כרטה T.V. - חלק א

- - - לא מוגה! - - - 

חרטה טבעי!

אני מבין שזה עד רצון וכולם מהצד השני שם ביקשו על זיווג

אז אני תמיד תמיד הייתי בזרצות שלך ולאף פעם לא הייתי מצליח להגיע אליך אבל בכל אופן אני גם רוצה ברכה ממך זה פתוח ואני לא יודע למה אני מתעכב עד עכשיו אני וגם חבר שלי יש לי פה גם כן חבר שמתעגלים על זיווג אני לא יודע מה שקורה אני אומנם לא צדיק אני בן אדם פשוט מאוד

אבל אני יודע שהרבה אנשים גם התחתנו בלי שום קשר להיות חרדי לא צריכים להיות עם כיפה שחוגגתם, כיפה שקרץ להתחתן, בן כמה אתה? הוא קר ל-40, אתה מבין? אבל זה לא, אני לא יודע מה הסיבה, מה התיקון, מה הסיפור הזה? האי מינות, האי מינות, תגיד לי משהו, יש לך ציצית?

יש לי מזמן, ציצית. עליך? עליי.

אתה לומד תורה?

אני לומד קצת, אני לא לומד הרבה. שעתיים אתה מוכן להשקיע?

ואם אני לומד שעתיים, מה, מה,

הקרדיט שלי, אם תגיד לי, אם אתה מבטיח לי משהו,

אני בלי נהדר עושה את זה, אבל הבטחה, אני אף פעם לא צריך להגיע אליך.

אני אגיד לך, אני הלכתי עם הרבה רבנים לחבר של רבי רותם אל-עוזל,

ועשיתי שם פתקים, ופגשים בכל הקברים של הצדיקים, ועשיתי את זה כל שנה, בכל שנה, בסיבוב. טוב, שעתיים, תקבל על עצמך בעזרת השם ללמוד כל יום, שעתיים? נו, ומה, ומה הלך? ואני אברך אותך. אז מתי, מתי? החודש הזה, או מתי?

עכשיו אני עושה, עכשיו אנחנו למדים. אין זמן, אין זמן, אני כבר העולם... חדש, אין זמן.

אני מאוד רציני, אני רציני, אני ממש רציני.

אם אתה רוצה לקצר את הזמן, אז תלמד ארבע שעות ביום. לא.

בוא נעבור לשעתיים, בוא נחזור לשעתיים, ואפילו את זה עוד לא התחלנו. אוקיי, אז אל תלחץ עליי בזמן. אני אברך.

אני אברך. נו. יש פה יותר מאלף איש שיגידו אמן, זה חותמת נפלאה.

אף אחד לא ביקש בשבונך אלף איש שתתחתן השנה. בשביל זה אני מדבר איתך עכשיו, זו ההזדמנות שלו. שעתיים אבל.

מתי? שעה בבוקר, שעה בערב? לא חשוב, לא חשוב. שעה שעה אפילו.

אולי נתחיל בשעה, למה אני בקושי לומד שעה, אולי נתחיל ככה.

אבל לא לדלג.

לא, לא. אם אתה מדלג יום אחד, אתה מדלג חודש בשידור. אוקיי, אז שעה, שעה? שעה שעה. לא, שעה ביום. לא שעה.

שעתיים מיום, אפילו אם זה ימחו לק שעה-שעה.

מה זקולה בשעתיים?

אתה יודע מה, בלי נדל, קשה לי, קשה לי. שעתיים. אתה יודע מה, בסדר, בלי נדל, אוקיי, בלי נדל, בסדר. אם אתה מוכן בלי נדל, גם אני בלי נדל דואג שיהיה בשידור.

תשמע, אוקיי, אני

מיכאל בן שרה, אוקיי? לא יאומן כי היא סופר.

קלטות מס' 265-266 חרטא טבעי

ערב טוב, בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמה וירוויח.

מאחר שהציבור כאן ברובו שומר תורה ומצוות,

אנחנו נדבר על דברים שאולי ידועים,

אבל לא כל כך מונחים אצל האנשים.

מדרש קהלת מביא

שרופא היה בציפורי שהיה יודע את שם המפורש,

ולפני מיטתו רצה להעביר את שם המפורש למי שראוי.

שאל מי ראוי,

אמרו לו רבי פנחס בר חמא,

שאל האם הוא נטל דבר מה מאדם?

אמרו לו כן,

ולא רצה ליתן לו את שם המפורש.

מה הוא נטל?

מעשר.

למה לא רצה ליתן לו את שם המפורש?

אמר שמא יבקש מאדם דבר מה ולא ייתן לו,

ויהרגנו בשם המפורש.

פלא פלאות.

תנא קדוש בשם רבי פנחס בר חמא, כולם אומרים שהוא ראוי

לקבל את שם המפורש,

כיוון שהוא לקח וקיבל את מה שמגיע לו,

מעשר, כסף, ממון של השבט,

אולי הוא התרגל כבר לקבל עד כדי כך שאם יבקש פעם דרמה ממישהו ולא ייתן לו, הוא יהרוג אותו בשם המפורש.

אז אנחנו תמהים, הייתכן?

הנה, מדרש מפורש.

אבל אנחנו לפעמים יכולים גם להרוג את החברים שלנו בלי שמפורש.

אם מרגיזים אותנו, עוקפים אותנו,

או לא עומדים בתור כראוי, או דוחפים קצת,

אז כבר אנחנו מאיימים בהריגה.

חכמים כנראה ידעו את מידותיהם של בני האדם והעירו את ליבנו לשים לב לדברים.

הגמרא מביאה,

הנותר והפיגול מטמאין את הידיים

משום עצלי כהונה וחשודי כהונה.

הכוהנים אוכלים קודשים,

וכשנגמר הזמן של אכילת קודשים,

כל מה שנשאר נקרא נותר,

באש יישרף,

וכדי שלא יבואו לידי נותר,

חכמים גזרו גזרה של טומאת ידיים,

ואז תיקנו בזה בעצם שלא יותירו הכוהנים את הבשר,

את הקודשים.

למה? כי יש כוהנים עצלים.

מה זה עצלים?

הם אוכלים הרבה בשר,

יגיע הזמן והם לא ירצו לאכול.

יגידו, די, אני מלא,

אני כבר לא יכול לאכול.

גזרו חכמים טומאת ידיים,

ובגלל שהכוהנים לא ירצו,

יתעצלו ללכת לטהר את הידיים,

הם יגידו, טוב, תביא, נגמור את האוכל, תביא את הבשר,

נאכל.

פלא פלאות.

בשביל טרחה קלה כזאת

כבר תיקנו חכמים בעצה שלא יותירו נותר.

כמה פעמים אנחנו שואלים מה זה מזונות או המויצה?

עדיף מזונות.

למה?

יותר קצר,

לא צריך ליטול ידיים ולא ברכת המזון עוד דקה וחצי,

גם אנחנו מתנהגים כך.

פיגול, גזרו חכמים גם כן טומאת ידיים. למה גזרו טומאת ידיים?

משום שיכול כהן לראות את חברו שיש לו איבה איתו, שנאה,

ואז יש לו הזדמנות לקום בו,

והוא יפגל לו את הקורבן,

ואז הקורבן ייפסל,

והוא יפסיד אותו ממון, ויצטרך לשוב ולהביא קורבן נוסף.

כדי למנוע את הדבר הזה,

כהנים החשודים על זה, חשודי כהונה,

תיקנו חכמים שהפיגול מטמא את הידיים.

ואז מה?

יצטרך הכהן לטהר אותם.

או אם הוא כבר צריך ללכת לטהר אותם,

אז הוא ינקום בו פעם אחרת. עכשיו הוא לא ינקום,

כיוון שהוא צריך לטרוח בעבור זה.

טלף לאות.

כתוב במשנה בחולין,

אלו שעורותיהן כבשרן,

עור האדם ועור חזיר של יישוב.

ואחר כך כתוב, וכולן שעיבדן או שילך בהן כדי עבודה טהרין,

חוץ מעור האדם.

אלו שהעורות שלהם כמו הבשר, שמטמאים כמו הבשר,

עור האדם ועור החזיר.

ויש עוד במשנה שמנויים כאן.

אבל אם מעבדים אותם, או שהולכים בהם כדי עבודה, הם טהרין,

חוץ מעור האדם.

הגמרא אומרת,

אמרו לה דבר תורה,

עור אדם טהור. מן התורה, העור של אדם טהור. הוא לא נחשב בשר.

נו,

אז מה הטעם אמרו טמא? למה חכמים גזרו גזירה שעור האדם יהיה טמא?

גזירה שמא יעשה אדם עורות אביו ואימו שטיחין.

שמעתם דבר כזה?

בן

עומד לקבור את אביו ואת אימו,

והוא אומר, חבל על העור.

אפשר להוריד את העור ולעשות ספה מעור.

והוא ישב ויישען על אבא.

לא חבל?

אז מה גזרו חכמים?

שעור האדם יהיה טמא,

וכיוון שאנשים חוששים מטומאה, טמא טמא,

אז לא ירצו לעשות את הדבר הזה.

אבל מישהו רשע כזה, שיכול לפשוט את עור אביו ואימו כדי לעשות שטיחין,

אז טומאה שגזרו חכמים, תועיל לו?

התוספות אומרים כן.

אפילו רשעים נזהרים בטומאה.

תראו מה זה.

חכמים, זיכרונם לברכה, ידעו את כוחות הנפש של האדם.

לא יאומן כי יסופר.

לאיזה דרגות יכול להגיע אדם?

לדיוטה התחתונה ביותר.

אבל מה פשר הדברים?

תנא קדוש, חשוד שיהרוג בשם המפורש.

הוא זוכה לקבל שם במפורש והוא עלול להרוג בן אדם אם לא ייתן לו דבר מה?

