הוא לא מחליט בשבילי - חלק א

- - - לא מוגה! - - - 

די! רגע! רגע! רגע! רגע! רגע! רגע! רגע! רגע! רגע! רגע! עכשיו רגע רגע יש לי כמה בעיות איתך פעם אתה רוצה להיות עם טומי בגן? אני, אני, אני חי... לא יודע רגע רגע רגע למה עשית? למה עשית?

הוא אמר לך לעשות? לא. אני אמרתי לך לעשות למה עשית?

שמע איך הוא... איך? רגע רגע

הוא ידע, הוא ידע שתעשה ככה. דבי, דבי, דבי, דבי, דבי, דבי, הכריזו על זה גם למעלה. תגיד לי רק, למה אתה רוצה להיות עם תחומי בליהנות? אני ח... אני, אני...

שמע.

הוא ידע, הוא ידע, הוא ידע. הוא ידע. הוא ידע. הוא אמר לך לחסוך? לא. מי אמר לך? אתה רואה? די. אתה רואה? שמע. די. רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע.

הבנת? אז רגע, אם הוא יודע מראש מה אתה תחליט. הוא לא מחליט בשביל... הוא לא מחליט, אבל הוא יודע, נכון? יודע. הוא שולח אותנו, מוליד אותנו בשבילי. להוכיח לנו, הנה, זה מה ש... לא! לא! לא, זה פרו שלך, הוא לא מוכיח לנו כלום! אני אראה רק את אילן. תשמע. כן, כן. עכשיו תקשיב. אני מוכיח לך. איך תוכיח? עובדה. אתה מגיע ואתה משחטטים.

אני מוכיח לך שזה נכון! אני מוכיח לך שזה נכון! אני מוכיח לך שזה נכון! אני מוכיח לך! שמע. אז אני אגיד לך... רגע.

אוקיי.

עד בגופנינה, השם ירפא אותך, רפואה שלמה. אמן.

שמע.

כן.

שמע רגע, אלוהים נתן איזה פעם מתנה.

באמת, מתנה, מתנה, למה לקח?

זה חידש, אני עוד לא יודע את התוצאות.

וואלה, מתנה, מתנה וזה כדור כאן.

לקח.

למה?

כאילו לא נתן.

אה?

נתן ולקח.

נתן ולקח אחרי כמה דקות. כתוב השם נתן, השם לקח. אבל למה לקח? אמרו לי שאתה תענה לי על זה.

אה? השאלה למה נתן. מה זה למה נתן?

הוא בירך אותי.

וואלה, מתנה, מתנה, באמת.

וואלה.

וואלה, מתנה, מתנה וזה בדור כאן.

מתנה, מתנה וזה בדור כאן.

לקח.

למה?

קלטות מספר 280-281.

הוא לא מחליט בשבילי.

מה שאני רוצה להגיד לך, אני רוצה להגיע לגיהינום,

אופי עניין, בשביל להיות עם תום מלאביב.

ערב טוב, בעזרת השם, נעשה ונצליח. והשם עלינו ברחמה וירוויח.

ובכן, יהודים יקרים,

אנחנו בפרשת ראה.

ראה אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה.

הפרשה מדברת

שחור לבן,

או ברכה או קללה.

אין מצב ביניים באמצע.

רוצה ברכה?

את הברכה אשר תשמעו אל מצוות השם אלוקיכם.

בקללה הם לא תשמעו.

זאת אומרת,

למעשה,

מרגע שהקדוש ברוך הוא אמר בהר סיני,

ראה אנוכי נותן לפניכם,

לפניכם זה כמו בשולחן שלפניכם.

היום,

ברכה וקללה מפי עליון לא תצא הרעות והטוב.

אין יותר רעות שיורדות מן השמיים ולא טובות.

אלא מה?

בכל מצווה

יש בה את הטובה

ובכל עבירה יש בה את הרעה.

זאת אומרת, הטובה באה מאליה לעושי הטובה והרעה באה מאליה לעושי הרעה.

זאת אומרת,

אין לנו להאשים את השמיים.

קרה מקרה פה ושם, למה הקדוש ברוך הוא פה עשה לזה כך ולזה כך? אין דבר כזה.

אנחנו מושכים או את הברכה אלינו או את הקללה אלינו.

לכן הפרשה אומרת, ראה אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה.

אתה רוצה רק ברכות?

תשמע לכל השם אלוקיך.

אתה רוצה קללות? אין בעיה, אל תשמע.

תעשה מה בראש שלך, מה שאתה רוצה תעשה.

אתה מושך את הקללות אליך.

זאת אומרת, במי זה תלוי?

מרגע שניתנה תורה בסיני זה תלוי בנו.

אז כל השאלות והקושיות נופלות.

למה ולמה ולמה ולמה? למה? בגללך.

זאת אומרת, כל אדם ואדם צריך לדעת ולקחת בחשבון שגורלו מסור בידו, הוא הדיין, הוא השופט, הוא הפוסק לגבי חייו. מה יהיה בהם?

כמה טוב או כמה רע?

אדם ירצה לשנות את חייו, בן רגע יכול לשנות. אדם רוצה לצאת ממצב של קללה לברכה, בן רגע על ידי תשובה.

הרי הוא כתינוק שנברא,

ופה מדברים כבר על אדם חדש.

ממילא אם אתה מוחק את העבר שלך על ידי התשובה,

אז יש פה אדם חדש.

לא מגיע לו לא קללות ולא צרות, לא מחלות, לא נגעים ולא ייסורים.

אבל אם בן אדם לא רוצה להמשיך בדרכו,

ורוצה אבל גם מהקדוש ברוך הוא טובות וברכות, זה לא הולך ככה.

אי אפשר להישאר רחוק מהקדוש ברוך הוא,

ולבקש את קרבתו.

אתה רוצה להיות קרוב אליו?

אתה רוצה שהוא ישמע לך? תתקרב אליו.

קרוב השם

לכל קוראיו.

אבל לכל אשר יקראו, באמת,

אתה אמיתי?

תתקרב אליו, אין לו בעיה. הוא מוכן שתתקרב עד כיסא הכבוד.

עד היכן התשובה מגעת?

עד כיסא הכבוד. שובה ישראל עד השם אלוקיך,

כי חשלת בעווניך. הקדוש ברוך הוא אומר,

העוון שלך שנעשה במזיד,

אני אהופך אותו לשגגה.

זה אם אתה חוזר בתשובה מתוך יראה.

כי אתה פוחד, עושה חשבון, תשמע,

בסוף אדם נפטר מן העולם.

לך תדע היום,

המצב קשה, אתה לא יודע מי יחיה, מי ימות.

אתה חושש מהמצב,

מכל מצב, לא רק מצב כמו שהיום בו אנחנו נמצאים, ואתה מחליט, די, עד כאן,

פשעתי, רשעתי, עוויתי,

חטאתי,

אני רוצה לחזור בתשובה.

הקדוש ברוך הוא אומר, אין בעיה, תחזור בתשובה.

כל הזדונות שלך יהפכו להיות שגגות.

שגגות.

זה כאילו עשית בטעות.

אבל זה עדיין לא עושה אותן נקיות.

העבירות לא הופכות להיות נקיות.

יש עוד חוב.

אם אתה זוכה לעשות תשובה מאהבה, וזה קצת קשה,

צריך הרבה השתדלות והרבה זמן.

אם אתה זוכה לעשות תשובה מאהבה,

גם הזדונות שעשית פעם בזדון הופכים להיות זכויות.

זאת אומרת, הקדוש ברוך הוא מוכן

גם להפוך את העוונות שלך לזכויות.

חילול השם שאדם עשה יהפך לקידוש השם.

אדם שחוזר בתשובה,

אז זה קידוש השם. יודעים שעד היום הוא היה לא בסדר,

לא הלך בדרכי התורה והמצוות,

ופתאום הוא השתנה לגמרי.

יש קידוש השם בזה.

ויש מצווה, ונקדשתי בתוך בני ישראל, יש מצווה גדולה.

יש עוד מצווה, ולא תחללו.

זאת אומרת, לא לחלל את השם.

אז אם אדם גם מקדש השם, הוא ודאי גם לא מחלל את השם. אז זה דבר נפלא.

אדם שזוכה לדבר כזה, זה תיקון גדול על כל העוונות שהוא עושה.

אבל מה לעשות, לצערנו הרב, הרבה אנשים רוצים לחיות וליהנות משתי עולמות.

רוצים קצת להיות דתיים וקצת להיות חילוני. דתילוני כזה, משהו קומסי קומסה.

מצב ביניים.

הרבה אומרים, אל תיראו אותי ככה, אני מאמין, מתפלל שלוש תפילות,

תפילין מניח מתי שיוצא לי, משלים מניין הם קוראים לי.

יש לו כמה מצוות.

צדקה נותן, חסד, גמילות חסדים,

כל מיני דברים.

ישראל,

אפילו פושעים שבישראל, רשעים שבישראל,

מלאים מצוות כרימון.

פושעי ישראל מלאים מצוות כרימון.

עושים מצוות עם ישראל.

אבל מה, אפשר גם לעשות מצוות כרימון ולהישאר פושע ישראל.

צריך לצאת מהגדר הזה לגמרי.

אדם צריך לשנות את דרכו.

והיום הקב' מראה לנו שהשעון חול שלנו הולך ונגמר.

הלחץ מן השמיים גדול ביותר.

אנחנו רואים שפיגוע רודף פיגוע, פיגוע רודף פיגוע, לא חומת מגן ולא עוד חומה ולא מגן ולא ביטחון ולא שלום ולא כלום.

והיום לא סופרים כבר את הנהרגים והנרצחים, רחמנא נצלן, את מספר הפיגועים סופרים.

קודם אמרו אחד, שניים, השם ירחם, השם ירחם, היום עשר, עשרים.

כבר לא יודעים איך להגדיר את זה.

ועכשיו כבר מתחילים לספור את הפיגועים. אחת, שתיים, שלוש, ארבע, חמש, איפה?

לאן רוצים להגיע?

אז רואים כבר קרוב לשנתיים, הקדוש ברוך הוא לוחץ, לוחץ, לוחץ, שולח את האויבים בעם ישראל, ואנחנו צריכים להשכיל

להבין שהקדוש ברוך הוא

מודיע לנו,

הדרך שבה אנחנו הולכים,

בזמן והעיתוי שבו אנחנו נמצאים,

לא מאפשרים יותר אורך נשימה.

