כרטה T.V. - חלק ב

- - - לא מוגה! - - - 

קלטת מספר 266, חרטאה טבעי, חלק ב'.

כן, אין פה איזה חילוני? הנה, וואלה, מחד, משהו, קום, קום.

הנה, יש פה בחור נחמד, פה, פה, שורה ראשונה.

כן, בבקשה.

תכינו לפה לחברמן פה.

כן. שלום, שמי אראל.

צבר, יליד ירושלים.

ובארץ התרחקתי ממך רדיוס של 100 קילומטר.

זה א' כול. בזכות התשקורת.

וואלה, לא יודע, היה לי מספיק דברים אחרים לעשות.

יש לי שתי נושאים.

א', הבנתי שהגעתי להרצאה לא נכונה.

אז תזרוק גפרור, היער יישרף לבד.

אבל תדליק איזה גפרור, פה כמה דקות שיקח,

לא את כל התורה על רגל אחת,

אבל תזרוק גפרור, אולי ישרף משהו.

זה א'.

אתה מתכוון שנשרוף לך את הקליפה?

תשרוף את מה שאתה רוצה.

אוקיי.

זה א'.

ב',

יש לי

אני לא רוצה לדבר דברים שלא יפים, אבל יש לי בעיה עם כולכם.

אני לא הולך לדבר יותר מדי, כי זו הרצאה שלך, לא הבמה שלי.

אבל אני אספר סיפור קצר ולהגיע לנקודה.

הייתי בחופשת סקי בפורקנוז בפנסילבניה.

וואלה,

יושב לידי בחור במסעדה שם, לא מסעדה כשרה ולא כלום,

ונופל על הרצפה.

חברה שלו קמה, היא צועקת, יש פה מישהו שיודע לעשות החייאה.

וואללה, אני אומר, אולי לעת הזאת עשיתי קורס חופשי בצבא.

וקם ניגש, וואללה, כולה התעלף, לא יודע, אכל איזה חריף,

לא רגיל.

אולי אכל חזיר.

לא יודע מה אכל.

וחוזר לו הכול בסדר, אחרי שתיים-שלוש דקות.

יושב איזה אחד בשולחן ומסתכל עלי ככה כל הזמן.

קם ניגש, אומר לבן-אדם, אני רופא, תיקח אותו לבית-חולים.

רגשתי למה, אמרתי לו, אתה רופא או שאתה מסטול?

אני עושה לו, אם אתה רופא, למה לא קמת?

צעקו אחי יאללה. הוא עושה לי, זה לא פציינט שלי,

אני לא צריך לדאוג לו.

אמרתי לו, ואם היה מת?

הוא עושה לי, אם לא היה מת, היה תובע אותי.

אז אני רוצה להגיע לנקודה שאין פה ערכים, יש ערך.

אכפת לאנשים פה מהארנק שלהם,

וזהו.

אני לא מבין למה בכל בור-מצווה וחתונה שרים פה לשנה הבאה בירושלים,

כי הם לא מתקבלים לזה.

אני לא מבין.

ואני מטיל פה פצצה מאוד גדולה אחרי שחזרתי מהארץ לפני שבועיים, ואני פה כבר כמה חודשים,

ובסופו של דבר אני לא אגור פה.

אני אגדל את הילדים שלי בארץ-ישראל.

טוב, אז הוא חוזר לירושלים אחרי שהוא יתאכזב,

אבל אם הוא לא היה מתאכזב הוא היה נשאר פה,

והפצצה הייתה נופלת גם עליו.

אבל אני, רגע, צריך לשרוף פה משהו.

אתה מאמין שיש בורא לעולם?

מאמין שיש בורא לעולם.

אתה מאמין שתורה ניתנה מן השמיים?

לא יודע אם ניתנה.

לא יודע.

לא יודע. ואם היא ניתנה מן השמיים, וזה מחייב אותנו, זה מחייב אותך?

אם זה אמיתי וכו', אז כן.

אז בואו נתחיל להסביר לך את הקטע הזה.

היה שוטר אחד בבית שמש,

כששאלתי בהרצאה, תגידו לי, יש מישהו שלא מאמין שהתורה מן השמיים? הוא הצביע.

שאלתי אותו, למה אתה לא מאמין?

אז הוא אמר, אני למדתי בבית ספר חילוני, ולימדו אותי שתורה נכתבה על ידי מספר אנשים בתקופות שונות, בסגנונות שונים וכו' וכו'.

אמרתי לו, גם אני למדתי כך בבית ספר חילוני בתל נורדוי בתל אביב,

אבל אני בדקתי את זה לאחר מכן, ומתברר שזה ניתן מהקדוש ברוך הוא.

אתה עשית את הבדיקה? שאלתי אותו, אמרתי לו,

אמרתי לו, בוא אני אשאל אותך שאלה, אתה חוקר במשטרה?

כן.

אמרתי לו, אם באים אליך באים שניים ואומרים שראו את פלוני גונב,

למי אתה מאמין?

לשניים או לאחד?

הוא אמר, אם העדות שלהם תואמת, אני מאמין לשניים, לא לאחד.

אמרתי, אם הוא מכחיש,

הוא אומר, זה לא יעזור.

אמרתי, אם יבואו שישה ויאמרו שהם ראו אותו גונב,

והוא יתפתל ויבכה ויגיד שזה,

טופלים עליו אשמה,

למי תאמין? הוא אומר, ודאי לא שישה.

שאלתי אותו, האם 60 עדים טובים משישה?

הוא אמר לי, ודאי.

אמרתי לו, 600 עדים שמעידים נגדו?

הוא אומר, טוב מאוד.

6,000?

הוא אומר, מצוין.

60,000 עדים אומרים נגדו, הוא מכחיש.

אמר לי, מורגלוס.

אמרתי לו, 600,000.

אמר, לא צריך יותר.

אמרתי לו, אם כן,

במעמד הר סיני היו 600,000 גברים,

חוץ מנשים,

חוץ מתף וזקנים,

וחוץ מערב רב שהיו פי שניים מיוצאי מצרים.

כל אלה מעדים שראו ושמעו את הקדוש ברוך הוא אומר בעשרת הדיברות,

אנוכי השם אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים.

מיליונים עדים מעדים ששמעו וראו.

זו עדות או לא עדות?

מה אתה אומר?

עדות.

עדות.

מה הוא אמר לי?

כן, זו עדות, אבל זה היה פעם.

אמרתי לו, בטח היה פעם.

גם נפוליאון היה פעם.

היה נפוליאון או לא היה נפוליאון?

כל דבר היה פעם, ועדות זה על מה שהיה פעם.

אמר לי, רק רגע,

מי שכתב את התורה,

הוא כתב שהיו מיליונים. מאיפה אני יודע שהיו מיליונים?

אמרתי לו, רואים שאתה עובד במשטרה.

אבל מה, אני אגיד לך, בוא נעזוב את ספר התורה,

ואני אשאל אותך כמה שאלות.

אתה מכיר קצת את חגי ישראל? אמר לי, כן.

אמרתי לו, חג פסח לזכר מה?

אמר לי, זכר יציאת מצרים.

אמרתי לו, חג שבועות לזכר מה?

אמר לי, זכר למתן תורה.

אמרתי לו, יפה. עכשיו שאלות קשות.

שאלה ראשונה,

האם החגים האלה היו שנה שעברה?

אמר לי, כן.

אמרתי לו, שאלה קשה יותר, דומה,

שים לב,

לפני שנתיים,

החגים האלה היו או לא היו?

אמר לי, היו.

אמרתי לו, שאלה שלישית, מסבכת.

לפני שלוש שנים, החגים האלה היו או לא היו?

אמר לי, היו.

אמרתי לו, שאלה רביעית תפיל אותך בפח.

לפני ארבע שנים, החגים האלה היו או לא היו?

אמר לי, נו, דני, כל שנה יש.

שאלתי אותו, מתי התחילו?

אמר לי, מיציאת מצרים.

אמרתי לו,

ישמעו אוזניך מה שפיך מדבר, המרחק רק שיבר, אתה לא שומע?

אז אתה בעצמך אומר שכל שנה עושים זכר למה שהיה.

אז היה מתן תורה, היה יציאת מצרים, היה כל מה שהיה.

אז אם כן, בלי ספר תורה,

יש לנו הוכחה שהכול היה.

זו הוכחה או לא הוכחה?

עכשיו, אם קיבלנו את התורה במעמד הר סיני וכל שנה אנחנו משמרים אותה אותו דבר,

ושום דבר לא השתנה במשך 3,300 שנה,

שום דבר,

ואני אפתיע אתכם היום

במה שאמר

ראש הממשלה הראשון, שאתם אוהבים אותו כולכם, מר דוד בן גורגור,

הוא אמר כך,

הוא נאם לפני ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית של האו״ם,

והוא אמר כך,

לפני כ-300 שנה הפליגה לעולם החדש אונייה ושמה מייפלאוור,

ובה אנגלים שקצו בחברה ובמשטר האנגלי וחיפשו חוף שומם לחלוטין להתנחל בו ולהקים עולם חדש.

