פה נטמן רבן של כל בני הגולה בגיל 6!
- - - לא מוגה! - - -
סיפרתי פעם שאחד הגיע לעיר ובכניסה היה בית קברות ובבית קברות
הוא ראה
שיש קבר, כתוב כאן את מן הצדיק, זה, זה, זה,
בן שלוש שנים.
צדיק בן שלוש, איך בן שלוש שנים?
תסתכל על עוד מצבה, פה נקבר חסיד בעל המופתים זה בן ארבע.
הכי מבוגר שמה זה היה בן שש,
יש רבן של כל בני הגולה וזה וזה, בן שש. אבל מה זה עיר של גמדים?
מה הולך פה?
נכנס לבפנים, רואה אנשים רגינים,
אנשים הולכים עם מקלות סבא וזה, זקן למד והכול, לא רואה גמדים.
אז הוא שואל אחד, תגיד לי, מה זה הדבר הזה? איך בית הקברות כתוב ככה? מה, אתם חוסכים אפס, זורקים את האפס, מה?
אמר לו, תשמע, אנחנו גם עצמנו לא מבינים מה זה, אבל תשאל את הרב, הנה, שמה יש לו את ה...
דירה שמה, תראה, תשאל את השאלה, תשאל אותו.
אז הרב אמר לו, תשמע, אני החלטתי פה לשנות.
אני ביקשתי לכתוב על המצבות, לא כמה, באיזה גיל אדם מת,
אלא כמה זמן הוא חי.
אז הוא בכלל התבלבל.
הוא אמר, מה פירוש?
מתי שהוא מת זה כמה שהוא חי, לא?
אם הוא מת בגיל 70, אז כמה הוא חי? 70. מה, יש משהו אחר? חשבון אחר?
אומר לו, לא.
תראה, אני דיברתי פה בעיר שלי כל הזמן שילמדו תורה, כי הם חיינו ואורך ימינו,
ונתתי דרשות והכול, לא מבינים פה, לא מבינים. הם מסתפקים פעם, ולומדים שעה, לומדים שעה וחצי, לומדים שעתיים, זה השיא.
אז אני החלטתי
שיכתבו על המצבות כמה אדם חי.
מה הכוונה?
אם בן אדם למד,
שעה ביום.
כל יום הוא היה מקפיד שעה, אבל מקפיד.
לא משנה את השעה.
מ-7 עד 8 הוא היה לומד בערב,
גם אם יהיה חתונה, הוא לא הולך.
עד שהוא לא גומר.
ובעיר קראו לו צדיק.
זה לא מפספס שיעור.
צדיק, זה צדיק.
אבל בן כמה הוא?
בן שלוש.
למה?
אם אתה צריך להיות 72 שנה,
תחלק ב-24.
כמה הוא למד?
שעה מ-24.
אז זה 1 חלקי 24.
תחלק 72 שנה שהוא חי
ל-24.
כשהוא הגיע לעולם האמת, כמה זמן הוא חי באמת? כי הם חיינו ואורך ימינו. שלוש שנים.
אז הוא יגיע למעלה,
הוא יגיד להם, כתוב בהלכה,
שמפני שיבה תקום, והדרת פני זקן.
אני שיבה, עברתי 70.
למה לא עומדים בית הדין מפניי?
אומרים לו, לפי הנתונים שיש לנו את הבן שלוש.
אני בן שלוש?
כן.
כמה למדת?
כל יום שעה.
אומרים לו, תעשה חשבון,
שעה מ-24, תחלק בחיים שלך.
אז בן כמה אתה? בן שלוש.
זה אתה.
ב-69 שנה זרקת לפח.
נתנו לך 72 שנה.
כמה ניצלת?
שעה.
אז בן כמה אתה?
זה שראית שמה
שהוא בן ארבע מקובל וזה וזה וזה,
זה היה חברותא של זה שלמד שעה, רק הוא הוסיף עוד כמה דקות למד זוהר.
וקראו לו מקובל, הוא יודע את הזוהר.
וזה רבן של כל בני הגולה, זה למד שעתיים.
זהו. זה השיא של העיר שלי.
לכן אני החלטתי שיכתבו כמה זמן אדם חי ולא בין כמה הוא מת.