד כמה מקרים כאלה מתועדים שלא הוצאנו אותם החוצה.

אבל אני אומר לך שיש עשרות מקרים כאלה שעברו דרכנו,

של אנשים שנתרפאו לחלוטין

בגין זה.

אם היו אומרים למשפחה שצריך לנסוע לארצות הברית בניתוח 100,000 דולר,

או חצי מיליון דולר השתלת כבד,

עושים את כל המאמצים משיגים.

מה שאנחנו מציעים זה הרבה יותר קל.

זה פרשת השבוע ממש, כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו.

אז אם תחליטו, בעזרת השם יתברך,

תוכל לצלצל,

ואני אברך אם ירצה השם.

אתה מוכן, אבל אתה?

אני מוכן.

אז בוא, תתחיל, קודם כל.

ברוך אתה, אדוני אלוהינו מלך העולם, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. אמן!

כן, בבקשה.

כבוד הרב, אני הגעתי מקירת מוצקין

אני מספר חודשים מנסה לחזור בתשובה,

לפחות דברים מינימליים.

המקרה שאני עומד להציג כרגע זה מקרה דומה לבחור שהיה לפניי.

אמי חלתה לפני מספר חודשים במחלה הזו,

והחליטו על ניתוח,

ובדיעבד התברר שהניתוח,

בוא נגיד, יותר הזיק מאשר הוא הועיל,

וכיום הקביעה שלא רופאים, שפשוט אין מה לעשות,

או לקחת אותה הביתה או לבית חולים סופניים,

עד כמה שהבנתי.

אני שומר שבת,

אני מנסה להתפלל שלוש פעילות ביום, לפעמים ביחיד,

הולך לשיעורי תורה מדי פעם,

ושומר כשרות עד כמה שאפשר, טהרת משפחה,

ואני מוכן להקריב כל דבר למען הבריאות של אמי.

אני מנסה מאוד לא להאמין למה שהרופאים אומרים, כי הם בסך הכול בשר ודם.

וכבוד הרב, אני מאמין בניסים,

ראיתי את כל הקלטות שלך, אתה אחד הגורמים העיקריים לחזרתי בתשובה,

ואני מאוד מאוד מבקש, בזכות כבוד הרב, בזכות הקהל הקדוש הזה,

אם אפשר עוד לעשות משהו, אז...

כמה אחים אתם? אני בן יחיד.

בן יחיד?

בילדים שלך היום?

יש לי ילדה בת שלוש,

ויש לי הבן שיושב לידי אחרי מצוות,

ובן לפני גיוס.

הבנתי. הם לומדים במוסדות תורניים? לא.

אתה מוכן לשים אותם?

לפחות את שניים האלה?

תהיה לי בעיה עם זה.

מצד האישה?

מצידם ומצד האישה. אני יכול... הוא מניח תפילין כל בוקר, הבן שיושב לידי, אבל הם פשוט ישתרשו בקטע החילוני ו... כן, אבל לא כדאי שישקעו שם.

כן, אני... בוודאי.

בת שלוש זה לא בעיה, נכון?

בת שלוש זה לא בעיה, ואני רשמתי אותה לגן חילוני, לגן דתי.

אשתי התנגדה בתוקף, רשמה אותה לגן חילוני,

גן של עד לאחים, משהו כזה, של הרב אורי זוהר,

והייתה התנגדות בתוקף מצד האישה שהיא תלך לגן הזה.

למרות שיש הסעה מהבית הלוך ושוב, אין שום בעיה, זה...

היא לא ראתה קלטות או שהיא לא מעוניינת?

היא ראתה קלטות, אבל אני לא רוצה להשמיץ,

אבל כנראה שיש לה את הסיבות שלה.

אם הילד ירצה ללכת.

ברצון, אני מוכן. לא, אבל מה איתה? התעסקים או לא התעסקים?

עד יצא ללכת כביכול לחינוך. אם הוא ירצה, כן, ללכת לבית ספר דתי.

כן, בוודאי, כי הוא כבר, בוא נגיד, הוא בוגר, הוא חי בזכות עצמו, הוא אחרי מצוות.

אני רשמתי את הילדה, בוא נגיד, אני עשיתי, אני הבטחתי לבריאות אימא שלי,

שאני רושם את הילדה לפני שמקף קרה כמו שזה, אז בשלבים התחלתיים,

לגן דתי.

הוא הולך איתך לפעמים לבית כנסת?

הוא היה מתלווה מדי פעם, לא באופן קבוע.

תן לי רגע לדבר איתו. בבקשה. מה השם שלך?

אסף.

אסף.

היית בית כנסת?

כן.

איך הייתה החוויה?

דבר גלוי.

השתתפת?

אני תאמן?

כן.

זה עבר בסדר?

כן. נשארת נורמלי אחרי זה? כן. שפוי? כן. למדת עוד משהו?

תגיד לי משהו.

תראה, הכוח שלך גדול מאוד, אפילו יותר משל אבא שלך.

אתה יודע למה?

למה?

אתה בן 13 וקצת, אני מבין.

כן.

אתה עוד נקרא יחסית טהור,

כי כל מה שעשית עד גיל 13,

אתה לא היית חייב במצוות מן התורה.

משך הזמן שעבר מאז הבר מצווה עד עכשיו הוא קצר. אפילו אם לא שמרת,

זה לא היה כל כך באשמתך,

כי אתה גדלת בבית חילוני.

אבל אם אתה בעזרת השם יתברך מוכן ללכת דרכי תורה,

ושזה יועיל גם,

אתה צריך גם לי הסיבה הזאת,

אבל שזה יועיל גם בשביל סבתא,

הכוח שלך גדול מאוד.

השאלה אם אתה תהיה מוכן ללכת וללמוד במקום של תורה.

קשה לך להחליט.

בוא אני אשאל אותך עוד שאלה.

אתה תהיה מוכן ללמוד כל ערב

שעה תורה?

כן.

זה כן.

יופי.

אבל תתמיד בזה.

תתמיד בזה, בסדר?

בסדר. מה השם של הסבתא

והשם של האימא שלה?

יוליה בת רבקה.

מי שבירך אבותינו הקדושים, אברהם, יצחק, יעקב, משה ואהרון, דלמי שלמה וכל הקהילות הקדושות והטהוריות, הוא יברך את השם הטהור יוליה בת רבקה.

השם ירפא אותה ברפואה שלמה, בזכות לימוד שעה תורה שלך, אסף,

בעזרת השם, אמן.

אמן.

שעה.

סליחה, כבוד הרב.

אני מאמין שאחר כך אתה תרצה ללכת לבית ספר דתי.

