לשחוט את הפרה - חלק א

- - - לא מוגה! - - - 

סירוב הוא עמדה רדיקלית שמגיבה למציאות קיצונית.

זו העמדה הכי תקיפה שאפשר להציב נגד משחקי המלחמה שמתנהלים כיום,

ורק היא תוכל לשנות משהו במדינה.

פמפרה

יותר ויותר ישראלים טוענות לקימותיה חשים כי

השירות בצה״ל בכלל ובשטחים בפרט אינו מוסרי.

אמהות לא רוצות שהילדים שלהם יהיו חלק מדיכוי של עם אחר. נשים רבות במחנה השלום היו שמחות אם הילדים שלהן היו מסרבים לשרת בקרבי. אני בורחתי בבן שבוחר לא לשרת בשטחים. בורחתי בבן שלא בוחר לשרת בשטחים.

רבות מאיתנו היו פעילות בארגון ארבע אמהות, ונראה כי הגיע הזמן לצאת נגד הפרה הקדושה של המדינה,

הצבא.

אם היה אומר את זה איזה דתי או חבר כנסת,

וואי וואי וואי, היה עולה על המוקד. אם היה אומר את זה איזה אבא אחד סהרורי ויש לו טיפה זקן צרפתי, היו יוצאים נגד כל החרדים.

אבל אם ארבע אמהות גירשו את צה״ל באישון לילה מלבנון,

למה שהם לא יגרשו את עם ישראל מארץ ישראל? בשביל שלא יהיה דיכוי, למה לא?

לא יורים עלינו, לא הורגים, לא רוצחים,

לא עושים לינצ'ים.

זה שחרור.

אנחנו הכובשים המדכאים וכו'.

זה מותר.

זה לא החלשת העם והחלשת האומה. זה לא קריאה למרד בצבא.

לא.

זה פשוט מאוד להציל את העם כדי שיוכל להתקיים.

שמעתם?

הצבא זה פרה קדושה ומצווה לשחוט אותה. הם רק לא יודעים שצריך פרה אדומה,

ופרה אדומה תבשרת הגאולה.

שחרור.

לשחוט את הפרה. קלטות מספר 282-283. ערב טוב, בעזרת השם,

נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמה והרוויח.

ביבי הבטיח שלום עם ביטחון.

ברק הבטיח ביטחון עם שלום.

שרון הבטיח,

אני אביא שלום, אני אביא ביטחון.

ואני רואה שלום לביטחון.

ערפאת היום

בכה

על הפגיעות

שפגעו באנשים חמפים מפשע

ומצטער ממש על האבדות הישראליות.

כנראה על הכמות המזערית.

עובד על כולם.

עם שתי השפתיים שלו, טק, טק, טק, טק, טק, טק, טק, טק.

עד שהעיז סוף סוף

שרון לקרוא לו שקרן.

ראה שאף אחד לא התנפל עליו מהשמאל על זה שהוא אמר שקרן, למחרת אמר אימפריית השקר.

שרון רואה, לא נושפים לו בעורף, אז הוא מעיז.

זהו, עד לפני כמה זמן הוא פיצץ רק בתים ריקים.

עכשיו הוא גם מפנה אותם מהבתים ומפוצץ.

התקדמות.

יש עוד דבר חדש, זה פיצוץ ספינות דיג.

שימותו הדגים.

דגים פלסטיניים.

בקיצור,

אני לא רואה לאן זה הולך.

לאן זה הולך?

העולם נהיה מצחיק.

מצחיק.

למה?

אם כולם פחדו מארצות הברית, מעצמת על,

מתברר שאפשר לזעזע את כל ארצות הברית כולה עם תימני אחד ובייגלה.

אוסאמה בן לאדן,

יזעזע אותם.

בייגלה כמעט דרג את בוש.

מה קורה?

אתם יודעים מה זה? לא צריך קומנדו,

לא שייטת 13, לא צריך שום דבר. בייגלה אחד, נשיא ארצות הברית.

אה? קרצל, קרצל. קרצל. מה זה קרצל? זה הבייגל האמריקאי.

בסדר, אבל זה בייגלה.

מה חשוב, איך קוראים לו?

עכשיו עושים חקירה, ה-FBI וה-CIA למצוא את אלה שייצרו את הבייגלה הזה.

איי, איי, איי.

אז עכשיו לא רק שבודקים את הנעליים בארצות הברית,

ומריחים את הגרביים.

עכשיו יבדקו גם

את כל הבייגלה שיש בארצות הברית.

בקיצור, העולם במצב קשה.

מה אנחנו רואים?

אנחנו רואים שמעשה הקדוש ברוך הוא מביא אותנו כבר לסוף. בדיוק כמו שהתחזית

על פי הנביאים,

מה יהיה באחרית הימים.

או כמו שהזכרנו בקלטת 35 השלום עם ערפאת,

שהשלום עם המחבלים לא יתקיים, רק מכת השונא תלך ותתגבר כמו נחל המתגבר,

ושהאסלאם ישלוט, ישמעאל, ישלטו תשעה חודשים בישראל ובעולם כולו,

ותהיה מלחמת גוג ומגוג שבע שנים,

ואחרי זה, בעזרת השם, תבוא הגאולה המיוחלת והכול יהיה בסדר.

אבל אנחנו נמצאים בפתחו של תהליך,

כשבוש עומד להוביל אותנו לגוג ומגוג.

למה? כי הוא הכריז מלחמה נגד הטרור.

מי זה טרור?

זה מדינות

איסלאמיות פונדמנטליסטיות שיצטרכו להתמודד איתן, ואז הן יתחברו, כי יש להן חנה משותף שקוראים לו ג'יהאד,

והנוצרים והמוסלמים יילחמו אלו באלו, כמו שכתוב בזוהר הקדוש פרשת ועירה,

וממילא אנחנו מתגלגלים לתוך העניין.

איפה חלקנו בתוך העניין?

אנחנו כבר מצריעים בשער,

עוד לפני,

מתחילת תש״ס, מי שזוכר,

הרצאות או קלטות, אמרנו, תש״ס,

זו שנה שמסוגלת לביאת גואל צדק.

אם לא ננצל אותה,

יכולות להיות גזרות כמו תחתת,

כמו שהיו בשנת תחתת,

שעשו פוגרומים ביהודים,

אותו דבר בדיוק.

והינה, לא נגמרה תש״ס,

ארבע שעות לפני ראש השנה נפצחה אינתיפאדה.

מאז אנחנו בתהליך שצובר תאוצה לכיוון לא חיובי.

ולפי האמת,

אני כבר מצריע בשער חודשים רבים שאנחנו עומדים לפני מלחמה כוללת.

כדאי משום שכתוב

כל דודי דופק,

פתחי לי אחותי רעייתי יונתי תמתי.

הקב' פונה לעם ישראל, אני מבקש מהם,

תתעוררו, תתבוננו, אני דופק,

אני רוצה לעורר אתכם,

שתשובו לאביכם שבשמיים, כי הגיעה עת הגאולה, רוצים לגאול אתכם.

אבל מה לעשות, עם ישראל לא מקשיב,

אז בהתחלה דופקים חלש,

לא פותחים את הדלת, דופקים יותר חזק,

לא שומעים?

עוד יותר חזק,

לא שומעים? פורצים את הדלת, נכנסים.

דפיקות ראשונות היו קלות, זה היה בגילו.

שמעו טורטורט, טו-טו-טו-טו-טו-טו-טו, דפיקות קלות.

לא הבינו,

אחרי כמה זמן זה התחיל להיות מרגמות, פצמרים.

לא הבינו, נהיה דולפינריום סברו.

לא מבינים?

ירושלים, חיפה, תוך 48 שעות, 30 הרוגים,

200 פצועים, 30 קשה,

כמה יתומים, כמה אלמנות, כמה נכים.

זמן קצר לאחר מכן בעמנואל, עשרה נהרגים בבת אחת,

20 פצועים, מתוכם קשה,

וכן הלאה.

לא מבינים?

אז הקדוש ברוך הוא יפרוץ את הדלת.

אם מתעסקים עם חרשים שלא מבינים, אז צריך לנער כל אחד בפנים, שיבין שמדובר אליו.

אליו.

אין אחד שלא

מדובר אליו.

כולם צריכים להתעורר, בין דתיים, בין חילונים.

כולם.

כי אם מגיע הזמן,

אז בודקים כל אחד לפי מה שהוא, לא ביחס לחברו,

אלא מה שהוא.

אם הוא לא בסדר,

כפי מה שהוא לא בסדר, יש מקום לתבוע אותו.

וכך כתוב בספרים הקדושים.

יהיה בירור אחרון קשה ביותר,

על פי מידת הדין הקשה ולא הרפא,

וכל מי שייתפס יענש,

כפי מה שראוי לו.

זה כמו בעל מכולת.

בעל מכולת,

אתה בא לקנות במכולת, אז אתה גומר את הקנייה, אתה אומר לו, תרשום.

עוד יום, תרשום.

עוד יום, תרשום.

עוד יום, תרשום. אחרי כמה שבועות הוא אומר לך, טוב, תפרע קצת.

תפרע.

אתה פורע, אחרי שאתה פורע חלק מהסכום,

שוב ממשיך, תרשום, תרשום, תרשום, תפרע.

עוד פעם, תרשום, תפרע.

תרשום, תפרע, תרשום, תפרע.

אבל יום אחד שמחליט בעל המכולת לסגור את המכולת,

הוא מודיע לכל הקונים,

אני מבקש את כל הכסף מיד.