הם נחתו באמריקה.

והיו ראשוני המייסדים בבונים של ארץ ואומה זו.

היה זה מאורע גדול בתולדות אנגליה ואמריקה.

לכן כל ילד אמריקאי יודע מה זה מייפלאוור.

אבל תאב אני לדעת אם יש אנגלי אחד היודע בדיוק יום ושעת הפלגת האונייה הזו.

וכמה אמריקאים יודעים זאת?

מה יודע ילד אמריקאי, ואפילו מבוגר?

כמה אנשים היו באונייה הזו?

מה שמות משפחותיהם?

מה לבשו?

מה אכלו?

מה מסלול הפלגתם?

ומה אירע להם כל הדרך?

ממה ניזונו וכיצד שתו מים?

היכן הנקודה שבה עלו על חוף הארץ שייסדו אבותיו אלה,

ובה הוא גר היום בזכותם?

שאלות נוקבות אלה שואל דוד בן-גוריון בחקירה האנגלית-אמריקאית של האו״ם.

והוא מתרץ,

והנה, לפני יותר מ-3,300 שנה,

קודם מפלגת בני פלאור,

יצאו היהודים ממצרים.

כל ילד יהודי בעולם,

באמריקה,

רוסיה הסובייטית,

בתימן ובגרמניה,

יודע בדיוק.

אבות אבותיו יצאו ממצרים בעלות השחר של ה-15 בניסן.

מה לבשו?

מותניהם חגורים ומקלם בידם.

אכלו מצות

והגיעו אחרי שבעה ימים לים סוף.

הוא גם מכיר את מסלול המסעות וקורותיהם במשך ארבעים שנה.

אכלו מן בסלב

ושתו מים מבאר מרים.

הגיעו לארץ דרך הירדן מול יריחו.

ואפילו שמות משפחותם

לבית אבותם יצטט מן החומש.

עד היום הזה

אוכלים יהודים בכל העולם כולו מצה זו שבעה ימים מ-15 בניסן.

ומספרים ביציאת מצרים

ובצרות שבאו על היהודים מיום שיצאו לגולה ואילך.

והם מסיימים בשני מאמרים, כמו שאתה אמרת,

הָשַתָה עַבְדֵה, השנה אנחנו עַבָדִים,

לשנה הבאה בני חורין.

הָשַתָהָה, השנה אנחנו עדיין באמריקה,

לשנה הבאה בירושלים הבנויה.

גם דוד בן-קוריון, בשביל לקבל את המדינה מהגויים,

אומר שיש זכות ליהודים לקבל

בגלל שילד חרדי בקי בתנ״ך ויודע בדיוק את המסורת שלו לא מ-300 שנה

אלא מ-3,300 שנה.

אין עוד עם שיודע את פרטי ההיסטוריה שלו לפרטי פרטים,

ושגם עיגן אותם באורח חייו כל הזמנים.

אנחנו זוכרים את יציאת מצרים כל יום.

לדוגמה,

יש היום מכחישי השואה.

יש היסטוריונים אמריקאים וגרמנים שאומרים שלא הייתה שואה וזו בדותה.

בעוד כמה דורות,

אני חושב שהרבה בעולם יגידו את זה,

כי כולם היו אשמים פחות או יותר באופן שווה.

מתאים להם להגיד שלא היה.

אבל איך אנחנו נוכל להוכיח בעוד כמה דורות שאכן היה?

יד ושם לא יועילו,

תמונות לא יועילו, כי אפשר היום, אתה יודע לעשות הכול.

מה כן?

יום השואה.

כשיש יום אחד שכל העם היהודי זוכר

את הנושא של השואה,

הדבר הזה לא יישכח מה העם הזה עוד אלפי שנים.

יעמוד העולם ויכחיש, לא יועיל.

לנו אין יום אחד שאנחנו זוכרים את יציאת מצרים.

לא רק פסח,

כל יהודי בפתח ביתו, בכניסה,

יש מזוזה,

זכר למה שפסח הקדוש ברוך הוא על בתי העיוורים בהוציאו אותם מארץ מצרים.

בקריאת שמע אנחנו מזכירים פעמיים ביום את יציאת מצרים.

בתפילה אנחנו מזכירים יציאת מצרים.

בברכת המזון מזכירים יציאת מצרים.

בקידוש מזכירים יציאת מצרים.

בתפילין, ארבע פרשיות שמדברות על יציאת מצרים.

איפה שלא הולך היהודי כל יום מספר פעמים, יש לו זיכרון

ליציאת מצרים שנהיינו לעם וקיבלנו את התורה במעמד נשגב מהקדוש ברוך הוא.

אין שום עם בלשון שיש להם זיכרון למאורע אחת כזה בצורה כזאת.

ולא עוד,

אלא כשמוציאים ספר תורה בשנים וחמישים ושבת במועד,

מגביהים אותו לפני הקהל,

כולם מצביעים על הספר ואומרים,

זאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל.

זו בדיוק אותה תורה שקיבלנו בהר סיני.

דבר כזה הרמטי אין בשום עם בלשון.

אז ההוכחה שהתורה ניתנה במעמד הר סיני על ידי הקדוש ברוך הוא לעם היהודי היא הרמטית,

שאין הוכחה יותר טובה ממנה בעולם.

הבנת עיוני?

וזה מחייב אותך.

ואני מקווה שסרבתי לך את הקליפה.

ועכשיו תבוא, תשים ציצית ותחזור לירושלים ברינן.

בבקשה.

בוא.

חמור.

מגיע לו מחיאות כפיים.

כן, יש עוד שאלה?

שאלה 2. למה כולם לא עולים לארץ ישראל?

ובכן, צריך להבין

שהעלייה לארץ ישראל היא אכן מצווה של יישוב ארץ ישראל,

אבל יש עוד שיקולים שצריכים לקחת בחשבון.

מצוות יישוב ארץ ישראל היא מצווה אחת, ויש עוד מצוות רבות שחייב היהודי.

אם המצווה הזאת, שהוא עולה לארץ,

תגרע מהמצוות האחרות שלו בגלל הסביבה,

שהוא לא יכול לקיים תורה מצוות בגלל לחץ חברתי

מהאווירה שיש ברחוב הישראלי כיום,

אז אין לו חיוב לעלות במצב כזה בשביל

להפסיד מצוות אחרות או את חינוך ילדיו.

לכן, הוא יכול להישאר כאן

עד שיהיה בטוח שהוא יכול לקיים את התורה שם.

דבר נוסף, במצב הביטחוני כרגע צריך להמתין עד שיעבור זעם ולחכות לעת טובה יותר למי שרוצה לעלות.

כמובן שאנחנו מעודדים כל יהודי שיעלה למקום שהקדוש ברוך הוא חפץ בו,

אבל מה שאנחנו אומרים בשנה הבאה לירושלים הבנויה,

זה ירושלים הבנויה כבר עם בית מקדש.

הבנת, עיוני?

כן, עוד פה שאלה.

נו,

איפה המיקרופון? בבקשה.

לכבוד הרב, תמיד חשבתי איך יכול להיות בשותפות של יששכר וזבולון

של מישהו שלמד תורה והוא שומר צוות ומצוות שהשכר שלו הוא

אקוול לשכר של מישהו שלא שומר צוות אבל הוא תומך תורה והוא נתן כסף

לעזר לאנשים שלומדים תורה.

למה זה שווה?

משום שהוא מעמיד אותו, הוא מקיים אותו,

והוא הגורם שהתורה שלו בעצם תתקיים.

גדול המעשה יותר מן העושה. מי שגורם לאחרים לעשות

גדול ממי שעושה בעצמו.

אז ודאי ששווה בצל החוכמה ובצל הכסף. זוכים בשווה.

כן, בבקשה.

הלו. כבוד הרב,

אתה בנאום שלך השמצת את מונסי. אני רוצה לומר לך שיש הרבה אנשי חסד במונסי.

אני יודע.

דבר שני... אבל לא השמצתי. למה את אומרת שהשמצתי?

זאת הייתה השמצה לפי דעתי. דבר שני... לא, לא לעבור לדבר שני, כי אני עוד בדבר הראשון.

אתה אמרת אין אף אחד שכתב צ'ק אחד במונסי.

בדיוק. זה אמרתי ואני חוזר, זו לא השמצה. זו עובדה כואבת לי ומלווה אותי כבר 20 שנה.

אם את היית ענייה ודופקת על הדלתות

ומבקשת שיצילו את הילדים שלך,

ולא נתנו, לא תשכחי את המקום הזה, נכון?

וזו לא השמצה.

יש אנשים ש... אמנם לא באתי בשביל הילדים שלי, אלא בשביל הילדים של כולם,

ולא נתנו.

כל אחד תורם למה שהוא חושב שזה נכון בשבילו.

אתה רואה את זה,

יש סדר עדיפויות לכל אחד. נכון, זה מה שאמרתי, שהם לא ראו את סדר העדיפויות, נכון.

אני רוצה שתדע שיש הרבה חסד במונסי. אני מסכים, ואני יודע.

שמכל העולם באים לאמריקה לקחת כסף. איך אמריקה לא דואגת לילדים שלה?

