שאלה אפיקורסית

- - - לא מוגה! - - - 

אז הנה, יש אלוקים?

אני רוצה לשאול שאלה אפיקורסית.

טוב מאוד, סוף סוף הגיע מישהו נבון.

אני שואל, למה טוב להיות יהודי?

בואי, חייב שבעה מצוות בני נוער. יהודי תרייג מצוות.

גם חינוך שמחנכים,

אומרים לאבא, תחנך את הילדים, אל תפלי את הילד שלך יותר, כי אז יסנאו אותו.

אלוהים בחר בעם היהודי, אהב אותנו או שנא אותנו?

כי ברגע שבחר בנו כעם נבחר,

כולם שונאים אותנו. אז למה טוב להיות יהודי?

אמנתי.

למה עמסת עלינו תרייג מצוות? לא מספיק ש... מה?

היי, אני אומר לכם, החבר'ה שלנו זה משהו.

העבד נבחר, עוד כועס, למה הוא נבחר?

תאר לך היום בטקס בוגי היה אומר, למה דווקא אני?

היו אומרים לו, יא אהבל,

תשמע איך הוא בוכה עכשיו, הרמטכ״ל היוצא,

מה קרה לך?

הוא מצטער שהוא גמר את השירות.

אתה אומר, למה דווקא אני?

אתה אומר לקדוש ברוך הוא,

אני רוצה לשאול שאלה אפיקוסית, אתה שומע?

מה המרחק בינו, סיפר אילן מלא,

שני מטר עשרים?

מה המרחק בינינו לקדוש ברוך הוא? אין סוף.

מה זה, אתה לא גמד, אתה לא נמלה, אתה אפס של אפס,

בריבוע של אפס, מי אתה בכלל?

הנה, יש אלוקים.

יש אלוקים. יש אלוקים. יש אלוקים. יש אלוקים.

הקלטת מס' 269, שאלה אפיקורסית. ערב טוב, בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמם ירוויח.

הערב ניתן לכם הזדמנות

לשאול שאלות,

ונשתדל להשיב עליהן.

לפני כן אני אומר לכם הקדמה קטנה.

לפני כמה שבועות צלצל סטודנט

שלומד בחוג לפילוסופיה בתל אביב וסיפר שהוא קיבל קלטת

הנקראת לוגוסטוס פטוס,

וכשהוא הגיע לשיעור,

שיש בו 30 סטודנטים,

תוך שהם מדברים על פילוסופיה,

הוא אמר, בואו נשמע פילוסופיה יהודית.

הפרופסור הסכים, הכניסו את הקלטת לטייפ, שמעו קלטת.

הם הגיעו לקטע שאני מוכיח לאדם מן הציבור

את מציאות הבורא מבחינה לוגית.

והוא אומר שיש שם קטע שאותו אדם הקשיב,

נראה שהוא מבין את התשובה.

בסוף הוא אמר שהוא לא מסכים.

ניסיתי להסביר לו,

נראה שהוא לא הבין ולא השתכנע.

אבל באותו קטע בדיוק הפרופסור צעק,

יש אלוקים.

מה שכנע אותו שיש אלוקים?

ובכן, הסיפור הוא כך.

לאותו אדם אמרתי שניתן להוכיח שיש בורא לעולם.

היות ואדם נברא,

ואדם לא ברא את עצמו,

כי אין אפשרות שאדם יברא את עצמו.

מדוע?

משום שיש שתי אפשרויות.

או שהאדם קדם לעצמו,

או שהאדם לא קדם לעצמו.

אם האדם קדם לעצמו,

הוא לא צריך לברוא את עצמו, כי הוא קדם,

הוא היה קיים.

אם הוא לא קדם,

הוא לא יכול לברוא את עצמו, כי הוא לא היה בשביל לברוא את עצמו.

מוכרח שאדם נברא על ידי מי שקדם לו.

טוב,

ואם אדם נברא על ידי מי שקדם לו, כל נברא מי שהוא קדם לו.

ואם נלך עד ראשון הנבראים,

מוכרח שהיה בורא שברא אותו.

כי אם הוא נברא,

מישהו קדם לו וברא אותו.

אז נלך אחורה אחורה, הגענו לראשון הנבראים, ואז נצטרך לומר מוכרח שהיה בורא שברא אותו.

אם ישאל השואל, ומי ברא את הבורא?

לבורא אין בורא.

למה לבורא אין בורא?

כי אם היה לו בורא, הוא היה נברא.

ואם הוא היה נברא, הוא כמו כל הנבראים.

ואם הוא נברא, יש מישהו שקדם לו.

ואם יש מישהו שקדם לו, מוכרח שהוא הבורא.

וגם מוכרח שלא יהיה לו בורא.

כי אם כן, יהיו לנו כל הזמן נבראים בלי בורא.

והרי הסכמנו

שהנברא לא יכול לברוא את עצמו, אלא מי שקדם לו.

אז מוכרח שיהיה ראשון שברא לכל הנבראים שאין לו בורא, שברא אותו.

אז הוא אמר לי, תשמע,

אבל מי אמר, אולי היה תמיד בורא נברא, בורא נברא, בורא נברא, בורא נברא?

אולי היה תמיד.

אמרתי לו, מכמה סיבות זה לא ייתכן, אבל בוא נגיד שהיה תמיד, בסדר? גם זה הוכחה שיש בורא.

למה?

בוא נאמר שהיה בורא נברא, בורא נברא, בורא נברא, בורא נברא, בורא נברא, כל הזמן, כל הזמן, כל הזמן, כל הזמן.

נשאל שאלה,

האם המצב הזה של בורא נברא, בורא נברא, בורא נברא,

כל הזמן, הוא מצב מוכרח או שהמצב הזה לא מוכרח.

אם המצב הזה לא מוכרח, שיהיה תמיד,

אז יכול אחד באמצע להפסיק ולומר, לא ממשיך.

אם הוא מפסיק, יהיה סוף.

אם יהיה סוף, יש התחלה.

אם יש התחלה, יש מתחיל.

ואם המצב הזה הוא מוכרח, שיהיה תמיד בורא נברא, בורא נברא. ואף אחד מאלה לא יכול להפסיק.

סימן שיש מכריע חיצוני שמכריח אותו ואותם לא להפסיק לנצח.

אז צריך שיהיה מישהו שנמצא לאורך כל הנצח ומכריח את כולם להיות בורא נברא, בורא נברא, בלי להפסיק.

זה הבורא שחיפשנו.

את זה הוא לא הבין, והפרופסור צעק יש אלוקים.

הסטודנטים גם לא הבינו.

אמרו לו,

למה זו הוכחה שיש מורה?

אז הוא אמר לאחד הסטודנטים, קח גיר, גש ללוח.

צייר עיגול.

הוא צייר עיגול, ואז הוא אמר, הנה, יש אלוקים.

הנה, יש אלוקים.

הסטודנטים אמרו, איפה יש אלוקים? יש עיגול.

אז הוא אמר, זו ההוכחה שיש אלוקים.

למה?

הוא אמר, פשוט מאוד.

מי עשה את העיגול?

הסטודנט.

העיגול לא עשה את עצמו, העיגול לא יכול לעשות את עצמו.

המעגל שרצה לומר אותו איש, בורא נברא, בורא נברא, בורא נברא, לא יכול היה לעשות את עצמו.

צריך מישהו חיצוני שיעשהו.

אני הסברתי את זה אחרת, הפרופסור אחרת, אבל הכוונה משותפת.

זאת אומרת, להוכיח שיש בורא לעולם זה לוקח חמש דקות.

בלי אמונה, עוד בלי תנ״ך,

בלי נביאים,

בלי הוכחות לוגיות, בלי הוכחות עובדתיות,

בלי היסטוריה, בלי ארכיאולוגיה, בלי כלום,

בלי כלום.

מוכרח שיש בורא היות שאנחנו נבראים.

עצם היותנו נבראים זה עדות שיש בורא.

עם זה אף אחד לא יכול להתמודד.

עכשיו, אם יש בורא,

אז נשאלת השאלה אם הוא חכם או לא.

האחרע שהוא חכם?

מדוע?

אם יש לנו מעט חוכמה,

מעט, כל אחד לפי מה שזכה,

זה רק מכוח שהוא ברא אותנו עם המעט הזה.

אנחנו לא בראנו לעצמנו את החוכמה.

אדם אין לו מקור מאיפה לקחת חוכמה,

אינטליגנציה, איי-קיו. אין לו מאיפה לקחת, הוא קיבל את זה.

זאת אומרת

שהבורא ודאי חכם, כי אם אנחנו מתפעלים ממיקרופון, ממצלמה,

מכל החידושים והטכנולוגיות שהמציא האדם עם מוח קטן,

וכל ממציא הוא ננס על גבי ענק,

כי כולם השיגו עד פה, הוא רק המשיך מפה והלאה,

אז הוא ננס על גבי ענק של אלפי שנים,

או מיליונים לפי, או מיליארדים, לפי השיטה של המדע,

אז ודאי שהבורא שברא את הברואים הוא חכם.

ואם הוא חכם, חכם עושה דברים לתכלית.

למה עשו מיקרופון?

יש סיבה.

למה עשו נייר?

יש סיבה.

למה הדפיסו מכון הדפוס? יש סיבה.

עשו קלטת? יש סיבה.

אפילו חד-פעמי עשו סיבה.

כשהוא ברא את הכול, לא הייתה לו סיבה?

ודאי שהייתה לו סיבה.

מה הסיבה?

עכשיו, אנחנו נבראנו, אנחנו ברואיו,

אנחנו צריכים לחפש מה הסיבה שהבורא ברא אותנו.

האם ייתכן שהבורא ברא אותנו לחיות על מנת למות?

זו הסיבה.

אם באנו לחיות והמטרה לחיות,

וזו הסיבה לחיות,

למה מתים?

ואם באנו בשביל למות,

זו המטרה, למות, בשביל מה באנו לחיות?

אל תברא ואנחנו כמתים.

ואם בראת, תן לחיות.

אז למה זה?

מה הסיבה?

איך נדע את התשובה?

אנחנו צריכים לברר את הדברים.

אבל הקדוש ברוך הוא לא השאיר את העולם בסימן שאלה,

משום שהבורא בכבודו ובעצמו התגלה במעמד הר סיני,

נתן תורה במעמד של מיליונים,

ניבא את הנביאים

במשך כאלף שנים,

אמר מראש מה יהיה באחרית.

התורה קיימת 3,300 שנה במחיצתנו,

ואנחנו רואים שכל מה שנכתב התקיים,

והקדוש ברוך הוא נתן לנו גם את התנ״ך, את התורה עצמה,

כדי שנוכל לבדוק מתוכה, מתוך הכתב,

את הדברים העתידיים, ובתוך התורה עצמה הוא גם כן הטביע את חותמו בצורה כזאת, שלא ניתן לפרש אחרת,

שהיא לא יכולה להיכתב על ידי בשר ודם.

עם כל ההוכחות האלה,

קצרה הדרך להגיע למסקנה.

יש אלוקים, יש תורה,

וזה מחייב.

זאת אומרת, אם כולם מתפלמסים סביב שאלות כאלה ואחרות,

הם לא נוגעים בנקודת האמת הראשונית.

לפני שאנחנו מדברים דתיים-חילונים, למה ככה, למה ככה, עזוב, אין דתיים, אין חילונים.

יש סתם בני-אדם שלא שייכים לכלום, סתם בני-אדם.

והם צריכים לברר.

יש בורא שברא אותם?

למה ברא אותם?

ואיפה ההוכחה?

זה מה שצריך לעשות.

זה מה שאני עשיתי.

בביתור חילוני לשעבר הגעתי למסקנה הברורה והחד-משמעית

שיש בורא שברא את כל הברואים.

כמו שאומר הרמב״ם, בעלקות

מדע הלכה ראשונה, יסוד היסודות ועמוד החוכמות לדע,

שיש שם מצוי ראשון, ממציא לכל הנמצאים.

מכאן אתה מתחיל לקרוא את הרמב״ם ואתה מבין את הכול.

אבל אנשים לא משקיעים בלימוד,

לא מבררים במקומות הנכונים,

תוקפים כל מה שמתגלגל לידם,

וככה לא מחפשים ולא מבררים אמת.

עשינו היום מלאכה יותר קלה לאנשים,

והוצאנו קלטות במיני סמינר,

שבעשר קלטות וידאו יש את כל השאלות והתשובות שאתה מחפש.

עכשיו עומדת לצאת קלטת וידאו שנקראת מבראשית,

נקודות למחשבה,

מהבריאה, הוכחות,

כולל חיים לאחר המוות, הוכחות מדעיות,

נבואות שהתגשמו,

הכול.

תורה מן השמיים,

מדע מול תורה,

סוגר את הכול בקלטת אחת.

הנקודה היא רק שאדם ירצה לברר,

ויהיה אמיתי עם עצמו.

אם יש כאלה אנשים,

הנה אני פה הערב בשבילכם,

לטובתכם, לא אוהיל לכם.

מי שיש לו שאלה, בבקשה.

ברוך הוא ה' אלוהינו מלך העולם שהכול נהיו דוארים.

כן,

שאלה ראשונה, בבקשה.

כבוד הרב, אתה אומר שיש הוכחות. פה שאלה, פה בשורה ראשונה.

יש הוכחות, אתה אומר, מהעולם השני, איזה סוג הוכחה הייתה?