כבוד הרב, לגבי החינוך של הקטנה,

אני הייתי מוכן שתפעילו, אתם גוף רציני,

אמצעי שכנוע שיוכלו אולי בכל זאת לשכנע. כי אשתי, נגיד לך את האמת, מעריצה אותך מאוד.

היא רואה את הקלטות שלך,

וזה לא שלי, זה דבר זר לה.

היא מכירה אותם יותר טובים ממני.

אני מוכן לדבר איתה מחר בלי נדר.

תודה רבה.

תרשום, את הטלפון.

כן. תכין אותה רק כשאני מצלצל.

עדיף שלא, כי אולי תנסה להתחמק,

אבל תפתיע אותה בשיחת אלי פה. אתה יודע, יש כאלה שלפעמים מתעלפים.

כן.

אבל בסדר, אני בלי נדר, אני אצלצל.

בסדר, תודה רבה, כבוד הרב. בסדר.

יישר כוח.

יהי רצון שיאכלו כל המחלות מבית ישראל.

כן, יהודים יקרים, אני רוצה רק שתבינו דבר אחד.

אני אף פעם לא התוודעתי עד כדי כך

לגודל הצרות והאיסורים והחוליים שעוברים על בית ישראל.

אבל בתקופות האחרונות

זה טלפון אחרי טלפון, טלפון אחרי טלפון, זה לא יאומן מה שקורה.

זאת אומרת, כל משפחה כמעט,

כמעט,

שבמרחב המשפחתי אין כמעט מישהו שלא נפגע.

זאת אומרת, מן השמיים מעוררים אותנו לקחת על עצמנו

ולהיות חכמים לפני שהגיע המצב של מחלה.

כמו שאמרנו, להתפלל לפני צדה.

למה לחכות חס ושלום כשיהיה מצב קשה,

ואחר כך לחפש את הנס,

אם באופן טבעי,

עם הבטחה ברורה מהשם יתברך,

אפשר להישמר?

ביומר,

אם שמוע תשמע

בכל השם אלוקיך,

בישר בעיניו תעשה,

והאזנת למצוותיו,

ושמרת כל חוקיו,

כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך, אני מבטיח.

אומר הקב'-ברוך-הוא, אני מבטיח,

לא תהיה לך שום מחלה,

אבל שמוע בכל השם אלוקיך,

הישר בעיניו תעשה,

והאזנת, תלך ללמוד, האזנת למצוותיו,

ושמרת כל חוקיו,

ואם אתה שומר את כל החוקים המשפטיים והמצוות,

שום דבר בעולם לא יזיק לך, שום דבר, גם כי ילך בגד צל מוות, לא יירא רע. למה?

כי אתה עימדי.

אל תתנתקו מהקב'-ברוך-הוא, תהיו מחוברים אליו בתורה ומצוות,

הקב'-ברוך-הוא צילך על יד ימיניך.

השם הוא המחסה שלנו,

אבל צריך לדעת יהודים עיקריים, להיות מחוברים אליו,

לא לחכות עד שחס ושלום האיתות הוא כבר קשה,

ואז מתחילים לחפש עצות.

בשביל מה צריך את זה?

בשביל מה צריך את זה? זאת אומרת,

אדם צריך לזכור,

מעבר למבט הכללי שאמרנו בתחילת ההרצאה על המצב הלאומי שלנו

בתוך העולם כולו.

המצב הפרטי שלנו, הרי בראש השנה נידון כל אדם וכל משפחה.

בשנה שעברה בראש השנה,

אף אחד לא לקח בחשבון שהוא עומד למשפט.

ושיחליטו אם הוא יחיה או ימות, יהיה בריא או חולה, יעשיר או עני, יאבד את הפרנסה,

יזרקו אותו מהעבודה,

יקבל פתאום מחלה, יודיעו לו כך.

אף אחד לא לקח את זה בחשבון.

יודעים, ראש השנה, הכול טוב יפה, יש כאלה קצת פוחדים מאימת הדין,

אבל זה עובר להם.

אבל הכול נקבע בראש השנה. בראש השנה זה מי שיבוא עם סלים של מצוות, עם התחייבויות, עם קבלות שהוא הולך להשתנות, שהוא משנה את עצמו.

אם הוא יבוא לפני יום הדין ויבטיח לפני בורא עולם שהוא משתנה,

הדין שלו ייקבע בהתאם, כי הקב' הוא דן את האדם באשר הוא שם.

אפילו אם הקב' ברוך הוא רואה שהוא עתיד חלילה לחזור בו או להשתנות או שהוא ייכשל או שהוא ייפול,

הקב' ברוך הוא דן אותו איך שהוא עומד לפניו בראש השנה, באשר הוא שם.

כרגע הוא צדיק, הוא חפץ בדרך של תורה ומצוות,

על פי הרגע אני דן אותו.

זאת אומרת, חשיבות עליונה מאוד שכל בן אדם, כשיעמוד בראש השנה לפני הקדוש ברוך הוא,

יעמוד כאדם שרוצה ללכת בדרכי המצוות עם תשובה.

אבל אם לא, רחמנא ליצלן, אם אדם גם כן מגיע לראש השנה

ואין לו החלטות וקבלות חדשות,

זאת אומרת, הוא מסכים עם דרכו הישנה,

אז יש עליו קטרוג.

שופט שואל את האדם,

תגיד, אתה מתכוון להמשיך לנסוע על 140?

הוא אומר לו, אני אגיד לך את האמת, אני דוגרי, כן.

נו, אז מה, הוא השאיר לו את הרישיון?

ודאי שהוא לא השאיר לו את הרישיון.

יש סיכוי, אם הוא יגיד, תשמע, זו הייתה טעות, אני מיהרתי בה,

אבל אם הוא עומד במרדו, במריו, והוא ממשיך להישאר אותו דבר,

אין לו כוונת להשתנות, אז על מה ישאירו לו את הרישיון?

אז כל בן אדם צריך לדעת ולהבין.

ראש השנה, לא רק אתה נידון,

גם האישה,

גם הילדים.

וזה קשור אחד בשני,

כי הקדוש ברוך הוא לא פוגע במישהו

עד שהוא מסתכל בכל הסובבים,

שגם הם ראויים לצער שייגרם מהפגיעה בו.

זאת אומרת, אין דבר כזה שאחד קיבל והשני יסבול.

אין דבר כזה.

עצור תמים פעולו ככל דרכה ומשפט

אל אמונה, ואין עוול, אין עוול.

כל אחד מקבל בחשבון בדיוק מה שמגיע לו.

אחד קיבל חלילה מחלה,

כל הסובבים סובלים, גם הם בחשבון.

