קריאת שמע בקושי, ואולי?

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

כמו שהקדוש ברוך הוא קיבל שבת לפני,

גם אנחנו עתידים לקבל את הגאולה לפני כניסת שבת.

עברו חמשת אלפים שנה, זה חמישה ימים,

אנחנו עכשיו ביום השישי,

אלף שנה תחלק אותו.

מתחיל מהערב, נכון?

והערב יהיה בוקר. בוא אני אגיד לך משהו, תניח צפילין כל יום, אתה יכול? לא. חמש דקות? לא.

אני אכול בבוקר, פחות או יותר, יום כן, יום לא, אני יכול... בוא נתחיל, יום כן, יום גם כן. יום כן, יום לא, ערב זה שש שעות עד חצות לילה?

זה רבע אחת.

מחצות לילה עד שש בבוקר? זה רבע שני. משש בבוקר עד חצות יום זה שלישי,

ואנחנו נמצאים אחרי חצות יום של יום שישי באלף השישי.

אוקיי, ממחר תתחיל. ברוך השם,

אני לא אעשה את זה בחיים.

ממחר תתחיל... לא מבטיח, לא מבטיח. אבל מוכן.

אה? אז אנחנו עומדים כבר בתוך הזמן שיכולים לקבל בני משיח. רבי יצחק, בעזרת השם, תפילין.

פעם כן, פעם גם כן. לא, לא תפילין, לא, לא.

מה? אמרתי, מה קוראים לו? נו, איך קוראים לצלילה בבוקר? שחרית? לא, לא, לא, לא. מאין יבוא עזרי? קריאת שמע? לא, מאין יבוא עזרי,

פסוט ולעניין.

בלי התחייבות. אם אנחנו נלך בדרכי השם, נוכל להקדים זמן.

יש זמן קצור, אבל יכולים להקדים.

אם לא, נצטרך לחכות עד שיגיע הרגע שהקדוש ברוך הוא קצר, ואז ניגער. שמע, ישראל, אתה יכול להגיד, זה קצר.

לא יכול לחייב, אחי.

יש לך 24 שעות בימה הבא, לא יכול להגיד. לא, אתה צודק, הוא נותן 24 שעות, הוא רוצה כמה רגעים, אבל אין לי הבטחות.

אבל אם אנחנו נקדים,

אז אנחנו בוחרים לעצמנו איך זה יסתיים.

אז לכן כל יהודי פה מחויב כלפי עצמו, משפחתו וכלל ישראל, כי אנחנו בסבירה אחת.

אחת, אחת, אחת.

קריאת שמע בקושי, ואולי קלטת מספר 261. ערב טוב, בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמם ירמיה.

לפני שנתחיל, הייתי רוצה לדעת כמה מן הציבור כאן היו בהרצאה האחרונה הקודמת, אם אפשר להרים את היד.

תודה.

אז בעיקרן של דברים, אתם זוכרים מה שאמרתי, ואתם רואים שצדקתי.

המצב נהיה יותר גרוע מיום ליום,

עד שחיים זיסוביץ',

השדרן ברשת ב',

פותח מהדורת חדשות ואומר,

סיפור

על הרשלה.

פעם הרשלה היה רעב מאוד, לא אכל מספר ימים,

והוא ביקש שייתנו לו מנה חמה,

והוא איים,

אם לא ייתנו לו מנה חמה,

הוא יעשה מה שאבא שלו עשה.

אז כולם התחילו לפחד.

מה אבא שלך עשה?

הוא אמר, תדעו לכם,

כשאבא שלי היה רעב ולא קיבל מנה חמה,

הוא הלך לישון רעב.

את המשל הזה הוא אמר על אריאל שרון,

מאיים, מאיים, מאיים,

ותיזהרו, ודיר בלקום,

ואם לא תעשו מה שאני אומר,

אז אני אפציץ עוד פעם בתמריקים.

זאת אומרת, המצב לא משתנה, ואנחנו רואים שזו גזרה משמיים,

ולצערנו הרב זה עולה לנו בדמים רבים,

והציבור עדיין שקט ושאנן,

לא מבין, אמנם נלחץ, נכנס קצת לייאוש,

אבל לא רואים פתרונות.

מה שהכי מדהים,

זה שאומרים ליעשר ערפאת לא ניגע בך.

למה? כי שרון הבטיח למובארק.

מרואן ברגותי לא ניגע בך,

כי פואד הבטיח למובארק.

ברשות הפלסטינית לא נמוטט אותה,

כי הבטחנו לאמריקאים.

בקיצור, אתם יכולים להמשיך, כי אנחנו לא נפגע בכם.

אנחנו לא יכולים לעשות שום דבר, ומודיעים כל פעם, לא יהיה שינוי.

לא יהיה שינוי.

קצת לחץ יותר עכשיו, ביומיים או שלושה הקרובים,

וכן, על זה הדרך.

אבל כמובן שאנחנו עומדים להיגרר, כמו שאמרנו, למלחמה כוללת. זה לא יעזור.

שלום לא יהיה.

ולשבת למשא ומתן, תשכחו מזה.

המצב רק ילך ויחריף

לקראת מה שכתוב, שבאחרית ישלטו המוסלמים תשעה חודשים בישראל ובעולם כולו.

אין מה לעשות, אנחנו מתקרבים לזה כל יום יותר ויותר.

אם הגענו למצבים

של השפלה כאלה, שצלף יכול לבוא

עם רובה קרבין,

מי שלא יודע, רובה קרבין

זה מקנק,

ראשי תיבות, מקל נגד כלום.

זה צעצוע כמו צ'כי של פעם.

יושב צלף וצולף כל 25 שניות בודדת,

והחיילים בכלל לא יודעים מאיפה הוא יורה, ומסתובבים עם הגב אליו, יורים לכיוון אחר,

והוא קולע אחד אחרי השני ונופלים אנשים כמו במטבח,

ועוד מצליח לחזור הביתה,

מה נשאר?

הרי זה ביזיון שאין כדוגמתו.

מי שלא מבין את המסרים האלה, שהם שמייניים, שמראים לנו,

אז הוא לא קורא את המפה כבר שנה וחצי.

וצריך להבין שהמצב הולך ומתדרדר, כמו שנאמר,

מקלטת 35 השלום ערפאת ושלמכון דעים מחבלה לא יתקיים.

הרי מחת שנאה תטע עליכון כנחל מגבר. מה כן?

רק מכת השונא תלך ותתגבר כמו נחל המתגבר.

אז בימים האחרונים התרגלנו כבר לעשרה הרוגים ביום לפחות,

ועכשיו נצטרך להתרגל לעשרה פיגועים ביום לפחות.

וככה זה הולך ומתדרדר, ומה הלאה?

ואיך עוצרים את זה?

אין פה איזה מנהיג

שיקום ויאמר מה עושים.

הפוך,

משדרים חולשה,

אומרים שבעצם אין מה לעשות, זה תהליך ארוך, זה ייקח זמן,

אין מה לעשות.

מדברים שטויות, אומרים אזורי חיץ, גדרות,

דברים שיקחו,

שנה וחצי הם יצאו לפועל בכלל,

ויעלו מאות מיליונים,

אבל הבעיה שיש סייענים ויש מחבלים מתוך הקו הירוק.

אז מה יועיל?

נס אחד יש.

שהוא ברור לכול,

זה שערפאת, גם סגרו לו את המוח.

למה? הוא היה צריך להגיד,

מה אתה רוצה, שבוע הפסקה?

קח שבוע הפסקה.

ואחרי זה מה?

ייתנו לו 80%. הוא יהיה ילד טוב, עוד יותר יתנו לו את זה, יקבל את 67', יקבל הכול,

יהיה מדינה, יקבל אחר כך את כל הנשק,

לא יוכלו להגיד לו, אל תכניס טנקים, אל תכניס טוסים, כי הוא מדינה,

ואחר כך יתחיל מחדש.

כי לפני חיסול המדינה הזאת, העם הזה פה,

הוא לא יירגע,

לא הוא ולא הבאים אחריו. זה רק עניין של,

זה גזרה משמיים. זה כתוב, ישמעאל, ישלטו בישראל, לא יעזור.

אבל מה העם יכול לעשות?

נגיע בקיצור לנקודה החשובה, מה העם יכול לעשות. המנהיגים לא יכולים לעשות.

אתם זוכרים שאמרתי לכם

שביבי אמר שהוא יביא שלום עם ביטחון,

וברק אמר שהוא יביא ביטחון עם שלום,

ושרון אמר שהוא יביא,

אני אביא את השלום, אני אביא את הביטחון.

ואנחנו רואים היום שלום לביטחון.

אין שום דבר,

הכול קשקושים.

לא כלכלה, לא תיירות, לא ביטחון, לא שלום,

שום דבר.

דולר,

דולר אחד של אמונה שווה 4.7% של כפירה.

על הדולר כתוב In God We Trust,

אצלנו לא כתוב שום דבר.

זאת אומרת, אנחנו מגיעים לשפט המדרגה בכל התחומים.

נו, אז מה יהיה?

מה יהיה?

מחכים לפירוק הסופי.

ועוד יש לנו את החבר'ה הטובים, הסרבנים, שלהם מותר לסרב אפילו בשעה שיש מלחמה,

ומדברים על קצינים שמסרבים. זה לגיטימי? מה זה?

זה? זה ההשקפה שלהם. הם חושבים שצה״ל

עושה דברים שלא ייעשו.

וככה מחלישים את העם, מחלישים את הצבא.

אנחנו בלחץ, הכול טוב, יפה, וממשיכים, וסוחבים. בארבע אמהות פתחו עמותה חדשה.

ארבע אמהות הוציאו צה״ל בבריחה מלבנון.

עכשיו, ארבע וחצי אמהות, יוציאו אותה מהגדה.

נו,

מאיפה אנחנו באים?

לאן נגיע?

אני אגיד לכם, יהודים יקרים,

רק עצה אחת,

אחת ויחידה.

מי שגזר את הגזירה,

הוא יכול לבטל אותה.

יש רק אחת שאחראי על הגזירות.

קוראים לו הקדוש ברוך הוא, אבינו מלכנו.

אנחנו כרתנו איתו ברית בהר סיני,

התחייבנו שנקיים את התורה,

והוא הבטיח לנו, אם אתם תלכו בדרכיי,

בחוקותיי, במצוותיי,

אני אדאג לכם שלא יאונה לכם כל רע. אתם לא תלכו בדרכיי,

אז האויבים יבואו עליכם.

כמו שכתוב, ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי.

אם אתם לי,

אתם שלי.

אני שומר עליכם.

אם אתם לא לי,

לא שלי, אתם של נבוכדנצר וחבריו ושל ערפאת וחבריו.

אני מוסר אתכם בידם, ואני לא מתערב.

יש לכם טנק מרכבה, מה, אתם לא צריכים אותי, נכון?

יש לכם F-15, F-16, לא?

יש לכם טילים,

יש לכם גרעינים,

יש לכם בוטנים, פסטוק חלבי, הכול יש לכם, נכון?

אתם לא צריכים אותי.

אז בבקשה, נראה אתכם, תסתדרו.

צבא ענק,

גוליית,

וממול, להבדיל, עומד פלסטיני כמו דוד עם אבני קלע ומשפיל את הצבא הענק.

התהפך הכול. למה?

כי הוא אומר, אללה ואכבר,

הוא הולך בשם ה'.

ואצלנו סותמים את הפה, לא מדברים בכלל, לא מהקדוש ברוך הוא, לא רוצים שיתפללו, לא מבקשים שיתפללו.

הפוך,

יש בגץ עכשיו כי ביטלו את התהילים ברדיו. הייתה פרסומת של תהילים ברדיו?

ביטלו את זה.

כי יש מחלוקת על תהילים בציבור הישראלי. שמעתם דבר כזה?

תהילים.

שילמו כסף, פרסומת.

לשים תהילים שיש עניין לקרוא תהילים.

לא.

נו, אז מה נשאר?

רק הקדוש ברוך הוא.

יש גזרה, צריך לפנות אליו.

ננווה,

הייתה עיר של חטאים.

הקדוש ברוך הוא שולח את יונה הנביא.

יונה הנביא לא רוצה ללכת בשליחות, כי הוא פוחד.

יהיה קטרוג על עם ישראל.

אם הגויים יחזרו בתשובה,

המקטרגים למעלה, המלאכים הממונים יגידו, הנה,

הגויים חוזרים בתשובה, היהודים לא.

אז הוא לא רוצה, מנסה להימנע, אבל לא עוזר לו. אם הקדוש ברוך הוא רוצה,

אז הוא נבלע על ידי דג והוא פולט אותו איפה שצריך,

ובסוף הוא מקיים את הנבואה. הוא הולך לגויים, והגויים

שומעים ממנו נבואה בשם ה',

עוד ארבעים יום ננווה נהפכת.