איזה הוכחות יש מהעולם השני? כן, הרי אנחנו נפטרים והולכים לעולם השני, אף אחד לא חזר משם.

זה לא נכון שאף אחד לא חזר.

נראה לך גם סרט עכשיו. חזרו? בטח.

איך חוזרים? אני רוצה את ההורים בחזרה.

אין בעיה.

ההורים, אני לא יודע אם הם יכולים לחזור.

לא כל אחד יכול לחזור, אבל יש כמה שחוזרים בשביל להודיע, חזרנו.

בחלום, אני רואה. לא, אני מדבר במציאות עכשיו.

בגלגול נשמות, אוקיי. גלגול נשמות זה רק אחת מהדרכים, יש חמש דרכים.

יש גם סיאנסים,

יש גם עטים קליניים. אבל אסור להשתמש בסיאנס.

נכון, אסור להשתמש בסיאנס, אבל זה לא אומר שזה לא נכון. זה נכון מאוד, אבל אסור להשתמש בסיאנס. או, אז זה גם הוכחה.

הוכחה אסורה, אבל הוכחה. נכון.

ויש גם היפנוזה ויש גם ילדים אוטיסטים.

נכון. כל הדברים האלה מוכיחים שיש הישארות הנפש,

הנשמה יוצאת,

רואה את מה שקורה למטה,

וחוזרת שוב פעם לגוף כשהבן אדם למעשה היה מת.

מה זה אומר?

קודם כל שיש נשמה.

סליחה, כבוד הרב. זה אני יודעת, אבל אני חשבתי הוכחה.

הוכחה? הוכחה, ממש. מה פירוש לא הוכחה?

קודם כל, אם בן אדם בסיאנס אומר לאנשים מה עובר עליו בעולם האמת,

והוא נגיד חילוני,

קיבוצניק,

שהוא לא למד אף פעם את הזוהר הקדוש,

אולי הוא שמע עליו, אבל לא האמין בו,

והוא אומר דברים שרק בזוהר הקדוש כתוב מה יש בעולם הבא, איזה עונשים,

ועל איזה עבירות.

והוא מתאר מה הוא עשה בחייו

ומה הוא עובר.

אלה שנמצאים בסיאנס מכירים אותו,

יודעים,

יודעים מה הוא עשה בחייו,

לא יודעים אם זה נכון מה שהוא אומר כשהוא עובר שם.

הוא לא תמיד מדבר את האמת. נכון גם,

אבל כשרואים שהוא אומר דברים שנכונים על פי הזוהר הקדוש,

זה עימות

שמה שהוא אומר זה נכון.

יש לי עוד שאלה.

אימא נפטרה לפני כשנתיים, והיה לי מאוד צער,

וכל פעם הלכתי, אמרתי לה, איפה לקחו אותך, איפה לקחו אותך, איפה את נמצאת?

יום אחד היא הופיעה בחלום,

הופיעה בחלום,

והיא לקחה אותי למקום שהיא נמצאת בו.

אין דבר כזה בעולם שלנו.

מאה אחוז, זה מתאים, כי אני לא נמצאת בעולם שלנו. וזה רק מרחפים שם, ולא אוכלים, לא שותים, הכול זה,

נכון. אי אפשר להסביר את זה כמה שעות. אפשר להסביר, הרמב״ם מסביר את זה.

אין בעולם שלנו כל כך מרגוע ויופי שיש שם. נכון.

אז היא לקחה אותי איתה, איך אתה מסביר את זה? לראות... פשוט מאוד, היות בהנשמה של האדם בשעה שהוא חולם,

היא גם עולה למעלה,

והיא יכולה לראות גם לפעמים עתידות,

כי יש אנשים שרואים משהו בחלום, ואחר כך נתקלים איתו במציאות, לפי הציור שהם ראו קודם.

הרי חלום זה פקס,

זה כמו פקס שאנחנו מקבלים, זה מידע.

כן.

לא חשוב אם זה פקס או לא, אבל חשוב שחלום זה אחד מ-60 בנבואה,

וזה גם אחד מ-60 במיטה,

וממילא כשהנשמה מסתלקת, היא עוברת, לפי הזוהר הקדוש,

חמש מחנות עד שהיא עולה למעלה וחוזרת לאחר מכן.

לא כל אחד זוכה לעבור את כל המחנות,

אבל נכון שיש אנשים שיש להם אפשרויות בחלום יותר משאר האנשים,

ורואים גם דברים אפילו שעתידים לקרות.

ועוד דבר אחד וזהו.

הייתי בת תשע וחצי או עשר, לא יודעת,

ראיתי את אליהו הנביא עם חמש מלאכים.

מה המסר שאני הייתי צריכה לקבל מזה?

קודם כל, אם ראית את אליהו הנביא, הוא אמר לי בעצמו.

אם ראית את אליהו הנביא, זו זכות גדולה מאוד. זה מה שרצית לדעת, זכות למה?

זכות קודם כל, בגלל הנשמה שלך שהייתה בתשע וחצי. מה קרה מתשע וחצי עד עכשיו?

אני לא יודע. יש דברים שמתגשמים עד היום הזה. כן, אבל בינתיים, בתשע וחצי ודאי שהיית צדיקה,

כיוון שעת שתיים עשרה את לא חייבת בכלל במצוות.

עכשיו, מאז, אם אתה שמעת מצוות או לא,

זה כבר חשבון חדש. טוב, זה לא שייך. אנחנו ממשפחה מסורתית.

גדלתי במשפחה מסורתית ושומרים מסורת, אוקיי.

מסורת זה לא מספיק, תשאלי את אליהו.

כי אליהו הנביא אמר לעם ישראל,

עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים?

אל תהיו מסורתיים, הוא אמר.

אם השם הוא האלוקים, לכו אחריו, ואם הבעל, לכו אחריו. הוא אמר, אין דרך ביניים. אין מסורתי אצל אליהו הנביא. כן, אבל למה הוא הופיע אצלי?

למה לא הצליחה להתחיל? אני לא יודע למה הנשמה שלך הייתה חשובה עד כדי כך שהוא יבוא אליה בחלום. אני לא יודע. אליי הוא לא בא עדיין.

לכן אני שואלת אותך.

אז אני עונה לך. זה מלווה אותי מגיל תשע וחצי עד היום הזה. אמרתי שזו זכות גדולה. כתוב, אשרי מי שראה הוא בחלום.

אשריו.

השאלה היא אם מנצלים את זה.

מה זה מנצלים? במה לנצל?

אם הנשמה שלך כזאת, שמסוגלת לזכות לגילוי כזה בגיל תשע וחצי,

אם היית ממשיכה בדרך התורה והמצוות לא מסורתית,

שומרת תורה ומצוות 100%,

אפשר שהיית זוכה בעולם הזה לדברים גדולים ביותר,

שבזכות זה היית זוכה לחיי העולם הבא בצורה גדולה יותר.

אוקיי, תודה.

תהיי בריאה. בטח שלום הוא אכל.

אליהו יכול לבוא עדיין?

הוא לא יכול לבוא לכל אחד. סליחה. הוא לא מצביע לכל אחד. נכון, אבל אמרתי הוא יכול לבוא עדיין. קרה לי גם במערה שהיו לו שני מקרים שם. עכשיו, לא מזמן.

יפה מאוד. כנראה הוא רומז לך.

לא מסורתי.

זה גם טוב שאני מסורתית.

זה יותר טוב מכלום, את אומרת.

כן. אבל הוא אמר, אין מצב כזה. הוא אומר, או כאן, או כאן.

אני שומרת כל מה שאי אפשר.

הכל אפשר.

אליהו שמר הכל.

לא רק זה, הוא עשה מה שאי אפשר.

הוא הפך להיות מלאך מרוב שהוא שמר.

הוא לא מלאך. הוא מתרופף על ידי חמישה מלאכים, ואת זה ראיתי.

הבנתי.

תפתח את הזוהר, תראה.

כן.

אוקיי,

עוד שאלה.

תודה.

כן, מי שלח לי את הפתק פה?

מי שלח לי פה את הפתק?

אנחנו קבוצה שיושבת בתוך קהל מתחזקים,

שינקנו הרבה מתורת הרצל וחבריו. כיום אנו מבולבלים. אם הרב יכול להרחיב בנושא, לאן עומדות פנינו?

טוב, קודם כל אני ארחב לאישה הזאת לראות את הסרטון הקצר על חיים לאחר המוות, שתראו

בעיניים כמה אנשים שמתו מבחינה קלינית וחזרו לחיים, מה עבר עליהם, מה הרגישו ומה חוו,

ואחרי זה אני אתייחס לשאלה הזאת בכתב.

תכינו שאלות כבר בינתיים.

כן.

דוד, אפשר לראות את הסרט? חיים לאחר המוות?

יש הפסקה בפעילות הגוף,

הפסקה בפעילות החשמלית של הלב,

הפסקה בנשימה,

אבל עדיין לא נוצרו נזקים בלתי אפיכים למוח,

לא נוצרו נזקים בלתי הפיכים לרקמות,

ולכן אפשר להחיות את אותו אדם.

תופעות כאלה קורות בהרבה מאוד מצבים,

החל מטביעה,

דרך התקפי לב והפסקה בקצב הלב,

המשך בחבלות, בתאונות ובחבלות נוח,

לפעמים...

הסיפור שלך, לפחות, זה שקשור לענייננו הלילה,

מתחיל בינואר שבעים וארבע, נכון? זמן קצר אחרי מלחמת יום הכיפורים,

את אישה צעירה, כבת 22,

את חיה בתל אביב, אחרי שעזבתי את הקיבוץ

שבו גדלת,

ואת הולכת ברחוב בוגרשוב.

מכאן את לוקחת את הכיפורים.

אני הולכת ברחוב בוגרשוב,

ואז נפל עליי פיגום מגג של בניין שהיה בתהליך בנייה.

בגג של קומה חמישית.

ברגע שנפל עליי הפיגום,

אני יצאתי מהגוף, כלומר הנשמה שלי יצאה מהגוף,

וראיתי ושמעתי כל מה שנעשה ברחוב, כאשר אני מחוץ לגוף מרחפת בערך של גובה של ארבעה או חמישה מטר.

ואני חושבת לעצמי כמה מוזר שאני רואה את הגוף שלי, כלומר אני לא בתוך הגוף,

כי אני הייתי, אף פעם לא חשבתי שהגוף ואני זה משהו נפרד.

וככה עברו כמה רגעים.

את שומעת את השיחות של האנשים? כן, אני שומעת. שומעת. זה היה לא רחוק מפינת קינג ג'ורג', ברחוב בוגרשוב, והמקום בשעות האלה היה די הומה, אז היו הרבה אנשים שהסתובבו שם, וכולם נעצרו והסתכלו. והתחושה הכללית?

והתחושה הייתה מאוד טובה. טובה. כן, הרגשה מאוד טובה, כיף.

את ספקת מהלומה עצומה בראש. כן, זה היה... זה קרש שנופל מקומה השישית. כן. אין כאבים.

לא הרגשתי שום כאב, שום דבר.

והיום אני יודעת להסביר שזה מפני שלא הייתי בגוף, ומה שכואב זה לגוף כואב,

אבל אני לא הייתי בתוך הגוף.

לא הרגשתי שום כאב, אני גם לא יודעת איך יצאתי מהגוף. בכל אופן אני יצאתי,

ואחרי כמה רגעים של ריחוף בגובה הזה, של בערך 4-5 מטר,

נכנסתי לחושך.

בעצם התאונה הייתה ב-4.20 בבוקר, בינואר 1983. באתי מאשדוד לכיוון בת-ים להביא את השותף.

והשותף היה גר בבת-ים, אז נכנסים דרך בן-גוריון.

ושם יש מין מקום כזה עם מזלג, צד שמאלי,

אין כניסה, וצד ימני אפשר להמשיך לנסוע.

אז רצה השגחה עליונה, שאני אכנס דווקא בצד השמאלי.

והייתה לי את התאונה.

האוטו שלי באמת התרסק, עף ורחוק.

ורצה הגורל, המזל, יותר נכון, רצה הקדוש ברוך הוא,

שאני אעוף מאוטו ויפולי בארצותו כמה מטרים מאוטו.

בהתחלה לא הרגשתי שום דבר.

אחרי אולי כמה דקות התחלתי להרגיש כאבים איומים.

ואני מסתכל, רואה כולו הכל שבור, הכל עקוב.

ואני יודעת כבר מה לכאוב, איזה חלק מהגוף.

ולפתע פתאום הכל משתתק.

אני רואה שמתוך הגוף שלי יוצא עוד גוף אחד.

מתוך מושי יוצא עוד מושי.

אני עולה למעלה למעלה,

ואני מסתכל ורואה את עצמי שוחרר על האדמה.

כולו מרוסק, כולו שבור.

מה שכן מעניין,

שבדרך כלל כשמישהו מקבל מכה ברגל או ביד, אז הוא מחזיק את היד וצועק,

כי בכל זאת היד היא חלק ממנו.

פה אין שום, לגוף לא הייתה שום שייכות.

אני מסתכל,

היה נראה לי כמו שק לפוח אדמה.

נו, שיהיה שם, מה כבר יכול להיות?

וכבר התחילה להיות לי הרגשה טובה.

עצם העובדה שכבר לא היה לי שום כאב.

