מחבל מול מלאכי

- - - לא מוגה! - - - 

רק רגע, הנה ידידנו פה עם הסערות. מוכן להורדה, יאללה.

כן.

אחד, אחד, שניים. וואן, טו. ברצינות, תשמע, אני קיבלתי את החיים שלי במתנה לפני כחצי שנה. אני עובד כנהג אגד והתחלתי לעבוד ציבור החרדי בעימנואל, ואתה יודע מה קרה שבדצמבר.

כן. באותה שעה הייתי שם.

לפני זה עוד הייתי מטרח שם בשבתות,

אצל כמה משפחות, בעיקר משפחת, אבל כולם הזמינו אותי, כי הייתי מאושפז שבוע בבית חולים אחרי שהצלחתי להיחלץ מהמחבל תוך כדי חילוץ פצועים.

טווח של כמוני וכמוך שהוא פותח עליי באש, ואני היחידי שם.

ביולד איך הוא לא פגע בי, הייתי מגופיע, סיפור מאוד קשה.

התעקשתי לחזור לעבודה, התעקשתי לחזור לאותו קו.

שבוע אחרי שיצאתי מבית חולים,

נסעתי לברך הגומל בעמנואל על דעת עצמי נגד הדעה של הפסיכולוגים.

בדיעבד, זה היה קצת מפחיד,

אבל זה מה שהציל אותי לא להשתגע.

עכשיו אני רוצה לשאול,

אני הגעתי להחלטה שאני רוצה להתחזק.

התחלתי לשמור שבת,

אתה יודע, התנדנדות, פעם כן, פעם לא, בעמנואל אני שומר, בביתה אני לא שומר.

החבר שלי העיד ואמר, גם הוא אמר, הנה חמוד פה יושב.

מה השתגעת? מה התחרפנת? מה אתה שומר שבת?

הם לא מודעים להתנהגות של הציבור החרדי בכלל כלפי הסביבה,

הכבוד וכל הדרך ארץ.

הנה, אז באתי וכמעט הלכתי.

הסביר לי.

אני אסביר לך, רק רגע, רק שנייה.

אני רוצה להבין דבר אחד.

אתה היום מרוצה מהציבור החרדי? מאוד. מה אהבת אצלם?

את הכול.

אפילו יותר מזה,

באוטובוס שלי, ואתה יכול לברר שם בוודאי אתה מכיר,

כל ניסייה בקו 465 אני מרושא קלטות של הרב אמנון יצחק, וכל הנוסעים בסטריאו.

פרי!

תגדול, תגדול.

מחבל מול מלאכי, קלטת מס' 259.

ערב טוב, בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ורחמיו ירוויח.

דוד בן-גוריון, בנאומו לפני ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית של האו״ם,

הוא אמר כך

לפני כ-300 שנה הפליגה לעולם החדש אונייה ושמה מייפלאור,

ובה אנגלים שקצו בחברה ובמשטר האנגלי וחיפשו חוף שומם לחלוטין להתנחל בו להקים עולם חדש.

הם נחתו באמריקה

והיו ראשוני המייסדים והבונים של ארץ ואומה זו.

היה זה מאורע גדול בתולדות אנגליה ואמריקה,

ועל כן כל ילד אמריקאי יודע שם זה מבית אביו ובית ספרו.

אבל תאב אני לדעת אם יש אנגלי אחד היודע בדיוק

יום ושעת הפלגת אונייה זו,

וכמה אמריקאים יודעים זאת.

מה יודע ילד אמריקאי ואף מבוגר,

כמה אנשים היו באונייה הזו?

מה שמות משפחותיהם?

מה לבשו?

מה אכלו?

מה מסלול הפלגתם ומה אירע להם כל הדרך?

ממה ניזונו וכיצד שתו מים?

היכן הנקודה שבה עלו על חוף הארץ שייסדו אבותיו אלה,

ובה הוא גר היום בזכותם?

זאת הייתה השאלה של דוד בן-גוריון.

ואחר כך

הוא מתרץ.

והנה,

לפני יותר מ-3,300 שנה,

קודם הפלגת מייפלאוור,

יצאו היהודים ממצרים,

כל ילד יהודי בעולם,

באמריקה,

רוסיה הסובייטית,

בתימן ובגרמניה,

יודע בדיוק.

אבות-אבותיו יצאו ממצרים, בעלות השחר

של ה-15 בניסן.

מה לבשו?

מותניהם חגורים ומקלם לידם.

מה אכלו?

מצות.

והגיעו אחרי שבעה ימים לים-סוף.

הוא גם מכיר את מסלול המסעות וקורותיהם במשך ארבעים שנה.

אכלו מן וסלב

ושתו מים מבאר מרים.

הגיעו לארץ דרך הירדן מול יריחו.

באף שמות משפחותם לבית אבותם,

יצטט הילד היהודי מן החומש.

עד היום הזה אוכלים יהודים בכל העולם כולו מצה זו שבעה ימים מ-15 בניסן,

ומספרים ביציאת מצרים,

ובצרות שבאו על היהודים מיום שיצאו לגולה ואילך.

והם מסיימים בשני מאמרים

הַשְׁתָּה עַבְדֶה

לְשָׁנָה הְבָּעָה בְּנֵי הָּרָה הָשְׁתָּה הָּכָּה לְשְׁנָה הְבָּעָה בְּירוּשָׁלִם, בְּארץְּישְׁרֵאֵל.

כך טיבם של יהודים.

דוד בן-גוריון בא לשכנע את אומות העולם בצדקת הזכות של העם היהודי על ארץ ישראל,

והוא לא מוצא טיעון טוב יותר מאשר ילד חרדי להסתמך עליו

באשר הוא יודע את מסורת עמו בדיוק רב,

כאשר המסמך האלוקי התורה הנציחה בצורה ברורה,

חווייתית ואותנטית.

זאת אומרת,

העם שלנו יודע בדיוק את מה שעבר על אבות אבותיו במשך כל הדורות.

הכול כתוב בתנ״ך,

כל העולם יודעים מה שכתוב בתנ״ך,

אבל אלה שיסדו מעצמה,

אמריקה,

רק לפני כ-300 שנה,

לא יודעים

כלום

על הקבוצה הראשונה שבנתה להם את אמריקה.

חוץ מהשם של האונייה מייפלאוור,

מעבר לזה הם לא יודעים כלום.

ואנחנו, 3,300 שנה אחורה, יודעים הכול בדיוק.

אצלנו המסורת לא השתנתה, נשתרשה,

והיא עקבית,

והיא מעוגנת בחגים,

במועדים,

בזמנים,

בלימוד מחייב

לאורך כל ההיסטוריה, בקריאת התורה,

בשני וחמישי,

בשבת,

ובמועדים ובחגים ובראש השנה.

חייבים

שלא תשתכח תורה מישראל.

אין שלושה ימים שעוברים בלי תורה,

בלי ללמוד תורה.

זה בציבור,

בכל יחיד ויחיד,

חייב ללמוד תורה בכל יום.

קביעת עיתים לתורה זה המינימום.

ומעבר לזה, מי שזוכה ליותר, השלב אשר חלקו.

עם כזה, 3,300 שנה,

פסיק לא זז.

אבל מה לעשות, לצערנו הרב, שאחרי 3,300 שנה, ואנחנו נמצאים בארץ-ישראל,

למרות מה שאמר בן-גוריון

לפני אומות העולם,

הוא היה מאלה שהשתדל שלא תהיה תורה בישראל,

והאמין שתוך דור אחד הכול ייעלם ויימחק.

וחלק מן הנפגעים

זה הציבור שיושב כאן.

זאת אומרת, אלה שעלו לכאן

היו יותר מושרשים בתורה ובמצוותיה,

ולאט-לאט זה הולך ככה, ולאט-לאט דועך. אמנם, ברוך השם, יש היום

חזרה שוב למקורות

בכל העם,

אבל לצערנו הרב,

אנחנו, שהיינו אמונים על התורה באדיקות ובהדיקות

במשך

אלפי שנים, למרות שהיינו בגלות,

כשהגענו לפה, קצת ככה התפשרנו,

וזה חבל.

עד כדי כך שיש כבר שאלות, שאלות של אמונה,

הרהורים,

הרבה ברבורים,

על האוה ועל דא בשביל לא לקיים תורה ומצוות. זאת אומרת, אם אפשר להשתחרר, עדיף.

וזה חבל.

חבל,

משום שחלק, לצערנו הרב, כבר גדל עם חינוך אחר לגמרי,

בבתי ספר חופשיים,

ממלכתיים,

שמלמדים ההפך מהתורה,

או שאם מלמדים אותה, אז מלמדים אותה ככה בצורה ביקורתית,

עם נטיעת ספקות.

ואז אם גודלים כך, ובחברה שמגדירים אותה נאורה ואינטליגנטית ומשכילה וכו',

אז קל מאוד להטעות את הנוער שמתבגר,

מה עוד שההיצע היום הוא גדול ופתוח,

בכל מקום ניתנה השגה, מפלאפונים,

אינטרנטים,

טמבלוויזיות וכו'.

אז קשה מאוד, קשה מאוד,

קשה מאוד שיהודי היום יעלה על דרך האמת

מתוך חיפוש עצמי.

אבל ברוך השם, מצד שני, הקדוש ברוך הוא

אפשר שבדור הזה דווקא אפשר להשתמש בטכנולוגיות שהמציאו הגויים

בשביל להעביר מידע ביהדות בפרט.

וארגון שופר משתדל לעשות את זה בצורה הטובה ביותר.

יש היום אתר אינטרנט שנקרא www.שופר.net,

שיש שם כל מה שתרצה לדעת ביהדות, קלטות בחינם, וידאו.

יש לך שם מאמרים, סיפורים, פרשת שבוע, גדולי ישראל.

יש שם אפילו דף יומי, הלכות.

יש שם עיתונות, אקטואליה,

פרשנות,

השקפה יהודית,

שאלות ותשובות.

שואלים שאלות ומקבלים תשובות בוויס-מייל,

סרטים,

דברים נפלאים.

אז אפשר להגיע בעצם לכל מקום בכל רגע,

בכל שעה. גם השידור הזה הערב הוא בשידור באינטרנט לכל העולם.

אבל צריך לדעת, יהודים יקרים, צריך לעשות הרבה בשביל שזה יגיע לכל מקום.

ואני היום נותן לכם את ההזדמנות כאן,

כיוון שהבנתי שיש כמה אנשים שהתכוננו לערב והכינו שאלות, אפילו כתובות,

אני רוצה לתת את האפשרות לאלה שרוצים לשאול בשביל לברר את הדברים.

ואני פה, מה שאני יודע אני אגיד, מה שלא אני אגיד כשאני לא יודע.

בבקשה.

כן, הינה השואלת הראשונה.

ערב טוב, כבוד הרב.

רציתי לשאול,

אם לאדם יש אמונה חזקה, והאדם מתחזק ועושה את כל המאמצים ויוצא לשידוך הראשון שלו, איך הוא יכול לדעת

שזה באמת השידוך שלו? כי הנפש יכולה להיקשר כמעט לכל אדם,

וזה קרה הרבה פעמים,

שפשוט מגלים שזה לא הוא.

אז עם כל האמונה וכל הביטחון, לפעמים אני משכנעתי את עצמי שאם יש לך ביטחון בה'

אז זה הוא, ותדעי שזה הוא, וזהו, וכאילו, זו התשובה.

אבל לפעמים, כאילו, פתאום אני מגלה שכאילו, זה לא זה.

מבין?

זיווג משמיים, פירושו של דבר, שיוצאת בת קול ואומרת 40 יום ליצירת הבלט, בת פלוני לפלוני.

זו אמת לאמיתה.

זה שאדם זוכה להתחתן עם אישה ואישה, עם גבר,

לבנות בית יהודי, זה נפלא מאוד.

ואם הם התחתנו שניהם פעם ראשונה,

והם בחרו אחד את השני אחרי שיקול דעת כלשהו,

אז מן הסתם זה זיווג ראשון.

למה זה לא מצליח לפעמים?

כי גם זיווג ראשון, יש לו אפשרות שתהיה היפרדות, לכן יש פרשת גיטין.

יש גם מצווה לגרש בתורה.

אבל זה לא ייעוד.

אם המידות שלהם לא מצליחות להתמזג

בחיים משותפים, זה עניין גם של פשרה,

בוויתור,

בתשומת לב מרבית,

בחשיבה על הזולת לפני שאתה חושב על עצמך.

אם בונים חיים בצורה כזאת, לא כל אחד מה מקבל,

אלא מה כל אחד נותן,

אז זה יהיה לאורך ימים ושנים בלי שום בעיה.

אבל אם זו מדידת כוחות כל הזמן,

ועמידה על עקרונות,

ואי-ויתור,

וזה מגיע וגולש גם להתבטאויות והתנסחויות,

לא תקינות,

פה מתחיל להיות צדק,

ולפעמים נפרץ הסכר וזה מתמוטט.

אבל אם מקבלים הדרכה נכונה לפני שמתחתנים,

ולא משנה עם מי,

אז אפשר שזה יצליח בלי שום בעיה.

ובאמת, אצלנו בחוג החרדי,

כשזוג נישא, בדרך כלל זה מחזיק מעמד יותר מכל חוג אחר בעולם.

דמה? כי מכשירים את הבנות בסמינרים,

מה זה בעל,

מכשירים את הבחור ישיבה, מה זו אישה,

מסבירים כל אחד מה תפקידו וייעודו,

מדברים על הכבוד ההדדי שצריך להיות ביניהם,

עושים להם את שבעת ימי המשתה ומברכים אותם כולם, ובאים רבנים ודורשים דרשות ומסבירים, וכל אחד מוסיף איזה פן נוסף במבט על החיים ועל זה הנישואין וכו'.

שבוע ימים הם כמו מלאכים,

כולם מברכים אותם, כולם מסבירים,

כולם נותנים הדרכה והעצה. אם הם מקשיבים ופותחים לא רק זוללים,

אז עם כל מה שהם קיבלו מקודם, ועם כל האינטואיציה האישית, ועם כל הרצון הטוב של שניהם,

אז בוודאי שאם הם גם צמודים לרב, שמחליטים שזה הרב של שנינו,

שבמידה וניקלע לאיזשהו מצב או משבר שלא נדע כיצד לנהוג, נשאל את עצתו ומה שהוא יגיד נעשה,

לא תהיה שום בעיה.

ויכולים לקרות משברים. בני-אדם זה בני-אדם, והדעות שונות,

וכל אחד בא מרקע שונה, ולפעמים זה לא צף בהתחלה, כי אחד מחפש את השני,

אבל לאחר מכן זה מתברר.

אז תמיד כשיש רב,

הרב הזה מסלק אותם מן הספק, וזו העצה הטובה בשביל לבנות בית נאמן, והזיווג אכן יוכשר.

כן, הנה כבוד החייל, בבקשה.

ערב טוב, כבוד הרב.

יש לי שאלה לגבי המצב היום,

כל הפיגועים,

המוות, ילדים, חיילים.

תן לי הסבר לכל המצב שקורה היום.

למה זה קורה?

אני כבר מזהיר הרבה שנים.

