"יין ולחם וכל זה, יש בזה גם בעיה?"
שואל: הרב, מחילה, יין ולחם, וכל זה, גם יש בזה בעיה?
הרב: עכשיו אני אסביר לך. שב, תירגע, כי אתה עלול להתמוטט. רגע, אני אסביר לו, הוא שואל. שואל, צריך לענות. הוא שואל.
תקשיב, בלחם, בלחם, אנחנו עושים לחם, הכל לבד, לחם, לחמניות, פיתות לפלאפל, פיתות לסאלוף, מה שאתה רוצה, הכל אנחנו עושים לבד. למדנו לבד, אין ברירה, למה? בפסח הייתה בעיה עם גלוטן. גלוטן זה חמץ, ולא גילו לאנשים שמשתמשים בחמץ שעבר עליו הפסח, וזה היה בעיה. אז הפסקנו בגלל הגלוטן, לא הגיע גלוטן לארץ במשך חודשים, אז היינו מוכרחים כבר להכין.
בינתיים, גילינו שבתוך הלחם יש משפרי אפייה, ובתוך המשפרי אפייה, יש כל מיני מרכיבים, שהם בעייתיים מבחינה כשרותית. וגם, כל מיני תוספות ודברים אחרים, שמוסיפים בלחמים וכו' וכו'. אז אנחנו עושים הכל לבד, שלום. זה הכי טעים, הכי בריא, טרי, הכל. מקפיאים, מחממים במיקרו, בתנור, צ'יק-צ'אק הכל מוכן, לא צריך לרדת למכולת. עכשיו, מוצרי חלב, הרגילים הפשוטים, 5%, 9%, תנובה, בד"צ 'העדה החרדית', אשל, גילה (גיל), כל הדברים האלה, פחות או יותר, זה בסדר.
חלב 3%, 1%, זה, בסדר.
עכשיו, גבינות שונות ומשונות שיש בהם תוספים כאלה, ומייצבים, וחומרים, וממתיקים, וכל מיני דברים, הם בעייתיים. אתה רוצה לדעת למה? תכתוב, כל המוצרים שמופיע בהם הסימן 'E', 'E', שזה אירופה, קיצור של אירופה (Europe), יש שמה מ-100 עד 1300-1400, תראה מה כל אחד מהם. אתן לך דוגמה. הרבה בתים, משתמשים באבקת, אבקת מרק. באבקת מרק, יש 74 מרכיבים, עד שנהיה אבקת מרק. בין המרכיבים, יש דבר, איפה איפה איפה אלחנן? איך קוראים לזה?
אלחנן: אלסיסטאין.
הרב: אלסיסטאין, מה זה אלסיסטאין? זה חומר שהוא גורם להעצים את הטעם שנמצא בדבר. נגיד, אם יש לך דבר מסוים, אתה שם את החומר הזה, הוא מעצים אותו. כמו שתגיד מכפיל. ממה הוא עשוי? משלושה (3) דברים: 1. שערות אדם, 2. כנפיים של עופות, 3. ציפורניים של חזיר. תבחר. זה אחד (1) משבעים וארבע (74). בתיאבון. אנחנו מסתדרים עכשיו בלי אבקת מרק, בכלל. אין לנו שום בעיה, כלום.
שואל: רגע, רגע, הרב...
הרב: רגע, רגע.
שואל: זה של אסם, ויטה, של מי?
הרב: זה לא משנה.
שואל: כל ה...?
הרב: זה חומר, חומר שמשתמשים בכל מקום, בכל מקום. עכשיו, תבין, תראה כמה זה לא בריא, חוץ משיש בעיות כשרות, כי חלק מזה זה צמחים, חלק זה מהחי או משומן חי, חלק זה סינטטי, וחלק זה כזה או כזה, כימי, שמעבדים אותו וכו'. אבל אתה צריך להבין, יש בעיה נוספת, שאסור לבטל איסור לכתחילה. מה פירוש?
לדוגמה, תבלינים. אתם קונים תבלינים מוכנים, אנחנו עושים תבלינים לבד. כל התבלינים, לבד. קונים את החומר גלם, בודקים אותו אישית, כמו שצריך לבדוק, ואחר כך טוחנים. ואנחנו מוצאים הרבה דברים שאתם לא מוצאים, כמובן, כי טחנו לכם את כל החרקים, והכל, טחנו לכם. כי אף אחד לא יכול לטחון (לבדוק) אלפי טונות, כל יום, לבדוק, לבדוק.
אתה יודע כמה לוקח לבדוק פלפל שחור? 100 גרם? 100 גרם? לזריז, חצי שעה. למי שלא זריז, נורמלי, שעה, 100 גרם, פלפל שחור. אז מי יכול לבדוק? אז מה עושים? לוקחים, שופכים למכונה, טוחנים, והכל. אבל זה אסור, אסור לבטל איסור, תולעים או חרקים, לכתחילה. כי אם כן, אם מותר, אז אני יכול, יש לי בשר, יש לי עכשיו, נגיד, כמות של מאה (100) חתיכות, אני אוסיף לזה כמה חתיכות של חזיר, ייבלע בפנים, יתבטל בתוך זה, אם זה לא חתיכה שהיא ראויה, ואין שום בעיה, ואני אבטל את זה בשישים (ב-60), וגמרנו,
ואני אוכל כל דבר לבטל בפנים. אסור! אסור! אם נפל בדיעבד, חתיכה, אתה מזהה, אתה מוציא אותה. ואם לא, יש כנגדה שישים (60), אז תלוי הדין, צריך לראות ולבדוק, יכול להיות שיהיה היתר. אבל זה בדיעבד שנעשה, אבל לכתחילה, להניח את זה בדעת שאתה יודע שיש פה כך וכך, ואתה טוחן, זה אסור. אז לכן, קודם כל, זה לא בריא. ודבר שני, זה אסור. עכשיו, אני אתן לך, רגע, דוגמה. יין הוא פחות בעיה.