אני נמצא מלמעלה ורואה את הכול.

ואז אחרי כמה זמן, אני לא טרידה בדיוק,

הגיעו שני אמבולנסים,

יצאו משם רופא ושני אחיות.

והדבר המדהים, שזה באמת,

אי אפשר לשכוח את זה.

את יודעת, בדיוק כל רופא מאוד חושב.

זה מדהים.

ואז ניגשו אליי, התחילו ללימה עם מנחיות החיים.

לא ככה.

אני עוד אומר לעצמי, מה הם רוצים ממני?

כל כך טוב לשישי עשירות.

בלי זה תהיה ניתוק.

אני מרגיש עוד מושך, אני יוצא ממני.

ואז אני נכנס למקום

ממש ממש מופחיד.

תשע שנים פלוס במוסד,

התחלת להתעסק בעניינים של עסקים מהוגנים ומרובעים, הייתי אומר. לחלוטין.

היית סמנכ״ל של חברה, והתעסקת בביטוח.

אדם מן היישוב.

אדם שכל הגישה שלו אומרת,

ביידיש צחה, זה נקרא שוף בילעיינק ואוקטוב.

קודם כל, אתה צריך להוכיח דברים מתמטיים, ואז אני מוכן לקבל אותם. עד אותו יום לפני 11 שנה,

אתה היית בן 39,

היית בשירות מילואים, נכון?

הייתי אז בשירות מילואים, בפטרול,

ופשוט באמצע פטרול צלחתי.

מה, שעד צהריים?

שעד ערב. עד ערב חושך. כן, ערב חושך וחושך. אתה צונח.

מה אתה זוכר מהדקות שמגיעות אחרי הצמיחה הזאת?

זה הדבר המעניין. אתה אומר, בוא ניכנס ללימה, אבל אני דווקא יצאתי החוצה.

כלומר?

התחלתי לראות מה שמתרחש מסביבי, אבל כאילו אני צף מעל.

נמצא מעל התמונה, אני רואה את עצמי שוכב.

אני רואה את החובש מנסה לעשות את ההחייאה.

אני רואה אנשים מתחילים להתאסף מסביב. אני רואה את הבלגן.

בסך הכל טוב לי, תחושה של שלווה, של חמימות כזאת. תחושה של כיף.

כאילו באיזה גובה אתה כאילו?

מעל. זאת אומרת, אני רואה את כל התמונה,

כאילו ממרחק של כמה מטרים מלמעלה.

רואה הכל, רואה הכל. כשמגיע החובש, אתה רואה אותו מלמעלה.

נגיד, אם הייתה לו כיפה,

היית יכול להגיד אחר כך איך אתה חושב?

יכולתי לא רק את הכיפה,

אלא לזהות גם את הדרגות שלו, ולזהות את האף שלו. כבר באמת ראית אותו מלמעלה. באמת ראיתי אותו מלמעלה. בתחושה.

אני היום מבין מה זה היה, באותו זמן לא הבנתי את זה. עכשיו, אתה ראית מלמעלה גם את עצמך שוכב. ראיתי את עצמי שוכב.

את הגוף שלי מונח ללא תזוזה. ואותו גוף שהיה מונח זה היה מה? זה היה אני? זה היה הוא? מה זה היה?

זה היה גוף.

גוף. זה הכל.

הנשמה לא הייתה בפנייה.

הייתה התנתקות. היו כאבים?

לא, למרות שהרביצו לי חזק.

הרביצו מה?

בנסיעות החייאה. כן. באזור החזה. כן. באזור החזה. עיסוי לחזה. כן. אני לא הרגשתי שום דבר.

זאת אומרת, ראיתי, ורק התחושה הייתה של...

מה הם רוצים?

כל כך טוב לי עכשיו שיעזבו אותי בשקט. יעזבו אותי בשקט.

לדעת לאן אתה רוצה ללכת?

וככה, איך שאני צועד לכיוון הים, מגיע לחוף,

עומד ככה על החוף,

עומד ככה על החוף,

הייתי לבד שם, ממש לבד, לבד.

ככה, ים ענק, ים כחול.

התחלתי לשחות ולשרות ולהתרחק מהחוף.

וזה כזה חום שמה,

שבאותו רגע להיות במים זה משהו לא רגיל.

אני שמח, וטוב לי,

וכל כך נעים, ואיזה חום בחוץ.

ככה אני מתרחק מהחוף.

פתאום אני ככה

מרגיש שמשהו אוחז בי ברגל מתחת למים ולוקח אותי לכיוון הקרקע.

מה זה, לא הבנתי מה זה, לא חיה, לא כלום.

ככה אני מנסה להתנטרל מזה, להשתחרר מזה, לא מצליח.

הבנתי שנתפסתי במערבולת,

ואני רחוק, רחוק, רחוק, ממש מלמעלה.

בדרך כלל אדם מנצל, אני יודע, 10% מהלקוחות שלו,

וגם כשאדם רוצה לחיות זה המאה אחוז.

אז התחלתי ממש עם כל הכוחות האחרונים שלי לצאת.

הגעתי לאמצע הדרך,

וראיתי שאין לי כוח.

ראיתי שאין לי כוח,

וירדתי לכיוון הקרקע.

פתאום ראיתי את עצמי במצב כזה,

שזה היה לי דבר מאוד מבולבל.

ראיתי שאני שניים.

מה זה אני שניים?

ראיתי את הגוף זרוק על הקרקע,

זרוק ככה,

כמו אדם נט, זרוק על הקרקע,

ואני מסתכל עליו.

אז לא הבנתי, מה זה? איך אני מסתכל על עצמי?

איך אני, מה הולך כאן?

זה כמו שאני למשל עומד במרפסת תקומה שנייה,

ורואה את הגוף שלי זרוק על הגרוש.

אומר, רגע, מה אני עושה שם?

מה אני עושה שם? מה זה אני?

לא, אז רגע, מה, אני שניים?

מה הולך פה?

כלומר, מה זה, אני לא מבין, ככה זה, לא.

לכן הגדמתי את העניין של גוף נשמה, אתה מבין?

כי לא הבנתי, פתאום נכנסתי למצב כזה בלבול,

אמרתי, מה הולך פה, זה אני, זה אני שם, רגע, הנה, הידיים שלי,

זה העיניים שלי, זה השיער שלי הארוך,

זה בגידיים שלי,

זה הרגליים, בואנה, זה אני, זה אני. אז מה, אני שניים?

איזה בלבול זה היה, מדהים.

וככה אני רואה את הגוף שלי הולך, ואני כאילו נוסע ממנו.

הולך, מתרחק, מתרחק, מתרחק, מתרחק ורוצה כזה, כאילו, כאילו לחזור.

לא הבנתי את המצב הזה.

אפילו באותה רגע לא הבנתי שזה נשאר בגוף.

לא הבנתי.

ממש לא הבנתי. חשבתי, לא יודע, איזה בלבול, איזה סרט.

זה היה מצב מאוד מאוד מבולבל.

לא יודע.

פתאום אני ככה הולך, מתרחק, מתרחק, מתרחק, מתרחק, מתרחק.

פתאום ככה זה היה נעמד.

נעמד. כאילו מקומה שנייה עליתי לקומה שמינית.

הגוף על הכביש, תחת למים כמורה.

ואני אסתכל על עצמי ואני רוצה להיכנס,

אני רוצה לחזור, אני רוצה לחזור, אני רוצה לצאת מהמצב הזה.

כנראה שזה לא בשליטתי.

לא בשליטתי.

זווית הראייה,

המון מהסיפורים האלה מתארים יציאה של זווית הראייה מהגוף,

מבט מלמעלה,

כאשר בחלק מהמקרים, גם בסיפורית מחוץ לארץ,

אנשים מצליחים לתאר דברים שיכולים לראות רק מזווית הראייה הזאת.

מאיש הייתה כיפה, או קרחת, או ברגות.

תראה, אין לי תשובה לזה,

ואני אומר גם שאלה שחוו את זה כנראה מספרים אמת,

כי אני בעצמי נתקלתי בחולים שעברו החייאה,

ומספרים את הסיפור שהם ראו כאילו הם מסתובבים מלמעלה ומסתכלים למעלה.

ובאמת, לזה אני לא יכול למצוא את ההסבר.

קודם לכן, מוות בשלי היה סוף פסוק.

אין שום דבר אחר כך.

אחרי אותו אירוע, ועם כל מה שלמדתי עם השנים שחלפו מאז,

אני מבין שזו רק התחלה של פסוקים.

אם אדם שמע סיפור כזה, אז הוא חושב,

נא לקרוא רק את הפסוק הזה, אז הייתי מאמין.

אין, הלוואי, אם יקרה לי אני אאמין.

שלא יקרה לכם יקרה כזה.

שלא יקרה לכם.

למה שלא יקרה לכם?

אתם לא יודעים כמה זה מחייב היום.

אתה, זה לא, אני מאמין שיש אלוקים,

אתה ראית שיש אלוקים.

אז אם אתה ראית בעיניים שלך,

בצורה הכי חזקה שיכולה להיות,

אז איך אתה יכול לדבר לשון הרע?

איך אתה מתפלל?

איך אתה עושה בדקות עם הזמן?

חיים נתנו לך במתנה ואתה ראית את זה בעיניים שלך.

אז זה מחייב אותך כל רגע, זה לא קשור.

במצב שלי, שראיתי מה שראיתי,

התודה שלי היא מאוד מאוד בעד על כל שנייה וכל דבר שקורה.

אני יודע, וברור רבה, שזה ממני.

וטוב הוא אפילו נתן, עקוב נתניה.

וחי בצורה כזאת, מקבל הכול באהבה,

מקבל הכול בשמחה, ובמחשב עם כל הברגים וכל הגופים ניתוחים ומסגריה שלמה.

אבל אני כל הזמן מודה לו איך זכיתי בכל זאת לראות את מה שראיתי.

ובשבילי זה מין סמינר כזה.

סמינר שמשה,

תדע לך לאן הבן אדם הולך בסוף.

ליהדות ולאמונה היהודית,

את הגעת רק שבע שנים אחרי זה.

שבע שנים אחרי המקרה,

זה הגיע בעצם מפסוק.

נכון. זה התחיל בפסוק. מה היה הפסוק?

הרי גדלתי בקיבוץ של השומר הצעיר, ובזמנו לא היה טלוויזיה ולא היה שום דבר,

אבל אנחנו כילדים לא ידענו מה זה סידור תפילה, ולא היה לנו שום מושג ביהדות.

ואחרי שבע שנים התגלגל לידיי במקרה סידור תפילה,

וחשבתי שזה ספר קריאה, לא ידעתי מה זה.

וכשפתחתי אותו ראיתי בשורה הראשונה כתוב,

מודה אני לפניך,

המלך חי וקיים,

שהחזרת בי נשמתי בחמלה, רבנו אותי.

תודה.

כן, זה לחלק

של השואלת הזאת.

ובכן, לגבי הרצל,

גם אני חונכתי בבית ספר חילוני בתל נורדוי בתל אביב,

ולימדוני דברים חיוביים על הרצל,

כמובן שהסתירו ממני, כמו מרוב הציבור,

מי הוא היה באמת.

ועל זה יצא סרט חדש, למה שונאים את החרדים,

ושם הסוגיה הזאת מתבהרת בבירור.

למי שלא יודע, בקצרה,

הרצל רצה לנצר את כל יהדות אירופה.

הוא לא מל את הבן שלו, לא עשה לו ברית מילה.

ביומנים שלו הוא כתב דברים איומים ונוראים כנגד היהדות החרדית,

ושומרי תורה ומצוות בכלל.

הוא לא התכוון לארץ ישראל בכלל.

הוא היה מוכן לקחת

קרקע באוגנדה,

בקפריסין, בארגנטינה.

בסוף מישהו הציע גם ארץ ישראל, כיוון שלא הסכימו אומות העולם,

אז הוא הסכים.

הבנות שלו למדו אצל נזירות.

הוא הדליק את עץ האשוח עד שנתו האחרונה,

והוא סירב למול את בנו למרות העצות של קרוביו,

שבתור מנהיג

ציוני יהודי כדאי

שלא להתסיס.

הרי אתה רוצה בכל אופן שהאנשים האלה יקימו פה מדינה.

זה מקצת משבחיו,

אבל הדוֹח עליו ארוך.

אז מי שירצה יוכל לראות את הסרט הרצל והציונות,

והתבהרו לו הדברים. הוא לא היה יחיד.

שנאת הציונים הראשונים כלפי היהדות החרדית

הייתה ארסית.

וכמו שאמר דוקטור תום שגב, העיתונאי והסופר השמאלני,

הוא אמר שהביטויים שנשמעו מפיהם כמעט אנטישמיים.

מי ששומע את מה שאומר תום שגב, אחרי ששומע מה שהם אומרים,

צוחק קצת מהמיעוט של דוקטור תום שגב.

בכל אופן, ההיסטוריון רז קרקוצקין פותח את היריעה טוב, מביא ראיות והוכחות,

והם מדברים בשם עצמם, אין יותר טוב ממה שהאדם מדבר, או שכתביו מעידים עליו.

בסרט הזה רואים את היומנים שלו, מה הוא כתב.

כשהאנס התנצר, הבן שלו, עשרים שנה לאחר מותו של אביו,

עיתון הארץ בשנת שישים ואחת פרסם בעמוד הראשי מילות גנאי כנגד האנס.