אז מה היו צריכים להגיד לו? אתה, מה אתה, אלינו? מה אתה, כשאתה יהודי, דתי, חרדי, אתה לך, לך, לך מפה, מה אתה, על מי אתה מאיים?

לא, הם שומעים

ומאמינים,

והם משתנים, חוזרים בתשובה, והגזרה מתבטלת.

אתם שומעים דבר כזה?

נו,

ואנחנו מדברים מבוקר ועד ערב,

ובתורה אנחנו קוראים את הפרשה כל שבוע,

וקוראים את ההפטרה כל שבוע,

ואנחנו חוזרים כל פעם על אותם טקסטים,

ואנחנו רואים מעבר על העם היהודי,

ולא משתנים.

רק הולכים ומדרדרים מבחינה ציבורית,

מבחינה מדינית בעיני העולם,

שואפים רק להידמות לגויים.

בתוך כל המלחמה הזאת

עיתון הארץ מוצא לשבח, או,

נחמה פורתה.

יש קצת נחמה.

מה נחמה?

תל אביב, שהיא עיר גדולה,

מתוך כל הערים הגדולות בעולם, זכתה מקום 12,

שיש במקום ה-12 בעולם, בערים הגדולות,

את מספר הלסביות הגדול ביותר.

נחמה פורתה.

בתוך כל המלחמה אפשר להתנחם.

יש לנו במה להתגאות, הרי זה שייך לחג הגאווה.

עכשיו, חג הגאווה לא ימשיך בתל אביב, רק הוא עולה לירושלים.

החליטו עכשיו שהמצעד

יעבור גם בירושלים.

אתם מבינים? להכעיס את הקדוש ברוך הוא בפלטרין של המלך.

כתוב במדרש, אם אחד מטנף

חוץ לארמונו של המלך, עונשו קשה.

אם הוא נכנס לתוך החצר וטנף, עוד יותר.

אם הוא נכנס לארמון וטנף,

זו מיטה.

ואם הוא נכנס לפני המלך, לפני המלך,

ומטנף,

זו מיטה משונה כבר.

נו, אז אנחנו צריכים להבין.

אם יהודי מלכלך מחוץ לארמונו של מלך, מחוץ לארץ,

ועושה עבירות שבתורה אסור,

אז מגיע לו עונש חמור.

אם הוא נכנס לארץ הקודש, לארמונו של מלך,

והוא נמצא פה, בארץ הקודש, שיש בה עשר קדושות שאין משום מקום בעולם,

ארץ ישראל שנתקדשה בעשר קדושות,

ארץ ישראל שהקדוש ברוך הוא בחר מכל העולם כולו,

והוא מטנף פה ועושה עבירות,

אז העונש שלו חמור ביותר, יותר ממי שנמצא בחוץ.

ואם בן אדם נמצא בירושלים ומטנף בירושלים ומטנף,

אז מה העונש שלו?

ואם יד הכותל המערבי הוא נמצא לפני הר הבית, לפני בית המקדש,

אתם מבינים מה זה להכעיס את מלך מלכי המלכים במקום שלו?

נו, אז מה אנחנו מצפים?

בנתונים מדברים בעד עצמם. 90% מיהדות ארצות הברית מתבוללים,

75% באירופה מתבוללים.

מספר המתבוללים בישראל עלה במאות אחוזים.

הבג״ץ הורה שהרפורמים עם הגיורים שלהם עכשיו מועילים,

וזה נחשב גיור שהופך גוי ליהודי.

אתם שומעים?

הגיור של הרפורמים

זה דומה לאחד

שבא פעם אחת לכומר ואמר לו,

אני רוצה להתנצר.

אמר לו, אתה יהודי ורוצה להתנצר?

אמר לו, כן. למה? אני אוהב את הדת שלכם.

אתה רוצה להתנצר?

כן.

אומר לו, אני מוכן בתנאי אחד.

אם תבטיח לי שאתה לא תאכל דגים בערב שבת.

הוא אומר, למה? מה זה קשור לדגים בערב שבת?

הוא אומר, כי אתם היהודים אומרים, כל האוכל דג ביום דג, ניצול מדג.

שאל אותו, מה זה?

הוא אמר לו, כל מי שאוכל דג,

דג,

ביום דג, ד' ג' זה שבע יום שבת, יום השביעי, ביום דג,

ניצול מדג, זה ראשי תיבות דין גיהנום.

אז אתה, אם אתה מתחייב שאתה לא תאכל דגים,

אני מוכן.

אמר לו, אתה יודע מה?

מסכים.

מבטיח? מבטיח.

הכומר אמר לו, תעמוד כאן, יוציא מפה

בקבוקון קטן עם מים,

הכניס את האצבע בפנים, ואמר לו, אתה לא יהודי,

אתה גוי.

אתה לא יהודי, אתה גוי.

אתה לא יהודי, אתה גוי.

סגר את הבקבוק, הכניס, אמר לו, אתה גוי.

אמר לו, מה, שלוש טיפות נהייתי גוי?

הוא אומר לו, כן, עכשיו אתה גוי.

אבל אל תשכח, לא לאכול דגים.

אמר לו, חלאס, אבטחה, אבטחה.

יום שישי הוא אורב לו כומר,

מתקרב לבית שלו, מציץ.

מה הוא רואה?

היהודי אוכל דג גדול כזה על השולחן.

אז הוא דופק בדלת,

פתח.

פותח לו היהודי, אומר לו,

אתה לא מתבייש?

זו מילה?

ככה אתה עושה? הבטחת לי.

אמר לו, מה קרה? אני לא מבין מה קרה.

הוא אומר לו, אתה אוכל דג.

הוא אומר לו, אני אוכל דג?

הוא אומר, הנה דג.

הוא אומר לו, זה לא דג.

הוא אומר, מה זה לא דג?

זה דג גדול.

הוא אומר לו, אדוני, זה לא דג.

הוא אומר, מה זה סנפירים?

הנה קסקסת, הנה הפה שלו, הנה.

הוא אומר לו, אדוני, זה לא דג.

הוא אומר לו, אז מה זה?

הוא אומר לו, זה צנון.

זה צנון?

הוא אומר לו, כן, זה צנון.

איך זה צנון?

הוא אומר לו, אני למדתי ממך.

קניתי גם בקבוק, אמרתי לו, אתה לא אדאג, אתה צנון. אתה לא אדאג, אתה צנון. אתה לא אדאג, אתה צנון.

שכל נהיה עוד ברור.

זה גיור רפורמי.

אז החליט הבג״ץ שזה בסדר. אז מה זה אומר? אתם יודעים מה זה אומר?

שאפשר עכשיו לקחת תאילנדים,

רומנים

מכל האומות ולהגדיל את העם היהודי. בתוך שבוע אנחנו יכולים להיות מאות מיליונים.

צ'ק-צ'ק.

בלי שום בעיה.

אתם מבינים מה זה?

זו התבוללות של העם היהודי.

הם הצליחו, הרפורמים, לפי נתונים שקיימים במנוף,

לגרום להתבוללות אדירה.

יש לפחות מיליון יהודים שהתבוללו בארצות-הברית מאז השואה.

אתם יודעים כמה מנה העם היהודי בזמן השואה?

15 מיליון בסוף.

אתם יודעים כמה הוא מונה היום?

13.3 מיליון.

ואנחנו הולכים ומתמעטים.

במקום להתרבות, עברו 50 כמה שנה.

הולכים ומתמעטים. מה קרה?

התבוללות.

זה הרס העם היהודי.

נו, אז איך הקב'-ברוך-הוא לא יכעס?

איך הקב'-ברוך-הוא לא יכעס?

ורק זה יש לקב'-ברוך-הוא לכעוס.

אז בואו אני אספר לכם.

היו גזירות בשנת תח'-תט,

זה לפני כ-350 שנה, גזירות ופוגרומים של חמלינסקי,

שהוא טבח ביהודים, ועשרות-אלפי משפחות יהודיות נטבחו ונשרפו ונשחטו.

גדולי הדור רצו לברר מה היה.

התוספות יום טוב עשה שאלת חלום ואמרו לו שזה בגלל שזלזלו בכבוד בית-הכנסת והיו מדברים בשעת תפילה.

זו הייתה הסיבה.

אתם שומעים?

כמה דורות לאחר מכן

עוד פעם עמדו תלמידי חכמים וניסו לברר

מה הייתה הבעיה.

היו שני תלמידי חכמים.

אחד אמר שזה היה בגלל הדיבורים בזלזול בקדושת בית-הכנסת,

ואחד אמר שזה היה בגלל שנפרצו גדרי הצניעות.

במחלוקת הזאת נתארכה זמן מה עד שהחליטו שני החכמים שיקחו ספר תנ״ך,

יפתחו את ספר התנ״ך,

ואיפה שייפתח זה יהיה הסימן.

פתחו את הספר ונפתח בפסוק,

אך זונה יעשה את אחותנו,

מה שהיה מעשה עם דינה בת יעקב אבינו,

עם שכם בן חמור שטימא אותה.

כתוב,

נפתח הפסוק. אז מה זה אומר?

שנפרצו גדרי הצניעות.

אמר התלמיד החכם השני,

מפה ראייה שזה בגלל מה שהיו מדברים בבתי כנסת.

אומר לו, איך? אבל כתוב פסוק מפורש.

אומר לו, תראה מה כתב רבי יונתן בן עוזיאל על הפסוק,

ותראה מה כתוב בתרגום ירושלמי.

תסתכלו אתם בפסוק הזה,

כתוב שמה ששמעון ולוייה אמרו ליעקב אבינו

שלא יאה שידברו בבתי כנסיות על הסיפור הזה שנעשה לאחותם.

ושני התלמידי החכמים האלה צדקו.

אז תקשיבו,

גדרי הצניעות פעם היו הרבה יותר טובים ממה שיש היום.

היום זו חוצפה ועזות שאין כדוגמתה.

ואם על זה שמדברים בבית הכנסת ועל זה שנפרצו גדרי הצניעות, זה הביא למצב כזה חמור, רחמנא ניצלן,

שישחטו וישרפו וימותו בגזרה נוראה שנגזרו שנתיים, גזרות ת׳ ות׳,

גזרות כאלה איומות.

בגלל זה, מה אנחנו נגיד היום?

אתם מבינים כמה חמלה יש בשמיים עדיין,

שאנחנו לא מקבלים עונש לפי אותו יחס למה שאנחנו מדברים?

וטבריה היא עיר שיש בה הרבה קדושה.

ומי שלא יודע מכם, כתוב ברמב״ם שמשיח יבוא מטבריה.

אז זאת אומרת, גדולי ישראל טמונים כאן.

ופה יש, רחמנא ניצלן, פריצות שהן כדוגמתה.

ויש כאן חופים מעורבים, רחמנא ניצלן.

יש פה לכלוך ותינופת שהן כדוגמתה.

ושמעתי שאחד מהחכמים בעיר אמר, איך רוצים שהכינרת תתמלא אם רוחצים בה בתערובת כל הזמן?

זאת אומרת, צריך לשים לב,

צריך להתבונן.

קדושת בית הכנסת.

תיכנסו לתיאטרון,

תיכנסו לאופרה, אל תיכנסו, זה רק משען.

אבל שקט.

אחד שם רק עומד ועושה,

הוא סתם צועק.

אף אחד לא זז. אם מישהו יתעטש, שששששששש.

מה, הוא אשם שהוא מתעטש?

לא באים למקום כזה עם שפחת.

ובבית כנסת,

פלאפונים.

טארט וארט.

הוא יוצא באמצע התפילה, עונה, הלו, הלו, הלו.

מה זה,

ומדברים,

בדולרים עליו, ירד.

אדם נכנס לכנסייה.

אתם יודעים איזה דומיה?

מישהו הולך, שומעים אותו.

אז למה אצלנו יש זלזול, רחמנא ניצלן?

וגדולי אשכנז אמרו,

תשמעו דבר,

גדולי אשכנז אמרו שהשואה פסחה

על יהדות ספרד

בגלל שהיו שומרים על קדושת בית הכנסת יותר מיהדות אשכנז.

אתם שומעים?

זאת אומרת,

זה דברים קלים בשמירה על העשייה.

אבל יש עבירות חמורות ביותר שאנשים עוברים.

אנשים מחזיקים את הטלוויזיה בבית

ומכניסים כל תועבה לבית וכל לכלוך ורוצים שהילדים שלהם יהיו פעם נורמליים.

איך יהיו נורמליים?