שמעת את זה גם בחלק הראשון?

שמעתי את זה. זאת אומרת, אני מודה שבאמריקה יש הרבה כסף.

לא צריך להיות מנתח מוח בשביל לדעת את זה.

ההערה השנייה שלי,

אני באתי היום לשמוע את דברי הרוחניות,

להתעלות,

ולעומת זה אני שומעת מאדם שמלא תורה מילים כמו חארטה,

בטטה.

אותי לא מעניין מה חושב חיים יבין עליך.

אני באתי לשמוע דבר יותר מעניין ממילים כאלה.

הבנתי, אבל מה לעשות שיש אחרים שרוצים לשמוע גם דברים כמו חארטה ולא בטטה?

יש ויש.

הציבור תמיד מגוון.

כבוד הרב, אני בא מעיר בפרנון, זה לא רחוק מפה.

אנחנו הקמנו לפני כמה שנים, לפני שנתיים, קהילה ספרדית.

התחלנו מאוד קטן, אנחנו גדלנו, התפתחנו, הרבה מאוד חבר'ה חזרו בתשובה.

רובנו ככולנו חזרנו בתשובה במשך השנתיים האחרונות. אני מאוד מאוד גאה להיות חלק מהקהילה הזאת.

אבל אני רואה, בארצות-הברית קשה מאוד להתקרב, לא מבחינה רוחנית כמו לקרב את הילדים שלנו.

לשלוח ילד למוסד תורני,

לא בהכרח חרדי,

עולה קרוב למעל אפילו 10,000 דולר לשנה.

זה הון עתק

שקשה מאוד כמעט לכל האנשים שאני מכיר בסביבה אצלנו

לעמוד בו.

אני, תודה לשם הוא נתן לי, ואני מתחזק, ועם ההתחזקות שלי גם באה עם הפרנסה ואפשר

לטפל בילדים. אבל לא כולם זוכים לזה.

זה מאוד מאוד מפריע לי שלהבדיל אלפי אלפי הבדלות בינינו לבין הגויים,

אני עובד לדאבוני הרב במוסד קתולי

בבית-חולים,

ושם לשלוח ילד לבית-ספר קתולי עולה 300 דולר לחודש, או אפילו פחות, 150 דולר לחודש.

במוסד תורני בארצות-הברית עולה מעל 1,000 דולר לחודש. זה כאב לב,

זה מרחיק את האנשים,

זה לא מקרב לבבות וזה יוצר הרבה נגד

המוסד התורני.

השאלה אם זה נעשה בכוונה על מנת לעשות רווחים, או שזה העלויות

שבעצם עולה בשביל לקיים את המוסד. זאת השאלה.

לא.

השאלה היא, זה לא מה הכוונה,

השאלה היא מהו העובדה.

העובדה קיימת השאלה. כן, העובדה אבל נובעת ממציאות, המציאות היא... ומה עושה בן אדם שאין לו?

אז אם אין,

בדרך כלל רוב אלה שאין להם נאלצים בסוף למצוא מסגרות חלופיות.

אני מציע שאלה שכואב להם וקשה להם יתארגנו ביחד, יקימו מוסד כזה, יממנו אותו,

ואז יעלה יותר זול.

אם יהיה יותר זול, הנה, נוכחת לדעת שאפשר להקים מוסד. אם זה לא יעלה יותר זול,

אז תצטרך לשלוח במקום שזה עולה כך, כי אין ברירה, זה מה שזה עולה.

אנחנו שנינו יודעים שזה לא יהיה יותר זול. אני לא אומר שזה נעשה בצורה, או, אז מה עושים? העניין הוא לא עניין של עושק,

אבל יש הרבה כסף, יש הרבה כסף שמסתובב במס. אז אני אגיד לך, יש עוד עצה. שמעתי, יש עוד עצה.

אני יודע שיש ארגונים מסוימים, לא יודע את שמותם, אבל שמעתי מזה,

שאנשים שהם קשי יום, שבאמת אין להם,

יש מוסדות כאלה פה באמריקה שמסייעים בהשתתפות בשכר לימוד.

בכל אופן, בסאטנר, אני יודע שיש דבר כזה,

במקומות אחרים, אני לא יודע, אבל אני מאמין שיש.

אצל הספרדים אני גם יודע שיש משהו דומה לזה.

שמעתי ואני לא יודע את הפרטים בקהילה הסורית-חלבית בניו-יורק,

אבל צריך להכיר את זה.

אם אתה תתאמץ ותכיר אנשים שיודעים על מה שאני מדבר, אולי תגיע לכאלה שיוכלו לעזור גם כן לילדים מתחזקים כאלה. אין עצה אחרת, אם זה מה שזה עולה,

למעט מי שיהיה מוכן להשתתף בזה.

הבנתי. ועוד שאלה נוספת לגבי מעשרות. באותו נושא,

למה אם המחירים הם כאלה, העלויות הן כל כך גדולות,

אי אפשר לחשב את זה בתוך המעשרות?

או אם אפשר לחשב את זה בתוך המסחרות? אז יש מי שאומר שאת שכר לימוד בניו ניתן לחשב, לא את הכול, חלק.

יש איזו פורמולה מסוימת או שזה... יש פורמולה, צריך לשאול פוסק, והוא יגיד לך אותה.

טוב, תודה רבה. Thank you very much.

כן, בבקשה פה.

כבוד הרב,

יש לנו פה ארגון במונסי בשם ערבים.

אנחנו עובדים עם ילדים בגילאים 15-16.

רציתי עצה,

איך אפשר להיכנס ללב של ילד?

חום ותשומת לב.

זה יש.

הם גם שמחים בזה, אבל

אין פה אינטליגנציה מסוימת בכלל. אי אפשר לדבר איתו.

מאיזה בחינה? הם קצת מוגבלים?

לא חיים פולגן. אצל החוסים.

אז אתה אמרת על מה שאנחנו צריכים לעשות, שאנחנו גירנו היום, שאנחנו יודעים שהכל

נותן לחשיבות זאת,

ואי שמחתם עליהם בעמודית זאת.

אז מה שלחצים, בכלל?

איך אתה מתקדם למה שאתה יוצא? אנחנו צריכים להתנהג את האנטלציה שלנו, אבל עכשיו אנחנו נהיה עם מישהו שיש בעבוד כלות,

שיכול להיות מישהו כדי להראות להם כלתו.

הוא פשוט לא מעניין אותו כבר.

הוא מכיר את הכול, הוא גדל על זה,

הוא כבר לא מעניין אותו.

אני חושב שכדאי להראות להם קלטות וידאו שלי עם תרגום באנגלית, ולראות אם זה יפתח להם את הלב, משום שזו גישה שונה קצת.

הם בן 16. 16 אין בעיה. אני לא רוצה לשמוע, אני לא רוצה לראות, אני לא רוצה שום דבר. הבנתי, אבל זה נראה אם הוא יגיד אחרי שהוא יראה את הקלטות וידאו.

צריך לנסות את זה. אני יודע, בני 16 ו-15 יש גם בארץ, וגם הם משתנים.

אבל הם מכירים.

מכירים לחוד, ולראות לחוד.

בסדר.

תנסו, בעזרת השם, ואחר כך נראה מה לעשות.

כן, בבקשה, שם.

כבוד הרב, ערב טוב. אני רוצה להודות לקדוש ברוך הוא שזיכה את הקהל הקדוש הזה,

וזיכה את הדור הזה ששלח לנו רב נפלא כמוך.

תהיי בריאה.

אני רוצה להודות לאשתך ולילדים שלך, להודות לך.

בזכות הקדוש ברוך הוא, הכוח שלו והכסתודות שלך, אני חזרתי בתשובה.

ברוך השם.

בימים הכי קשים פה באמריקה לבד,

כשהייתי צריכה לשמוע דברי תורה וחיזוקים,

הדבר היחידי שהיה זה הכסתודות שלך והאמונה לקדוש ברוך הוא.

ולכן היום, אבל כשהייתי יושבת ושומעת את הכסתודות שלך, אנשים היו רואים שאני מתלהבת,

ואני כל הזמן שומעת ורוכשת knowledge, רוכשת ידיעות, ורוצה לשתף את כולם במה שאתה לימדת אותי דרך הכסתודות.

אבל היה קשה לי קצת, כי היו אמריקאים שקשה היה לי להסביר להם

בדיוק איך שאתה היית אומר את הדברים בעברית.

ולכן אני דווקא רוצה ההפך,

שתדבר על השופר of America.

אני רוצה שכן תגיד לנו מה התוכנית,

איך אפשר לעזור ליהודים בארצות הברית,

ליהודים שצריכים באמת

אמריקאים לחזור בתשובה.

אני רוצה שתגיד לנו, אם דרך מה שאתה הולך לבנות פה, ושאנחנו נתרום 250 דולר היום,

כן נוכל לעזור לעם אמריקאי,

ליהודים האמריקאים פה בארצות הברית שצריכים את זה.

