דרך שלישית - חלק ב

- - - לא מוגה! - - - 

קלט את מספר, 256, דרך שלישית, חלק ב'.

כן, הנה יהודים מאחוריך, תן לי.

איך הרב מגדיר מה זה מלחמת מצווה? ושאלה שנייה זה,

אם בן אדם החליט שהוא חוזר בתשובה, אז האם חלק מהחטאים שהוא יודע שהוא עשה, הוא יכול לעשות להם תיקון בעולם הזה?

או שהחטאים,

התיקון יהיה מאליו בעולם הבא?

מלחמת מצווה זו מלחמת

קיום.

זאת אומרת,

אם באים עליך האויבים

להחריט אותך, להרוג בך,

אתה מצווה לקום ולעמוד על נפשך.

הבא להורגך, השכם להורגו.

זה אחד.

יש מלחמת מצווה שעל פי נביא,

או על פי אורים ותומים, מה שהיה בזמנם,

כשהקב' ברוך הוא היה מצווה את הנביא

ואומר לו לצאת למלחמה כנגד עמון או כנגד מואב או כנגד אחרים.

כיום, בשביל לדעת מה זה מלחמת מצווה, שואלים את גדולי הדור.

בשעה שהם אומרים, זו מלחמת מצווה, אז יש את ההלכות והדינים השייכים בזה.

זה אחד.

שתיים, מי שחטא וקלקל את מעשיו ורוצה לשוב בתשובה, האם התיקון שלו יהיה בעולם הזה או בעולם הבא?

קודם כל, כל מי שחטא ואפילו עבר על כל העבירות שבתורה,

אם הוא חוזר בתשובה פה מחיים,

מחיים חיותו,

אז מעשיו מתכפרים.

והוא לא צריך שום תיקון יותר.

זאת אומרת, אם התשובה היא אמיתית,

מתחרט על העבר, מקבל לעתיד לא לשוב לחיסלה עוד,

ומתוודה, מקיים את מצוות התשובה כראוי.

אם, לדוגמה, אחרי פרק זמן קצר הוא נפטר מן העולם, הוא נפטר כבעל תשובה אמיתי.

עכשיו, מי שלא הספיק ולא חזר בתשובה, או שחשב שיש לו זמן ובינתיים הוא הסתלק מכאן,

אז יש שתי אפשרויות.

או שהוא מתקן את עצמו על ידי האיסורים שהוא מקבל בעולם העליון

לתקן ולמרק את מה שעשה,

או שהוא מתגלגל שוב פעם לעולם הזה, וניתנת לו אפשרות לתקן שוב.

חלק הנשמה מתוקן שבו נשאר למעלה,

והחלק הבלתי-מתוקן יורד בגוף חדש,

ושוב פעם הוא צריך לעמוד בניסיונות

שמזמנים לו מן השמיים כדי לתקן.

שלוש פעמים יכול אדם להתגלגל כאדם,

מפעם רביעית והלאה,

כיוון שהוא כבר

לא תיקן,

אז מגלגלים את נשמתו או בתוך צומח, או בתוך דומם, או בתוך חי,

למשך זמן שנקצב, כדי שיעבור את התיקון וישלימו, וזה יכול להיות גם כמה פעמים.

זה הדרך. הכי קצר,

הכי פשוט,

פשוט להגיד סליחה, מודה ועוזב ירוחם.

אם אתה מודה על חצותיך

ואתה עוזב אותם, הקב' ברוך הוא אומר לכם.

בשביל זה יש את יום כיפור גם,

יום מיוחד, יש עשרת ימי תשובה,

יש חודש אלול כהכנה,

בשביל שיהודי יתקרב לבורא, יחזור

לאביו שבשמיים וימחל לו.

דף חדש, כי תינוק שנולד,

כמו תינוק שנולד אין לו חטאים,

ככה הוא נחשב בעיני הקב' ברוך הוא.

אבל שלא יחזור עוד פעם למעשיו הקודמים.

ואם אחר כך הוא נכשל פעם או פעמיים במשהו בקרה והוא נכשל,

אז על הדבר הספציפי הזה הוא יחזור בתשובה.

אבל אם הוא יתכנן

אחטא ואשוב,

אחטא ואשוב, אין מספיקים בידו לעשות תשובה.