אם הייתה להם זכות מלפני,

היו מונעים את העונש מאותו אדם גם כן. זה היה כוחם.

כמו שכתוב שרבי יהושע בן לוי

היה זמין אצלו אליהו הנביא כל יום. כל יום היה בא מזדמן אליו.

פעם, שלושה ימים, לא בא.

אז שאל אותו רבי יהושע בן לוי, מדוע כבודו לא בא?

אמר לו לפני שלושה ימים, ארי

הקיש אדם במרחק שלוש פרסאות מביתך.

אם הזכות שלך לא הגנה

עד מרחק כזה של קילומטרים רבים,

בבן אדם הוכה

על ידי ארי,

אתה לא ראוי שאני אבוא אליך אם הזכות שלך לא מגנה עד מרחק כזה.

זאת אומרת, אדם נטבע גם על מה שקורה סביבו.

אם אתה לא הצלחת לגונן עם הזכויות שלך, אתה גם בחשבון,

ולכן אתה ראוי לצער גם כן.

על כן, כל יהודי ויהודית צריכים לקחת מחשבון

שהעולם

הוא לא הפקר.

ומידת הדין מתוחה על ישראל עכשיו,

זה אנחנו רואים.

וכשמידת הדין מתוחה,

אז דנים בן אדם גם על דברים שלא היה חייב אבל היה יכול. אתם שומעים?

מצוות ציצית קטן, המצווה הזאת,

היא מצווה שתלויה בבגד.

אם יש לך בגד של ארבע כנפות,

אז הבגד הזה חייב בציצית.

אם אין לך בגד כזה של ארבע כנפות,

אתה לא חייב בציצית.

אבל לישראל קדושים

מחייבים את עצמם, עושים בגד של ארבע כנפות

כדי להתחייב במצוות ציצית.

כיוון שמצוות ציצית היא גדולה מאוד בשמיים,

והיא שקולה כנגד כל המצוות כולן.

וכשאדם נפטר מן העולם,

בזכות הציצית

זוכה לראות פני שכינה.

כתוב, וראיתם אותו.

לא כתוב, וראיתם אותם, וראיתם אותו רואים פני שכינה.

והגאון מווילנא, לפני שנפטר, שהיה צדיק גדול,

החזיק את הציציות לפני מותו, ובכה.

אמר, אני עוזב עולם שבכמה פרוטות

אפשר לקנות מצווה שבזכותה הולכים להקביל פני שכינה.

זאת אומרת,

זו המצווה הזאת.

אז אדם למעשה לא חייב ללכת עם ציצית קטן אם אין לו בגד כזה.

אבל כתוב, כשמידת הדין מתוחה,

דנים אדם גם על ציצית קטן,

טלית קטן.

למה?

יכולת לשים ולא שמת.

כשמחפשים בן אדם,

אז בודקים אותו גם בשקלים.

כשמס הכנסה מתלבש עליך,

מספיק שלא יהיה תיאום,

אם כבר נותנים עליך שומה.

אם לא מחפשים,

אין בעיה.

אבל אם מחפשים, הם ימצאו.

זאת אומרת,

כשמידת הדין מתוחה,

גם על דברים שיכולת לעשות ולא עשית,

תופסים את הבן אדם.

בשביל מה צריך להסתבך?

אם אדם יכול ללכת עם ציצית

ולקיים מצווה מרצון, בחפץ לב,

ששקולה כנגד כל המצוות, וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות השם,

למה שבן אדם לא יעמיס על עצמו מצווה כזאת?

אם היו אומרים לך שתלך עם שכפץ, אז זה לא חדיר כדורים במקום שיש יריות,

למה שתתנגד?

וזה לא קל כמו זה,

זה כבד.

ואם אתה יכול להתגונן מפני חיציו של היצר הרע בזכות הציצית,

כתוב, כל מי שיש לו מזוזה בפתחו,

ותפילין בזרועו ובראשו,

וציצית בבגדו,

מובטח לו שלא במהרה יחטא.

למה?

שיש לו מסגירין הרבה.

המזוזה, הוא רואה אותה, הוא נרתע.

השם השם שם, לא עושה עברה מול מזוזה, חלילה.

יש לו תפילין וזה, מזכיר לו.

הולך עם ציצית,

מזכיר לו.

פעם אחת לפני, חפץ חיים זכר צדיק, קדוש ברוך הוא אמר לו,

כבוד הרב, אני עובד בבניין,

כשאני נמצא למעלה, בקומה למעלה, עושה לי ציצית חם.

שם אין לי מזוזה, אין לי תפילין, יש לי רק ציצית,

אבל אני מזיע נוטף.

אני יכול להוריד את הציצית או לא?

אמר לו, אתה בעצמך, הרי הוא אומר. אין מזוזה

ואין תפילין, נשאר לך רק גלגל ההצלה האחרון.

אז נכון שאתה בים של הזיעה,

אבל כשנמצאים בים של הזיעה לא עוזבים את גלגל ההצלה?

זאת אומרת, יהודים יקרים, אם היינו מבינים את הערך של המצוות שאנחנו עושים,

היינו מוגנים מכל נזק.

אבל מי שרואה אותם לטורח,

שזה קשה ומה, ועכשיו להתחייב ולעשות ככה יצר רע, מקשה ומקשה.

בשביל כמה לירות אדם רץ מטבריה לתל אביב, מתל אביב לאשדוד, מאשדוד לאשקלון,

הופ, הופ, כמה שקלים.

בשביל להשיג חיי נצח

צריך להתאמץ קצת.

קצת.

למה אדם לא עושה?

יש יצר רע, הוא עובד על זה. שלא, לא תעשה, לא תעשה, לא תעשה, לא תעשה.

תדחה, תדחה. עוד קצת. תגיד כן, עוד מעט. בוא נרד, תכף, לאט לאט. צריך שזה יבוא מבפנים.

צריך שזה יבוא מבפנים.

אם זה בא מבחוץ,

תראה, אני לא צבוע, אני אדם ישר, אני...

כשזה יבוא לי מבפנים, תאמין לי.

למה שזה יבוא מבפנים אם יצר רע כל הזמן לא נותן לך?

וכבר אתה רגיל אצלו, ואתה קליינט קבוע.

מה אתה חושב שיום אחד הוא יפקיר את המשמרת ויגיד לך, נו, עכשיו לך?

לא.

אבל מה לעשות, יהודים יקרים, זו השיטה שלו אצל הרע, וככה הוא דוחה את האנשים.

אחר כך, חס ושלום, קורה משהו, אז כבר מוכנים הכול, כל הקופה, הכול.

אין בפנים, אין בחוץ, אין עוד רגע, אין שום דבר.

בשביל מה?