אפשר להסביר את הדברים האלה על-פי הטייס האוטומטי.

אתם יודעים, במטוסים יש טייס אוטומטי.

מי שיפתח לפעמים את הדלת בתא הטייס,

יראה שהטייסים מדברים ביניהם, משחקים שש-בש,

והמטוס טס.

400 איש בפנים לא יודעים בכלל שיש דבר כזה. אם היו יודעים, אוי ואבוי, זו היתה הטיסה האחרונה.

אבל יש טייס אוטומטי.

זה הולך עם מחשב, הוא יודע את הנתיב, את הגובה, את המהירות, הוא מחשב באיזה מרחק הוא נמצא מהיעד, באיזה גובה,

והכול עובד לבד אוטומטית.

זה טוב או לא טוב?

זה טוב מאוד, נכון?

לא מתבלבלים בתוך העננים, המטוס יודע לאן להגיע, הכול בסדר.

זה מעלה כשיש טייס אוטומטי.

אבל אם לתוך הנתיב

נכנסת הפרעה שהיא לא ממוחשבת,

וצריך שיקול דעת של אדם,

אסור להמשיך עם הטייס האוטומטי. חייבים להחזיר את זה למצב רגיל

ולהשתמש בשכל של הטייס.

אותו דבר באדם יש טייס אוטומטי.

כשאנחנו גדלנו והיינו קטנים,

אז כל דבר לימדו אותנו מתחילה.

ללכת,

היינו צריכים להתלמד.

אז הלכנו לאט.

בילדים נתנו את תשומת הלב על הרגליים.

איך הולכים? שיווי משקל בשביל לא ליפול.

היסוס ועוד תזוזה.

אם מישהו היה עושה לילד

בבת אחת

תנועה כזאת,

הילד היה נופל, כי הריכוז שלו כבר לא היה על הרגל, הוא היה נופל.

אבל אחרי כמה ימים הילד כבר לומד ללכת,

והיום זה כבר לא בעיה.

אדם הולך בלי לחשוב על ההליכה.

לאכול.

בהתחלה הוא מכוון את היד שלו אל הפה וקולע קצת בלחי פה, בלחי כאן, שופך את האוכל כאן,

עד שלאט-לאט הוא מתרגל והוא מצליח להביא תמיד את האוכל אל הפה, בלי להתלכלך.

היום אנחנו כבר מקפיצים את האוכל באוויר, והופ-הופ הוא נכנס

בלי שום בעיה, מכל זווית.

זאת אומרת, היום אנחנו כבר במצב של אוטומטי.

על הדברים האלה אין לנו שום בעיה.

סליחה רגע, אתה יכול לעבור אין שנייה?

תודה. שב.

ראית? לא חשבת איך צריך ללכת.

ישר קמת כמו טייס אוטומטי.

לא חשבת שצריך להרים רגל ימין ואחר כך שמאל, להתקדם. זה עובד כבר, עובד.

אותו דבר גם בדיבור. אנחנו מדברים,

מדברים. בשעה שאנחנו מדברים, אנחנו לא חושבים איפה הלשון צריכה להיות בשביל להוציא את המילים שאנחנו אומרים.

הרי בכל רגע לשון זזה ממקום למקום, מהחייך לשיניים,

אותיות גרוניות וכו'.

אנחנו לא חושבים

כיצד צריך להוציא את המילים. אם נחשוב, אנחנו נמשוך את הלשון כמה פעמים.

המזל שאנחנו לא צריכים לחשוב.

אבל זה טוב ויפה כשאנחנו צריכים לעשות פעולות מוטוריות.

אבל אם אנחנו צריכים לחשוב בעניינים שיש להם ערכים,

דברים ערכיים ושיקול דעת, אסור להשתמש בטייס האוטומטי.

בואו נראה דוגמה מצחיקה.

מי שגדל ושכח להוריד את המדק של האוטומטי,

מה קורה?

הוא עומד בתפילת שמונה עשרה,

מגיע לסיום התפילה,

אומר אלוקיי,

נצור לשוני מרע ושפתי מדבר מרמה,

ונפשי כעפר לכל תהיה.

בדיוק מישהו דורך לו על הרגל.

מה קורה באותו רגע? מרפק, ישר, פח!

מה קרה?

מה, אתה לא שומע מה אמרת?

ונפשי כעפר לכל תהיה.

אם אתה עפר, אפשר לדרוך עליך, מה הבעיה?

אבל אצלו פעל הטייס האוטומטי. טראח! ישר הוא מגיע.

הוא שכח להוריד את המתג.

הרבה פעמים מה שאנחנו הורגלנו מהילדות נשאר איתנו עד זקנה.

מעליבים אותנו מיד מ-70.

מתגרים בנו? מרימים ידיים.

זה תגובות אוטומטיות.

לא הורדנו את המצב של אוטומטי.

אנחנו ממשיכים לפעול אוטומטי, למרות שבשעות כאלה צריך להשתמש עם השכל ולא עם האוטומט.

לכן יכול להיות שאדם, כשהוא יהיה תנא אפילו קדוש,

והוא רגיל לקבל, לקבל, לקבל,

ויום אחד לא ייתנו לו, הטייס האוטומטי יפעל, והוא יהרוג בן אדם.

לא יאומן כי יסופר.

אדם יכול לחמוד אפילו את העור של אביו ואימו.

לא חבל לזרוק עור,

אפשר לעשות מזה שטיחים.

לאן יכול להגיע בן אדם אם הוא לא מתקן את עצמו? כיצד מתקנים האנשים את עצמם? על ידי לימוד מוסר.

אם אדם לא ילמד מוסר,

אפילו ילמד את כל השאס,

ולא יעמוד על מוסר,

האדם הזה יישאר על מצב אוטומט.

אומנם הוא ייבנה על האוטומט,

אבל ברגע הניסיון הוא ייכשל וייפול.

יהודים יקרים, כולנו יודעים, ברוך השם, את ערך התורה הקדושה,

וכולנו יודעים שהיא מחזיקה את העולם כולו.

כששואלים אותי בארץ

למה בני הישיבות לא מתגייסים לצבא,

אני עונה שבני הישיבות לא רק שמחזיקים את העם היושב בציון,

אלא גם את האמריקאים והסינים הגויים, לא רק היהודים.

אם לא בריתי יומם ולילה,

חוקות שמיים בארץ לא שמתי.

זאת אומרת,

החזקת העולם כולו נעשית רק על ידי התורה הקדושה ולומדיה.

במצווה זו שקולה כנגד כל המצוות,

ואין ערוך למעלתה ולזכויותיה.

אבל יש עוד מצווה אחת גדולה מאוד, שהיא כרוכה גם כן במצוות התורה,

וזו מצווה להאשים את הבנים של הקדוש ברוך הוא לאביהם שבשמיים.

למה?

משום שכתוב, אין ישראל נגאלין

אלא בתשובה.

כולנו מחכים כבר לגאולה.

אנחנו לא רוצים יותר לא פיגועים ולא אסונות ולא אנטישמיות ולא שום דבר רע.

אנחנו רוצים מנוחה ונחלה.

אבל בשביל לקיים את הדבר הזה חייבים לעשות את הצעד המחייב.

תשובה. אם עם ישראל לא עושים תשובה,

אי אפשר שתבוא גאולה לישראל.

גם אם ילמדו תורה בכל העולם כולו, רבים וטובים,

ויישארו עוד רבים מבני עמנו רחוקים,

ולא יהיה מי שיושיט להם יד,

אנחנו מתעכבים מגאולתן של ישראל.

ואני אביא כמה ציטטות מהמקורות

בשביל לראות את הדברים.

התורה בפרשת ויקרא מביאה פסוק

אדם כי יקריב מכם קרבן לה'

מן הבהמה, מן הבקר ומן הצאן, תקריבו את קרבנכם.

אומר על זה אור החיים הקדוש,

ירמוז לצוות את אנשי החיל להשתדל לקרב את לבבות עם בני ישראל לעבודת ה'.

לזה ייקרא קורבן לה' קורבן לה' הקורבן הנבחר ביותר לה'

זה לקרב את הלבבות של עם בני ישראל לאביהם שבשמיים,

כמו שכתוב,

ואתם הדבקים בשם אלוקיכם חיים כולכם היום.

אבל מה לעשות שיש כאלה שהם נבדלים ורחוקים מהקדוש ברוך הוא?

והאדון ברוך הוא יקפיד כביכול על הדבר ויתאווה לקרב אותם אליו.

הקדוש ברוך הוא יש לו תאווה גדולה מאוד,

מהי לראות את הבנים שלו קרובים אליו, חוזרים אליו.

חלילה וחס אם אחד מהילדים שלנו יוצא לתרבות רעב ומתרחק,

כמה אנחנו טורחים ומתייגעים להתייעץ,

לשלם, למצוא עצה, כיצד להחזיר את הבן הביתה.

כמה בושה מלווה בזה.

כמה טרחה, כמה צער, חוסר שינה,

דאגה.

כמה קלקול יכול לצמוח מזה לילדים האחרים.

מאנשים מוכנים לשפוך

זהב וכסף.

העיקר לתקן את המצב.

אם זה אנחנו,

הקדוש ברוך הוא על אחת כמה וכמה,

הוא מתאווה שהבנים שהתרחקו, ומדובר במיליוני בנים של הקדוש ברוך הוא,

הוא רוצה שהם יתקרבו אליו בחזרה.

אז הקדוש ברוך הוא מצווה על זה,

והוא אומר, הוכח תוכיח את עמיתיך,

כיוון שזוהי המצווה לקרב את האח הרחוק.

והוא נותן שכר גדול על זה,

שכל המזכה את הרבים, אין חטא בעל ידו.