אז זה דבר, אני רוצה שתגיד לי, אני רוצה שתחזור למה שאמרת,

וכן תדבר על זה,

כי אני בטוחה שלפני 20 שנה שדיברת, או 15 שנים שדיברת על הקסטות,

אנשים גם אמרו, למה אתה מדבר על הקסטות? תחזק אותנו.

ותראה מה קרה, בזכות קסטות אנשים חזרו בתשובה.

אז אולי היום, אם תדבר על שופר עוף אמריקה

ועוד עשר שנים, אנשים באמריקה, האמריקאים, יחזרו בתשובה, כי הם יוכלו,

אני לא הבנתי בדיוק מה הולך לקרות, אבל לפי מה שהבנתי, בכל השפות אנשים יוכלו לחזור בתשובה.

וזה מה שאנחנו צריכים לעשות, לקרב את כל היהודים בעולם לחזור בתשובה. אוקיי, אז אני אחזור בקצרה.

הרעיון שלנו הוא פשוט, ברוך השם, הקדוש ברוך הוא סייע לנו, שהדברים מתקבלים בכל שכבות הציבור,

ואפילו ברוסיה.

היום תרגמנו קלטת ברוסית, והיא נשלחת לרוסיה במאות מאות עותקים, וזה עושה מהפכה ברוסיה,

כשהמנטליות שם שונה לגמרי מהסגנון שבו אני מדבר.

אבל אף על פי כן, בגלל שההוכחות הן ברורות,

אנשים משתנים, כי בשבילם זה חדש לגמרי. אף אחד לא דיבר איתם בצורה הזאת.

וזה מועיל ומצליח ומשפיע בכל השכבות של הציבור.

מה שאנחנו התחלנו לעשות עכשיו זה פשוט מאוד באמת לחדור

לתוך כל שכבות האוכלוסייה פה בארצות הברית, לנסות להגיע לכל מקום,

כולל קונסרבטיבים ורפורמים, ואנחנו מאמינים שהם חילונים לכל דבר, לפחות כמו הישראלים,

שלא יודעים מבית כלום.

ואפשר להפוך אותם אם יתברר להם שהם טועים ביסוד.

אבל הם לא הנקודה שעליה הם מתמקדים. יש עדיין חצי מיליון ישראלים פה.

יש פה אמריקנים שבכלל לא יודעים כלום מאוֹמה מהיהדות שלהם.

אפשר להגיע לאותם אנשים בקלי קלות או בקלי קלטות, כמו שאמרנו פעם.

מה שאנחנו מבקשים מהציבור הקדוש שיושב כאן, וביקשנו בליכווד וגם בברוקלין קולג',

וברוך השם, הציבור נענה,

זה דבר פשוט. כיוון שהארגון לוקח משימה גדולה וקשה וצריכים הרבה משאבים,

אנחנו גם לא מצטייעים מגורמים חיצוניים כמו בארץ, ממשלה ותקציבים ועניינים, רק מאנשים שמוכנים לתת מהפת והלחם שלהם כדי שאנשים יינצלו.

אז אמרנו שנעשה משהו שהוא שווה לכל נפש, שכל אחד יכול לעמוד בו,

שכל אחד ירכוש מניית יסוד בשופר אוף אמריקה,

מניית היסוד הזאת, להיות שותף, להקים את היסוד הזה, שעליו ייבנה

כל הבניין הגדול הזה של זיכוי הרבים פה באמריקה בקנה מידה גדול ביותר,

היא 250 דולר

לתת חד-פעמי,

ואפילו בתשלומים למי שאין אפשרות.

כל אדם למעשה יכול לקחת את 250 הדולר על עצמו,

קשה לו, אז הוא יפרוס את זה פשוט ליותר זמן.

אבל אם כל יהודי יזכה להיות במניית היסוד הזה, כל התוצאות שיבואו

מכלל הפעולות שנעשית בכל אמריקה,

הוא יהיה שותף,

יהיה לו חלק בכל זיכוי הרבים שיהיה פה באמריקה.

בשבילו זו הוצאה קטנה,

בשבילנו זו הכנסה גדולה, כי מעט כסף שרבים נותנים זה הרבה כסף,

ואפשר לעשות עם זה דברים גדולים ולחלק כמויות גדולות לאין-ספור.

לכן, מי שמוכן ומעוניין, בעזרת השם יתברך,

לתת את המניה הזאת של 250 דולר,

שירים את היד שלו בעזרת השם יתברך גבוה גבוה, גבוה גבוה שנראה, גבוה גבוה גבוה, לא להתבייש,

לא להתבייש, זה אפשר מכספי מעשרות,

עוד גבוה, עוד עוד.

נקבל מוזיקה בטפסים שקיבלתם, תמנו ותחתמו,

ובעזרת השם יתברך נאסוף קצת טפסים ונצא לדרך.

בבקשה.

הנה, זכית וזכות גדולה ביותר.

אני מאמין, בעזרת השם יתברך, שכנסים כאלה ירבו בכל רחבי אמריקה.

הדרישה היא גדולה, מהרבה מקומות מצלצלים שרוצים לשמוע,

לעזור ולהתקרב,

וזו מהפכה שהעם היהודי זקוק לה בעידן הזה.

אני ארצה לראות לכם תכף סרט חשוב מאוד,

שיש בו קידוש השם גדול מאוד,

ושאם מראים אותו לציבור רחוק,

גם קרוב, זה נותן חיזוק גדול באמונה לראות שהקדוש ברוך הוא קרוב אלינו מאוד מאוד מאוד,

ורק אם אנחנו עושים שינוי קטן, קטן,

הקדוש ברוך הוא מוכן לשנות את הטבע בדרך ניסית לחלוטין,

בגדר תחיית המתים ממש. אמן. אפשר לשנות את הטבע.

הדור הזה, הקדוש ברוך הוא, קרוב, קרוב, קרוב.

הנה, היהודייה הנכבדה שהצליפה במוסר תורמת

500 דולר, שתי מניות, לשני הבנים שלה. אשרייך ואשרייך לכם.

מה השם שלהם?

תן לה את המיקרופון רגע.

שמואל בן פרידה?

יהונתן בן פרידה?

השם יזכה אותם לזיווגים הגונים מהירה בקרוב.

אמן. בהצלחה.

כן, שאלה שם בסוף.

כן, מה השאלה שלך?

אני מבין שכשיהודי בחיים חוזר בתשובה,

אז הוא בונה לעצמו את העולם הבא ואת כל מה שמתלווה לזה.

אבל בוא נגיד, אם יש קרובי משפחה,

שאולי

כתינוק שנשבע ושלא זכו,

שזה במקרה חמי,

הוא נפטר, ובלי לעשות תשובה. מה אנחנו יכולים לעשות כדי לעשות לו תיקון, או, אני מאמין שלהרבה יהודים, אפשר להועיל לנשמה של נפטר על-ידי זה שמזכים אותו.

לזכות אותו יש כל מיני אפשרויות. מה שמכירים בדרך כלל בני-אדם זה תורמים פרוכת, ספר תורה,

סידורים וכו'.

יש לי פתרון יותר טוב.

אם מצילים נפש אחת מישראל לעילוי נשמתו של הנפטר,

מכניסים אותו על בטוח לחיי העולם הבא. בטוח.

זאת אומרת, אם אתה תיקח

כמה סטים של מיני-סמינר ותחלק לחילונים ותצליח להציל אפילו יהודי אחד,

מובטח שהעלית את חמיך לחיי העולם הבא.

אז אני לוקח עשרה מניות של... 250. אשריך ואשרי חלקך לחיי העולם הבא. לעילוי נשמת. ואמרחם על כל בריאותיו, הוא ירחם על נפש, רוח ונשמה של

צבי הירש בן יוסף.

צבי הירש בן יוסף, השם יניחנו בגן עדן וכלל מתי עמו ישראל,

בזכות המצווה שטרמת בעבורו תעמוד לו לחיי עולמים.

אמן.

בשורות טובות.

כן.

ערב טוב, כבוד הרב.

רק רציתי להגיד שאני בעלת שווה מגיל 14 וניסיתי להשפיע על ההורים שלי כבר

תשע שנים.

לפני שלושה חודשים התחתנתי, ומהחתונה ההורים שלי התחילו קצת להתחזק, ואבא שלי התחיל להתחבר לארגון שופר,

והוא באינטרנט מחובר כמו אינפוזיה לארגון שופר,

והוא כבר קנה מיני סמינר פעמיים,

רק שהוא נתקע באיזשהו שלב.

הוא שם ציצית והוא מניח תפילין,

ואני לא יודעת איך להמשיך איתו הלאה,

ניסיתי להביא אותו לכאן הערב, אבל הוא לא,

הוא אומר שהוא פחד, הוא מפחד, הוא חשב. תשמירי את הטלפון, אני ארים לו טלפון ואני אדבר איתו.

תודה רבה. ורק עוד דבר אחד,

אם אפשר לקבל ברכה בשביל סבתא שלי,

היא מתה מוות קליני.

אחרי ארבעה שבועות היא הייתה בקומה והיא קמה בחזרה.

היא רק בכיסא גלגלים היום,

והיא רוצה לקום. אני אמרתי לסבתא,

אני הולכת להרצאה של הרב אמנון יצחק. את רוצה שאני אבקש ברכה בשבילך?