אין יותר תרשום.

צריך לפרוע.

הקדוש ברוך הוא התנהג איתנו עד עכשיו כמו חנווני, בעל מכולת.

עשינו עבירות, אמרנו לו, תרשום, תרשום,

תרשום, תרשום. הוא רושם, רושם.

אחרי כמה זמן הוא רואה שצריך רושם.

הוא אומר, טוב, עכשיו נפרע,

אכלה,

אחת, שתיים, נותן קצת ייסורים פה, שם.

בן אדם מתאושש מהשפעת, מהמחלה, מה זה.

הוא אומר, עוד פעם, תרשום, תרשום, תרשום, תרשום.

עוד פעם באיזה מכה,

עוד פעם הוא מבטיח לעצמו שמעכשיו הוא יקנה במזומן,

הוא לא זה, אבל זה לא הולך.

ועוד פעם, תרשום, תרשום, תרשום.

וכשהקדוש ברוך הוא מגיע לזמן הגאולה וסוגרים את המכולת,

אין יותר בהקפה,

צריך לפרוע.

אז כל אחד יצטרך לשלם את כל החוב,

כל החוב. מי שלא פרע, יצטרך לשלם את כל החוב.

ואנחנו נמצאים קרובים למצב הזה.

לכן, צריך להבין שמידת הדין הקשה תהיה,

אי אפשר לוותר, אין יותר תרשום, אין בהקפה. אני הולך מפה, זהו, נגמר. אני סוגר את המחסק והולך למקום אחר.

אנחנו צריכים להבין דבר אחד,

יהיה זמן אחר.

הקדוש ברוך הוא לא עוזב, אבל יש זמן אחר.

חלאס, לא עובדים יותר עם מכולת.

תהיה גאולה כבר, לא תהיה גלות.

זה זמן אחר לגמרי.

אז לכן צריך להתכונן

בכל הסימנים מורים שאנחנו כבר נמצאים בתוך הזמן.

מה הפירוש?

כתוב, כשיבוא משיח חוצפה ישגה,

היוקר יאמיר,

הגפן תיתן פריה,

מחיר היין יירב,

מלכות תיהפך למינות, כמו שאנחנו רואים, כפירה,

בית ועד יהפך לזנות,

חכמת סופרים תשרח,

יראי חטא יימאסו, דתיים וחרדים יימאסו,

בן קם באביב,

בת באימה,

כלה בחמותה,

אויבי איש אנשי ביתו,

נערים פני זקנים ילבינו,

זקנים מפני נערים יעמודו,

פני הדור כפני הכלב.

המנהיגים יהיו כמו כלב שמסתכל אחורה, לאן, לרוץ,

איפה בעל העגלה רוצה לפנות כשהוא מגיע לצומת.

המנהיגים לא קובעים ואין להם דרך, הם תמיד מתבוננים מה העם אומר בשביל להגיד אחר כך את מה שהעם אומר כדי להישאר בשלטון.

ועל מה יש לנו לשען?

על אבינוש בשמיים. תגיע התקופה,

אין על מי לשען, אין על מי לסמוך, לא ביטחון, לא שלום,

לא סמוך של הסמוך.

זה מדינת סמוך, סמוך, מה אתה דואג? סמוך.

אבל זהו,

אין על מי לסמוך יותר.

כתוב שכשיבוא בן דוד,

תכלה פרוטה מן הכיס.

המצב על הפנים.

250,000 מובטלים.

עכשיו הודיעו, עוד 46,000 נוספו.

מה הולך פה?

עניות, דוחק, אין ביטחון,

אין אידיאלים, אין שום דבר, כלום.

פשיעה, מקום ראשון אנחנו בעולם, לא באירוויזיון.

בפשע, בסמים,

במה לא?

נו,

זהו.

זו הייתה התקומה.

קראו לזה התקומה של העם היהודי בארצו.

איזה תקומה? זה חורבן.

אז נכון, יש בניינים, יש כבישים, יש

מטוסים, יש צבא, הכל טוב ויפה.

איפה האנשים אבל?

כזה נתק,

כזה פירוד, כזאת מחלוקת, צרות עין.

אף אחד לא מסתכל על אף אחד, אף אחד לא אכפת לו מאף אחד.

שום דבר.

שום דבר.

אתמול הייתי במשמר הירדן.

שם הייתה איזה קיבוצניקת אחת.

שאלתי אותה, תגידי לי,

אצלכם עוד שולחים, לא, זה לא היה בקיבוץ ירדן, זה היה פה בבת ים.

זה היה לפני כמה ימים. שאלתי אותה, תגידי לי,

את עוד מקבלת שנות טובות בדואר, בראש השנה?

מישהו פה עוד מקבל שנה טובה בדואר?

מישהו זוכר לפני עשרות שנים שהיינו מקבלים שנות טובות?

מה היינו מקבלים?

הם היו מקבלים שנה טובה עם הרבה ככה זהב,

פירורי זהב, פירורי כסף.

אה?

נפתח עם תמונות חתוכות, איזה יופי.

היית רץ כל חודש אלול לתיבה, מי שלח, מי שלח, מי שלח, מי שלח.

היום יש לכם בתיבה דבר כזה?

היום יש לכם רק גמ״ח, גמ״ח.

גז, מים, חשמל, ארנונה, רפורטי,

עירייה,

משטרה, בית משפט.

היום תיבת דואר זה רק צרות, רק בעיות. אין דברים טובים, תשכח מזה. אתה ניגש לתיבה, זה רק חובות, כסף, בעיות. אין משהו אחר.

זו תיבת פנדורה.

מה קרה?

היום אין לאנשים זמן אפילו להרים טלפון לאימא.

אימא. לפעמים שבוע, שבועיים אין לה זמן. היא אומרת, אל תשאלי איך הייתי עסוק, טרוד.

אף הזמן. איך? פעם היינו נוסעים, מבקרים. יש היום דבר כזה? אין כלום.

אין כלום.

אין כלום.

כולם מנותקים מכולם.

באים הביתה, מתחברים לטלוויזיה עם שאר הכוחות האחרונים ככה, מסתכלים ככה.

יש כאלה עוד טק, טק, טק, טק, מחפשים אולי תחנות בחוץ, אולי יש משהו אחר.

וזהו, נרדמים עם זה.

שמר החם, זה החיים.

זה החיים. אין קשר משפחתי. אין כלום, כלום, כלום, כלום.

פירוק, פירוק גמור.

פירוק גמור.

גם אם הולכים לשמחה,

לא שמחים בשמחה של זה שבאו.

רק באים להיראות, קונים בגד חדש להשוויץ.

באים עם רכב חדש, חונים, מפתחות, טננן, טננן.

הכול חריץ.

מישהו בא לשמוח אצל השני?

אין, אין. החיים השתנו. אתם לא יודעים. תסתכלו שלושים שנה אחורה, איך היה אורחותינו.

איך היום? זה עולם אחר לגמרי.

היום הכול נהיה מתחתי.

הכול קשרים מתחתיים. אין קשר חמים, אין הומניות, אין שחוץ ממילים. מילים, מילים למכביר. כולם רק מילים.

אהלו לי כאן לב,

ואו לא כאן לב.

הכול מילים, מילים, מילים.

הנה, היום ראיתי.

השמאל כל הזמן צועקים, צועקים על בני הישיבות. למה לא הולכים לצבא?

למה לא הולכים לצבא? לא הולכים לצבא? כאילו זה הבעיה של המדינה.

למה החרדים לא הולכים לצבא? בני הישיבות לא הולכים לצבא.

והיום אני נדהם, עיתון הארץ מפרסם.

ארבע אמהות ויותר.

ארבע אמהות ויותר.

תנועת פרופיל חדש שהוקמה באחרונה,

על פי המודל של ארבע אמהות, יוצאת למלחמה בצבא.

יותר ויותר ישראלים טוענות מקימותיה חשים כי שירות בצהל בכלל ובשטחים בפרט אינו מוסרי.

נשים רבות במחנה השלום היו שמחות אם

הילדים שלהן היו מסרבים לשרת בקרבי, אומרת סמדר נהב.

אני בורחתי בבן שבוחר לא לשרת בשטחים. בורחתי בבן שלא לשרת בשטחים.

זו האמירה החזקה ביותר שיכולה להיות נגד הכיבוש.

בני מתן הוא פטריוט.

הוא מעדיף לא לשרת שם כדי שהמדינה תוכל להמשיך להתקיים.

רק השמאל יודעים לעשות את זה.

הדתיים פראיירים, לא יודעים לדבר.

איך יהפכה את זה? ראיתם?

למה הם לא משרתים כדי שהמדינה תוכל להמשיך להתקיים?

הבנתם?

כשהדתיים יושבים בישיבה ואומרים

שאלימות תורה עוזר לכולם ולחיילים כי יוצרים זכויות בעם ישראל, ואז הקב' משגיח יותר, ואז יש פחות פיגועים,

פחות זה, אם לא היה את זה, אוי ואבוי, מה היה?

אומרים, שטויות, תלכו להילחם, תמותו לידינו.

רוצים לראות אתכם בבית קברות,

אחד ליד השני, אחד עם זקן, אחד בלי זקן.

מה זה?

וזאת מה אומרת?

בן שלי פטריוט, פטריוט.

המדינה צריכה להמשיך להתקיים, לכן הוא צריך להיות עכשיו בבייסבול.

הוא צריך לשחק גול. פטריוטיזם.