הקדוש ברוך הוא מציל אותו משגגות, משיגיונות.

והקדוש ברוך הוא לא צריך מאחד כזה לא נדר ולא נדבה.

לא צריך. עצם זה שהוא הביא בן אחד של הקדוש ברוך הוא לאביו שבשמיים,

שכרו מופלג.

הוא לא צריך יותר לתת נדרים ונדבות לקדוש ברוך הוא.

זה הקורבן הנבחר שהשם רוצה.

ומי שיש לו את היכולת לעזור ולסייע ולהביא בנים כאלה ולא עושה,

יש עליו גם עונש.

כמו שכתוב ביחזקאל הנביא, וממקדשי תחלו.

אל תקרה ממקדשי אלא מקדושי.

זאת אומרת, אלה שיכלו, הכהנים,

להציל את העם ולהדריך אותם ולא עשו,

מידת הדין פגעה בהם ראשונה.

מה זה אדם כי יקריב מכם,

מכם זה מהפחותים בכם, אומר אור החיים הקדוש. יש כאלה שלצערנו הרב נתפחתו במעשיהם.

אז הוא מבקש שיקריבו אותם.

כי יקריב נצר מטעיו קודש לשורשו.

זה מה שהקדוש ברוך הוא רוצה בעצם מכל יהודים מאיתנו, וזה הקורבן הנבחר.

אבל לא כולם זוכים להיות מאנשי החיל להשיב רבים מעוון.

עליהם נאמר,

אדם כי יקריב מכם קורבן להשם,

מן הבהמה, מן הבקר ומן הצאן.

אלה שלא יכולים להקריב קורבן,

נבחר, את הבנים של הקדוש ברוך הוא,

אלה צריכים להביא בהמה וצאן וכו'.

אבל מה השם רוצה מאיתנו?

את המצווה היקרה הזאת,

וזה עניין הקורבן.

אומר רבנו בחיה בשער אהבת השם,

פרק חמישי,

וראוי לך, אחי, לדעת

כי זכויות המאמין,

אפילו אם יהיה מגיע לתכלית הרחוקה בתיקון נפשו לאלוקים, יתברך.

אם ניקח אדם שהזכויות שלו מגיעות למקסימום שאפשר להגיע,

תיקן את נפשו לאלוקים,

והגיע אפילו קרוב למדרגת המלאכים,

או לגרסה אחרת, הנביאים,

במידותם הטובות,

מנהגיהם המשובחים,

בהשתדלותם בעבודת הבורא,

באהבתם הזכה בו, בקדוש ברוך הוא,

אינם כזכויות מי שמורה בני אדם אל הדרך הטובה ומיישר את הרשעים אל עבודת הבורא.

אם ניקח אדם הכי צדיק שיש,

קרוב למלאך,

נביא,

עם כל המעלות,

הזכויות של מי שמיישר את הרשעים לדרך הטובה גדולות בהרבה לאין ערוך משלו.

למה?

שזכויותיו נכפלות בעבור זכויותיו בכל הימים ובכל הזמנים.

זאת אומרת, יהודי עשה בעל תשובה אחד,

הבעל תשובה הזה, כל המצוות שלו כולן

נחשבות אצלו בזכויותיו.

כל הזכויות של הבעל תשובה, אפילו שלא נעשות המצוות אצלו, עדיין 100%,

הוא מקבל 100% עליהן,

מה שאצלו לא,

אם הוא לא ניח תפילין עם כוונה או בהיסח הדעת,

אז הוא לא מקבל שכר מלא על המצווה.

אבל אם השני הניח אותו דבר, הוא כן מקבל שלם את המצווה.

כל הילדים שלו,

כל צאצאיו עד סוף הדורות, כל החברים שהושפיע או שהושפעו ממנו,

כולם נחשבים בסל הזכויות של זה שקרב אותו לאביו שבשמיים.

ומה זה קרב אותו?

אפילו אם לקח אותו לשיעור תורה,

אפילו אם נתן לו רק קלטת אחת והוא חזר בתשובה,

אפילו אם הוא היווה בשבילו דוגמה שהוא התפעל ממנו ואמר, מה,

אם הוא חזר בתשובה, איך אני לא אחזור בתשובה?

ומזה הוא הושפע,

גם זה נקרא שהוא החזיר אותו בתשובה.

וכל הזכויות שלו,

בכל הימים ובכל הזמנים, עד סוף הדורות, ושל כל צאצאיו,

נחשבות בסל הזכויות של אותו אדם.

זאת אומרת,

לכן אומר כאן, מי שמתקן,

נפשו בלבד תהיה זכותו מעט,

ומי שמתקן את נפשו ונפשות רבות,

תכפל זכותו כפי זכויות כל מי שיתקן לאלוקים.

כמו שאמרו ריבותינו, זיכרונם לברכה,

כל המזכה את הרבים, אין חטא בא על ידו.

ואמרו, משה זכה וזיכה את הרבים,

זכות הרבים תלוי בו,

שנאמר, צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל.

ואמר במשלי, ולמוכיחים ינעם, ועליהם תבוא ברכתו.

ובדניאל כתוב,

ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד.

ומה אומר רבי עקיבא בהספד שלו על הבן שלו?

הוא נמצא בבית הקברות,

קוברים את הבן שלו, ואני מקריא לכם ממסכת שמחות, פרק שמיני.

הוא אומר כך,

יודע אני שהוא בן העולם הבא,

שזיכה את הרבים.

מעיד רבי עקיבא על הבן שלו שהוא יזכה לעולם הבא. הוא בטוח בזה.

למה?

הוא אומר שזיכה את הרבים.

הבן שלו תנא קדוש,

למד תורה,

למדו ממנו תורה.

למה לא אומר בזכות התורה שהוא למד?

אומר רבי עקיבא, יודע אני שהוא בן העולם הבא, שזיכה את הרבים.

הוא ממשיך, שכל המזכה את הרבים,

אין חטא בא לידו.

וכל המחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה.

משה זכה בזיקת הרבים, וזכות הרבים תלוי בו.

שנאמר, צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל.

ירבעם חטא והחטיא את הרבים, חטא הרבים תלוי בו.

שנאמר, על חטאת ירבעם בן נבט,

אשר חטא והחטיא את ישראל.

ולא עוד אומר רביעי עקיבא,

אלא שמגלגלים זכות על ידי זכאין.

ופה אומר רביעי עקיבא, דבר מדהים.

ראויין היו ישראל להיגאל ממצרים שאילו לא עמדו משה ואהרון.

גם אם לא היו משה ואהרון באותו דור,

היו נגאלים ישראל ממצרים.

מניין?

שנאמר, ואחרי כן יצאו ברכוש גדול.

הקב' ברוך הוא הבטיח לאברהם אבינו שעם ישראל, אחרי שיהיו בגלות, 400 שנה,

ואחרי כן יצאו.

אז הם יצאו ממצרים.

אם לא יהיו משה ואהרון, הם יצאו ממצרים. יהיה מישהו אחר.

אלא שמגלגלים זכות על ידי זכאי.

כדי להוציא את ישראל ממצרים צריך זכות גדולה מאוד. להציל את עם ישראל, להוציאה ממצרים, צריך זכות.

אז מגלגלים את הזכות על ידי מי? על ידי זכאי.

מי היו הזכאים באותו דור לזכות הגדולה הזאת?

משה ואהרון.

אם לא היו משה ואהרון, היו זכאים אחרים שהם היו מוציאים.

אבל מה למדנו מכאן?

רבי עקיבא אומר לנו דבר גדול.

מי שזוכה לזכות את הרבים,

השמיים מעידים עליו שהוא זכאי בשמיים,

כי אחרת לא הייתה מתגלגלת זכות על ידו,

ומן השמיים מגלגלים זכות על ידי זכאי.

ואם מתגלגלת זכות גדולה, אז הוא זכאי יותר.

אז מעיד רבי עקיבא על בנו שהוא בן העולם הבא שזיכה את הרבים.

אם הוא זכה לזכות את הרבים, זו עדות שהוא בן העולם הבא,

כי השמיים מעידים עליו.

נו, מי מאיתנו לא רוצה שתהיה לו הבטחה שהוא בן העולם הבא,

אבל בשביל זה צריך שיבדוק בעצמו אם הוא זיכה את הרבים או לא זיכה את הרבים. אם נופלת לו זכות כזאת והוא מצליח לזכות את הרבים,

אז ודאי שהוא מבני העולם הבא.

עוד דבר,

היערות דבש,

רבי יונתן אייבשיץ, זכר צדיק וקדוש לברכה,

אומר שמי שמזכה את הרבים ומי שמקרב את הבנים לאביהם שבשמיים,

יש לו גדר מחיי המתים,

ולא סתם מחיי המתים, אלא יותר מאליהו ואלישע.

שאליהו ואלישע יהיו גופים,

ואילו זה מחיי נשמות.

רשעים שמתים ולא חזרו בתשובה, לא קמים בתחיית המתים.

ואם אדם מחזיר אדם רשע בתשובה,

אז הוא מזכה אותו לקום בתחיית המתים.

אז זאת תחיית המתים אמיתית.

ואומר רבי יונתן אייבשיץ,

מביא ציטוט מהזוהר הקדוש, פרשת תרומה,

ששם כתוב שבכל יום,

בשעה שעם ישראל אומרים,

תפילת שמונה עשרה,

כשמגיעים לחיי המתים,

הקדוש ברוך הוא מבקש מהממונים בעולמות העליונים

להביא לפניו את הדיוקן של מי שמחזיר בתשובה את בניו.

ואז בא הדיוקן של אותו אדם ומעלים אותו בשבעים שערים ששום בריאה לא זוכה לראות.

הוא בא לפני הקדוש ברוך הוא, מעטר אותו בכתרים רבים,

ונושק אותו על פיו, שנאמר, יישקני מנשיקות פיהו.