אפשר להתקדם צעד אחר צעד,

להתחיל ללכת דרך התורה והמצוות.

זה לא זר לנו.

מהורינו ומהורי הורינו.

זו המסורת של עם שלם, 3,300 שנה.

אנחנו הצאצאים

של האבות הקדושים, אברהם, יצחק ויעקב, האימהות הקדושות.

אנחנו צאצאים של נביאים שעמדו בעולם שהדתות האחרות מושתתות עליהם.

אנחנו הבנים של הגאונים,

של התנאים האמוראים הגאונים.

אנחנו הצאצאים של חכמי ישראל.

אנחנו הבאנו ציוויליזציה לעולם.

אנחנו, יש לנו תורת חיים.

אנחנו, יש לנו את אבינו שבשמיים,

שמע ישראל השם אלוקנו,

אלוקנו.

אנחנו נקראים ישראל על שמו של הקדוש ברוך הוא.

אנחנו נקראים יהודים, שם השם יהודים.

הקדוש ברוך הוא מתפאר בנו, ישראל אשר בך התפאר.

למה אנחנו מתביישים בו ובמצוותיו?

אם אחד, אבא שלו יודע קראטה,

יש לו חגורה שחורה, איך הוא משוויץ באבא שלו?

דן שתיים, דן ארבע,

דן-דן.

אם יש לו אבא, עובד מס הכנסה, איך הוא משוויץ בו?

אם יש לאבא שלו אוטו יפה, איך הוא משוויץ בו?

על כל שטות אנחנו משוויצים.

אם יש לך אבא

שכל העולם הזה שלו,

כל החוכמה שלו,

כל התמונה שלו,

כל העוצמה שלו,

הכל שלו,

כל מה שיש כאן שלו,

תן לו משלו שאתה ושלך שלו.

לא תיתן לו משלו,

הוא ישיל לו.

תן לו.

מה הוא ביקש?

נותן לך כסף, אומר תפריש מעשר.

נותן לך כוח, אומר תשתמש בו לעשיית מצוון.

נותן לך כוח לדבר,

תשתמש בזה להרבות כבוד שמיים.

כל מה שנותן לך, אומר תשקיע ממה שנתתי לך קצת.

למה לא?

למה לא?

אלא מה? יש לחץ חברתי.

כיוון שיש לחץ חברתי,

ואיך אני אסביר את עצמי,

ולפעמים זה קצת בושה, כי כשמתחילים לחזור בתשובה בגיל מאוחר יותר,

מתביישים ללכת קצת לשיעור תורה,

לשבת, כאילו לא יודע כל כך, לא בקי בחומר, אז מתבייש, אומר עסוק,

אני גומר מאוחר.

אל תתבייש, לא הביישן למד.

רבי עקיבא התחיל בגיל 40 ונהיה גדול העולם.

מה שהשיג רבי עקיבא לא השיג משה רבנו.

רבי עקיבא השיג יותר ממשה רבנו.

משה רבנו יודע את כל התורה כולה מפיו של הקדוש ברוך הוא.

אבל אמר חו, תלמיד הארי הקדוש, רבנו חיים ויטל אומר,

מה ידע רבי עקיבא יותר ממשה רבנו?

את מקורי הדינים של כל דבר שבתורה,

שהיה דורש תלי-תלים של הלכות על קוצו של יווד. היה אומר, דין זה הידוע הוא מפה, מהקוץ הזה, וזה מפה, וזה משם, וזה משם.

וכל זה הוגיע מכוח עצמו כשהוא היה עם הארץ עד גיל 40. והוא התחיל בגיל 40. אתם שומעים, בגיל 40 התחיל.

התחיל בגיל 40 כשהיה שונא,

שונא תלמידי חכמים.

היה אומר, מי יתן לי תלמיד חכם,

ואנשכנו משיכת חמור.

שבור לו גם את העצמות.

לא רק לועס אותו,

גם שובר לו את העצמות.

והנה,

ובסוף דרשה שלמה שהוא העמיד את כל הדרשה.

את השם אלוקיך תירה.

כל עת זה בא לרבות משהו.

עת, כמו שגם זה בא לרבות,

תיקח גם את הפנס הזה, סימן שיש עוד משהו לקחת.

גם זה עוד משהו.

כל עת, זה גם לרבות.

את השם אלוקיך תירה.

לרבות מי?

את מי עתירה?

הוא דרש

תלמידי חכמים, לרבות תלמידי חכמים.

התיקון שלו,

הוא ביזה תלמידי חכמים,

הוא דרש לרבות תלמידי חכמים.

זה רבי עקיבא.

והוא היה בן של גרים, לא משפחה מיוחסת.

בן של גרים.

רבי מאיר היה גר.

שמיעיה ואבטליון,

הרבנים

של הלל ושמאי היו גרים.

זאת אומרת,

מי שהגיעו בכלל מצד אחר,

כשהחליטו להתחבר לתורה, ענקים.

רות המואבייה,

דוד המלך ומשיח צדקנו מרות המואבייה. מואבייה, גויה,

רחוקה.

ביתו של עגלון.

לא היה חסר לה כלום. כלום, כלום, כלום.

בת מלך.

הולכת אחרי סבתא נעמי.

מתאמצת ללכת.

לא רוצה, אני רוצה להיות כמוך, כמוך.

אני רוצה להיות כמוכם, בדין שלכם, בתורה שלכם, איתכם.

מה היא זוכה להיות אם המלכות?

יתרו,

יתרו חותן משה.

יושב במלכות,

כהן און, כולם באים אצלו.

עוזב את הכול, הולך למדבר,

עוזב בית ונחלה, הולך למדבר להתדבק בזרע אברהם, יצחק ויעקב,

להתדבק בשכינה.

הוא שמע שהעם הזה מחוברים לקדוש ברוך הוא.

נו, ונכתבת פרשה על שמו,

פרשת יתרו.

אין פרשה על משה רבנו, פרשת משה.

יש פרשת יתרו.

הקדוש ברוך הוא,

אפילו מי שרחוק, רחוק, רחוק עושה צעד לקראתו אליו,

יכול להרים אותו עד הקצה, שאין לנו מושג אפילו.

אז אנחנו, שאנחנו קרובים מבית יהודי,

ממשפחה יהודית,

מה יש לנו לעשות? צעד קטן?

גם על יתרו שאלו,

התקוטטו איתו.

איך הוא חזר בתשובה?

עינו את הבנות שלו. משה הציל אותן מיד הרועים.

הוא עשה צעד.

הוא היה המורה הרוחני של עבודה זרה. פתאום הוא מכר הכול,

התברר שכולם קנו פסלים חרטא.

לא עשה חשבון.