הוצאתי קלטת לפני תשע שנים פלוס,

שנקראת שלום עם ערפאת.

בקלטת הזאת אמרתי שהשלום עם המחבלים לא ייתכן,

וציטטתי את רבי יונתן בן עוזיאל,

שאומר ושלמכון דעים מחבלה לא יתקיים,

הרי מחת צנאה תטע הליכון כנחל מגבר, אלא מכת השונא תלך ותתגבר כמו נחל המתגבר.

כשברק הודיע על מהפכה חילונית שהוא רוצה לעשות

ולהעביר את העם הזה מיהדותו על-ידי כל מיני גזירות חדשות ומחודשות של טיסות בשבת בדווקא,

תחבורה ציבורית, נישואים אזרחיים,

שלילת הלאום היהודי ועוד כהנה וכהנה,

אחרי שהוא ניסה את זה וקרא לזה מהפכה חילונית, באה המהפכה המוסלמית מייד,

ונפתחה אינתיפאדה.

אני כבר

במשך השנה וחצי ויותר מאז פתחה האינתיפאדה, אני מסביר את המצב כל שבוע מחדש, יש קלטות, לפחות כמה עשרות אחרונות שמסבירות את המצב.

במילים פשוטות אני אגיד לך בקצרה, לא להאריך.

מצב זה לא ייפסק,

שלום לא יהיה,

מלחמה קרובה כללית,

המוסלמים ישלטו עלינו ועל העולם כולו תשעה חודשים,

תהיה מלחמת גוג ומגוג שבע שנים, כל אומות העולם ילחמו אלו באלו, בפרט נגד ישראל,

אחרי זה אנחנו ניגאל, יהיה בסדר.

אבל עד אז,

המצב על הפנים ורק הולך להידרדר.

זאת אומרת,

זה לא תלוי לא בשרון, לא בביבי, לא בברק, לא באף אחד.

זו גזירה משמיים,

הקדוש ברוך הוא פשוט דוחק בנו.

הגיע הזמן, אנחנו בסוף הדרך,

5,762 שנה

קרובים לגאולה.

אנחנו נמצאים אחרי חצות יום שישי,

לפי התאריך הזה, מבריאת העולם,

בהארת שבת,

ואם נרצה או לא נרצה, יש קץ,

בסוף יש קץ.

יכולנו לזכות בו כבר לפני,

אבל כנראה לא גילינו נכונות מספקת.

אבל המצב לא הולך להיות יותר טוב, רק יותר גרוע. נכון שהייתה קצת הפסקה בינתיים,

אבל המצב יהיה יותר גרוע, והסברתי למה.

חושבים שחומת מגן פתר בעיה.

חומת מגן עושה בעיה מחודשת.

מי שלא מכיר את המנטליות

של הערבים, אז לא יודע עם מי מתעסק.

אמרנו את זה, למשל,

מה קורה כשבן-אדם מותקף על-ידי כלב,

והכלב נובע ורוצה לנושכו,

והוא מנסה להסיתו, להרחיקו,

הוא לא מצליח כל כך,

והכלב מושך לו בכנף בגדו.

מה הוא עושה? הוא לוקח אבן וזורק עליו.

הוא נפצע.

הכלב יותר עצבני.

הוא מצליח לנשוך קצת,

ואז בלית ברירה אותו אדם יורה בו כדור גומי.

יורה בו כדור גומי והוא פצוע קשה, הוא נובע חזק,

ואז הכלבים האחרים מצטרפים לעזור לו.

ואז האדם הבודד לא יכול עליו, אז הוא קורא לחברים שלו.

יורים כדורים חיים,

ולאט לאט נהרגים,

וככה זה הולך ומתפתח,

עד שמגיעים לג'נין,

ואחר כך יוצאים מג'נין.

אבל מה קורה עם כל הכלבים? פצועים,

הרוגים.

הם דורשים נקמה.

הם לא ייוותרו.

הם דורשים נקמה, ואצלם זה כבוד לנקום.

אז איך בולמים את הכלבים? איך בולמים? מה עושים? כלבים פצועים זה מסובך.

מסובך.

ויש הרבה.

איך עושים? מה עושים?

מה עושים?

יש רק עצה אחת.

פונים לבעל הבית של הכלבים,

ואומרים לו,

ריבונו של עולם, הבנו למה שלחת אותם.

אם נרצה אותו, את הקדוש ברוך הוא,

הוא פשוט יגיד להם,

פוסי,

פוסי, ארצה,

פוסי,

והם ישבו בשקט.

אם לא נרצה אותו, אז הוא יכול להגיד להם, סיבו, סיבו.

ואז הם יתנפלו עלינו עוד יותר.

זאת אומרת,

הכל תלוי בבעל הבית ששלח אותם.

הבנת?

אתה אומר, מי שלא הולך בדרך השם, בגלל זה קורים הפיגועים. עכשיו, מה עם הדתיים שמתים וחרדים?

אין הגנה לאף אחד עם זקן ובלי זקן, עם כיפה, בלי כיפה, עם נעליים, בלי נעליים. אין הגנה. זה לא קשור, הם לומדים תורה כל היום, 24 שעות תורה.

חרדים, חילוני לא שומר תורה, בסדר? אסביר לך.

קודם כול, אתה צריך להבין שיש קשר בין יהודי חילוני לבין יהודי חרדי,

והקשר הוא בשותפות וערבות.

כל ישראל ערבים זה לזה, זה אחד.

שתיים,

אתה צריך להבין שלא כל מי שיש לו זקן הוא צדיק לגמרי.

יכול להיות שהוא שומר מצוות יותר מחילוני,

אבל יש עליו גם תביעה יותר.

תובעים ממנו יותר. תאמין, שר בכנסת,

מבקשים ממנו תאמין קצת יותר ממה שמבקשים מאדם פשוט שעובד בשוק, נכון?

אומרים, תשמע, אתה שר, אתה דוגמה, אתה מה?

אתה יכול לעשות דבר כזה?

דבר נוסף, אתה צריך להבין,

שבשעה שיש גזירה משמיים,

המשחית לא מבחין בין צדיק לרשע,

וכתוב בקללות, וניתתם ביד אויב.

מה זה וניתתם ביד אויב? אתם נתונים לאויב, מסורים בידו לעשות בכם כחפצו.

פשוט הקב'ה אומר, אני מסיר

מכם

את השמירה.

והפסוק שם מדבר, ורש״י מסביר על המקום,

שעם ישראל נפגעים

והם יוצאים לקבור את מתיהם.

קבורת המת זו מצווה גדולה מאוד,

וכל העוסק במצווה

יש עליו שמירה.

אף על פי כן כתוב, יוצאים לקבור את מתיהם,

ובא האויב והורג אותם.

זו גזירה של וניתתם ביד אויב.

כשהשם מחליט שהגזירה הזאת קיימת,

אין הגנה אפילו של אדם שעוסק במצווה באותה שעה.

לא רק שהזכויות שלו לא עומדות לו,

אלא בשעה שאדם עוסק במצווה יש לו שמירה מיוחדת,

לא עוזר,

בשעה של גזירה.

לכן אין שאלה על חרדים ואחרים.

אז תן לי תשובה. מה התשובה?

התשובה, שאין הבדל

בין חרדי לחילוני בעת כזאת,

רק דבר אחד.

עזובי החרדי החילוני.

אם נשוב

לאבינו שבשמיים ונגיד לו, אבא, הבנו,

הבנו,

הבנו, אתה רוצה שנשוב לדרך אבות,

נלך בדרך התורה המסורה,

כרתת איתנו ברית ואנחנו כרתנו איתך,

אכזבנו אותך 3,300 שנה,

היו עיתות יפות, היו עיתות לא יפות,

אנחנו עכשיו מבינים שאתה לוחץ כי זה הסוף,

הבנו, מוכנים.

אין דבר כזה. בחיים זה לא יהיה שכולם יחזרו בתשובה.

למה אתה אומר? אין דבר כזה, כי ההתרה זה התבוללות יש בארץ ישראל. מה השם שלך, מתוק?

מיקי.

מיקי.

בוא אני אסביר לך.

אחת הבעיות, לדוגמה, זה שאתה מיקי ולא מיכאל.

אבל אתה צריך להבין,

הנקודה היא שהקדוש ברוך הוא,

אין לו בעיה, הוא יכול שעם ישראל יחזור בתשובה.

אתה יודע,

אם הוא יכניס אותנו ללחץ,

אתה זוכר מה היה עם סדאם

כשהיו טילים?

אני לא הייתי בתנובות באותו זמן,

אבל הסתובבתי קצת בארץ ונתתי הרצאות באותה עת.

ואני ראיתי איך הציבור מגיב בשעת אמת, לא בטלוויזיה, אלא חי בתוך אולמות.

אז אתה צריך להבין דבר אחד,

אותם טילים, אני זוכר מה עשו לאנשים. חיפשו את התפילין בבוידם,

חיפשו איך לנשק מזוזה, איך לתפוס תהילים, מה לעשות? מה לעשות?

זאת אומרת, לא סמכו על המסכה.

חיפשו את הקדוש ברוך הוא להחזיק בו.

אין לקדוש ברוך הוא בעיה.

חס ושלום, חס ושלום.

טיל אחד, טיל אחד, כימי.

משהו קטן, ביולוגי.

תראה איך כולם מחזיקים רק בספרי תורה בבית הכנסת.

מה קרה?

מה קרה?

למה לא להחזיק בנשק? עם חיידקים אי אפשר להילחם עם נשק.

אי אפשר.

ועם מסכה נחנקים.

אז מה עושים?

מבינים שיש רק עוד אחד, אחד שאפשר לפנות אליו,

זה אבינוש בשמים.

הבעיה שאנחנו מחכים לרגע האחרון תמיד,

וכדאי להתכונן לפניכם.

והקדוש ברוך הוא רומז,

הוא אומר שכדאי לפניכם.

ואנחנו, לצערנו הרב,

עם קשע עורף.

כן, תן לו שם מאחורה.

שיהיה לך ערב טוב. אני קצת יוצא מהנושא של ביטחון המדינה הזה.

יש לי שאלה אחת.

כל הדתיים וכל החרדים אומרים שבשבת אסור ללכת לים.

איפה רשום בתורה שבשבת אסור ללכת לים, אסור לשחות, אסור ללכת עם חסה, כי אסור ליהנות?

הבנתי.

ובכן,

לא הכול כתוב בתורה, כתוב בתורה שבעל פה.

בתורה כתוב הכללים, והפרטים הם בתורה שבעל פה.

יש ל' ט' מלאכות אסורות בשבת,

והמלאכות האלה הן שאסורות. כמה מלאכות אסורות בשבת?

שלושה

39 מלאכות, הן הנקראות ל״ט מלאכות.

מאיפה אנחנו יודעים שהן אסורות? בתורה כתוב שהקדוש ברוך הוא ציווה את עם ישראל ואמר, ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכה.

אז הוא ציווה שיבנו בית המקדש.

בבית המקדש היו 39 מלאכות, והן מנויות

בפרק שביעי במסכת שבת.

כשהגיע יום שבת,

הקדוש ברוך הוא אמר למשה רבנו,

אמר לו משה להפסיק את העבודה נכנסת שבת.

קדושת שבת גדולה מקדושת בית המקדש.

לכן

כל המלאכות שהיו בבניין בית המקדש הקדוש,

שהקדוש ברוך הוא ישרי שכינתו בתוכו,

נפסקות

לטובת קדושת השבת.

מה היה שם? 39 המלאכות האלה, הן האסורות.

אז יש דברים שהם אסורים, כמו טלטול.

טלטול

מרשות היחיד לרשות הרבים זה אסור.

יש גם טלטול לכרמלית.

צריך ללמוד את הדינים האלה.

היוצא מהמים ליבשה,

יש עניין של טלטול מים ממקום למקום, מרשות לרשות.

יש עניין של סחיטה.

יש עניין

של סחייה.

יש עניינים כאלה שהם אסורים.

חלק מדאורייתא וחלק מדרבנן,

אבל הם אסורים.

אז לכן

צריך ללמוד את ההלכות, לדעת בדיוק את המקורות,

ואז יודעים למה.

לא שדווקא בים,

גם בריכה זה בעיה.

תלוי אם עוברים על אותם תנאים שהם אסורים. אם לא עוברים אז זה מותר, אבל אם עוברים בדיש זה אסור.

ובים אי אפשר לשמור את הכללים האלה, לכן זה אסור.

אותו דבר,

אנשים טועים וחושבים שאסור לעשות דברים בגלל שזו עבודה.

לא.

התורה לא אסרה עבודה בשבת.

מותר לעבוד בשבת.

אסור לעשות מלאכות בשבת.

איזה מלאכות? 39 מלאכות.

זה הכול.

אבל עבודה מותר?

מותר לעשות סלט בשבת. לא דקדק, שלא תהיה טחינה,

אבל מותר לעשות סלט,

מותר לחתוך לחם קשה,

מותר להזיז כיסאות, שולחנות, להרים, להוריד, להזיז, אין שום בעיה.

מותר, מותר לעבוד.

מותר.

אבל אסור לעשות מלאכות.

לקחת מחט

ולצאת מרשות לרשות, אפילו זה קל.

אסור.

מטפחת לקחת מרשות לרשות, אסור.

אבל זה לא עבודה,

זה לא קשה.

אבל אני מזיע, זה אסור.

לא בגלל שעכשיו התנפלו לך על הממחטה,

בגלל שההמלאכה הזאת של הוצאה מרשות לרשות היא אסורה.

אז כשיודעים את הכללים, זה קל. כשלא יודעים באמת, לא מבינים.

למה אסור? מה הבעיה?

היתה פעם תימניה שהגעתי להרצאה ואמרתי לה,

דודה,

אם אני אבוא אלייך הביתה ואני אבקש בשבת

להוציא מהסלט התימני שעשית את הבצל, כי אני לא אוהב את הבצל,

אפשר

אמרה לי, למה לא יבנים?

אמרתי לה, אבל אסור, דודה.

אז היא אמרה, מה אבי?

אמרתי לה, זה בורר.

מה הוא אונטה?

אמרתי לה, מה, מותר או זאת? אמרה, מותר, מה יש? מה יש? מותר.

אמרתי לה, מותר?

אמרתי לה, דודה, היית בתימן? אמרה לי, כן.

אמרתי לה,

אם אשתי בתימן הייתה רוצה ביום שבת, עד שאני אחזור לבית הכנסת, משעמם לה,

היא רוצה לקחת את החילבה ולנקות.

קצת קח את החילבה בינתיים עד שאני אחזור. מותר או אסור?

אמרה לי, או אסור לברר אל חילבה.

אמרתי לה, מה קרה? מה אסור?

אה, פתאום את יודעת שאסור לברור בשבת.

אה, בתימן ידעת שאסור לברור. מה בוררים? חילבה.

אז זה לברור בשבת, היא ידעה שאסור.

למה אסור היא לא ידעה? אמרתי שאסור היא ידעה.

ולברור את הבצל מהסלט מותר? זה אותו דבר.

לברור אסור, לא מה אסור.

המלאכה הזאת אסורה.