מעלה גדולה כזאת לא נמצאה בשום מצווה אחרת.

גדולים מעשי חייה,

חייה שהיה תנא קדוש,

וכל הברייתות,

רבי חייה,

ענק,

למדן.

כתוב גדולים מעשי חייה,

שהיה צד צבעי, פושטת עורן,

עושה מהם גבילים בספרי תורה,

כותב עליהם את התורה, מחלק אותם

לתלמידים שילמדו,

וכך היה מרבה תורה בישראל.

היה עושה את כל הפעולות האלה הוא בעצמו,

וכתוב, גדולים מעשי חייה.

לא נשתבח חייה בתורתו, אלא במעשיו. מה המעשים? שהרבה תורה בישראל,

שזיכה את הרבים.

וכתוב שבעולמות העליונים

הקתדרה שלו עפה בעולמות

שתנאים גדולים לא זוכים לראות אפילו מה המעלה שלו.

ומי שמציץ, נפגע בעיניו.

זאת אומרת, המעלה הזאת של זיכוי הרבים בקירוב רחוקים היא גדולה ואדירה.

ומה אומר ומעיד רבי יונתן האייב שיץ על עצמו?

אל תתמאו בניי על חפצי תמיד, להוכיח,

ובאמונה אני אומר לכם,

כי בכל ימיי ושנותיי עלי ארץ.

לא נבחר ולא היטיב ליבי שעה אחת,

אפס שעה זו אשר אני עומד להוכיח ולהשיב רבים מעוון.

כל התורה של רבי נתן אייבושיץ,

כל מה שהוא עשה כל ימי חייו, הוא אומר,

זה כאין וכאפס לעומת אותה שעה שהוא עומד ומוכיח את העם לתקן אותם במעשיהם.

זה העת הנבחר ביותר.

והוא אומר שכל אדם מאיתנו בעצם יכול לעשות זאת.

כל אדם.

הוא אומר שהאדם שמדבר עם חברו

והוא בן גילו,

או שהוא במצבו וקרוב לו,

השפעתו גדולה מאשר רבי יונתן אייבישיץ יבוא וידבר איתו.

מדוע?

כי אם יבוא תלמיד חכם גדול,

יאמר האדם הפשוט, נו,

זה מלאך אלוקים, אני יכול להיות כמוהו,

אבל אם יבוא אחד במעמדו ויגיד לו,

בוא אחי, נזכה לחיי עולם הבא,

מוכן ומתוקן לנו גן עדן, נעשה כמה מצוות,

הוא ישמע לו יותר ממה שישמע לרבי יונתן.

זאת אומרת, מצווה זו, הוא אומר, נמצאת באנשים הרגילים והפשוטים.

רק כל אחד אומר, מה אני?

מה חיי?

מה אני יכול לפעול בעניין זה?

יהודים יקרים,

הרב חיים קניבסקי שליטא הוציא לפני כמה שנים מכתב עם עוד ארבעה גדולים בישראל,

שיש היום מצוות הוכח תוכיח את עמיתך.

מה שכתוב בגמרא, איני יודע מי שיכול להוכיח ואיני יודע מי שיכול לקבל תוכחת.

היום, כיוון שיש כל כך רבים שחוזרים בתשובה ומקבלים תוכחת,

יש מצווה תוכיח, תוכיח את עמיתך.

בכתוב, ואם לא, תישא עליו חטא.

אדם נושא חטא, אם הוא יכול להוכיח ואינו מוכיח.

והיום אין מי שיכול להיפטר מהמצווה הזאת.

ובפרט בעידן הזה שבארץ ישראל, ברוך השם ובלי עין הרע, יש כבר מיליון בעלי תשובה.

מיליון בעלי תשובה.

זה לא יאומן כי יסופר.

תוך עשרים וחמש שנים

מספר בעלי התשובה הגיע למימד כזה שאי אפשר לשחרר. מעולם לא היה דבר כזה בעם היהודי.

הקדוש ברוך הוא נתן סיעתא דשמיא שניתן היום להחזיר בתשובה

אלפים אלפים עדרים עדרים לאביהם שבשמיים.

רק לצערנו הרב, לא כולם משתתפים במצווה הגדולה הזאת.

יש כאלה שחושבים

שזהו, הם יושבים ולומדים תורה ופטורים.

נכון, חייבים ללמוד תורה ולא לבטל רגע כת,

אבל חייבים גם לתת מעט זמן בשביל לעזור גם לזולת ולקרב רחוקים.

כך פסקו גדולי הדור,

וכך בפועל גם עושים אברכים רבים.

אבל פה באמריקה נראה לי שקצת לא יודעים מן העניין הזה.

בכל אופן,

לא נראית פעילות רחבה בעניין,

והמצב קצת מגוחך,

כיוון שבאמריקה כמעט נמצאים רוב היהודים שבעולם,

ולצערנו הרב,

אם יש אחת עד שלוש ישיבות בכל אמריקה לבעלי תשובה,

זה בושה וחרפה ליהדות כאן.

איך יכול להיות בתוך עם גדול כזה,

שכל העולם באים לאמריקה לקחת מפה כסף בשביל לעשות יהדות בכל מקום,

פה באמריקה לא עושים את זה. מדהים.

כל כך הרבה יהודים מסתובבים, מבקשים את השם.

רק להושיג את היד אפשר לקחת אותם,

ואין רבים שעוסקים במצווה זו.

בזמן החפץ חיים הוא הביא, למשל,

שיש עיתים שגם אלה שיושבים בתורה צריכים לפעול. כמו שאמר הרב שך, זכר צדיק וקדוש לברכה,

בשעת

כנס פזר, ובשעת פזר כנס. יש מצבים

שצריך לא לכנס, אלא לפזר,

שיצאו החוצה להרבות כבוד שמים.

אז אומר החפץ חיים, למשל,

ארמון המלך

היה שם פקיד שהיה ממונה על מים מינרליים,

מזוקקים,

שהמלך היה שותה אותם. אף אחד לא יכול לקבל מים.

המים האלה היו מיוחדים רק למלך.

פרצה שרפה בארמון,

השתמשו בכל המים הרגילים כדי לכבות את השרפה,

ולא הספיק.

ניגשו לפקיד, אמרו, תן את המים שיש אצלך,

נכבה את השרפה.

אמר, לא,

זה של המלך, זה לשתייה של המלך.

אמרו לו, עוד מעט אין מלך ואין ארמון, תן את המים.

לא,

זה מים מזוקקים.

אומר החפץ חיים, פקיד זה שותה.

נכון שיש זמנים שאין שרפה,

אז המים המזוקקים, האברכים, בני התורה,

צריכים להיות שמורים למלך, נכון?

אבל אם יש שרפה, ובעם ישראל, רחמנא ליצלן,

יש הידרדרות גדולה.

באמריקה 90% מתבוללים.

מספר היהודים מהשואה עד היום למעלה מ-50 שנה לא עלה, אלא פחת קצת.

איפה כל הילודה?

התבוללות. 75% באירופה.

בארץ כמויות אדירות של גויים ועובדים זרים שמתערבים עם בנות ישראל, רחמנא ליצלן, במצב איום ונורא.

אז יש שרפה בארמון השם.

צריך להשתמש בכל הכוחות.

במינון הנכון,

בהוראת רבנים וגדולים.

אבל חייבים לעשות, אי אפשר לעמוד מן הצד ולהתעלם.

ומה עוד שהיום לא צריך אפילו להתאמץ הרבה.

הייתי בלכווד אתמול,

ודיברתי לפני הקהל הקדוש, והסברתי

שבעזרת השם יתברך לאור המצב שאנחנו רואים כאן באמריקה,

החליט שופר אוף אמריקה בהנהלה החדשה לפתוח ישיבות לבעלי תשובה ברחבי אמריקה.

ובעזרת השם

אנחנו ביקשנו מאותו ציבור קדוש בדומים לו בכל רחבי אמריקה שיתגייסו גם כן,

שימלאו טפסים מה הם מוכנים לעשות בשביל להקים את הישיבות האלה.

אמרתי,

לא צריך להחזיר בתשובה, את זה אנחנו נעשה.

יהיו אנשים שכבר חזרו בתשובה מעוניינים, שיהיו רק מקומות שיקלטו אותם.

זאת אומרת, אברכים לא יצטרכו לא להשפיע ולא להשיב על שאלות ותשובות.

את כל העבודה הזאת שופר אוף אמריקה יעשה.

אבל אחרי זה, את הפלו-אפ צריכים לעשות בני תורה, אברכים, בעלי צורה, אנשים שיודעים בדיוק מה ללמד, שלמדו כל חייהם ויודעים מה לומר.

את התפקיד הזה צריך לעשות עולם התורה.

אנחנו יכולים לעשות את החלק הראשון, את החלק השני צריכים לעשות בני התורה.

זאת אומרת, היום יש אפשרויות בלתי מוגבלות.

יש קלטות אודיו,

יש CD,

יש CDRAM,

יש וידאו,

יש אינטרנט חינם www.שופ.net.

אפשר להוריד משם קלטות חינם,

סרטים חינם,

שאלות ותשובות.

שואלים אותי שאלות מכל העולם,

אני עונה בווייס מייל.

אנשים שואלים שאלה, מגיעים הביתה,

פותחים את המחשב, שומעים את התשובה ואני עונה להם בקולי.

זאת אומרת,

היום יש את כל האפשרויות.

עכשיו דחסנו 460 CD לתוך שישה CD. זאת אומרת, 230 קלטות אודיו ב-MP3,

6 CD. אתה שם באוטו, נוסע, יש לך 230 CD. אתם יודעים מה זה?

הטכנולוגיה היום מאפשרת דברים מדהימים.