רות לא עשתה חשבון.

שמיעי ואביתליון לא עשו חשבון.

אונקלוס הגר לא עשה חשבון.

תרגום אונקלוס, כל התורה שלנו מתורגמת על ידי גר.

על ידי גר.

הדוד שלו, הקיסר,

פעם אמר לו, תלך.

הוא רוצה ללכת.

אמר לו, אני רוצה ללכת להסתובב בעולם. אמר לו, מה חסר לך? על שולחני יש לך הכול, בשביל מה אתה הולך?

אמר, רוצה לראות עולם. אמר לו, אני אלמד אותך דבר אחד. אם תראה דבר אחד בזוי, מושלך,

תרים.

סופו,

שיתייקר.

הוא הלך.

מצא אומה שפלה שזרוקה,

כמו שאומרים, בקרקע את ישראל.

התחבר.

שלח הקיסר אחריו גדוד,

שילכו להביא אותו בחזרה.

באי הטלפונים.

הגיע הגדוד,

גייר אותם.

גייר אותם.

שלח לו עוד גדוד.

גייר אותם.

שלח לו עוד גדוד.

גייר אותם.

לא שלח יותר.

איך גייר אותם?

כשהם באו לקחת אותו, בציווי המלך. זה לא לבוא לשכנע אותו, דחילק, בוא. זה לקחת אותו.

זה גדוד. הוא לא שלח שניים. גדוד.

אמר להם, אתם רואים פה בדלת?

יש פה מזוזה, אתם יודעים מה זה?

מלך והעבדים,

מי שומר על מי?

אמרו לו, העבדים

שומרים על המלך.

המלך יושב על כיסאו,

והעבדים שומרים על הפתח.

אמר להם, אני מצאתי אומה

שהעבדים יושבים בבית על הכיסא והמלך שומר עליהם בפתח.

אמרו, וואי, כזאת אומה,

התגיירו.

כשבא הגדוד השני,

אמר להם, מי הולך לפני מי?

יוצאים למלחמה? יוצאים לדרך? מי הולך לפני מי?

אז התחילו להגיד לו את ההשתלשלות.

קצין מחזיק בפני הרמטכ״ל,

הקצין שתחתיו מחזיק את הקצין שלפניו, וכן הלאה, עד לחייל.

כל אחד מחזיק

לבעל תפקיד שגבוה ממנו.

אמר להם, אני מצאתי אומה,

וה' הולך לפניהם יומם להעיר להם.

אני מצאתי אומה שהמלך הולך לפני העם שלו והוא מעיר להם. לא הם מעירים לו, הוא מעיר להם.

גייר אותם,

וכן הלאה.

זאת אומרת, אם אדם ילמד תורה ויתבונן,

מה גודל הזכות שלנו להיות מחוברים למלכו של עולם?

הכול, כל הכוחות שבעולם.

מה זה אלוקים?

אלוקים זה שם תקיף,

בעל היכולת

ובעל הכוחות כולם. למה זה נקרא אלוקים, לשון רבים?

שיש לו את כל הכוחות כולם.

ממילא הקדוש ברוך הוא,

שברא את העולם בראשית, ברא אלוקים,

אלוקים, עם כל הכוחות כולם, ברא את העולם,

זה אבא שלנו.

יש לי אבא,

יש לי אבא כזה.

איך אני יכול להחליף אותו בשכן?

בא השכן, מבלבל לי את המוח,

תעזוב, יא דינא, זה אבא שלכם, זה,

זבא, נצא מה.

מה אתה יכול לתת לי? תגיד לי, מה אתה יכול?

אספיריד אני אבקש ממך, תגיד לי, נלך לבית מרוקעת.

מה אתה יכול לתת? מה אתה שווה?

למה שנשמע לך?

אבל מה לעשות?

אנשים לא חושבים, לא מתבוננים,

ובינתיים החברים מצליחים להשפיע.

זה המעכב.

או הבושה,

או החברה, או חוסר ידיעה.

חוסר ידיעה,

אז אני משתדל להגיע לכמה שיותר יהודים שידעו.

אבל אחרי זה נשאל את העבודה העצמית,

להחליט שלא עושים חשבון לאף אחד

והולכים עם האמת עד הסוף.

זה מה שצריך לעשות, זה הכול יהודים יקרים.

נציל את עצמנו מכל הצרות,

הכלליות והפרטיות.

הצלחת כבר להתמודד?

או, הנה הוא הצליח, יאללה, ברוך השם, רגע, תכף. בבקשה.

כן.

כבוד הרב,

אני באתי כרגע מהבית החולים,

שמעתי שאתה נמצא פה, עליתי במונית ובאתי לכאן,

מאותה סיבה שאני יודע שהקהל הקדוש הזה,

ובזכותך,

הבן שלי הוא בן שלוש,

לפני שבעה חודשים הוא

קיבל סרטן בבטן.

והוא סובל קשה-קשה. הוא עבר שלושה טיפולים של קימו בצורה מאוד קשה.

הוא עבר ניתוח של עשר שעות,

ואחרי כן החליטו שצריכים לעשות גם הקרנות בכל החלק של הבטן.

כתוצאה מהקרנות,

הכבד שלו הפסיק לעבוד לגמרי,

וכתוצאה מזה הנוזלים שלו במים כל הזמן מתנפח,

וכל הזמן צריכים, עם נחל גדולה, להוציא לו את הנוזלים מהכבד.

כרגע אין הרבה טיפולים בשבילו. הוא משתמש בתרופה מאוד מאוד ניסיונית,

שאפילו לא עברה את האפרוף של ה-FDA פה, של משרד הבריאות.

כשהוא היה חולה לפני שבעה חודשים הוא ידידה ששלחה לו ספר תורה קטן בפלורידה,

וכל מה שם כאילו את זה על המיטה. יום אחד הוא לקח את זה, והוא פתח את זה, והוא בן שלוש,

והוא אומר לאימא שלו,

תראי, כתוב פה שהקדוש ברוך הוא ישלח לי רבועה שלמה.

אז אשתי...

היא מתקרבת לספר והיא קוראה.

אז הוא מסתכל עליה, אומר לה, את לא קוראה בעברית.

באמת לא קוראה בעברית, כי היא רק אמריקאית.

ומאז אותו יום הוא אמר לה שצריכה לקנות לו ספר תורה גדול,

לבן,

כמו בבית כנסת.

טוב, חשבנו שזה יעבור לו.

ומדי פעם הוא תמיד מזכיר לנו שאנחנו צריכים לקנות לו ספר תורה גדול,

לבן, ולא ספר קטן כמו שהילדים יש.