לצחוק בשבת.

אם מתלכלך השולחן דודה, אפשר ככה לנקות ככה?

אז היא אומרת, כן, ודאי. אמרתי לה, אבל עם סמרטוט רטוף. בטח, אם זה עמי יבש, יישאר מרוכלך.

אמרתי לה, אבל אסור לצחוק בשבת.

אסור. מותר לכבס בשבת, ספתא.

אסור, נכון?

אסור לכבס בשבת. למה?

יש בזה מלאכת סחיטה, מלבן.

יש בזה כמה פעולות שאסורות.

אותו דבר גם פה על השולחן.

אז מה נעשה?

אמרתי לה, כמונו, הכי קל.

שמים ניילון חד-פעמי,

גומרים את האוכל, מקבלים, ולפח.

לא עובדים קשה, בקלה-קלות, אין שום בעיה.

כמה ניילונים, עולים חמש שקל,

אתה עושה את כל השבת בלי בעיות,

בלי זבובים, בלי שום דבר.

מה לעשות?

מי שלא למד, לא יודע. חושב שהחרדים מגזימים. לא מגזימים.

גם בתימן היו שומרים על... רק שמה היו דברים שונים. פה הדברים כבר יותר מורכבים.

פחיות, לפתוח פחית בשבת, זה אסור. עושה כלי.

עושה כלי בשבת.

אבל בתימן לא היה פחיות.

לא היה בירה בשבת, פחית.

אז הוא לא יודע.

הוא לא למד את המלאכות.

אז הוא לא מבין, מה, אסור לשתות? אני אוהב בירה, מה אתה רוצים ממני?

צריך ללמוד את זה. אם לומדים, יודעים. לא לומדים, שואלים.

הבנת מתוק?

צריך להכין, יש פה שיעורים?

שיעורים לומדים פה באישור?

לא שיעורים במתמטיקה.

יש שיעורי ערב, גמרא,

משהו? מישהו מלמד פה?

כן.

איזה חרטר.

בקיצור, צריך שיהיו שיעורים, ושם יושבים ושואלים ומבררים ולומדים, ואז כשיודעים, זה נפלא.

כן, הנה, שמה מאחורה. תן לו את המיקרופון.

אני רציתי לשאול

על שתי תופעות שקרו לעם היהודי,

אחת בתקופה שלנו ואחת לפני הרבה שנים,

ורציתי לשמוע את ההסבר שלך,

אבל בלי לפגוע בכלום ולא בך, רציתי לשמוע הסבר נוקב,

שינסה לשכנע את אלה שאתם קוראים להם חילונים, שהם מסווגים.

6 באוקטובר 1973,

כל עם ישראל, 80% ולא תגיד לי שזה לא נכון,

80% מעם ישראל הולכים לבית-הכנסת ביום כיפור ומתפללים לאלוהים,

ומבקשים סליחה,

גם חילונים וגם דתיים.

ומצא לו זמן, הקדוש-ברוך-הוא,

באותה שבת, יום כיפור הקדוש,

לשסות את הערבים בעם ישראל במקום לחכות עד יום ראשון שייתן לנו לגמור את יום כיפור.

את התופעה הזאת אני בכלל לא מבין.

אם כל כך רצה הקדוש-ברוך-הוא להכות אותנו שנחזור בתשובה,

למה דווקא ביום כיפור, כשאנחנו מתפללים בבית-הכנסת?

והתופעה היותר-עתיקה זו התופעה של השואה.

איך יכול היה לצפות בנו הקדוש-ברוך-הוא במשך שש שנים למעלה ולראות איך עם ישראל מושפל

עד עפר,

איך עם ישראל נשרף בגזים ובמשרפות. 6 מיליון איש.

רצית לשכנע את עם ישראל?

גם 50,000 היה מספיק.

למה 6 מיליון?

עומד ומסתכל שש שנים איך 6 מיליון נשרפים בגזים, וכולנו מכירים את התמונות האלה.

למה החיכה לנו? למה עשה לנו את זה? תודה.

תהיה בריא.

ובכן, זה מה שאני אומר,

וחוזר ואומר,

וזה מה שהולך להיות אתנו עוד מעט,

ולא 6 מיליון, אלא 4 מיליארד.

איך אנחנו במשך 3,300 שנה,

אחרי שמכירים את הקדוש ברוך הוא,

ואחרי שכבר, כשקיבלנו את התורה, זייפנו בשבת הראשונה,

וכבר אחרי זה עשר פעמים ניסו אותו במדבר,

ועם כל מה שנתן לנו את המן, ונתן לנו את הסלב, ונתן לנו את הבעירה של מרים,

ונתן לנו כל טוב, והציל אותנו מהמצרים, והוציא אותנו,

וגאל אותנו, וענני כבוד, וכל הדברים,

בכל זאת מרו במדבר.

והוא הרג שם 600,000 איש שלא נכנסו בעמוד המרגלים לישראל.

היינו צריכים ללמוד מזה? לא למדנו.

איך זה שהגענו לארץ ישראל בניסים,

ויהושע כבש 31 מלכים בניסים,

וקיבלנו את הארץ, וירשנו אותה, וחילקנו אותה, תוך 14 שנה מלחמה, וכיבוש, וחלוקה,

ואף על פי כן אחרי זה סרו מן הדרך,

ואחר כך בימי שפוט השופטים, תקרא את כל הספרים.

40 שנה ותשקוט הארץ, קם מלך עוד פעם,

שינה את דרך התורה,

עוד פעם עבדו לבעל, עוד פעם לעשטרות,

עוד פעם לזה, עוד פעם חפית, עוד פעם פוגרום, עוד פעם מלחמה,

עוד פעם, עוד פעם, עוד פעם, עוד פעם.

איך זה אחרי שבנה לנו בית המקדש,

ואישרת שכינתו עלינו,

ועשרה ניסים נעשו במקדש,

וכל העולם רואה,

ובאות אומות העולם להקריב את הפרים שלהן אצלנו גם כן,

וכל העולם יודע שיש אלוקים בישראל,

אף על פי כן עם ישראל עוברים על שלוש החברות החמורות,

עבודה זרה, גילוי עריות, שפיכות דמים.

אז הקב' ברוך הוא הורג מעם ישראל מיליונים,

מגלה את עם ישראל 70 שנה לבבל,

ואחרי זה עם ישראל מבין וחוזר בתשובה,

והקב' ברוך הוא מעלה אותם,

עזרה לבנות בית שני.

לא כולם עלו,

אבל חלק מהעם עלה ובנה את בית המקדש,

ושוב פעם, 420 שנה,

יש מצב כזה.

בתוך המצב הזה, בית המקדש השני,

שכינה כבר לא כמו שהייתה קודם,

אבל בכל אופן עדיין השגחה על עם ישראל,

עם ישראל הולכים לאומות העולם ונהנים מסעודתו של אחשוורוש,

עד שנגזרת קליה על ישראל,

ואז צריכים להרוג את כל היהודים ביום אחד.

עוד לא שמעת איום כזה.

ביום אחד,

את כל היהודים ב-127 המדינות מוכן הקב' ברוך הוא להרוג. אתה שומע?

מזל שהקב' ברוך הוא יש לו צדיקים שהשתלם בכל דור ודור,

ומרדכי וגולדה, אה, ואסתר,

שניהם הצדיקים,

הצילו אותנו בעזרת השם יתברך על ידי שידעו מה הוא רוצה.

אמרו לעם לצום, לא לקחת נשק,

אלא לצום שלושה ימים, שלושה לילות,

להתפלל, לבכות, לחזור בתשובה,

לקחת את התינוקות של בית רבן לפני ההיכל ולהתפלל,

ושינו את הגזירה שאותו אחשוורוש חתם להרוג את האויבים

ונהפוך הוא, אשר השלטו היהודים המה בשונאיהם,

ונהיה לנו איזה חג פורים שמח ואוזני המן.

אבל זה גם לא עזר,

אחרי זה עוד פעם חוזרים מן הדרך,

חורבן בית שני,

אנחנו יוצאים לגלות כבר אלפיים שנה,

סובלים

רציחות ורדיפות.

52 שנה אחרי חורבן בית שני מתו 8 מיליון יהודים בביתר,

נשחטו

סוסים של האויב עד הצוואר שלהם היה נחלי דם.

שלוש מילים מביתר

נשפך נחלי הדם של היהודים שנשחטו שם.

אבל זה כבר רחוק, אנחנו לא מכירים,

אנחנו מכירים את ה-6 מיליון הקרוב,

אבל אם היינו מתבוננים על מה ולמה במשך אלפי שנים

שלא שמענו לקדוש-ברוך-הוא והוא כתב פרשת כי תבוא ופרשת בחוקותיי ופרשת האזינו ושלח נביאים השכם והערב,

וירמיה אמר לעם ישראל לפני החורבן את הקינות,

אמר להם את הקינות שאתה אומר, איכו יהוושבו אתה אומר אותם, הוא אמר להם,

לפני שיקרה, לפני שיקרה.

ולא שמעו לו,

ולא שמעו לו.

לא, היה להם טוב,

רוצים לעשות מה שהם רוצים.

הקב' ברוך הוא אומר, אז זה צום מבחריהו?

זה צום, אתה חושב, אתה צם לי בכיפור?

אחר כך אתה הולך לדיסקוטק בחזרה,

חוזר לשש בשביל הכלפים ולדומינו?

זה צום?

אתה חושב שאני מתפעל מהצום הזה?

הקב' ברוך הוא אומר, לא מותק. ביום הדין,

בשעה שאני עובר מכיסא של דין לכיסא רחמים בשבילכם אלפי שנים,

אני אראה לכם שיום הדין לא יעמוד לזכותכם.

והוא רמז את זה בנבואה

של יחזקאל הנביא בפרק מ',

פסוק א', תקרא את זה שם,

בתוך הנבואה הוא רומז את מלחמת יום כיפור.

איך אמרת?

היא הייתה בשנת 73'.

מאז שעלינו מהגלות ב-48', כמה זמן זה?

25 שנה.

באיזה יום זה היה?

יום כיפור.

איזה יום זה בחודש תשרי?

עשירי, נכון?

עשירי. ראש השנה זה א', תשרי,

וזה עשירי, נכון? באיזה שעה פרצה המלחמה?

ב-2. בבקשה.

הפסוק אומר כך,

ב-25 שנה לגלותנו,

זה 73'.

בראש השנה זה חודש תשרי.

לעשור לחודש

זה יום כיפור.

ב-14'

זה שעה 14'.

כתוב ככה, ב-25 שנה לגלותנו, בראש השנה.

בעשור לחודש ב-14 שנה אחר אשר הוכתה העיר

לשון הכאה במלחמה.

פה רומז הקדוש ברוך הוא את מלחמת יום כיפור.

הקדוש ברוך הוא אומר, אני לא מתפעל ממה שאתם צמים,

ממה שאתם, לא, לא מתפעל.

כשהוא שלח את יונה לנינווה,

אז הוא בא לגויים.

יונה לא רצה ללכת, כי הוא ידע שיהיה קטרוג על ישראל.

אם הגויים חוזרים בתשובה,

זה קטרוג על ישראל.

אז הוא מנסה להתחמק, אבל אי אפשר להתחמק מהקדוש ברוך הוא.

ואז הוא בורח ומנסה לברוח, והסיפור עם הדג והכל, בסוף מגיע לנינווה בלית ברירה, והם חוזרים בתשובה.

הם חוזרים בתשובה.

אז הקדוש ברוך הוא, מה ראה?

לא ראה את שקם ואת עניתם.

הוא ראה כי שבו מדרכם הרעה.

אם שבים מהדרך הרעה,

לא שקים ותעניות ואפר ומתפלשים בעפר,

זה כל תרנגולת עושה.

הקדוש ברוך הוא רוצה לראות אם שווים או לא שווים.

לא שווים.

אז לקדוש ברוך הוא יש את השיטה שלו גם כן.

הוא אמר אותה בברית.

אם בחוקות היית לכו ושכבתם ואין מחריד וחרם לא תעבור בארצכם,

זה אני מבטיח באחריות.

הוא עמד פעם במבחן הקדוש ברוך הוא? כן.

אצל חזקיה המלך.

חזקיה המלך היה מלך צדיק,

אבל לא אסטרטג ולא איש מלחמה ואפילו לא שרון.

אבל מה?

הוא לקח חרב, ובמקום ללמד אותם סייף וקרטה,

הוא נעץ אותה בפתח בית המדרש ואמר,

מי שלא ייכנס ללמוד יתדקר בחרב.

וכולם נכנסו.

תוך שלוש שנים כולם ידעו תורה למקטנם עד גדולם.

כשסנחרים מקיף את ירושלים בצר עליה עם כל צבאות העולם,

סנחרים שלט בכיפה,

לא היה לחזקיה המלך

סוסים למלחמה בכלל.

אז הוא אומר לו, סנחרים,

זה פדיחה להתעסק אתכם.

מה יגידו, שכבשתי כלום?

אני מוכן לתת לכם אלפיים סוסים,

שיהיה פייר פייט.

לא היה לחזקיה המלך

אפילו אלפיים רוכבים לשים.

אז כל האסטרטגים באו אליו ואמרו לו,

תשמע, חזקיה,

תדע לך,

אם לא נגיד כניעה, שוחטים אותנו.

מה עשה חזקיה המלך? אמר, אנחנו לא עושים כלום.

אנחנו היום ערב פסח,

ליל שימור אם הוא לשם,

אנחנו נקרא את ההגדה,

נגיד תהלל ואנחנו נפתח בשם יתברך,

נעשה רצונו,

נשוב בתשובה והגזירה תחלוף.

בלילה ההוא כתוב בתנ״ך,

הקדוש ברוך הוא שולח את מלאך השם,

הגמרא אומרת, גבריאל, שואל אותו הקדוש ברוך הוא, גבריאל,

לאן אתה הולך

עם המגל?

הוא אומר לברך את האילנות.

הוא אומר לו, על הדרך פשוט מגלך על מחנה סנחריב.

בבוקר 185,000 ראשי גייסות

של סנחריב מוטלים מתים.

קמים היהודים בירושלים, ירושלים, אם אתה לא יודע, היא קטנה מאוד בתוך החומה, קטנה מאוד.

קמים ורואים את כל מחנה סנחריב מוכה,

נשארו בודדים,

תספרם על יד, שנשארו בחיים.

בעדות לזאת נמצאת

על פסיפס שנמצא שעשר חדון,

הבן שלו, של סנחריב, רצח את אביו לאחר מכן.

זה מה שניצלו משם.

איך קרה דבר כזה? אם זה היה בימינו, היו אומרים וירוס.

אבל חזקיה המלך לא אמר וירוס, הוא ידע.

שאלו אותו, על מה שמחת

שאתה עמדת ולא הסכמת לתת תנאי כניעה? הוא אמר, אני יודע תורה.

בתורה כתוב, אם בחוקותיי תלכו ושכבתם ואין מחריד.

אני את הברית עם הקדוש ברוך הוא קיימתי.

אם בחוקותיי תלכו,

אני דאגתי שכל עם ישראל ילמדו תורה וידעו תורה ויקיימו תורה.