איך הוא עושה את זה לאביו

שהוא התנצר ביורצייט של אבא שלו?

אז הוא כתב להם מכתב חריף

לכל המתחזים האלה.

הרי אבא שלו רצה מאוד שהוא יתנצר, ולא רק הוא, אלא כל היהודים.

אז הוא אמר, אם תמשיכו לדבר עליי משהו,

היומנים של אבא שלי אצלי, אם אני אחשוף אותם לעיני הקהל,

אוי ואבוי מה תהיה אחריתכם.

לא נשאר זכר להרצל,

כל משפחתו,

בת אחת התאבדה,

בת אחת מתה ממנת סמים מופרזת,

בן אחד

התאבד והנכד היחיד שלו מאחת הבנות

תתאבד גם כן מוער וושינגטון ברידג'.

בקיצור, לא נשאר ממנו שום דבר.

נכון, כרת,

כתוב, יכרת, יכרת הנפש.

כי דבר השם בזה, יכרת, יכרת הנפש. מה זה בזה?

בזה זה ראשי תיבות בנימין זאב הרצל.

זאת אומרת, אבל מי שרוצה ללמוד פעם היסטוריה כמו שצריך, ייקח את הסרט הזה,

85 דקות,

והוא רואה את כל האמת לנגד עינם.

חילקנו פה כמה דפים כאלה של מבזק שופר.

העיתונות החילונית לא יודעת איך לבלוע את הגלולה הזאת.

פתאום מוציאים החוצה את הדברים,

אז הם התחילו קצת לשקר.

מה זה קצת?

ביחס למה שהם עושים כל הזמן זה קצת, כי זו רק כתבה אחת בעניין.

אבל פה הם כתבו קטע ממש מגעיל.

מה הם כתבו?

הכתב המכריט,

אבנר רופשטיין, כותב

מרואיין אחד, אחרי כל הדברים שהוא כותב, על מנת

כבר מראש לגרום שהקורא שיקרא את הכתבה יבין במי מדובר, זה אני, כן, כמובן, אני הנאשם.

אז הוא כותב שם ככה, מרואיין אחר הוא העיתונאי והסופר תום שגב,

שחשף כמה מעוולות היישוב היהודי והמדינה בחיתוליה.

אז מה הוא עושה? תראו איזה חסד הוא עושה עם תום שגב, כי כרגע הוא צריך אותו לגבות את הטיעון שלו כלפיי.

אז הוא אומר שתום שגב כתב כמה מעוולות, זה רק עוולות.

זה לא, אין פה האשמה ממש, עוולה, עוולה.

נסבל,

כי המדינה הייתה בחיתוליה.

זה היה בהתחלה, הם עוד לא ידעו הרבה דברים, בזקנים כאלה, נעבכים. אז זה, אפשר להבין אותם.

אחר כך הוא כותב בספריו,

המיליון השביעי בימי הכלניות. אוי ואבוי, מי שיקרא את הספרים האלה יראה

עד כמה שמה הוא מגלה וחושף את הפשעים של הציונות.

בראשיתה, לא בחיתוליה.

ואחר כך הוא אומר ככה,

הצופה מופתע לראות

עיתונאי חשוב ורציני, תומך,

כביכול,

הוא מכניס את המילה כביכול,

בתזה שמציגה את הציונות כאנטישמית. הוא מתכוון לסרט שאני מדבר עליו, כן?

כביכול.

אלא שכצפוי, כצפוי, הוא מכיר את החרדים,

ובפרט את אמנון יצחק.

אז כצפוי,

גם לסגב

אין מושג מהיכן נלקחו הראיונות איתו.

דוקטור תום סגב, אדם אינטליגנט,

בוגר בית ספר יסודי,

סיים תיכון,

עבר את הסקר,

אולי יש לו בגרות,

לא מבין מהיכן נלקחו הראיונות.

אתם שומעים?

הוא יושב אצלו בבית,

מצלמים אותו בבית על רקע הספרייה שלו,

והוא לא יודע מהיכן נלקחו.

מה זה מהיכן נלקחו?

מישהו, מה? מה אתה מתכוון?

לקחו אותך בלי לשים לב, שמו אותך בבית מאחורי השולחן,

את הספרייה תקעו מאחוריך, צילמו בלי שתרגיש והלכו.

מה זה מהיכן נלקחו?

אתה נתת את הראיונות.

אז הוא אומר, כמובן, כצפוי.

תום שגב לא יודע מהיכן נלקחו.

מה אומר תום שגב? הוא מצטט אותו.

אני לא זוכר שהתראיינתי לסרט הזה.

לא זוכר.

רגע, לא זוכר זה כבר לא מכחיש.

זה לא זוכר.

אולי אפשר להזכיר לו,

אבל הוא כרגע לא זוכר.

מותר.

לא זוכר זה טוב גם להגיד במשפט.

לא זוכר.

כי אם יוכיחו,

הוא יגיד, אה, אה, נזכרתי.

אה, אה.

בסדר, לא זוכר, בינתיים טוב. בינתיים טוב, לא זוכר.

אחר כך הוא כותב, אני לא מכיר את אמנון יצחק.

ורק יודע שזה הרב שממלא את האצטדיונים.

אה, זה הוא כן יודע.

מאיפה אתה יודע?

אה, זה ההוא.

אה, הוא, אה, בסדר.

אגב, הוא כותב, אינני יודע מאיפה נלקחו הרעיונות.

הוא לא יודע.

הרי ראויינתי, הנה התירוץ. למה הוא לא אמור לזכור?

הרי ראויינתי על ספרי או ספרי עשרות פעמים בארץ ובעולם.

זאת לא פעם ראשונה.

פה הוא כבר לא פעם, פה הוא משתף פעולה עם אבנר.

פה הוא אומר, זאת לא פעם ראשונה שחרדים עושים שימוש בדבריי.

לאחרונה עשה זאת שלמה בניזרי.

כשהרב עובדיה יוסף אמר משהו על הציונים והשואה,

הוא ציטט משהו כביכול,

כביכול, עוד פעם, אתם רואים, כביכול,

מתוך המיליון השביעי.

ואני הוכחתי שהציטוט כלל אינו נכון.

אז קודם כל הוא משווה אותי לבניזרי בקטע שהוא הוציא כביכול מתוך ספרו וכו'. נכון? נכון?

צדיק שלי, דוקטור תום סגב.

רק אתה לא יודע שאתה לא נפלת עם בניזרי.

אתה נפלת לאמנון יצחק.

אז אנחנו כותבים לו פה,

הרעיונות נלקחו ממסגרות אחרות.

ככה כותב אבנר.

גם פה נכשל ידיעות אחרונות בהכנת שיעורי הבית.

כל הרעיונות צולמו במיוחד לסרט זה.

ומה שאומר ידידנו דוקטור תום סגב,

אני לא זוכר,

זו אינה ראייה.

הקבלה שנתת, דוקטור תום סגב,

עבור הראיון הינה ראייה.

בה אנחנו מביאים את הקבלה שהוא קיבל.

מה כתוב בקבלה למעלה?

דוקטור תום סגב, ז'בוטינסקי, 6, ירושלים,

92142, מיקוד,

טלפקס,

02561-7014,

פלאפון 051-665657,

קבלה בשני בינואר 2000 עבור ראיון לשופר בנושא יחסי חרדים חילונים.

הוא קיבל צ'ק

תמורת 500 דולר,

2,085 שקל.

חתום תום סגב בכתיבת ידו.

זוכר עכשיו דוקטור או לא זוכר?

אה?

מחריטים.

אבל בידיעות אחרונות זה מופיע על עמוד שלם,

ציונות שווה אנטישמיות,

ומי אמר את זה? אני.

אני אמרתי, אני בכלל לא בסרט.

מי שאמר, דוקטור תום סגב, וקיבל כסף על זה.

אז למה אתם אומרים שאני?

אבל זה דרכם.

אתם יודעים מה אנחנו עושים עכשיו עם זה?

שולחים לכל העיתונאים בידיעות אחרונות,

לכל העיתונאים במערים,

האם נכון וראוי לעשות כדבר הזה?

מפיצים 50,000 כאלה עכשיו בבתי כנסת,

שישקלו וידונו אם נכון שידיעות,

העיתון של המדינה,

יכול לחרטט את קוראיו בצורה נלוזה כזו.

אני, אם הייתי מנוי בידיעות, מבטל את המנוי מייד.

על שקרים אני לא משלם.

מה הפירוש?

תקרא לזה עיתון חרטט איתי.

אז אני אשלם.

אבל ידיעות אחרונות? איפה הידיעות?

זה המצאות אחרונות.

כן.

כן. אז זה לעניין

הרצל וחבריו.

בבקשה, שאלתך שם.

הוא אומר, הגברת אמרה שהיא ראתה את אליהו הנביא, איך היא יודעת שזה הוא?

אז אני שמעתי שהיא אמרה שהוא אמר לה.

הוא אמר לה.

אבל גם אם הוא לא אמר לה, אני שאלתי את הרב שלי פעם,

כתוב שהרואה את אליהו הנביא בחלום,

אז זוכה לחיי העולם הבא.

אז שאלתי, נו, נגיד שאני אראה אותו, איך אני אדע שזה הוא? הרי לא ראיתי אותו אף פעם, אני לא מכיר.

אז הרב אמר, בשעה שרואים את אליהו הנביא,

לא צריך כלום.

לא שיגיד ולא כלום. יודעים בידיעה תוך החלום שזה הוא.

לא משערים,

יודעים שזה הוא.

הבנת?

כן.

בבקשה, פה שורה ראשונה.

הרגע דיברו על גוף ונשמה.

על מה? על הגוף והנשמה, איך שהם נפרדים והכול.

רציתי לדעת ממה נשמה מורכבת,

ואיך היא פתאום יש לה הוראות מינימה כשהיא עוזבת את הגוף,

ושאנחנו בתוך הגוף בעצם עושים מה שאנחנו רוצים.

אז מה ההבדל ביניהם?

נשמה זה יחידה אחת

שמחולקת לדרגות נפש, רוח, נשמה, חיה יחידה.

זו הקומה השלמה של הנשמה שמחולקת לדרגות אלה. כמו שגוף האדם זה גוף אחד,

והוא מחולק לרמות.

יש החלק התחתון, רגליים,

אמצעי בטן,

ידיים וראש.

כל אחד הוא יותר עליון, נפש נמוך,

רוח מעליו, וכן הלאה, עד

חיה יחידה.

זה לגבי הנשמה וחלוקותיה.

עכשיו לגבי

איך היא מקבלת הוראה לצאת מן הגוף, מי שנתן אותה ברצונו, לוקח אותה ברצונו.

פשוט מאוד.

מוציא אותה.

הוא, במאמרו, ברא שחקים, ברא ארץ, ברא תבל,

הביא את המים אל מקום אחד. עשה מה שהוא רוצה במאמרו, אין לו בעיה, קדוש ברוך הוא.

אין מי שיכול לסרב.

אין.

בידך אפקיד רוחי, פדית אותי כל אמת.

הבנת, עיוני?

תשמור עליה.

כן.

שאלה, הנה, פה, עם חולצה כחולה באמצע.

אני רוצה לשאול שאלה אפיקורסית.

טוב מאוד. סוף-סוף הגיע מישהו נבון.

אני שואל, למה טוב להיות יהודי?

גוי, חייב שבעה מצוות בני נוח.

יהודי, תריג מצוות.

גם חינוך, כשמחנכים,

אומרים לאבא, תחנך את הילדים,

אל תפלה את האל שלך יותר, כי אז ישנאו אותו.

אלוהים בחר בעם היהודי, אהב אותנו או שנא אותנו?

כי ברגע שבחר בנו כעם נבחר, כולם שונאים אותנו. הבנתי. אז למה טוב להיות יהודי?

הבנתי.

אז לשאלתך הראשונה, היות שהם קיבלו שבע מצוות,

ואנחנו קיבלנו תריג מצוות,

אז זה באמת לא פייר, זה איפה ואיפה,

ולא כדאי.

יותר עדיף לקבל שבע מצוות מאשר תריג מצוות.

השאלה היא אם בבנק תסכים ככה.

ייתנו לך תריג דולרים, ואתה תגיד, למה תריג? תביא לי רק שבעה דולרים.

למה אתה מעמיס על היותר מדי דולרים?

אני לא מעוניין בדולרים רבים.

אז זה לתשובתך הראשונה.

ולגבי זה שהוא בחר בנו?

תגיד את זה לבוגי יעלון.

מה זה עכשיו, אם עשו בו כולם, ישנאו אותו.

מה פתאום בחרו בך רמטכ״ל?

למה לא לקחו את שואל השאלה האפיקורסית להיות רמטכ״ל?

מה פתאום הוא נבחר?

בראש הממשלה השנוא הזה, פתאום בחרו בו, מה פתאום בוחרים בו?

וכל מי שנבחר יהיה שנוא?

למה שנוא?

נבחר, נבחרת,

בכיר,

זה טוב,

זה מראה על סגולתיות,

על ערך,

מה לא טוב בזה?

עכשיו, בפרט אם אתה נבחר

ובחרו בך,

מה אתה אשם שאתה כל כך נבחר?

אני אשם שאני נבחר?

בחרו בי.

זו אשמה?

זה זכות, יעיוני.