אנחנו עומדים להוציא בחודשים הקרובים אנציקלופדיית שופר,

אנציקלופדיית תשובה.

כל הקלטות אודיו שלי יהיו מרוכזות ב-DVD.

יש מנוע חיפוש.

במנוע החיפוש הזה אתה שואל אותי שאלה,

אתה לוחץ Enter, אתה מקבל את התשובה ושומע אותה.

אותו דבר יהיה גם בווידאו.

אתה שואל שאלה,

כל שאלה שאתה תשאל, תוכל לראות את התשובה.

כל זה ב-DVD. זאת אומרת,

כל אחד יסתובב

עם DVD אחד בכיס,

יבוא חילוני, ישאל אותו שאלה, יגיד לו איימינוט,

ילחץ את השאלה, יעשה Enter, והופ,

הנה,

יש לך את התשובה.

ואם הוא לא רוצה להמתין מידו, יכול לתת לו מתנה וסע הביתה.

אז אנחנו משתדלים לעשות את כל מה שרק אפשר בשביל שיהיה קל, אפשר יהיה להעביר את זה.

אנחנו משתדלים גם לחלק את זה בחינם עד כמה שאפשר.

וברוך השם, בחמש השנים האחרונות חילקנו 11 מיליון קלטות אודיו.

אפילו מייקל ג'קסון לא הוציא כמות כזאת של תקליטים.

זאת אומרת, אנחנו משתדלים כמה שיותר,

ובעזרת השם זה מצליח.

לאחרונה הוצאנו מיני-סמינר.

כידוע לכם, יש סמינרים שעושים כמה ימים בבית-מלון.

זה עולה אלפי שקלים, להוציא משפחה זה לא כל כך קל.

ילדים, סידור ילדים,

100 שקלים,

20 דולר,

אפשר היום להציל משפחה שלמה.

עשר קלטות וידאו שעונות על כל השאלות באמונה מהאם יש בורא לעולם,

עד תחיית המתים ואחרית הימים עבור גלגולים, נבואות שהתגשמו, כל מה שאתה רק רוצה, בעשר וידאו עם תרגום באנגלית,

בצרפתית,

פורטוגזית, ספרדית,

רוסית ואיטלקית.

יש יותר טוב מזה?

ניסינו את זה בארץ,

נתנו ל-70 משפחות,

בדקנו לאחר מכן מה התוצאות.

לא הייתה משפחה אחת שלא הושפעה מן הקלטות.

ואני אומר לכם,

אם משפחה אחת תראה את כל עשר הקלטות מתחילה ועד סוף

ולא תושפע כלום,

אני חותם להם בתעודה שהם סתומים.

אין דבר כזה.

זאת אומרת, זו מהפכה היום.

היום, בשקלים ודולרים זעומים אפשר להציל משפחות.

מאחר שאנחנו שומעים את הדברים הקדושים

של כל התורה הקדושה שלנו,

מה גודל החיוב

ומה השמחה של הקדוש ברוך הוא בחזרת בניו,

ושכל הגאולה שלנו תלויה בעניין זה,

מה נשאר עוד לעשות חוץ מאשר להירתם לעניין הזה,

להיות חלק מזה, שותף בזה,

ולהגדיל את גבולי הקדושה.

ופה באמריקה אין שום בעיה, המרחבים הם גדולים, האפשרויות עצומות.

זאת ארץ האפשרויות,

כך קוראים לה, לא?

גם אפשרות של תשובה יש פה,

רק צריך לעשות את זה ברצינות,

וכמה שיותר יירתמו,

בעזרת השם, יהיה יותר כאן.

הייתי בליכוד

לפני שנתיים,

היה שם אחד, אני דיברתי ככה לציבור של בני תורה,

והיו כמה חילונים שהגיעו לשם,

ותוך כדי שאני מדבר ומסביר להם דברים כאלה,

אחד מהם החליט לחזור בתשובה.

הוא אמר, אני רוצה ציצית.

רוצה ציצית? נתנו לו ציצית, אבל לא היה ציצית,

אז מישהו הוריד את הציצית שלו ונתן לו ציצית, כי לא הבנו, זה לא היה ערב חזרה בתשובה.

מישהו הוריד את הציצית שלו, נתן לו, אבל לא הייתה כיפה.

לא הייתה כיפה.

אמרתי לו, בבקשה, הורדתי את הכיפה שלי, שמתי לו על הראש.

הגעתי ללכוד השבת האחרונה,

אתמול נתתי שם דרשה,

אותו יהודי מגיע לשם,

מצביע ואומר, אני,

זו הכיפה שלך עוד על הראש שלי מאז.

אני לומד תורה מאז קבוע.

היה איתו חבר אתמול,

תימני גבוה, נחמד,

הוא אומר לו, עכשיו הוא.

הוא?

הוצאתי עוד כיפה,

שמתי לו על הראש, ברוך השם, שם ציצית, חזר בתשובה.

בלי שום דבר, בלי להשפיע, בלי להוכיח, בלי כלום.

היום יהודים עם ליטוף, עם טפיחה, עם חיוך,

חוזרים בתשובה.

היום אני יכול להגיע להרצאות ולהגיד, נו,

חבר'ה, מי שם ציציות?

הופ, כולם עולים, שמים ציצית, מברכים, הולכים.

היום בקלי קלות יהודים חוזרים בתשובה.

רוח טהרה ממרון, כולם מבקשים את השם.

הבעיה היום היא רק

איך עושים את זה. זאת אומרת, אין היום שאלות באמונה, כמו שהיה לפני 20 שנה, 15 שנה.

אין להתחיל לפרק את הכול מההתחלה, והכול מי אמר, איפה כתוב, מה... אין.

היום השאלות רק איך אני מסתדר עם החברה, עם העבודה,

עם האישה, עם האבא, עם האימא,

אם זה קשה, אז מה עושים?

זה השאלות בדרך כלל שאנשים שואלים,

חוץ מאנשים שלא זכו כל כך והם רחוקים ממשפחות שאין אצלן מסורת.

אבל כאלה, משפחות שיש להן רקע ומסורת?

היום אין בית כמעט בישראל שאין בעל תשובה.

זאת אומרת, זו מהפכה בקנה מידה

גדול מאוד.

מה שצריך זה רק להירתם לזה ולעשות כמה שיותר.

למי שיש שאלות, בבקשה,

וגם החילונים שנמצאים פה, אם רוצים לשאול, אני מוכן לענות.

ברוך אתה ה' אלוהינו ומלאך העולם שהכל נהיו בדבורה.

כן, שאלה, הנה, תעמוד בבקשה, תן לו מיקרופון.

מישהו שאומר מצוות ותורה,

איך הוא יתחיל להתקרב?

אתה מזעק את העלאדין?

איך הוא יתחיל?

מאיפה?

השיטה הכי פשוטה זה להתנדב לארגון שופר אוף אמריקה,

שם הוא יקבל את החומר שהוא יוכל לחלק לחילונים שנמצאים בקרבת מגוריו,

או חברים, או ידידים, או משפחה,

לדעת למי נתן תקלתו בשביל לדעת מה התוצאות,

וברגע שהם רוצים להתקרב, עוד פעם צלצל לשופר, ואז בעזרת השם יארגנו לו שיעור, או ישלחו אותו לישיבה, או יעשו איתו כל דבר.

מה שצריך בעיקר זה למסור את החומר ולתת אותו לאלה שמעוניינים.

פשוט וקל.

שואלים אותך מה השעה, תגיד מה השעה. אתה לא צריך לקנות לו את השעון,

אתה תיתן לו רק את השעה.

קח, הנה בבקשה,

תמסור ותחכה רק לתוצאות.

זה קל, נכון?

אתה מוכן להתנדב לארגון שופר?

בטח. נו, ברוך השם. אז עוד מעט ייתנו לכם טפסים,

ואתה תרשום את הפרטים שלך.

כן, מי עוד רוצה לשאול שאלה? הנה שם, בבקשה.

שלום לכבוד הרב.

אני רוצה לשאול אותך, באחת מהמקלטות של הקסטות שלך,

אתה אומר לאיש מרות שתיים בטלוויזיה בישראל שלא ניכול לתת לך שלוש שעות בטלוויזיה,

כי אפילו ראש הממשלה לא נותן לך שלוש שעות.

אני רוצה לשאול אותך אם מרות שתיים או שער ערוץ בישראל נותן לך אפילו שעה אחת בטלוויזיה.

אם מותר לך במדינה אפילו שעה אחת בטלוויזיה לכל אחד בישראל לעשות תשובה, אם במדינה מותר לך

דבר כזה.

בבקשה.

הבנתי. אני ביקשתי שלוש שעות לדבר בטלוויזיה הישראלית,

משום שזה לא פייר שמדינה קטנה כזאת, צוציקית,

בת 54 בלבד,

מדברת 24 שעות,

בלי הפסקה,

בטיווי,

ברדיו, בעיתונות,

ואני צריך להסביר את היהדות של 3,300 שנה בשעה.

אז אמרתי, לפחות שלוש שעות אני יכול להקיף את כל הנושאים שאני רוצה,

תנו לי שלוש שעות חד פעמי,

אחר כך תביאו את כל הפרופסורים שאתם רוצים,

שיגידו מה שהם רוצים, אני את שלי עשיתי ואתם את שלכם.

הם לא מוכנים כי הם פוחדים.

אבל מה אני עשיתי עכשיו?

אני החלטתי, בעזרת השם יתברך,

לא לחכות להם.

שידרתי שלוש שעות בלוויין אירופאי שנקרא הוטבר באירופה, 60 יום.

שבוע לפני שיצאתי בשבת, בידיעות אחרונות,

עמוד שלם כתבו שאמנון יצחק פתח תחנת לוויין

פיראטית עולמית.

