עובד במפעל תבלינים לשעבר מספר על המחדלים...
שואל: אה, גם לגבי התבלינים, למי שלא יודע, אני עבדתי במפעל לתבלינים, לא נגיד את שמו. וזה בדיוק כמו שהרב אמר, היה ערימות של פפריקה, מי שלא יודע, לכן רואים את הפפריקה המתוקה, שהיא יותר בהירה, הרבה יותר בהירה, והגבעול הוא בערך איזה עשרים אחוז (20%) עם הגרגירים הקטנים, עשרים (20), אפילו כמו שהרב אומר, זה מגיע בסוף לאיזה שלושים אחוז (30%) מהמשקל, כי זה דחוס. והיינו טוחנים את הכל ביחד. ואני הייתי עובד פשוט, גם היו עושים שמה, אה, לימון בלאדי, ויש בזה כנימות, אז שראיתי, אז אמרתי להם שאני לא רוצה. אמנם, אני לא הייתי משגיח כשרות, אבל לא רציתי להחטיא את הרבים. ובאמת, בעל הבית, עשה את הזה מחדש, זה לגבי הלימון בלאדי. לא עבדתי שם הרבה זמן, אבל זה כמו שהרב אומר, פשוט זה ככה.
הרב: יותר מזה, מוסיף גם שמן, זה נותן משקל.
שואל: כן, זה ברור.
הרב: כן.
שואל: כל השאר זה כולם יודעים.
הרב: כשקונים אצלנו בקהילה, את הפפריקה האדומה, שמים כפית קטנה, זה כמו שתי (2) כפות שלמות, שקונים בחוץ. לא צריך אבקת מרק, ולא צריך רסק עגבניות, ולא צריך שום דבר. אתה שם את ה, רק את הפפריקה, כשהיא אתה עושה אותה, חביבי, האיכות היא משהו, והטעם, זה לא יאומן כי יסופר. כן.
שואל: אה, כן, נכון. ו, דרך אגב, מי שרוצה, אפשר לקנות בשוק, תבלינים. זה לא יקר, זה הרבה יותר זול.
הרב: נכון, נכון.
שואל: יותר טרי, וגם זה בבית.
הרב: כן, ובודקים ויודעים מה אוכלים.
שואל: אנחנו מכינים הכל על המקום. עולה איזה חמישים שקל-מאה שקל (50-100 ₪), טוחן תבלינים, אתה קונה בשוק, בשלוש מאות שקל (300 ₪), תבלינים להרבה מאוד זמן, וכל פעם מקפיא, עושה את זה מחדש.
הרב: נכון.