אמרתי, את מוכנה לשים כיסוי ראש?

היא אמרה שהיא מוכנה לשים כיסוי ראש,

והיא אמרה לי שגם בבית החולים הם מתעקשים להוריד לה את הכיסוי ראש.

אמרתי לה, סבתא, רק תתעקשי להשאיר את הכיסוי ראש, וגם הבנות שלה לקחו על עצמן טהרת המשפחה במלואה,

כמו שצריך.

האם אתה יכול לברך אותה, בבקשה, שתקום מהכיסא גלגלים? טוב, נראה את הסרט עכשיו של היהודי שקם מכיסא גלגלים,

ואחרי זה ניתן ברכה עם כל הקהל הקדוש.

תודה. כן,

לכבות האורות.

מי שיודע לכתוב בחושך, שימשיך לכתוב.

כן, עוד שאלה.

בבקשה, שם.

אני מעוניין לדעת האם יש הסכם שנוכל לעשות בינינו?

כאדם דתי,

האם יש משהו שאני צריך לעשות כדי שיעזור לי לקום מכיסא הגלגלים?

אתה על כיסא גלגלים מלידה או לאחר לידה?

מלידה.

ככה נולדת? כן.

אני לא מכיר הרבה אנשים,

גם לא שמעתי על הרבה אנשים שקמו מכיסא גלגלים,

מדובר כשנולדו כאן.

כאלה שהיה להם לאחר מכן, שמעתי.

אבל מלידה זה קשור.

מה הרופאים אומרים?

שאין צ'אנס.

נולדתי שישה שבועות לפני הזמן.

בזמן שנולדתי, האינקובטור לא היה מוכן ולא מתואר,

כך שבשתי הדקות הראשונות של חיי חייתי בחוסר חמצן,

ולצערי נפגעתי בחלק התחתון של גופי,

ברגליי.

ברגע שהחלק התחתון של החיים שהיה אפקטיביים היה מלידה מספיקה.

דייוויד היה חולה במחלה שנקראת סרבול פולזי, זאת אומרת ש...

דייוויד חולה במחלה שנקראת סרבול פולזי,

פיסטי,

והוא סבל את גבייה מוחית בזמן הלידה או לפני הלידה,

שזה גרם בעייה בפוח התנועה שלו ובחול של מישוש.

כשהייתי בערך בן חמש עשרה מצבי היה גרוע מאוד ורגליים מן הברכיים ומטה היו עקומות,

כך שגובה הברכיים ומטה היה כחמש עשרה סנטימטר.

בשלב זה הייתי מאוד מדוכא מהמצב וחשבתי לעצמי,

אני לא רואה את עצמי חי כך,

אני לא מאושר ולא ראיתי כל סיבה להתעורר בבוקר.

ומוחאים חזק, עם הידיים חזק.

כמה שאתה מוחא כפיים יותר חזק, אתה מוחק תיקים יותר.

אז עכשיו אנחנו נשחק את כל התיקים של היהודים באנגליה לפחות.

אני תמיד הייתי איש דתי ואני מאמין ברבנים ומאמין בתפילה ובכל דבר דתי.

חבר שלי הציע לי להיפגש עם הרב אמנון יצחק

והוא נתן לי קלטות וידאו של הרצאות הרב אמנון יצחק.

באחת הקלטות ראיתי קטע על אישה שלא יכלה להביא ילדים וקיבלה ברכה מהרב אמנון.

ואחרי כמה חודשים, כמו שרואים בווידאו,

חזרה אישה לרב כשהיא מחזיקה את תינוקה בידיה.

אנחנו נגיד גם את הנוסחה, יש לזה נוסחה.

מה הנוסחה?

הקדוש ברוך הוא,

אנחנו ממליכים אותך.

אז חשבתי לעצמי,

למה שלי זה לא יקרה?

ואז חשבתי לעצמי שאפילו אם נצטרך לטוס לישראל ואפילו לסוף שבוע בכדי לקבל ברכה ולחזור,

זה כדאי.

כשהתכוונתי לנסוע שמעתי מחבר שהרב אמנון מתכוון להגיע ללונדון, וכמובן שחיכיתי.

הרב הגיע והלכתי להרצאה.

כשראיתי את כל האנשים חשבתי לעצמי,

הנה,

ההזדמנות שלך חיכיתי הרבה הרבה זמן,

ואני הולך לשאול את השאלה שלי בתקווה להיענות.

כן, עוד שאלה.

בבקשה, שם.

אני ראיתי הרבה מהקלטות שלך.

התרשמתי במיוחד מהקלטת שבה רואים את האישה שלא יכלה ללדת.

כאדם דתי,

אני מעוניין לדעת האם יש הסכם שנוכל לעשות בינינו,

האם יש משהו שאני צריך לעשות כדי לצאת מכיסא הגלגלים.

תראה, אני לא קוסם.

בדרך כלל, בדרך כלל, על פי טבע, מי שנולד ערמום מהסוג הזה,

אז הוא לא יכול לתרפא, על פי טבע.

אבל לפעמים הקדוש ברוך הוא מחליט שהוא עושה ניסיון.

אני לא מבטיח לך שאם תהיה פרפקט,

שאתה תהיה בריא,

שיוכל לעמוד וללכת, אני לא מבטיח דבר כזה. אין לי כוח לזה ואין לי סמכות.

אבל אני בתור מאמין,

אם הייתי במצב שלך, הייתי מאמין שזה אפשרי.

מה הייתי עושה? הייתי עושה כל מה שצריך לעשות ומתפלל ומבקש ממני ראש פחות.

אבל בשביל זה אתה צריך להיות ברוך מושלם,

בשביל שלא תהיה סיבה למידת הדין לקטרק ולומר שזה לא בסדר.

להגיד לך,

לא יכול, אבל לבקש בשבילך, אני מוכן,

אם אתה מוכן, לעשות את החלק שלך.

להיות צדיק.

אתה מוכן?

בטח, מאה אחוז. מאה אחוז, רגע. אתה שומר מצוות עד היום?

כן.

אתה נולדת בבית דתי?

כן.

אתה הולך עם ציצית?

כן.

אתה תגדל מהיום זקן?

כן.

מי שבירך רבותינו, חברות וחומרה, יצחק לעמו, משה ואהרון, דוד ושלמה, מכל הכיבוד וכוסות הדוארוכים. הוא עורך את השם הטוב.

דוד בן יוסף.

דוד בן יוסף. השם ישלח לו תרופה, משועה, קרובה, בהרה, לעמוד ולשאוף. אמן.

אחרי תמר חודשים.

בדברי הרופאים,

מה שקרה לדייוויד הוא דבר בלתי רגיל.

מפני שבדרך כלל, כשאדם מתבגר הוא נחלש ולא מתחזק.

האם יש משהו שאני צריך לעשות כדי שיעזור לי לקום מכיסא הגלגלות?

כעת ישנם שינויים מאוד מרשימים, שהרופאים בעצמם מתקשים להסביר.

כמו כן,

אני יכול לעלות ולרדת במדרגות כשאני נתמך בצד אחד בקוויים ובצד שני במעקר המדרגות.

ניסיתי לעשות זאת לפני שנה, והתעלפתי בעקבות ניסיון זה.

וברוך השם,

בששת החודשים האחרונים אני עולה ויורד במדרגות לבדי.

כל מה שאני רוצה בעיקרון זה לקפוץ החוצה מכיסא הגלגלין ולתרום אותו לצדקה. זאת תהיה המתנה הטובה ביותר שאני אי פעם יכול לתת למישהו.

וסוף סוף אני רוצה ללכת לישיבה ולקיים את החלום שלי

להיכנס ולצאת מהישיבה בלי עזרת אף אחד.

והחלק השני של החלום הוא ללכת אל מתחת לחופה,

מבלי להשתמש בכיסא גלגלין.

אני לא מכיר הרבה אנשים,

אני לא שומעתם הרבה אנשים שקמו מכיסא גלגלין כמו דבר כשנולדו כך,

אבל אני אומרים להם, אין בקדוש ברוך הוא בעיה להיות מחזיק עם שלם בנוסים לאורך כל ההיסטוריה, אפשר גם פה יכול להיות.

תודה.

כן, מה השם של היהודים בכיסא גלגלין?

חביבה בת נעמי,

השם יזכה אותה לקום ממיטת חוליה לחיים טובים ושלום מהרה,

מהרה, מהרה.

כן, שאלה פה, כן.

כן, אני הוסג בקירוב הרבה,

והשאלה ששואלים הכי הרבה זה מה הפירוש שרואים צדיק ורע לו ורשע וטוב לו.

אז מה הפירוש הכי פשוט שיש חולים? הכי פשוט זה שהקדוש ברוך הוא משלם שכר ועונש לכל אדם.

אין צדיק שיעשה טוב ולא יהיה חטא,

לכן מגיע לו הרבה שכר וקצת עונש.

אין רשע גמור שלא עושה קצת מצוות, לכן מגיע לו הרבה עונש

וקצת שכר.