מה זה?

לקחת אותו לשטחים.

מה זה מדיניות כיבוש?

איכס.

מה זה כובשים?

תנו לפלסטינים לחיות.

תנו להם. תוציאו את החיילים שיהרגו יותר קרוב, בלי התנגדות. מה קרה לכם?

ארבע אמהות ויותר.

נהב מכירה נשים נוספות החושבות כמוה.

אנשים רבים, במיוחד אמהות ובנים, מבינים שהגיע הזמן להיות רדיקליים בהתנגדות לכיבוש.

סירוב הוא עמדה רדיקלית שמגיבה למציאות קיצונית.

זו העמדה הכי תקיפה שאפשר להציב נגד משחקי המלחמה שמתנהלים כיום,

ורק היא תוכל לשנות משהו במדינה.

פעם פררה.

חוסר הרצון,

אומרת חגית גורזי מתנועת פרופיל חדש, גם היא תומכת בסירוב הגיוס לצבא.

חוסר הרצון שהילד יתגייס לקרבי הוא תופעה מתפשטת.

אמהות רבות כבר מדברות על זה בגלוי. היא אומרת,

אמהות לא רוצות שהילדים שלהן יהיו חלק מדיכוי של עם אחר.

גם אמהות המחזיקות בדעות ימניות לא רוצות שבניהן ישלמו בחייהן.

ועל פי נתונים שאספה תנועת פרופיל חדש,

שיעור הישראלים בני גיל הגיוס שאינם משרתים בצבא הוא 50% לפחות.

מה הן עוד אומרות?

רבות מאיתנו היו פעילות בארגון ארבע אמהות, ונראה כי הגיע הזמן לצאת נגד הפרה הקדושה של המדינה.

הצבא.

הצבא זה פרה קדושה, הן אומרות, ומצווה לשחוט אותה. שמעתם?

הם רק לא יודעים שצריך פרה אדומה,

בפרה אדומה תבשר את הגאולה.

אבל זה לא פרה אדומה עדיין.

אם היה אומר את זה, איזה דתי או חבר כנסת,

וואי, וואי, וואי, היה עולה עליו מוקד.

אם היה אומר את זה, איזה אבא אחד צהרורי,

ויש לו טיפה זקן צרפתי,

היו יוצאים נגד כל החרדים.

אבל אם ארבע אמהות גירשו את צהר באישון לילה מלבנון,

למה שהם לא יגרשו את עם ישראל מארץ ישראל?

בשביל שלא יהיה דיכוי, למה לא?

אתם מבינים, אנחנו לא מדוכאים.

אנחנו לא יורים עלינו, לא הורגים, לא רוצחים ולא עושים לינצ'ים.

זה שחרור.

אנחנו הכובשים, המדכאים וכו'.

זה מותר.

זה לא החלשת העם והחלשת האומה.

זה לא קריאה למרד בצבא.

לא.

זה פשוט מאוד להציל את העם כדי שיוכל להתקיים.

הבנתם?

אנחנו נמצאים במצב גרוע, יהודים יקרים. מכל צד שאתה בודק, המצב על הפנים.

אז מה התקווה?

יש תקווה?

מה אתם אומרים? יש תקווה?

תקווה.

שמעתם פעם אחד מהמנהיגים אומר יש תקווה?

שמעתם את המילה תקווה חוץ משיר התקווה שכבר לא שרים אותו?

היום כבר שרים, אני מאמין.

איפה התקווה?

כנראה מאבדים תקווה. אחרי 54 שנה אנשים מאבדים תקווה.

היא עבדה, התקווה, עבדה. מה? הלכה לאבוד.

מה הלכה לאבוד התקווה?

למה? יש הרבה שרים לתקווה בארצות הברית, באירופה, בהודו.

שם יש להם תקווה שאנחנו עוד נחזיק פה כדי שיוכלו לשיר את התקווה. הם לא יצטרכו להחליף שיר.

בעוד שהם יתרגלו, כל חתונה בסיום נשיר את התקווה.

היום אין זמן ללמוד שירים חדשים.

אבריבאדי ביזי.

מה יהיה? מה יהיה?

מה יהיה? נו, מה אתם אומרים? יש הצעות?

אפשר להציע מפה לשרון משהו?

אולי לביילין? ביילין.

גם כן, היום שמעתי משהו מדהים. במפלגת העבודה הולכים מכות.

מה זה?

שם ורחם.

הלכו מכות. מה זה? אתמול הלכו מכות.

ביילין התחיל לדבר, כסח, כיסאות, חביד, כאילו בדיסקוטק ביפו.

מה זה? מפלגת העבודה?

בואנה, זו עבודה בעיניים.

אבל מה לעשות, יהודים יקרים? אין תקווה, אין. אין תקווה. אחד רואה את השני כאילו הוא הרס את המדינה. הכול הרס את השני.

וואלכ, הוא הרס את המדינה. אלה אומרים, אין להרסות את המדינה.

אבל כולם מסכימים שהמדינה ארוסה.

אבל מה עושים?

מה עושים?

להחליף מנהיג, נכון? שלא יהיה מנהיג במדינה. אבל יש בעיה. אחד אמר, הוא רצה ללכת לכנסת, אבל הוא רואה שיש שם 120 מתחת לאפס.

הוא רוצה להיות מנהיג. הוא יכול להיות חול בטמפרטורה כזאת?

מה עושים? לא, מה אתם אומרים?

הספר, הספר.

הספרים, זהו.

הסיכוי שלנו זה רק ספר הספרים.

אם העם היה מבין

שההידרדרות הזאת

היא לא מקרית,

אלא היא תהליך,

בתהליך הזה נאמר לנו מראש שכך יהיה,

כי הקדוש ברוך הוא לפני הגאולה יביא חבלי משיח,

וחבלי משיח כחבלי יולידה,

וכמו שיולדת טרם לידתה,

הצירים תוכפים, תוכפים, קשים,

חזקים, צפופים וכואבים יותר ויותר,

כך בדיוק

כתוב שיהיה חבלי משיח.

הכאבים יהיו יותר קשים, יותר דחופים, יותר קשים, יותר דחופים, עד שיהיה ציר אחרון,

שעליו נאמר, עת צרה ליעקב וממנה ייבשח.

אבל תהיה עת צרה ליעקב, ושכולם יזעקו לשם יתברך.

וזה רמוז בשמו של ישמעאל, כמו שכתוב בזוהר הקדוש.

למה נקרא שמו ישמעאל?

על שם הסוף,

שעם ישראל יזעקו מגודל הצרות שהוא ייצר להם,

עד שישמע אל ויענה לעם ישראל.

על שם זה הוא נקרא ישמעאל מההתחלה.

למה? על שם סופו.

וכתוב, לולא השם שהיה לנו בקום עלינו אדם,

אזי חיים בלעון ולולא השם שהיה לנו בקום עלינו אדם.

מי זה אדם?

זה ישמעאל שנאמר, והוא יהיה פרא אדם, ידו בכל ויד כלבו.

אם לא,

בחרות אף פעם בנו, הם בולעים אותנו, בולעים אותנו חיים.

חטפו בן אדם,

הכניסו אותו לשטח אצלהם,

ביטרו אותו, החזירו אותו בחזרה.

חיים.

זאת אומרת,

אנחנו צריכים להבין, יש לנו עסק

עם אוכלי אדם.

אבל אנחנו רואים, יש צבא גדול,

מפוזר בכל המקומות,

כולם בכוננות שיא, משטרה,

צבא,

ואי אפשר למנוע, אי אפשר.

אי אפשר. רחובות לא בטוחים, כבישים לא בטוחים,

מקומות ציבוריים לא בטוחים, בבית לא בטוחים.

ועוד החששות הגדולים שאומרים עכשיו,

שעומדים להפסיד.

אותנו בכימי, והעיראקים מתכננים, והאיראנים איתם,

והסורים בדרך.

והתפרסם עכשיו שהעיראקים המציאו תותח.

אתם יודעים מה האורך שלו?

260 מטר תותח.

האולם הזה מפה עד לשם 25 מטר.

תעשו חשבון, חמש וחצי פעמים, זה רק אורך התותח.

המרחק שהוא מגיע 2,500 קילומטר מקצה עיראק לפה,

פעם אחת, חזור, עוד חצי דרך.

קוטר הפגז,

1,000 מילימטר.

עכשיו שתבינו,

על זה שמים ראש נפץ כימי?

ביי ביי.

זהו, לא צריך סקאדים,

לא צריך מטוסים להגיע לפה, לפזר כימי או ביולוגי.

פגז!

בוז, אחד!

שמעתם כזה דבר?

תותח 260 מטר.

אם אתה רץ רק בתוך הקנה ואתה עושה קפיצה משולשת, אתה בישראל.

מה זה?

כולם מתכוננים.

בתיבת נוח.

אתם זוכרים את תיבת נוח שמצאו לא מזמן?

יש אחת שמצאו בהרי עררת של נוח.

עכשיו מצאו תיבת נוח, 500 קילומטר מפה,

קרין A. זה לא תיבת נוח.

לא היו צדיקים בתוך הטבע כמו אצל נוח.

אבל התיבה הזאת מבשרת את המבול.

זה כן.

היא לא תציל מהמבול,

היא מבשרת את המבול. מה הכינו לנו פה?

מה הולכים להפציץ את האוכלוסייה הישראלית?

את האזרחים.

אתם מבינים עם מי מדברים?