איך יכולים להיות נורמליים?

אחרי כל הלכלוך והטינופת והסחוק וקלות הראש והלכילות,

הליצנות,

בתרבות הקלוקלת וכל אומות העולם, באלימות,

וכל מה שיש שם.

איך אתה רוצה שבן אדם יהיה נורמלי?

והמתח והלחץ והכול.

מתי יש לך זמן של עצמך?

מתי אתה יכול לשבת עם המשפחה לדבר על הווה עלדה כל הזמן בלי,

בלי, בלי מתח, בלי כלום? איפה יש דבר כזה?

ואנשים מכניסים, וזהו, וככה זורמים מתוכנית לתוכנית,

והיום יש שלטים כבר ששולטים עליך,

והוא עובר מתחנה לתחנה,

טקק, טק, טק, טק, טק, טק, טק, טק, טק, טק, טק, שלא יפסיד, טק, טק, טק, טק, טק, טק, טק, כל הזמן.

אי אפשר לדבר איתו.

בוא רגע, בוא לאכול, עוד רגע, עוד רגע, עוד רגע, הלך, הכול קפוא.

אי אפשר לדבר עם ילד, תכין שיעורים, איך הכין שיעורים? עכשיו יש סדרה.

ולכל אחד יש שלוש טלוויזיות,

בחדר שינה, בסלון לאורחים, לילדים, בחדר ילדים.

נו, אז איך רוצים שהעם הזה יתקדש?

איך רוצים שהעם הזה יגיע למשהו?

הרי זה הפטנט של היצר הרע, לחדור לתוך הבתים.

יושב בסלון, מסדרים לו איזו עגלה יפה,

שמים עליו מפה, איזה עציצון.

כולם יושבים ומסתכלים במרובע.

זהו, זה החיים שלו.

היה דופק אצלכם בבית יהודי,

לא יהודי,

נראה יהודי,

עם עיניים תכלת, תכלת.

הוא אומר לכם, יש לי פה חבר, אפשר לקרוא לו? כן, בבקשה, תקרא קורא לו, כן, שלום.

היינו רוצים מאוד, אם אפשר חמש דקות, ללמד את הילד שלכם משהו.

מה אתם רוצים ללמד?

משהו, משהו טוב, משהו זה. כן, כן, אבל מה אתם רוצים ללמד?

יש לנו פה ספר תנ״ך, קוראים לו הברית החדשה.

חמש דקות אנחנו רוצים ללמוד עם הילד.

לא, זה מיסיון, לא, לא, לא, לא, לא, לא, אדוני, טראקס סוגר.

את הדלת.

סוגרים את הדלת. לא, חס ושלום, אתה רוצה?

תנ״ך אנחנו מכבדים, ברית חדשה, לא, לא.

אחרי כמה דקות דופקים כמה זה, שחומי עור, שלום, שלום. לא, אין לנו חגורת נפץ, הכל בסדר, הנה תראו, הכל טוב.

אנחנו רוצים ללמד את הילד חמש דקות. מה אתם רוצים ללמד אותו?

אנחנו רוצים ללמד אותו קצת מהקוראן, משהו קטן,

משהו קטן, כמה דברים יפים.

תסכימו? לא תסכימו.

מה יש בתים בפלוויזיה?

בלי לדפוק בדלת? ולא חמש דקות.

נצרות ואסלאם והטפה לדתות האלה, ובתחנות יש כומרים שמדברים כל הזמן מחוף אל חוף,

ויש תחנות של המוסלמים ושל הקוראן ושל ההשתתחות שלהם במכה וכל הלכלוכים.

ומה? ויושב בן אדם ומפקיר את הילד שלו, והוא עובר מתחנה לתחנה ורואה ושומע והכול,

ולא צריך לדפוק בדלת, ועוד פעם אתה משלם אגרה על זה.

איפה הזהירות?

איפה ההבנה?

אבל מה, שבן אדם יחיה בליתם בפלוויזיה?

אז מה הוא יהיה פרימיטיבי?

הוא לא ידע שום דבר.

זאת הבעיה, יהודים יקרים. אנשים מתווכרים לדבר הזה.

שם יושבים אנשים שיודעים איך לשלוט במוחות.

הם שמכתיבים מה מותר לחשוב ומה לא, איך חושבים.

הם שמזמינים את האנשים שישבו בפאנל, שידברו עליו,

והם-הם שאומרים את הדעות.

ואתה אומר, וואלה, הוא צודק, וואלה הוא צודק. אבל לא הביאו לך את כל המגוון,

לא הביאו לך בשווה, לא הביאו לך באחוזים שתוכל להחליט, אפילו אם אתה כבר החלטת לראות.

ואז ממילא אתה מגבש דעה, פחות או יותר,

כמו שאתה שומע ברוב המקרים.

ואחר כך אתה נתקל גם ברדיו, ואחר כך אתה נתקל גם בעיתונות הצהובה,

ומה נשאר לך לדעה עצמית?

וככה משתלטים על הבן אדם, אין לו את הזמן,

אין לו את החיים שלו,

אין לו מושגים, לא קדושה ולא טהרה ולא שום דבר, ולא פנוי במחשבה.

גמר, הבן אדם גמר. זהו, ככה נגמרים החיים.

עובר עוד יום, ועוד יום, ועוד יום,

והעם הזה הולך ושוקע, ומידרדר,

ומתקרר באמונה,

ומתקרר ביהדות, ומתקרר במצוות,

וזהו.

זה יצר הרע. אם הייתם בפלוויזיה, בזמנים ההם, שאני אמרתי, גזרות תחתת,

אוי ואבוי, איך היה נגמר שם העניין?

אם על דיבור בבית כנסת אתם שומעים?

בפריצת גדרי הצניעות, ולא הגיעו חס ושלום למה שקורה היום,

אז מה נשאר?

העם הזה צריך לחזור בתשובה.

אין לנו ברירה.

אנחנו נצטרך להבין את זה או בקלות או בקושי.

כיבש

ביין לבושו,

ובדם ענבים סוטו.

אומר אור החיים הקדוש,

יש שתי אפשרויות.

שהגאולה תבוא או בקל,

כיבש ביין לבושו, יין זה ינש לתורה.

אם נזכה, נשב באוהלה של תורה, ללמוד מצוות, לקיים אותן כראוי,

אז נכבס את הייסורים בעוונות,

שהיינו צריכים לכבש עבור העוונות את כל הייסורים, נכבס אותם ביינש לתורה, על ידי עמל של תורה,

על ידי שיעורי תורה,

על ידי זה שמקיימים מצוות באדיקות.

אם נעשה כן, כיבש ביין לבושו,

וניגאל על ידי זה שנתחבר לתורה.

אבל אם לא,

ובדם ענבים סוטו זה יעלה לנו בדם רב ובשפיכות דמים גדולה ונוראה.

ואם ישראל לא חוזרים בתשובה מרצון,

כתוב, הם חוזרים בתשובה על ידי שמעמיד עליהם מלך שגזרותיו קשות כהמן.

ממליץ אורח חיים הקדוש, תבחרו בדרך הטובה או בדרך

שאינה טובה, בדרך הקלה או בדרך הקשה.

אחת מהן תהיה, או כך או כך.

וכתוב שישראל יעשו בסוף תשובה.

ואנחנו רואים שיש תנועה גדולה של תשובה.

אבל אנחנו לא רואים את כל העם,

והעם מונה היום, כמו שאמרנו, 13.3 לפי מה שידוע.

אז כמה יש יהודים שומרי תורה ומצוות כרגע?

שני מיליון יהודים שומרים תורה ומצוות.

מה זה? זה אחוז קטן.

אבל זה מתאים גם ביחס למה שהיה ביציאת מצרים.

ביציאת מצרים,

15 מיליון מנעו היהודים גם כן. תשימו לב, עברו 3,300 שנה.

15 מיליון.

80% לא רצו לצאת ממצרים כשמשה רבנו אמר להם שעומדים לצאת.

ו-80% האלה מתו במכת חושך מבני ישראל. 80%. מה שיצאו זה רק 3 מיליון, 20% שיצאו.

שנאמר, וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים, רק חמישית עלו.

3 מיליון.

מה אנחנו אומרים בתפילת מוסף?

הן גאלתי אתכם אחרית כראשית.

הגאולה באחרית תהיה כמו בראשית.

מה בראשית? 20%?

ב-80% לא רצו לצאת.

אחרי שהם ראו שמונה מכות שהכה הקדוש ברוך הוא את פרעה ואת מצרים. ראו, ראו צפרדע,

דם, כנים, ערוב, דבר, שחין, ראו.

אף על פי כן לא רצו לצאת.

אותו דבר באחרית יהיו אנשים

שלא ירצו להיגאל, לא רוצים לחזור, לא רוצים.

ואנחנו פחות או יותר קרובים לאחוזים האלה.

וזה אנחנו אומרים כל מוסף. הן גאלתי אתכם אחרית כראשית.

אנחנו כבר נמצאים קרוב לסוף.

השנה כרגע היא תשס״ב.

תשס״ב,

למי שיודע,

זה האלף החמישי

760 ושתיים.

750 זה שלושת רבעי של אלף, נכון?

כל 250 זה רבע.

חמשת אלפים ועוד 762. מה זה אומר?

אלף שנים בעיניך כיום אתמול, כתוב בתהילים.

כביכול יום אחד של הקדוש ברוך הוא,

אלף שנים שלנו.

בכמה ימים הוא ברא את העולם?

שישה ימים.

בשביעי הוא שבת.

כתוב שיט אלפין שנין.

ששת אלפים שנה העולם הזה קיים, ואלף שביעי חרוב.

אלף שביעי, העולם משתנה ממהותו העכשווית.

זה יהיה אלף שנים של ימות משיח.

אבל כמו שהקדוש ברוך הוא קיבל שבת לפני,

גם אנחנו עתידים לקבל את הגאולה לפני כניסת שבת.

איך?

עברו 5,000 שנה איזה חמישה ימים.

אנחנו עכשיו ביום השישי.

אלף שנה תחלק אותו לרבע, רבע, רבע, רבע,

אז 750 זה שלושת רבעי.

ביממה יש רבע, רבע, רבע, רבע, היא מורכבת מ-24 שעות.

אז יש שש, שש, שש, שש, נכון?

מתחיל מהערב, נכון?

ערב היא בוקר.

ערב זה שש שעות עד חצות לילה?

זה רבע אחד.

מחצות לילה עד שש בבוקר זה רבע שני.

מ-6 בבוקר עד חצות יום

זה שלישי.

ואנחנו נמצאים אחרי חצות יום של יום שישי באלף השישי,

כי אנחנו 762,

לא 750, עברנו כבר.

אז אנחנו נמצאים כיום בהארת שבת כבר של הגאולה.

אז אנחנו עומדים כבר בתוך הזמן שיכולים לקבל בני משיח.

עכשיו זה תלוי בזכויות

או לא.

אם אנחנו נלך בדרכי ה' נוכל להקדים זמן,

יש זמן קצור, אבל יכולים להקדים.

אם לא, נצטרך לחכות עד שיגיע הרגע שהקדוש ברוך הוא קצב, ואז נגאל.

אבל אם אנחנו נקדים,

אז אנחנו בוחרים לעצמנו איך זה יסתיים.

וחבל שנחכה עד שהקדוש ברוך הוא יצטרך לעשות את הברירה בין טובים לרעים

על פי מידת הדין.

אז לכן כל יהודי פה מחויב כלפי עצמו, משפחתו וכלל ישראל, כי אנחנו בסירה אחת.

כל יהודי שמוסיף זכויות לעם ישראל,

לא יתבעו אותו על מה שקורה בעם ישראל היום.

הדמים האלה שנשפכים

הם לא רק של האנשים האלה שנרצחים,

לא רק,

אלא של הכלל.

למה?

כתוב, עצור תמים פעולו, כי כל דרכיו משפט, אין אמונה ואין עוול, צדיק וישר הוא. מה פירוש?

הקדוש ברוך הוא

לא עושה עוול. מה זה לא עושה עוול? גם שופט לא עושה עוול.

לא, שופט עושה עוול.

דוגמה,

אחד רצח, בחוק אומר 25 שנה.

השופט קבע לו את העונש המרבי, 25 שנה.

אז בספר החוקים זה כתוב,

והשופט ביצע. מה הבעיה?

זה לא עוול,

זה עוול.

למה?

כי בשעה שהוא גזר 25 שנה על הרוצח,

הוא גם גזר על אשתו, שתהיה אלמנה, 25 שנה,

ושבניו יהיו יתומים 25 שנה.

הם לא פשעו.

והוא העניש אותם גם. באותו עונש הוא העניש אותו,

הוא העניש אותם.