אני אתן לך דוגמה. אנחנו בודקים, תבדוק גם אתה, אתה יכול לקנות פפריקה אדומה, לא חריפה, מתוקה. מתוך עשר (10) קילו, שלוש (3) קילו לפח. מה יש שם? קודם כל, שתדע, את הפפריקה האדומה, כמו שאתה רואה אותה מכווצת ומקומטת, שמוכרים אותה כמות שהיא, טוחנים אותה כמות שהיא, עם הגבעולים, עם העובש בפנים, תפתח, תראה כמה יש עובש, אני אומר לך שלוש (3) קילו, על עשר (10) קילו, שלוש (3) קילו, עובש, ותולעים (ברקע, תמונה).
הנה, תסתכל, תסתכל, אתה רואה? הנה. פפריקה, זה עובש בתוך הפפריקה, וחרקים, והכל, את הכל טוחנים לך בפנים. זה כולם עושים, כל ההכשרים, בד"צים, 'מד"צים', הכל. כי אף אחד לא בודק, אתה מבין? עכשיו, מה הם עושים? עושים מדגם. מה זה מדגם? בודקים קצת, פה ושם, לא מצאו בכמה, אומרים: "הכל בסדר". אין, אין בדיקה כזאת על פי ההלכה.
על פי ההלכה, אין בדיקה כזאת. צריך לבדוק כל דבר ודבר. ובפרט, שזה מיעוט המצוי, זאת אומרת, יש פה כמויות, תמיד זה פחות או יותר, שלושים אחוז (30%). אז איך אתה יכול במדגם? נגיד, אם יש דבר נדיר, נדיר, שאין בו, אף פעם לא מוצאים. נגיד, דוגמה, אבוקדו, כמעט אף פעם לא תמצא תולעים. בננה, מלפפון, נגיד, אף פעם לא תמצא. בעגבניות כן תמצא, בדברים אחרים. אבל יש דברים, נגיד, שלא.
אז שמה, אם אתה בדקת כמו שאומרים, ראית שאין חור, ואין פה ואין שם, לא הייתה כניסה, חדירה, אתה יכול, אני יודע מה, לסמוך. אבל מי שבאמת חכם, כבר מצאנו במקרים מסוימים, שמבחוץ הכל היה סגור, ומבפנים זה היה נמצא. אז אם אתה חותך, אתה מוצא. אתה לוקח קשיו? תפתח אותם תמצא, בכל אה, בוא נגיד, מאה (100) לפחות, אם זה טרי. אם זה לא טרי, אתה יכול למצוא בכל עשר (10), למצוא תולעת. בגרעינים שחורים, ודאי אתה מרגיש לפעמים את האבקה, כאילו.
מה, מה, מאיפה זה? מאיפה זה? מה זה? אז זאת אומרת, בכל דבר היום הוא מנוגע, כמעט. כמעט כל דבר. אז לכן, צריך בדיקה. אבל אף אחד לא בודק, כי זה תעשייה. תעשייה, מי יכול לבדוק? פעם, לא היה טחון, אנחנו היינו קונים. לפני ארבעים-חמישים (40-50) שנה, אמא שלי הייתה נותנת לי לקחת את ההוואן, ו... אתה יודע, כן, בום-בום, תאק, טראח-טראח, שהשכנים היו עולים למעלה: "הלו?!". אז זאת אומרת, היינו טוחנים הכל לבד.
למה? ככה היו מוכרים, אף אחד לא היה טוחן לרבים. אולי קצת, בחנות עושים, אבל לא תעשייה, שהיום יש לך את כל התבלינים, אתה מבין, בצבעים, בכל מיני שקיות. לא היה. פעם היה שחיטה של עופות, כמו היום, תעשייה? מה פתאום, היית הולך לשוחט, לרב, נותן לו שתי (2) עופות, ואתה מוציא את הנוצות, לפני חמישים (50) שנה. לא היה. לא היה דבר כזה 'עוף מוכשר', היו מביאים את העוף הביתה, והיינו מכשירים אותו לבד, שמים מלח, שמים במים, שמים הכל, עושים הכל לבד. לא היה.
התעשייה היום, הופכת את זה למסחרי. מסחרי צריך להרוויח, Time is Money (זמן זה כסף), צריך למהר, אז זה על חשבון הכשרות, כי אין זמן לבדוק. מה, אם תשב כל דבר לבדוק כמו שצריך, בדיוק, אז אתה לא תרוויח, אתה תפסיד. אז לכן, אתה לא יכול לאכול.
שואל: אוקיי, בסדר, הבנתי, אני רק רוצה...
הרב: יין...
שואל: יין.
הרב: אתה יכול, יין, תקשיב...
שואל: איזה? איזה יין הרב ממליץ?
הרב: בד"צ, בד"צ 'העדה החרדית', בשיטת ה'בית יוסף', תקשיב. זאת אומרת, ביין, אפילו אם היה שמה איזה ברחשים, או זבובונים, וזה נטחן להיות, וזה הופך בסופו של דבר לנוזל, ועובר סינון, על פי ההלכה, זה מותר. אבל, בשאר דברים, כיוון שזה נטחן ונשאר כמות שהוא, מעורבב עם זה, וזה ביטול איסור לכתחילה, אסור. אז לכן, תבלינים, אתה לא יכול, אתה צריך לקנות, או ממקומות שטוחנים כמו שאני אומר, שעושים בדיקה יסודית, או בבית, לבד.