כיוון שהצדיקים מכינים את עצמם לעולם הבא,

והם רוצים את השכר בעולם הבא, אז את העונש הם מקבלים כאן,

ואת השכר שם.

כיוון שהרשעים רוצים את השכר כאן,

כי הם לא מאמינים בעולם הבא,

אז הם מקבלים את השכר כאן ואת כל העונש שם.

אז לכן רואים צדיקים שנענשים ורשעים שאינם נענשים.

אבל איך צריך להסביר את זה לאנשים שלא מאמינים כל כך בעולם הבא?

לך תסביר להם שיש עלם הבא וכל זה. אז צריך להסביר להם מההתחלה, בשביל זה יש מיני-סמינר,

נותנים להם, וזה מוסבר.

תודה.

תהיה בריא.

כבוד הרב, אבא שלי חזר בתשובה לפני איזה עשרים שנה ולפני איזה עשר שנים הוא ירד

ועכשיו הם גורשים.

אמא קיבלה ממך ברכה לפני חצי שנה והתחתנה ביום ראשון.

אני רוצה לדעת אם אתה יכול להביא לאבא ברכה שהוא יחזור בתשובה.

מה השם שלו? ראובן מרדכי בן אילן.

ראובן מרדכי בן? אילן.

אילן.

השם יזכה אותו לחזור בתשובה שלמה מהרה.

כן.

שאלות רבותיי, ברכות בסוף, כן.

שאלה אבל.

ברכות בסוף, שאלה, הנה פה שאלה.

פה שאלה.

אחד משלוש עשרי מידות של התורה שהתורה הזאת שנאה בחס ושלום.

אז איך

יש הבדל בין סוות תורה תימני לסוות תורה ספרדי לאשכנזי?

במשך הדורות נעשו שינויים באותיות מסוימות,

ואין זה משנה את התורה במהותה ובקיום מצוותיה.

אבל אין לך תודה רגע.

אני יודע שיש שינוי בכמה אותיות.

אין זה משנה במהות התורה ובקיום מצוותיה.

אז יש אורבים שלמישהו אשר נרגיש לברם על מספר תורה, אז כוס כאילו לא יוצא. יוצא ידי חובה.

יוצא. יוצא. כן.

אנחנו לומדים כל יום בבית ספר שמשיח,

אנחנו צריכים להתכונן.

והשאלה שלי היא,

שאמא שלי הייתה בבית ספר, גם לימדו אותה את זה, ושסבתא שלי הייתה בבית ספר, גם ל... אלפיים שנה ממתינים, כן.

אז האם יש הוכחה שבאמת,

אני מאמינה שהוא יבוא, אבל האם יש הוכחה שמשיח יבוא? בטח, כשהוא יבוא תהיה הוכחה.

לא, אבל...

אבל כמו שאלפיים שנה

אי-אפשר היה לעלות לארץ-ישראל מפני הסכנה וכו',

והנה היום הגיעו לשם קיבוץ גדול של יהודים ונמצאים שם,

הינה, את רואה שחלק מן האפשרויות מתגשמות.

יש עוד להמתין לעניין הזה של ביד גואל צדק, זה תלוי בנו. הוא מחכה לנו,

לא אנחנו מחכים לו.

אם נהיה ראויים, נקבל את פניו מהרה.

כן, עוד שאלה?

שלום רב,

אני רוצה לשאול אותך אם אתם יכולים לבחור

את ההצלחה שאני שמעתי מהאנד ששמעתי מנהל מלארצות בירושלים לפני שנה שנה, שהרב עשו את זה.

בבקשה, בבקשה, או לבחור את מה שאתה אמר שם.

זה עניין של הורף גואלג ומאגו.

אני לא מבין

אף מילה.

תנסו עוד פעם.

אם אתה יכול לדבר באנגלית במלארצות, החבר'ה שלי רוצה לדעת,

נתת הצעה,

וחבר'ה שלו שמע שאמרת במלחמת גואלמוג שהרבה ימותו במלארצות הזאת.

נכון.

שני שלישים מהעולם ימותו, שליש יישארו, זה לא אני אומר.

זה אומר זכריה הנביא, בפרק י״ג, שני פסוקים אחרונים.

כן.

גם אם אתה מדבר על הזמן שני פסוקים האחרונים.

זה לא רחוק הזמן.

לפי מה שאני סובר,

זה עניין של שנים ספורות, לא עשרות שנים.

נכון.

תודה.

כן, שאלה.

גם בסוף שם יש מי שמבקש.

כבוד הרב,

אסור לומר שהמדינה,

הציונות היא חלק מההתגשמות

של הגאולה.

היא לא התגשמות של הגאולה, ואף אחד לא אמר. אמרתי רק שיש

קיבוץ של יהודים גדול שהגיע לשם.

כל הקיבוץ הזה

הוא על ידי המפלגה הציונית של בן-גוריון וכל חבריו,

וכאילו הם היו אפיקורסים גמורים.

נכון. וכל העלייה,

אחרי איזו עבירה על השביעה של היו לי בחומה.

לא יכול להיות שזו הזגשמות של החילים מגורים. אף אחד לא אמר שזו התגשמות. ואני חוזר עוד פעם, לא אמרנו התגשמות,

אבל המציאות היא שהגיעו קיבוץ גדול של יהודים.

חלק גדול מן היהודים שהגיעו לשם הוטעו על-ידי הציונות בכוונותיה,

למה להקים מדינה.

אבל איך יכולים להיל ולהיראה מפעולה שנאסר על-ידי רשעים וכופרים?

מה, אתה לא שומע?

זה ניסיון.

המציאות היא שיש שם מיליונים יהודים. מציאות, יש?

יש מציאות ש... יש או אין?

אין, כן, זו מציאות.

אם המציאות הזאת נעשתה על-פי תורה, לא.

אבל המציאות היא שיש.

גם סאטמרים יש שם, נכון?

גם לטורי קרתא יש שם, נכון?

יש.

אבל המציאות לא מתרץ כלום. המציאות היא שכמעט רוב, חלק מהכלל ישראל בווניסאין עיראם הם כופרים. אני מסכים, אז מה? לא יכולים להיל ולהיראה עם המציאות. אבל לא אמרנו שזה... צריכים להיל ולהיראה עם מה שכסוך בקצורית. אבל לא אמרנו שזה התגשמות הגאולה, אתה לא מבין?

לא אמרנו. למה אתה דוחף לי את זה?

לא אמרנו,

אמרנו רק שיש אנשים שנמצאים שם, זה הכל. אבל למה אתה מבין ראייה לגאולה שזה עניין, לא ראייה לגאולה, ראייה למציאות.

תימנים לא יצאו מתימן בכלל, אלפיים שנה לא יצאו מתימן.

היום התימנים נמצאים בארץ ישראל, עבדו עליהם,

אבל המציאות שהם שם.

המציאות הזאת, אנחנו מאמינים,

אנחנו מאמינים שהמציאות הזאת תסבטל, כיוון שכל המדינה תסבטל, וגם כל קיבוץ הגלויות שבמדינה, כיוון שזו עבירה על השבועה של מרידה ואמס,

זה בלתי שם סופג שזה יסבטל. לא נכון.

מה שאמר רבנו יואל זה שהמדינה תתבטל, לא שהקיבוץ יתבטל ולא שאנשים יתבטלו.

אל תוסיף על דברי רבנו יואל כלום.

בעיקר מה שכתוב בתורה, וכיוון שכתוב בתורה עלייה לא בחומה, זה לא נפקי מינם. מי אמר?

וכיוון שכל העלייה הזאת היא נגד התורה, בוודאי שזה יתבטל.

לא נפקי מינם אם רבנו יואל אמר או לא יאמר. אז מה אתה רוצה להגיד? יותר מרבנו יואל אתה מחמיר מן המחמירים,

כי החלטת שככה יהיה.

אני מדבר כי הוא,

כיהודי פשוט. הבנתי, ואמרתי שאנחנו מאמינים, נכון?

גם אנחנו מאמינים. תראה לו שאנחנו מאמינים.

תראה לו.

אנחנו מאמינים בני מאמינים,

אנחנו מאמינים בני מאמינים,

ואם לנו אמין איש שואל,

אין לנו אמין איש שואל,

ואלו אלו הלווידו,

ואלו אלו הלווידו,

אופיינו שבשומיים אנחנו מאמינים ומאמינים, ואין לנו אמין, היא שואל,

מי אלו אלוהל אופיינו, אופיינו שבשומיים.

תודה. אשריך על השאלה.

חיממת את הקהל?

כן, שאלה בסוף.

כן, כבוד הרב,

אני הייתי בארץ לפני שבועה,

ועם כל העניינים שהולכים בארץ,

רואים שיש אמונה באמת.

כולם, אבל חלק גדול מהיהדות,

דעתי,

יש להם אמונה באמת.

הוא בא פה באמריקה,

זה יותר קשה בשבילנו להרגיש אמונה באמת.

מדברים,

רואים,

קוראים ספרים,

אבל להרגיש את זה כמו שהם מרגישים,

זה קשה עד מאוד בשבילנו להרגיש אמונה בתוך הלב

ובתוך האדם.

