תהיה תמיד עם בגדים לבנים כי אתה לא יודע מתי יקחו אותך...
ועל זה אמרו חכמים "שוב יום אחד לפני מתתך"
והם פירשו את זה במסכת שבת קנ' נג':
"ישוב היום שמא ימות למחר, ונמצא כל ימיו בתשובה".
אז כל יום ויום הוא חושב: לך תדע מה יהיה מחר אז היום הוא חוזר בתשובה.
כדכתיב: "בכל עת יהיו בגדיך לבנים".
אתה לא יודע מתי יקחו אותך, אז אתה צריך להיות עם בגדים לבנים.
דהיינו: שהגוף שלך והנשמה שלך מלובנת, אין בה חטאים.
כמו המשל שאמרו חכמים:
שמלך הזמין לסעודה את עבדיו,
חכמים שבהם לבשו בגדי לבן,
טיפשים שבהם נשארו עם בגדי עבודה,
אמרו: "מתי שהוא יגיד נתלבש מהר! למה נסתובב כל הזמן עם לבן?"
לפתע הודיע המלך: "עכשיו יכנסו!"
לא הספיקו,
אלה שבאו עם בגדי לבן - הוזמנו לסעודה,
אלה שבאו עם בגדים כאלה - סילקו אותם מן הסעודה.
אדם צריך להיות "בכל עת - בגדיך לבנים", שלא יהיה בך שום חטא, מוכן,
אם יבואו לקחת אותך לסעודה - זה העולם העליון,
שמה מה שהכנת זה מה שתאכל - אז אתה עם בגדי לבן מוכן אין לך בעיה.
אבל אם אמרת: "אני ברגעים האחרונים אני אעשה תשובה, תמיד אני יכול לעשות תשובה" וכו' וכו'
- פתאום שולפים את הבן אדם בתאונת דרכים,
לא הספיק אפילו לדעת שהרגו אותו, והוא בא עם בגדים מטונפים.
האדם הזה זורקים אותו מן הסעודה לגיהינום.
ללכת להתנקות שמה לעשות לו כביסה.
אנחנו צוחקים
- אבל אם היינו מציירים ציור אחד מה הולך שמה.....