אני רוצה לשאול שאלה נוספת בקטע הזה. אני מקווה שהיא גם תהיה אפיקורס. רוב היהודים שחיים לא מקיימים את רוב המצוות.

נכון. כן.

עכשיו, קח גוי,

שהוא גם לא מקיים את כל המצוות.

קח אותו ממני.

קח אתו מול זה, זה מול זה.

נבחרנו לקיים מצוות.

רוב העם מסביבך לא מקיים מצוות.

מה העונש של זה?

זה קיבל שבע מצוות,

זה תרייג מצוות ולא מקיים אותן, יש לו רק אנשים.

אז מה עדיף?

אני שואל... אני אגיד לך מה עדיף,

מי שמקיים תרייג מצוות מקבל את השיא שבשיאים שהקדוש ברוך הוא ייעד לבני האדם.

מי שמקיים רק שבע מצוות

מקבל את מה שהוא ייעד למי שמקיים רק שבע מצוות.

אם הגוי מקיים שבע מצוות בני נוח,

והיהודי לא מקיים תרייג מצוות,

הגוי יהיה בגן עדן ברמה של שבע מצוות,

והיהודי יהיה בגיהינום בדרגה של תרייג מינוס.

הבנת?

ואם היהודי יקיים מצוות והגוי לא יקיים מצוות,

אז היהודי יהיה במקום שמקיימה המצוות, והגוי יהיה בגיהינא, גיהינום.

עכשיו תבחר.

תראה, אני חושב שאתה ענית פה. אם לרובם יש את הרייג מצוות, זו זכות.

אם אתה מקיים אותם, יש לך זכות.

אבל אם אתה לא מקיים אותם, אתה סובל.

נכון. אתה, מה עדיף לאותו יהודי שיש לו את הרייג מצוות ולא מקיים אותם,

ואותו גוי, יש לו רק שבע מצוות, הוא מקיים אותם.

אתה אמרת שהוא מגיע לגן-עדן, וזה לגיהינום.

מה עדיף?

אז אני מסביר.

לא, אם שניהם לא מקיימים מצוות, שניהם הולכים לגיהינום.

אבל מי שנבחר, מגיע לו עונש יותר,

למה? הוא ביזה את מלכו של עולם יותר.

הוא חילל את שם ה' יותר.

לא מצפים מאחד שהוא לא ביחידת עילית,

מאחד שהוא שקמיסט.

יש הבדל קצת.

אם הרמטכ״ל יעשה ביזיון,

כל העולם ידבר.

אם חייל יעשה באיזו פלוגה ביזיון, אולי בפלוגה ידברו.

אבל תלוי מי עושה את הביזיון ועד כמה הוא מתפרסם.

כשיהודי עושה משהו, אתה רואה שכל העולם מדבר על זה.

כשגוי סתם באיזשהו מקום עשה משהו, אולי, אולי יכתבו באיזשהו מקום, אולי, אולי, אולי.

אבל אני רוצה להגיד לך עוד דבר אחד שלא ידעת.

אתה לא יכול אפילו לבחור מה תהיה.

אתה כבר, אתה יהודי, עסבן ענאק, וזו זכותך.

וזו זכותך.

אם תהיה חכם, תנצל אותה.

אם לא,

אם זכות

תהפוך למצב של רועץ.

חבל.

אם אחד נולד להיות בן של מלך,

הנסיך פיליפ.

הוא יכול להגיד, למה אני? למה אני דווקא?

לא יכולתי להיוולד לאיזה יהודי? אני צריך להיות דווקא פיליפ הנסיך?

יכול להיות שהוא יטען ככה, מה נעשה? אבל הוא נולד ככה, מה נעשה?

זו המציאות.

כן, עולצה שחורה זה מבשר העורך.

כבוד הרב, אתה אמרת שבאחת הקסטות שלך שמעתי שאמרת,

אני לא האמנתי.

אמרת שמי שמחלה שבת צריך לעקור את המזוזות.

מה, אתה רציני בעניין הזה?

קודם כול, אני לא זוכר שאמרתי.

אני שמעתי את באחת הקסטות. אני אשמח שתפנה אותי אליה,

אבל אני אומר לך מה אני חושב שכן אמרתי.

אמרתי שיש רב בדרום אפריקה שאמר לאלה שיש להם את הטמבלוויזיה בבית,

שאם יש להם את הטמבלוויזיה בבית, שיעקרו את המזוזות מהדלתות.

זה כן אמרתי.

זה מופיע בקלטת.

עכשיו,

אולי אתה שמעת משהו כעין זה,

שאדם שמחלל שבת,

כן,

מול המזוזה,

מול המזוזה, אם הוא מחלל שבת מול המזוזה,

והמזוזה כאילו מסתכלת עליו ושם השם רשום שם,

יש לו בעיה עם המזוזה, תאמין בשבת.

אבל לא לעקור אותה ולא להוציא אותה, כי חייבים לשים מזוזה בכל מחיר, והיא מצווה שעומדת בזכות עצמה.

כן.

רגע, שאלה אותי אישה קודם לגבי ייסורים. מה טוב בייסורים?

קודם כול,

מהעיקר לא היו צריכים להיות ייסורים.

אדם צריך היה להיות כמו האדם הראשון בגן עדן,

בלי שום ייסורים. אבל כיוון שחטא,

הייסורים אומרים לו שהוא לא בסדר.

היום יש מכוניות שיש בהן מפה מוארת,

שאם חסר לך דלק או חסר לך שמן או ההגה לא בסדר או משהו,

יש שבהוב של מנורה.

יש כאלה מכוניות שזה גם מזמזם.

מה זה בא להגיד לך? יש תקלה. שים לב, יש תקלה.

כשאדם מקבל ייסורים בגוף,

זו המנורה שמאותתת לו, שים לב. כואב לך ביד? תבדוק איזה מצוות תלויות ביד, יש לך בעיות איתן. המצוות האלה חלשות אצלך? תקן.

כואב לו בבטן?

תבדוק אם אתה אוכל מאכלות אסורות או לא, אתה אוכל הכול בהכשר או לא.

שים לב, הבטן מאותתת.

יש לך בעיה באוזן? הלו, אתה שומע הכול?

הכול, גם מה שאסור?

שים לב, האוזן אומרת לך,

תבדוק.

זה איתותים מן השמיים לומר לאדם באיזה עבר יש לו ליקוי.

וזה מידה כנגד מידה. פעם היו נביאים אומרים את זה,

היום איסורים אומרים את זה.

אז עדיף

שהכול יהיה תקין.

אבל מה עושים אנשים?

אנשים, אחרי שקיבלו איסורים, הולכים לרופא.

אומרים לו, קבל לי את המנורה.

קבל לי את המנורה.

המנורה הזאת מפריעה לי.

האיתות הזה מפריעה לי.

אדם היה יכול להתרפא לבד.

אם היה מבין מה האיתות,

היה יכול להתרפא לבד.

אבל מה עושים אנשים? לא לומדים.

למה לא לומדים?

אחד, הייתה לו כזאת מכונית, וזה התחיל להבהב, והבלמים,

המנורה של הבלמים הייתה מצפצפת. הלך לחבר שלו, חשמלאי רכב, ואמר, תעשה טובה, נתק לי את זה. זה שגע אותי כבר, אני לא יכול ככה.

ניתק לו את זה.

אבל השמן נגמר,

ובירידה מירושלים הוא בא לעשות ברקס.

והיום הוא אפילו לא יכול להתחרט על זה שהוא ניתק את המנורה.

הוא הלך.

מה הוא עשה?

המנורה הייתה אמורה באמת להרגיז אותו בשביל שייכנס מיידית למלא שמן,

או לתקן את הבלמים, או לבדוק מה העניין.

מה הוא עשה? הוא כאילו התחכב על המנורה.

אמר, לא רוצים, בלי בנורות,

ניתק.

ניתק, אז אין אזהרה יותר.

וכשמגיע הרגע, הקדוש ברוך הוא רואה, אתה לא שומע, לא שומע, לא שומע.

אז הוא מעלה אותך למעלה, להסביר לך מה קרה פה למטה.

אבל הוא לא מחזיר אותך בחזרה.

אבל אני אספר לכם עכשיו סיפור טרי וחדש.

הייתי עכשיו בארצות הברית לפני כחודש ומשהו.

הייתי באולם שנקרא ברוקלין קולג'.

היו שם אלפיים איש.

קם שם יהודי שסיפר שהבן שלו בן שלוש שנים,

לקה בסרטן בקיבה,

זה התפשט לו כבר לגב, חוד השדרה,

מהכימותרפיה שעשו לו, שרפו לו את הכבד.

הכבד כבר לא היה מתפקד והיו שואבים לו כל יומיים שני ליטר של נוזלים.

בקיצור, הרופאים אמרו שכבר המצב סופני ונתנו לו סלט של תרופות, כבר ניסו כל מיני דברים.

זהו, הילד התנפח וכולם חיכו כאילו לגרוע מכול.

הוא שמע שאני מגיע, והוא הגיע להרצאה, והוא אמר, אני ראיתי שאתה עושה עסקאות עם אנשים,

ואני רוצה לעשות לך עסקה.

טוב.

קיצורו של דבר, אמרתי לו,

תגיד לי, אתה שומר מצוות?

אתה לומד תורה?

אמר לו, לא לומד תורה.

אמרתי לו, אתה תהיה מוכן ללמוד שעתיים תורה כל יום?

הוא אמר כן.

אמר כן. אמרתי לו, מה השם של הילד? אמר, בירכתי אותו. כל הציבור צעק אמן, וככה זה נגמר.

פתאום עולה יהודי חילוני ואומר,

אני מבקש לשים ציצית ולחזור בתשובה לרפואתו של הילד בן השלוש.

שם ציצית עליו,

בערך שהחיינו, ההתרגשות הייתה גדולה. כמובן שאבא דיבר עם דמעות, כולם בכו.

הוא שם את הציצית,

אני אמרתי, תראו מה נשמה של ילד בן שלוש יהודי מסוגלת לעשות, להחזיר יהודים בתשובה.

ואמרתי שהזכות הזאת,

שהוא חוזר בתשובה לרפואתו,

היא תהיה זכות גם שתגן על הילד, כיוון שכל המציל נפש אחת מישראל,

כאילו הציל עולם מלא.

אז אם הוא הציל יהודי, הילד, אז מגיע שגם הוא יינצל.

לא גמרתי לדבר,

עלו מאה חילונים לשים ציציות ולקבל עול מלכות שמים.

כולם עלו לרפואתו של הילד.

יהודים יקרים, זה היה ערב מרגש שאין כדוגמתו. בקרוב,

תוך חודש ימים, תצא הקלטת.

פה במדעון הזה שלנו יש את הסיפור בקצרה של הילד. רואים אותו גם בתמונה, בן שלוש,

בתמונה הוא רואה את הווידאו שאני שלחתי לו את הברכה,

שהוא יראה אותה.

שבועיים לאחר מכן

צלצלו אלינו משם ואמרו שברוך השם הילד מתחיל להבריא.

יום חמישי האחרון צלצלו, אמרו שהמחלה נעלמה.

לא רק שהיא נעלמה,

לא רק שהיא נעלמה,

בדקו לו מוח עצמות, אין שום דבר, אין שום זכר.

הכבד שלו נהיה בריא לחלוטין.

הגוף שלו כמו ילד רגיל שבא פעם ראשונה לבדיקה שקרתית ולא מצאו כלום.

היום הוא השתחרר מבית החולים.

שלחנו לשם צלם מפה שיתעד את האירוע,

שיראיין את הרופאים,

שיביא את המסמכים,

ובעזרת השם יתברך,

בחודש חשוון הקרוב הם הולכים לעשות הכנסת ספר תורה עם תהלוכה גדולה ברחובה של עיר בברוקלין,

עם 101 חוזרים בתשובה שעשו את זה לכבוד הילד.

למה?

אבא הבין,

זהו.

הרופאים מרימו ידיים. לאן הולכים?

לתורה.

מי מדבר בשם התורה?

מי שמחזיק בתורה.

בא, מוכן לעשות עסקה.

אני אומר לכם, יהודים יקרים,

תשמעו לי, תהיו חכמים.

בואו נעשה עסקה עם הקדוש ברוך הוא לפני שני החולים.

בואו נחליט שאנחנו תופסים את היד של הקדוש ברוך הוא, מתחברים אליו,

רוצים להיות הבנים שלו בכבוד ובגאון עם תרייג דולרים בכיס, ולא שבע רק.

רוצים לקיים את כל המצוות מרצון.

לא רק שלא נחלה,

נהיה בריאים, מצליחים, עשירים, שמחים.

מה יכול אדם לבקש יותר אם אבא שלו הכל יכול, הקדוש ברוך הוא איתו?

אבל אם אתה יוצא נגד אבא שלך, שהוא הכל יכול,

מה אתה מראה בעצם?

אתם יודעים מה זה? תארו לכם,

נמלה, נמלה עומדת מול אולסיפרי ומתריסה עומדת על הרגליים האחוריות ואומרת לו, אתה לא תעבור פה.

לא, לא, לא תעבור.

ואולסיפרי מחייב,

איך זה לא תעבור פה?

אני מועך אותך עכשיו, מה קרה לך?

והיא אמרת לו, תעיז, נראה אותך.

מה המרחק בינו, סיפר לי, לנמלה?

שני מטר עשרים.

מה המרחק בינינו לקדוש ברוך הוא? אין סוף.