אז איך אפשר? אפשר לעשות עונש אחר?

איך אפשר לבודד בין זה לזה?

זה אין עוול של הקדוש ברוך הוא.

מה פירוש אין עוול של הקדוש ברוך הוא?

יש אחד שהתחייב על פי מעשיו בעונש מוות.

התחייב.

מה עושה הקדוש ברוך הוא?

אם הוא יוציא אותו להורג

על פי מעשיו,

אז שוב פעם ייגרם

נזק גם לסובבים.

מה עושה הקדוש ברוך הוא? לא.

מחכה עד שכל הסובבים, אשתו, בניו, הוריו, אחיו,

קרוביו, מכריו, שכניו, ידידיו,

עד שכל אלה שסביבם יהיו ראויים לרמת הצער שייגרם להם בגין מיתתו,

רק אז יחיל הקדוש ברוך הוא את העונש עליו.

אם יהיה אחד,

אחד,

אפילו אחד רחוק, לא קרוב, רחוק,

שאם יתברר לו שפלוני נהרג והוא יצטער ולא מגיע לו כי הוא צדיק, ולא מגיע לו שיהיה

את הצער הזה שהוא שמע באותו יום,

הקדוש ברוך הוא ימתין עד שאותו צדיק ייכשל במשהו שיהיה ראוי לאותה רמה, ואז יוציא.

כמו שכתוב אצל

רבי יהושע בן לוי,

כל יום היה מתגלה אליו אליהו הנביא,

כל יום,

רבי יהושע בן לוי,

זכה להיכנס חי לגן העדן.

הוא אחד מעשרה.

ברבי יהושע בן לוי,

שלושה ימים לא הגיע אליו אליהו הנביא.

לאחר שהגיע, שאל אותו מדוע מר לא בא.

אמר לו, משום שלפני שלושה ימים אריה

הקיש אדם במרחק שלוש פרסאות מביתך,

ואם זכותך לא הגנה עד שם,

אתה לא ראוי שאני אבוא אליך כל יום.

אתם שומעים?

זאת אומרת,

יש אדם

שהזכות שלו יכולה לגונן.

אם במשפחה קורה אסון,

כתוב,

אם מת במשפחה מת, תדאג כל המשפחה.

אם מת בחבורה,

נגיד יש חבורת לומדים,

או חבורה אחרת, מת מת,

תדאג כל החבורה. למה שידאגו?

מה זה נוגע אליהם?

אלא שכיוון שלא הייתה בהם הזכות, באחד מהם,

לגונן ולעכב את דינו של זה, נכון, הוא בדינו מת.

אבל אם הייתה להם את הזכות, היו מעכבים בלא מת.

אז כיוון שהוא כבר מת,

סימן שאצלהם כבר נפקעה הזכות הזאת שיכולו להגן עליו, והם צריכים לדאוג גם כן.

זאת אומרת, הקב' ברוך הוא לא עושה עוול. אז כשאנחנו רואים את הפיגועים הכי קשים,

במקרים הכי נוראים, ורואים ילדים, ילדים,

אז צריך לדעת שיש חשבון לכל דבר, ואין עוול.

רק ילדים

עד גיל 13 לא חייבים במצוות, ובנות עד גיל 12 לא חייבות במצוות, ומי שנפטר, נהרג, נרצח, לא משנה מה,

זה לא על עכשיו, כי הוא לא חייב בכלל במצוות. הוא בכלל לא חייב במצוות.

זה רק על גלגול קודם שלו,

שהיה אדם, נגיד, בעולם קודם,

והוא היה צריך להתגלגל עוד פעם להשלים את התיקון שלו,

והוא מגיע בגוף חדש,

ואז הוא צריך לבוא בשביל לעבור את התיקון הזה, ובזה נגמר הסיפור.

אבל, אבל,

מביאים אותו להורים כאלה,

שעל פי מעשיהם הם ראויים לאותה רמת צער שתיגרם להם בגין מיטתו, שהיא בחשבונו הקודם,

ולכן הקדוש ברוך הוא עושה את משפטיו,

משפטי השם אמת צדקו יחדיו, ביחד.

זה וזה,

איתו הוא מתנקה.

אם הם מצדקים את הדין עליהם, עושים צידוק הדין, מקבלים עליהם את מה שהם קיבלו,

אז גם להם מתחפר על מה שהם היו חייבים.

ואז הקדוש ברוך הוא,

בשני המקרים האלה, פותר עניין משותף של שניהם,

וכך משפטי השם יוצאים בצדק ובדין.

במוצאי שבת האחרון ניגש אל היהודי בבית הכנסת ואמר לי,

אני רוצה להודות לך.

על מה?

אמר לי, לפני שלושה חודשים ביקשתי ממך ברכה,

שהבן שלי, האברך החשוב,

שהוא בן 26,

ניסה הרבה בשידוכים ולא הלך.

והחלטתי שזהו, אני מבקש ממך שתתפלל עליו.

הוא אומר, ואז בירכת אותו, וברוך השם, אחרי חודש הוא הכיר,

ועכשיו אנחנו שלושה חודשים, הוא יתארס,

ובעזרת השם, בקרוב החתונה,

ואני רוצה להודות לך על זה.

אמרתי לו, בדיוק אתמול למדתי שכתוב,

עת ללדת ועת למות.

שלמה המלך אומר,

עת ללדת ועת למות.

וזה פלא, שלמה המלך, החכם מכל אדם,

מה הוא אומר? דבר שכל תינוק יודע, שיש זמן שנולדים, יהיה זמן שמתים.

מה?

בטח אם זמן מתים.

אלא שלמה המלך אמר דבר חוכמה גדול ביותר,

ההפך ממה שבני האדם חושבים.

מה אמר שלמה המלך?

הוא אמר ככה, יש אישה עקרה, לדוגמה, והיא לא יולדת.

אז היא הולכת ומנסה טיפולים, היא מנסה רופאים, והיא שואלת מחצת חכמים, היא הולכת להתברך על ידי רבנים, היא פונה לצדיקים,

ולא הולך.

ועשר שנים אין.

בסוף היא מגיעה לאדם מסוים, והיא מבקשת ממנו שיברך, הוא מברך,

והופ!

ברוך השם, ברוך השם, אחרי עשר שנים.

אז מה היא אומרת עם בעלה?

לא חבל על העשר שנים, היינו הולכים מההתחלה אליו, והיינו חוסכים את כל הצער.

אומר שלמה המלך, לא, עת ללדת, יש עת.

זמן

שנקצב בשמיים,

מתי היא תלד?

רק מן השמיים, כשמגיע העת,

יש עוד חשבון לקדוש ברוך הוא.

מי יהיה זה שיהיה מחובר לעת הזאת?

לדוגמה, אם זה צדיק,

בשביל שיתקדש שם שמיים גם על ידי המעשה,

בשביל שיראו שמי שקרוב לשם,

אז הברכות והתפילות שלו מועילות,

ואז ידבקו באורחותיו,

יתקנו את מעשיהם, זה עוד חשבון.

אבל לא, זה הגורם.

הגורם זה העת הגיעה, שנקצבה בשמיים.

עת ללדת,

עת למות.

רואים לוויה, ניגשים.

מי זה?

פלוני אלמוני.

בן כמה?

85. אה, 85. ברוך השם, הגיע לגבורות, ברוך השם.

מנוחתו עדן, מנוחתו עדן.

ואם אומרים

שהוא בחור צעיר בן 27,

מה היה לו?

מה היה לו?

לא היה לו כלום.

אומר שלמה המלך, לא היה לו כלום.

עת למות.

בשמיים קבעו מתי העת למות.

אחר כך קבעו שכשהוא ימות זה יהיה ממחלה, מתאונה, מפיגוע, מככה, מככה, מככה.

אבל למות קבעו לו עת.

יש עת.

עת.

וזה ההפך ממה שתופסים בני אדם. בני אדם מחפשים את הסיבות הטבעיות. מה גרם ללידה?

מה גרם?

איך זה היה? אה, מה הוא אמר?

מה את אומרת? ככה הוא עשה?

אה,

לא.

לא, אומר שלמה, לא.

עת ללדת ועת למות, זה נקצב בשמיים.

אז יש עת

שהוא נקרא יום המוות,

מיום היוולדו,

מיום שהאדם נולד, כבר נקבע לו יום מותו,

כמה יסח עייו.

ויש אדם שמת

טרם עיתו.

לדוגמה, רשעים לא יחצו ימיהם, אפילו מחצית ימיהם

הם לא עוברים.

זאת אומרת, היה מגיע להם יותר.

למה הם לא חוצים אפילו את המחצית?

נגיד הוא צריך להיות 70, הוא לא יגיע ל-35.

לא יחצו, אפילו מחצית לא יגיעו. למה?

בגלל העוונות שהם עושים.

וכשהם עושים עוונות, אז החיים שלהם מתקצרים לפי העוונות, כי כל ראש השנה קובעים.

פלוני אלמוני נגזר למיתה, פלוני אלמוני נגזר למיתה.

אבל לא רואים את כל הרשעים מתים באותה שנה.

מה זה נגזר למיתה?

אומר הרמב״ם, אחת מהמיתות,

זה שקוצבים לו,

יורד לו שלוש שנים,

יורד לו חמש שנים,

יורד לו 12 שנים,

יורד לו 15 שנה.

פתאום הוא מת בן 21, לא נשאר לו. למה?

כל פעם נפסק לו מיתה, ירד, ירד, ירד, עד שלא נשאר.

זאת אומרת, צריך להאמין, זה הולך עם עט.

שאלתי אותו עכשיו,

הארוסה של בנך, בת כמה היא?

אמר, בת 20. אמרתי לו, אתה רואה ששלמה המלך צודק.

אם היית בא אליי בגיל 20 כשבנך יצא לשידוכים,

והיית מבקש ממני שאני אתן ברכה,

זה לא היה פועל.

למה לא היה פועל?

כי הוא לא יכול להתחתן עם בת 14. היא הייתה אז בת 14. וכיוון שבשמיים מכריזים 40 יום ליצירת הוולד, בת פלוני לפלוני,

כבר נקבע בשעת היצירה של הוולד,

מי תהיה זו שהוא יתחתן איתה?

והיא רק בת 14,

ואי אפשר להתחתן עם בת 14, והוא בן 20,

אז הוא צריך לחכות עוד שש שנים עד שתגדל ותהיה בת 20. לכן הגעת אליי בגיל 26. אבל לא אני הגורם,

העט הגורם.

כשאדם יודע דברים כאלה, החיים נראים אחרת,

אחרת לגמרי.

וכשאדם יודע את הפטנטים,

שאני קורא להם לצורך העניין פטנטים,

הוא יכול להאריך חיים של בני אדם.

כי אם אתה רואה אדם שחולה מסוכן,

ואתה רואה אדם שיש לו מחלה מסוכנת,

ואתה רואה אדם פצוע קשה,

אפשר לבטל את הגזרה.

איך אפשר לבטל את הגזרה?

אם הסובבים יגרמו שלא יהיה עוול. איך לא יהיה עוול?

אם הם נהיו יותר צדיקים וקיבלו על עצמם תשובה,

וקיבלו על עצמם עוד מצוות, וחילקו צדקה,

ועשו כל מה שרק אפשר,

אז אי אפשר לגעת בו.

אי אפשר לגעת בו.

למה?

כי אם הם עשו מעשים שהם כבר לא ראויים לקבל גם הם את הצער,

הם יכולים להחזיק אותו בחיים.

כתוב צדיקים,

צדיקים מסוגלים לבטל גזרה של מוות ושל עוני, ועוני זה גם כן מוות,

כי עני חשוב כמת.

איך הם מבטלים את זה?

אז כתוב, כשיש גזרה בשמיים,

איך יורדת הגזרה למטה לעולם הזה? עם אותיות.

לדוגמה, אדם נגזר עליו מוות, אז מה יורד? יורדות אותיות מוות מוות.

אותיות מוות יורדות מן העולם העליון, והופ,

תופסות את הבן אדם.

מה עושים צדיקים? הם יודעים את הסוד הגדול,

ואז הם לוקחים אות אחת, אות אחת, עין, עין,

ומכניסים אותה בתוך אותיות מוות,

ואז נהיה אותיות מעות, מעות זה כסף,

צדקה תציל ממוות,

ואז פודים אותו ממוות.

אז זה אומר הפסוק,

הינה עין השם על יראב,

מה ההמשך, אתם יודעים?

הינה עין השם על יראב,

מה?

להציל ממוות נפשם ולחיותם ברעב.

הינה עין השם, עין זה עין,

הינה העין,

עין השם

על יראב.