ההוא עם השפתיים, צ'ח, צ'ח, צ'ח, צ'ח, צ'ח, צ'ח, צ'ח, צ'ח, צ'ח, צ'ח, צ'ח, צ'ח. אתה לא יודע באיזה שפה הוא מדבר, בעליונה או בתחתונה?

עד שמבינים מה הוא מדבר, כבר נפגעו עוד כמה יהודים.

והוא עובד על כל לובוש עליו, לא קלינטון הצליח,

עובד על כולם חופשי, יושב בעזה כמו פרוק,

כולם באים ויושבים לידו,

יס, יס, יס, יס,

רק בקריאות, אקטל, אטבח, יס, יס, יס,

יס, יס.

אינטליגנציה של כיתה א',

ועובד על כולם, על כל העולם.

זה גזירה, זה גזירה משמיים.

זה גזירה משמיים.

מה עושים?

יש תקווה.

יש תקווה. כתוב, קווה אל השם,

חזק ויאמץ ליבך וקווה אל השם.

מה זה תקווה?

מלשון קו.

קו.

אם יש לך קו ישיר לקדוש ברוך הוא, אתה מחובר בקו, זה תקווה.

בין הנקודה שאתה נמצא

למקום שאתה מקווה ורוצה להגיע, צריך להיות קו.

אם יש קו, אז הוא מחבר בין שתי נקודות.

תקווה.

תקוות חוט השני,

תקוות חוט השני שנתנה הרחב.

תקווה, זה קו.

קווה אל השם. אם אתה מחובר בקו אל השם,

חזק ויאמץ ליבך.

ואם אתה רואה שזה מתעכב קצת, לא נורא, לא נורא. בקווה אל השם, תמשיך להיות מחובר.

תמשיך להיות מחובר, למה הקדוש ברוך הוא לא יעזוב את מי שמחובר? למשל, למה?

אדם נפל מספינה,

אבל החזיק במשות.

כל זמן שהוא מחזיק במשות,

המשות מחזיק אותו מעל פני המים.

ברגע שהוא עזב את המשות, הוא תובע.

על מי האשם?

עליו. מי אמר לך לעזוב את המשות?

המשות, מבחינתו, מוכן להחזיק אותך.

אם אתה מחובר לשם ומחזיק בו חזק,

אתה מוחזק.

אתה מעל פני המים.

אבל אם תעזוב את הקדוש ברוך הוא,

אתה תשכע.

לא הוא אשם, אתה עזבת אותו.

באחד מן הדברים שאמר רבי אלימלך מלז'ינסק,

שבאחרית יהיה כעין חבל,

שינערו בו את כולם.

יחזיקו כולם כביכול בחבל,

ינערו את החבל, ומי שלא יעזוב את עצמו מן החבל, יינצל. מי שיעזוב,

יאבד.

זה מה שהוא אומר שנקרא חבלי משיח.

מלשון חבל, שזה יהיה הבירור.

יהיו זעזועים, ינערו את אלה שמחזיקים בחבל.

ינערו.

הייסורים, התלאות,

הפוגרומים, הרציחות, כל המכות. ינערו.

מי שימשיך להחזיק בקדוש ברוך הוא יישאר,

מי שיעזוב ביטחונו מהקדוש ברוך הוא יאבד.

אז אנחנו כבר נמצאים במצב שמתחילים לנער אותנו.

בחבלים של משיח, הכאבים והייסורים התחילו.

וזה רצוף.

ולא רואים פה את הסיום.

ואי אפשר להגיע לסיום.

שרון לא נותן את ירושלים,

ערפאת בלי ירושלים, לא מדבר.

ומה כתוב? ואספתי את כל הגויים אל ירושלים למלחמה.

למה?

כי ירושלים היא תהיה האישו שעליו כל העולם יעמוד ויילחם.

זה כתוב בזכריה הנביא, פרק י״ד.

זאת אומרת, באחרית הימים כתוב מפורש

שהמלחמה תהיה על ירושלים.

וכן כתוב בזוהר הקדוש פרשת ואירע שהמלחמה האחרונה תהיה

שליש ביבשה,

שליש בים ושליש סמוך לירושלים.

זאת אומרת,

הכול נסוב סביב ירושלים, העיר הקדושה והמקודשת בכל העולם כולו.

בבית המקדש, שצריך להיות על הר הבית,

הוא המקום הכי קדוש שיש בעולם, ובפרט קודש הקודשים שם.

לכן הכול נסוב על אותו מקום, אותו אזור.

משם נוצר האדם הראשון, מהר הבית,

שם הוקרב הקורבן הראשון,

שם היה יעקב אבינו,

שם

יורדות כל הנשמות לעולם הזה.

אז צריך להבין, מקום קדוש ומקודש מאוד. אסור לעלות להר הבית, העונש כרת,

משום שהקדושה קיימת לעולם וגם באוויר.

אסור לטוס מעל ירושלים מעל הר הבית.

אבל מה, אנשים לא מבינים בכלל על מה מדברים,

לכן לא מבינים למה מתרחשים דברים סביב הנושא הזה.

כי הקדושה עומדת לנצח,

והסטרה אחריי יודעת שזה הסוף,

ומתקרב קיצר,

וכמו שידוע,

תוסף רוחם

היא גבעון.

זאת אומרת,

כשאדם הולך למות, פתאום יש לו תוספת ברוח. כביכול אדם מחלים, כאילו, רואים, כאילו,

לקראת הסוף מחלים, מקבל כוחות אחרונים,

ואחרי זה דועך.

אותו דבר,

הנר, לפני שהוא הולך להתכבות,

אז בהתחלה הוא ממצמץ וממצמץ קצת, ואחר כך,

רואים את הלהבה עולה מהר, והופ, נחבא.

אותו דבר,

כשהקדושה עומדת לפרוץ,

והסטרה אחרה מרגישה שזה, אז היא מתפרצת עוד יותר,

ואחר כך היא תכבה.

זאת אומרת, אנחנו נמצאים לקראת הסיום.

מה שנשאר לנו זה מה שאנחנו יכולים ומסוגלים עוד לעזור ליהודים,

להודיע להם,

לעורר אותם,

להגיד להם מה ניתן לעשות,

באיש-איש לדרכו,

והשם יעזור, שנתבשר רק בשורות טובות.

אבל דעו לכם,

יש מה לעשות.

אני אגיד לכם שלוש עצות.

שתיים

נאמרו בגמרא,

הרוצה להינצל במלחמת גוג ומגוג,

יעסוק בתורה ובגמילות חסדים.

בשביל להינצל מכל הצרות הגדולות ביותר, צריך לעסוק כמו עסק,

כמו שהאדם בעסק משקיע את יהבו,

לעסוק בתורה ולעסוק בגמילות חסדים.

אם אדם עוסק בשני אלה, מובטח לו שיינצל.

ועוד דבר,

להתנזר מכל הגויות שסביבנו.

מה הפירוש?

שאלו את החפץ חיים, זכר צדיק וקדוש לברכה,

שהיה מלחמת העולם הראשונה,

האם זה הקץ ומלחמת גוג ומגוג?

אז הוא אמר, לא.

אחרי מלחמה זו יהיה הפסק,

ואחריה מלחמה נוספת,

ואחריה יהיה הפסק,

ואחריה מלחמה נוספת,

ואיתה יבוא מלך המשיח.

הוא אמר זאת במלחמת העולם הראשונה,

היה הפסק, הייתה מלחמת העולם השנייה, היה הפסק, ואנחנו עומדים לפני השלישית,

שאיתה יבוא משיח.

כשדיברו על פצצת אטום,

וחששו איך אפשר להינצל מפצצת אטום.

אז שאלו את המשגיח של ישיבת לכווד בארצות הברית,

והוא אמר בתמיהה, איך בן תורה שואל שאלות כאלה?

בן תורה שמובדל ומופרש מן העמים,

אין לו שום חשש סכנה.

מאה אחוז מובטח שיהיה ניצל.

אין בזה שום מקום שאלה ולא ספקות.

למה?

הוא אומר, כתוב בתורה, והבדלתי אתכם מן העמים להיות לי.

חכמים, זיכרונם לברכה, אמרו, אם אתם מובדלים מן העמים,

אתם שלי, של הקדוש ברוך הוא.

ואם לאו, אם אתם לא מובדלים,

אתם של נבוכדנצר וחבריו.

אתם של המן וחבריו.

של ערפאת וחבריו.

לא של הקדוש ברוך הוא, לא מובדלים מן הגויים.

יש שליטה לגויים עליכם, אתם נמסרים בידיהם.

אם מובדלים מן הגויים נמצאים ברשותו של הקדוש ברוך הוא,

ואין עליכם שום שליטה,

אתם נמצאים בפלנטה אחרת.

עוד הוא אמר, בשם רבי יהושע ליבדיסקין,

זכותו יגן עלינו, אמן,

שבמלחמה האחרונה, קודם ביאת המשיח,

כל יראי השמיים ינצלו.

ומה זה יראי שמיים?

מובדלים מן הגויים.

לא מדובר פה על להיות אחד מל״ו צדיקים,

אלא אם מובדלים מחוקות העמים, ואין לו שייכות עם העיתונים שלהם,

המוזיקה שלהם, הספרים שלהם,

ומנותקים מהם,

אז אומר הקדוש ברוך הוא, אתם שלי ונמצאים ברשות אחרת,

ואין שום שליטה עליכם.