אבל כמובן שכל מה שאני עושה זה פיראטי ומיסיונרי ותעמולה.

בתוצאות לא יחרו לבוא משפחה שלמה מאיראן צלצלה אלינו דרך האינטרנט ואמרה שהם חזרו בתשובה מהשידור הזה בהוטברג.

גוי מפתח תקווה שראה את השידורים האלה רוצה להתגייר.

זה עושה השפעה אדירה.

ערבייה מרחובות,

אשתו של משורר מפורסם, שלא אזכיר את שמו,

רוצה להתגייר.

זאת אומרת, זה עושה רעש גדול.

עכשיו החלטנו, בעזרת השם יתברך,

לפתוח לוויין

כלל-עולמי.

לקחת ערוץ מאירופה, לא פיראטי, חוקי, מאירופה,

ולשדר לאירופה, לישראל ולאמריקה.

יקראו לערוץ הזה חרטא TV. למה יקראו לערוץ הזה חרטא TV?

משום שאני רוצה לשמוע את חיים יבין בחדשות אומר,

בערוץ הפיראטי של אמנון יצחק, הנקרא חרטא TV. הוא אמר כך וכך, שווה לי מיליונים רק לשמוע את חיים יבין אומר חרטא TV.

אבל, רבותיי, בשביל להקים את הלוויין הזה

צריך כרגע סכום זעום של מיליון דולר.

זה לא הרבה. מיליון דולר ללוויין שישדר 24 שעות, מי שיודע כמה עולה.

שלוש שעות הציעו לי לשדר ב-1,800 דולר. לשלוש שעות, 1,800 דולר. תעשו חשבון כמה זה.

ב-24 תכפילו ב-365, זה כמה מיליונים טובים.

במיליון דולר אחד אפשר לשדר לכל העולם בכל השפות.

יש ערוצים של רדיו שאפשר לשמוע את אותו שידור בכמה שפות, בארבע שפות.

המטרה היא שזה לא יעבור דרך TV רגיל,

אלא אנחנו נחלק אנטנות,

מסכים וממירים חינם לכל הבתים שירצו בארץ ובעולם.

זאת אומרת, לא ייכנסו דרך הלוויין הזה שידורים שהם לא צנועים או דברים אחרים,

רק הדברים שייאמרו בתוך הלוויין הזה.

וייקחו סכום זעום של כסף להחזקה, חודשי,

כדי שאפשר יהיה לממן את הפעילות ולעשות תכנים רבים

ללוויין הזה.

אנחנו קרובים מאוד לתשתית מוכנה,

מחפשים רק את המיליון.

יהיה את המיליון, יהיה ליהודים טוב.

יתאחר המיליון, נמשיך עם קלטות.

כן,

אל תשכחו, חרטא טבעי.

כן, בבקשה, שם.

בסדר, אצל אנשים תכף שאלה.

תודה רבה.

לכבוד הרב, יש לי שאלה אחת.

בסרט אני שמעתי שאתה רוצה גם להקריב את הגויים

לדת של ישראל.

לא, איפה שמעת את זה? אני חשבתי שראיתי את זה בטרנסליישן.

אז כנראה שצריך להחליף קצת תרגום.

כן.

אני לא רוצה להחזיר אותם,

אבל אני מאמין שמהשידורים האלה הם יחזרו בתשובה, יתגיירו.

מדוע?

כי החומר שאני אומר הוא בעצם טוב גם לגויים. אני מוכיח שיש בורא לעולם, שיש תורה מן השמיים, שיש שכר ועונש, שיש עולם הבא.

ההוכחות האלה חסרות גם אצלהם.

המטיפים הנוצריים לא מוכיחים שום דבר,

חוץ מלאו, לאו, פיס, פיס.

אתה מבין? חרית ברית.

מדברים שעות, לא אומרים כלום,

ועושים מיליארדים,

מיליארדים עושים

מחוף אל חוף.

אצלנו לפחות נותנים מוכחות, מביאים מקורות.

זה ההבדל.

השם הבטיח לעם היהודי שאנחנו נהיה

כחול הים.

כחול הים, נכון.

ועכשיו,

קצת אנחנו, קצת. אנחנו מיעוט במיעוט.

נכון.

כתוב, ונשארתם מתי מספר בגויים תחת היותכם ככוכבי השמיים לרוב.

באמת היינו צריכים להיות רבים כחול הים אשר לא יימד ולא ייספר.

אבל בגלל העבירות שעם ישראל עושה במשך כל אלפי השנים האחרונות,

אז באים פוגרומים, צרות, שואות, מלחמות,

שממעטות בעם היהודי.

כמו שכתוב בפרשת בחוקותיי,

כי תבואו והאזינו.

אבל הריבוי הטבעי של עם ישראל היה יכול להגיע לאין ספור.

לדוגמה,

כשעם ישראל היו במצרים,

בתחילה ירד יעקב אבינו עם בניו ומשפחתו 70 נפש.

210 שנים היו במצרים והגיעו ל-15 מיליון מ-70 איש ל-15 מיליון.

יצאו ממצרים רק 3 מיליון לערך,

12 מיליון מתו במכת חושך במצרים כיוון שלא רצו לצאת.

אם ריבוי הילודה הזה היה ממשיך עוד 210 שנים,

אם מ-70 הגיעו ל-15 מיליון,

מ-3 מיליון היו מגיעים למיליארדים.

אם היו ממשיכים באותו קצב,

עוד 210 שנים,

ממיליארדים היינו טריליונים.

אבל לצערנו הרב, הגזרות והמלחמות וכל הדברים קיצצו בעם היהודי, ועל זה אומר הפסוק,

תחת היותכם ככוכבי השמיים לרוב,

ונשארתם מתי מעט.

כן.

רגע, אצל הנשים אמרנו, איפה?

כן, בבקשה, כאן.

סליחה, כבוד הרב.

אולי השאלה,

האווירט שלי לא כל כך טובה.

אני לא רואה את השואלת באיזה כיוון. או כן, בסוף.

הקהל הקדוש שבא כאן,

הרב אמר שזו קהילת חרדים ושהוא גם כן תחזק אותנו.

אני חושבת שבאנו לכאן,

שכולנו צריכים גם כן להיות בעלי תשובה,

וחשבנו שנשמע מהרב ענייני חיזוק או ענייני,

איזה פרטים שאנו צריכים לחזור בתשובה,

לא לעשות אותנו יותר טובים.

אני בעצמי ידעתי, חשבתי ששלוש-רבע שעה

אני אשמע את הרב מדבר לי,

מה שאני וקהל צריכים לשמוע,

ורבע שנה לדבר על אודות שופר ואיך אנו יכולים לעזור לשופר באמריקה.

אבל כשאני יושבת כאן,

סליחה שאני אומרת את זה,

אבל שמעתי רבע שעה של חיזוק,

וחצי שעה של שופר, ועכשיו שאלות,

לא כל כך מהן בשבילנו, בשביל הקהל הזה. סליחה על החוצפה, אבל

זו הפעם השנייה ששמעתי את הרב באמריקה,

והפעם הראשונה היה אותו דבר.

אני שומעת את הקלטות, וכל יום כשאני עובדת במטבח,

הקלטות באמת מחזיקות אותי,

אבל אם יש קלטות,

או אנו יכולים לשמוע בשביל הקהילה החרדית,

אני חושבת שזה גם כן יהיה טוב לנו.

תודה.

סליחה. תהיי בריאה.

ובכן,

אני אגיד לך משהו. קודם כול, זה נכון שהשאלה שלך היא שאלה במקום, כי היא נוגעת אלייך אישית, באשר את רוצה חיזוק.

אבל את רואה שבינתיים יש אנשים אחרים שרוצים

לשאול גם שאלות אחרות.

אבל בכל אופן, אני אגיד לך מה צריך לתקן בציבור החרדי.

שאלו אותי אתמול מה הניסיון של החרדים היום, בדור הזה,

בעידן הזה, בזמן הזה.

אמרתי, הנקודה הבולטת והגדולה היא שרוב הציבור החרדי מתעסק יותר בחומריות מאשר ברוחניות.

זאת אומרת, להרחיב את גבולי הדירה,

להחליף את המכוניות ליותר יפות,

לצאת לקמפינג חודשיים,

לעשות דברים יפים ונפלאים,

אבל אמריקה בגדול.

יהדות, יידישקייט, קיום מצוות, בדקדוק וזה,

זה חלק קטן שנראה אצל אנשים בודדים במספר ביחס לכמות הגדולה של יהודים שנמצאים כאן באמריקה.

ממילא,

אם אנשים היו מבינים את הייעוד שלהם בחיים כמו שבעלי תשובה מבינים היום את הייעוד שלהם בחיים,

והרבה מהחרדים מתקנאים בבעלי תשובה איך הם עובדים את השם, איך הם מתפללים,

איך הם מברכים,

איך הם לוקחים כל דבר ברצינות,

ולא כמצוות אנשים מלומדה,

אם היו רואים ומבינים מה שהיום בעלי תשובה מבינים,

אז המצב היה נראה אחרת.

אבל מה לעשות, אדם שגודל בבית חרדי,

זה בא לו אוטומטיק,

הוא לא למד את הדברים, לא התחדש לו שום דבר,

הוא לא הכיר את זה לבד,

הוא עושה את זה בגלל שככה צריך לעשות.

אבל לפעמים הוא עומד מול שאלות באמונה או דברים מן הסוג הזה, וקשה לו להתמודד איתן.

לכן, הרבה אנשים גם מתחזקים מקלטות, ששומעים שאני מדבר לחילונים, ואצלם זה נותן את התשובות.

בכל אופן, דבר ראשון שהיה צריך להמעיט

זה ההתפשטות של החומריות.

אם היו מצמצמים ומשקיעים יותר ברוחניות,

המצב היה נראה אחרת.