אלה שהם יראי שמיים צדיקים יודעים לקחת את העין,

להציל ממוות נפשם ולחיותם ברעב.

זאת אומרת, מי שיודע את התורה הקדושה ומשתמש איתה על פי מה שהקדוש ברוך הוא הנחה אותנו,

יכול להציל אנשים גם ממוות.

כתוב, צדקה תציל ממוות.

ואנחנו נתנו עכשיו בפורים זכר למחצית השקל.

ולמה נתנו בני ישראל מחצית השקל?

מחצית זה אותיות מ, ח, צ, י, תו. האות האמצעית, צדיק,

כנגד הצדקה.

האות הראשונה, מ, האחרונה, ת, ביחד מת.

השנייה, ח, והשנייה מהסוף, י, חי.

מת, חי.

צדקה באמצע.

אדם בין חיים למוות,

צדקה תציל ממוות.

מי שקרוב לצדקה, מי שקרוב לצדקה,

חי.

מי שרחוק מן הצדקה, כמו האותיות, מת.

לכן, כתוב, בית שלא פתוח לצדקה,

פתוח לרפואה.

את הכסף שהיה יכול לתת לצדקות, הוא ייתן לתרופות.

ועל זה אמרנו היום חידוש.

כתוב,

על מזוזות ביתיך,

כן? ובשעריך למען ירבו ימיכם.

אריכות ימים תלוי במזוזה.

מזוזות ביתיך, מזוזות זה אותיות,

זז מוות.

זז זה גם מלשון זוז, זוזים זה כסף.

אם יש זוזים בבית, בכניסה, כשבא עני ודופק,

כמו שאומר הזוהר הקדוש,

היה מסכנה דשדר קודשה בריכו דורונה איהו.

זה המסכן שעומד אצלך בדלת בפתח ודופק,

מבקש ממך את הצדקה,

זה דורון, זו מתנה שהקדוש ברוך הוא שלח אליך הביתה. למה?

יכול להיות שיש גזירת מוות, חלילה?

וכדי לפדות אותה, הוא שולח עני ומסכן, אתה מחיה אותו, כי עני חשוב כמת.

ובשעה שאתה נותן לו צדקה,

אתה מחיה מת, כי הוא מת, והצדקה מחיה אותו. צדקה תציל ממוות מידה כנגד מידה.

אתה הצלת ממוות, תנצל ממוות.

אז זז מוות זה גם זוזים.

יהודים יקרים,

אם אדם יודע את התורה הקדושה ומשתמש באורחותיה,

יש לו את כל הכלים להצלה בכל מצב.

אז אם העם הזה יבין את הכוח של התורה הקדושה,

ויחליט שהוא חוזר לאבא שבשמיים, ויעשה רק דברים טובים ומצוות נפלאות,

ויסלק את עצר העם מהבית ואת הטמבלוויזיה ואת כל הלכלוכים,

ויתחיל ללמוד שיעורי תורה קבועים, וישמור על גדרי הצניעות,

ויסתום את הפה במקום שצריך, כגון בבתי כנסת ובתי מדרש, יתאפק, יש את הרחוב, דבר בחוץ, תצא החוצה, תצא החוצה,

ותדבר בחוץ, אם אתה רוצה לדבר, ולא בזמן התפילה,

ותשמור על איכות המדרש ותכבד את הקדוש ברוך הוא,

אז הקדוש ברוך הוא יכבד אותך, כמו שהוא אמר, כי מכבדי אכבד

ובוזי יכלו.

את המכבדים שלי, אומר הקדוש ברוך הוא, אני אכבד אישית.

אבל אלה שבוזים את שמי,

אני לא צריך אפילו לבזותם,

הם יקלו מעצמם, יהיו קלים בעיני כל הבריות בעצמם.

יהודים יקרים, להיות קרוב לקדוש ברוך הוא זה האושר הכי גדול.

להיות קרוב לאבא שבשמיים ולבקש ולקבל, אין דבר יותר חשוב מזה בעולם.

היה לי מקרה ברמלה, ביקשו זוג לעשות הרצאה,

ואז הם ביקשו מאחד האנשים שלנו שיעזור להם להכין את ההרצאה.

אז הוא פנה אלי ואמר אם לעזור להם או לא, כיוון שהם עושים את ההרצאה,

הם כמדומני 22 שנה לא נפקדו,

והם רצו לעשות שיהיו להם זכויות.

אז אמרתי לו, לא, אל תעזור להם, תגיד להם שאתה לא עוזר,

כיוון שיש עניין שהם יטרחו כמה שיותר בעצמם.

שהם יטרחו כמה שיותר בעצמם.

למה יש עניין שייטרחו?

כתוב בספרים הקדושים שיש ייסורים,

ייסורים לכל אדם נקצב בראש השנה,

כמה תהיה כמות הייסורים שהוא יקבל השנה. כמו שקוצבים לאדם את המזונות לכל השנה,

קוצבים גם את כמות הייסורים לכל השנה.

וחפץ חיים זכר צדיק הקדוש ברוך הוא אומר שכיוון שגוזרים את כמות הייסורים,

אדם יכול להחליף ייסורים מן השמיים בייסורים שהוא יבחר.

אם אדם יקבל על עצמו מנת ייסורים,

הוא בעצמו,

אז זה יהיה חלק מהייסורים באותו חשבון, כי הייסורים זה ייסורים.

רק מה,

אם הוא יבחר לעשות ייסורים שיש בהם מצווה,

נגיד הוא הולך,

אוסף כסף,

קמחא דפסחא,

כמו שהיהודי היקר שמארגן כאן את הערב ועשה את ההרצאה הזאת,

מארגן קמחא דפסחא,

ונותן לאנשים עניים,

וכמו שרבי יצחק וקנין,

חבר הכנסת,

עושה 10,000 מנות,

מחלק לעניים ולמשפחות,

ונותן לי גם כן קצת לחלק,

יהודי יקר,

אנשים כאלה שרצים וטורחים חודשים,

בייסורים, זה מאמץ ואחריות, ולבקש ולהתבזות והכול,

והוא עושה את הכול בשביל להגדיל תורה ולדירה ולעזור לאנשים שצריכים עזרה,

מה קורה?

הייסורים האלה יורדים מהחשבון

של הייסורים השנתיים שהיה אדם צריך לקבל.

על ייסורים כאלה שהם של מצווה, כתוב כפונצה ערה אגרה, לפי הצער ככה שכר,

וכתוב שגדולה אחת בצער ממאה שלא בצער, אז מקבלים פי מאה שכר,

ומקבלים שכר, מקבלים שכר על המצווה. ככה אם היה מקבל רק ייסורים מן השמיים, אין שכר.

רק יש מרוק עוונות,

אבל שכר אין על זה.

אדם שחולה, לא מגיע לו שכר.

אבל אם הוא החליט לעשות איסורים בעצמו,

מחלות הוא כבר לא צריך,

והאיסורים הם של מצווה, שכר הוא מקבל לפי מאה.

לכן אומר דוד המלך עליו השלום, אך טוב בחסד ירדפוני כל ימי חיי, ושבתי בבית ה' לאורך ימים. ושואלים חכמים,

מה זה הלשון הזה שדוד המלך אומר, ירדפוני?

ירדפוני זה לשון קשה, רודף, רודף.

אך טוב בחסד ימצאוני,

אך טוב בחסד יבואוני.

למה ירדפוני?

אלא הוא אומר, כיוון שמנת האיסורים של אדם חייבת לרדוף אחריו,

ולבוא לו המנה של האיסורים שנקצבו בראש השנה.

אז דוד המלך מבקש,

אם כבר צריכים לרדוף אחר האיסורים,

שיהיו של טוב ושל חסד.

אך טוב בחסד, אין בעיה, שירדפוני,

אבל של טוב וחסד, ובזכות זה,

ושבתי בבית ה' לאורך ימים, עוד אני אקבל על זה גן עדן גדול.

אותם הזוג, 22 שנה עשו את ההרצאה,

ביקשו בסוף ברכה לפני כולם,

קיבלו ברכה.

קיבלו ברכה.

ברוך השם,

אחרי שלושה חודשים מצלצל אליי היהודי,

אשתו נפקדה 22 שנה.

אשתו נפקדה,

ויש לה בבטן תאומים.

ולמה הוא צלצל אליי?

כי הוא אומר שהם הלכו לבדיקה באולטרה סאונד,

ואמרו להם שלא שומעים את הדופק.

אז הוא מבקש ממני שאני אברך עוד פעם.

אמרתי לו, תשמע, יהודי יקר,

אני אתן ברכה בעזרת השם יתברך,

אבל אתה צריך לשמוח, לשמוח, לשמוח, לשמוח, לשמוח.

למה?

הקדוש ברוך הוא חייך אליך.

אתה חשבת שהקדוש ברוך הוא לא שם לב שאתה קיים, אה?

לא, הוא יודע שאתה קיים.

אתה רצית אחד, הוא הביא לך שתיים,

הביא לך שתיים.

יש אלוקים בשמיים.

אחרי שבוע ימים, השניים נפטרו.

הוא בא אליי למשרד.

אמרתי לו, אמרתי לך, הקדוש ברוך הוא חייך אליך.

22 שנה הוא לא הביא לך ילדים,

יש לו חשבון למה לא.

אתה הפצרת והפצרת ודפקת שערי שמיים, רצית בכל אופן.

הקדוש ברוך הוא אמר,

אם אתה חושב שאני לא יודע שאתה רוצה ואתה קיים, אני אביא לך.

כמה חשבת אחד, הביא לך שתיים.

אבל יש לו סיבות למה אתה לא צריך.

עת למות.

הקדוש ברוך הוא לקח אותם טרם יציאתם.

מה החשבון בשמיים?

אנחנו לא יודעים.

ויש אנשים שבגלגול מסוים לא צריכים להביא ילדים, לא צריכים להביא ילדים.

לא צריכים. לא, התיקון שלהם משהו אחר.

בגלגול קודם היה להם, עכשיו לא צריכים.

אבל הקדוש ברוך הוא חייך אליך.

האמנת, פעלת, עשית,

לא אכזב אותך להראות לך שהוא קיים, רואה, שומע.

אבל מה טוב לך,

הוא יודע.

ואם הוא החליט שלא,

תברך אותו.

כשם שמברכים על הטובה, כך מברכים על הרעה.

יהודים יקרים, הקדוש ברוך הוא אין רחום וחנון.

הוא אוהב אותנו יותר ממה שאנחנו אוהבים את עצמנו,

אפילו שאנחנו אגואיסטים.

הוא יודע מה טוב לנו.

והקדוש ברוך הוא, גם במצב הקשה והאיום והנורא שבו אנחנו נמצאים,

זה אבא רחמן שדופק על דלתותינו, שנתבונן,

שבלית ברירה אנחנו נכנסים למצבים האלה מרגע לרגע יותר קשים,

כי אנחנו חרשים מלשמוע את מה שהוא מבקש.

ואמרתי לכם, אתם זוכרים בהצעה הקודמת,

כל דודי דופק,

פיתחי לי, אחותי רעייתי, יונתי תמתי. אתם זוכרים שאמרתי לכם?

בהתחלה הוא דופק חלש,

לא שומעים הוא דופק יותר חזק, לא שומעים עוד יותר חזק, בסוף פורץ הדלת נכנס.

בהתחלה הוא דפק מגילו חלש, חלש, טור, טור, טור,

זה מה שהיה בהתחלה. חודש ראשון לא היה הרוגים, לא כלום, רק טור, טור, לא הבנו. דפק יותר חזק, מרגמות פצמרים, פבום, טע, טע.

לא הבנו, לא הבנו.

אחר כך, מה, רחמנא ליצלן, דולפינריום, סברו,

אחר כך חיפה, ירושלים, אחר כך עמנואל,

אחר כך מאה שערים.

אנחנו לא מבינים.

בסוף יפרוץ את הדלת וייכנס לבפנים, לכל בית. אתם זוכרים שאמרתי לכל בית?

כי חירשים, חירשים, לא שומעים, צריך לנער אותם.

אז יושבים אנשים בשדרות,

וקסאם מגיע למרפסת.

זה לא חזון למה שעתיד להיות,

כי יש להם קטיושות ויש להם דברים יותר,

ואין להם בעיה להעביר גם דברים יותר. זה תלוי רק אם הקדוש ברוך הוא יאפשר, זה הכול.

לא הם מזיזים.

אם השם רוצה, תופסים את קארין A. אם השם לא רוצה, אז הם מעבירים מה שהם מעבירים.

הכול תלוי בשחרור הרצועה אצל הקדוש ברוך הוא. אף אחד אחר לא קובע, לא שב״כ ולא מודיעין ולא ממוקד ולא בטיח.