כל אחד מאיתנו יבדוק כמה הוא מחובר לגויים ולתרבותם,

איזה מוזיקה הוא שומע,

איזה אופנה הוא הולך,

איזה תרבות הוא מאמץ בבית,

איזו שפה הוא מדבר.

שיבדוק כל אחד.

כמה יש בו מן היהודיות

וכמה יש בו מן הגויות.

התברר לכם שאנחנו שייכים, צערנו הרב, באורחות חיינו יותר לגויים

מאשר ליהודים.

ולא עוד,

אלא שמתביישים להתבלט ביהדותנו.

זאת אומרת,

ואם כבר שומרים על יהדות עד כמה שאפשר בקיום מצוות,

אז בחזות היהודית קשה מאוד

לאנשים לעשות את התהליך של שינוי,

בגלל הלחץ החברתי של כאלה שדואגים שהוא ייראה לפחות שייך יותר למערב,

לאירופה,

כמו התפיסה הישראלית

של ימינו.

זאת אומרת,

אנחנו בבעיה.

אם יהיה ברור, כמו שכתוב כאן,

והבדלתי, בהבדיל אתכם מן העמים, להיות לי,

להיות לי, אם אתם שלי,

אתם ברשותי, אני אשמור עליכם.

ואם לא של נבוכדנצר וחבריו, והמדובר פה, להתרחק

ממנהגותיהם ותרבותם של הגויים,

יש בעיה להרבה יהודים.

יש בעיה להרבה יהודים.

ותראו עד כמה זה עובד,

שההתבוללות גדלה בישראל במאות אחוזים. בישראל גדלה במאות אחוזים.

בארצות הברית 90% מתבוללים.

באירופה 75% מתבוללים.

בישראל זה עלה במאות אחוזים ממה שהיינו רגילים.

אתמול ישבתי עם יהודי במשמר הירדן שאמר לי שיש לו 45 עובדים.

הוא אומר, יש לו במפעל רוב רוסים שהם נשואים יהודי עם גויה או יהודייה עם גוי.

ביניהם לבין עצמם.

אבל הוא אומר, נישואי תערובת אצלהם, חופשי.

המצב קשה, יהודים יקרים. אני מבין למה הקדוש ברוך הוא כועס.

למה?

שרון צעק על ערפאת שקרן,

ולמחרת אמר אימפרית השקר.

ואנחנו לא שקרנים?

אנחנו לא שיקרנו בבריתו?

אנחנו לא עשינו ברית עם הקדוש ברוך הוא בקבלת התורה וקיבלנו עלינו לקיים את התורה והמצוות?

אנחנו וזרעינו אחרינו?

ולא נתנו את הבנים שלנו ערבים, שיהיו ערבים על מתן תורה, כמו שכתוב, מפי עוללים ויונקים יישא את העוז

להשבית אויב ומתנקם. אם רוצים להשבית את האויבים והמתנקמים,

אז צריך להביא את הערבים, להראות לקדוש ברוך הוא, הנה הבנים, הבנים, אנחנו שמנו את הבנים הערבים, הנה הם.

תלמודי תורה, הולכים לישיבות, לומדים תורה, עוסקים במצוות.

הנה,

אין ערבים.

הערבים לא מספיק.

אנחנו מפרים ברית,

אבל לא סתם מפרים ברית.

מפרים ברית

באופן גלוי לעיני כל העמים. זה נקרא חילול השם.

חילול השם זה העבירה הכי קשה שיכולה להיות.

ואם בכנסת ישראל מצביעים בחוקים נגד תורת ישראל,

ולחלל שבת

זה כורח

בהכרח ברצון,

ואומרים לקדוש ברוך הוא, ריבונו של עולם,

הצעתך מעשרת הדיברות,

שמור את יום השבת לקדשו, נדחתה ברוב קולות.

ואומרים לקדוש ברוך הוא בארץ ישראל,

אנחנו החלטנו שאנחנו מעדיפים בלי התורה.

אנחנו רוצים מדינת כל אזרחיה,

רוצים מדינה,

כל האזרחים, כל התרבויות, כל הגוונים, כל הגזחים, כל הדתות.

אומנם אנחנו רוצים עדיין שיישאר מדינה יהודית, שנהיה רוב, שנהיה שליטים תמיד,

אבל יהדות לא.

יהדות לא.

אז לכן אנחנו נעשה נישואים אזרחיים לפנים המועצה.

לא ניכנס למועצה,

נעקוף את היועץ המשפטי,

נעקוף את הבגץ,

נעקוף את המחוקק, כי אנחנו שמאלנים, אנחנו יודעים איך להתנהל. הרי אנחנו יודעים איך לכתוב חוק, ואיך לבטל אותו,

ואיך לעשות עוקף בגץ, ועוקף יועץ, ועוקף את כולם עוקף.

אז אנחנו נעשה את זה על הדשא,

לא עשינו את זה על הבלטות.

מה כתוב בארץ?

מה כתוב? יש חוק

שאסור לגדל חזיר בארץ ישראל.

אסור.

אז מה הבעיה? עושים רמבות, וזה לא על ארץ ישראל.

זה על הרמפות.

כל החזירים על הרמפות.

זה באוויר, באוויר.

אפשר לגדל ככה חזירים.

אתם מבינים איך זה עובד, השם ירחם.

נו, אז איך הקדוש ברוך הוא לא יכעס?

ומי משלם את המחיר? כולנו.

אז יש עצות.

אבל צריך להחליט.

צריך להחליט, רוצים לחזור לאבינוש בשמיים או רוצים להתרחק?

להתרחק, אז לא לבוא אחר כך בטענות למה הוא לא עזר, למה הוא לא הגן, למה הוא לא, למה לא. הוא לא.

הוא אמר שלא.

הוא אמר, אם בחוקותי תלכו, אז שכבתם ואין מחריד.

אם.

ואם לא,

אז חרב תעבור בארצכם.

ויהיה חבית חביר.

אל תבואו בטענות. תתקרבו,

תבקשו, תקבלו.

לא תתקרבו,

תקבלו.

אם תבואו ושמעתם,

טו בארץ תאכלו.

ואם תמאנו ומריתם,

חרב תעוקלו.

אז לא לבוא בטענות.

כן, בבקשה, שאלתך.

הצבעת, כן.

רציתי להבין דיין עם מספר דברים.

בתחילת ההרצאה אמרת שעכשיו,

שנבראו שהדור האחרון, דור הגאולה,

זה פני הדור יהיה כפני הכלב,

בית עבד יהיה די זנות וכו' וכו' וכו'. זאת אומרת, מדבריך אני מבין שעכשיו זה דור שכולו חייב.

האמת?

או שהבנתי לא נכון?

אתה בדרך להבנה.

יפה.

תודה. אבל זה לא נכון.

לא נכון, אז תאסתיר את עינייך. אני אגיד, אתה בדרך להבנה. למה?

כתוב שמשיח יבוא בדור שכולו חייב או בדור שכולו זכאי.

ומפרשים חכמים ואומרים מה זה בדור שכולו. וכי אפשר שכל הדור יהיה חייב ולא יהיה בו צדיק? הרי אין עולם חסר מלוא צדיקים. ולמד ו' צדיקים. ואפשר שכל העולם יהיה זכאי?

הרי כתוב לא יחדל אביון מקרב הארץ.

אז איך?

מה זה הפירוש?

אלא הפירוש

שבדור האחרון יתבררו כולם ולא יישארו באמצע.

זאת אומרת, כל הבינונים והפרווה שהיו באמצע יקצינו.

חלק יקצינו לכיוון של החרדים ויתחברו איתם,

ויהיה כולו זכאי,

וחלק יקצינו וילכו לקיצונים האחרים,

ויהיה כולו חייב.

ואלה שבאמצע יצטרכו להחליט,

וכולם התחילו להחליט לאן הם פונים, ימינה או שמאלה. זהו.

לא במושגים הישראליים,

במושגים התורניים.

ימינה לזכות,

שמאלה לחובה.

יפה.

עכשיו אני רוצה להמשיך את התזה שלי.

בבקשה.

עכשיו, בימים עברו, אני טועה לפי הערכה שלי ולפי ההבנה שלי, שהדור הזה של עכשיו, הדור החדש,

לפי דעתי ולפי הערכתי,

הוא הרבה יותר טוב ומוצלח

מהדורות הקודמים.

דורות קודמים, למשל, ניקח את דור יציאת מצרים,

הם ראו פלאי פלאות, ראו ניסים,

ובכל אופן הם עשו את העגל.

זה אחד.

בדור של תקופת הנביאים,

בכל אופן היו מקריבים בניהם למולך,

או היו גם משתחררים לעשתורת.

ואילו היום אין את כל הדברים האלה.

אז לפי דעתי,

הדור היום הוא יותר מוצלח ויותר ויותר הולך בדרך הישר מאשר דורות קודמים.

שמעתי.

עכשיו אני רוצה לשמוע את חוות דעתו של הרב.

בבקשה.

ובכן, שאלתך יפה.

אני רוצה להגיד לך שכמו דור המדבר לא היה ולא יהיה, זה היה דור דעה, הדור הטוב ביותר, המושלם ביותר, כדור, כדור.

דור שזכה לראות

פני שכינה, כולם אמרו זה כליבן והוא, הצביעו.

זאת אומרת, זכו כולם למדרגת נבואה,

קיבלו את התורה,

לא היה דור שזכה 2,448 שנה מהבריאה עד מתן תורה, 2,448 שנה.

לא היה דור שהיה ראוי לקבל את התורה כמו אותו דור שנקרא דור דעה.