איך כבוד הרב חושב

שכולנו יכולים להרגיש,

להבין, לדע אמונה באמת,

שיכול כולנו, כל העולם,

להיות כמו שאומרים, שאנו מאמינים, בני מאמינים, לא מדברים, לא שרים,

אבל זה באמת בעלי והשכל של כולנו.

דרגת האמונה היא דרגה שקשה מאוד להשיג אותה באמת.

בדרגות רבות יש באמונה,

ולכן אנחנו חוזרים כל יום בתפילה, אמת ואמונה כל זאת קיימים עלינו,

ולהתחזק באמונה זו עבודה יום-יומית כל החיים.

וכל פרט, ועוד פרט, ועוד מעשה, ועוד ועוד ועוד, זה הופך להיות פאזל שלם של אמונה.

אפילו לעם ישראל, שיצאו ממצרים,

היו להם כמה דרגות של אמונה. אפילו כשראו מכות מצרים ועוד,

היה להם עוד מקום להתחזק באמונה.

אמונה זה לא פשוט.

באמץ ישראל, או פה, אי-אפשר למדוד בדיוק, אבל צריך לדעת,

לחיות באמונה חושית, חושית וחוש,

זו עבודה קשה ביותר.

אדם מאמין וחוש לא פוחד בענייני העסק שלו, העבודה.

כמעט לא תמצא אנשים, כמעט,

כמעט אני אומר,

לא תמצא אנשים שיש להם ביטחון בשם לאמונה בענייני העבודה.

הם רואים שהוא לא הולך בביזנס,

הם משתדלים עוד יותר ועוד יותר לעשות פעולות גשמיות כדי להצליח.

במקום לעשות עוד יותר ועוד יותר השתדלויות באמונה,

בפנייה לקדוש ברוך הוא,

הם עושים פעולה הפוכה שמראה שהם חסרי אמונה.

פה רואים את הניסיון בחוש, אם אתה מאמין או לא מאמין.

וזה יום-יום, בכל הדברים,

האם האדם מאמין או לא בחוש.

אלה ניסיונות שאדם יכול לבדוק את עצמו במשך כל היום עשרות פעמים.

זה הניסיון, אבל איך לבנות את זה?

אני שואל הרב, אז אני אומר, לא, לא. הרב אומר,

איך יכולים את זה, הניסיון, אני אומר שזה עניין של הכרה. בבקשה,

תן לנו כמה דאגות, איך להתחיל לבנות. אני אסביר.

מי שילמד את הספר שער הביטחון של רבנו בחייה,

חובת הלבבות,

אבל ילמד אותו כמו שצריך בעיון,

יתבונן

איך הוא חי לעומת מה שכתוב בספר,

ויתחייב לעצמו לקיים את דברי הכתוב בספר, וילך על-פי זה,

הוא ירכוש ביטחון, שהביטחון גדול מן האמונה,

כי כל הבוטח מאמין ולא כל המאמין בוטח.

אם אדם יגיע למדרגה הזאת של ביטחון,

יש לו את כל המידות בעבודת השם.

כך אומר רבנו בחייה.

אני עבדתי על הנקודה הזאת של ביטחון מתוך הספר הזה,

וברוך השם,

זכיתי לראות בחוש את כל הדברים שאני היום חווה ועובר במשך כל השנים, למרות כל הקשיים,

כל הניסיונות, כל הקטרוגים.

כל המניעות,

רק בגלל האמונה שהקדוש ברוך הוא מנהיג את עולמו,

ויש לו זמן לכל דבר,

ואי אפשר להקדים את הזמן ברגע,

ואי אפשר לאחר אותו ברגע.

מי שחי ומאמין כך, לא נכנס ללחץ,

לא מקנא בשני,

לא פוחד שהשני ישיג אותו.

אף אחד לא יכול להזיז כהוא זה מגזירת השם.

מי שחי כך, על-פי הספר, ומקיים,

זה מגיע לדרגת אמונה, וחייו חיים מאושרים.

מאושרים.

אבל מי שלא לומד ולא מקיים את זה בחוש,

לעולם ידבר רק אמונה,

וניסיון החיים הוא נכשל.

תודה. תהיה בריא.

כן, הנה שם.

כבוד הרב, אני רציתי לדעת מה כבוד הרב

אומר ליהודים אמיתיים,

מאמינים,

שרוצים להביא את הגאולה.

מה עושים עם אנשים שמתלבשים כמו יהודים,

נראים כמו יהודים, אומרים שהם יהודים אמיתיים,

שבאמת הם כמו המחבלים מאשף, שמתלבשים כמו יהודים והולכים והורגים ישראלים?

מה עושים עם אנשים כאלו שעומדים עם אנשי אשף

ומאחלים שיהודים ישראלים ויהודים אמריקנים ייהרגו

ביד ערבים?

מה עושים עם אנשים כאלו

שבאמת לא יהודים.

מה עושים? איך ליהודים... שמעתי. ובכן, לצערי הרב, יש קומץ קטן

של יהודים כאלה,

שמרוב שנאתם למדינת ישראל, ואם זה בצדק לשיטתם,

מסכנים את חייהם של יהודים אחרים, וזה איסור תורה גמור, לא תעמוד על דם רעך.

ואם נותנים לגיטימציה ביד האויב להרוג יהודים,

אז זה דין רוידף,

רחמנא ליצלן, אחרי דמם של יהודים חפים מפשע.

עכשיו,

אין לנו דיני נפשות בדור הזה, ואנחנו לא יכולים להוציא להורג אנשים שחוטאים.

אנחנו צריכים להבין,

יש אנשים חילונים, יש דתיים, יש חרדים,

ויש גם משיגנר.

מה נעשה?

תודה רבה.

מה אכפת לך? אני אקח את זה.

תן לו, תן לו.

חופש הביטוי.

כבוד הרב, אני מהיהודים שהנחתי אצל ערבים,

אנחנו הולכים אצלם,

תנו לו לדבר. מותר לשמוע פעם אחת מה הם אומרים.

אנחנו הולכים לערבים להגיד להם שאין לנו עסק במלחמה אתם. הציונות,

הם התחילו את המלחמה עם הערבים,

והם מביאים את כל הצרות לעם ישראל בגלל ציונות.

ודרך התורה, שששש, תנו לו לדבר עד הסוף. בבקשה. ללכת לגויים,

עבד כדוכו יעקב אדון עסו, וזו ההתחלה.

הציונות אומרת,

ללחום,

וככה, לא השם שומר אותנו, אנחנו לבד שומרים אותנו.

אז הדרך של התורה,

ללכת לגויים,

להגיד להם שאנחנו עבדים שלכם,

וככה יצילו את עם ישראל.

ואם כל היהודים יעשו ככה,

ללכת לערבים, להגיד להם,

ירימו דגל פלסטיני,

ונגיד להם, שאין לנו,

תנו לו לדבר. פעם אחת תשמעו את המקור. פעם אחת תשמעו את המקור.

שאין לנו מלחמה עם הגוי. הבנתי, הבנתי. אני מכיר את השיטה, אני אסביר. וזה יציל עם ישראל. שמעתי, שמעתי. וזה הצלה.

ההפך זה הם הרודפים. שמעתי, אני מסביר.

קודם כול,

אנחנו יודעים בדיוק מה הציונות רצתה,

מה היא זממה לעשות ליהודים בעצמם, עוד בלי הערבים.

אנחנו יודעים גם שהמלחמות הן ההתגרות שלנו באומות העולם.

אנחנו לא חושבים שצריך להתגרות באומות העולם, נקודה.

אבל

יש מרחק ענק בין זה לתת לגיטימציה לערבים להרוג יהודים, בגלל שהציונים לא צודקים במה שהם עושים במדינה.

זה רחוק מזה.

רחוק.

דבר נוסף, אתה רק משמש במה בשביל האיראנים,

בשביל הסורים,

בשביל הפלסטינים,

ואני לא בטוח אם יום אחד הם עצמם לא יפגעו בך,

כיוון שאתה לא שונה ממני לגביהם.

אתה כרגע משמש אצלם כאפשרות.

אתה יותר טוב מטיל סקאד.

הם משתמשים בך,

מצלמים אותך ונותנים את האישור לפגוע ביהודים שיושבים בארץ הקודש, בין בטעות ובין במזיד.

אסור לעשות את הדבר הזה כי זה פיקוח נפש.

אתה מסכן אותי.

אני יושב שם ואתה בזה מסכן אותי. אני לא מסכן אותך.

אתה נמצא פה ואתה מוגן, לפי דעתך. זה לא נכון.

כל אמריקה רועדת,

רועדת מפחד מאותם מוסלמים והם לא יהודים והם לא לקחו להם את המדינה שם, בפלסטין,

ובכל אופן המוסלמים רוצים להרוג את כל האמריקנים.

אז אתה הולך להיות צד עם הפלסטינים בגלל זה, כאילו זו הסיבה?