כשסיפרתי את הסיפור הזה, אז חשבו, טוב, נו, ההורים רוצים ספר תורה בשביל הילד כדי שתהיה לו רפואה שלמה.

לפני שלושה ימים הרופא שלו, שבמקרה הוא יהודי,

אז הוא שאל אותו,

אליה יואב, מה אתה רוצה שאני אביא לך?

אז הוא חשב שהוא יביא לו איזה צעצוע או משהו, אז במשך חצי שעה הוא הסביר לו בדיוק איזה ספר תורה הוא רוצה.

הוא אמר לו שזה יהיה בשביל רפואה שלמה.

יש ארגון יהודי שנקרא חי לייפליין.

הרופא אמר לו, אני לא מבטיח לך, אני אנסה.

הוא עשה כמה טלפונים,

וב-1130 בלילה משפחה יהודית מברוקין, שאני לא יודע מי,

תרמה לו ספר תורה,

ועשו לה כיסוי.

הוא ביקש את הכיסוי בלבן, הוא לא התפשר לשום צבע אחר, הוא רצה אותו בלבן.

עשו את הכיסוי בלבן

והביאו את ספר תורה לבית החולים,

והציגו לו את ספר תורה ונטו את ספר תורה. מי שלא היה בחדר הזה לא הבין במה מדובר.

הוא היה כל היום במיטה, הוא לא היה יכול לזוז.

בשעה חמש, כשהוא הביא את ספר תורה,

הוא פתאום מתעורר והוא שאל, איפה לספר תורה שלי?

אמרתי לו, אז בחדר, מחכים לך.

לקחתי את זה לחדר והוא כאילו התעורר לחיים והוא חיבק את ספר תורה ובמשך שעה הוא לא עזב את ספר תורה.

וכשהחזירו את הספר שהיו אמרו לו שצריך לקחת את ספר תורה לבית המדרש באזור שאנחנו גרים בו,

הוא היה שוב פעם עצום.

כיום הוא מחכה שנחזירו אותו הביתה ונכניס את הספר תורה לבית הכנסת,

אבל המצב שלו לא מאפשר.

אפשר לשאול אותך שאלה?

אתה קובע עיתים לתורה?

לא.

במה אתה עוסק?

אני עובד כמו כולם.

כרגע אני לא עובד בגלל שאני מבית חולים רוב הזמן.

אתה מוכן לקבל על עצמך ללמוד שעתיים ביום, כל יום תורה?

כן.

בעזרת השם יתברך.

מי שמירא חובותינו הקדושים,

אברהם, יצחק ויעקב, משה ואהרון, דוד ושלמה וכל הקהילות הקדושות והתוארות,

הוא יברך את השם הטוב, אליה יואב בן חיה.

השם ישלח לו רפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל מהרה,

ויסיר את המחלה ויתקע אותה בראשו של ערפאת. אמן.

כן, מי זה? יש פה מישהו שהתרגש מאוד מהסיפור של הילד אליה,

והוא התחזק מאוד מהדברים של האבא,

והוא מוכן לקבל עליו עול מצוות לרפואתו של הילד.

משרה וישרה חיפוש.

נפתוח.

ברוך אתה,

אדוני אלוהינו,

מלך העולם,

שהחיינו וקיימנו והגיענו

לזמן הזה. אמן.

יהודים יקרים,

עכשיו התרחש דבר גדול, הילד בן השלוש החזיר יהודי בתשובה.

הזכות הזאת תעמוד לו בעזרת השם.

מי עוד מהציבור הקדוש מוכן לקבל עליו עול מצוות לרפואתו של הילד המיוחד הזה?

מי עוד רוצה לקבל עליו ציצית ולצאת לדרך לרפואתו של הילד?

יש עוד מי שמוכן?

בכבוד. בוא, צדיק. בוא, בכבוד. איפה המוזיקה?

אנחנו מאמינים בני מאמינים אין לנו מי להישאר אלא אלא אבינו אבינו שבשמיים.

נו, איפה המוזיקה?

כן, מי עוד רוצה? חבר'ה, פה שורה ראשונה, בוא.

הנה עוד תימני.

אשריך.

כן,

אני אכיל לכם עכשיו משהו יפה, ככה שישמח אתכם.

יש קטע יפה שם, שהיה בהרצאה, קוקו מביא קוקו.

משהו מאוד מיוחד.

אבל לפני כן אני רוצה לזכות אתכם במצווה גדולה ונכבדה.

ארגון שופר, בעזרת השם, עובד על פרויקט במשך חודשים רבים

בשביל לזכות את הציבור בקהל הקדוש.

אני אגיד לכם, עשינו דבר מיוחד מיוחד שיהיה זיכוי לרבים. אנחנו משתדלים להחזיר יהודים בתשובה, ואנחנו רוצים לחזור להם גם להתקדם,

שיוכלו להמשיך להתקדם.

עכשיו, לא לכל אחד אפשר להצמיד בן אדם שילמד איתו וכו',

בן אדם גם צריך לעבוד באופן עצמאי.

איך נוכל להקל עליו בשביל שאדם יוכל ללמוד בקלות ולמצוא כל דבר? הרי אחד מהדברים שאדם, הוא לא מוצא את החומר, הוא לא יודע איפה.

איפה מחפשים?

אז החלטנו להוציא, בעזרת השם יתברך, תקליטור תורני.

מה זה תקליטור תורני?

בתוך תקליטור,

יש פה תקליטור,

בתוך התקליטור הזה, אתם רואים כמה זה שוקל נגיד?

חמישים גרם?

עשרים גרם?

פה יש בפנים חמישה חומשי תורה,

ועשרים ושתיים מפרשים על התורה.

רשי, רמב״ן, רשב״ם, מלבים,

ספורנו.

שישה תרגומים על התורה יש פה.

יש פה עשרים כרכים של התלמוד.

עם רשי על כל התלמוד.

יש פה את המדרשים,

מדרש רבא כולו,

על כל התורה והמגילות.

מדרש תנחומא,

שלוש עשרה מדרשים נוספים, בתי מדרשות.

יש פה את כל הזוהר הקדוש, עם כל הספרים הסובבים אותו,

פה, בתוך התקליטור.

יש פה,

בקיצור, 125 כרכים,

בתוך התקליטור הזה.

עכשיו,

תבינו כמה היה עולה לכם לקנות ספרייה כזאת, 125 כרך.

נגיד, שאתה קונה את זה בכמה אלפי שקלים,

אבל אחר כך אתה צריך גם לקנות ספרייה.

איפה תשים את הספרים על הראש?

צריך לקנות ספרייה, כאמור לספרייה.

אבל נגיד שקנית את הכול,

אבל אתה רוצה למצוא עכשיו משהו בספר, איפה תמצא? אתה צריך לגמור את הכול, ואחר כך לזכור איפה זה.