ונכון, הם חטאו בעגל.

הטעות שלהם לא הייתה בהמית כמו שחושבים,

כיוון שבשעה שהם ראו מעשה מרכבה,

הם ראו שיש למעלה פני שור,

פני נשר,

פני אריה ופני אדם, כל המלכים.

מלך העופות,

מלך הבהמות, מלך החיות והמלך על כולם האדם.

וכשראו את השור,

כשהם עשו עגל, הם רצו להגיד כך,

כיוון שמשה בושש לבוא,

ואז סטרא אחריה הראית את מיטתו פורחת באוויר כאילו הוא מת ומלאכים מלווים אותו.

והוא אמר להם, לארבעים יום הוא חוזר והוא לא חזר, הוא איחר בשש שעות.

אז הם אמרו,

אם הקדוש ברוך הוא רוצה להשרות שכינתו על אדם, והאדם הוא בן תמותה,

ואנחנו רוצים מנהיג,

שיהיה לנו קשר עם האלוקים תמיד,

אז למה אנחנו צריכים אדם אם הוא כבר לא בא והוא מת? בואו מעכשיו ניקח מה שיש אצלו.

מה יש אצלו? דמות שור.

שיהיה לנו שור, ודרך השור הזה תהיה השגחה, הוא יוביל אותנו.

ואכן יומברוס ויונוס,

שעשו את השור, שהיו קוסמים ומכשפים ממצרים,

ידעו

איך לעשות

על ידי שם קדוש,

לשים שהשור אמר אנוכי השם אלוקיך ולא יהיה לך אלוקים אחרים,

ואז העם טעה.

מי טעה אותם?

הערב רב, שבראשם עמדו יונוס ויומברוס.

איך טעו אותם?

אמרו להם,

אלה אלוהיך ישראל.

מי אומר אלה אלוהיך ישראל? מישהו לא מישראל.

כי אם הוא מישראל,

הוא אומר אלה אלוהינו ישראל.

אלא ערב רב, פיתו אותם, העם חיכה,

משה בושש, מיטתו לפניהם,

החליטו לעשות לטובה, לא לרעה, אבל הם חטאו.

כי הקדוש ברוך הוא אמר, לא,

יש לי שליח,

שלחתי,

יש דרך נבואה, צריך לשאול, צריך לבעץ,

ולא לעשות מה שחושבים.

פה הייתה המכשלה.

אבל כיוון שהם היו ברמה כל כך גבוהה, ותבין, עד העגל,

הם הצליחו לתקן את כל הפגמים של כל הדורות.

כתוב שפסקה מהן זוהמתו של הנחש.

מה הייתה זוהמתו של הנחש שהטיל בחווה באדם?

שהוא הטיל בהם מיטה.

הרי ברגע שהם חטאו,

אז הם קיבלו את המיטה.

כשהגיעו דור המדבר,

דור דעה,

לפני העגל, הגיעו למדרגה שכבר לא היו מתים.

אני אמרתי אלוקים אתם,

אני אמרתי אלוקים אתם.

הקדוש ברוך הוא אומר,

אני אמרתי,

אתם כבר כמו אלוקים, בחינת אלוקים ללא מיטה.

אבל אחרי שחטאתם,

אכן כאדם תמותון,

אתם תחזרו למות מחדש כמו האדם הראשון עוד פעם.

זו הייתה המכשלה שהייתה בעגל, וכמובן שהסטרה האחרונה הבין שהוא הולך לגמור את התפקיד,

כי אם אין מיטה,

אין מלאך המוות,

אין יצר הרע,

אין את כל הדברים האלה, ממילא הוא גמר את התפקיד, לכן הוא התאמץ בכל כוחו,

וצייר להם את מיטתו של משה,

עשה את כולם בדרגת נביאי שקר,

כולם נפלו כי לא יכלו להבחין,

ומזה נגרם שהם עשו בפועל את המעשה על ידי אותם שניים.

אז לא לזלזל בדור ההוא.

הדור ההוא זיכה אותנו, הביא לנו את התורה. אם לא היה הם, אוי ואבוי, אולי היינו טטרים.

דבר שני,

הדור השני שאתה מציין זה היה דור של,

תזכיר לי? בתקופה של איזבל, של אחאב.

כן, אבל מה אמרת שם? אמרת עוד משהו.

שהם השתחוו לאשטרה. או, שהקריבו את בניהם למולך. נכון, נכון, היה בדור ההוא עובדי אלילים ועובדים לבעל, אבל איזבל הייתה שקצה,

הייתה גויה, שנכון, החטיאה ושחטה את כל הנביאים והכול,

וממילא נתמעתה הוראה בישראל והצליחה, כי היה לה כוח להרוג ולהשמיד,

והיא הפיצה בית המלוכה, הממשלה דאז,

הפיצה את כל הלכלוך של הגויים.

ממילא העם לא היה מספיק חזק, וחלק מהם, אכן,

חלק גדול אפילו, עבדו,

והיו מוכנים להקריב את בניהם למולך.

נכון,

אבל הם קיבלו את עונשם.

קיבלו, כל הדורות קיבלו את עונשם, אף אחד לא יצא.

אבל אם אתה חושב שהיום לא עובדים למולך,

היום עובדים הכי הרבה למולך.

היום עובדים מתוחכם,

לא כסף, לא כסף, זה אצל כולם, זה נקרא באלפיים שנה האחרונות,

כתוב שהעולם נידון בזעם, זעם

זה שלוש תקופות,

אלפיים ראשונות, שניות ושלישיות,

שתיים ראשונות היה זנות בעולם,

אלפיים שניות היה עבודה זרה בעולם,

ואלפיים אחרונות זה ממון.

אז כולם לוקים בזה.

פני הדור כפני הכלב, מה אומר הכלב?

הב הב,

הב, תן, תן, תן, הב הב, הב, הב, הב, הב, הב, אז זה ממון, נכון.

אבל המולך שאני מדבר,

זה כולם משתחווים למולך, מה זה המולך? זה התרבות הקלוקלת.

לא צריך לשחוט את הילדים עם סכין כמו הפרימיטיבים של פעם, לא.

לא.

היום זה מושגים.

אתה משתחווה למושג.

אומרים לך נאורות,

כולם סוגדים. הוא נאור, הוא אקדמאי, הוא אינטליגנט.

המילים האלה, כולם משתחווים.

דוקטור הגיע. פרופסור, וואו, וואו, וואו, עוד יותר.

מה זה? שמות, מינים, לא שוחטים יותר.

אבל אם הוא אמר, כולם אומרים. אתה יודע מי אמר?

הוא אמר.

ההשתחוויה הזאת,

מטעה את רוב העם הזה. הרי למה כולם משתחווים? להבל ולריק.

היה קומוניזם, הצליח?

לא הצליח. כולם השתחוו.

מולך, גם מלשון מלכות, ממלכה, ממשל,

כולם משתחווים. כולם יודעים שהפוליטיקאים שקרנים.

הם אומרים שזה עיסוקם ומזה משכורתם.

אבל כולם בוחרים בהם כל ארבע שנים מחדש, משקרנים אחרים.

איזה אחרים?

אותו דבר.

רק פעם אלה פה, פעם אלה פה, פעם אלה פה, פעם אלה פה.

מה זה?

מה, העם לא מבין שישקרו אותו עוד פעם? משהו השתנה?

רק מידרדר. כולם מאשימים את אלה שהיו לפני,

ואלה שיבואו אחרי אלה שהיו לפני.

פתרונות יש? לא. הכול הולך ומתעוות, הכול הולך ומתקלקל.

נו,

אז מה קורה? אתה יודע שבארץ ישראל שופטים

אינם שפיטים?

האם ידעת ששופט, אי אפשר לשפוט אותו?

אתה יודע שאם שופט יקום עכשיו באמצע המשפט, ייתן סטירה

לאחד מהנידונים אצלו, לא יעשו לו כלום, כי אין דבר כזה?

בחוץ לארץ יש. עכשיו שופטת אחת מתל אביב

החליטה להציע חוק ששופטים גם כן ישפטו.

אבל היא אומרת... היה מקרה כזה, שופט אחד נתן סטירה לאותו נאשם, ובסוף אישרו אותו מתפקידו. אישרו אותו. אישרו אותו. לא מזמן. זה עונש.

זה בכל אופן עונש. זה עונש. וכבר הם התביישו, מה שהוא עשה.

אבל עונש.

ואם הוא יחייב אדם שלא כדין, הוא ישלם כסף? הוא לא ישלם.

גם לפי החוק שהיא מציעה, הוא לא ישלם כסף.

המדינה תשלם כסף.

שמעת דבר כזה? אני אשלם, אני אשלם את הכסף שהשופט עשה עוול.

שמעת דבר כזה? איפה מין דבר כזה?

אבל מה לעשות?

פה זה מדינה מיוחדת.

מיוחדת.

אתה צריך להאמין,

פה משתחווים הכי הרבה למולך.

לא שוחטים, משתחווים.

לכן אנחנו במצב הזה.

אלילים,

עבודה זרה.

מה יש בעבודה זרה?

היא לא מזיקה.

אבל אתה יודע מה הכי מצחיק שם? היא לא מועילה.

פה לא רק שלא מועילים לך, מזיקים לך ואתה משתחווה.

מה הגנאי שבמולך? עיניים להם ולא יראו.

אוזניים להם ולא ישמעו.

ידיים להם ולא עם עישון, רגליהם ולא ילכון.

פסל,

פסל.