לחץ.

הלחץ הזה הוא עוד קטן, מה שאנחנו עוברים עכשיו,

כי ברגע שתפתח חזית בצפון,

והעיראקים ייכנסו פה, כי האמריקאים הרי מתכוונים שם לעשות קצת בלאגן,

אז כבר חוששים?

רוצים לתת לנו כבר זריקות לבעבועות שחורות.

חיסון.

למה? כי העיראקים,

יש מידע, לא ישתמשו רק בקונבנציונלי, אלא כימי ביולוגי, בפרט אם המשטר ייפול.

נו, אז מה יהיה?

אנחנו ערוכים לזה?

אנחנו לא ערוכים למחבל אחד.

אנחנו לא ערוכים לשום מצב.

אז אוי ואבוי, אנחנו לא נעורר כרגע רחמי שמיים, שהקדוש ברוך הוא ירחם על עמו ישראל,

ונתקרב לעווינו שבשמיים כמה שיותר מהר. אנחנו רק נסבול, נסבול ונסבול ונסבול,

וכשנבין יהיה מאוחר כי יהיו מספר האבדות שאנחנו לא חלמנו אפילו שנגיע למספרים כאלה.

אבל מה לעשות?

אף אחד לא מדריך את העם הזה כמו שצריך ללכת

ולתת דוגמה ושיבואו אישי ציבור ואנשים מפורסמים וחשובים ויגידו, עד כאן, עשינו הכול. עכשיו בואו נפנה

למי שהיינו צריכים לפנות בתחילה,

לקדוש ברוך הוא, לאבינו שבשמיים,

ונאמר, אבא,

אנחנו חוזרים אליך בחזרה.

אם היה קם

מישהו בעל פיגורה ציבורית והיה עושה דבר כזה, היה רעש גדול.

ואם היה מצטרף עוד אחד,

עוד יותר רעש.

ועוד שלישי ורביעי וחמישי זה כבר היה יכול להפוך להיות זרם.

אבל אין את הנחשונים האלה, אין.

כי הכיסא, הכיסא, לאבד את הכיסא,

קשה לאנשים?

קשה לאנשים. אבל לדוגמה, בוש,

בוש לא מתבייש.

בוש.

בארצות הברית,

בית המשפט פסק

שיצטרכו להוריד מהדולר in God with Trust.

פסק, הייתה תלונה של אזרח,

הוא ביקש, כיוון שיש הפרדה בין דת ומדינה,

מה פתאום שיעשו כזה דבר?

אז בית המשפט החליט מה שהחליט,

ואז אמר בוש,

למרות שהשופטים פסקו שם

שצודק התובע שלא להזכיר שם שמיים,

בוש אמר, אם יש שופטים כאלה, הוא יחליף אותם.

אתם שומעים?

הוא אומר שכל האומה האמריקאית

חיה וקיימת ומצליחה בזכות האלוקים.

ולא ייתכן שבית המשפט

יפקיע את זה מהעם ומהאומה האמריקאית.

אין דבר כזה.

אתם שומעים?

בית המשפט מחליט.

אם אצלנו הבג״ץ היה מחליט משהו, מישהו היה יכול לזוז?

ונשיא ארצות הברית,

המדינה החופשית, שבחוקה שלהם כתוב שאין דת ומדינה הולכים יחדיו,

אבל על הקדוש ברוך הוא לוותר על השטר?

ושלא להזכיר,

ושבבתי ספר אומרים שהם תחת חסותו של הקדוש ברוך הוא,

זה הוא לא מוכן לוותר והוא יחליף את השופטים.

אצלנו איפה מישהו קם ועומד וצועק

ואומר בלי הקדוש ברוך הוא אנחנו לא זזים.

ואנחנו חייבים

את כל מה שיש לנו לקדוש ברוך הוא.

אף אחד לא מדבר על זה.

כאילו העם הזה קיים 54 שנה,

אין לו היסטוריה של 3,300 שנה,

שום דבר.

לא יאומן כי יסופר.

אז אם זה המצב,

ובמקום עם יהודי קיבלנו פה עם ישראלי חדש שמתכחש ליהדות,

אז אוי ואבוי, לאן פנינו מועדות?

לפיגועים ולאסונות.

הנה, אנחנו רואים לאן אנחנו מגיעים. 54 שנים המדינה רוצה לקבל לגיטימציה.

אחרי שאומות העולם אמרו שאפשר שיהיה פה בית ליהודים,

השכנים לא מסכימים.

לא רק שלא מסכימים, היום מדברים ברור.

אתם כולכם תסחו בים

עד שלא יישאר פה אחד.

זאת האמנה הפלסטינית אומרת ברור, והוצאנו קלטת על זה שאנחנו מסבירים בדיוק מה אומרת האמנה הפלסטינית.

אף שעל לא ישאירו ביד היהודים הישראלים פה.

הם אומרים ויתור על שעל אחד,

על סנטימטר אחד, זה ויתור על האסלאם, זה ויתור על הקוראן.

ואם מתעסקים עם פונדמנטליסטים כאלה,

הם רציניים,

הם מתכוונים ברצינות, הם עושים פיגוע, הם אומרים זה אנחנו, אפילו שהם יודעים שיקבלו אחר כך הפצצות והכול,

עד הסוף הם הולכים.

נו, וכשיש לך כאלה מתאבדים,

עד הסוף יש יותר מתאבדים ממה שאפשר לחמש אותם, יש יותר מתאבדים ממה שאפשר לחמשם.

אז איך אתה מנצח מלחמה כזאת? נו, מישהו יכול לתת לי עצה?

כל המדינה יושבת ומטכסת עצות.

אז מה אומרים לגרשות המשפחה? אז מה הם יעשו? יביאו מתאבדים שהם יתומים.

אז את מי תגרש?

את ג'ת דתי.

את מי תגרש?

אלא מה?

לגרש את המשפחה,

לא לתת להם כסף, לא לעשות... זה קשקושים.

זה לא יוריד את המוטיבציה,

זה רק מראה שישראל חלשה,

כי אם היא מתחילה לפנות לדברים מן הסוג הזה,

אין לקוח לעשות יותר מזה.

ואז מה יהיה?

המצב ימשיך ויידרדר.

והסכנת אירופה בכל פינה,

ויריות התחילו מכל מקום,

וזה עוד בלי לדבר על ערביי ארץ ישראל.

מה אחר כך?

בסוף אנחנו נצטרך לכרוע ברך ולפנות לקדוש ברוך הוא, להתחנן ולבקש ממנו, אבא,

לא יודעים מה לעשות, תעזור לנו.

אבל אז יהיה מאוחר להרבה יהודים, לצערנו הרב.

מאוד מאוחר.

וזה כתוב בזוהר הקדוש,

בפרשת ראה.

כתוב שם שאנחנו נזעק לשמיים עד שישמע אל ויענם. על שם זה נקרא ישמעאל.

למה צריך להגיע לזה? היינו חוזרים בתשובה, חוזרים לאבינו שבשמיים,

מקיימים תורה ומצוות, חיים את החיים שלנו, הולכים לעבודה,

קמים בבוקר, מתפללים, שומרים שבת, מניחים תפילין, קצת ברכות,

זה הכול.

מה ביקשו ממך? להיות יהודי זה לא אסון,

זה לא דבר איום ונורא, זה לא דבר קשה ומסובך.

עשו את זה כבר מיליון איש פה בישראל.

אז מה קשה? למה לא לעשות?

למה לחכות עוד?

למה כשיש צרה לבוא ולבקש אחר כך עצה וברכה וישועה? למה? למה לחכות לצרות ולאסונות, אם אפשר לפני כן?

בעוד הקדוש ברוך הוא אומר, ויאמר השם,

אם שמוע תשמע בקול השם אלוקיך וישר בעיניו תעשה,

באזנת על מצוותיו ושמרת כל חוקיו,

כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך, אומר הקדוש ברוך הוא.

אין מי ששם מחלות.

אני.

ואני אומר לך,

אתה רוצה לא להיות חולה אף פעם בחיים שלך?

אף פעם בחיים שלך?

תשמע מה שאני אומר.

הנה, אני אומר לך בתור רופא נאמן.

אם שמוע תשמע וקול השם אלוקיך,

וישר בעיניו תעשה,

ואזנת למצוותיו ושמרת כל חוקיו, לא לחפף,

כל חוקיו,

כל המחלה אשר שמתי במצרים,

כל המכות הנוראות והקשות ביותר,

לא אשים עליך.

כי אני, השם רופאיך, רופא פרטי, נאמן, מסור, אומר לך לפני שתחלה מה ההיגיינה, מה הדיאטה,

איך תחיה שלא תחלה.

שום רופא בעולם לא יועיל לך, כי הרופא שלך גם צריך אותי.

אני מחצתי ואני ארפא, ואין מיידי מציל.

אני אמית ואחיה.

הקדוש ברוך הוא אומר, אני, אין לי בעיה, אני יכול למחוץ ואני יכול גם לרפא.

אני יכול להמית

ואני יכול להחיות.

אין לי בעיה.

תן לי הצדקה.

תן לי הצדקה לדבר הזה.

בשביל להראות לכם, יהודים יקרים, שככה זה עובד,

והקדוש ברוך הוא מתכוון, אפילו בדור

כזה ירוד,

שבו אנחנו נמצאים,

ברחוקים-רחוקים מריבותינו לפני דור, ומריבותי ריבותינו לפני דור,

וכן הלאה, כמה שדרך יותר אחורה, היו יותר טובים מאיתנו.

גם בדור כזה הקדוש ברוך הוא מראה

שהוא אוהב את עמו ישראל ורוצה בטובתם.

ראה אנוכי נותן לפניכם היום ברכה.

אתם רוצים לקחת את הברכה, אומר הקדוש ברוך הוא?

היא לפניכם.

תעשו מה שאני אומר

ותקבלו ברכה.

יש הרבה אנשים שיודעים שצריך ללמוד תורה.

יש, הרבה שמעו.

אבל לא הרבה אוהבים ללמוד תורה. למה? צריך להתאמץ, לשבת ולקבוע זמן,

להגיע לשיעור, ולא תמיד זה יוצא, ויש דברים יותר בוערים,

יש דברים יותר חשובים, ויש קצת בילויים, וזה תוקע אותך בזמנים.