כמה הייתם מוכנים לשלם על שמש?

אתה אומר לו, תעשה טובה, תביא לי את הספר הזה, הוא מביא לך. תחזיר אותו.

מחזיר. תביא את האור, מביא. תחזיר אותו. מחזיר.

אחד כזה שמש. כמה הייתם מוכנים לשלם שיהיה לכם צמוד כל החיים שמש?

תביא, תחזיר, תחזיר, תביא, תביא, תחזיר.

עכשיו, לא סתם שמש. שמש שגם יודע מה כתוב בכל ספר,

והוא פותח לך גם את הדף.

כמה שווה שמש כזה?

בתקליטור הזה יש את השמש הזה.

תקליטור עם מנוע חיפוש.

אתה נמצא עכשיו בתנ״ך, אתה רוצה למצוא פסוק מסוים, אתה זוכר רק מילה מהפסוק,

אתה לא זוכר את כל הפסוק.

אתה יודע שהיה כתוב שם הסנה.

איפה כתוב על הסנה? לא יודע, עושה הסנה, כותב הסנה, יש לך מקלדת?

הסנה אינטר טוס.

הופ!

כל הסנה מגיע.

אתה פותח, מוצא את הסנה. רגע, מה זה הסנה?

מה פירוש המילה הסנה?

כתוב לכם מפרשים.

טוס! 22 מפרשים.

איזה אתה רוצה.

אתה מסמן איזה שאתה רוצה,

לוחץ עוד טוס, נפתח כל המפרשים.

עכשיו מפרש פלוני אומר, כמו שכתוב במסכת יבמות, דף יב.

אז מה?

עכשיו אני אסגור את הדף הזה.

אני אחזור בחזרה למאגר,

אני אחפש את התלמוד, אני אפתח מסכת יבמות,

אחר כך אני אחפש דף 12,

ואחר כך אני אחפש בתוך המילים.

לא! זה תקליטור עם שמש ידידותי.

אתה פשוט עומד על יבמות יב, איפה שכתוב במפרש, אתה עושה דאבל קליק.

טוסטוס.

שניים כאלה, הופ! פותח לך את יבמות, דף יב.

איפה שאתה לא עומד, יש כישורים בין כל הספרים, אתה מוצא על המקום.

על המקום.

זה דבר אחד.

דבר שני, יש פה גימטריאות.

אתה כותב את השם שלך,

קוראים לך הראל בן יוסף.

אז אתה לוקח, עכשיו כותב הראל בן יוסף,

הוא שואל אותך, אתה רוצה לדעת אם יש לך פסוק שלם בתורה,

לפי השם שלך הזה?

לוחץ,

מביא לך, יש לך אחת, שתיים, שלוש, את כולם, מביא על המקום.

אתה רוצה להדפיס את זה?

טוסט, מדפיס.

אתה רוצה, לא, אין לך פסוק שלם.

אבל בתוך פסוק אתה מופיע.

אתה לוחץ עוד פעם,

בתוך פסוק, כל פסוק, הוא מביא לך רצוף,

רצוף, כמה פעמים אתה מופיע.

נגיד, אמנון יצחק, זה גימטריאה שלוש מאות חמישים וחמש,

זה גם גימטריאה השנה.

השנה.

אז הוא מוציא לך את כל השנה.

הכיפורים,

אמנון יצחק, כיפורים, כיפורים, כיפורים.

מוציא לך את הכול.

אתה רוצה דילוגים, דילוגים, אם השם שלך מופיע בדילוגים בתורה?

מוציא לך דילוגים.

תוכנה של דילוגים.

אתה רוצה ראשי תיבות וסופי תיבות, אם אתה מופיע.

אתה רוצה, בקיצור, כל האופציות פה.

זה גימטריאה עוד.

ויש פה עוד כמה דברים נפלאים. דוגמה,

אתה עובד, עובד, עובד, עובד, עובד,

פתאום נפל המחשב, פססס, אין לך UPS,

נפל המחשב, כל העבודה שעבדת שעה, הלכה.

צריך להתחיל לפתוח מחדש, לא!

איך שאתה פותח זה עומד באותו מקום.

סגרת את המחשב, אחרי שבועיים אתה אומר, וואו, לפני שבועיים עשיתי עבודה,

פססס, איזה דברים מצאתי.

אבל אין אותם כבר.

יש!

עשינו כפתור, קוראים לו היסטוריה,

כתוב גם באיזה יום חיפשת, מה מצאת, הכל בהיסטוריה.

אתה פותח ולוחץ, רוצה את הספר הוואסם.

יש לך עוד אפשרות, להכניס הערות אישיות. למה? בניתי את התקליטור בשבילי.

שאם אני ארצה, לדוגמה, להכין הרצאה,

אז אני יכול להוציא את מה שאני רוצה ולהעיר הערות אישיות.

ואני שם בצד, ויש לי מאגר, אחר כך אני שולח להדפסה, לחיצה, אז, בחוץ, יש לי הרצאה מוכנה.

יש פה אופציות, משהו מדהים.

אתה עומד בפרק בישעיה,

פרק ה', פסוק מ' ג',

אז אתה מגולל את זה, מגיע ל'מ' ג'.

כשאתה רוצה,

את המפרשים על פסוק מ' ג', בדרך כלל בתוכנות אחרות, כשאתה לוחץ מ' ג',

אז נפתחים המפרשים,

בפסוק א',

אז אתה צריך להתחיל לעבור 22 מפרשים,

להעביר אותם למ' ג'. פה זה בנוי,

אתה לוחץ על מ' ג', מביא לך את כל המפרשים במ' ג'.

אתה זז בצד ימין, גם המפרשים זזים בצד שמאל.

אתה רוצה את המפרשים אחד על השני, אחד על השני, אחד על השני. אתה רוצה אחד את השני, אחד את השני,

איך שאתה רוצה, אתה מכביל.

משהו מדהים.

עשינו מבצע.

מבצע, מבצע.

כמה שווה?

כמה שווה? את האמת, כמה שווה?

כמה?

בחוץ זה עולה בין 200 ל-300 דולר, לא כזאת תוכנה.

אנחנו עשינו מבצע,

עשינו מבצע,

אני אגיד לך מה עשינו מבצע שקשה, אנחנו נותנים לו את זה בחינם.

לא, אתה תחזור בתשובה קודם.

עכשיו,

אתם שומעים? כן.

התקליטור הזה, למי שמעוניין, בחינם.

אבל מה? הוא צריך לתרום 100 שקל.

לא יותר.