אתה יכול לעשות אותו יפה, אתה יכול לעשות אותו מכוער,

אתה יכול לעשות אותו מזהב ונחושת, מעץ, מה שאתה רוצה.

הוא לא מועיל,

אבל הוא לא מזיק.

פה אתה לוקח אנשים

שלא רק שהם לא מועילים, גם מזיקים, ממשיך להשתחוות להם.

זאת אומרת, אנשים נמצאים בבועה של המולך,

לא מבינים שיש תחליף. התחליף

זה לעשות רצונו יתברך,

שסוף-סוף ימליך עלינו מלך צדיק וישר, מלך המשיח, שהוא בחר אותו מכל האנושות, מהאדם הראשון עד הסוף.

האדם המובחר, המושלם ביותר, זה מלך המשיח.

ממלכות ומזרע בית דוד,

הוא יהיה חכם יותר משלמה המלך

בקרוב למשה רבנו בנביאות.

לא למראה עיניו, ישפוט.

ולא למשמע אוזניו יוכיח.

והריחו ביראת השם, הוא ידן את האנשים על פי חוש ריח. אתה יודע מה זה חוש ריח?

לא ריח של בלש.

ריח זה דרגה גבוהה מאוד, למי שמבין.

ועל ידי ריח הוא ידון בני אדם.

הוא לא יצטרך הוכחות ועובדות כמו שהיום,

או שיותר גרוע היום,

בנסיבות כאלה ואחרות כבר דנים אדם, מכניסים אותו למאסר עולם.

אין דבר כזה.

דרגה הכי גבוהה.

אדם כזה ישפוט בצדק דלים,

יושיע את כולם ולא יחסרו כלום.

ומילה שלו זו מילה,

ומכל העמים יבואו לשמוע את חוכמתו,

ומכל העולם יביאו לו דורונות,

וזה יהיה האדם המושלם שכל העולם יקבל אותו.

זה מלך המשיח, שהקב' יעמיד מזרע בית דוד.

אבל מה יש לנו היום?

מולך.

אני יודע שלמעשה בכל דור ודור יש אדם שראוי להיות משיח.

אם העם יהיה ראוי לו, אז הוא יתגלה. אם הוא לא יהיה ראוי, הוא לא יבוא בדור הבא אחריו. נכון.

לא הוא, נשמתו. נשמתו, ברור. נכון.

אז לכן תבין,

אבל צד אחד יש לנו לשבח.

הצד, שהדור הזה זכה למיליון בעלי תשובה.

מיליון בעלי תשובה זה לא היה מדור המדבר עד היום.

וזו הראייה הכי גמורה,

שמה שכתוב בפרשת ניצבים,

ושבת עד השם אלוקיך,

שזו מצוות התשובה שתהיה באחרית הימים,

מתקיימת לעינינו.

מיליון בעלי תשובה, זה בדיוק מה שכתוב,

ובא לציון גואל ולשווה פשע ביעקב נאום השם. מתי בא לציון גואל

שיהיו רבים שווה פשע ביעקב?

ביום רואים, לכן מחכים.

אני מודה לך על שאלותיך.

חן חן.

כן, פה יש לנו בחורצ'יק.

כאן.

דיברת קודם על עניין הצבא.

עדיין לא הבנתי למה החרדים לא צריכים ללכת לצבא. למה החרדים לא צריכים ללכת לצבא?

החוק פותר אותם בגלל שתורתם אומנותם.

ומאחר שמבינים את הצרכים היהודיים,

אומנם לא בסדר גודל כזה,

למורת רוחם של השמאל,

שמצידם שלא יהיה דתי אחד בעולם בכלל,

לא רק בארץ ישראל,

אבל למורת רוחם זו כמות יותר מדי גדולה.

והם לא מבינים שלמעשה מי ששומר על העם בקיומו, אפילו בלי צבא, בלי צבא.

אפילו אם היינו עכשיו בהולנד,

ומסביבנו היו רק אנשים טובים,

והיינו העם היהודי,

והיו שומרי תורה ומצוות בישיבות,

מי שהיה מקיים את העם היהודי זה רק הם.

למה?

כי אם לא הם, אין שדרה ואין המשך לעם הזה. אין.

הראייה, מקום שאין קהילות עם ישיבות והכול,

יש התבוללות, והעם נכחד.

ראייה,

מן השואה ועד היום לא נתרבו היהודים בעולם, אלא הם באותו מספר.

זה חמור ביותר, כי אין גידול בילודה. איפה הוא הלך?

יש גידול.

ההתבוללות אוכלת הכול.

מי מחזיק את העם כיהודי?

כיהודי,

רק אלה ששומרים תורה ומצוות ומדקדקים על קלה כבחמורה.

כי מי שמתפשר קצת, הבן שלו יותר,

הנכד שלו עם גויים.

תסתכל על אלה שעלו לארץ,

רוב האוכלוסייה שעלתה לארץ היו שומרי תורה ומצוות חרדים.

הבנים שלהם, תראה איפה הם.

הנכדים שלהם, איפה? בנינים תשכח מהם.

אבל עדיין אתה רואה שחיילים שולפים לצבא.

כן.

הם לפ... הם כאילו מקריבים את החיים שלהם.

תראה, אני אגיד לך, באמריקה... הם לא נוגעים לכאלה מצבים.

באמריקה... אתה רוצה להגיד לי שכאילו אנשים שלומדים תורה יותר תורמים למדינה מאשר אנשים שיוצאים לקרב?

זה מה שאמר הרב קוק, למשל,

שהסכים שצריך שיהיו ישיבות הסדר.

עוד דבר אני אגיד לך,

שבאמריקה יש צבא,

אבל זה צבא של שכירי חרם.

ויש שם גם יהודים שמשרתים בצבא ההוא.

וזה לא בגלל שהם יהודים, בגלל שהם אזרחים אמריקאים, הם מרגישים.

עכשיו אתה צריך להבין, אבל יש כאלה שלא הולכים לצבא, גם שהם חילונים יהודים, לא דווקא זה, כי זה לא מחייב.

ובארץ?

עכשיו בארץ עומדים לעשות את הרעיון הזה, כי הם מבינים שהצבא הולך לפשוט את מדיו.

לא אלה, אלה לא הסימפטום האחרון.

הרבה מדברים בעניין הזה, ויש כבר הצעות

להפוך את הצבא לצבא של שכירים.

זה צבא יותר זול,

יותר יעיל,

ואתה יכול לגייס אליו

גם אנשים חיצוניים,

כמו שבאו״ם יש צבא לאו״ם מכל העמים.

מקבלים משכורת,

אומרים להם, אתה הולך גזרה זו, מקום זה, ארץ זו, וכך נלחמים.

עכשיו, כיוון שהחוק עדיין הוא כך,

אז ממילא הם עושים את רצון החוק ונשארים ללמוד.

אבל עדיין אי אפשר להשוות את החילונים לחרדים, כי בכל זאת החרדים זה כאילו גוף ממוסד שנותנים להם לא ללכת לצבא.

יש גם הרבה חילונים שאומרים,

נגיד, למה שאני אלך לקרבי?

זה פשוט מוריד להם את המוטיבציה,

בגלל שהם אומרים, מה, אני אקריב את עצמי, ויש אנשים שבגלל שהם לומדים תורה או דברים כאלה,

אז הם לא צריכים בכלל ללכת לצבא, אפילו לא שלוש שנים להקדיש לביתך על קרבי.

החילונים יש להם סיבה יותר טובה למה לא ללכת,

כי פי עשרה חילונים,

באופן סטטיסטי, לא משרתים בצבא מכל מיני סיבות,

ואת זה לא מזכירים.

למה?

כי זה חבר'ה שלנו, זו רק השתמטות, אתה מבין? לא, אבל תראה, אם יש חילונים שהם לא בדיוק בחורים איכותיים, ולא הם רוצים ללכת לצבא, גם אצלנו הם לא איכותיים.

ברק אמר שהם לא איכותיים. זה ההבדל, שיש הרבה איכותיים במגזר החרדי. אמר ברק, הם מיותרים. והם לא הולכים לצבא ולא תורמים לצבא. אמר ברק בתור רמטכ״ל, מיותרים, אני לא צריך אותם. אחי, מה אכפת לי מברק? מה זה ברק רמטכ״ל? מה קרה לך?

זה לא ברק של ראש ממשלה, זה ברק הרמטכ״ל.

ראינו לנו. אף אחד לא אומר שהוא לא היה רמטכ״ל טוב,

חוץ מזה שהייתה מחלוקת אם הוא ברח או לא ברח.

אבל מעבר לזה, הוא היה רמטכ״ל טוב.

מה אתה מדבר? אם ברק אמר, תשמע לו.

כן,

יש פה שאלה, כאן המחורצ'י.

ערב טוב.

לפני שאני אשאל, יש לי כמה דברים להגיד.

דבר ראשון, אני מיום שישי מחכה להצעה שלך.

במקרה הגעתי לבית הכנסת וראיתי שיש הרצאה שלך, אז באתי לפה

כדי להגיד לך כמה דברים.

קודם כול, דתיים, חילונים,

לדעתי זה דבר שהוא לגמרי מיותר.

סך הכול כולנו יהודים.

אני שומע קלטות שלך, זה לא שאני לא שומע.

שומע קלטות,

ושמעתי על המהפכה החילונית

ועוד הרבה קלטות, ואתה צודק בדברים שלך,

דברים שלך הם מאוד חכמים.