ויש אחד לא למד בכלל אף פעם, אז בכלל קשה לו, מה, אני אשב, מה, מדברים, אני לא מבין הכול.

אבל להתחבר לקדוש ברוך הוא בשיעור תורה, אין דבר טוב מזה.

למה החיבור בינינו לבין הקדוש ברוך הוא זה התורה הקדושה?

אתה לומד תורה, אתה מחובר באותה שואה לקדוש ברוך הוא.

דבוק בקדוש ברוך הוא.

ואתם הדבקים בשם אלוקיכם, חיים כולכם היום.

ואני מגלה לכם סוד.

יש הרבה אנשים שיש להם קשר עם הקדוש ברוך הוא בתפילות והכול, והם לא מרגישים שזה עובד.

הם מתפללים ומבקשים ומאמינים רק בו ופונים רק אליו,

ולא עובד, הם אומרים. אני מתפלל, מתפלל,

ולא שומעים אותי.

הוא מתפלל, כן שומעים אותו, זה כן, אני לא. למה?

יש אנשים שבאמת הם מתפללים ומחוברים, ושום תפילה לא הולכת ריקה. כל תפילה עולה,

אבל לא תמיד מתקבלת באותו זמן. יש תפילה ליום, יש לשבוע, יש לשבועיים, יש לחודש, יש ל-40 יום,

יש לשנה, יש לשנתיים, ל-40 שנה.

אין תפילה הולכת ריקה.

אין.

אבל מה, איך מעבירים את התפילות שהתקבלו כולם? איך עושים דבר כזה?

אם יש לך חיבור, אם אין סתימות,

אם יש סתימות בצינור,

אם יש בקו, כשאתה מדבר על מישהו בפלאפון, יש נתק,

יש איזה הר,

יש איזה מיסוך, לא קולטים.

לא קולטים.

הכול לא נאבד, הכול הוא נמצא.

אבל מה?

אין קליטה. למה אין קליטה? יש מיסוך.

כתוב, עוונותיכם היו מבדילים ביניכם ובין ה' אלוקיכם. יש עוונות שמבדילים.

אם אני מסיר את העוונות,

אז יש חיבור.

איך אני עושה את זה?

שימו לב, יהודים יקרים. אתם בטח יודעים, קצת מבינים באינסטלציה.

יש אנשים, יש להם סתימה,

סתימה בצנרת,

והמים מתחילים לעלות, וואו, נהיה שם בלאגן, אתה לא יודע מה לעשות.

יש היום מין כאלה תכשירים,

שאתה לוקח איזה מין אבקה כזאת או איזה מין נוזל,

ואתה שם, זה מבעבע ושורף,

שורף כמו מי אש כזה,

נכנס בתוך הצנרת, ממיס את הכול,

ממיס, ממיס, והופ,

המים חודרים והכל ישתחרר.

יש לפעמים סתימה בדרך בינך לבין הקדוש ברוך הוא. מייך סתום שם, יש עוונות,

אתה צריך להעמיס אותם.

אם אתה יודע להעמיס אותם,

ייפתח הצינור, הכול יעבור.

מה עושה סתימות הכי גדול?

הגאווה של הבן אדם.

הגאווה של הבן אדם, וואי, זה וואחד סתימה.

אי אפשר להעביר שום דבר, למה הוא רואה רק את עצמו? רק אני, אני, אני, אני, אני,

אני, אני, אני, אני, אני, אני, אני, הוא מתנפח כמו בלון, לא עובר שום דבר.

אבל בלון שהוא נפוח, תופס מקום, נכון? אבל אם מוציאים לו את האוויר,

נהיה ככה חתיכת ניילון כזה, גומי, חרטה,

דיק, דיק, דיק.

גם בן אדם הוא בדיוק אותו דבר, רק הוא מנפח כל היום ככה, מנפח את עצמו, מנפח אני ואני ואני.

אם תגיע לממדים האמיתיים שלך, ותבין שאתה כלום, ואתה אפס, ואתה תלוי בשם,

והבריאות שלך, והראייה שלך, והשמיעה שלך, והכל זהו.

אין לך שום דבר שלך, לא כסף, ולא כבוד, הכל קשקוש, הכל דמיון.

ברגע אחד הכל יכול להיעבד.

אם אתה תעשה לעצמך לבד,

תשים אתה את הממיס של הגאווה,

הכל יעבור.

אם תגיע לענווה להבין שאתה כלום,

כלום,

יש לך סיכוי שזה יעבור.

עכשיו, יש כאלה שזה לא מצליח. הם לא מצליחים, קשה להם. תשמע, אני ואני, בכל אופן, זה אני, אתה מבין.

קשה.

אז לפעמים הקדוש ברוך הוא מביא את האדם לדכדוך של נפש, מביא לו איזה מחלה או איזה צרה, שהוא נהיה אפס באמת.

הוא הולך עם הראש בקיר למטה, מושפל,

לא יודע מה לעשות,

פונה לאנשים, תגיד מה אני עושה,

תגיד מה אני פתאום, האני שלו נגמר מול הבעיה הזאת, הוא לא יכול להתמודד.

ואם זו מחלה, השם מרחם, רק לעמוד בתור ממקום לרופא, לרופא, לרופא, לרופא, וזה לא נגמר.

מה יעשה אדם מצב כזה? בלית ברירה הוא מרים את העיניים שלו למעלה.

הוא רואה אין, בני אדם לא עוזרים, אין מי שיעזור.

אז הוא פונה לאביש בשמיים, מה לעשות, יש סתימה.

יש סתימה, זה לא עובר.

אז צריך למוסס אותה.

איך הוא ימוסס אותה?

הצרות האלה גורמות שהבן אדם מתמוסס לבד.

לבד, לבד, לבד, לבד, ואז יש את ההזדמנות.

אז יש את ההזדמנות.

אבל זה עדיין לא מספיק, צריך חיבור, שהקו יהיה מחובר.

איך מתחברים עכשיו לקדוש ברוך הוא? טוב, אדם מגיע למצב של דכדוך.

איך מתחברים לקדוש ברוך הוא?

אם בן אדם

פתאום עוזב את כל הריצות והטרדות,

בדברים החשובים,

בסדרי העדיפויות הקודמות שלו, והוא מחליט,

קודם כל הקדוש ברוך הוא.

קודם כל הקדוש ברוך הוא. מה הוא רוצה ממני, א', ב', ג'? קודם כל מה שהוא אמר.

מה עוד הוא רוצה? זה וזה.

עוד זה וזה.

אם הוא יעשה ככה, כמו בוס.

אתה מרגיש שהוא רוצה לשחרר אותך מהעבודה? פתאום אתה מבין, כן, אתה רוצה לשתות? חסר משהו? אתה רוצה עוד משהו? גמרתי את העבודה, מה עוד לעשות?

פתאום אתה רוזף אחריו כל היום, מחפש עבודה, למה? שישים לב שאתה ממלא את הזמן 100%. אז אין טענה, אחד כזה לא מפטרים,

אחד כזה צריכים.

אבל אם אחד רואה מתמזמז, מאבד את הזמן,

מעביר אותו,

אחד כזה ברגע שמגלים שהוא עובד ככה, משחררים אותו.

אם הקדוש ברוך הוא יפתאום שאתה זריז מעבודת השם?

פתאום אתה מתחבר אליו, שיעורי תורה,

קובע עתים,

תפילות,

מקפיד בברכות, הולך עם כיפה, לא מתבייש, לא מתבייש שאתה הבן של הקדוש ברוך הוא, לא מתבייש, לא מתבייש.

הולך בדרך של יהודי,

אתה פותח צינור לקדוש ברוך הוא, חביבי, דבר ישיר, דבר ישיר.

הנה גיליתי לכם סוד,

עכשיו אני אראה לכם איך הוא עובד במציאות.

הייתי בארצות הברית

לפני כמה חודשים.

היה שם אבא שהגיע להרצאה,

בוכה.

יש לו בן, בן שלוש שנים.

חולה במחלת הסרטן.

כל חלל הבטן מלא.

בגיל שלוש לא ראו גידול בגודל הזה.

נתנו לו טיפולים כימותרפיים.

תוך כדי הטיפולים שרפו לו את הכבד.

ילד בן שלוש התנפח.

שלוש פעמים בשבוע עושים לו ניתוחים בהרדמה כללית, שואבים לו שני ליטר מים.

בקיצור, כשהוא בא להרצאה, הוא היה במצב שזהו, הבן שלו זה חסר תקווה, כבר אמרו לו, צריך להשתיל כבד.

זהו.

מבחינת הרפואה אין להם כבר מה לעשות, כבר נתנו לו סלט תרופות.

דברים שלא ניסו אותם אפילו.

אז הוא בוכה, הוא מבקש על הבן שלו, מה לעשות?

מה לעשות?

אמרתי לו, יהודי יקר,

אתה לומד?

אז זה נראה שאלה ככה, מה יש פה? אתה לומד?

אז הוא אמר, לא.

מה אתה עושה? הוא אומר, כמו כולם, עובד.

ועכשיו אני אפילו לא עובד, כי אני רתוק למיטה של הילד.

אתה מוכן ללמוד שעתיים ביום?

אמר, כן.

אמרתי לו, טוב, אני אברך.

נתתי לו ברכה.

כשהילד יהיה בריא, בעזרת השם, יצא מבית החולים.

נו, מה ביקשתי ממנו?

כלום, לא.

מה זה שעתיים?

עכשיו, כשהילד חולה, הוא 24 שעות, הוא ואשתו כל הזמן בבית החולים, לא שעתיים. אין עבודה. אין עבודה. הוא לא יכול להגיד, אני עסוק,

יש לי עבודה, אני לא יודע, אל תחזיקו לי את הילד פה.

אין דבר כזה.

החיים שלו עכשיו מכונסים בבעיה אחת.

הילד.

בן אדם במצב כזה מגיע לדכדוך.

הוא מגיע לדכדוך, וזהו, אין לו מה לעשות. הוא עומד לפני אלפיים איש,

לא מתבייש.

בדרך כלל אנשים מצניחים את הצרות שלהם. באים לצד, מבקשים שקט, שאף אחד לא ישמע.

עומד לפני אלפיים איש, בוכה, כמו ילד קטן.

זה לא פשוט.

זה דכדוכה של נפש.

מה ביקשתי ממנו? שעתיים. למה שעתיים?