מה זה, אתה לא גמד, אתה לא נמלה, אתה אפס של אפס בריבוע של אפס. מי אתה בכלל?

ואתה אומר לקדוש ברוך הוא,

אני רוצה לשאול שאלה אפיקורסית.

אתה שומע?

למה עשת עלינו תרי״ג מצוות?

לא מספיק שבע.

היי, אני אומר לכם, החבר'ה שלנו זה משהו.

העוול נבחר,

עוד כועס, למה הוא נבחר?

תאר לך היום בטקס בוגי היה אומר, למה דווקא אני?

היו אומרים לו, יא אהבל,

תשמע איך הוא בוכה עכשיו, הרמטכ״ל היוצא.

מה קרה לך?

הוא מצטער שהוא גמר את השירות.

אתה אומר, למה דווקא אני?

זה הבעיה.

חוסר הבנה.

איזה חבר'ה טובים.

כן.

ערב טוב לכולם.

עומדת לידי מיכל,

אני מכירה אותה,

היא גירת צדק אמיתית, אני מעידה על זה.

אנחנו מבקשים בעבורה, בהתרגשות רבה,

זיווג הגון משורש נשמתה העליון.

היא מוכנה לקבל כל מצווה שכבוד הרב

יאמר בעדה.

מה פירוש, היא כבר קיבלה על עצמה לקיים את כל המצוות?

אני מדברת בשמה בגלל השפה, וגם מכיוון שהיא מתרגשת.

את רוצה לנסות לדבר?

אני איתך.

הקדוש ברוך הוא איתך.

טוב,

שתי הלכות לשון הרע כל יום ללמוד. את מוכנה?

כן.

מה השם בשם האימא? אני מיכל,

וגיורת בת חווה.

מיכל בת חווה.

השם יזכה אותך

לזיווג הגון הראוי לך מהרה השנה.

ערב טוב, כבוד הרב.

כן.

אפשר לשאול?

בבקשה.

סיפרת איזשהו סיפור בברוקלין על אותו ילד.

אני חושב ואני טוען שאותו ילד ניצל בזכות, בזכות הקדוש ברוך הוא, עד כמה שאני מבין.

אבל אם אני לוקח איזושהי השוואה סטטיסטית,

לפני עשרות שנים,

מבחינת חולי של אנשים,

גם אנשים צדיקים וטהורים,

ולא משנה, גם חילונים או דתיים,

הם חלו ומתו.

מבחינה סטטיסטית,

ולא כל אחד יכל להירפא בזכות עצמו.

היום המודרניזציה, הרופאים,

הם נותנים לנו את האפשרות להחזיק מעמד מבחינת גוף

בהרבה יותר ממה שהיה פעם.

אז נכון שיש מקרים שיוצאים מן הכלל,

וזה באמת,

אני חושב שזה כוחו של הקדוש ברוך הוא לרפא את אותו ילד,

ואני מניח, מצד שני,

שאולי גם רופאים מדי פעם טועים ואומרים שאותו אדם ספציפי הוא חולה, וזה לא נכון.

אז יש גם טעויות כאלו.

אבל הכול זה הקדוש ברוך הוא, והוא גם הביא לנו את כל הרופאים,

אותם אנשים שלומדים, כדי לרפא אותנו.

כי אם לא היו, התמותה הייתה מעבר לסטנדרט,

נקרא לזה.

תודה.

קודם כול, דיברת בערבוב.

אני בדרך כלל עושה את זה.

הקדוש ברוך הוא ודאי שהוא היחיד המרפא.

וכתוב,

ביאמר, אם שמוע תשמע בקול השם אלוקיך וישר בעיניו תעשה,

והאזנת למצוותיו

ושמרת כל חוקיו, כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני השם רופאיך.

זה נכון תמיד.

אבל הקדוש ברוך הוא אומר, למה אני שם מחלות?

כי אם אתה לא שומע בקול השם אלוקיך,

מה ישר בעיניו אתה עושה, ואתה לא מאזין למצוותיו,

ולא שומר כל חוקיו, אז אני שם עליך את המחלה.

אבל אם שמוע תשמע,

מה ישר בעיניו תעשה, והאזנת ושמרת,

לא אשים.

אז מי שם?

הקדוש ברוך הוא.

מי מסיר את המחלה? הקדוש ברוך הוא, כי הוא אומר, אני השם רופאיך.

אני מחצתי ואני ארפא,

ואין מיידי מציל.

כך אומר הקדוש ברוך הוא, כולל הדוקטורים הנכבדים שדיברת עליהם.

גם הם, אם הם חולים, מתים.

עכשיו,

לגבי הטעות שלך,

שסטטיסטית הרפואה מצליחה יותר מאשר המקרים הבודדים,

זה כשאתה מסתכל בתקופות שיש סטטיסטיקה.

אבל בתקופות שעוד לא ידעו מסטטיסטיקה, גם לא ידעו מרופאים.

פעם הראשונות בכלל לא נרפאו על ידי רופאים.

היו שואלים רק תנביאים

מה החטא שהם עשו,

הם היו אומרים להם מה החטא,

חוזרים בתשובה ומתרפאים.

כיוון שהדורות נתמעטו וכבר לא היו ראויים לנביאים,

אז היו שואלים ברוח הקודש.

כשנסתלקה גם רוח הקודש, היו שואלים באורים ותומים.

נסתלקו גם אורים ותומים, שאלו בבת קול.

ירדה גם הזכות של בת קול,

אז שאלו בחכמי התורה.

ואז כבר, כיוון שחלשו כל הדורות והתחילו להשתמש ברופאים,

אז לכן אומרת התורה, ורפא ירפא,

מכאן שניתנה רשות לרופא לרפא.

יש רשות לרופא לרפא.

אבל 250 שנה לפנינו

חי הגאון מווילנה, שהיה צדיק יסוד עולם.

היה לו אח, הרב זלמן.

וכשהוא חלה,

הוא הזמין רופא לביתו.

הגאון

כעס על אחים ואמר לו,

מה לרופאים בבית יראה השם?

זה הלשון של הרמב״ן לפני 750 שנה,

שכתב כך,

שיראי השם לא מחזיקים בביתם רופאים או מביאים אותם.

דרגה של יראי השם לא נזקקים ברופאים.

הם מבינים את המסרים של הקדוש ברוך הוא.

אז הוא אמר לו, מה שכתוב מכאן שניתנה רשות לרופא לרפא,

לא כתוב מכאן שניתנה רשות לחולה להתרפא על ידי רופא.

לרופא יש את הרשות,

אבל אדם במדרגתך לא היה צריך להזדקק לרופאים.

ולפני עשרות שנים בלבד חי בנותינו הסטייפלר זכר צדיק וקדוש לברכה,

שסבל ייסורים ומכאובים כל ימיו,

והוא לא הסכים להשתמש ברופאים.

רק בסוף ימיו, בימים האחרונים,

הרב שך זכר צדיק וקדוש לברכה,

הוא גזר שיכניסו רופא לביתו משום האחריות שלנו כלפיו.

הוא מצד מדרגתו לא רצה,

אבל מצד החיוב שלנו כלפיו,

אז אנחנו היינו צריכים.

אז לכן זה לא פשוט כמו שאתה אומר.

מה עוד?

שגם הרופא הוא בסך הכול שליח.

אם השם ייתן בידו את הזכות להיות שליח של מצווה,

אז יכול להתגלגל לזכות על ידו שהוא יציל את האדם,

אבל יכול להיות שהוא גם יהיה שליח להמית את האדם,

ויכול להיות גם שהוא יעשה את הטעות האנושית שתמית את האדם,

ויכול להיות גם,

כיוון שהוא קיבל בבחינות לדוקטורט שלו ציון 70, שזה עבר,

והחולה שהיה מוטל לפניו,

היה עם מחלה מן הסוג של ה-30 אחוז, שהוא נכשל,

אז יש בעיה לחולה, סיכוייו שואפים לאפס.

כי ב-70 אחוז הוא רק מבין, ב-30 אחוז הוא לא עשה השלמות.

בכל מקרה, אין זה סותר למה שאני אמרתי,

ואני אראה לך עכשיו סרט בשביל שתראה למה הוא בא לבקש לעשות עסקה,

ואני אסביר לך.

עוד פעם, אין פה אותות ומופתים ואין פה אפילו ניסים.

אלה דברים שהיו אמורים לקרות עם כל אדם, כמו שהסברתי.

אם אדם מתנהג עם הקדוש ברוך הוא

כמו שהקדוש ברוך הוא מדריך אותו,

אין שום סיבה שהאיתות לא יובן על ידי האדם,

והאדם ירפא את עצמו על ידי החזרה בתשובה.

אבל אם הוא לא חוזר בתשובה והוא אוחס בדרכי עבירותיו עדיין,

לא יועילו הכדורים ולא הסיוע,

כי יכול להיות שזמנית זה יעבור, ועוד פעם זה יעבור, ובסוף זה יבוא ולא יעבור.

אז לכן החכם לא מנתק את המנורה והנורית,

אלא מבין את השדר והמסר ומתקן את עצמו.

עכשיו סידרתי לך את הערבוב קצת.

בסדר?

כן, אתה יכול להמשיך, תן לו, מגיע לו.

אתה יודע, כיום יש מחלות סופניות, אני יודע, אולי האיידס, סרטן,

שבאמת אחוז מאוד נמוך הם נרפים.

מהמחלה הזאת,

נרפאים,

תיקון.

זהו, על זה רציתי לדבר. זאת אומרת,

אין לנו סתיר אחד עם השני. בוא אני אגיד לך. אני מבין ואני יודע שלפני מאות שנים,

אז כן, היו נאחזים בנביאים.

היום,

בגלל אולי ירידת הדור, אז יש לנו את הרופאים הקונבנציונליים שיכולים במידה מסוימת לרפא. בוא אני אסביר לך, בוא אני אסביר לך למה זה. פעם היו אבעבועות שחורות.

גם היום יש.

פעם הייתה מלאריה,

פעם הייתה חולרה,

פעם היו מחלות שלא היו להן שום

נסיובים שיכולים למנוע או לעצור או לבלום.

היום יש.

אבל מה קרה?

ככל שמוצאים פתרונות למחלות קיימות,

המחלות שבאות לאחר מכן קשות יותר.

למה?

כי את הפתרון

של לעזוב את העבירות שהן הגורמות למחלות לא עוזבים.

מה? בא האדם, מתחכם כאילו.

אומר, רגע, אני אמציא פטנט.

יש בכוחות האפשרות להמציא פטנט, כי הקדוש ברוך הוא השאיר מקום גם לטעות.

לחשוב שאדם יכול תמיד

להתחמק ממצב.

והנה הוא ממציא עוד, אז מה קרה? נהיה סרטן, שהוא ממיט הרבה אנשים.

סרטן אמרו שאחד משלוש...

מה שניתן להציל עם הבחנה מוקדמת?

אז בא איידס, שכמעט אף אחד לא ניצל.

איידס התחילו כבר לעשות כל מיני זה, והנה עוד מעט תוך עשר שנים כבר יהיה.

אז בא החיידק הטורף, שתוך שעות גומר על הבן אדם.

ימצאו נגד החיידק הטורף משהו,

אז אנשים יתעשתו וימותו.

אז מה יעשו?

אז הקדוש ברוך הוא אומר, בעצם שימו לב,

כמה שתתקדמו אני אביא לכם יותר קשה.

עוד יותר מסובך.

כמו שבתורה הוא אמר את הפרינציפים, אם תלכו עימי בקרי,

אני אלך עמכם בחמת קרי,

ואני אוסיף שבע על חטאותיכם,

ונתן לכם שבעתיים בכבית-כבית על כבית-כבית.

לא תוכלו לברוח ממה שאני רוצה. אני משדר,

אל תסגור לי את השידור.

אני משדר לטובתך.

תבין, זה איתוד.

תחזור בך.

לא תעשה כך, לא יועיל.

עכשיו, כיוון שאיידס עד היום לא נמצאה רפואה,

אני לפחות נפגשתי עם שני יהודים,

שהם חיים היום בזכות שחזרו בתשובה באיידס.

אחד מהם מופיע בסרט נס או לא נס בווידאו שלי.

תוכל לראות. הם היו שני אחים שלקו באותה מחלה,

נדבקו,

ושניהם אמרו להם עוד חצי שנה לחיות.

אחד חזר בתשובה ואחד לא. זה שלא חזר בתשובה, מת באמת אחרי חצי שנה,

וזה שחזר בתשובה שנה וחצי אחרי המקרה של אחיו, עמד ודיבר באולמי בונטון ברמת גן וסיפר את הסיפור.

למה? כי הקדוש ברוך הוא אומר, אין מחלה.

כל המחלה אשר שמתי לא אשים.

ואם שמתי,

כתוב, והסיר השם ממך כל חולי.

הכל, הכל. אפילו רושם מחלה לא יהיה.

כלום. אם אני מסיר,

זה מסיר הכל.

אבל יש אנשים לא מאמינים, אתה מבין? לא מאמינים מספיק.

אתה אומר לו, תשמע,

אתה צריך אבל לחזור בתשובה שלמה, אתה חייב להיות צדיק.

אז הוא אומר, תשמע, זה קשה,

תגיד משהו פחות.

התחיל לעשות לך,

מה זה פחות?