הוא לא יקנה ב-100 שקל,

יתרום 100 שקל, אז תהיה לו גם זכות בזיכוי הרבים. הוא תרם

100 שקל לזכות את הרבים, והוא קיבל את זה בחינם.

אתם שומעים?

בשביל להרבות עוד זכות על זכות,

אתה הולך עם דבר כזה, חביבי,

יש לך את כל התורה בכיס, ככה, אתה סוחב אותה ככה.

אז מי שירצה עוד מעט, בעזרת השם,

יתברך, אין הרבה,

יש רק 100. מי שירצה, בעזרת השם יתברך,

יאכל לגשת, 100 שקל מזומן, בלי תשלומים.

מסתכלים מול המראה שזה בסדר,

מקבלים תקליטור.

זה אחד. רגע,

עכשיו אנחנו עושים עוד דבר לזכות הרבים.

אנציקלופדיית שופר.

מה זה אנציקלופדיית שופר? תראו, חכם, וואלכ, בראשון, יש לך,

יהיה בריא מותק. בהצלחה.

אתה שומע?

בקיצור,

אנציקלופדיית שופר, את כל ה-300 קלטות טייפ שלי,

כל 100 וידאו,

מכניסים בתקליטור כזה, אתם שומעים? מכניסים.

שואלים אותי שאלה, אני עונה.

אני עונה, אתה שומע אותי? עונה. אתה שואל שאלה? אני עונה.

אנציקלופדיה, אותו דבר. תקליטור, בוא מותק, אני לא מוכר, רק הוא בטעות עליו.

עכשיו,

תקליטור,

אנציקלופדיה. אתם מבינים מה זה? אתם נתקלים מחילוני? איך שאתם נתקלים מחילוני, הוא שואל שאלה, אמרנו, חכה רגע, חכה רגע, שנייה, מותק, חכה רגע, מוציא לו.

מה שאלת?

תיק, תיק, תיק, מקליד, הופ, לוחץ, טאק, מה אתה רוצה את זה בווידאו או בדייפ?

שומע או רואה?

גמרנו, נגמר הסיפור, ולא עוד,

אלא שאפשר לערוך הרצאות שלי מחדש.

אתה לוקח קטע מפה בטבריה,

עוד קטע מאשקלון, עוד קטע משם,

ובונה לך הרצאה מוקלטת או בטאפ למשפחה לפי מה שאתה יודע שהם צריכים.

אחת עד אשר שאלות על דחיית המתים, גלגול נשמות, זה, אתה מסדר לו את זה איך שהוא בא, טאק, לוחץ ושומע.

וואי וואי וואי, כל הגויים עובדים בשבילנו, שתבינו.

כן, אז אנחנו עוברים לראות את הקוקו, מביא קוקו.

הקטע הזה שתראו עכשיו קוקו מביא קוקו,

מאוד מרגש, יהודי חילוני.

כן, אתה רוצה לשאול משהו? כן.

ציצית?

בוא תעלה, תן לו מיקרופון רגע. מי עוד ציצית?

בוא מותיק, בוא.

ברוך אתה, אדוני.

תמשיך. אלוהינו מלך העולם שהחיינו והקרימנו והגיענו לזמן הזה. אמן.

ברוך אתה, אדוני, אלוהינו מלך העולם אשר את קדישה רבותיו אצלנו ואת אבדי בית סתיק.

שהחיינו.

קח, קח. ברוך אתה, אדוני, אלוהינו מלך העולם שהחיינו והקרימנו והגיעו לזמן הזה. אמן.

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם,

שהחיינו וקיימנו וגיענו לזמן הזה! אמן!

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה! אמן!

ברגעים אלה הוקרן לקהל שבאולם הסרט קוקו מביא קוקו.

בסרט שצולם בברוקלין קולג' אמריקה רואים איך בחור אחד לוקח על עצמו להוריד את הקוקו בהרצאה לפני כל הקהל ובעקבות זאת בחורים נוספים גוזרים את הקוקו.

את הסרט ניתן לרכוש במשרדי שופר בחור מתתיהו 10 בני ברק,

טלפון 03-6777779 בווידאו רואים טוב יותר

אבל יהודים עיקריים עד שבע עד שבע

בינתיים צריך לחזור בתשובה למה אני לא יודע מה נספיק ומה לא אנחנו בתוכניות מתכוונים לתוכן אבל צריך יהודים עיקריים כל אחד

להיות מבוסס להחזיק בקדוש ברוך הוא מי שמחזיק בקדוש ברוך הוא הקדוש ברוך הוא מחזיק אותו והקדוש ברוך הוא אומר תתחברו אליי

אני מקור החיים למה עוד תעזבו מקור מים

חיים לחצוב להם בורות בורות נשברים אשר לא יאכילו המים. אני המקור של מים חיים.

כל הבריכות וכל הבורות הכל מתמלאים ממני.

מה אתה הולך לבורות?

תיגש למכות.

הכל נקבע בראש השנה. בראש השנה זה מי שיבוא עם סלים של מצוות, עם התחייבויות, עם קבלות שהוא הולך להשתנות, שהוא משנה את עצמו. אם הוא יבוא לפני יום הדין ויפתיע לפני בורא עולם שהוא משתנה,

הדין שלו ייקבע בהתאם,

כי הקדוש ברוך הוא דן את האדם באשר הוא שם.

אפילו אם הקדוש ברוך הוא רואה שהוא עתיד חלילה לחזור בו, או להשתנות, או שהוא ייכשל,

או שהוא ייפול,

הקדוש ברוך הוא דן אותו איך שהוא עומד לפניו בראש השנה באשר הוא שם.

כרגע הוא צדיק, הוא חפץ בדרך של תורה ומצוות,

על פי הרגע אני דן אותו.

בהפצת 100 קלטות כאלה ניתן לפעול הרבה למען כלב ישראל.

היה מנוי בשופר.

רצונך בקלטות טייפ,

וידאו וסידי חדשים באופן קבוע ומיידי ליציאתם.

היה מנוי בשופר במחיר 80 שקל לחודש.

תקבל טייפ,

וידאו וסידי הביתה חינם,

כולל משלוח תוך 48 שעות מרגע יציאתם לאור.

במחיר 80 שקל לחודש.

תהיה מנוי בשופר.

היה מעודכן.

תהיה מנוי בשופר.

בפרטים נוספים, טלפון

03-677779

היה מעודכן.

תהיה מנוי בשופר.

אם רצונכם לשמוע עוד על יהדות,

או אם יש לכם שאלות בנושאים הקשורים ליהדות,

צלצלו עלינו ל-03-6777779

03-036-077779 או אם לרצונכם להיכנס לאתר האינטרנט של ארגון שופר,

www.sopar.net