למה בכלל ללמוד תורה?

להתחבר לקדוש ברוך הוא. תתחבר, תתחבר.

אם יהיה חיבור בינך לבין הקדוש ברוך הוא, יש על מה לדבר.

אבל אם בן אדם לא מוכן להתחבר לקדוש ברוך הוא, אז מה אתה רוצה ממני?

לא אני עושה.

הקדוש ברוך הוא עושה.

הוא עושה. תתחבר אליו.

אם אתה מתחבר אליו, אני יכול לבקש זכות הרבים גדולה ביחד.

נתתי ברכה.

אחרי כמה דקות,

חילוני

קם מהקהל

ומבקש

לשים ציצית ולחזור בתשובה לרפואתו של הילד.

קם, שם ציצית, מברך שהחיינו.

אני אומר לציבור, רבותיי, נפל דבר.

נפל דבר.

הילד בן השלוש החזיר את הבחור הזה בתשובה.

כל המציל נפש אחת מישראל, מידה כנגד מידה, ראוי להינצל.

יש חשבון.

מי מוכן

לרפואתו של הילד לקום

לקבל עול מלכות שמיים?

דקות,

מאה איש עלו.

חילונים.

שמו ציציות, קיבלו עליהם עול מלכות שמיים.

משהו, משהו.

מי שהיה שם בכה ושמח ושמח ובכה ובכה ושמח.

זה היה מחזה לא יאומן.

נגמר הערב.

אחרי שבועיים מודיעים לנו שחל שיפור ניכר בילד.

אחרי חודש נעלמה המחלה.

אין מחלה.

לא גרורות.

הכבד חי.

היה שרוף.

מחימו.

חי.

הילד השתחרר בבית.

כמו כל ילד בריא,

חדש.

ההורים קיבלו אותו במתנה.

אתם מבינים מה זה?

זה,

זה החיבור, החיבור.

ראה אנוכי נותן לפניכם היום ברכה. תרצה ברכה? אם תשמעו.

אל מצוות ה'. מה ביקשתי? תשמעו רק.

לא ביקשתי, תעלו הרים, תרדו גאיות,

תשנוא על מיטות ממסמרים.

לא פקירים,

לא בודהה, לא כלום. דברים פשוטים.

תעשו, תקבלו.

אם תבו הושמעתם,

טעו בארץ תאכלו.

אבל אם תמהנו ומריתם,

חרב תעוקלו.

הכל תלוי בכם. עם ישראל, אתם הבנים שלי, אומר הקדוש ברוך הוא.

אבל בגלל שאתם הבנים שלי, בנים מלכו של עולם, ואתם בני מלכים,

אז ההקפדה עליכם גדולה. לא בחרתי סתם אתכם, בחרתי אחד-אחד.

כל אחד באור יהודה,

הקדוש ברוך הוא בחר אותו אחד-אחד.

כל אחד ואחד.

אתה ראוי להיות הבן שלי, אומר הקדוש ברוך הוא.

אז מה, אנחנו מתביישים בקדוש ברוך הוא? הוא לא מתבייש בנו.

אנחנו מתביישים בקדוש ברוך הוא שלא מוכנים ללכת עם חזות של יהודי שאומר תורה ומצוות?

אז איזה פנים יש לנו לבוא לבקש ממנו, תעזור לי, תן לי פרנסה,

תן לי זה, תן לי זה?

אם אתה מתבייש בי, אומר הקדוש ברוך הוא, מה אתה רוצה ממני?

אתה מסתדר, לא?

בחברה שאתה חי, אתה מבסוט.

יהודים יקרים,

מה שאני אמרתי לכם כרגע,

כל אחד מכם יכול לעשות עם החיים שלו. בן רגע,

מפה הוא יכול לצאת אדם אחר, חדש, חדש,

מזל חדש, כמו שאומרים, מזל חדש, להיות מחובר לשורש, לנשמה שלו באמת,

בלי נתק,

בלי סתימות, משוחרר,

והקדוש ברוך הוא ישפיע ויזרים לו שפע של טובה וברכה.

אבל הוא צריך להתחבר לקדוש ברוך הוא. להתחבר זה דרך של מצוות.

בואו אני אראה לכם את הקטע, בעזרת השם ברח, מה היה שם.

שישתחזו בעיניים ותבינו מה ניתן לעשות גם בדור הזה.

כל יהודי ויהודי שנמצא כאן, בבקשה.

מאזינים יקרים,

לקהל שבאולם מוקרן כעת הסרט נס מצולם,

הסיפור של אליה יואב.

בהרצאה שהתקיימה בברוקלין קולש בתאריך 9.6.2002,

אירע הסיפור הבא

בעיצומה של הרצאתו של הרב אמנון יצחק,

ותוך כדי התעניינות וקשב רב מצד הקהל,

קם אדם נסער ונרגש שהוא אביו של הילד אליה יואב,

שחלה במחלה קשה.

האב סיפר בהתרגשות שבנו נמצא במצב קשה מאוד,

ושכל הניסיונות לייצב את מצבו עלו בטעות.

ולא רק שהניסיונות לא צלחו,

אלא המצב של הילד הלך והידרדר.

הרופאים גם הם השתכנעו שאין מה לעשות עם הילד,

מאחר והמחלה פשטה על כל האיברים הפנימיים של הילד.

הריאות של הילד כמעט והפסיקו לתפקד,

והכבד גם הוא הלך ונעלם.

הרופאים ניסו לייעץ ולהמליץ על השתלת כבד,

אבל גם אפשרות זו נראתה כבלתי אפשרית,

מאחר ומצבו של הילד לא אפשר המתנה כה ארוכה עד לביצוע ההשתלה.

הרופאים לא נשאר אלא להרים ידיים בייאוש,

להשתתף בכאבם של ההורים.

וכאן, תוך כדי סיפורו של הילד,

פרץ אב בבחיו והתחנן בפני הרב שיעזור לו.

והרב, בניסיון לעזור לילד וגם לאב השבור,

פנה לאב ושאל האם הוא מסכים לקבל על עצמו שעתיים של לימוד תורה כל יום.

והאב כמובן נענה בחיוב.

הרב בירך את הילד ברפואה שלמה,

והקהל ענה בהתרגשות רבה,

אמן.

ואז קמו כמאה אנשים מהקהל וקיבלו על עצמם

בלב שלם עול מצוות ברפואתו של הילד אליה.

וכעבור חודש ימים אירעה דרמה גדולה.

הילד אליה החלים לחלוטין מהמחלה הנוראית,

והכבד גם הוא חזר לתפקד כאילו ולא נפגע כלל.

הצוות הרפואי אשר טיפל בילד לאורך כל תקופת המחלה,

וטען בבירור שאין מה לעשות עם הילד,

עמדו נדהמים בפני התופעה הנדירה ונאלצו להודות שיד ה' בדבר.

הסרט הופק באולפני שופר.

את הסרט המלא וסרטים נוספים ניתן להשיג במשרדי שופר,

בכל מתתיהו 10 פנימה או בטלפון

677779. בווידאו רואים טוב יותר.

תודה.

כן, יהודים יקרים, הילד כבר נמצא שבועיים פלוס כבר בבית, בריא ושלם, והתוצאות גם טובות של ה-MRI.

הכל בסדר, חזר להיות בריא ושלם, נישא ניסים,

שעתיים לימוד תורה.

שעתיים לימוד תורה שיהודי מוכן לקבל.

תראו כמה סבל נחסך, כמה צרות, כמה ייסורים, כמה כספים,

כמה חורבן של בית יכול להיות מדבר כזה.

אז מה עושים?

מתחברים לקדוש ברוך הוא.

שעתיים.

תארו לכם אחד שלומד 4 שעות,

מי שלומד 6 שעות ומי שמקבל עליו עול מצוות לגמרי.

אשריו ואשרי חלקו.

בקיצור, היום אפשר לראות גם בדור הזה דברים שאי אפשר להסביר אותם.

רק יד ה' וההשגחה של הקדוש ברוך הוא על בנם.

כן, זאת הייתה פתיחה למי שיש שאלות.

בבקשה.

יש לי אותו בעיה שיש לי בן שנמצא פה איתי, בן 28,

שהוא היה בריא לחלוטין.

איש בניין,

ובשלב ינואר השנה הוא פשוט החל לקבל סחרחורת,

ולאט לאט עיבד את הראייה.

בבדיקות בבית חולים התגלה שיש לו סרטן בראש.

הוא אושפז לאחר בדיקות בתל השומר חודשיים, כששכב פלטה עם אינפוזיות רצופות,

כששכבתי איתו גם אני ברצפה, חודשיים ויותר.

לאחר חודשיים עבר כמובן הקרנות.

היום הוא מטופל עם כדורים בבית,

ברור שהראייה אין לו,

הזיכרון חלש,

ואני סועד אותו כבר החודש השביעי בבית,

כשאני לא עובד ולא עושה כל דרך אחרת.

פניתי לכל גורמים, רבנים, רופאים, בתי חולים, לכל, ואני עוד ממשיך,

ואני ברגע הזה כאן אצל הרב.

מה המצב הוא כרגע?

מצב שאין ראייה באופן מוחלט. מבחינתם זה לא יחזור.

מבחינתם אין להם תשובה,

יש להם ספקות אחרות.

מבחינתם אני מתמודד עם מה שיש לי בבית.

ומה עם הסרטן?

הסרטן, לפי הבדיקה האחרונה, שהיה קיבוץ באיזשהו מקום,

אבל הוא מתפשט, התפשט בראש, ואי אפשר לנתח או כל דבר לעשות ברגע הזה.

הבנתי. אתם בבית שומרי תורה ומצוות? חיובי.

אתה לא קובע עיתים לתורה.

אני לא קובע עיתים לתורה,

אני רק מופיע שיש הרצאות,

ובית כנסת, את הדברים שכל אדם שעובד ועושה עליהם.

אשתך לא הולכת עם כיסוי ראש?

אשתי כמוני דתייה רגילה.

צריך להיות קצת יותר מהסטנדרט הזה.

אתה מוכן ללמוד שעתיים תורה ויתכסה את הראש? אני פניתי לפני שבוע, יש שיעור אצלנו ביישוב, ואני בעזרת השם מתעתד להיכנס לשם.

שעתיים ביום.

כמה שהשיעור נמצא שם?

לא, אתה תוסיף.