טוב, תוותר על עין אחת, על אוזן אחת,

על רגל אחת.

זהו, לא מוכן לוותר.

אז למה לוותר?

אלא מה?

אנשים לא מבינים את המצב שלהם.

אם היו מבינים את המצב,

היו מתעשתים ועושים מה שנכון לעשות.

ברוך השם, השם, זיכני להרבה מקרים כאלה,

שאני אהיה המתווך והעוזר לאנשים להבין זאת.

ורק במוצאי שבת האחרון, במלון כינר בטבריה,

היינו שם בסוף שבוע של ארגון שופר לזכאי תוכנית חי כפליים.

היה שם אדם שניגש ואמר לי,

תדע לך,

לפני כחצי שנה אני הייתי בסוף שבוע,

שם אתה ביקשת שאנשים יתרמו כסף

בשביל לחלק מיני-סמינר לרפואתם של חולי סרטן.

אז אמרתי שכל אחד יאמץ עשר משפחות

לרפואת חולי סרטן.

עד היום יש אגודות שמנסות לעזור לחולי סרטן,

להנעים את חייהם, להביא להם זמרים, לקחת אותם טיולים, להעסיק אותם עד ש...

אבל אף אחד לא מחפש מעבר לריפוי הקונבנציונלי איזושהי דרך שהאנשים האלה יזכו לחיות.

אמרתי,

אם אדם מציל יהודי,

בזכות זה שהוא מציל יהודי, יש לו זכות גם כן.

הוא החליט שהוא לוקח עשרה סטים כאלה של מיני-סמינר,

והוא התכוון שזה יהיה לרפואת האחיינית שלו בת ה-12 וחצי שלקתה במחלה.

הוא בא אליי במוצאי שבת ומספר לי, המחלה נעלמה.

זאת אומרת,

אין מניעה מהקדוש ברוך הוא כלל וכלל.

ובדור הזה,

שהדור הזה חשוך וירוד מאוד מאוד,

אם הקדוש ברוך הוא עושה מעשים כאלה לעיני כול,

שמתועדים

שהעולם יראה,

זה רק בגלל שהקדוש ברוך הוא אוהב ומרחם על בריותו ואומר,

אומנם זה יוצא מן הכלל, אבל כשבא ללמד על הכלל,

מה היה פה יוצא מן הכלל?

המקרה סופני, אין.

איך המצב של הגוף

משתנה לגמרי נגד הרפואה והידע הרפואי?

איך כבד שנשרף

יכול לחזור לחיות בן רגע?

איך כל מה שנכנס כבר

במוח העצמות נעלם?

איך הגידול איננו?

מה קרה פה?

מה קרה פה?

אלא מה?

אני אראה לכם עכשיו סרט קצר של יהודי

שהיה באנגליה,

והוא שמע שאני עשיתי עסקה עם אישה אחת שהייתה עקרה והיא נפקדה,

ולאור זאת הוא החליט לבוא להרצאה, ושם הוא ביקש,

הוא על כיסא גלגלים מלידה,

הוא כבן 30, לא יכול לקום.

הוא אמר, מה אני צריך לעשות בשביל שאוכל לקפוץ מכיסא הגלגלים?

אז אמרתי לו שזה לא פשוט, תראו את הקטע.

בסופו של דבר הבן אדם הזה היום הולך,

הולך על קביים, אומנם עדיין,

עולה מדרגות, יורד מדרגות,

והתארכו הרגליים שלו ב-10 סנטימטר.

זה תחיית המתים.

בן אדם שהרגליים שלו מדולדלות 30 שנה,

איך זה מתארכות?

אלא זה הקב' ברוך הוא מוכן לעשות גם בדור יתום כזה,

בשביל לעורר את הלבבות.

בואו נראה, תתרשמו ותחליטו.

בבקשה.

ברגעים אלה מוקרן לקהל באולם הסרט העסקה בהרצאת הרב אמנון יצחק שליטה באולם לונג היל בלונדון שנערכה בתאריך הראשון

ערבי 2001. דיויד, נכה מלידה,

חולה בסיפי,

מבותק לכיסא גלגלים,

ביקש ברכה מהרב.

בנוסף,

דיויד קיבל על עצמו לגדל זקן ולהתמיד בלימוד התורה.

הרב בירך והקהל הרב באולם ענה אמן.

לאחר כחצי שנה השתפר מאוד מצבו של דיויד,

למרות שהרופאים טענו שאין תקווה,

ודייוויד קם מכיסאו והחל ללכת בעזרת קוויים.

הסרט העסקה הופק באולפני שופר מולטימדיה.

ניתן לרכוש את הסרט ועוד סרטים אחרים במשרדי שופר,

רחוב מתתיהו 10, בני ברק, טלפון 03-677779. בווידאו רואים טוב יותר.

תודה.

כן, יהודים יקרים, אם לא ידעתם, זה אבא שלנו שבשמיים.

אבא של כולנו, אותו דבר.

וכל הבנים חשובים וכולם נבחרים רצויים.

רק לעשות את רצונו יתברך, זה הכול.

לא ביקש הרבה.

עכשיו, יש פה יהודי שגם כן אשתו לקטה במחלה והוא ביקש מה לעשות,

ויש פה עוד איזה פתק גם כן כזה. אני אומר דבר אחד פשוט,

כשמגיעה כבר מחלה, חלילה,

חייבים לחזור בתשובה גמורה.

לא רק דבר כזה או דבר כזה,

גם הוא לא רק גידל זקן.

הוא התחיל ללמוד גמרא, הוא כבר סיים מסכת חגיגה, הוא עומד לסיים מסכת ראש השנה.

הוא לומד היום כבר חמש שעות ביום. הוא התחיל לאט-לאט, אבל ברוך השם,

זה העניין, שהאדם יתקדם ויתקדש.

אז אין פה משחקים בזמן שאפשר לשחק.

אדם, חלילה,

לקה במחלה,

חייב לחזור בתשובה שלמה,

וכל הסובבים אותו בשביל שהזכות שלו תתרבא על-ידי הסובבים, שבגין המחלה שלו

כולם יתעוררו.

אז זה מצטרף לחשבון שלו, וככה יש לו סיכוי לסתום את פי המקטרגים למעלה כדי שיוכל לצאת מזה.

אבל חייבים לחזור בתשובה שלמה.

אז אני מברך את אלה שקיבלו על עצמם.

סיגל חיה בת אילנה,

השם ירפא אותה רפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל מהרה.

והערב יהיה גם לעילוי נשמת

נירית סקורי,

זיכרונה לחיי העולם הבא.

כן, רגע, היה לי פה עוד מקרה אחד.

הנה,

היהודיה נמצאת כאן?

בתיה בג'ינה?

או שבעלה כאן? מי נמצא כאן?

בעלה נמצא כאן? איפה הוא?

הוא לא נמצא?

שניהם חולים עם המחלה.

מה?

שניהם חולים באותה מחלה? הם לא נמצאים כאן?

טוב, אתם תמליצו להם את מה שאני אמרתי פה הערב, בעזרת השם יברך, ואני מברך על דעת שהם יקבלו על עצמם לחזור בתשובה,

ויהי רצון שהם יסכימו ושהברכה תתקבל.

ובכן, השם שלה זה בתיה בחלה בג'ינה,

ובעלה אליהו בן לואיזה.

השם ירפא אותם ברפואה שלמה בתוך שאר החולה, עמו ישראל, מהרה.

אמן. בעזרת השם יברך.

כן, היה פה מישהו שהעיר הערה.

אני יהודי גאה ומאמין,

ואוהב מאוד לשמוע אותך.

באשר ליעלון,

יעלון מונע על-פי כישוריו

ולא נבחר

ביום-יום הראשון שלו. אז קודם כול, זה נכון שיש כישורים, אבל כישורים יש לכל אלה שהיו מועמדים,

ומכל המועמדים הוא נבחר,

ולאו דווקא בדיוק בגלל כישוריו,

כי עוזי דיין חשב, למשל, שכישוריו עולים על כישוריו, אבל מישהו החליט לבחור בו ולא בו,

אז בסוף הוא נבחר. בסדר, עם כישורים, לא בלי כישורים,

ואני לא אמרתי שהוא לא כישרוני.

עכשיו,

מישהו צריך להנהיג את הצבא, ואם לא,

הוא היה מתמנה, אז היה מתמנה אחר במקומו.

נכון, אני לא אמרתי.

אמרתי שיש נבחרים שנבחרים, חלק על-פי כישורים, חלק אחרת, אבל נבחרים.

ונבחר זה לא פסול.

ואם זה על-פי כישורים, עוד יותר טוב.

נבחר עם כישורים,

כן.

עוד שאלות? יש לי פה שאלות, אבל השאלות ארוכות. אי אפשר לקרוא דבר כזה ארוך.

אז זה ייגמר הערב.

כן, אז בקצרה.

כן, אתה עם השחור.

כן, תן לו, בבקשה.

כבוד הרב, לפני מספר ימים הייתה כתבה בטלוויזיה

על מים שיוצאים מהאבן השביעית בכותל.

עכשיו,

יש פיצוץ בצינור.

זה מה שהם אומרים, הארכיאולוגים. אני לא מאמין לזה, אבל מה הסבר לזה? מה אתה מאמין?

שמה? שמה? אני מאמין שזה, לא יודע, מין מסר מזלח. שמא, שהכותל בוכה?

לא יודע, זה מה שאומרים לו. הוא בוכה גם בלי מים.

מה זה אומר? מה המסר?

זה אומר שיש פיצוץ בצינור.

כי לפני כמה שנים גם כן היה, ואמרו שזה פיצוץ בצינור. מה? אני לא מאמין, כאילו, נו, באמת.

מה באמת?

תגיד, אני אינסטלטור?

לא כל דבר צריך לפרשן אותו ישר מיסטי, אתה מבין? לא צריך למהר.

עדיין זה לא אחד מהסימנים הכתובים שצריך לחוש להם.

עכשיו עוד משהו. אמרת גם שכל אמריקה,

בלו בלו בלו. אמריקה, בלו בלו בלו.

נכון.

מה?

מתי זה?

מתי? אני לא יודע להגיד תאריך,

כי לא ראיתי שכתוב תאריך, אבל באחרית, ואנחנו לא רחוקים מהאחרית, כי התאריך שלנו בגיל העולם הוא קרוב מאוד לסוף.

וכיוון שאנחנו קרובים לסוף,

והוצאתי כבר הרבה קלטות לעניין הסוף ומה יהיה בסוף,

ואני רק אזכיר, כיוון שראיתי פה פתק

שחלק כתבו בנו בשביל לשמוע מה יהיה בסוף,

אז בסוף תהיה שליטה של הישמעאלים

על ישראל ועל העולם כולו תשעה חודשים.

אחרי זה מלחמת גוג ומגוג שבע שנים.

ואחרי זה יהיה כל הנבואות של הנחמה,

בטובות, בברכות שיעד הקדוש ברוך הוא

לאדם הראשון בגן עדן.

אבל זה תהליך קצת מסובך, מה שהולך להיות,

כי במלחמת גוג ומגוג שני שלישים מן העולם ימותו.

רק שליש יישארו.

זאת אומרת, ארבעה מיליארד ימותו. אתה מתאר לך מה זה?

זה לא פשוט מה שאנחנו הולכים לעבור.

וכיוון שהעולם מתחמש בנשק הלא-קונבנציונלי,

ובכימי, ובביולוגי, וכל מה שאתה יודע, כל מרעין בישין, מה שנקרא,

זה לא נועד סתם רק לארסנל הנשק הבין-לאומי, כן?

זה מיועד למשהו,

ומישהו יעשה את הלחיצה הראשונה, שתגרור לחיצות נוספות,

ואז מה שכתוב בזכריה יג יד, יד, יתממש.

הבנת?

אבל אם אתה רוצה להיות בטוח,

אז הגמרא אומרת, הרוצה להינצל ממלחמת גוג ומגוג יעסוק בתורה ובגמילות חסדים.

אם תעסוק, כמו עסק שרוצה להרוויח,

תעסוק בתורה ובגמילות חסדים תעשה עם הזולת,

בעזרת השם יתברך, יש לך הבטחה מהגמרא שתינצל.

אוקיי?

הרב, אפשר לשאול?

כן.

כבוד הרב, אני חושב שאנשים לא באו סתם לפה,

ומפה אני נותן את ברכתי לעצמי.

כן, קודם כל שתברך את אבא שלי,

שהוא עבר ניתוח לפני שבועיים,

ואני לוקח לו להשם ביום שבת,

עד יום מותיק. אשריך.

הרב, אם אתה יכול לברך את אבא שלו. מה השם של האבא?

מור אבי דוד בן מטילדה, הוא עבר ניתוח מאוד מאוד קשה והוא סובל עכשיו בבית. דוד בן מטילדה, רפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל, מהרה. אמן.

אני יכול להציע לך, כיוון שאתה מוותר על הסיגריות הלבנות,

על ציצית לבנה?

לא, אני מציע לשאר הצופים פה,

כי אף אחד לא בא סתם, שייקח עליו משהו.

בוא, תן, יאללה. אני אשלי עשיתי,

בשנה הבאה אני אבוא להרצאה שלך, אני אקח עוד משהו. אבל ציצית, קח ציצית, מה אכפת לך? ציצית, בוא, בכבוד.

כבוד הרב, כשאני עושה משהו זה עד הסוף.