הסיבה היא שיש גזרה מן השמיים על היהודים שלא שומרים תורה,

לא רק בארץ ישראל,

גם בכל העולם כולו,

והפלסטינים זה רק איך תמצא שהקדוש ברוך הוא משגר אותם כלפינו,

כמו שהוא שלח את אשור,

את בבל,

את רומי,

את כל האומות להילחם בישראל כשהן לא בסדר,

אם בחוקותיי תלכו ואם לא.

והפלסטינים והציונים,

זו סוגיה שהיא באמת בעייתית,

אבל לא הציונים גורמים שהמוסלמים באים עלינו.

המוסלמים נלחמים בחג גם בטור אמריקני.

הם פגעו בתאומים והיו שם יהודים ממונסי שמתו שם.

וזה לא בגלל הציונים,

זה בגלל שאתם אמריקנים.

והרדיפה של המוסלמים אחרי היהודים זה בגלל שהם יהודים,

לא רק בגלל שהם ציונים.

זה תירוץ, זה תירוץ.

לפני כמה זמן הם עשו פיגוע בתוניס,

נכון?

משאית התפוצצה ליד בית כנסת בתוניס,

ושם זה לא ציונים.

למה הם פוצצו שם בית כנסת של יהודים? זה לא ציונים.

אלא מה?

הם משתמשים בכם,

וחבל שאתם טועים ומשמשים את זה,

ואתם מתחייבים לשמיים.

ויש בזה גם חילול השם גדול ביותר.

הרבה יהודים מתרחקים מתורה ומצוות בגלל זה.

כדאי לחזור בתשובה בעניין הזה.

אתם באמת צודקים בקשר לנוגע שהציונות מתגרה יותר מדי,

ויותר מדי כוחי ועוצם ידי.

זה אני אומר בקלטות מבוקר ועד ערב,

כולם יודעים את זה.

אבל מכאן עד לסכן נפש של יהודי אחד, המרחק רחוק.

אם באה הצהרה על עם ישראל ויש שנאה על עם ישראל,

אז צריכים להסתכל בתורה מה הסיבה הזאת. נכון. כן. והיום ההתגרות באומות וללחום עם הגויים, עם הפלסטינים, אני מסכים. אתה לא שומע? אני מסכים. רגע, אני כן. אבל אז יש לצער תשובה. מה התשובה?

ללכת לגויים,

זו לא תשובה.

רגע, זו התשובה של עם ישראל. היהודים הלכו באירופה לגרמנים, ואמרו, אנחנו עבדים שלכם, שפחות,

אנחנו כמוכם, נהיה כמוכם. זה עזר? זה לא נכון. רצחו אותם או לא? רצחו אותנו. שיש מיליון. גם בגלל, אמרו לו, אתה לא יהודי, אתה חושב, אבל שלוש דורות קודם אתה כן יהודי. הרגו אותו? זה היה פלסטינים? רגע, הרב אייסבון אמר שאם ילכו להיטלר אפילו,

ליפול לרגליו.

עציצו לו הרבה יהודים, וזו הייתה הצלה.

כל פעם יהודי בגלות.

צריך

עבדוכו יעקב, אדון אייסוב. אני שואל אותך שאלה, כמה אתם שהצטלמתם? אתה יודע כמה אתם?

עשרה מניין? זה לא אכפת, כמה. כמה? העניין. אתה לא שומע?

אם היית צודק, והשיטה שלך הייתה צודקת,

מן הסתם היו רבים כמוך,

וגם ההשפעה הייתה באה בהתאם.

קודם כול, אתה לא משנה את המצב,

בדיוק הפוך, אתה מחריף אותו,

שהעם היהודי יפגע מזה. העם היהודי החף מפשע,

כמו במרוקו, כמו במקום אחר, אפילו אם אתה חושב שהיהודים בארץ ישראל, מגיע להם עונש.

אתה צריך להבין, אתה גורם,

אתה גורם ומשתף פעולה עם האויב.

תכניס את זה לראש.

אתה משתף פעולה עם האויב.

תראה, הספרה ההפוכה.

בגלל הכעס של הגויים יש היום, זה מלא, ועל כל העם היהודי.

בגלל שהציונות

עושה היום שעם ישראל הוא עם נאצי, רוצח, כופר.

רואים את זה בטלוויזיה, בכל מקום,

שכל פעם שידעו העם היהודי,

ידעו שהעם היהודי הוא רחמן ולא הורג. היום העם היהודי הוא עם רוצח,

נאצי, כופר, בכל העולם,

ודתים,

רגע, רגע, רגע, רגע. עושים את זה,

עושים את זה,

עושים את זה, והדתיים עוד יותר גרוע. אפילו החילונים רוצים לעשות שלום,

אז הם אומרים מהתורה שצריכים להתערג,

ויזכה יקום לשלמות, צריכים להרוג את כל העם הערבי.

אז ככה, הכעס של הגויים ושל השאר הערבים זה מלא, ועל כל העם היהודי.

ואם אנחנו באים,

אומרים להם שאין לנו מלחמה איתם,

אנחנו, אין לנו מלחמה איתם,

אנחנו רוצים

ממשלה לא-יהודית,

ערבית,

וככה אנחנו רוצים לחיות,

אין להם שום שנאה, ואפילו שיש שנאה,

כתוב שיעקב הלך לאייסוב, ואייסוב רצה להרוג אותו. אפילו שיעקב רוצה להרוג אותו,

וכתוב דאייש. וכתוב במדרש, דאייש. את כתוב במדרש. ואחרי זה מה כתוב?

רגע, רגע, רגע, רגע, רגע.

כתוב במדרש.

או, או, או.

חבר'ה, חבר'ה, פעם, שתיים, שלוש,

עד שיתפתח.

חבר'ה, בלי ידיים.

בלי ידיים.

לשבת פה, לשבת.

לשבת.

ששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששש

חבר'ה, אני לא רוצה שתגיעו לי ידיים. חבר'ה,

חבר'ה, הוא אמר את שלא, שמענו.

אנחנו מוחים כולנו במחייה נמרצת נגד השיטה הזאת, שהיא פסולה על פי כל גדולי התורה.

אם יש פה ציבור שרוצה לשים ציציות יכול לבוא לכאן ועזרת השם יתברך.

בוא, בכבוד, הנה הצדיק הראשון, חבר, בוא, בוא, בכבוד, בוא.

בוא, אנחנו מאמינים, בני מאמינים.

שומעים.

אלו אלוהל הובינו, חווינו שבשומיים.

שהחיינו.

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. אמן, תזכה למצוות, תזכו למצוות. מי עוד רוצה ציצית?

בעזרת השם, נשים שרוצות ברכה, כן?

איך אפשר להיכנס ללב של ילד?

חום ותשומת לב.

שלום, שמי אראל.

תדליק איזה גפרור.

פה, כמה דקות תיקח, לא את כל התורה על רגל אחת,

אבל תזרוק כפו, אולי שרף משהו. אתה מתכוון שנשרוף לך את הקליפה.

נשרוף את מה שאתה רוצה. אוקיי. יש שרפה בארמון השם.

אדם יכול לחמוד אפילו את העור של אביו ואימו.

לא חבל לזרוק עור, אפשר לעשות מזה שטיחים.

אפשר להוריד את העור ולעשות שפה מאוד,

והוא ישב וישען על אבא.

התורה בפרשת ויקרא מביאה פסוק,

אדם כי יקריב מכם קרבן לה' מן הבהמה, מן הבקר ומן הצאן, תקריבו את קרבנכם.

אומר על זה אור החיים הקדוש,

ירמוז לצוות את אנשי החיל להשתדל לקרב את לבבות עם בני ישראל לעבודת ה'.

לזה ייקרא קרבן לה'.

קרבן לה' הקרבן הנבחר ביותר לה'

זה לקרב את הלבבות של עם בני ישראל לאביהם שבשמיים. כמו שכתוב,

ואתם הדבקים בשם אלוקיכם, חיים כולכם היום.

הקדוש ברוך הוא יש לו תאווה גדולה מאוד, מהי לראות את הפנים שלו קרובים אליו, חוזרים אליו.

מה הקדוש ברוך הוא אתה רוצה? אני שואל אותך שאלה, מה אתה רוצה?

עונה הקדוש ברוך הוא.

בתנופה!

בהפצת 100 קלטות כאלה ניתן לפעול הרבה למען כלל ישראל.

היה מנוי בשופר.

רצונך בקלטות טייפ,

וידאו וסידי חדשים באופן קבוע,

ומיידי ליציאתם.

היה מנוי בשופר במחיר 80 שח לחודש. תקבל טייפ, וידאו וסידי הביתה חינם, כולל משלוח, תוך 48 שעות מרגע יציאתם לאור.

במחיר 80 שח לחודש. תהיה מנוי בשופר.

היה מעודכן.

תהיה מנוי בשופר.

לפרטים נוספים, טלפון

036-77779

אהיה מעודכן.

אהיה מעודכן.

תהיה תלוי בשופר.

אם רצונכם לשמוע עוד על יהדות,

או אם יש לכם שאלות בנושאים הקשורים ליהדות,

צלצלו אלינו ל-03-677779-036

או אם לרצונכם להיכנס לאתר האינטרנט של ארגון שופר