אשתדל לעשות גם את זה. אשתדל זה לא מספיק. אמרתי שאני אכנס לזה.

אוה, שעתיים ביום. ביישה תכסה את הראש, בעזרת השם?

נעשה כל מאמץ, כן.

היא פה? לא.

והבן, היום הוא שומע אותי? איפה הוא? הוא לידי פה, יושב.

הוא יכול משהו לעשות?

מה למשל?

הוא מתפלל, מניח תפילין?

הוא מתפלל,

אני לוקח אותו לבית כנסת איתי, והוא מתפלל את מה שהוא יכול, ואני מקריא לו, קורא לו. ותפילין, תפילין? תפילין אני נותן לו, אני בבית.

אבל הוא מניח כל יום תפילין? לא כל יום, לפי המצב. יש מצב שהוא בשינה, יש מצב שלא תלות בי.

טוב, אתה תתאמץ שכל יום הוא יניח תפילין. בעזרת השם.

בסדר. עכשיו, הכי חשוב,

זה שהוא יגיד קריאת שמע כל יום כמו שצריך.

זאת אומרת, קבלת עול מלכות שמיים.

זה שהוא יקבל כל יום כמו שצריך. זאת אומרת,

לא מרגיש טוב, כן מרגיש טוב.

את אשמח ישראל שיעבור כמו שצריך.

בסדר?

אז אמרנו,

שעתיים ביום לימוד תורה, האישה כיסוי ראש,

הבן תפילין וקריאת שמע עול מלכות שמיים.

בסדר? בעזרת השם. הנה, יש פה ציבור של יהודים קדוש.

אנחנו נברך, הם יענו אמן.

בעזרת השם, יהי רצון שהתפילה והברכה והאמן יעלו לשמיים ויתחברו למצוות שאתם מקבלים על עצמכם.

אמן.

מה השם שלו ושם האימא?

שרון בן מרים.

שרון בן מרים. חששנו לו גם את השם חי.

בהוראה של מי? של הרב, שעשינו לו בבית כנסת.

שרון חי בן מרים.

השם ירפא אותו ברפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל מהרה,

ואת הסרטן ייקח וישים בצד השני אצל ערפאת.

אמן.

בעזרת השם.

ישועות, אם ירצה השם במהרה.

כן.

כבוד הרב, אני קצת טיפה מתרגש, אבל אני אשתדל להתעלות.

אני עשוי ללא חטא.

היום אני בן 28. לא מפחד מכלום.

אני פשוט מספר לך.

לא מזה, זאת אומרת, זה שלמעלה, אני מגיל קטן הולך לישון יחד איתו.

אומר לה לטוב לאבא, זאת אומרת, אליו אין לי אבא מגיל קטן.

ומה שאני רוצה להגיד לך, אני רוצה להגיע לגהנום בשביל להיות עם טומי לפיד.

זה בלב שלי.

אני רוצה להיות בגהנום עם טומי לפיד. אני לא מפחד.

אני לא הולך לעשות שטות כמו חס וחלילה, אתה יודע.

אני יש לי, אמרתי לך, אני עשוי ללא חטא. ללא חטא זה... ללא חטא. ללא חטא. בשביל להיות... ערפאת זה הקדוש ברוך הוא יטפל בו. טומי לפיד זה שייך אליי.

אני מתכוון לחזור בתשובה עוד שלוש שנים, זה מה שאני החלטתי.

כי יש לי 12 קלטות שלך,

ואני מעתיק אותן לדף,

אם זה,

האי ממרץ שאמרה על הקונצרטים את מה שהיא אמרה,

אם זה את שבע מצוות נוח לגויים שמגיע להם,

ועוד הבודה ואיך להחזיר, אני מעתיק כל שאלה ושאלה.

אני יודע שאני אחזור בתשובה,

ואני רוצה גם לבקש ממך רשות. אימא שלי הסכימה לי, היא אמרה רק עם הרב,

שכשאני אחזור בתשובה יש לה שיער ארוך.

אני אוהב להקדים את הזמן שלי.

אתה אמרת באחת הקלטות שלך שהרכבת נועדה בשבילנו לנסוע בנוחות וללמוד תורה, נכון?

עכשיו, היום עושים הדבקות שיער.

אני רוצה, כשאני אחזור בתשובה, כדי שאימא שלי תדע שדיברתי איתך ושאלתי אותך,

לחתוך מהשיער שלה,

להאריך טיפה את הפאות ולעשות פאות עד כמה שאני ארצה, עד האורך של השיער שלה.

יש מישהו שיכול, כאילו,

יש בזה, כאילו, אסור?

בתשובה, הילד הקטן כזה אמר לי לפעמים קודם, לפני דקה, שהתימני,

הוא אמר לי את זה.

התחלנו לדבר, והוא אמר לי, תשמע, תימני, שמעתי שאו אפס או מאה,

אשכנזי זה או חמישים או שמונים.

העדה הבוכרית זה ישר הכול, כל הדת.

והוא אמר לי את זה.

אז אני מבקש, בבקשה, קודם כל שתאשר לי אותם, שאני אחזור בתשובה בעזרת השם.

אני יודע שאני אחזור.

כן.

עכשיו, רגע, רגע, יש לי כמה בעיות איתך.

אחת,

זה למה אתה רוצה להיות עם תאומים בגיהנום.

תראה, אני סובל כאן ומאמין באלוהים.

אין, לא יעזור, אני, אין לך מושג, כבוד הרב.

אין לך מושג, כבוד הרב.

אפילו שמעתי על הסיפור עם מנשה והצדיק ההוא שהוא רץ לנצרות מרוב הטומאה שקיימת כאן,

ואני יודע למה אני מתכוון, אם זה...

אוקיי, בלי לפרט.

תגיד לי רק, למה אתה רוצה להיות עם תאומי בגיהנום? למה? אני רוצה, אני, אני, אני, אני חי... לא יודע.

יהודי כזה,

שאתה רואה את השנאה שלו,

אז... אבל למה אתה איתו בגיהנום?

למה?

אני חייב לראות אותו.

אה, אתה רוצה רק לבקר אותו, לראות אותו. אני חייב להיות עוד זה ש... או להתגלגל איתו בעיה, לא משנה מה. אני חייב לראות את תאומי לפיד. אתה חייב לראות מה הסוף שלו. זה שנאום.

אני גם יכול להוכיח לך את זה. הבנתי, אבל אתה רוצה כאילו לראות מה יהיה איתו בסוף.

אני, הרי יש סוף. הבנתי, עכשיו אני רוצה להגיד לך רק דבר אחד.

יכול להיות גם שטום יחזור בתשובה ויש לו תוכנית לפני שלוש שנים שלך. אני מקווה מאוד בשבילו.

או.

כשהוא יחזור, אני מבטיח לך, באותו רגע אני... רוצה להיות בגן עדן שלו.

כן, אפשר להגיד. זאת אומרת, תשמע,

הוא היה פעם, אתה מבין, ימני,

אחר כך הוא נהפך קצת שמאלני,

אחר כך הוא באמצע,

הוא, אתה יודע,

כן, אבל הוא בונה את עצמו כבר, הוא בונה את עצמו להיות, הוא כבר בנה את עצמו. אין לו כבר מה לבנות, הוא כבר הרס את עצמו, אתה מבין? הוא נהיה שם דבר, אתה מבין? אם אחד כמוך מוכן להיות איתו בגיהנום כבר,

אז המצב שלו כבר לא טוב. זאת אומרת, לא נותן לו צ'אנס אפילו אחר. אי אפשר.

או.

עכשיו,

בואו אנחנו נוותר על הרעיון הזה בינתיים,

למה נתפלל עליו, אולי גם הוא יחזור בתשובה.

אמן. עכשיו, למה אתה קבעת שלוש שנים דווקא?

מה אכפת לך לעשות את זה קצת יותר מוקדם?

אני יכול להגיד לך בדיוק, כבוד הרב, זה יכול להיות אפילו שנתיים.

או,

זו התקדמות יפה כבר שנה, תוך דקה.

קיצרנו. איתו אין לי משחקים איתו, גם הלוואי ואכלתי גם עכשיו, אני יודע שאי אפשר. אתה יכול, אתה יכול. לא, אי אפשר, אי אפשר. עכשיו אני אגיד לך גם למה ותסכים איתי, כבוד הרב. למה, למה?

אני, כל פעם שאני מדבר על דעת טיפה,

כל החברים שלי שקוראים לי משוגע, שאני טיפה אומר ככה, שיש בכלל אלוהים בשמיים. לכל החברים שלי, הם קוראים לי משוגע.

כשאני עושה קעקוע של רון ארד,

הם קוראים לי משוגע.

הם קוראים לי משוגע כשאני עושה קעקוע לפחות עם טעם.

אבל כל החברים שלי אוהבים אותי, יודעים לי שיש לי לב טהור, ואין בעיה עם גיא. מה שאני לא אעשה, הם איתי מאהבה.

עכשיו, הדבר השני שמציק לי, ראיתי איך

אני איכשהו לומד פסיכולוגיה מאז התאונת דרכים שעברתי לפני שלוש שנים.

איבדתי הכרה,

ומאז הייתי פתוח לספרים ורק כל מיני דברים של

לנתח דברים וכל זה.

עכשיו, ראיתי את אלה בהיכל, היכל בלי תרבות.

לא, היכל בלי תרבות,

אז אלוהים ישמור את ההוא זה שדיבר עם הטלוויזיה. בכלל, שאנחנו, אין לנו תרבות.

אני בא מעקוף, סבא שלי בא מעקוף.

בסדר.

אני לא אדבר על זה, אני אדבר אבל על האוניברסיטה,

הצעירים שכאילו אמור לך ללכת.

אז עכשיו אני לוקח על עצמי,

לקחתי כבר על עצמי, כבוד הרב,

והייתי אצלך במתיתיהו עשר,

ואני אמרתי, דיברתי איתם, אני חייב שכבוד הרב יביא לי את הבחורה עם הקונצרט,

את ג'ון אדמס שיש לך, את כל המסמכים האלה,

אני עם הקרקוע הזה,

הגיל הזה והגיל הזה,

ואני אספר לך אם תרשה לי את הסיפור עוד מעט של אימא שלי עם הנחש,

אני אצליח להגיע לאט-לאט לאוניברסיטה.

מה, באה להגיע? לא, לא, צריך להגיע, זה לא קל.