את הצד שלי, אם בחוקותיי תלכו, קיימתי.

עכשיו, ושכבתם ואין מחריד,

הקדוש ברוך הוא צריך לקיים.

על זה הוא שמח.

וככה הייתה המלחמה שנגמרה עוד לפני שהתחילה.

אם אנחנו היינו כאלה צדיקים ומינים,

לא היינו צריכים לזה.

אז לכן אתה צריך להבין, שואה הייתה,

היו ויהיו.

למה?

כי אם בחוקותיי לא תלכו,

אז תקרא את כל הקללות הכתובות שם, עד כדי

יאכלו את בשר בניהם ובנותיהם.

אבל הוא אמר שלא יהיה מבול.

הוא אמר שאם לא יהיה מבול, הוא לא יביא טליה. נכון.

איפה יש מבול?

היה מבול עד אז, בתקופת דלפי נוער.

הוא אמר שיותר, לא מביא טליה לעולם.

לא.

זה הבטחה שלך, לא שלא. לא, זה לא הבטחה שלך. הבטחה של הקדוש ברוך הוא שלא יהיה מבול בעולם. נכון, מבול. מבול. מבול זה בעצם...

מבול של, לא, זה את מבינה, בית ספר חילוני לימדו אותך ככה, אותי. סליחה אבל, אני לא באתי לפות את ה... אתה לא משפיל אותך. זה משפיל. את למדת בית ספר חילוני? לא. איפה למדת? למדתי מכיתה א', בת גידה ארבע, בבית הספר ממלכתי דתי,

ואני לא באה ולא... שואל אותך שאלה. לא מקטרגת, אני בסך הכול רוצה להבין. אני מסביר, מאיפה את יודעת שהוא הבטיח לו שלא יהיה קלעיה?

מאיפה אני יודעת? כן. מהבגרות שיש לי, מהחמש יחידות שיש לי. תודה רבה,

זה מה שאמרתי.

מה זה קשור?

שם מלמדים מה שהם רוצים, לא מה שכתוב. יש לי אבא תימני אסלי,

שיודע את התורה. זה הפרס שלך. לא.

לא, אני רוצה להסביר לך. זה לא פרס. אני לא בטוחה.

כי הוא לא מיישם אותה.

זה לא מיישם זה משהו אחר. אוקיי, אני לא באתי לדבר על הבעיה הזאת. אני רוצה להבין בעצם. אז אסביר לך. אתה סטית מהבעיה. לא סטיתי, אלא את מסיתה אותי.

למה תמיד אני אשמה? תמיד אני אשמה?

גם בעליך הוא אומר לך את זה, נכון? כן, רגע, אין לי צה״ל. אין לי צה״ל, תודה רבה. עכשיו תקשיבי. וואלה, אני מקשיבה לכל מילה. וואלה, אני עונה לך. אז יאללה. אז תקשיבי.

רגע, רגע, רגע, רגע.

הוא שאל איך הקדוש ברוך הוא דווקא ביום הקדוש עשה את מה שעשה.

הוא שאל איך הקדוש ברוך הוא במשך שש שנים רואה איך טובחים את היהודים והוא מסתיר את עצמו מהם. זה מה שהוא שאל.

רגע. אני רוצה לשיחה לתת את השאלה. לא רוצה. עוד לא עניתי על השתיים הראשונות. אתה כבר מוסיף לי מוסוף?

קודם שיהיה אבטורו ואחר כך מוסוף.

אז ככה,

הנקודה היא כזאת.

את שואלת שאלה כבר אחרת.

אבל מה שהוא שאל,

עניתי ישירות.

קודם כול, שדווקא ביום כיפור הקדוש ברוך הוא עשה את זה, ולא ביום אחר,

בשביל להראות שהקדוש ברוך הוא לא חפץ בצומות מהסוג הזה, כשלא משנים את המעשים.

זאת אומרת,

צום הוא לא הגנה.

צום שהוא לא עם שינוי מעשים,

הוא לא שווה.

מקיימים מצווה על ידי זה שצמים, כי יש מצווה לצום, אבל זו מצווה אחת.

אבל יש גם מצוות התשובה, לשוב בתשובה ביום כיפור.

את המצווה הזאת כנראה לא עושים.

עכשיו, לגבי השואה, מה שהוא שאל,

לגבי השואה, השואה גם כן כתובה בתורה במפורש.

אז מה, זה נותן ללגיטימציה ללכרות?

כן.

למה? אז זה משהו? אני אסביר, זה משהו.

משהו, משהו. כן, משהו, משהו.

משהו.

את יודעת,

פעם הייתה מחלה שקראו לה אבעבועות רוח.

לפני שהמציאו את החיסון,

את יודעת מה היו עושים לאנשים שהתגלה בכפר מסוים או משהו שיש אבעבועות?

הם הגיעו לה? לא, אני לא יודעת. את לא יודעת. אני אגיד לך לדוגמה מה עשו במרוקו.

אין כלום. אה...

במרוקו, לדוגמה, כן?

סגרו אנשים,

ביארו בהם.

למה?

כי לא ידעו להתמודד מול המחלה,

והמחלה פשוט מתפשטת.

כל מקום שיש וירוס,

או דבר קטלני, שמים אנשים בהסגר.

או שמוציאים אותם מחוץ למחנה,

או שבלית ברירה מחסלים אותם.

מה עשו עכשיו בארצות-הברית?

כשהיום המטוסים של בן-לאדן עפים,

קיבלו הוראה,

כל מטוס שלא יענה, מורידים אותו עם הנוסעים.

איך אפשר לעשות כזה דבר?

להרוג את האזרחים?

כן.

כי זה יכול להרוג יותר אזרחים.

אם זה יהרוג יותר אזרחים,

זכות האזרחים הרבים על הקטנים,

המועטים, להרוג אותם.

למה?

כי כשיש לך יחס כוחות מסוים,

אתה צריך להעדיף בין זה. אין ברירה.

מישהו פה צריך למות. השאלה כמה?

מי?

זאת אומרת, יש מצבים שגם

האדם בעל החסד הכי גדול, הכי גדול, צריך גם להרוג את הקרוב שלו. אין ברירה.

אין ברירה.

עכשיו,

בשואה,

הקדוש ברוך הוא רואה את הסיכונים שיש במצב מסוים בעם.

זאת אומרת,

עם זה לא אנשים חיים.

אצל אומות העולם,

עם זה אנשים חיים.

כמה חיים בין.

זה יבשת מקום, זה לא מחייב, כל אחד יחיה מה שהוא רוצה.

עם יהודי זה משהו אחר, זה לא דומה בכלל לעמי העולם, בכלל.

זה יחידה אחת,

חטיבה אחת, בני איש אחד אנחנו.

אברהם הולד את יצחק, יצחק את יעקב,

יעקב נקרא ישראל, ישראל הולדת את 12 בניו,

12 בניו הם נקראים בני ישראל,

הם ירדו למצרים,

במצרים העם היהודי הזה התגבש, יצאו, קיבלו את התורה,

המשפחה הזאת, משפחת ישראל,

אותה משפחה זה אנחנו.

אנחנו מפוזרים או אנחנו מקובצים, זה אנחנו.

זה עם שקיבל תורה עם ברית והתחייבות,

אם עושים טוב, אם לא עושים לא טוב.

התנאים של החוזה כתובים בתורה שחתמנו וקיבלנו והסכמנו,

ואמרנו נעשה ונשמע וכל העולם יודע.

הפרת החוזה עולה לפי תנאי החוזה,

אפילו עד כדי מיתה.

לא קל היה,

כי הקב' הוא בחוזה כתב,

לא מאסתים ולא געלתים לכלותם,

להפר בריתי איתם,

נאום השם,

ברית עשיתי,

אבל שהם יאכלו, לא.

זה הבטחתי אבל, שאני לא אתן להם מכות? כתבתם שבע על חטותיכם,

ועוד פעם שבע על חטותיכם, ועוד פעם שבע על חטותיכם.

זאת אומרת, אם אתם לא תשמעו ותמהנו,

אם תמענו, אמריתם, חרב תעוקלו.

בעצם זה החטא ועונשו. כל סיפור התנ״ך בפשט,

בדיוק. זה החטא שאנחנו עושים כי אנחנו

כפויי טובה וגדול, בדיוק, כן. ואנחנו כבר יודעים מראש שכשאנחנו עושים את הדבר,

אז תבוא עלינו מכה של עונש.

יותר מזה, חברת חשמל אומרת לך,

אני נותנת לך את האפשרות לנצל את החשמל והמקורות שלי, את האנרגיה,

אני מקווה שתשתמשי בהתאם להוראות,

תפעילי מזגנים, תנורים,

מאווררים,

אור, מה שאת רוצה.

אבל אנחנו מזהירים אותך,

ואנחנו עושים זץ,

שכתוב

לא להכניס את האצבע לשקע,

זה מדגדג, אבל מתים מפחם.

אין אחריות לחברת חשמל על מדגדגים.

למה אתה מדבר עליי?

למה? ככה. למה? אני אסביר לך רגע. אני איזה מקטרגת?

אני בכלל פה רוצה להבין. חס ושלום. את עשרה. אתה נורא מביך, אבל. חלילה. כבודו, אתה מבין. תרגע, רגע, רק שנייה. שיהיה קצת יותר קריג. שנייה, קליל, טוב. אתה מפחיד אותי קצת. בסדר, טוב. אוקיי. לאט לאט. אני רואה שאת מבינה בחשמל.

עכשיו,

זאת אומרת, הקדוש ברוך הוא אומר,

כל זמן שתעשו את מה שאני אומר בתורה,

יהיו לכם כל האנרגיות,

כל הדברים הטובים, החיוביים.

אבל אם אתם תעשו דברים שנגד ההוראות,

לא אני אביא עליכם את הצרות,

אתם פשוט מזמינים אותם.

זאת אומרת, זה לא החטא בעונשו,

אני פועל את העונש עליכם. לא.

מפי עליון לא תצא הרעות והטוב.

לא תצא.

למה?

כי אני כבר אמרתי לכם בתורה, ראה,

אנוכי נותן לפניכם היום את החיים ואת הטוב,

את המוות ואת הרע,

ובחרת בחיים. אני מציע לך,

תבחר בחיים.

אבל אני אומר לך, זה לפניך.

ראה,

החיים והטוב,

המוות והרע,

ואני מציע לך, מבקש ממך, מפציר בך,

ובחרת בחיים.

אני אומר לך, הנה, יש פה פירות מתוקים, חמוצים, מלוחים ומרים.

תבחרי.

אני מציע לך, מתוקים.

לקחת חמוץ,

נכנסת לפה ועשית פרצוף חמוץ. מי אשם?

אני אמרתי לך מתוק, לקחת חמוץ.

אתה יודע מה? גם את הבחירה שלי מבין מתוק, חמוץ, חריף, הוא יודע מראש. כי אם הוא מוקיר את כל ברורה... נכון שהוא יודע.

יש פה משחק מכור בעצם. לא, לא, לא, לא, זו עוד שאלה, אבל זה לא... זה משחק מכור. לא, לא, לא.

אני מרגישה כמו בובה כבר לא נעליים,

בתורה, שיש איזו אשליה של בחירה אלמית, שבעצם כל דבר הכי קטן וכל דבר הכי גדול,

הוא יודע מראש והוא כל הזמן מנסה אותנו,

כל הזמן בוחן אותנו. זו עוד שאלה, אבל רגע.

אצלנו אין משחקים מכורים כמו השופטים בישראל.

אצלנו אין שום דבר מכור.

את צריכה להבין דבר אחד, זו סוגיה שאני אסביר לך אותה בנפרד.

אבל קודם כול שתביני, זה נכון,

אם עם ישראל סוטה מן הדרך,

כתוב מפורש מה יקבל ומה ילכה שתיים.

אמרת על המבול, המבול הבטיח הקדוש ברוך הוא שלא יהיה מבול מים על העולם, לכן הוא שם את הקשת בענן, שנראה.

הטעות של המצרים, שהם חשבו כמוך.

הם חשבו שהקדוש ברוך הוא לא יביא מבול,

לכן הם שיקעו את הילדים של עם ישראל במים,

וכשהם ידעו שיש מושיען של ישראל, שזה משה שצריך להיוולד,

הם חששו, אז הם שמו אותו במים.

והם לא פחדו שהקדוש ברוך הוא יחזיר להם מידה כנגד מידה,

משום שהם ידעו שהוא כבר לא יכול לעשות את זה, כי הוא הבטיח שלא יהיה מבול.

אבל הם טעו, כי הקדוש ברוך הוא אמר מבול על כל העולם,

ומבול קטן בים סוף, זה הוא לא אמר.

לכן המצרים גמרו בים סוף,

ועשו בלה בלה בלה בלה בלה בלה בלה וטבעו.

כן, אבל חלק מהם שלא טבעו ועשו בלה בלה בלה בלה בלה,

הסיקו מסקנות כשהם ראו את הניסים שהקדוש ברוך הוא עשה,

ואמרו אלוקיכם הוא אלוקיי, חלק מהמצרים. ולא עזר להם, את רואה? אמרו, נכון. בטח, כי הם לא נאורים והם לא עם סגולה כמו היהודים. או, אני שמח שאת אומרת שהחרדים נאורים ואחרים לא... אני לא מדברת על החרדים, אני מדברת על היהודים, אין שום הבחנה. מה פירות? מבחינתי, אני לא מדברת על החרדים. המצרים אמרו אצבע אלוקים. אני מדברת על בני אדם, בין אם הוא חילוני ובין אם הוא דתי,

אני מדברת על בני אדם.

אבל אלה שלא הבינו את מה שראו, אמרתם, לא היו נאורים.

אז מי כן נאורים?

אלו שהבינו. מי כן נאור? זה העניין. אז זה הכל תלוי בפרשנות. שאמרת.

לכן אני הסברתי.

עכשיו את צריכה להבין דבר נוסף.

הקדוש ברוך הוא אכן הביא את השואה אחרי התרעות רבות במשך דורות רבים.

והקדוש ברוך הוא לא פועל מיידית, אינסטינקטיבית, כי אם זה היה כך,

לא היה נשאר אף אחד.

רק מה הוא אוהל רחום וחנון?

הוא מתרה.

עכשיו, מה הוא עושה? נותן סימנים.

בדרך כלל הוא פוגע קודם כול בממון,

אחר כך הוא פוגע קצת יותר קרוב

בגוף ואחר כך חלילה לוקח את הבן אדם.

גם כשבאות גזרות הן לא באות בן רגע. גם באירופה ידעו כבר שהיטלר עומד לעלות לשלטון,

אז נזעקו וידעו וחלק ברחו וחלק שינו מקום וחלק לא וחלק רצו להישאר עם המסחר וחלק וחלק.

כמו עכשיו, לפן עולה.

אז את רואה שכל העולם נזעק, מה הימין הקיצוני מתחיל להשתלט, אוי ואבוי, היידר, זה, פה, שם.

מתחילים להבין, כי יש להם כבר ניסיון מעבר.

ועדיין יש אנשים שעם האנטישמיות שקורה היום באירופה,

נשארים.

בזאת אני מסכימה אתך מילה במילה. תודה, תודה.