לפני שהגעתי לכאן הייתי פה בבית כלא,

הלכתי לבקר שם כמה יהודים, היו שם איזה 20 יהודים

שישבו בבית כלא,

ודיברתי איתם על תכלית החיים.

אז הסברתי להם ששלמה המלך הרב השלום אומר,

הבל הבלים, אמר קהלת, הבל הבלים, הכול הבל.

מה יתרון לאדם בכל עמלו שעמול תחת השמש?

מה נותר לאדם מכל עמל שועמל פה עלי אדמות?

אפילו שתהיה לו גינה גדולה ומרווחת ובית רחב מידות,

והכול יהיה במחיצתו ובחלקו, בכסף רב,

לא יועיל לו ביום פקודה. בשעה שהוא יצטרך לצאת מן העולם הזה, הוא לא לוקח את זה.

מה הוא לוקח?

מה שהוא הכין בימי חלדו.

מה שהוא עשה,

איזה מצוות שהוא אסף.

מה אני עשיתי פה?

באתי ולימדתי אתכם מצווה אחת

שמכסה על כל החסרון של אדם.

אדם שמחזיר יהודי בתשובה,

זאת אומרת, אם הוא 60% בעבודת השם,

והוא עשה עוד יהודי שיהיה 70% בעבודת השם,

אז הוא כבר עשה 130%. אם אדם עשה כמה בעלי תשובה,

הוא עשה הרבה יותר ממה שהוא נתבקש,

כי אדם צריך להשלים את עצמו.

אבל אם הוא מתקן את עצמו ועוד אחרים, כמו שראינו,

אם אדם מתקן רק את נפשו,

אז זכותו מעתה.

אבל אם הוא מתקן את נפשו ונפשות אחרים,

זכותו לאין ערוך.

אז אם אנחנו נתחזק בתור אווירת שמיים ונהיה צדיקים גדולים, ונגיע לתכלית של המלאכים הנביאים, כמו שאמר רבנו בחיה,

גם זה, כשנגיע בסוף, לא יהיה כמו מי שמזכה את הרבים.

וממילא, מי שפועל אצל אחרים,

הוא בעצמו נפעל.

כי הוא רואה את היהודי הזה שאתמול היה רחוק והוא קרב אותו, איך הוא מתפלל,

זה חוזר אליו בעצמו.

אם הוא רואה כמה הוא מסתפק ואיך הוא ויתר

על חיי תענוגות ובא היום לשם בועלה של תורה,

ודאי שזה מוסר אזכר בשבילו.

כולנו מתפעלים מיתרו,

שעזב כבודו של עולם והלך למדבר,

לעם שיצא ממצרים עבדים

ונדבק בהם.

בישמע יתרו, בא שמע ובא.

אלא מה?

אנשים מוכנים להפקיר

את העולם הזה, והרבה מהחרדים לא מבינים איך חילוני חוזר בתשובה.

הרי מה היה חסר לו?

ככה הם שואלים.

מה חסר לו? למה הוא ויתר? למה הוא עזב?

מה הוא מצא?

עצם השאלה מראה איפה המקום של החרדי השואל.

מה זה מה הוא מצא?

הוא מצא את האמת.

הוא מצא שזה נכון. בשביל זה צריך למסור חיים.

אבל אצל החרדי לפעמים אין את ההכרה הזאת.

הוא חי ככה, והוא מחפש עכשיו דברים אחרים.

מחפש עולם הזה.

כמה שיותר עולם הזה.

ההתרחקות מהעולם הזה והנטייה יותר לעולם הבא,

ההכנה לעולם הבא, ההבנה של המצוות,

זה הדבר שצריך לעבוד בעולם החרדי.

וזה מה שהחרדים בדרך כלל אומרים.

מתי יחזירו אותנו בתשובה? מה הפירוש מתי יחזירו?

אתה רוצה לחזור?

אתה לא קורא תפילת שמונה עשרה? מה כתוב שם?

מתוך שמונה עשרה, תשע עשרה הברכות שיש,

יש רק ברכה אחת שכתובה מה הקדוש ברוך הוא רוצה.

ברכה אחת.

ברוך אתה השם, הרוצה בתשובה.

מה הקדוש ברוך הוא אתה רוצה? אני שואל אותך שאלה, מה אתה רוצה?

עונה הקדוש ברוך הוא.

בתשובה!

מנוזים בן אדם קורא את זה כל יום ולא מתעורר לתשובה, והוא ממשיך לחיות כמו שהוא חי תמים.

אז מה הקריאה הזאת עושה? כלום.

אבל הוא מסתכל ולומד מה השכן עושה.

אם השכן מתפתח,

אם יש לו עוד, גם הוא רוצה לחקות אותו. כמה אנשים רוצים לחקות את הצדיקים?

כמה מוכנים לחיות רק עם שולחן ומיטה ומנורה ופת לחם מצומצמת? מי מוכן?

יבטיחו לו עולם הבא.

מי מוכן? מי מוכן עכשיו לוותר על הדירה? בואו.

מנורה וזה, פת.

אין מתנדבים. מה?

למה?

מונסי בלי עין הרע. רחבת ידיים, ברוך השם, וילות מפוארות. תענוג.

עולם הזה.

אבל צריך לדעת,

גם בתוך העולם הזה זה רק כלים שהקדוש ברוך הוא נותן לאדם אפשרויות לעבוד אותו יותר.

התביעה תהיה על האדם כמה שהיו לו יותר אפשרויות גשמיות,

והוא לא ניצל אותם לעבוד את השם, הוא יעמוד לדין על זה.

למה? הוא לא יוכל להגיד, אני לא יכולתי, אני הייתי עני, מחזר על הפתחים, חיפשתי אוכל.

יגיד לו הקב'ה הוא, אתה היה לך, והיה לך, והיה לך.

לא רק שלך, יכולת להשפיע על אחרים.

מה עשית עם זה?

לעומת זאת, אנשים אחרים שלא היה להם,

והשפיעו על עולם שלם.

אני, 20 שנה, לפני 20 שנה הייתי פה במונסי.

הלכתי מבית לבית לבקש שיתמכו במה שאני רוצה לעשות, להציל יהודים.

דולרים ספורים בקושי למחיר הטיסה הזאת.

כמה פעמים הייתי פה, בין שאר המקומות שהייתי,

כמעט עזבתי את כל מפעל חיי,

מה שרציתי לעשות, להציל יהודים,

בגלל שאנשים לא נתנו, לא נתנו כסף.

עד היום אין עשיר אחד בעולם שתומך בארגון שופר.

רק עניים.

אתם יודעים למה?

בגלל שאין להם זכות.

להציל יהודי צריך זכות גדולה.

זכות גדולה להציל יהודים.

זה לא פשוט.

ובהיקף כזה,

מאות אלפים אנשים חוזרים לתשובה,

בשביל זה צריך זכות גדולה. לא כל אחד יכול.

לא כל אחד יכול. הוא צריך הרבה זכויות,

בשביל לזכות להיות שותף.

אצלו,

ברשימת צ'ק, בחתימה אחת,

הוא יכול לזכות במה שאני עשיתי במשך 25 שנה.

אבל מן השמיים לא נותנים לו לחתום.

25 שנה אני רץ יום-יום, יום-יום, בכל העולם כולו, שיהודים יחזרו בתשובה.

ואין עשיר אחד פיקח שחתם על צ'ק.

לכן, אני בא אליכם ואומר, בואו, אני היום העשיר הגדול בעולם.

אין יותר עשיר ממני.

לא בכסף,

אבל בזכויות.

אני מוכן לתת לכם את הזכויות שלי.

קחו, תשתמשו בהן, תצילו יהודים.

יש חיזוק יותר גדול מזה?

כן.

פה.

יכול להיות שני שאלות.

קודם כל, אני באה ממשפחה חרדית, ברוך השם לגמרי,

ויש לי ערכים, ישיבות חרדיות לגמרי,

והם שואלים, האם זה בגדר של ביטול תורה, על זה שהם מקשיבים לקלטות שלך?

ובכן,

מי שצריך את זה,

זה לא בגדר ביטול תורה, ודאי,

זה כמו קו חומטין בתוך החיטים,

שזה צריך

קצת מוסר

בתוך לימוד תורה כדי לשמר את התורה,

זה מותר, וזה לא נקרא ביטול תורה.

אדם שיכול ללמוד תורה והוא מחוזק ומידותיו טובות ונפלאות ואין לו בעיות באמונה וביטחון והכול בסדר אצלו, הוא לא נצרך לזה.

אבל מי שמרגיש שזה חסר לו וזה מועיל לו וזה פועל אצלו,

ודאי שהוא יכול לשמוע את הקלטות והוא מקיים תורה באותה שעה.

כן.

תודה רבה.

ראשית כול,

אני באמת רוצה להודות לרב מסתובב מקרב כולם,

שכמו שהאישה הזכירה,

גם אצל העולם החרדי אנחנו באמת חלשים מאוד,

וכל קסטה שאני מקשיב, לפחות אני לא חוסך דמעות

מחיזוק כל החיזוק שהרב נותן. אז אני באמת דבר ראשון רוצה להודות לרב מקרב הלב על כל החיזוק וההתעורות שהיה.

שנית, אני באמת אנסה לקצר.

אני עומד כאן כי אני באמת מרגיש כבר הרבה זמן כמעט בחיות.

מצד אחד,

אצל העולם החרדי במיוחד, שאני קשור בו, ואני באמת קצת עצמי רוצה לבקש ברכה.

יש כמה מקרובי משפחה אצלי, וגם חברים וידידים מאוד קרובים, שכולם במצב, מה שקוראים היום באמריקה depression.

היום, במקום לקנות חטיף וקוק,

כבר יש כמעט מכונות לווליום,

ולצערנו הרב, כל אדם מרגיש כבר מדוכא.