יבוא בחור כמוני עכשיו, גיא צעירי,

רוצה להרצות לכם מהי חוכמה, או מהי לוגיקה פשוטה.

זה לא עובד ככה. כבוד הרב, בטוח אתה יודע את זה.

שמעתי שישבת שבע, שמונה שנים לבד, הסתגרת ולמדת את כל התורה.

אז אני היום יושב עם ה-12 קלוטות שלך, וכמו מבגר, לוחץ סטופ פליי.

נסה לנחש, כבוד הרב, הגעתי כבר לקלטת חמישית. סטופ פליי. כל משפט שאומרים על הציונות.

חבל לך, יש לי תמליל, בכל נמצא באתר האינטרנט, מתומלל הכול. אני, אני, אני, אני לא מפותח, אין אצלנו משהו. לא מפותח.

החברים שלי, הבחורים שלך אמרו לי, קח קלטת,

קלטת של רדיו, אתה יודע, לשמוע. אני לא מסוגל.

אין, עיניים, חייב לראות עיניים.

התימנים, או אפס או מאה. אומרים, קטן, שחור ולא קולט.

אבל תשמע, מותיק,

אני אגיד לך משהו.

שנתיים, אתה אומר.

אני אומר לך,

הערב אפשר לעשות את זה,

ועוד קושייה רק נשארה לי אחת.

למה אתה רוצה את השיער של אימא שלך וסימונים,

אם אתה יכול לגדל את זה לבד?

קודם כול, אתה צריך לדעת למה אתה שם את הסימונים.

אני, באותו רגע שאני שם אותם,

זה לאות, כשאני אלך, אני אף פעם התביישתי באלוהים שלי,

כמו שאני לא מתבייש ברון, שצוחקים עליו.

אני רוצה, באותו רגע שאני חוזר בתשובה, אין. אני... על המקום, יעלה. מה זאת אומרת? אם אני יכול... ישר סימונים. ברור. אם אני שיש שיערו, או מהשיער של אימא שלי בכלל.

הבנתי. אז קודם, אז קודם, אז קודם, אז קודם, אז קודם, קודם כול, אני רוצה להגיד לך דבר אחד.

שפאות כאלה זה הידור מצווה,

ואין לך חובה.

אבל אם אתה כבר הולך עם עד מאחורי העצם,

אז למעשה פאות אתה מקיים.

זה שאתה תזכה לגדל של אחרים, זה לא מצווה שלך.

שלך זה מצווה שלך.

במצווה עליך לגדל, לא על אחרים.

ולשים של אישה עליך זה בכלל לא שייך.

ושל אימא עוד, אוי ואבוי.

למה עשו?

למה? זאת אומרת, זה שיער של אימא שלי.

כן.

הרי אמרת שאת הרכבת

נתנו לנו בשביל לימוד תורה זה נפול. אני לא אגיד לך... הדבקת שיער זה... אני לא אגיד לך איזה משנה בחולין.

עד הסוף. שהיא מאוד מזעזעת, כן.

אבל בוא אני אגיד לך דבר אחד פשוט.

אתה בעזרת השם יתברך יכול לחזור ברגע אחד,

ושעה אחת קודם יפה יותר.

אני אראה לך עכשיו קטע קטן.

באותה הרצאה שהייתי בברוקינג קולג' בארצות הברית

היה שם בחור צ'יק, לא תימני, דווקא אשכנזי,

חמישים-שמונים כזה.

גבוה, חסון,

עם קוקו בלונדיני, ככה ארוך עבות,

ודיברתי איתו.

אז הוא שאל אותי שאלה, ואני ככה התחלתי לענות לו, ובסוף דיברנו על הקוקו.

על הקוקו.

והוא אמר, לא, לא, לא, לא, לא, לא תגזור לי, לא תגזור.

לא תגזור. אמרתי לו, למה?

התחלנו לדסקס,

בסוף מהקוקו הזה יצא קוקו מביא קוקו.

לא קוקו אחד, שני קוקואים.

אני אראה לך את הקטע.

אני מאמין שזה ידבר אליך,

ותראה שאפשר ברגע אחד לקפוץ לגן עדן, לעזוב את טומי.

תהיה איתי.

תהיה איתי בגן עדן, ואני אדבר איתך ואתה תרשום.

אני אדבר ואתה תרשום.

בוא נראה קוקו.

אני יכול להגיד על שתי דברים ואז נראה ונצא את כבודו להמשיך? כן, כן, למה לא?

אחד, אני אספר את הסיפור של אימא שלי. קצר אבל? כן. אוקיי.

ובקצרה, אימא שלי מספרת לי מה שאני תינוק,

היא מגיעה הביתה עם כל המשפחה שלה, רואה נחש עם יהלומים מסביב.

וזה אימא שלי, אתה מניח? איפה היא רואה את זה? בחור בקיר.

כן.

אח שלה נוגע עם הרגל, מפיל אבן אחת.

היה אסור לספר את זה. אימא שלי מספרת לי את זה עד היום. היה אסור לספר את זה אם אתה מספר את זה לשכנה,

הנחש נעלם עם היהלומים.

אימא שלי סיפרה על השכנה, הנחש נעלם.

אמרו שההנחש הגיע אחרי 50 שנה.

היום כבר עבר 54 שנים.

זה בשביל כבוד הערבים, אם יש לך מושג,

אני לא יודע, וזה משהו שאימא שלי צדיקה,

אני אומר לך.

אני יודע, אין מצב שהיא בכלל, אני לא רוצה להגיד בכלל את המילה הזאת,

שהיא תשקר לי.

אני יודע מה השאיפות שלי. אני חייב ללמוד אותך.

אני חייב שאתה תעזור לי. בבקשה. עכשיו תעשו בקשה שנייה.

את כל החומרים, ג'ון אדמס, אחותו של אדמס, כל הגויים,

כל מה שאפשר להכניס למוח שלי.

אני עברתי תאונת דרכים לפני שלוש שנים, אני לא עושה כלום. מקבל ביטוח לאומי, יש לי תביעה שלוש מיליון שקל, בעזרת השם,

מקבל את הכסף עוד שנתיים.

זו התביעה שלי.

בינתיים מקבל כסף בביטוח לאומי, תאמין לי, אין לי שום בעיה.

טוב, מעכשיו, לא יודע, מה שלא יהיה.

הבנתי. רק תביא לי את החומר שלך כדי שאני אוכל לבוא עם ה... זה אין בעיה, אני אתן לך. אבל לגבי הנחש, אני אגיד לך, הוא שקרן מההתחלה היה.

הוא עבד על אישה,

על חוואה, והחטיא את הדם, וגרם מאיתה לעולם.

והוא גם עבד על אימא שלך.

אתה מבין?

נחש אי אפשר להאמין לו, אתה מבין? גם אם הוא מביא יהלומים.

אז צא מזה, עזוב את הנחש.

הוא לא בא 54 שנה,

הוא לא יבוא, אל תדאג.

מתימן עד פה קשה לו להגיד.

בואו נראה את הקטע, בבקשה.

ברגעים אלה הוקרן לקהל שבאולם הסרט קוקו מביא קוקו.

בסרט שצולם בברוקלין קולג' אמריקה,

רואים איך בחור אחד לוקח על עצמו להוריד את הקוקו בהרצאה לפני כל הקהל.

ובעקבות זאת, בחורים נוספים גוזרים את הקוקו.

את הסרט ניתן לרכוש במשרדי שופר,

בחוק מתתיהו 10 בני ברק,

טלפון 03-6777779. בווידאו רואים טוב יותר.

בווידאו רואים טוב יותר.

בווידאו רואים טוב יותר.

תודה.

כן, ומברוסלין קולג' לאור יהודה לגיא צעירי

גיא, בוא,

גם אתה תזכה מהיום, בעזרת השם, ואני אתן לך את החומרים

אני אתן לך את החומרים, ג'ון אדנס

בוא, מתוק

תביא לי, תביא לי את שני החגילים

ואת היהלום

כשאימא שלך חיפשה מתימן, היא תמצא עכשיו

זה היהלום האמיתי

ילד שהולך בדרכי התורה והמצוות,

זה היהלום

כבוד הרב, אני נורא מכבד אותך אבל?

אין אבל אצלי תאמין לי שמאז שאני בן שלוש

עד היום, אתה חוקר לקדוש ברוך הוא, עד היום לא, אבל תראה איך אני מחובר לפני שלוש שנים תאונה קטלנית

יצא לי הראש מהחלון

ארבעה חודשים בית לוינשטיין, חמישה חודשים גאה ותראה אותי היום

אבל מהבן עשרים עד לגיל היום,

עד התאונה החזקתי מעמד

היה עוד משהו בגיל

לפני הבר מצווה

לפני הבר מצווה זה כבר הוא עשה משהו כי עד גיל 13 אני לא אשם בכלום

אבל הוא עשה משהו שחבל על הזמן על הגלגול הקודם אין בעיה, זאת אומרת שהוא קיים בטח קיים גו גו מגוגו יהיה בטח מה שאני מחליט זה מה שאמור להיות או אתה צריך להחליט לשים ציצית, להוריד את ה... אני כבר החלטתי כבר מגיל כנראה אז בוא, אה ושכחתי גם להגיד לך משהו אה עוד משהו כן כשהוא הביא לכולכם לכולכם כבוד הרב, לבנים, אני לא יודע אבל לנשים כשהוא הביא לכם מכה בשפתיים לגיא צעירי הוא לא הביא

זאת אומרת לא, כן הוא לא הביא נכון

כשיצאתם מהרחם, בקיצור אתה לא שכחת כלום מהעני,

בדיוק, זוכר הכל, אנחנו עוד נתראה עוד 20 שנה שאני אהיה, רגע אז כתוב ציצית, מה זה שלוש שנים? כתוב ציצית, אמרתי 28 שנים עם תלאות של בן והייתי אכול מבחינת, אבל המלאך לימד אותך צעירי שצריך ציצית על כנפות בגדיכם, אני מהדתיים האלה, מהחרדים האלה וזה בדיוק ככה

ואני יודע בלב שלם, מרוב הטומאה,

מה שאמור להיות לי, אין.

אתה לא יודע עד כמה אני סובל,

אני לא יכול לסבול לדעת שיש לי חמישה אחים חיילים שבויים.