אבל בואו נסתכל איך אפשר כן לגשר בין דתיים לחילונים, ולהסתכל איך יהודים ויהודים כאחים, כעם אחד,

ולא שניים, שני מחנות, אחד נגד השני,

זה מלכלך על ההוא. לא צריך את זה.

אתה אומר שהתשקורת מלכלכת עליך, ודתיים מגיבים, וזה...

לא צריך את זה.

דבר שני... מבחינתי, עד כאן אני מסכים.

יופי.

יופי. מה נעשה? בוא, אני ואתה, מה נעשה?

מה נעשה?

נפתור את הבעיה הזאת. הרי למה יש את השנאה הזאת?

למה יש את השנאה הזאת?

דתיים לא מכירים את החילונים, והחילונים לא מכירים את הדתיים. הפוך. הדתיים מכירים את החילונים, והחילונים לא מכירים את הדתיים.

מסכים איתך, בסדר? נגיד שככה זה נכון. כן. בואו נכיר אחד את השני.

בבקשה. בבקשה. היו... תגיד לחבר'ה מרמת אביב שיזמינו אותי.

בואו נכיר.

אם יזמינו אותך אתה תבוא. עלייני.

בחינם נסיעות עליי. כמו שהיה באוניברסיטה העברית?

זה תלוי בהם. אני מבחינתי אחייך.

בסדר.

עכשיו יש לי שאלה.

יש את ה...

אתה אמרת באחת הקלטות שלך,

דיברת נגד,

קראת לזה אבי הציונות,

דיברת נגד הרצל ונגד כל מיני אישים,

ודיברת גם, נתת קטע של החפץ רעי עם בן גוריון.

עכשיו יש את הספר שלו, מדינת היהודים, שהוא כותב שם שהוא היה מוכן להתנצר והכול בסדר,

לא צריך להיות.

אבל מה נגד הרעיון הציוני? למה למשל ביום העצמאות דגלים שחורים אצל הדתיים?

זה דבר למשל שמסניא... חרדים לא מבזבזים כסף על דגלים, גם שחורים. זה דבר שמסניא את החרדים על החילונים. זה לא נכון, זה רק בתשקורת.

קודם כל, אני גר בבני ברק,

מעולם לא ראיתי דגל שחור, חוץ מזה שהייתי פעם בחוף גורדון, ראיתי דגל שחור שהיה סוער,

וזה היה אצל החילונים.

אבל אני רוצה להגיד לך, אין דבר כזה דגלים שחורים. אין דגלים, אין מושג של דגל.

אין דגל. אין דבר כזה דגל. לא כזה ולא כזה. דגל התורה. זה שהתשקורת אומרת שיש, אין דבר כזה.

עכשיו רגע, אני אסביר לך.

כנגד הרעיון הציוני אתה צריך להבין דבר אחד,

בהתחלה

גם החרדים

וגם

המזרחי

וגם החילונים,

כשהיה הרעיון הציוני בתחילתו, שדיברו על לעלות לארץ ישראל וכל מיני דברים כאלה,

אז היה מקום לדבר. היו גם אנשים חשובים מהעולם האורתודוקסי

ששמעו את הדברים, אפילו באו לפגישות ראשונות,

אבל כשהם ראו מי מוליך את המהלך,

ומה הכוונות מאחורי זה,

ומה המטרה להעלות את הציבור מאירופה לארץ ישראל,

הם הבינו שהולכים להשמיד את העם היהודי ממהותו המקורית.

אז מיד התנתקו האורתודוקסים החרדים,

המזרחי נשארו עם הציונים החילונים,

המזרחי לא תפסו שיש פה תרמית,

הם חשבו שאם יהיו הגשר, מה שאתה מצפה שיהיה היום,

שיחבר בין הקצוות,

והם שנפלו בעצם מהגשר,

הם לא העלו אף אחד לגשר לצד שלהם, הם רק נפלו בגשר בצד השני.

והיום

גם מוקיעים אותם ומסתכלים עליהם, אתה מבין? בעין לא יפה.

עכשיו בוא שתאמין.

כל זמן שהם ניגנו לפי החליל של החילונים,

אז אמרו, או, זה דתי, אלה קיצונים, אלה קיצונים.

זה דתי?

אתה רואה? זה דתי.

על הכיפאק, רוקד מעורב, הולך לקולנוע, תיאטרון, זה דתי.

החילונים החליטו, זה דתי?

מתאים להם כזה דתי.

רפורמים, סוכר, נוסעים בשבת, אוכלים בכיפור,

יפה, קונצרטים בבית כנסת, מחובקים.

חזנית, אמיני, נחמד, יפה, למה לא?

אז זה טוב, למה זה לא טוב? זה דתי, זה דתי.

אתה מבין? פלורליזם.

צדיקות בכותל המערבי עם טליתות ותפילין.

ערב לא מניע תפילין, הצדקת מניעה תפילין.

אתה מבין? זה טוב.

אבל חרדים? לא, זה מזכיר לנו את העבר.

איך היינו פעם עם יהודי?

אנחנו רוצים להשתחרר מזה.

אנחנו רוצים סוף-סוף להיות נאורים,

כמו האוסטרים, כמו הפינלנדים, אמריקאים.

זה מה שאנחנו רוצים.

פנאטים, שחורים,

עם פעוט, וזקן,

ייחס.

לא! כאלה לא.

לא!

אתה מבין מה הבעיה? זו הבעיה.

אז אם הציונות היו לה מטרות לשם שמיים, מה שנקרא,

יכול להיות שהדברים היו נראים אחרת.

אבל אם הציונות הכינה את המוקשים האלה,

וגדולי ישראל אז ראו את זה, והיום אתה רואה שהם צדקו,

כי המדינה לא קמה בשביל שיהיה עם יהודי. הפוך,

לשרש ולעקור כל דבר שהוא מקורי.

לעשות פרווה,

לערבב, לעשות עיסה חדשה,

לערבב.

מערבבים אוכלוסיות, אתה מבין?

יש אוכלוסייה ותיקה שאומרת תורה ומצוות,

שמים לידם רוסים,

מביאים לידם שכונות כאלה, מערבבים, כל הזמן מערבבים. מערבבים

בשביל שיהיה אינטגרציה.

שיהיה מערבב, אתה מבין? משהו עולמי.

וככה יודעים שכל מה שהתאמצו, הופ, עוד פעם חורבן.

עוד פעם זה, עוד פעם זה.

והפקרות,

וחוסר צניעות במילים

קלות וכן הלאה, כל זה נעשה בשביל ללבות את היצרים ובשביל שאנשים יתרחקו מתורה ומצוות. וכמובן,

הסטיגמות הידועות, סחטנים,

עלוקות,

פרזיטים,

ומה לא.

כל המילים היפות האלה עושות קירוב לבבות ממש.

הרי טומי בנה את מפלגתו על קירוב לבבות.

קירוב לבבות.

שם על השיח לבבות ואוכל.

אבל לא לבבות של כבש.

תמיד אין בעיה.

זה מה שאמרתי, שהחילונים לא מכירים את הדתיים. אבל יש גם דתיים שלא מכירים את החילונים.

מה זה לא מכירים? כן, יש כמה במאה שערים,

יש כמה שם שלא רוצים להכיר אף אחד. לא רוצים להכיר אפילו את החרדים מבני ברק. נכון,

הם החליטו שהם

לא רוצים להכיר. מהיכרויות הם אומרים יש בעיות.

לא רוצים להכיר.

רוצים להישאר ככה.

אתה תכיר את מי שאתה רוצה, אני לא רוצה להכיר. לא רוצה אף אחד להכיר. אני רוצה להכיר את הקיר.

יש קיר,

ואני מכיר את הקיר.

אני, מספיק לי.

אל תוציא אותי.

אתה מבין?

ככה הם רוצים. רגע, ככה הם רוצים. זו זכותם.

יש כפר הורדים, משהו כזה עם ורדים שם בצפון. למה הקימו אותו?

בשביל שתהיה אוכלוסייה מסוימת בלבד.

ככה הם רוצים, רוצים להיות מכוסים בוורדים.

בסדר?

כל אחד בוחר.

אתה מדבר באופן הכללי? כן.

יש מקום להכיר, לראות, אבל מי?

מי שיכול לעשות, לא כל אחד, לא כל אחד מתאים לשליחות.

גם ישראל, כששולחת שליחים לחוץ לארץ, היא לא שולחת כל אחד שאומר, אני, אני, קח אותי, קח אותי.

לא.

בוחרים כאלה שייצגו אותנו טוב, נכון.

אתה מבין? לא ישבשו את המטרה, יגיעו לתוצאה.

אותו דבר, אם אתה רוצה לעשות חיבור,

צריך לבחור מהצד הזה או מהצד הזה את האנשים האישיים, שיהיו מוסכמים על הצדדים,

שיהיו כאלה שהציבור שלהם ישלח,

שהמטרה תהיה מוגדרת מראש,

ולפחות כמו הניסיון עם ערפאת,

אתה מבין? יגיעו לאיזשהו הסכם, כשלא צריך לתת שום תחומים.

לא צריך לכבוש את השכונות החרדיות,

ולא צריך לכבוש את השכונות הזה, ולא צריך לוותר על חלקים בארץ ישראל.

אפשר לשבת ולהתדיין ולהחליט איך אפשר להמשיך בצורה הזאת, שנוכל לחיות ביחד. אין בעיה.

סוף חלק א',

ההמשך מקלט את מספר 283,

לשחוט את הפרה, חלק ב'.