אז דבר ראשון, אני רוצה, גם בזכות כל הרבים כאן,

אני לא רוצה להזכיר שמות, כיוון שזה יעליב את האנשים שאני מאוד מקורב אליהם,

אבל שכולם ינו אמן שאנשים שמרגישים שהם באמת חרדים,

אבל לא יכולים לקום בקושי בבוקר לעשות את עבודת השם, כי הם בדיכאון.

אז אם הקהל יברך אמן, בזכות ברכתו של הרב,

יהיה זה חיזוק רב אצלי.

השם יברך את כל אלה המדוכאים שיקומו לעבודת הבורא מתוך שמחה ובריאות שלמה ואיתנה,

ויכירו את הבורא, לאהוב אותו ולעבוד אותו בשמחה. אמן כן יהי רצון.

אמן.

תודה רבה. עוד ממש שתי דקות.

ממש עוד שתי דקות אני באמת אנסה לקצר. ואומר לקורצים אשר ינחם.

זה מצד עצמי,

אני באמת רוצה ואני באמת תמיד מתלבט בזה למה אנחנו לא עושים יותר פשוט ללכת לגדולי הקונסרבטיביים והרפורמיים,

שמסתמה, כמו שהרב אמר, הם צריכים פשוט לשמוע את האמת.

אז אני מבקש, מתחנן מצד הרב, אולי הרב מסתמה עושה דברים כאלה וחושב עליהם,

וגם שיצרף אותי איכשהו, אם אני יכול באמת להתקשר לשופר ולעזור.

אני מדבר אנגלית ברוך השם בעברית, וזה דבר שכבר אצלי בוער,

ואולי הגיע הזמן שבאמת אני אוכל לעזור בצורה הזאת.

אז זה עוד דבר שאני רוצה להשתתף איתו. חזק ונתחזק.

אמן.

ודבר אחרון, זה באמת אחרון חביב.

זו קושה שאולי הרב יכול לתרץ אותה, בעזרת השם.

החפץ חיים, זה מובא בלב אליהו, וכמה כבר האחרונים אמרו,

והרב תמיד מזכיר את זה,

שאנחנו במצב של אקוויסרא דמשיחא,

וזה באמת חיזוק גדול אצלנו.

אבל מצד שני,

כתוב בתורת חיים של בריסק, וגם הגרר כתב את זה,

שאם אנחנו מביאים את הגאולה אפילו שנייה לפני הזמן הנכון,

זאת אומרת שאנחנו נדלג על מלחמת גוג ומגוג וכל המצבים האלו של גוג ומגוג. כך כתוב.

אז אם כן, קשה לי תמיד להבין, הרב מתאר,

על פי פסוקים וכו',

וגם לחפץ חיים, אמר בעצמו שמלחמת העולם הראשונה והשנייה היו שני השלבים הראשונים של גוג ומגוג.

אם כן, איך זה יכול להיות שייך אם שנייה אחת לפני ששת אלפים,

שזה מה שהגמרא אומרת,

אנחנו נדלג על כל המצבים האלה?

אז זו התגושה שאני רוצה להבין. שאנחנו נדלג, פירושו של דבר שאנחנו לא נתבוסס בתוך הדם שיישפך.

אבל לא, שלא תהיה מלחמת גוג ומגוג, כי גוג ומגוג מחויבת. הקדוש ברוך הוא אמר

שהוא ינקום באומות העולם על מה שעשו לעם ישראל, לי נקם ושילם, לעת תמות רגלם.

וכתוב בזוהר הקדוש שיעמדו כל המלכים שיצרו לעם ישראל, כגון פרעה, נבוכדנצר, אחשוורוש ואחרים,

בגלגולים במלכי אומות העולם באותה שעה, כדי להיפרע מהם.

זה דבר מחויב.

מה יהיה מצבנו? זה תלוי, לפי מה שאנחנו נאחוז.

כתוב, הרוצה להנצל מלחמת גוג ומגוג,

יעסוק בתורה ובגמילות חסדים.

אוקיי, תודה רבה רבה. תהיה בריא. אמן.

כן, בבקשה, פה שאלה.

זה עובד? פה, פה, כן. כן, שני תקווה, אבל אפשר לדבר באנגלית.

כן.

כן.

I understand the materialism on my way to buy the ticket for you I found in the parking lot a key ring the exact size of my

wedding ring ring finger.

I thought maybe it would be important for me to come today.

What advice do you have

for single בת-חייבה?

More than 30.

I really want to get married.

כל פעם שיש שם... מה השם שלך בשם האמא?

תקווה בת-חייקלה.

תקווה בת-חייקלה?

נכון. השם יזכה אותך לזיווג הגון מהרה השנה.

אמן. ומה אני עושה?

מתפללת לשם, והחתן יגיע.

תודה.

כן, שם.

שם,

ואחר כך שם בפינה יש שם הרב חשוב.

כן.

אני רואה שזה עד רצון, וכולם מהצד השני שם ביקשו על זיווג,

אז אני תמיד תמיד הייתי בדרשות שלך, ואף פעם לא הייתי מצליח להגיע אליך. אבל בכל אופן,

אני גם רוצה ברכה ממך, זה בטוח, כן? ואני לא יודע למה אני מתעכב עד עכשיו. אני וגם חבר שלי, יש לי פה גם כן חבר,

שמתעכבים על זיווג, אני לא יודע מה הסיפור. אני אומנם לא צדיק, כן? אני בן אדם פשוט מאוד, אבל

אני יודע שהרבה אנשים גם התחתנו. בלי שקשר להיות חרדי, לא צריך להיות עם כיפה שחוגגת,

כיפה שקרבת בשביל להתחתן.

בן כמה אתה? הוא מתקרב ל-40, אתה מבין?

אבל זה לא... מה הסיבה? מה התיקון? מה הסיפור? האי מינות, האי מינות.

תגיד לי משהו.

יש לך ציצית?

יש לי מזמן ציצית.

עליך? עליי.

אתה לומד תורה?

אני לומד קצת, אני לא לומד הרבה.

שעתיים אתה מוכן להשקיע?

ואם אני לומד שעתיים, מה הקרדיט שלי? אם תגיד לי, אם אתה מבטיח לי משהו,

אני בלי נהדר עושה את זה, אבל זו הבטחה,

אני אף פעם לא אצליח להגיע אליך.

נשמה, אני אף פעם לא מצליח, פה זה ההזדמנות שלי. עכשיו אולי זה עד רצון, כולם יברכו, יגידו האמת,

כמו שעשית בקלרדות האחרות שהיו קודם לפני כן,

אולי זה יעזור, אתה מבין? אתה יודע כמה צדיקים בארץ?

תראה, תראה, הצעפות שלך כמעט דומות לזאת ששאלה קודם. אולי יהיה פה שידוך הערב ונגמור את העניין. אני לא יודע, כבר יכול להיות.

אני אגיד לך,

אני אגיד לך, אני הלכתי עם הרבה רבנים לקבר של רבי יונתן בן עוזאל,

ועשיתי שם פתקים ופגשים בכל הקברים של הצדיקים,

עשיתי את זה כל שנה וכל שנה, וסיבוב. טוב, שעתיים, תקבל על עצמך בעזרת השם ללמוד כל יום, שעתיים. נו, ומה, ומה הלאה? ואני אברך אותך. עד מתי, מתי? החודש הזה או מתי? עכשיו אני עושה, עכשיו אני הלך למעלה. אין זמן, אין זמן, כבר העולם, חלאס, אין זמן.

אני מאוד רציני, אני רציני, אני ממש רציני.

אם אתה רוצה לקצר את הזמן, אז תלמד ארבע שעות ביום.

בוא נעבור לשעתיים, בוא נחזור לשעתיים, אפילו על זה עוד לא התחלנו.

אוקיי, אז אל תלחץ עליי בזמן. אני אברך,

אני אברך. נו. יש פה יותר מ-1,000 איש שיגידו אמן, זה חותמת נפלאה.

אף אחד לא ביקש בשבילך 1,000 איש שתתחתן השנה. בשביל זה אני מדבר איתך עכשיו, זו הזדמנות שלו. חוק, שעתיים אבל.

מתי? שעה בבוקר, שעה בערב או שעה בבית? לא חשוב, לא חשוב, שעה, שעה, חינוך.

אבל לא... אולי נתחיל בשעה,

למה? אני בקושי לומד שעה, אז אולי נתחיל ככה.

אבל לא לדלג. לא, לא. אם אתה מדלג יום אחד, אתה מדלג חודש בשידוך.

אוקיי, אז שעה, שעה, שעה? שעה, שעה. שעה, שעה. לא, שעה ביום. לא שעה. מה? שעתיים ביום, אפילו אם זה יהיה מחולק שעה-שעה.

מה עסקו לה בשעתיים?

אתה יודע מה? בלי נדל, קשה לי, קשה לי. שעתיים. אתה יודע מה? לא. בסדר, בלי נדל. אוקיי, בלי נדל. בסדר.

אם אתה מוכן בלי נדר, גם אני בלי נדר דואג שיהיה לך שידור.

תשמע,

אוקיי, אני...

מיכאל בן שרה, אוקיי? אוקיי, מה השם שלך?

אחד, שניים, אחד, מיכאל בן שרה. מיכאל בן שבת.

בן שבת או בן יום טוב? בן שבת, בן שבת. מיכאל בן שרה ושבת.

השם יזכה אותך לזיווג הגון הראוי לך מהירה השנה בזכות שעתיים ביום לימוד תורה. אמן, תהיה רצון, אמן. יש לי פה עוד אחד, שעת רצון, שעת רצון, חבר הכנסת.

ההמשך בקלטת מס' 266 חרטא טבעי, חלק ב'