אתה לא תגיד את זה, לי כואב 24 שעות, אני לא יכול גם לבכות על הקדוש ברוך הוא וגם לבכות עליהם. אני מעדיף להיות בגיהינום ושם, כשאני מגיע לשם, מוכן לדבר איתי. לפני, לפני, לפני.

אני גם מגיע לך. רגע, זה יזכך אותך.

תשים את זה בעזרת השם, מצווה ששקולק נגד תרי״ג מצוות.

זה זיכוך של הנשמה, כדאי לך.

תהיה מחובר וזך.

אני מתכוון.

די.

כתוב בתורה אל תדור אם אתה לא מסוגל. בלי לדור, אתה עומד ומושבע מהר סיני.

מהר סיני אתה מושבע לקיים את התורה.

והנה, יש לך הזדמנות.

הוא לא, הוא לא קשה עורף, הוא לא קשה עורף.

אני מצטער, כבוד הרב. כאילו, אני מצטער מאוד. גם אם היית אומר לי שאני יורד עכשיו ונגרס, אני רוצה להידרש. גיא. אני מתחנן וזה לא קורה. גיא.

מה שאתה רוצה מתקיים. כי אני יודע, כן?

הכל. ומה שאתה לא רוצה גם מתקיים?

הכל. אפילו. גם מה שאתה לא רוצה. כשבכיתי לפני שלושה ימים על רון ארד. שמט? עם בועז שראבי נפל כוח. גם מה שאתה רוצה, אתה שומע?

אני גדלתי מהאחרונה. עד שש בבוקר נפל כוח. עוד פעם. זו האמונה שלי. הבנתי.

גם מה שאתה רוצה וגם מה שאתה לא רוצה מתקיים, נכון? הכל, ותראה אותי חנין הרב. יין רע. ברוך השם.

עכשיו, חסר לך משהו. ציצית.

שים ציצית. ויש לנו שני דברים מיותרים בולטים.

אחת פה ואחת כאן.

אלה יתאימו לכתר תורה שעשיתי, לספר תורה.

זה אני, כבוד הרב, יוריד את שתי אלה עכשיו ולא אשימי את זה. יאללה, בוא.

תן לי.

כן.

תראה איזה מתח, גיא. כולם במתח.

כבוד הרב. דבר דברים חכמים הפעם, שנגמור את זה יפה.

שכולם יהיו... תראה, כל החברים שלי, הם כולם חילוניים, זה שייך.

אנחנו שייכים אחד לשני.

הגיל תודה, אני מתכוון.

חילוניים.

את זה אני מוכן להוריד.

לא לשים יותר. בוא נתחיל.

אני צריך ממך עשרים דקות פעם בשבועיים.

פעם בשבועיים.

תלמד אותי מבראשית. פעם בשבועיים.

חצי שעה, עשר דקות.

גזום, הגזמת.

חמש דקות. גזום, הגזמת.

אני מוכן לדבר איתך פעם בשבועיים.

חמש דקות. תראה, בלי נדר.

פעם בשבועיים. חמש... לא, בלי נדר. בטלפון, לא זה.

אתה שם ציצית וכיפה ויוצא לדרך. בשביל שנדבר.

יהיה על מה לדבר. מה נדבר כל הזמן? על האף שלך באוזן?

דבר, דבר דברי תורה.

ציצית, כיפה וחמש דקות. אשתי לפעמים לא מצליחה להשיג אותי.

יש לי מטרה, כבוד הרב. שמע ממני. יש לי מטרה.

גיא. אני לא צריך לפחד, כבוד הרב. אתה לא צריך לפחד. אני לא. מה יהיה? אני חושב שהוא אח שלי.

בסדר, טוב.

עכשיו תמות בכיף לפחות, כצדיק, ותראה לך גן עדן.

לא, אתה צריך להבין את זה, כבוד הרב. אני מבין אותך.

28 שנים של שלוש... חלאס. לא יכול כאילו, אני כבר נמצא בגיהינום. טוב חלאס, טוב חלאס. אז מה ירד? זה חוש... עכשיו בוא תנסה את הגן עדן.

אין מצווה להיות בגיהינום כל הזמן.

אבל אני יודע, ככל שאני סובל פה,

שם הוא מחכה לי להכניס... לא, הרמב״ם אומר, הרמב״ם אומר, יכול להיות שתסבול פה וגם שם.

אני מפתיע לך. איך אתה מבטיח אם הרמב״ם אומר ככה? זה היה מאוד מאוד מאוד. איך אתה יכול להבטיח?

אני מבטיח... אני מבטיח לך, בשם התורה הקדושה, שאם תלך בדרכי המצוות, זה מה שכתוב בפרסות השבוע. יהיה לך ברכה,

חיי העולם הזה וחיי העולם הבא.

מה ביקשו ממך?

יש לך כבר חולצת טריקו לבנה.

עוד ציציות,

כיפה על הראש, אתה לא מתבייש ולא עושה חשבון לאף אחד ולא מפחד מאף אחד.

עגנים טבלה וחימורים,

יוצאים לדרך, כל שבועיים חמש דקות, קבל את החומר, תהיה מרצה.

כל ההבנה שווה שתבזבז על זמן... מי אמר לך, אתה שווה יותר...

ותראה מה אני עושה, ואני מבטיח לך,

אם אני אהיה בכל האוניברסיטאות בארץ, במשך שנה אני חוזר. אבי לך, גיא, אבל אני לא מוותר על נשמה יהודית.

אתה לא מוותר על החמישה האלה שבשבי,

ואני לא מוותר על אחד שבשבי.

אז איך אני אגיע אלה שם? אני אגיד... אני לא יכול לשקר להם כשאני מגיעה לאוניברסיטה,

ואני יודע ש... נשמה. רדתי ברית איתך, ואני צריך להוכיח את האמת האמינית. אתה תגיע, כי אם הקדוש ברוך הוא רוצה שתגיע, אתה תגיע. מישהו חלם שאני אגיע לאוניברסיטה העברית והוציא עליהם סרט,

והם יהיו השחקנים בחינם.

בחיים לא היו חושבים דבר כזה.

אתה תגיע לאן שצריך.

מישהו היה מאמין שאני אגיע לכבלים בערוץ תשע שעה וחצי קבוע כל שבוע?

מישהו היה מאמין שאני עוד מעט פותח לוויין טלוויזיה חרטא טבעי?

מישהו היה מאמין?

מה אתה יודע עוד מעט תוכניות?

אבל כשיוצאים לדרך עם הקדוש ברוך הוא,

מגיעים גם למקומות שלא חלמת שתזכה להגיע.

לך, כמו שאני אומר לך. עזור לי, כבוד הרב, עזור לי. גיא.

כבוד הרב, אני בן 28, ולבד יום-יום, בלי אבא. טוב, עכשיו אתה תהיה... אני לבד, התמודדתי עם הילד שיש לי, והלב שלי נקרע. טוב. עכשיו אתה תהיה עם האבא שבשמיים, תקשיב,

עם האבא שבשמיים, ולא לבד, גמרנו.

מהיום לא לבד.

אבל אף פעם לא הייתי לבד.

אז אל תגיד לבד. אמרת קודם לבד. לבד, אני אבא ביולוגי. אבא רוחני היה. אז לא ביולוגי.

כולם מאבדים בסוף אבא, וכולם מאבדים ילדים, ועולנו נאבדים. אתה צריך להבין דבר אחד,

צמוד לקדוש ברוך הוא. זה הדבר החשוב.

שני עגינים תן לי,

קח ציצית מתנה ממני.

ג'ון אדמס והחומר, בחמש דקות, כל שבועיים.

בכבוד, אורי.

תן את העגינים קודם.

לא.

לא.

גיא.

גיא, אמרת מילה של גבר.

אמרת שאתה מוריד.

לא, אמרת שאתה מוריד אותם.

אמרת שאתה מוריד אותם.

או, יאללה, בכבוד. נו, מגיע לו. הלאה, קדימה.

עכשיו אתה מקבל צורה של יהודים.

שהחיינו וקיימנו וגאינו לזמן הזה.

רגע.

יש פה את האח

של הנרצח מלוס אנג'לס,

שהערב הזה נעשה לעילול נשמתו של הנרצח.

והאח רוצה להגיד כמה דברים פה,

ואנחנו נכבד אותו, כי הם ארגנו את הערב הזה בשביל שכולם יהיו.

בואו נשב רגע, נשמע אותו בעזרת השם.

ערב טוב,

בשמי מיכאל שבתאי,

ואני משמש בטור של יד אברהם בלוס אנג'לס,

מחלק את זמני בין הארץ ללוס אנג'לס.

יעקב, זיכרונו לברכה, היה גבאי בית-הכנסת בשמונת החודשים האחרונות, מאז שעולי הבחירות האחרונות.

אני רוצה לספר לכם סיפור של חמש דקות.

אנחנו הקהילה שמביאים תמיד מרצים ללוס אנג'לס ועושים סמינרים. הסמינר הראשון, שהתחלנו לפני 11 שנים,

שיעקב השתתף בו עם ענת אז.

לפני בערך ארבעה חודשים היינו צריכים לשלוח מרצה ללוס אנג'לס, הרב יצחק סונה.

זה היה בדיוק אחרי פסח.

הוא היה צריך לנסוע איתי, היו התעכבויות, התעכבויות, ואמרתי לו, תיסע,

אני אגיע, הוא היה צריך לחתן את בתו.

פה הוא נסע לשם, אני באתי לשם אחרי שבוע ימים,

באתי לנסיעה של שבועיים,

והתחילו לי העיכובים,

עיכוב ועוד עיכוב, אני לא רוצה לספר לכם את כל העיכובים שהיו שם ואיך הם התנהלו.

הגיע זמן החתונה של בתו של ארסונה, היינו צריכים לנסוע לארץ, אמרתי לו, ארסונה, תיסע, אני אגיע למחרת לחתונה. לא הצלחתי להגיע.

אחרי שבוע אמרתי לו,

הוא התקשר אלי, מלל החתונה מהאולם, והשוויע לי את טקס החתונה והכול.

אמרתי, אני אגיע לשיר הברכות אצל הרב חיים רבי, שהוא גיסאו.

אני אבוא לשיר הברכות האחרונות.

באותו לילה גם היה השלושים של השכנה שלי, זכרה לברכה, שנפטרה

ממחלה קשה.