עכשיו דבר נוסף,

אנחנו צריכים להבין,

אנחנו מקבלים איתותים.

גם אלה שבאירופה קיבלו איתות עכשיו.

עוד מעט יגרשו את כולם,

וקלט את 138 המהפכה החילונית.

תקחי,

תשמעי ותנסו אותי בעוד כמה שנים, אם אני צדקתי או לא.

יגרשו את כל היהודים.

את זה אמרתי כבר לפני שנה ומשהו.

היום כבר באמריקה שלטונות ההגירה מוציאים החוצה עשרות אלפי יהודים, באוסטרליה אותו דבר.

לארצות-הברית נותנים ויזה רק לחודש ימים.

בקיצור, מתחילים לסגור את היהודים בכל מקום.

באירופה אומרים להם לא להסתובב עם כיפה וזקן.

אנחנו לא נשמור עליכם. רק רגע. זה שנאת הזר, מכל זר אנחנו חייבים. מה זה משנה?

עכשיו, זאת אומרת,

לפני כן לא היה.

אבל מה אנחנו רואים?

שהגזרה שיש על עם ישראל בארץ ישראל היא לא רק כלפי העם היהודי היושב בציון,

אלא כלפי העם היהודי בכללותו,

בגלל שהתאריך, הזמן,

עכשיו אנחנו נמצאים לקראת הסוף, כמו שאמרתי,

אז זה נוגע לכל היהודים באשר הם בכל מקום בעולם,

ולא רק בארץ ישראל.

ארץ ישראל היא מקום הרעש.

פה זה הבסיס של הרעש, כמו ברעש אדמה.

זאת אומרת, מפה זה מתפשט, ואתה רואה, כל העולם בגללנו נסער,

כי ההשלכות של המזרח התיכון עם ישראל הן משליכות ומקרינות על כל העולם.

ממילא זה מקרין על היהודים גם בחוץ.

כל תזוזה פה במוקד,

היא גורמת השלכות חיצוניות.

ואם פה הקדוש ברוך הוא כבר שנה וחצי לא נותן לנו לגמור את הסיפור,

אלא מראה לנו שזה יותר גרוע,

פירושו של דבר, אנחנו לא הולכים לרוות נחת.

אי אפשר לעשות שלום עם הפלסטינים,

תשכחו מזה,

כי באמנה שלהם, שנמצאת לפניי, כתוב במפורש,

החזרת פיסת אדמה מפלסטין

פירושה כוויתור על הדת,

וכיוון שזו מלחמה דתית,

ג'יהאד,

הם לא יוותרו על הדת המוסלמית,

ואם הם החליטו שישראל זו אדמת קודש של ווקף אסלאמי,

הם לא יכולים לוותר. יבוא ערפאת, שהוא חילוני אצלהם,

הוא נקרא אוכל חזיר ושותה יין,

הוא לא יכול, הוא יכול רק לקדם אותם לתנאים יותר טובים למלחמה.

הוא יכול לקבל גבולות 67',

יגידו לו תודה, יראו לו בראש, וימשיכו הלאה, ה'חמאס' ואחרים.

לא ייגמר עד שאנחנו לא שוחים.

אבל הוא גם לא רוצה 67', הוא אמר

לסגן נשיא אינדונזיה,

שיש לו עוד 150 שנה זמן עד שהיהודים ייסחו בים.

זאת אומרת, פה זה לא ייגמר.

אנחנו רק צריכים להיות החכמים להבין שאם שלחו אותם אלינו עכשיו, רצוף, הדוק,

לוחץ,

אז הקדוש ברוך הוא אומר, הזמן שלכם אוזל.

חבר'ה, תתחילו להבין.

ואת רואה שכל פעם הפיגועים יהיו יותר גרועים, יותר דחופים, יותר צפופים.

ומה אמרתי לפני שנים רבות?

חבלי משיח, הנה אינם.

החייל הזה זוכר.

מה אמרתי חבלי משיח?

התחילו באבנים

ויקדמו הלאה.

אתה רואה?

וחבלי משיח זה כמו חבלי יולדה.

כמו שהיא יולדת לקראת הלידה,

הצירים חזקים, תוכפים, צפופים, ארוכים,

וכן הלאה. עד הציר האחרון הקשה מכולם, שעליו נאמר,

עת שרה ליעקב וממנה יימשח.

אין מה לעשות,

זה התהליך ההיסטורי שהשם אמר שיהיה.

איך נהיה בתוך התהליך? זה תלוי בנו.

נשמור תורה ומצוות באמת כמו שצריך, לא חיצונית, אלא פנימית, אמיתית,

אז אנחנו נהיה מן הניצולים,

לא נהיה מאלה שייפגעו, אין מה לעשות.

הקדוש ברוך הוא כבר 3,300 שנה עשה לנו בית ספר עם זה.

לא נבין, לא צריך, אז נסבול.

את שואלת למה פרצה השואה?

אתה אומר לי, מתבוללים?

כן,

מתבוללים זה הדבר הכי גרוע.

זה לא רק הפרת ההסכם,

זה ביזוי החוטא מנגד.

אנחנו לא רוצים, לא מכירים אותך. עזוב אותנו, די, חלאס, היינו... אתה בטוח ששישה מיליון מהם כולם היו מתבוללים? לא.

בעמוד האש שהיה בטלוויזיה הישראלית אמרו שבגרמניה 60% היו מתבוללים.

אני גר בבני ברק,

יוצאי אשכנז שנמצאים שם בקהילות, ואני מתפלל גם אצל אשכנזים, ואני מכיר את הרבנים הכי גדולים שיש היום,

ואני יודע מה הם אמרו לי, מה היה בעיירות שלהם באירופה.

הם אמרו שנכון, חזותית נראו כולם אותו דבר, כי זו הייתה גזירת הגוי.

הגוי גזר עליהם ללבוש שחורים וללכת אתם בצורה מסוימת כדי שיהיה מזוהה.

אבל זה לא אומר שהתוכיות של כל אחד ואחד שם היתה כמו החיצוניות המשתקפת.

בכל עיר

גדולה הייתה בסך הכול ישיבה אחת,

והיו מיליונים של יהודים שם.

פירושו של דבר, שזו הייתה קטסטרופה מבחינה רוחנית.

אם את לא יודעת, אז ההשכלה עוד נכנסה לתוך בתי-המדרש והוציאה אנשים לתרבות רעה.

והיה ממש עניין של כליה רוחנית לעם ישראל.

והציונים הראשונים, שהיו המסכימים,

הם רצו באמת, כדי למגר את תופעת היהדות, מה שהם קראו ליהודי הגלותי,

לקחת מדינה,

ובמדינה, לא פה,

באוגנדה, או בארגנטינה, או בקפריסין,

אחר כך רק הייתה הצעה של ארץ ישראל,

זה פשוט להקים מדינה כדי להקים אותה עם יהודי חדש,

צבר, טיפוס אחר. רק בזכות השואה יש לנו מדינה.

זה מה שהשתמשו הציונים לנמק ולהסביר למה העם הזה מגיע לו סוף-סוף, כי הוא נרדף.

לא בזכות השואה. הם ניצלו את השואה,

לעשות מזה מדינה.

לא בארץ-ישראל דווקא.

תראי את הסרט, הרצל והציונות,

אבל שם תראי בדיוק מה הייתה כוונתם. הם אמרו במפורש

שלא יישארו יותר יהודים מקוריים אותנטיים.

לא.

תימנים שיושבים פה, חלק מהם הם ניצולי השואה הזאת,

לא שואת אירופה,

אבל השואה הרוחנית הזאת.

חלק מפה ודאי יושבים שגזזו להם את הפאות.

אבא שלי גזזו לו פאה אחת,

השנייה אמרו לו, תוריד לבד.

זאת אומרת,

פה לא התכוונו למטרות,

לכן יש כעס וחרון אף לקדוש ברוך הוא עלינו.

שבע מלחמות פה ב-54 שנה.

חשבנו נברח מהגטאות באירופה ובכל המקומות, מארצות העוינות, נגיע לפה למקום מבטחים,

והגענו לגטו גדול,

מוקף ב-21 מדינות עוינות,

ששטחן פי 571 משטח מדינת ישראל,

ואנחנו בלועים בין מאות מיליונים אסלאמיים שרוצים שנשחה בים.

אז לא הגענו למקלט,

בדיוק הפוך. זה שאנחנו עוד שורדים פה, בתוך הגטו הצפוף הזה,

זה רק חסדי השם.

אבל הקדוש ברוך הוא אומר, ארבעים שנה אכות בדור,

והוא אמר, עם תועל לבב הם, והם לא ידעו דרכיי,

אני מוכן ארבעים שנה ללכת, יאללה. אני אומר, אתם יודעים מה?

לא יודעים את הדרכים פה.

כמה?

54 שנה?

כל פעם מצפצפים, מצפצפים, מצפצפים, מצפצפים, מצפצפים?

פעם היה יום העצמאות,

הייתה שמחה, רוקדים, זה היה פעם פעם.

היום יום העצמאות? איזה יום? יום העצבות, איזה עצמאות?

מיום ליום נהיה יותר גרוע, יותר גרוע. איזה עצמאות? העצמאות האחרונה, את זוכרת מה היה? מה היה? כלום, פיגועים? כלום.

למה?

זה כמו הורים שנולדה להם ילדה.

ילדה.

ילדה.

בילדה הזאת בהתחלה כולם שמחים, מלטפים, מנשקים, כולם, כולם, כולם, כולם, כולם, כולם. לאט לאט מתבגרת, אבל רואים שהיא קצת לא בסדר, לא מאה.

אז השמחה כל יום הולדת מתחילה להיות פחות. כשהיא מתבגרת יותר, רואים שהיא משוגעת.

אז בכלל מגיע יום הולדת, בכלל לא שמחים כבר,

רק נזכרים שיש לו יום הולדת.

זה יצאה ילדה משוגעת.

בהתחלה חשבו יצא פה משהו טוב, אז נהיה פרה משוגעת, לא...

אז בעצם אתה אומר ש...

אז מה אתה אומר כשאתה אומר את הדברים האלה? מה המסר שלך? מה אתה רוצה להתכוון? מה המסר? המסר שלי אומר פשוט,

אנחנו צריכים

לקרוא את ההיסטוריה,

ללמוד אותה לא לפי הבגרות, אלא לפי מה שכתוב באמת, על-פי המפרשים שלנו, שקיבלו את המסורת איש מפי איש מהר סיני ולא מהאוניברסיטה החילונית.

אם נלמד את זה לפי זה ונבין בדיוק למה כל מכה ומכה שקיבלנו,

למה כל נביא ונביא שבא וטען עלינו

הוא אמר גם למה, מה הסיבות.

אם נבין את זה ונשנה את דרכינו, כמו שבנינוושנו או במקומות אחרים,

אז גם אנחנו נקבל את כל הרווחה וכל הישועה ואת כל ההצלחה.

הכול, מה שכתוב בתורה, ברכות,

הכול יחול עלינו ועל ראשינו.

לא נעשה, אין ברירה. זה כמו אדם שמתעקש להכניס את האצבע לשקע.

אף אחד לא ממליץ לו, אבל הוא רוצה. הוא אומר, זכותי, חירותי,

אני רוצה לעשות כרצון בבקשה.

אז מה אתה טוען על חברת חשמל כל הזמן?

תעזוב את חברת החשמל. יש לי שאלה אחרונה אליך. כן.

לא נראה לך קצת איזושהי מגלומניה,

איזשהו פולחן אישיות, כאילו שהעם היהודי, היהודים שמאמינים,

ואני בן אדם מאמין, ואני לא רוצה שתבוא אליי,

זאת אומרת, בתור מקטרגת או מחפשת בניו. צומי, צומי, כן.

אני בסך הכול רוצה להבין

למה אנחנו חושבים

שאנחנו יותר מכל עם אחר.

או, קודם כול אנחנו לא חושבים, זו המציאות.

אבל אני רוצה שתביני דבר אחד.

ההבדל בינינו לבין אומות העולם

היא בזה שאתה בחרתנו מכל העמים.

לא שאנחנו יותר טובים מהם, כתוב חוכמה בגויים, האמן.

תורה בגויים, אל תאמן.

למה? אנחנו קיבלנו את התורה.

השם בחר בנו מכל אומות העולם.

הוא בחר בנו סתם? הוא לא בחר סתם.

הוא הציע את אותה תורה לכל אומות העולם. הם לא רצו, הם לא רצו. היה מכרז, הם לא רצו.

אנחנו באנו, הסכמנו.

הסכמנו, אמר, יש תנאים.

תראו, כתוב כך וכתוב כך.

אתם מוכנים? אמרו, נעשה ונשמע.

בליים.

לקחו.

עכשיו נבחרנו?

נבחרנו. אתה בחרת לנו.

למה אני נמצא עכשיו בסיירת מטכ״ל, נגיד, למה אני נמצא בסיירת מטכ״ל?

כי לסיירת מטכ״ל יש התנדבות.

אני החלטתי להתנדב. אחרים לא רצו. אחד רצה להיות שיקמיסט והשני רצה להיות בגולני והשלישי בשריון.

אתה אומר, תגיד, למה אתה מחזיק מעצמך כשאתה בסיירת מטכ״ל?

אני מחזיק.

סיירת מטכ״ל זו יחידה מובחרת,

היא לא קיימת, אבל היא היחידה המובחרת,

ומה לעשות, זאת היחידה. אוקיי, אז אתה יכול להגיד לעצמך,

או לעשות בהרצאה ולומר,

אנחנו העם הנבחר, אבל ללכת

ולתת תחושה לגוי,

כשמדברים איתו, שהוא נחות מאתנו, אני חושבת שזאת אחת הסיבות שאנחנו שנואים.

טוב, בוא אגיד לך. כי אנחנו מתיימרים.

טעות.

טעות, בטח. כל מה שטעות, כן, אני מבינה אותך.

לאט-לאט, את תביני אותי. עוד תשימי ציצית בסוף.

בואי, אני אסביר לך למה.

הסיבה היא פשוטה.

אנחנו לא מתייהרים ולא מתיימרים בלא כלום.

אומות העולם, אנחנו חיים איתן בשכנות, אנחנו, היהודים, שומרי תורה ומצוות, מתייחסים אליהן

כשווים מול שווים. תקשיבי.

למה?

כתוב שכולם נבראו בצלם אלוקים.

אם את לא יודעת, אדם הראשון לא היה יהודי.

אדם הראשון

היה יציר כפיו של הקדוש ברוך הוא.

היהדות מתחילה מאצל אברהם אבינו.

אברהם אבינו בעצמו היה גר.

עכשיו, את צריכה להבין,

יש הבדל בינינו לבינם במה שקיבלנו תורה.

והתורה הזאת מחייבת אותנו,

והיא באמת ניתנה לאותם אנשים שהיו מוכנים לקבל,

עם מצוות מיוחדות להם, ששונות מאחרים.

עכשיו, אם גוי שומר את השבע מצוות בני נוח שהוא חייב בהן, שכל העולם היה חייב,

התורה ניתנה בשנת

2448 לבריאה.