אבל אם זה שגגה

או כישלון, אפשר תמיד לחזור בתשובה.

האדם עד יומו האחרון

עדיין יכול לשוב בתשובה.

רק הבעיה שאנחנו לא יודעים מתי הוא היום האחרון.

ואמר שלמה המלך, אדם השלום,

אל תתהלל ביום מחר,

כי לא תדע מה ילד יום.

ובימינו זה יפה מאוד מה שאמר שלמה המלך, ואנחנו רואים, לצערנו, גם את התוצאות.

כן, יש שאלה שם למעלה?

אם לאדם יש כמה גלגולים, אז באיזה גלגול הוא קם בתחיית המתים?

באיזה גוף הוא קם? שמעתי.

אם עיקר התיקון שלו נעשה בגוף מסוים, עיקר התיקון,

אז הוא יקום באותו גוף.

אם הוא עשה את התיקון בשווה,

מה שנדיר להגיד כך,

אז הוא יקום בשני גופים, ואין בזה שום בעיה.

אני נשאל פה שאלה.

יש לי בן חרדי נשוי ארבע שנים,

מדקדק במצוות חזק בתשובה שלמה.

למה אין לו ילדים?

ובכן, להווי ידוע שבמיעוט המקרים יש אנשים שבאים לעולם הזה ואינם צריכים להוליד כלל וכלל.

אינם צריכים להוליד.

למה?

כיוון שבדורות אלה כולנו מגולגלים,

כמו שכתוב בספרים הקדושים.

בערי הקדוש כבר לפני 500 שנה אמר זאת,

וגם הרשב״א בזמנו דיבר בזאת,

אז ממילא אנחנו משלימים בעצם את התיקון שלנו

בלחזור למעמדנו הראוי.

יש כאלה שכבר בגלגול קודם הביאו ילדים, הם לא צריכים הפעם להביא,

כי יש להם מטרה אחרת ותיקון אחר.

זה במיעוט המקרים,

אבל יש הרבה מקרים, לצערנו הרב, של עקרות זמנית.

כשאנשים, פשוט מאוד מתאחר העניין,

כמו אצל אבותינו הקדושים,

אברהם, יצחק יעקב גם כן,

היה להם עניין של עקרות עד תקופה ארוכה מאוד,

כמו שרה אימנו, 90 שנה.

בת 90 ילדה,

והאימהות כולן.

אבל

יש כאלה שזה נדחה להם או מתעכב להם, והם צריכים לעבור תהליך. זה תהליך של ייסורים קשה, ידוע, אני מכיר את זה מקרוב.

לצערי הרב, אני שומע הרבה מקרים כאלה, אני משתדל לעזור במה שאפשר, ובמקרים רבים, ברוך השם, גם אצליח.

הנקודה היא,

יש לפעמים מצוות מסוימות שמעכבות

את הפרייה והרבייה.

מצוות מסוימות, לא יאומן כי יסופר.

זו הזדמנות להראות לכם סרטון קצר של אישה שטענה לי טענה קשה.

אמרה, למה לנשים ערביות

יש הרבה ילדים, ואני יהודייה שהתחתנתי כדת משה בישראל,

אין לי.

צודקת, נכון?

אז אמרתי לה, בואי אני אעשה איתך עסק,

עסק,

ואני אבקש ממך מצווה קלה, קשה.

בקיצור, ביקשתי ממנה שתשים כיסוי ראש.

היא מתקבלת על עצמה לשים כיסוי ראש, כי אישה נשואה,

בעזרת השם יתברך,

אני מקווה שאנחנו ניפגש בברית.

תשע שנים לא יהיו לילדים.

אני לא צריך לתאר לכם מה זה כל חודש המתנה,

ולצפות, ועוד פעם להתאכזב, ולצפות, ועוד פעם להתאכזב, ואחר כך, כשבאים למשפחה, אז אומרים, נו, נו,

נו, מה קורה, נו, נו, נו,

וכל השאלות הקשות האלה.

ומה, לא טיפלתם ולא הלכתם, והלכו ועשו וניסו, ולא הולך.

תשע שנים.

בקיצור, היא שמה את הכיסוי ראש,

וברוך השם, ראו זה פלא,

מטפחת,

שווי 20 שקלים,

חתיכת בד.