אני תתפוס, איך אומרים,

כמו שאומרים, שתי ציפורים בבת אחת.

ועוד פעם יש לי עיכוב, ועוד עיכוב, ועוד עיכוב.

בנסיעה של שבועיים, רבותיי, התארכה לי כבר חודש, חודש וחצי,

ואני כל הזמן בשיחות עם יעקב, כל יום אני אומר לו, יעקב, רע לי,

אני לא יודע למה אני נשאר פה,

מה מושך אותי להישאר פה?

לא טוב לי כל הזמן הזה.

אנחנו כל יום מנהלים שיחות,

אני מעיר אותו בחמש וחצי לתפילה,

אם אני לא מגיע הוא מעיר אותי לתפילה.

במשך עוד מנהלים שיחות כל היום,

וכל התקופה הזאת, כאילו משהו מושך אותי

ומשאיר אותי בכוח, ולא נותן לי לטוס לארץ.

כבר הגיע חודש, וחודש וחצי,

וכמעט חודשיים,

ויום לפני הרצח

יעקב קורא גם התקשר אלי,

איפה אתה? אני אומר, אני פה, הולך לעשות קניות, לא יכול לקנות.

הולך לקנות מתנות לבית, לא מסוגל לקנות את כל התקופה הזאת.

מצב רוח אין לי כל הזמן.

כל הזמן אומרים, למה אתה נאנח?

למה אתה עושה אוח? אני אומר, אני לא יודע.

רע לי כל הזמן, לא יודע.

לילה לפני הרצח הייתה לנו מסיבת פרדה לאחד מהחברים שלה לארץ.

אני זוכר את ענת, היא ישבה מתוחה שם כל הערב.

עברה המסיבה, ובאותו יום של הרצח, רבותי, אני בדרך כלל, כשאני נוסע לשדה התעופה, יש לי אחד מהעובדים שלי שלוקח אותי משם לשדה.

באותו בוקר היו לי ארבעה שרצו לקחת אותי לשדה.

היה אחד, דרדשתי, ועוד אחד

שהוא לוקח רבנים שם, מסתובב איתם.

אבל בואו ניקח אותך. אמרתי, לא.

יעקב, זיכרונו לברכה, ומוטי הררי, שהם הגבאים, אמרו, בואו נעשה טוב למיכאל, ניקח אותו, נלווה אותו לשדה.

היה פה כל כך הרבה זמן,

והיו לנו עיסוקים של הקהילה.

נלך, נלווה אותו לשדה,

נעשה את הצ'ק-אין, נשב לשתי כוס קפה,

נחליט על העניינים של הקהילה, מה צריך לעשות עוד.

אנחנו בשלבים של, אנחנו בונים בית כנסת, תלמוד תורה שם, החלטנו לבנות.

בקיצור, הלכתי לעבודה, הפועלים שמסדרים את המזרדה מהר מהר, אני בא לבית של מוטי הררי,

מוטי לוקח בדרך,

אנחנו אוכלים משהו קטן,

הילדה של מוטי בת חמש עולה גם לאוטו,

נוסעים לשדה התעופה.

בדרך כלל הנסיעה לוקחת לנו 45 דקות עד שעה מהבית עד שדה התעופה.

באותו בוקר כשיצאנו,

כשהגענו קרוב לשדה, אמרתי, מוטי, 17 דקות אנחנו הגענו לשדה, איך זה יכול להיות?

ב-17 דקות, רבותיי,

הגענו לשדה התעופה. מגיעים לשדה, ריק, עומד אחד לפניי, עושה צ'ק-אין,

אמר לו, אריה,

חכה לי, אני עושה צ'ק-אין,

נלך בחוץ, הוא אומר לי, אני רוצה ללכת לעשן. אמרתי לו, חכה, תעמוד פה רגע,

נלך נעשן ביחד, כולנו ביחד.

אריה, לא יודע למה, נתון את המזוודה, הוא עומד פה,

אני מגיע לדלפק,

אני שם את המזוודה על המסוף שם, על המשקל.

הדיילת,

זיכרונה לברכה, מתכופפת

בשביל להוריד את הפתקה הישנה מהמזוודה.

אני רואה אותה מתכופפת,

ואני מתכופפת על המזוודה שנמצאת לי על העגלה בשביל להוציא את המזוודה.

כשאני מתכופף אני שומע את היריעות, אני רואה את המנוול יורד לכל כיוון, וכולם משתטחים, כמובן.

אני גם משתטח,

תפסתי איזה מחסה שם, עד שבאו וחיסלו את המחבל הזה.

ופתאום אני שומע את יעקב קורא לי, מיכאל, מיכאל,

הוא יושב ככה עם תנועה כזאת על הבטן, מרים את הראש,

מיכאל, מיכאל אומר לי,

אני רואה שהוא קיבל כדור פה בצד.

לא הבנו מה קורה.

הטרמינל, שממה, ריק, כולם נעלמו.

צועקים, רופא, רופא, דוקטור, אחות, אין כלום, רבותיי.

עד שהגיעו שני רופאים לשם וניסו לעשות מה שיכולים, אבל אחרי דקה, רבותיי,

הפכו אותו על הגב,

הוא כאילו באיזה חיוך קטן, ככה, היה לו תמיד חיוך בקצה השפתיים,

הוא מוסר את שמותו לבורא, רבותיי.

אני אמרתי, ריבונו של עולם, מה קורה פה?

הבן אדם עשה מצווה, בא ללוות אותי לשדה.

למה הוא היה צריך למות?

מה אני אבוא, אני אגיד לאשתו עכשיו?

מה אני אגיד לילדים שלו? יש לו ילדה שעוד לא יודעת להגיד אבא, תינוקת.

אותו יום היה היום הולדת של רפי.

מה אני אבשר לו, שאבא שלו נפטר עם ראש הלוי להביא לו מתנה ליום הולדת?

אבל רבותיי, אנחנו מאמינים, בני מאמינים.

כמובן שאני כבר חודש מסתובב כמו ציפור פצועה.

הנפש שלי פצועה מאוד, קשה לי עם כל העניין הזה.

כמה שמנחמים אותי זה מאוד קשה.

איבדתי את החבר הכי טוב שלי.

לא היה לי חבר יותר טוב ממנו.

אבל נשאר לנו רק דבר אחד, רבותיי.

כשדוד המלך אומר,

התחלת נפשי ממוות ומסיים,

מה נשאר לנו? להתהלך באור השם, באור החיים.

אני חושב שאנחנו מאוד טבעני שנשארנו, המחנה נשאר לפלטה.

אם אני בא ומדבר מתוך הגרון של יעקב, תראו לכם, יעקב היה מולכם פה,

הוא לא היה צריך לשכנע אתכם כמו הרב אבנון יצחק. הוא היה אומר לכם, רבותיי, כל אחד בסך הכול יוסיף מצווה אחת על המצוות שהוא עושה.

נתחזק במצווה אחת.

מה זה לשים טלית קטן?

אתם יודעים מה זה לעמוד מול מחבל יורה לכל הכיוונים ואתה ניצל בחיים?

מי צריך להגיע למצב כזה, רבותיי?

אנחנו בעזרת השם

במשך השנה הזאת מתכוונים בלוס-אנג'לס לעשות פעילויות וסמינריונים,

מכינים סמינר גדול לסוף השנה האזרחית.

בשבוע הבא נוסע מרצה לשם במשך חודש.

במשך כל השנה אנחנו נשתדל שיהיו שם הרצאות קבועות בכל רחבי העיר.

וכל מה שנשאר לנו לעשות,

למה זכרו של יעקב, באמת,

זה רק להוסיף מצווה אחת.

כל אחד, אני לא דרשן

ולא יודע לתת שיחות מוסר.

אני מכוון אל עצמי בעיקר.

אבל באמת, רבותיי, אם אתם מכבדים את זכרו של יעקב, כל אחד,

להתחזק במצווה אחת זה מה שאני יודע להגיד.

אם זה להוסיף צדקה,

לעשות עוד מצווה,

לקחת כוס מים לברך שהכול נהיה בדרום, מישהו לא יודע לברך, רבותיי.

וכל הדברים האלה יהיו לזכות משפחת הנפטר,

שהאלמנה היא כל כך דואגת, כבוד הרב, איך היא תגדל את הילדים לתורה ולמצוות.

כל הדאגה שלה עכשיו,

שהיא תגדל את הילדים שלה בדרכי התורה והמצוות, כבוד הרב.

אז אני גם מבקש מכולכם,

ואני מבקש מכבוד הרב,

שיברך את כל המשפחה של הנרצח פה,

בלי רצון

שבזכות זה שהולך קורבן לעם ישראל,

השם יגיד לצרותינו די,

תהיה נשפטות אולי בצרור החיים, אמן.

יהודים יקרים, אם אתם רוצים, בעזרת השם יתברך באמת, לעשות נחת רוח לנפטר,

יש לי הצעה פשוטה,

ההצעה הזאת היא של אליהו הנביא, זכור לטוב.

ואליהו הנביא, זכור לטוב, אומר, מי שרוצה להיות בטוח בעולם הבא,

הוא אומר, אני מבטיח לו שהוא יהיה בעולם הבא.

אליהו הנביא,

אם היה פה היום, והיה אומר לכם, אני מבטיח לכם שתהיו בעולם הבא,

מה שהיה מבקש היינו עושים.

והוא מבקש דבר קטן.

שתי הלכות שילמד כל יהודי ויהודייה ביום,

מובטח לו שהוא בן העולם הבא. ככה אנחנו אומרים כל יום.

תנא דווה אליהו,

כל השונה הלכות בכל יום, מובטח לו שהוא בן העולם הבא.

רוצים את העולם הבא?

שתי הלכות כל יום.

מי מוכן?

שתי הלכות ללמוד כל יום,

שיהיה לעילוי נשמת הנרצח,

בבקשה שירים את היד.

כמה שירימו יותר ידיים,

הזכות גדלה יותר ויותר.

שתי הלכות בכל יום זה לא קשה, זה לוקח חצי דקה-דקה.

שתי הלכות כל יום, זה הכול.

קיצור שולחן ערוך,

או שולחן ערוך,

או הלקות לשון הרע,

כל הלכות שאתה רק רוצה,

שתי הלכות בכל יום.

סוף חלק א',

ההמשך

מקלט את מספר 281. הוא לא מחליט בשבילי, חלק ב'.

תודה רבה לכם.