עד שנת 2448 לבריאה, כל העולם

היה חייב בשבע מצוות, שהן נקראות שבע מצוות בני נוח.

כן, את זה אני אומרת. זהו.

אם גוי היום שלא קיבל את התורה ונשאר עם שבע המצוות מקיים את שבע המצוות,

יש לו חלק לעולם הבא,

הוא יהיה בגן עדן,

תקשיבי טוב.

יהודי מתנובות

שקיבל תרי״ג מצוות והוא העם הנבחר ולא שומר את המצוות, יהיה פחות מהגוי בגן עדן.

אז איך אני יכול להתיימר

על הגוי אם הגוי יכול להיות יותר טוב ממני?

שתיים. אה, זאת השאלה שלי. לא, אני אומר שלא.

את אמרת, לכן אמרתי, טעות.

זאת אומרת, אמרת, זאת המציאות.

לא. המציאות היא שאנחנו יותר מהם בגלל התורה,

כמו שאני נבחרתי, ראש הממשלה הוא יותר ממני? לא.

מה לא? אבל הוא ראש הממשלה.

לא. לא. לא. למה הוא ראש הממשלה? כי הוא נבחר רעב. למה הוא פיטר את ש״ס?

אוי, תעשה לי טובה, באמת.

לא. לא, אני צוחק, צוחק, צוחק. אבל למה הוא פיטר? כי הוא ראש ממשלה.

מי אתה שתפטר אותם?

אני ראש הממשלה,

וזאת סמכות, תהיה בלעדית

לפטר את מי שאני רוצה.

הו-הו-הו-הו.

אני מעשבנת אותך. לא, את מצחיקה אותי.

אה, זה טוב, זה טוב, זה טוב.

עכשיו,

זאת אומרת, מה אנחנו נגיד עכשיו, שהוא גזעני?

נגיד שהוא מתנשא?

מה נגיד?

לא.

יש לו סמכות.

אחד רק מכל מדינה יכול להיות ראש ממשלה מה לעשות.

זה אומר שהוא יותר טוב מאחרים?

לא.

אבל זה אומר שיש לו סמכויות יותר מאחרים.

מוסרית הוא יותר טוב ממני? לא.

הגוי יכול להיות יותר מוסרי מיהודי.

הגוי יכול לזכור בגרעי עדן יותר מיהודי.

הגוי לא מצווה בתריין מצוות.

אתה בחרתנו מכל העמים, במה?

שנתת לנו את התורה אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו,

את תורתו, זה מה שאנחנו מברכים. אבל אמרת שהוא עבר מעם לעם, אז אם הוא עבר מעם לעם והציע להם את התורה,

והעם מעם אמרו שהם לא מוכנים לקבל עליהם עול מצוות,

נראה לי שלא נשאר לו שום עם מלבדנו. הוא לא צריך אפילו את כל העם שלנו,

אם הם לא בסדר, הוא מסתפק רק בצדיקים. ויותר מזה,

גם אם יישאר רק צדיק אחד מכל העולם,

שווה לו.

זה נקרא צדיק יסוד עולם.

למה הקדוש ברוך הוא ברא בבריאת העולם אחד,

ולא ברא מיליארד בפתיחה? הרי כמו שהוא ברא אחד, היה בורא מיליארד,

אם הוא חיפש

רוב עם או כמויות,

היה בורא מיליארדי מיליארדים.

לא,

הוא ברא אחד. למה אחד?

שכל אחד מאיתנו יאמר שהעולם נברא בשבילי.

ראוי העולם להתקיים אפילו בשביל אחד יחיד. את מבינה מה זה?

זאת אומרת, כולם שווים.

אבל זה שאנחנו נבחרנו על ידי מקבלת התורה,

מה נעשה?

אדם נבחר לתפקיד מסוים,

אז הוא אשם?

מה אומרים, שהוא גזעני?

את הלכת עכשיו לאיזה מכרז, לאיזה עבודה.

בבסוף נבחר מישהו אחר. הוא גזעני? ואם את נבחרת, את גזענית.

לא, אבל הייתי בודקת את הנסיבות של הבחירה שלו.

לא, יש לה שאלה אחרונה. לא, לא.

הקדוש ברוך הוא אכן יודע מה שאת תבחרי ומה שאתה עשי.

את שומעת? הוא יודע. לא, נראה לי שאני מעצבנת פה אנשים. לא, את לא מעצבנת, רק מרגיזה.

לא, לא, לא מעצבנת.

אבל אני אסביר לך.

הקדוש ברוך הוא גם ידע שתרגיזי אותם,

אבל הוא נתן לך לדבר עד עכשיו, את רואה?

כן, כן, כן.

רק שנייה. כן, אני כבר מעבירה את המיקרופון. באמת, שאלה אחרונה.

אה, טוב. אחרונה, אחרונה.

אני רוצה לדעת,

אם אנחנו עם סגולה ועם נבחר, אני בטוחה שהייתה לו סיבה טובה בשביל זה.

למה אנחנו כאלה כפוי הטובה?

שאלה יפה.

אני בניחה.

קודם כול,

כן, הכי בטוח, קח לה את המיקרופון.

כן.

עכשיו,

מה שנכון זה שהקדוש ברוך הוא בחר בנו, וברור שהוא בחר בכל אחד ואחד כמו פינצטה. מתוך 6 מיליארד הוא בחר גם בך,

מתוך 6 מיליארד אמר, את נבחרת להיות בעם שלי.

או.

ובאמת הוא שואל את השאלה, למה את כפויה טובה?

הוא אמר שהוא בחר...

בפינצטה, אתה אומר. גם אותך, כן. אוקיי, לא נראה לי.

אבל יש לך איזו תשובה לומר לי למה יש ייסורים כאלה כבדים בעולם, ולמה אנשים... תחזרי על מה שאמרת קודם. הוא גם בחר בי להיות נציגת הנכים,

נכת צהל, בגיל 18 וחצי, שלא ידעתי איך קוראים לי בכלל.

הבנתי. את בגיל 18 וחצי נכנסת לכיסא גלגלים? בדיוק.

הבנתי.

ומה הפגם שיש לך היום?

אין בי שום גם חוץ מנכות.

מצחיק. למה? למה? בסדר, מצחיק.

עכשיו אני שואל... נפגעתי בגב, ויש לי שיתוק חלקי.

והם אומרים שזה חסוך מרפא?

אני לא מקשיבה לרופאים, כי אני חושבת שהרפואה שלהם מוגבלת יותר ממנו. מה הם אומרים אבל? הם אומרים הרבה דברים.

לעניין זה, חסוך מרפא? לעניין זה.

בינתיים, כן. אלא אם איזה מדען יצליח לחבר חוץ שדרה, שנקרא,

ואז הרבה אנשים היו הרבה יותר שמחים. הבנתי. יש מדען כזה.

אני אראה לך סרט עכשיו

של הקדוש ברוך הוא, שטענת כנגדו הרבה טענות היום,

שאני מכיר אותו אישית

יותר טוב ממך, לצערי.

חבל שאת לא מכירה אותו כמוני.

והקדוש ברוך הוא,

הקדוש ברוך הוא, אין רחום וחנון,

ומוכן

להוציא גם אדם מכיסא גלגלים, לא מגיל 18 וחצי, אלא מלידה.

מוכן הקדוש ברוך הוא, אבל יש לו תנאים גם לזה.

תראי את הסרט,

תגידי לי מה את אומרת.

בבקשה.

ברגעים אלה מוקרן לקהל באולם הסרט העסקה.

בהרצאת הרב אמנון יצחק שליטה,

באולם לונג היל בלונדון,

שנערכה בתאריך 1 באפריל 2001. דיוויד, נכה מלידה,

חולה ב-CP,

מבותק לכיסא גלגלים,

ביקש ברכה מהרב.

בנוסף,

דיוויד קיבל על עצמו לגדל זקן ולהתמיד בלימוד התורה.

הרב דירך, והקהל הרב באולם, אנא אמן.

לאחר כחצי שנה השתפר מאוד מצבו של דיוויד,

למרות שהרופאים טענו שאין תקווה,

ודייוויד קם מכיסאו והחל ללכת בעזרת קביים.

הסרט העסקה הופק באולפני שופר מולטימדיה.

מכאן לרכוש את הסרט ועוד סרטים אחרים במשרדי שופר,

רחוב מתתיהו 10 בני ברק,

טלפון

03-677779. בווידאו רואים טוב יותר.

תודה.

מה שמך?

יקלה יצחק.

את הבנת מה קרה פה?

כן, הבנתי, ואני רוצה לציין שמניסיוני הצנוע,

יש המון סוגים של נכויות,

ובן אדם יכול להיפגע כמו האדם השני בדיוק באותן חוליות, ולהיות מסוגל לעשות דברים כאלה, והשני לא יהיה מסוגל, כי זה מאוד תלוי בעצבים.

שמעתי. אני שואלת אותך שאלה, את הבנת מה קרה לבחור הזה?

10 סנטימטר, הרגליים שלו התארכו. כן, הבנתי, הרגליים שלו התארכו, כן. את מבינה מה זה? זו פחיית המתים.

עכשיו, זה לא אני עשיתי,

זה הקדוש ברוך הוא עשה.

אני לא יכול לעשות דברים כאלה.

אתה יכול להתפלל.

מי שומע?

אני יודעת שהוא שומע.

אני יודעת שהוא כאן, אין לי שום ספקות בגלומו. אוקיי, את רוצה שיהיה לך צ'אנס

אולי להרפא?

כן, כן. בואי תקשיבי.

אם תהיי מוכנה לחזור בתשובה,

זה לא תנאי שלי דתי.

זה פשוט מאוד בשביל, יש מקטרגים עלייך בשמיים,

כמו שיש על כל אחד, אצלכם כבר עשו משהו.

אפשר לבטל את הקטרוג שלהם,

אבל צריך לסתום להם את הפה.

איך לסתום את הפה? שמי שהם

הלינו עליו,

זה כבר לא אותו אדם.

אם זה לא אותו אדם, הגזירה כבר לא חלה.

אדם שהיה חייב והחזיר את החוב, אז הוא כבר לא בעל חוב, אי אפשר לרדוף ערב. ההוצאה לפועל כבר לא רודפת ערב.

כל זמן שהוא לא שילם את החוב, עדיין יש עליו עיקולים.

ברגע שהוא שילם את החוב, כבר אין.

אם נשלם את החוב,

יש סיכוי שהכול ייגמר.

בשביל זה צריך לחזור בתשובה.

את לא תביני היום את הכול. אני לא משלמת דרך הכיסא, אני לא ממתיקה דינים. אולי באמת זה התיקון שלי במרכאות?

או, יש כאלה שאומרים לפעמים, כפרת עוונות, מקבלים מכה. כן, אבל כמה עוונות בכלל. אני כולה בת 26. נכון, ולמה צריך כפרת עוונות? לא צריך עוונות, לא צריך כפרה. מצוין, אבל אם כבר עוונות, אז זה יהיה.

אבל אם את מקבלת איסורים ולא חזרת בתשובה, פירושו של דבר.

שלא הבנתי.

לא רק זה, אלא שאת תמשיכי לקבל, כי את ממשיכה להיות בעלת חוב, את מייצרת חובות חדשים.

ואם את מייצרת חובות חדשים, אז ההוצאה לפועל מקבלת עוד טפסים.

והם באים עוד פעם ומבקשים את מן התביעה. להאריך, להאריך, להאריך, להאריך. אבל אני משתדלת מאוד להיות מוסרית.

אני משתדלת לקיים את הסרט הדיבור. נכון, גם אלה שבאו אליי מהוצאה לפועל, אני אמרתי להם, תשמעו, אני אדם טוב, תשאלו, אני עושה הרצאות הכול. הם אומרים, כן, אבל לא תשלם את החוב, אדוני, אז אנחנו נקרא לך א', ב', ג', ד', לא יעזור. אתה אדם טוב, נאמן. כל החרדים מגבילים? לא.

יש בעלי חרדים שהם צדיקים יותר מצדיקים והם חברים. נכון. אז איך תזמין את זה? בגלל שהם לא צדיקים, יותר מצדיקים.

איך אתה קובע שהם לא צדיקים?

איך? עצם זה שהם מקבלים איסורים, כי אין איסורים בלא עבון.

רגע, אני רוצה להבין אותך.

אתה נורא מפחיד. גם את. איזה יציאה הייתה לך, אני לא יכולתי... איזה יציאה יש לך? אני רוצה להגיד לך משהו.

כל בן אדם שמקבל איסורים ואומר שהוא איזה כופר?

לא.

כתוב אין ייסורים, אבל הוא בטח לא צדיק. לא, כתוב אין ייסורים בלא חטא ואין מיתה בלא עוון. וכתוב את אשר אהב, אדוני יוכיח, וכתוב עוד עשרה משפטים, יפה, שאני יכולה לתת על המספר שלך, יפה, שלא אומר שכל בן אדם שסובל הוא איזה כופר.

לא, לא, לא אמרנו כופר. אמרת את זה במילים אחרות. לא, אמרתי אפילו חרדים. לא צדיק.

אמרתי אפילו לא חרדים,

ואמרתי שזקן לא קובע ולא צבע של הבגד,

אלא אם אדם שומר את כל המצוות לא יאונה עוון לצדיק.

אבל צדיק אצל הקדוש ברוך הוא לא צדיק בעיני השכנים,

כי השכנים לא רואים את לבבו של האדם,

ולא רק מעשיו החיצוניים קובעים.

אדם ששונא את חברו בלבבו,

לא רואים את זה אולי,

אבל זה איסור שלאו מן התורה.

אדם שהוא נוקם

או נותר,

ולא רואים את זה,

זה איסור לוי מן התורה כמו אכילת חזיר.

אדם שעובר עבירות שלא רואים,

זה עבירות.

אבל איך אפשר לכפר על כל העוונות דרך כל המצוות האלה? פשוט, אני אגלה לך סוד היום.

אם את מחליטה שאת חוזרת בתשובה, פירושו

מתחרטת על כל המעשים שלא היו ראויים להיעשות על פי התורה שעשית.

תתקבלי עלייך על העתיד להיות טובה על פי התורה,

לא רק בעיני החברים,

ותתוודי, תאמרי, אנא השם, חטאתי, עוויתי, פשעתי ועשיתי א', ב', ג', ד',

ותישארי במצב זה. זה נקרא בעל תשובה. בעל תשובה במצב כזה הוא כמו תינוק שנולד,

והחשבון שלו הוא אחר לגמרי. החשבון הקודם נסגר,

החשבון החדש נפתח.

אם את רוצה שיהיה לך סיכוי,

בעזרת השם תחליטי הערב שאת רוצה לחזור בתשובה, לא בגללי,

לא בגלל הדתיים,

אלא בגלל שהקדוש ברוך הוא, את לבד באוסטרליה,

ונפל לך ספר תנ״ך לבד,

ואת הבנת את מה שאמרתי מהתנ״ך שכתוב,

והחלט לשוב בתשובה, כמו שכתוב, כי קרוב אליך דבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו.

אם תעשי את זה, הקדוש ברוך הוא

יכול לשנות את הגזירה צ'יק צ'אק כהרף עין.