אני התכוונתי, ציצית עד הסוף.

לא, אני יודע.

אני לא במצב נורמלי בשביל להגיד כן.

הבנתי. טוב, בסדר, נו. אני מקווה שהקדוש ברוך הוא ימחל לך זמנית.

הבא.

כן, אבל הוא הציע הצעה הוגנת.

אתם יודעים מה? בואו נעשה ככה, אולי אתם תהיו כמו היהודים באמריקה,

שעזרו לילד בן שלוש להינצל.

בירכנו כל כך הרבה חולים הערב,

אולי כל אחד, בעזרת השם, יעשה בשביל עצמו,

יקבל על עצמו מצוות לטובת עצמו,

גם את הנפש שלנו צריך להציל,

והתכוון גם לרפואתם של החולים הנזקקים.

נו, מי מוכן בעזרת השם יתברך

לצאת לדרך, לקחת על עצמו ציצית

ולהתחיל במצוות?

מי יהיה הראשון שרוצה לזכות בשבילו ובשביל אחרים? בכבוד.

בוא, אשריך.

כן, מי עוד מהחבר'ה רוצה לקחת על עצמו ציצית

ולצאת לדרך?

בוא, אתה מתגעגע.

כן, מגיע לך, לא?

בכבוד.

אשריך, שים עליך.

בכבודו לידך, הנה, כאן, בוא, אשריך, נחיה העולם הבא.

זכות מצוות תגן בעדכם, אשריכם.

הנה הבחור עם השרוולים, אשריך, אבו סער.

רגע, רגע, יש לך משהו, יש לך משהו שלי.

איי, וואוו.

תהיה מרים.

בבקשה.

בבקשה.

אשריך לחיי עולם הבא.

אה,

איזה צדיקים, עם ישראל. ברוך אתה, אדוני, אלוהינו מלך העולם. שחיינו וקיימנו והגענו לזמן הזה. אמן.

זה העם הנבחר, זה העם הנבחר.

ברוך אתה, אדוני, אלוהינו מלך העולם, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. אמן. עוד אחד.

בכבוד.

ברוך אתה, אדוני, אלוהינו מלך העולם, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזמן הזה. אמן.

מי עוד רוצה ציצית? מי מהנשים רוצה כיסוי ראש, בעזרת השם יתברך?

ללכת עם כיסוי ראש. נו.

מי רוצה להתחיל שישי-שבת? שישי-שבת,

נשים כיסוי ראש.

לך יש כבר, לא?

הבנתי, כן. זה קבוע מכבוד הרב.

בבקשה, זה זמני, רוצה קבוע, בבקשה. אפשר לקבל ברכה לזוגיות בן זוג משמיים. תזכירי זיווג הגון מהרה השנה.

ארגון שופר, בעזרת השם יתברך,

כיוון שהתקשורת לא נותנת לנו אפשרות להתבטא,

הוחלט,

נמצאו משקיעים שמוכנים להקים ערוץ לווייני מאירופה שישדר לישראל גם, גם לאירופה,

ישדר באירופה לאירופה,

וישדר באמריקה לאמריקה,

אבל אפשר יהיה לקלוט את זה גם בישראל.

ושם יהיו 24 שעות שידורים של קלטות וידיאו שלנו.

הרצאות כאלה, כמו היום, בשידור חי בכל העולם,

ויהיו תוכניות מסודרות, הפקות, שייעשו במיוחד לציבור הזה.

יקראו ללוויין הזה,

לערוץ התקשורת הזה,

חרטא TV. זה יהיה שם הערוץ,

כי הוא יעשה מכל ה-TV חרטא.

זה הולך להיות הערוץ המדובר ביותר בעולם.

חרטא TV. אל תשכחו,

סליחה, אני יכול להגיד לך משהו על חוזר הזה? בבקשה, תן לו מיקרופון.

אני מודע להרצאות שלך כבר מלפני,

מהתקופה אני חושב שכמעט התחלת.

אני לא דתי עם כיפה, אני מסורתי.

אני שומע את כל ההרצאות שלך,

אני יודע שאתה אנטי-טלוויזיה.

אתה המצאת את המילה טמבלוויזיה, תשכורת.

אתה עושה בדיוק עכשיו את מה שאתה אומר לנו לא לעשות.

אתה אמרת לנו שהטלוויזיה ממכרת אותנו,

הטלוויזיה עושה אותנו חולים,

ובכל זאת, בשביל להעביר את התורה, אתה משתמש בטלוויזיה.

לא משתמש בטלוויזיה, משתמש בחרטא TV. בכל זאת, זה אותו דבר. אני אסביר. ו... רגע, לפני הווה, לפני הווה,

מה לטוב בטמבלוויזיה כשהיא עשויה לטמבלים,

שנותנים להם כל הזמן דברים לעושים שאין פה מה לחשוב, הכול מוכן.

או תשכורת שמשקרת.

אבל אם אני הולך להגיד את מה שאמרתי בקלטות וידאו,

רק בווידאו אני מוגבל לחפש את האנשים ולתת להם.

אם את אותו וידאו האחד שהראיתי פה הערב, נגיד, יכולתי באותה שעה להראות לכל העולם כולו מה ההפסד, כולו רווח, נכון?

אמת? אז זה רק ערוץ... אבל אתה עדיין משתמש בטלוויזיה. זה לא טלוויזיה.

זה ערוץ לוויני,

כמו שאינטרנט עובד לוויני ואני משתמש באינטרנט,

כמו שפלאפון, כמו כל דבר אחר שמשתמש בלוויינים,

אני משתמש בערוץ לוויני.

אוקיי, אני מוותר על הקטע הזה. אני רוצה את ה-. רגע, אבל למה אני קורא לו חרטא TV?

בגלל שהוא באמת יעשה מכל ה-TV חרטא.

אוקיי, אני מוותר על העניין הזה.

יש אחוז נכבד בטירת הכרמל שהוא שומר מסורת ודתיים, אתה צריך לדעת את זה. ברוך השם, שמעתי את זה היום. גם בלי השכנועים, גם בלי השכנועים.

ואת הווש שאני רוצה לשאול אותך זה שאנחנו גדלנו על זה שלתרום ולעזור לאחרים זה נעשה בסתר,

לעומת מה שאתה מציג כרגע קצת חורה לי, כי אולי אני לא מבין.

אז אני אסביר לך.

בבית הכנסת, כשעולים לספר תורה ובראש השנה ביום כיפור,

תורמים בסתר או אומרים יש מי שיוסיף?

אני קטן עליך בתורה,

אבל כל עוד זה נעשה בבית הכנסת

ולשם שמיים ולתורה, מה זה ללשם שמיים?

זה נעשה בבית הכנסת.

מה זה קשור לבית הכנסת?

בזמן פתיחת ספר תורה. שעשו למשכן תרומות, זה היה בבית הכנסת?

זה לא היה בבית הכנסת.

משה רבנו אמר שכל אחד ייתן מחצית השקל בלי בית הכנסת.

וכשהולכים להקים בית, אתה יודע, אני כל כך מעריך אותך שאני לא יכול להתווכח איתך,

אז אני מוותר על המיקרופון. רק רגע.

אבל גם כשהולכים להקים בית הכנסת, עוד אין בית הכנסת שיהיה בית הכנסת שיתרימו בית הכנסת. אז מתרימים מחוץ לכנסת,

בשביל שיהיה בית הכנסת.

בטירת הכרמל יש המון בתי כנסת, המון, ושיהיו, אני מקווה, בכל הארץ כמו בטירה. אמרתי שאין.

48 בתי כנסת לעדר דיוק פה עדכנו אותי. כמניין מוח.

שתדע מול מי אתה עומד רק.

אני אומר לך.

עכשיו דבר נוסף אתה צריך להבין.

וצדקה ראויה בכל מקום.

כתוב, צדקה תציל ממוות.

לפעמים הקדוש ברוך הוא שולח עני לפתחו של אדם,

והזוהר הקדוש אומר שזה דורון שהקדוש ברוך הוא שלח לאדם כדי להצילו מפגיעה חלילה.

זאת אומרת, כל מקום שיבקשו ממך צדקה,

אל תתעלם ממנה, כי אפשר שיש הצלה עימה.

כן, גם יש אפשרות שאנשים תורמים,

ואנחנו לא יודעים מזה, והם מעדיפים להמשיך לעשות את זה בסתר, ולא לעיני כול. נכון,

אבל אף אחד לא האשים את אלה שלא תורמים בגלול.

אני שומע את זה פה מסביב,

ואני אומר לך שיש כאלה מהצד שרוצים לקפוץ,

ויש להם בעיות כלכליות,

והם לא יכולים לתרום. אז לא יכולים, הם פתורים.

ברגע שאתה מעמיד ואתה אומר, אתה גורם להם חרטות.

קודם כול, פטורים. מי שאין, לא פטור.

למה לא על העיני? הנה, קח.

בבקשה.

אני אומר, מי שרוצה להציל עשר משפחות, בבקשה. אדם אומר, אני לא יכול עשר,

אני יכול תשע על העיני, יכול אחד על העיני. למה לא?

כן. כבוד הרב.

רגע, הוא רוצה לשאול שאלה.

אדם שהולך לעולמו, כשהנשמה שלו יוצאת, איך הוא רואה את עצמו?

אתה מתכוון, איך הוא רואה את גופתו?

כן.

הוא רואה את גופתו כמו שגופתו נראית.

כן, אבל כשהוא יוצא מהגוף שלו,

איך הוא עצמו נראה בלי הגוף?

אתה צריך להבין שעצמו זה הנשמה.

כשהנשמה יוצאת, היא רואה את הגוף.

אה, את הגוף למטה. בדיוק. אבל כשהיא עולה למעלה, היא לא רואה את עצמה למעלה איך היא נראית.

הנשמה היא שקופה.

שקופה.

זהו, אז בן אדם רואה את עצמו ככה, שקוף כזה.

אבל יש לה צל, כמו צל דק מן הדק, כמו בבואה בראי, וכמו ההשתקפות במים.

אה, משהו כזה כבר, הבנתי. כן, תן לי אתך. הוא יברך אותי שתהיה לי רפואה שלמה,

כי אני עבדתי עם... השם ישלח לך רפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל. אמן. תודה. השם יברך את כל הקהל הקדוש שישב פה, שמע, הקשיב וקיבל על עצמו,

וזכה ויזכה את האחרים, יבורכו כולם משמיים. אמן, כן ירצו.

רבי חנניה בן הקשי אומר,

רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל,

לפיכך הרבה להם תורה ומצוות,

שנאמר, אדוני חפץ למען צדקו,

יגדיל תורה ויאדיר. קדיש.

אני מציע לשאר הצופים פה,

כי אף אחד לא בא סתם, שייקח עליו משהו.

בוא, תן, יאללה. אני את שלי עשיתי,

בשנה הבאה אני אבוא להרצאה שלך, אני אקח עוד משהו. אבל ציצית, קח ציצית, מה אכבד לך? ציצית, בוא, בכבוד.

כבוד הרב, כשאני עושה משהו זה עד הסוף.

אני התכוונתי, ציצית עד הסוף. לא, אני יודע.

אני לא במצב נורמלי בשביל להגיד כן.

הבנתי. טוב, בסדר, נו. אני מקווה שהקדוש ברוך הוא ימחל לך זמנים.

אמן.

כן, אבל הוא הציע הצעה הוגנת.

אתם יודעים מה? בואו נעשה ככה. אולי אתם תהיו כמו היהודים באמריקה,

שעזרו לילד בן שלוש להנצל.

בירכנו כל כך הרבה חולים הערב.

אולי כל אחד בעזרת השם יעשה בשביל עצמו,

יקבל על עצמו מצוות לטובת עצמו,

גם את הנפש שלנו צריך להציל,

ויתכוון גם לרפואתם של החולים הנזקקים.

בואו נעשה עסקה עם הקדוש ברוך הוא לפני שנהיה חולים.

בואו נחליט שאנחנו תופסים את היד של הקדוש ברוך הוא, מתחברים אליו, רוצים להיות הבנים שלו בכבוד ובגאון,

עם תרייג דולרים בכיס, ולא שבע רק.

רוצים לקיים את כל המצוות מרצון.

לא רק שלא נחלה, נהיה בריאים, מצליחים, עשירים, שמחים. מה יכול אדם לבקש יותר אם אבא שלו הכל יכול, הקדוש ברוך הוא, איתו?

בהפצת 100 קלטות כאלה ניתן לפעול הרבה למען כלב ישראל.

אהיה מנוי משופר.

רצונך בקלטות טייפ,

וידאו וסידי חדשים באופן קבוע ומיידי ליציאתם.

אהיה מנוי בשופר במחיר 80 שח לחודש. תקבל טייפ, וידאו וסידי הביתה חינם, כולל משלוח, תוך 48 שעות מרגע יציאתם לאור.

במחיר 80 שח לחודש. תהיה מנוי בשופר.

אהיה מעודכן.

תהיה מנוי בשופר.

בפרטים נוספים, טלפון.

03-677779.

אהיה מעודכן.

אהיה מנוי בשופר.

אם רצונכם לשמוע עוד על יהדות,

או אם יש לכם שאלות בנושאים הקשורים ליהדות,

צלצלו אלינו ל-03-6777779.

או אם לרצונכם להיכנס לאתר האינטרנט של ארגון שופר,

www.שופר.net