אזהרה! אתה עלול להשאר עם גרבים בלבד!
לחוש ולראות הרגע כאילו הרעב קיים בשעה שאתה גדוש ומלא ושבע ועשיר, זה חכמה גדולה. כי מה אנשים אומרים, אתה בא לשיעור? לא היום אין לי כח, מחר אני אבוא, כאילו יש עוד זמן, אתה מבין יש שנים, אני אבוא מחר, אתה יודע מה מראש חודש, מראש חודש, לא עכשיו אני עסוק אני זה אני זה, כמה שאפשר לדחות, למה? כי הוא מרגיש שהוא שבע, יש לו מספיק מצוות, הוא עשה אתמול, הוא יעשה מחר, אז הוא מדלג כמה ימים באמצע, לא נורא, אבל הוא לא מרגיש חסר כי יש לו מספיק מצוות לפי דעתו, רק הוא לא לוקח בחשבון שיגיעו שנים של רעב בלי גבול, ולהסתפק עם צידנית זה בושה לעולם הבא לבוא עם צידנית?!
אני הסברתי פעם בהמחשה שכשאנשים יגיעו לעולם האמת כתוב שמלבישים אותם בחלוקא דרבנן, מה זה חלוקא דרבנן? מכל המצוות של האדם שעשה בחייו עושים לו חלוק שבו הוא מתלבש. זה בעצם מה שאתה שווה, כמו שאתם רואים, אדם שהוא יותר נכבד וזה לובש בגד יותר מהודר, כן, וכן הלאה, אז ז"א הבגד מבטא את המעמד, כשאדם יגיע לעולם האמת ילבישו אותו בחלוק בהתאם לטרחה, ליגיעה, למצוות שהוא עשה והחסדים. מכניסים אותו למלתחה ואומרים לו בבקשה תכנס, תלבש את החלוק, והנה אחד נכנס ולא יוצא, מחכים - לא יוצא, שולחים מלאך לראות, המלאך מתעלף מצחוק, שואלים אותו למה הוא לא יוצא? הוא אומר יש לו רק גרביים, מכל מה שהוא טרח בחייו בסה"כ יש לו שיעור של גרביים. אתם מבינים איזה פדיחה זו? מי יכול לצאת עם גרביים ככה לעמוד בפני בית דין, לא צריך לספר מה הוא עשה, רואים, מה הגובה של הגרביים - זה מה שאתה שווה.
אז לכן יוסף מלמד אותנו, בעולם הזה גם כשיש שבע צריך לחשוב על ימי הרעב, וכל שכן בעולם הזה להכין לעולם הבא, שמה אין לך מאיפה לקחת, בעולם הזה לפניך יש מושלך בכל מקום, הזדמנויות, אפשרויות בלתי מוגבלות לעשות מצוות, החכם עושה אותם, והטיפש - משליך אותם.