דבר אחד רק, השם רוצה,

לא נפגעים.

הוא רוצה, לא יעזור שום דבר.

אנחנו צריכים לדאוג שהקדוש ברוך הוא ירצה לבטל את הגזרות.

אז הוא אומר, הוא אומר איך, הוא אומר איך, הוא אומר

לו עמי שומע לי,

ישראל בדרכי יהלכו,

כמעט אויביהם אכניע, ועל צריהם אשים ידי.

אם תשמעו לי, תלכו בדרכים שלי,

אני את כל האויבים שלכם,

אני כמעט, כמו מעטים, כלום,

ככה, רק מעיף את כולם.

אני אסכסך אותם בינם לבין עצמם,

הם יריבו ביניהם, ייהרגו אחת השנייה, הם יעשו את הכול, חרבם תבוא בלבם, בקשתותם תשברנה.

אנחנו נשב בצד ונשמע את החדשות.

אבל זה אם עמי שומע לי וישראל בדרכי יהלכו, אם לא,

אז הקדוש ברוך הוא אמר מפורש,

אם תבו ושמעתם,

טוב הארץ תאכלו,

ואם תמאנו ומריתם, חרב תאוכלו.

אם אתם תאכלו ותשמעו לי,

אני אתן לכם כל טוב,

כל טוב.

הכנרת תעלה במהירות,

היבול יהיה נפלא,

התיירות תגיע, הכסף לא יחסר,

מה שתרצו אני אתן לכם.

אבל אם לא, חרב תאוכלו.

אם תמאנו ותמרו את פי ותעשו מרי כנגדי,

חרב תאוכלו.

לכן אמרתי, ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי, אם אתם שלי, לי, שלי,

אם לא של נבוכדנצר וחבריו.

יהודים יקרים,

החיים של כל כלל האומה הישראלית היום תלויים בכל יהודי ויהודייה שיושבים כאן.

כולנו באותה סירה.

כל אחד צריך אחריות אישית.

כל אחד יש לו במה להתחזק,

כל אחד יש לו במה להוסיף בקיום תורה ומצוות,

גם החרדים ביותר וגם אלה שיושבים באוהלה של תורה.

אין אדם שלא יכול להוסיף עוד.

בשלי הסער הזה, אמר יונן הנביא,

הוא לא תלה את הסערה שהאונייה חישבה להישבר בעובדי עבודה זרה שהיו שם, שהאמינו בפסלים.

הוא אמר, בשלי הסער הזה. אני, אני פה.

והוא נביא,

והוא צדיק,

והוא נבחר על ידי ה'

והוא תולה את זה בעצמו.

גם אנחנו יכולים לתלות בשקט גמור

שהסער הזה, גם בשלי, של כל אחד ואחד מאיתנו.

וכל אחד צריך לראות איך לעשות להקטין את התבערה עד שהיא תיקווה.

זה רק על ידי חזרה בתשובה של כלל הציבור,

של חיזוק איש את רעהו.

כל אחד

ייקח כמה שיותר חומר,

יפיץ יותר חומר, ידבר על ליבו את האנשים,

יסביר ששעה קשה לא יעזור שום דבר.

לא סיסמאות, לא אסטרטגיות,

לא מצביעים.

שום דבר לא יעזור.

רק אבינו שבשמיים.

רק עליו אפשר להישען.

רק הוא החזיק אותנו 3,300 שנה.

עוד מעט נשאר בסדר, בעזרת ה' אנחנו נגיד שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו,

והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם. רק הוא, בכל הדורות, היחידי שהציל אותנו ועמד איתנו תמיד.

לפי הגזרות שעבר העם היהודי, הוא היה צריך להתאדות מזמן.

אבל צור ישראל לא ישקר.

ואנחנו קיימים כמו הבטחה,

לא מאסטים ולא געלתים לכלותם, להפר בריתי איתם, נאום השם.

אפילו שיש פעמים שאני מואס במעשיהם.

אפילו שלפעמים אני כבר מגעל ממעשיהם.

הוא אומר, זה לא יהיה עד כדי כך, לכלותם.

לכלותם כליה לגמרי, שיעלמו לו.

זה אני נשבע, אומר הקדוש ברוך הוא.

אומר, חציי קלים מהם אינם קלים.

לכן אומר הפסוק, חציי אכלה בם.

את החצים שלי אני מכלה, אבל בם, הם עדיין קיימים.

החצים יאכלו,

המכות והאיסורים יאכלו, ועם ישראל עדיין יהיה קיים.

3,300 שנה אנחנו מקבלים מכות. לא מספיק?

מספיק, אני חושב, לא?

מה צריך? רק לקום ולהחליט.

חוזרים לאבינו שבשמיים.

למה אחרי טילים ופגזים וגרעיני וביולוגי וכי? למה אחרי? למה? אי-אפשר לפני?

זה מה שאנחנו צריכים להחליט, יהודים יקרים, וזה מוכחנו לעשות.

למי שיש שאלות, בבקשה.

כן, יש פה שני מיקרופונים, למי שרוצה לשאול.

אם הכול ברור ואין שאלות,

אני רוצה לשמוע מהציבור הקדוש מי מוכן לקבל על עצמו מצוות נוספות,

או התחזקות, או משהו שהוא מקבל על עצמו בשביל כלל ישראל. וכל יהודי שקם ואומר מה הוא מקבל על עצמו,

זה ייתן כוח לעוד אחרים שיקומו אחריו, והזכות של הראשון תהיה של כל אלה שיבואו אחריו, של השני, של כל אלה שיבואו אחריו, וכן הלאה.

וככה אנחנו נעשה דברים באופן מעשי ולפועל.

מי מוכן לקבל על עצמו מהיום

דברים נוספים, בעזרת השם יתברך?

כן, מה כבודו?

מה?

ללמוד יותר תורה.

ללמוד יותר תורה, בזמן, כמה בזמן יותר?

עדיין אפילו ברבע שעה. רבע שעה יותר תורה, ישתבח המורה, אשריך. מי עוד?

מי עוד? רבע שעה, אם הייתם יודעים מה זה עושה.

מי עוד מקבל על עצמו? אתה לידו, הנה, החרדים התחילו אשריהם.

ללמוד שעה?

מה ללמוד?

ללמוד הביתה. ללמוד כל יום שעה נוסף ממה שלמדת.

ברוך תהיה ותזכה לכל מיני דמייטה.

כן, מה עוד?

מי עוד מקבל על עצמו חיזוק או מצוות?

לקיים.

כן, הינה, יהודי יקר.

הוא ילך ללמוד מעכשיו תורה בבית כנסת, אשריך,

ולסגור את הפה בשעת האלימות והתפילה. כן, הינה, יהודי פה.

כן, מה הוא מקבל?

מי עוד?

אני, אני.

איפה?

כן, למעלה, כן. להניח תפילין כל בוקר. להניח תפילין כל בוקר, אשריך אשריך, אשריך.

מי עוד?

הינה, עוד יהודי יקר, בחור צעיר, כן.

הוא מקבל על עצמו לימוד זכות על עם ישראל. על כל ישראל. על כל ישראל כולם ו... על כולם, על כולם. ברוך תהיה.

מי עוד?

הינה, יהודי יקר, כן. ואיך מולטים את הטלוויזיה ושומרים על שלום בית?

איך זורקים את הטמבלוויזיה ושומרים על שלום בית? כשזורקים את הטמבלוויזיה, נהיה שלום בית.

תגיד לאישה שעד עכשיו נכשלת בראייה אסורה ועכשיו היא תרוויח, כשאתה לא תוכל לראות דברים אסורים. זה כבר שלום בית.

זהבה בת סוזן מקבלת על עצמה לא לראות טמפלוויזיה בשבת ובעזרת השם תזכה לזרע חי וקיים.

איך מקימים את האבא הזה בעזרת השם שיחזור בתשובה שלמה?

איך עושים שהאבא הזה יחזור בתשובה שלמה?

שהאבא יבוא לפה ויתן לו ציצית וסט של קלטות וידאו בעזרת השם. בכבוד.

כן, כבר, תכף. הנה, הראשון, אשרה ואשרה חלבו.

חזר! הופה!

אמן! חזק וברוך! תזכה לכל טוב!

הנה, קח את זה.

אשריך.

כן, מי מקבל עליו עוד? הנה, עוד יהודי, כן?

לחלק 500 קלטות של אבו יצחק בתיבות דואר. לחלק 500 קלטות שלנו בתיבות דואר, אשריך ואשריך חלקך.

הנה, בחור צעיר, כן.

לזכות את החברים שלו, להניח תפילין, אשריך ואשריך חלקך.

הנה, אבא ובן מתנשקים, אשריהם ישראל.

הנה, שלום בית.

מי עוד?

תכף. מי זורק את הטבלוויזיה? מי יש לו אומץ לזרוק את הטבלוויזיה מהבית?

מי יש לו אומץ לרסק אותה ככה מהמרפסת?

טראח!

מי?

כן.

קלריס בת מרים תזכה ללכת כל שבת לבית כנסת.

מי עוד?

מי עוד, בעזרת השם?

תכף, שאלות? תכף. כן, מי עוד?

את, כן.

היא מוסיפה בקריאת מזמורי תהילים בכל יום בשביל כל עם ישראל, בעזרת השם. אשריך.

מי עוד?

בואו תראו, אתם הולכים לאט-לאט, רק שנייה, אבל אני אלמד אתכם פטנט.

אתם יודעים שאני, יש לי, ברוך השם, סייעתא דשמיא.

אני מסוגל, מסוגל,

היום, היום, פה, תלוי בציבור, אם הוא ראוי או לא,

אני מסוגל להביא לכם לפה את אליהו הנביא זכור לטוב,

שיבטיח לכם עולם הבא.

מסוגל להביא לפה את אליהו הנביא זכור לטוב,

שיבטיח לכם עולם הבא.

אם אני הייתי מסוגל להביא לכם את אליהו הנביא זכור לטוב, שיבטיח לכם עולם הבא.

והוא היה בא.

והיה מבקש מכם שני דברים קטנים. הייתם עושים או לא עושים? כן. עוד פעם, עושים או לא עושים?

אליהו, זכו לטוב, נמצא כאן.

נמצא כאן.

אתם היום התפללתם בבוקר, נכון?

מה אמרתם בסוף התפילה?

תנא דבי אליהו,

כל השונה הלכות בכל יום, מובטח לו שהוא בן העולם הבא. מי מבטיח?

אליהו הנביא מבטיח.

שמי שילמד כל יום, אבל כל יום,

שתי הלכות,

הוא מבטיח לו שהוא יהיה בעולם הבא.

הבאתי לכם את אליהו או לא?

מי מוכן, בעזרת השם יתברך מהיום, כל יום, ללמוד שתי הלכות, שירים את היד?

כל מי שמוכן, הבטחה של אליהו שהוא בן העולם הבא. תזכרו, לא אני מבטיח, אליהו, תרימו את היד.

אליהו הנביא, תרימו את היד. שתי הלכות כל יום.

שתי הלכות כל יום. השתבח המורא.

יש פה עשרות רבות של ידיים שהורמו.

אשריכם ואשרי חלקכם צילמו אתכם בשמים.

הזכות הזאת, גדולה בשביל עם ישראל,

תעמוד לכם ולכלל ישראל. מי עוד מקבל על עצמו?

מה אתה לוקח עליך?

זה אמרנו. מה עוד?

מה עוד?

לקרוא תורה בכל יום, כמה?

לתרום.

כמה כבודו תורם קלטות לטבריה?

אלף, מה?

אלף קסטות וידאו.

אשריך ואשרי חלקך.

אלף קלטות וידאו תורם היהודי היקר וממיאמי ביץ'.

זה לא יהודי סתם, זה יהודי ממיאמי ביץ'.

אז רק ברור.

אלף וידאו לטבריה.

כן.

כן, יש לו שאלה. בבקשה.

באמת שזו לא שאלה.

זו הפעם הראשונה שאני שומע אותך.

הפעם הראשונה שאימדתי לך זה היה לפני 18 שנה.

שכונת רמת שוקמה ברמת גן.

זו פעם שנייה.

מאז, במקצועי, שאלת מה אפשר לתרום.

אז במקצועי אני עורך דין,

ואני מוכן לתרום מעשר

כל חודש.

אשריך ואשריך חלקך.

אני מקווה שאתה עורך דין מצליח.

אל תדאג. אומרים שמעשר זה אותיות של השיר.

אז המעשר זה מהשיר.

בעזרת השם, אני מאחל לך תיקים טובים ונכבדים,

כשרים,

ובעזרת השם יתברך, המחסר הזה יעשיר אותך.