השאלה אם שווה לך להתאמץ

או להמשיך במצב שלך

עם האידיאולוגיה שאת אימצת לעצמך.

זה הכול.

פשוט,

קצר וקולע.

יש לך אידיאולוגיה שאם את מוסרית ואת זה, ופה ושם, אז זה גם כן משהו.

אני לא אומר שזה לא משהו,

אבל זה לא זה.

זה לא מה שצריך מספיק

בשביל לצאת מהמצב.

אם תרצי,

אני מוכן גם לעזור לך.

אם אני אברך אותך בתוך הקהל הזה,

והקהל יענה אמן, כוח הרבים הוא כוח גדול.

אני מכיר את זה, אני כל ערב כמעט שהולך, רואה מה זה עושה.

אז אני יכול ללוות את ברכתי אלייך בנוסף, שהקדוש ברוך הוא יענה לבקשתך,

ובעזרת השם יתברך, אם תחליטי, אז יש לך סיכוי לפחות.

סיכוי.

אז אולי נתברר עלייך שאני אצליח לחזור בתשובה, כי יש לי הרגשה ש... גם זה אני אעשה.

יש לי הרגשה שאני חושב שאם אני אעשה את זה, אני אאחזב אותו, כי קשה לי להיות עקבית.

לא, לא, את אהיה עקבית, רק אני אגיד לך מה תהיה הבעיה שלך.

שהידידים והחברים שמכירים אותך כמו שאת,

לא יסכימו לקבל את השינוי שבך,

וילגלגו קצת עלייך, ויגידו, מה, ואז את עלולה קצת לזייף לידם,

עדיין תשמרי לא לפניהם,

אבל לאט-לאט את כבר תגידי, אם אני לא עושה את זה ואת זה. אני מכיר את הציירה, איך הוא יגיד לך?

אז אני רוצה להפתיע אותך ולהגיד לך ש-80% מהחברים שלי בתשובה שלמה.

יפה. הוא שנהג בתמונה, היה חבר שלי חמש שנים, כן. הוא יצא ללא פגע,

אני לא חושב,

ואחרי שניהם אחרי התאונה, חוזר בתשובה,

ונמצא היום במאה שערים,

והתנתק באופן מוחלט מההורים שלו, והתנתק באופן מוחלט מהחברים ומהמציאות הקודמת

בעקבות התאונה הזו.

ועוד המון חברים שבאמת חזרו בתשובה שלמה. חזרתי, 81%. ואני גם לא חושבת שגם אם לא היו כאלה, הייתי שמה ללחץ חברתי. אני לא חושבת.

אוקיי, בואי נסכם שאנחנו מסכימים ויוצאים לדרך.

מוכנה?

איקונצה.

איקונצה. רק רגע, תגידי, אני מקבלת על עצמי תשובה שלמה.

אני רוצה רק לדעת אם זה נחשב כנדר.

את אפילו אם לא תנדרי,

ואפילו אם תנדרי שלא,

לא יועיל לך, כי את עומדת ומושבעת מהר סיני לקיים את כל התורה, ואין נדר על נדר.

את חייבת גם בלי נדר, עם נדר, ובלי נדר, ובשבועה. חייבת.

מה קורה באופציה שאני מתחייבת ולא מצליחה לקיים את הכול? תשובה שלמה זה קצת גדול.

אז הקדוש ברוך הוא אוסר פיחותים לפי זה.

קיצוצים בתקציב. אוי ואדי, ירה מצב קשה, כן.

הבנתי אותך.

אז תן לי לחשוב על זה כמה דקות. דקות, קחי. תודה. אני אשמור על זכות השתיקה. יאללה.

רק רגע, הנה ידידנו פה עם הסערות.

מוכן להורדה, יאללה.

אחת, אחת, שתיים.

וואן, טו. ברצינות.

אני קיבלתי את החיים שלי במתנה לפני כחצי שנה.

אני עובד נהג אגד,

והתחלתי לעבוד עם הציבור החרדי בעמנואל,

ואתה יודע מה קרה שם בדצמבר?

כן.

אני נהג אגד, באותה שעה הייתי שם.

לפני זה עוד הייתי מתארח שם שבתות אצל כמה משפחות,

בעיקר משפחת, אבל כולם הזמינו אותי, כי הקשר שלי היה איתם מאוד רציף.

הייתי שבתות לפני,

והייתי מאושפז שבוע בבית-חולים אחרי שהצלחתי להיחלץ מהמחבל,

תוך כדי חילוץ פצועים,

בטווח של כמוני וכמוך, שהוא פותח עלי באש, ואני היחידי שם.

ואני לא יודע איך הוא לא פגע בי, הייתי עם גופייה,

סיפור מאוד קשה.

התעקשתי לחזור לעבודה, התעקשתי לחזור לאותו קו.

שבוע אחרי שיצאתי מבית-חולים נסעתי לברך הגומל בעמנואל,

על דעת עצמי,

נגד הדעה של הפסיכולוגים.

בדיעבד, זה היה קצת מפחיד,

אבל זה מה שהציל אותי לא להשתגע.

עכשיו, אני רוצה לשאול.

אני הגעתי להחלטה שאני רוצה להתחזק.

התחלתי לשמור שבת,

אתה יודע, התנדנדות, פעם כן, פעם לא. בעמנואל אני שומר, בבית אני לא שומר.

חבר שלי יעיד, גם הוא אמר, הנה, חמוד יושב.

מה, השתגעת, מה, התחרפנת, מה, אתה שומר שבת? הם לא מודעים להתנהגות של הציבור החרדי בכלל כלפי הסביבה,

הכבוד וכל הדרך-ארץ.

והנה, אז באתי וכמעט הלכתי.

תסביר לי.

אני רוצה להגיד דבר אחד.

אתה היום מרוצה מהציבור החרדי?

מאוד, ואני נלחם לחזור לשם, למרות שהחוות הדעת המקצועית באגד, מה אהבת אצלם? לשלול, את הכול.

אפילו יותר מזה, כל נסיעה בקו 465 אני עושה קלטות של הרב

אמנון יצחק לכל הנוסעים בסטריאו.

פרי, פרי.

נבדוק, נבדוק.

מה השם שלך?

מלאכי.

מלאכי? אריק, כן. הנה אנוכי שולח את מלאכי.

וואי וואי וואי.

אתה שומע?

מתוק. אתה לא צריך להשתכנע בכלל, גם בלי התאונת דרכים אתה צריך לחזור בתשובה.

גם אם היית בין חילונים בלבד,

היית צריך לחזור בתשובה, כי האמת יש רק אחת.

עוד זכית להכיר את החרדים מקרוב,

אז ודאי שיש לך מעלה נוספת,

כי אתה כבר מבין גם את אורח חייהם,

אתה מכיר את התנהגותם ומידותיהם,

ולא מהעיתונות והתשקורת.

דבר שלישי, אתה גם זכית לשמוע קלטות של המטיף, המסית והמיסיונר אמנון יצחק באוטובוס.

אז בכלל יש לך מעלה נוספת.

ואתה עכשיו גם מדבר מולי,

עם סערות ארוכות, אמרתי לך, בתממין, כן, בתממין תגנאי שבזה.

אבל אתה צריך להבין דבר רע. לא, לא. אגב, השיער אמרו לי לא צריך כיפה ולא צריך להסתפר, גם כשמשון היה שיער ארוך. מי אמר?

אמרו תתחיל לאט-לאט, לא צריך להסתפר, אנחנו מקבלים אותך ככה.

זה ברור, גם אני הייתי מקבל אותך ככה.

אבל אתה צריך להבין ששיער של שמשון זה היה על פי נביא,

וזה היה קדוש ונזיר. גם מלאכי הוא נביא.

כן, הנביא מלאכי, אבל לא הנהג מלאכי.

אבל אתה צריך להבין.

אבל כתוב שבחוקות הגויים לא תלכו,

וזה לא דרך ישראל ללכת ככה, בכל אופן.

אבל אתה צריך להבין דבר אחד,

יש לנו תורה, יש לנו אמת אחת, הקדוש ברוך הוא אחת. הקדוש ברוך הוא, כמו שאתה אומר, נתן לך את החיים במתנה לפני חצי שנה, לעמוד מול תופת של אש,

מול מחבל יחיד, כשאתה בלי כלום,

ובעצם הכדורים מפספסים אותך, זאת אומרת, הכדורים של מלאך המוות

חיפשו אותך

ולא פגעו בך. כשאחרים נהרגו, עשרה לידך,

ועוד אחרים, אחד עשר, ועוד אחד, ועוד עשרות, שהיום השם ירחם עליהן, שיחזירן מקו הבריאות.

אז אתה עומד פה מולנו תמיד ומדבר, אני לא הייתי צריך יותר מזה.

זה כבר היה מספיק,

מספיק מאוד. אני לא הצלחתי להבין אבל את העניין הזה, שדווקא כשהתחלתי לשמור וקיבלתי על עצמי,

נתחיל להתחזק לאט לאט. אתה פשוט חלש קצת, חלש.

האופי שלך קצת חלש.

לכן אתה מתנדנד. אם הוא היה חזק, הם היו מתנדנדים.

אבל אתה חלש קצת.

זאת אומרת, אתה לא יכול לקבל החלטה גמורה וללכת איתה עד הסוף.

נגד הפסיכולוגים עשית החלטה גמורה. אמרת, אני אלך להגיד הגומל דווקא במקום האירוע, שזה דבר לא בריא נפשית לעשות

בקירוב זמן כזה.

אבל זה החלטת.

למה החלטת? לא יודע, אבל הכרת תודה לקדוש ברוך הוא, והחלטת באותו מקום שהוא הציל אותך.

בסדר, נשארת בריא ובנפשך גם כן.

אבל אתה צריך להבין דבר אחד,

תמשיך הלאה.

הקב' נותן לך חיים.

בשביל מה אתה חושב הוא נותן חיים?

בשביל שבן אדם

ייקח אותם ויעשה דברים שהוא לא חפץ בהם?

נגדו?

שלא לטובתו?

במקום לקדש את שמו יתברך,

כמו שהיא סיפרה.

הנהג שהיה אצלה באירוע,

וניצל, ולא קרה לו כלום,

הלך וחזר בתשובה והגיע למאה שערים,

ואתה

מתנדנד עדיין.

אז ההחלטה שלך לא מספיק חזקה ואמיצה.

כי יש דברים אחרים שמרתיעים.

מה למשל? אתה תגיד לי, אתה תגיד לי, לא, לא, לא.

לא, אני אגיד לך, כן, כן, כן, נכון? אולי אתה תגיד לי, לא, לא, לא. תשמע, יש בעיה, מה הבעיה, כן? שאתה יודע, בעבודה שאני עוסק בה. מי אמר שאתה חייב לעבוד בעבודה? שאני, שאני ארז... לפני חצי שנה יכולת כבר לא לעבוד.

שכחת?

בסדר, תעזור. ואם היה אומר לך מחבל, אתה עובד באגד או שאני יורד?

היית אומר לו, לא נוהג בכלל, בכלל לא נוהג. שחרף! שחרף! אגב...

כשאני עשיתי את זה בפעם הראשונה,

והתחלתי ללכת עם כיסוי ראש ואנשים בסניף, אתה יודע איך זה בעבודה,

וואו, ואנשים וחברים, הנה עוד אחד חמוד.

כן. אומר לי, מה, השתגעת? אין כדורגל ביום שישי, אין זה.

זה מלחיץ, כי בכל אופן, אתה משפט... למה מלחיץ? תגיד לו איזה קטע. לא יודע, לא נעים. לא, לא.

תעזוב, מעבר לזה, יש... מה, אחי, אני גם עזבתי בתשובה מתוק, אתה לא צריך ללמד אותי את מה שאתה אומר. אתה יודע, בגלל שיש אחרי סנוקר וזה.

כן, אבל אני רוצה שתבין, נשמה, אני גם כן. עושים בכוונה בעבודה. אני יודע, יש פדיחות, אז מה? אז מה? לעזוב הכול? לא.

אז מה? אתה עסבן ענם, תלך עם כיפה, ושהם יתפוצצו. לא, משפצים אותך לעבוד בשבת.

לא, אם אומרים לך לעבוד בשבת, תגיד, המחבל יעבוד בשבת.

אני לא עובד בשבת.

אני לא עובד בשבת, ואל תפחד,

תהיה לך פרנסה ותהיה לך הכול.

הקב'ה לא ישאיר אותך תמיד במצב שאתה תפסיד בגלל השבת.

לא תפסיד בגלל השבת.

ממצוות לא מפסידים,

מעבירות כן, ממצוות לא.

אז אין שום סיבה שאתה תפסיד. חיים הרווחת כבר, מה אתה יכול להפסיד?

שום הפסד בעולם לא עמוד מול הרווח שהרווחת.

אז להכיר טובה לקדוש ברוך הוא, שיצחקו כמה נהגי הגת. שיצחקו, אז מה?

ואתה תעלה,

תשלם כרטיס, או אולי נשאר לך כבר כרטיס חינם, לא?

לא, אני...

אז תשלם כמה אגורות, תעלה ותצחק. תגיד, וואלכ, אתה עובד בשבת, אני נח. אתה יודע, היהודים, כתוב להם בתורה שגם החמור שלהם צריך לשבות בשבת.

ואני יותר טוב,

אתה מבין,

מחמור יהודי שנוסע בשבת.

טוב.

אמנת מתוק?

בוא, אני אתן לך ציצית, תצא לדרך, תצא לדרך, תצא לצפצף על כולם.

תעשה להם פיפים, פיפים,

להתראות, חבר'ה.

ניסיתי את זה הלאה.

אם אתה רוצה, תשמע, אני עושה לך עסק.

זה קצר, אני בחור, אני בחור מעשי.

אני לוקח אותך לטיפולי.

אתה מודאג?

אם אתה לוקח אותי לטיפולך,

אז לא, אני אמרתי לך בכניסה,

ויכולים להגיד על זה אנשים,

הם לא נמצאים פה כרגע, שנורא רציתי שהם יהיו שאני נדרתי נדר,

שאם אני מברך שהחיינו את זה בנוכחותך בלבד, ואפילו התקשרתי לשופר לפני שנה או כמה,

ביקשתי לדבר איתך,

ולא נתנו לי.

עסוק, הבחור.

אמרו לי שאתה עסוק, קיבלתי את זה. עכשיו בוא אני אסביר לך.

אני מוכן לקחת אותך לטיפולי, יש לי צוות מיומן,

אנחנו נלווה אותך עד שתגיד, אני הולך בזכות עצמי.

fair enough?

הולך. בוא מותיק, בוא.

ברוך אתה ומאה ירדנו, מלך העולם,

שהחיינו והקיימנו והגיענו לזמן הזה.

אמן.

כן, הנה יש פה יהודי, קוראים לו רז,

הוא אומר שהוא יכול לפעול בשביל שיעבירו אותך לאזור רחובות לעבוד בלי שבת.

שמה זה מחנה עבדים. אה, שמה זה מחנה עבדים, הוא כבר השתחרר היום, גמרנו.

אוקיי,

כן, הנה שמה שאלה בסוף.