ברוך תהיה.

מי עוד מקבל על עצמו? כן.

הנה בחוץ, שקצועים.

הנה בחוץ, אימן, כמה אתה?

בן 14 מתחייב לא לראות יותר טמבלוויזיה.

חזק וברוך.

כן, מי עוד?

שם למעלה.

להתפלל מנחם הערבית, תצליח. אשריך.

כן, הינה פה.

מתחייבת לא לשקר. אשריה, את לא יודעת מה אמרת.

את לא יודעת מה אמרת.

היה מעשה, היה מעשה,

היה מעשה,

באדם שהגיע לרב ואמר לו, נמאס לי, אני עושה עבירות, אני רוצה לחזור בתשובה, אני לא מצליח,

אני לא מצליח.

אמר לו, מה הבעיה? מה אתה עושה?

אמר לו, תשמע, אני כל פעם עושה כזה דבר וכזה דבר וכזה דבר.

הוא אומר, מה הבעיה? תחליט שאתה לא עושה. תחזור בתשובה על זה,

תתחרט בשביל יעזור.

הלך.

חזר אחרי החודש, אמר, ניסיתי, לא עזר.

לא עזר, כבוד הרב, תן לי עצה אחרת.

אמר לו, אתה יודע מה?

תתחייב שאתה לא משקר.

כבוד הרב, אני לא שקרן.

אם הייתי שקרן,

לא הייתי בא אליך,

ואם הייתי בא אליך, הייתי משקר עליך.

ואני אומר לך מפורש שאני, יש לי בעיה עם גזל.

אני לא יכול לא לגזול.

אני לא משקר עליך, אני לא יכול בלי לגזול.

ויש לי בעיה שלא תטורו, אני לא יכול בלי זה.

לא יכול.

הוא אומר לו, תבטיח לי שלא תשקר,

ואתה תצליח לחזור בתשובה.

אמר לו, טוב, אם הרב אומר שזה יעזור, בבקשה.

הנה, נתן לו תקיעת כף,

שבועה חמורה,

לא משקר.

לא משקר.

חזר, היה לו מכולת.

חוזר, באים לקנות אצלו,

קונים לבנייה,

עולה לבנייה 1.70 שקל,

מקבל 2 שקל, לא מחזיר עודף.

גזלן, הוא לא יכול, מעגל, הכל מעגל.

אז אחד אומר לו, תגיד לי,

אני לא צריך לקבל עודף? הוא אומר לו, כן.

אז למה אתה לא נותן?

הוא לא יכול לשקר.

אז הוא אמר לו, אני אגיד לך את האמת, אני התכוונתי שזה יישאר אצלי.

אז הוא אומר לו, מה?

אז אתה גנב.

אז הוא אומר לו, כן.

הוא לא יכול לשקר.

הוא אומר לו, כן. אז הוא התחיל לצעוק, בואנה, הוא גנב!

הוא גנב!

אז השני אומר לו, מה אתה אומר? אני מכיר אותו, איך אתה אומר כזה דבר?

הוא אומר, למה הוא אומר עליך גנב? הוא אומר, הוא צודק.

אז הוא אומר, מה, גם אותי גנבת? הוא אומר, כן.

מה הוא אומר?

כל הזמן הוא עובר שנים.

ההוא גילה, הבאת את זה, הוא נגמר, הוא לא יכול יותר, לא יכול יותר. אם הוא יגזול, כל אחד ישברו לו את הראש.

הוא מסתכל על בחורה,

אז בעלה מסתכל ואומר לו, הלו, מה אתה עושה?

הוא צריך להגיד לו את האמת.

הוא הבין

שאם הוא לא ישקר,

הוא לא יכול יותר לעשות עבירות,

כי הוא יצטרך להגיד את האמת,

והוא תקעקע, הוא נשמע שבועה חמורה.

זה יציל את כל החיים שלו.

שקר, תדעו לכם.

השקר זה ההפך מהתורה, ההפך מהאמת. הרי תיתן אמת ליעקב, כל התורה היא אמת.

על מה יצר הרע מתבסס? על השקר.

השקר זה המפלט של האדם לעשות עבירות.

אבל אם בן אדם לא היה משקר והיה אומר את האמת בכל עניין,

הוא לא יכול לעשות עבירות, כי יתפסו אותו,

הוא יצטרך להודות.

ומי יכול להודות בכל דבר ודבר שהוא עושה?

לכן, מה שקיבלת על עצמך, את העניין של שקר,

תדעי לך, זה דבר גדול ביותר, ויהי רצון שתעמדי בזה.

כן, עוד מי?

שמה, כן?

לפחות על פרקי תהילים.

לקרוא כל יום?

פרקי תהילים, תצליחי, בעזרת השם יתברך.

מי עוד?

הינה, יהודי פה.

כן, שאלה יש לו.

יש מיקרופון שם.

כן?

זה לא מובעים בכל דרך.

חמישה חניות שמוכיחים זמן חצי,

ולבני סריאן לא מובעים את זה.

הבנתי. זה כואב לי. זה כואב.

אם זה כואב לך, יש לי עצה.

החוק מתיר הפגנות.

קח עוד אנשים שכואב להם, תעמדו מול החנות, תשימו שלטים, תפגינו,

תחלקו רגע.

אתה לא קטן, יש עוד הרבה אנשים שלא רוצים.

אז זה לא שייך לרבנים,

כי אם לא תשיג אנשים שייכנסו להפגנה,

אז זה לא רק הרבנים, זה גם התושבים על הפנים.

אתה צריך להבין.

אתה תיקח שלטים,

תעמוד מול החנות,

תחלק עומר הסברה באיסור החזיר.

דברים של דברי חכמים.

עוד פעם. אה, אתה לא רוצה לעמוד.

אז מה שאתה טוען על הרבנים זה אתה בעצם,

כי אתה לא מוכן לעזור.

נראה אותך שבוע קודם, תן דוגמה לרבנים.

שבוע, קח שלט,

אני נגד חזיר,

תיקח כמה פליירים שיש בהם כתובים איסורים ומדרשים,

תחלק לכל בן אדם שעובר שם, זה הכול.

מתוק. אם אתה לא תעמוד שם, זה שמוכר רוצה להרוויח או לא מעניין אותו לעם, לא נצחק, ולא הקהל שיושב פה.

אתה צריך לעמוד שם ולהשפיע על הציבור, להסביר להם תמיד את העניין.

אין מה לעשות.

הבנתי, אבל לא כל מה שאתה חושב רבנים יכולים לעשות, כי רבנים לא יכולים לפעול מאומה כנגד מה שהחוק מתיר.

הרבנים לא יכולים להגיד לחוק,

תסגור אם החוק מתיר.

רק דעת קהל יכולה להשפיע.

אתה מבין?

היה מיסיון עד עכשיו באחד מארגוני נעמת, שהזכירו להם בבניין שלהם מקום,

והם היו מכניסים אנשים לתוך הבניין של נעמת,

והמיסיון פעל שם, היו עושים שבת

באווירה ידידותית,

המיסיון,

ונכנס לשם אחד הפעילים ובא לשם, כאילו, בא להתעניין,

ואז הוא ראה שאחרי שנכנסה שבת הדליקו נרות שבת. הבנת?

אז הוא קם ויצא החוצה, ואז המיסיון הבין בדיוק שהוא נכנס, ואז זה התפרסם,

ואז התחילו לפעול וללחוץ על חברי הכנסת וללחוץ על נעמת,

ונעמת התנגדה בהתחלה, אבל לא רצתה לפנות אותם,

ואז פנו לכל מיני גורמים וחילקו חומי הסברה וכו' וכו'. בסוף נעמת כתבה להם מכתב שהם חייבים לפנות את הבניין. הבנת?

כשיש דעת קהל בלוחצים, לוחצים, לוחצים, מצליחים,

אבל אם רק אומרים שהוא ילך,

הוא חייב, הוא זה,

הפינג פונג הזה בינתיים הוא מוכר חזיר.

ככה צריך לעשות.

כן.

ערב טוב, אמנון.

אהלן, משה. קודם כול, אתה מכיר אותי.

מהפעם הקודמת, לא?

אבל נעשה אותו חוזה כמו פעם שעברה.

נו.

אין, אתה לא מטיל עליי שום דבר.

אני חיכיתי שאתה תתנדב הפעם. לא,

לא השתנה כלום.

כלום לא השתנה?

חוץ מאשר אני אוהב אותך.

אה, ברוך השם, זה חידוש.

זה חידוש.

אולי היום, בעזרת השם, תשים עליך שכפץ יהודי? עד לכאן. אה, עד לכאן.

אוהב אותך, ואוהב גם את הציבור הדתי.

אשריך, אשריך, אשריך, אשריך,

ככה. אז בואו נשאר אוהבים ככה,

ונקדם עוד את הציבור הדתי, שיתקדם עוד. אבל לא, יש לי שאלה.

אה, מה השאלה?

השאלה היא פשוטה, אבל לא נכון. ברור, איתה אין לך שאלות קשות.

השאלה היא כזו, אמנון.

למה אני צריך להרגיש חצוי?

חצוי בין העולם הדתי לבין העולם החילוני.

אבל טוב לי בשתי העולמות.

כתוב שהעולם הזה ניתן לאחאב בר עומרי.

והעולם הבא ניתן לחנינה בנדוסה.

יותר ברור. אני את המילים האלה קשה לי. ברור. אני רק כותרות אומר, ואחר כך אני מזמין. קשה לי. אם תדבר איתי בעברית פשוטה, יהיה יותר קל. לא למדתי. היה מלך שקראו... לצערי, לא למדתי בכיתה א'.

היה מלך בישראל שקראו לו אחאב בר עומרי,

והוא היה חוטא מאוד ועושה את כל העבירות כולן.

הוא נהנה מהעולם הזה מאוד מאוד.

אדם שחי כמו אחאב בר עומרי,

יש לו את כל העולם הזה.

חנינה בנדוסה,

זה היה צדיק גמור שהיה לו די בקו חרובין מערב שבת עד ערב שבת. הוא היה אוכל רק חרובין.

היה מספיק לו. לא נהנה מהעולם הזה כלום. זה יש לו עולם הבא שלם גמור.

אבל בינונים כמו יצחק, אין להם לא העולם הזה ולא העולם הבא. למה?

בעולם הזה הם חצויים.

אין להם שלמות, כי הם יודעים שהם לא מאה אחוז בסדר. אבל יש לי, יש לי מדי פעם. אל תחלוק עליי. זהו, מדי פעם יש, מדי פעם אין. זה חצוי.

אז בואו נעשה הפרדה קצת. זה הבעיה, יש הפרדה. אתה מכניס לי מילים וקובע לי דברים.

הבנתי. וזה לא מקובל עליי. אבל אתה אמרת שאתה חצוי. כן, אבל יש מקרים שאני מרגיש שלם עם עצמי.

הבנתי. במקרים שאתה שלם,

במקרים שאתה לא שלם, חצוי. כן. אז ממילא אתה לא שלם.

אז לכן... לא, זה אתה אומר.

אתה אמרת שיש רק מקרים שאתה שלם. כן,

מקרים ספציפיים.

או, ספציפיים.

בחלק אתה לא שלם.

אני רואה שאתה מקבל תמיכה ועידוד.

כל הקבוצה פה איתי, ברוך השם. אה, כבר החבר'ה הבאת? כן, אז מה, צריך כוח איתך, אני לבד לא יכול.

נכון.

בכל מקרה,

תדע לך, אם אתה תשמור תורה ומצוות, יהיו לך שני עולמות, לא תהיה חצוי. תהיה שלם ושלם, שלם בעולם הזה ושלם לעולם הבא.

אם לא שומרים תורה ומצוות,

אין את העולם הזה כמו שצריך, וגם אין את העולם הבא, וזה חבל.

למה? אם אתה כבר גר בטבריה וכבר אתה מגיע להרצאה שנייה,

מה יקרה אחרי 120 שנה, תעלה למעלה. יגידו לך, אתה דיברת עם אמנון יצחק

ושאלת שאלות קלות והוא ענה לך תשובות ובסוף החלטת, עד כאן,

עד כאן, עד כאן. יגידו, אבל הייתה לך אפשרות.

אנשים קיבלו על עצמם, חזרו בתשובה,

השתנו לטובה, הכל היה בסדר.

למה אתה לא? מה תגיד?

אני, בגלל שאני מאמין רק בעובדות.

ככה אתה תגיד להם שאתה מאמין רק בעובדות?