שלום לרב. שלום וברכה.

אני אישה נשואה, יש לי ילדה.

חזרתי בתשובה בזכות חלומות והתגלויות.

מה שאני מבקשת ממך, החלום הגדול שלי, זה לשים כיסוי ראש,

אבל יש לי בעיה עם בעלי.

איפה הוא פה?

לא, הלוואי.

הוא בבית, באינטרנט.

רגע, הוא לא יסכים?

בעלי בא מרקע דתי,

היה שם קצת כפייה, ההורים עזבו לארצות הברית,

הוא חזר לבד לארץ בגלל זיקה לארץ,

לא יודעת אם לדעת,

אבל הוא מתכחש לדעת,

וזו הבעיה.

זאת אומרת, הוא אנטי?

כן.

בזה שאת שומרת מצוות בשאר הדברים, הוא לא מפריע לך?

אנחנו משתדלים להגיע להבנה.

מסתדרים.

ברוך השם. שבת את שומרת? ברוך השם. והוא לא מפריע.

לא. הוא בשלו ואני בשלי.

הבנתי.

זאת אומרת,

יש בעיה רק עם הכיסוי ראש, למה הוא רוצה לצאת איתך ושתהיי בגילוי ראש?

אני ברוך השם התקדשתי, אני הולכת עם חצאיות ו... כן, אבל אני שואל, הוא רוצה שתצאי איתו בגילוי ראש?

הוא רוצה שאני אלך גם ממכנס. הבנתי, אבל זה את לא שומעת לא אני מבין. אני לא יכולה, אני התקדשתי. הבנתי. עכשיו אני שואלת אותך עוד שאלה.

בגילוי ראש הוא רוצה שתצאי איתו? זו הסיבה?

אז הוא לא מסכים בכלל, לא רק איתי. בכלל.

הבנתי.

חוץ מיום שישי, שאני הולכת לבית כנסת עם כיסוי ראש.

הבנתי.

אני יכול לדבר איתו?

הלוואי.

הוא יסכים?

אני מקווה.

הוא מכיר אותי?

הוא יודע שאתה מסית גדול.

כן.

בבקשה.

הבנתי.

אם אני אזמין אתכם ללילה משרד, הוא יבוא? לא.

את רוצה שאני אצלצל אליו עכשיו?

בוא, שמע ישראל.

אני לא יודעת, אם תתקשר אליו, מחר אני אהיה עם מזוודות בחוץ אצל ההורים שלי.

לפחות היא מחר עם מזוודות עם כיסוי ראש.

הלוואי.

תראה, אני מוכן לנסות ליצור איתו קשר דרך האנשים שלי במשרד,

ולראות איך להביא לו אותה בהפוכה, מה שנקרא.

הבאתי לו רבנים.

היינו בסמינר של ערכים.

כן, לא עזר.

הייתי בהיריון בתקופה הזו. הוא הלך לשיעורים יותר ממני, בא, סיפר לי מה אמרו לו עוד שעם,

וזה לא עזר.

הבאתי לו קלטות, ושום דבר לא עזר. הוא מתכחש, הוא אומר שקיבלנו תורה מחייזרים ולא יודעת מה.

בקיצור, לא משעמם לך.

כן?

אבל אני מוכן ליצור איתו קשר מחר, אני אפתיע אותו, ואני אדבר איתו, נראה מה נעשה.

רק תודיע לי שאני אביא את השומר ראש.

הבנתי, אז בסדר, תיקחו את הטלפון. אני אשתדל בעבוד. תודה רבה. כן, בהצלחה.

כן, תביאו לחבר'ה שם.

שלום.

אהלן.

אני מאמין בכול, אין לי שום בעיה, אבל יש לי שאלה אחת.

אני מבין שהקדוש ברוך הוא כאילו עושה צרות על כל הבלאגן שאנחנו עושים, על כל העוונות יש חטא, כמו שהיא אמרה כל הדברים.

אבל לא מבין, כאילו,

למה הקדוש ברוך הוא לא מסתכל על כל התשובה הזאת שיש. כל אלה שיש פה, כל אלה חוזרים בתשובה. כל אלה כיסוי ראש.

כאילו, מה עושה עכשיו עוד פיגוע בראשון, עוד שתיים-שלוש נהרגים?

אנשים מתקדשים. תראה, מסכנה, אישה רוצה שבעלה. אנשים רוצים את הקדוש ברוך הוא.

אז בשביל מה הפיגועים האלה? זהו.

תודה. אבל הבעלים לא רוצים. שמעת גם כן.

אבל בכל אופן,

נכון, יש מיליון בעלי תשובה, אבל יש כ-14 מיליון יהודים בעולם, ולא כולם בעלי תשובה, אתה מבין?

יש שני מיליון, נגיד, שלושה מיליון שומרי תורה ומצוות.

מה עם השאר, רחמנא ליצלן?

זאת אומרת, אם המיעוט דמיעוט,

הם שומרי מצוות, סימן שאנחנו במצב לא טוב, אתה מבין?

זה שאתה רואה בסביבתך אנשים שומרי תורה ומצוות, זה לא אומר שהמצב

הכלל-עולמי של היהודים בעולם הוא טוב.

יש בארצות הברית

התבוללות 90% ובאירופה 75%. אתה יודע על מה אנחנו מדברים?

אם בשואה היה 60% אז תקשיב למספרים האלה עכשיו ותבין.

זאת אומרת, יש חרון אף גדול.

יתרה מזאת,

כשבודדים ויחידים עוברים על עבירות,

אז כל אחד נידון בפני עצמו, כאילו,

אבל כשזה הופך להיות חבורה במרד מאורגן,

תחת כותרת אחת והנהגה אחת,

זה כבר הרבה יותר מסובך.

וכשלא עומדים ויוצאים חוצץ נגד ההתנהלות הזאת,

אז נתפסים בעוון פשוט, כי ישראל ערבים זה לזה.

אז מכיוון שיש היום הנהגה,

וההנהגה היא חילונית,

והיא לא מחפשת שהעם הזה ישוב למקורות,

ולכן אנחנו מוגדרים כמטיפים ומסיתים ומיסיונרים,

ולא מוגדרים כאנשים שומרי תורה ומצוות,

שחפצים התלמיד בשלום הבריות ובטובתם,

אלא כאילו איזה מין שדים שחורים שיוצאים לשחרר טרף,

ולחפש אנשים לצוד אותם בכל הדימויים השליליים שלקוחים מהסיפורים של הילדים.

אתה צודק במה שאתה אומר, אבל אם לא יהיה את כל זה, אז לא יהיה יצירה, כי לא תהיה את המלחמה,

תמיד יהיה זה, זה לא יהיה לזה סוף. בוא אני אסביר לך מתוק, אני מסביר עוד פעם.

הפיגועים האלה וצרות לא יפסיקו עד שאנחנו נשוב לאבינוש בשמיים.

לא כולם יחזרו, זה גם נכון,

אבל לכן יהיה מה שיהיה שאמרנו שישלטו המוסלמים ושיהיה גוג ומגוג.

מתוך זה מי ינצל?

כתוב, אלה שיחזיקו בתורה ובגמילות חסדים.

אלה שיחזיקו בזה ינצלו, אלה שלא,

אני מצטער,

Very sorry,

אבל זכריה הנביא אמר את הדברים ברור בפרק י״ג, שני פסוקים אחרונים.

יחזקאל הנביא אמר את זה בל״ח ל״ט.

מלאכי הנביא אמר את זה בפרק האחרון.

חביבי, הדברים כתובים, כל הנביאים דיברו בזה,

אין מה לעשות,

יש רק להשתנות ולהיות מהשליש של ניצול ולהיות בין הטובים,

ולזכות

לגאולה השלמה, לביאת גאול צדק, לאחרית הימים,

לתחיית המתים, לעולם הבא, לכל השכר הצפון וממתין לכל הצדיקים.

אם רוצים, בבקשה. לא רוצים, מלחמה. רק שנייה, לפני השאלה שלך,

אולי כבר עברו כמה דקות.

דקותייך לפנייך.

מה הלאה?

עתידי כבר מאחורייך.

נו, אז מה החלטתך?

תשמע, אני רוצה להגיד לך שיש לי לבטים,

כי אני אהבה אחת.

מה יותר מפחיד, להישאר על כיסא גלגלים,

או יותר מפחיד לשמור תורא המצוות, כגון שבת, וכמה ברכות, וברכת המזון? מה, מה יותר מפחיד?

אני יכולה לעשות את זה באופן הדרגתי.

את יכולה לעשות את זה גם באופן הדרגתי, כן.

זאת אומרת, לפי הקצב?

לפי הקצב הנורמלי, הסביר שלך, כן. מה זה קצב נורמלי וסביר?

או, אם אני רואה אותך עולה בסולם, ואת בריאה עולה בסולם,

ואני רואה שכל פעם שאני מסתובב ומסתכל, אז את עלית כמה שלבים.

אז אני יכול להגיד שזה סביר ונורמלי. אבל אם אני מסתובב יומיים ואתה באותו שלב,

אז משהו פה לא בסדר.

אבל דווקא יש המון דברים, המון.

מה שאת עושה, אני מקיימת דברים. אמרתי, מה שאת עושה נפלא, מה שצריך להשלים. לא דיברתי על מה שאת עושה.

מה שאת עושה מצוין.

מה שצריך להוסיף.

עכשיו, בשביל לדעת מה צריך,

יש ספרים שמדברים בזה, יש רבניות שיסבירו לך אם תשאלי, יש כאלה שיכולו להדריך אותך ממש,

איך שתבחרי אפשר לעזור לך.

אבל ההחלטה היא שלך, לא אומרים לך, היום,

לא, נגמר, לא.

אפשר. אני מוכנה להתחייב לחזור באופן דרגתי.

בתשובה שלמה, אבל.

הם רוצים בטובתך, גם אני.

כן.

היא כבר מסופרת.

טוב, כן. מוכנה? מוכנה. בעזרת השם אמרנו.

תעזור לי, תעזור לי כי אני לא יודעת לעשות את זה לבד, למרות שיש לי פה דבר. אני אדאג שילוו אותך לאורך כל הדרך, בתנאי שתסכימי, שילוו אותך. אם תסכימי, ילוו אותך.

כן. אוקיי.

מה שמך ושם אמך?

דקלה בת ציונה.

מי שברך אמותינו הקדושות והטהורות,

שרה רבקה רחל ולאה, הוא יברך את השם הטוב,

דקלה בת ציונה.

השם ירפא אותה ברפואה שלמה בכל איבריה וגידיה, לעמוד מכיסא הגלגלים על רגליה להלך גם בלי קביים,

מהרה, בזכות התשובה, אמן.

אמן.

איפה השיר?

איזה שיר?

זה שיר מאוד מרגש עכשיו, שיר מאוד מרגש.

צריך להתחבר אליו.

עד היום היית יושב ראש ארגון הנכים,

בעזרת השם תזכי להיות יושבת ראש ארגון הבריאים.

תזכרי את השיר הזה, תזכרי, תשמעי אותו.

החיים,

טרחנו השם ירפאו רקים,

מי עד אסרום את העם מבורכים,

מי עד ירושלים ירפאו רקים,

לכם, לכם, לכם.

מי רחל?

ולכם נועה שם ונגידו לכם.

וימ יסור אליה בכל אכם.

וימ ימוש הבא מלכו לכם, לכם.

וימ ימוש הבא מלכו לכם ולכם ולכם ולכם ולכם ולכם ולכם ולכם.

וימ יום סיום משכן, גבעות נחום.

ויום מחפוז, בית דורים ושיח רחום.

ויעל הבית, עיס הגודל, אליעקב ראש.

ולכם ולכם ולכם.

יש נשים שרוצות כיסוי ראש בינתיים על המוזיקה הזאת? וואי וואי.

נתחיל שישי שבת, שישי שבת, נרות שבת.

יש גברים שרוצים ציצית, ציצית.

מי רוצה ציצית?

מו.

אבו.

היה נסלום אליו בכל ארבעם.

מי הכיבוש הבא מלכו רחם, רחם, רחם.

מי עוד רוצה ציצית?

ויעל מחוץ וזמין משיחך.

מזכירי מצוות.

ויעל הבית סגות וגירה קטן.

ובכן,

לא הכל כתוב בתורה,

כתוב בתורה שבעל פה.

יש ל' ט' מלאכות אסורות בשבת.

מאיפה אנחנו יודעים שהן אסורות? בתורה כתוב שהקדוש ברוך הוא ציווה את עם ישראל,

ואמר ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכה.

זו ציווה שימנו בית המקדש.

בבית המקדש היו שלושים ותשע מלאכות,

והן מנויות בפרק שביעי במסכת שבת.

כשהגיע יום שבת,

הקדוש ברוך הוא אמר למשה רבנו להפסיד את העבודה לכנסת שבת.

קדושת שבת גדולה בקדושת בית המקדש.

לכן,

כל המלאכות שהיו בבניין בית המקדש הקדוש,

שהקדוש ברוך הוא, יש ל' שכינתו בתוכו,

נפסקות לטובת קדושת השבת.

מה היה שם? 39 המלאכות האלה הן האסורות,

אז יש דברים שהן אסורים, כמו טלטול.

מרשות היחיד לרשות הרבים זה אסור.

היוצא מהמים ליבשה,

יש עניין של טלטול מים ממקום למקום, מרשות לרשות.

יש עניין של סחיטה.

יש עניין של סחייה.

יש עניינים כאלה שהם אסורים,

חלק מדאורייתא וחלק מדרבנן,

אבל הם אסורים.

אז לכן צריך ללמוד את ההלכות, לדעת בדיוק את המקורות.

מה זה יודעים למה?

לא שדווקא בים,

גם בריכה זה בעיה.

תלוי אם עוברים על אותם תנאים שהם אסורים. אם לא עוברים אז זה מותר, אבל אם עוברים, מתי זה אסור?

ובים אי אפשר לשמור את הכללים האלה, לכן זה אסור.

אותו דבר,

אנשים טועים וחושבים שאסור לעשות דברים בגלל שזה עבודה.

לא, התורה לא אסרה עבודה בשבת.

מותר לעבוד בשבת.

אסור לעשות מלאכות משפט.

איזה מלאכות? 39 מלאכות.

זה הכל.

אהיה מנוי בשופר.

רצונך בקלטות טייפ,

וידאו וסידי חדשים באופן קבוע ומיידי ליציאתם.

אהיה מנוי בשופר במחיר 80 שקל לחודש. תקבל טייפ, וידאו וסידי הביתה חינם,

כולל משלוח תוך 48 שעות מרגע יציאתם לאור.

במחיר 80 שקל לחודש. תהיה מנוי בשופר.

אהיה מעודכן.

תהיה מנוי בשופר. בפרטים נוספים, טלפון 03-677-7709.

אהיה מעודכן.

תהיה מנוי בשופר.

אם רצונכם לשמוע עוד על יהדות,

או אם יש לכם שאלות בנושאים הקשורים ליהדות,

צלצלו עלינו ל-03-67777-7703-677777 או אם

לרצונכם להיכנס לאתר האינטרנט של ארגון שופר www.שופר.net