את השאר אני אשאיר למעלה. בדיוק. בוא נתעסק כרגע בעיקר. בדיוק. אתה יודע, היה פעם, פעם הייתי מספר את זה לכבודך, אני אספר את זה עוד פעם. לפני 23 שנים סיפרתי את הסיפור הזה,

כל המדינה פחדה ממני בגללו. כן, אבל שלא תבין שאני לא מאמין. בטח שאתה מאמין. לא. היה אחד שגם האמין, אבל הוא אמר,

אני אגיע למעלה, אני אגיד להם, אני לא יודע לקרוא.

אני מכיר את זה.

תספר לי.

תספר, תאמין לי שאני יכול. אין לי בעיה עם זה. תספר בקיצור. זה שאחד שאמר, אני לא מבין ולא יודע לקרוא. נכנס לגן עדן, אמר, מה יש פה? אני מחפש את משה ודוד.

הלך לגיהינום, היה שם מלאך שחור, שהוא בא לג'אד, אמר, גם אני לא יודע לקרוא. וואלכ, עזק אתה.

אני רואה אתה עוקב אחריי מאז.

דרך אגב, דרך אגב,

כל הפלקטים האלה שלך תלויים אצלי בווסטה.

כן? ברוך השם, אז אני עם העגבניות ביחד.

אתה עושה ברצינות, הרב אברהם.

רבי יצחק... ערב, ערב, תשמע, אני נמצא אצל רבי עקיבא, יושב עם איזה רב.

לומד, אבל הרב אומר לי דבר כזה, פשוט.

הוא אומר, יצחק, ייתכן שאתה מסביב, עדיין לא הגיע הזמן שלך לכניסה. עכשיו, אם אני אקום

ואשים את מה שאתה אומר לי,

ומשהו בפנים אומר לי, זה לא הזמן שלך. תמתין, אני בהמתנה שבע שנים כבר.

הבנתי. זאת אומרת, יש עוד יצחק קטן בפנים שאומר לך, יצחק הגדול, חכה, אתה עוד לא מבושל מספיק.

זו הנקודה.

הבנתי. עכשיו, מי צריך לשמוע למי? יצחק הקטן, הגדול או הגדול הקטן?

אבל יש את יצחק השני שגם רוצה את העולם החומרי.

או,

אני חושב שיש שניים יצחק שרוצים את העולם החומרי. ברור, ברור. לא.

יש אחד שרוצה כך,

אחד שרוצה כך, אחד שרוצה כך. זה מה שנקרא חצוי. כן, חצוי. דיברתי איתך מההתחלה, ריבונו של עולם. הבנתי, הבנתי. עכשיו, לא רק זה, אתה אבא ויש לך בן, ובטח הבן שלך חזר בתשובה ואתה עוד לא. כל הילדים שלי חזרו בתשובה.

נו, אז מה קורה? מה קורה?

איזה סבא יצחק? יצחק, סבא יצחק עוד מעט. בטח סבא, יש לי נכדה ונכד. נו, אז מה יהיה סבא יצחק? מה יגידו? רק הסבא שלנו נשאר ככה?

ארי, ביצחק.

מה אומרים? מה, דבר? נשמה, אני שומח.

אולי אתה תעשה צעד אחד ככה בשביל כל המשפחה הגדולה והמגובשת? עדיין לא מבושל. אתה אמרת, לא אני. עדיין לא מבושל?

עדיין לא מבושל, מה אני אעשה? אני לא באתי... אני אקח דבר אחד פשוט. כן?

ללכת לרבי עקיבא כמו שאני כבר הולך כמה שנים.

זה כמו שאתה אומר, אתה יודע מה? אני מקבל עליי לישון כל ערב.

זה נקרא, אני מקבל עליי.

מה שאני יכול, מה אתה רוצה, מעבר ליכולת? בוא אני אגיד לך משהו, תניח תפילין כל יום, אתה יכול?

לא.

חמש דקות? לא.

אני אכול בבוקר, פחות או יותר, יום כן, יום לא. אני יכול לקרוא... בוא נתחיל, יום כן, יום גם כן. יום לא, מאין יבוא עזרי עזרי מת, אדוניי, זה מה אני מנסה בבוקר. אוקיי, ממחר תתחיל... ברוך השם, אני לא עשיתי את זה בחיים.

ממחר תתחיל... לא מבטיח.

לא מבטיח. אבל מוכן.

אה? לא יודע.

אבל לא, לא גמור.

אמנון, אנחנו באותו רוס. אבל לא, לא גמור.

רק אני לא לקחתי כלום לפני הערב. אני אוהב אותך.

לא, לא, אני לא שמעתי את המילה האחרונה.

רבי יצחק, בעזרת השם, תפילין.

פעם כן, פעם גם כן. לא, לא.

מה? אמרתי, מה קוראים לו? נו, איך קוראים לתפילה בבוקר? שחריץ? לא, לא, לא, לא. מאין יבוא עזרי? קריאת שמע? לא, מאין יבוא עזרי, פשוט ולעניין.

בלי התחייבות. תהילים?

תהילים מדי פעם, מתי שיוצא לי.

שמע, ישראל, אתה יכול להגיד? זה קצר.

לא יכול להתחייב, אחי.

יש לך 24 שעות ביממה, לא יכול להגיד. אתה צודק, הוא נותן לי 24 שעות.

הוא רוצה כמה רגעים, אבל אין לי הבטחות.

אתה לא יכול להתחייב על שמע ישראל?

זה קשה לי. אני לא שאני לא יכול להתחייב. אם אני מתחייב זה לא בסדר. אני כביכול מרצה אותך, ואני לא רוצה לרצות אותך. הבנתי, זה היה תפקיד שלך הערב.

לא, חס וחלילה, שלא תבין אותי לא נכון. אני אוהב אותך עוד הפעם. אז בוא נחשוב שאני לא פורה ביצחק,

והקדוש ברוך הוא אומר לך, יצחק, בסטה קיבלת?

ילדים קיבלת? אז אתה לקחת לי אותה.

נכד ונכדה, קיבלת?

עשר וקנה איתך, אני לא אקח את זה, כי אני לא יודע אם אני אעמוד בזה.

בוא נגיד שבלי התחייבות אתה לוקח על עצמך.

לא, אז אתה מביא לי אותה מאחורנית.

בלי התחייבות.

אמנון, בלי נדר, בעזרת השם,

אין הבטחות בדרך. אם, ותיזכר, ובבוקר תגיד. או, כן, זה... הסכים. כן, זה... יאללה, חזק וברוך.

חזק וברוך.

חזק וברוך. כן.

שאלה? כן.

יש פה יהודייה שתורמת עשרה ספרי תהילים,

בעזרת השם יתברך.

שלו בן פרתא יזכה לכל מיני מתיו.

כן.

רגע, יש פה יהודי יקר. רק שנייה.

אני אקבע על עצמי לא אדבר על שעריו ואלמוד לו הפסקות.

אמן. חזק וברוך.

רגע, יהודים יקרים, בואו אנחנו נעשה ככה.

לפני שאני אראה לכם סרט, מי ראה את הסרט?

מי ראה את הסרט?

כוחה של מצווה.

מי לא ראה את הסרט כוחה של מצווה?

או-אה.

אני אראה לכם סרט שתורידו דמעות עכשיו. רק רגע, שנייה.

ולפני כן אני רוצה,

כמה שיותר יהודים פה, בעזרת השם יתברך,

שיקבלו על עצמם,

בעזרת השם, לקחת עשרה מיני-סמינרים

בשביל שנוכל להחזיר כל יהודי,

עשר משפחות של יהודים שהתקרבו לאביהם שבשמים.

אני עד השעה הייתי חילוני.

כן.

אני בעזרת השם, אני כבר רק מברך אותי לבריאות ולפרסת רובקות.

חודש ימים, אני כבר לא בטיח אקוויזיה,

לא במצעה בשבת,

אני אטפילי כל שבוע, כל יום,

וכל יום כדי שאני כבר חודש ימים התחלתי בזה.

תודה רבה. תפועה שלמה ואריכות ימים בחזרה בתשובה שלמה. אני מקווה שאני אמשיך, וזה בלי נהדר, אני אמשיך. מה זה בלי? אתה תמשיך. אני אמשיך, תודה רבה. אני למכוחות השמים המשכתי כבר. ברוך השם, באשריך.

אלה דמוקיות שלנו, של עשרות של מאה רבים,

מחרות בדירות פאר, ויש להם עשרה ושישה ילדים,

ואני, שמרצועה כדת משה בישראל ועושה הכול, אין לי על איזה ילדים. איך אתה מסביר את החילון? נותן לה, ולי לא.

תודה רבה. בואי נעשה עסק.

אני, בלי נדר,

מוכן לברך אותך פה לפני כל הציבור,

והציבור יעלה עלינו.

אבל אני אבקש ממך בקשה קלה קשה,

קלה קשה,

אם תהיי מוכנה, בעזרת השם יתברך,

ללכת בכיסוי ראש,

שאני אתן לה.

אני מתפייח,

אני צריכה לצפות כל דבר טובה עשיתה עמוקה.

תנו לו לחשוב,

מה את מעדיפה?

את מעדיפה שתהיה בבית שלך השכינה או השכנה?

היא אמרה, שכינה.

אמרתי, אל תעשי חשבון לשכנה.

קשה לך לשים כיסוי ראש, כי את מתביישת מהחברה.

אבל תזכרי, את יכולה להחזיק

ילד ביד שיבכה.

ואחרי תשעה חודשים, ילדה בת,

והם קראו לה הודיה.

ואחרי שנתיים נולד להם בן.

ברוך הוא, ברוך שמו. מה הפריד ביניו לבין הילד?

מטפחת מבת.

זה מה שהפריד.

בורא עולם אומר, אתה רוצה ממני?

אני רוצה ממך.

בוא, נותן לך ניסיון קטן,

תח דבר קטן,

ואני אתן לך דבר גדול.

אתה מוכן?

אם אתה מוכן, גם אני מוכן.

אם תפתחו לי פתח כחודו של מחט,

אני אפתח לכם כפתחו של כולם, אומר הקדוש ברוך הוא.

במקום זה הוקרנה לקהל קלטת וידאו כוחה של מצווה בנושא כיסוי ראש.

ניתן להשיג קלטת זו בארגון שופר, רחוב מתתיהו 10 בני ברק,

טלפון

677779. בוידאו רואים טוב יותר.

אתה לא יכול להתחייב על שמע ישראל?

זה קשה לי. אני לא שלא יכול להתחייב. אם אני מתחייב זה לא בסדר. אני כביכול מרצה אותך, ואני לא רוצה לרצות אותך. הבנתי, זה היה תפקיד שלך הערב.

לא, חס וחלילה, שלא תבין אותי לא נכון. אני אוהב אותך, עוזב. אז בוא נחשוב, בוא נחשוב שאני לא פורי ביצחק,

והקדוש ברוך הוא אומר לך, יצחק, בסטה קיבלת?

ילדים קיבלת? אתה לקחת לי אותה. נכד ונכדיי קיבלת?

אוסר וכן איתך, אני לא אקח את זה, כי אני לא יודע אם אני אעמוד בזה.

בוא נגיד שבלי התחייבות אתה לוקח על עצמך. לא, אז אתה מביא לי אותה מאחור, אני.

בלי התחייבות.

אמנון, בלי נדר, בעזרת השם, אם, אין הבטחות בדרך. אם, ותיזכר, ובבוקר, תגיד. או, כן. הסכים. כן, זה, כן. יאללה, חזק וברוך.

חזק וברוך.

אם אנחנו נקדים,

אז אנחנו בוחרים לעצמנו איך זה יסתיים.

אז לכן כל יהודי פה מחויב כלפי עצמו, משפחתו וכלל ישראל, כי אנחנו בסירה אחת.

בהפצת 100 קלטות כאלה ניתן לפעול הרבה למען כלל ישראל.

אהיה מנוי בשופר.

רצונך בקלטות טייפ,

וידאו וסידי חדשים באופן קבוע ומיידי ליציאתם.

אהיה מנוי בשופר במחיר 80 שח לחודש.

תקבל טייפ, וידאו וסידי הביתה חינם, כולל משלוח, תוך 48 שעות מרגע יציאתם לאור.

במחיר 80 שח לחודש. תהיה מנוי בשופר.

אהיה מעודכן.

תהיה מנוי בשופר.

בפרטים נוספים, טלפון 03-677-7779.

אהיה מעודכן.

אהיה מנוי בשופר.

אם רצונכם לשמוע עוד על יהדות,

או אם יש לכם שאלות בנושאים הקשורים ליהדות,

צלצלו אלינו ל-03-677-777-79, 03-6777-777, או אם לרצונכם להיכנס לאתר האינטרנט של ארגון שופר,

www.שופר.net