מי נתן לך את הפתק הזה עכשיו פה? אני יכול לראות את הבן אדם הזה שנתן לך את הפתק פה?

עכשיו את הפתק שקראת, תן לי את הבן אדם הזה.

מאיפה אני יודע מי נתן?

נו, מי נתן לו פה?

לא את הפתק הזה.

מה זה חשוב?

הוא שם, אמרתי לך.

20 שקל.

לא, יש לו שאלה, מה?

מה השאלה הזאת?

הוא כנראה חושב שעשו איזה קומבינה פה, משהו. מה יכול להיות בקומבינה?

אני לא יודע, זה פתק כחול, זה לא פתק רגיל.

אתה רוצה לראות את השאלה?

בכל אופן,

20 שקל בד,

20 שקל בד יהודים יקרים,

שמה על הראש, ברכה ברכה,

זכתה בבן.

אז אני שואל אתכם שאלה, אתם יודעים כמה

יהודיות כבר נפקדו בגלל זה?

איך ידעת שזה רק מטפחת?

שאלה יפהפייה.

איך ידעתי שזה מטפחת?

לא ידעתי שזה רק מטפחת,

אבל ידעתי דבר אחד,

כיוון שהיא שאלה את השאלה בהתרסה,

קצת בעזות וקצת בכאב,

יותר בכאב מבעזות.

אחר כך התברר לי למה היא הגיעה.

פשוט נמאס לה מהאחי הדתי. אחי הדתי

היה מפציר בה, בואי נלך לרב, בואי נלך לרב. זאת אומרת, מה אתה מבלבל לי את המוח? אם הרופאים לא עוזרים, פרופסורים לא יכולים, מה יעשה רב?

מה יעשה רב? תגיד.

אבל הוא, אחי הדתי, והוא החליט,

מה אכפת לך? בואי נלך. אז היא באה עם כל המטען הזה,

והיא אמרה, אני אשאל אותו.

ואז היא שאלה את השאלה שלה. הבנתי את זה, כואב לה מאוד.

אבל הבנתי דבר אחד,

שהקדוש ברוך הוא, יש כלל ברזל אצלו, כלל ברזל.

אם נכנעים מפניו,

הקדוש ברוך הוא פותח הכול.

ידעתי מה יהיה לה קשה.

זה כן ידעתי.

אז אמרתי לה מטפחת. לא אמרתי לה שבת.

שבת יותר, יותר גדולה ממטפחת.

זה חיוב, אומנם, מן התורה, וגם זה.

אבל שבת,

החומרה שלה היא גדולה מאוד.

והמצווה היא רבה מאוד.

ולא אמרתי לה שבת.

יכול להיות ששבת יותר קל לנוע,

לאכול, לשתות.

מה יש? לא מדליקים חשמל? אז מכינים את זה מלפני, וזה דולק איפה שרוצים, או שיש שעון שבת.

למה לא שבת?

הכנעה.

אך אב היה מלך רשע.

בכל אופן, הקדוש ברוך הוא אומר לנביא,

הראית כי נכנע אחאב?

נכנע או לא נכנע?

הקדוש ברוך הוא רוצה כניעה.

למה אנשים לא חוזרים בתשובה?

האגו, הגאווה,

לא נותנת להם להוריד את עצמם.

להיכנע,

להגיד מודה,

מודה ועוזב, מודה ועוזב,

קשה לו.

אמרתי לה, תיקחי את זה, מצווה קלה-קשה.

למה היא קלה?

מה הבעיה לשים?

את יחמד על הראש.

קל,

אבל קשה,

כי היא צריכה לעמוד עם זה ולהסביר לכולם מה פתאום היא שמה.

זה לשבור את כל התיאוריה והתזה שהיא חיה על פיה.

היא שמה, מזעזע.

היה יהודי באנגליה,

על כיסא גלגלים,

נכה מלידה,

לא הגיע לו חמצן

בן 30. אורך הרגליים שלו 15 סנטים מהברך.

הוא ראה את הסרט הזה שתראה עכשיו,

והוא אמר, גם אני רוצה, I want to make a deal,

גם אני רוצה לעשות איתך עסקה.

מה אני עושה בשביל לצאת מכיסא גלגלים?

אמרתי לו, פה זה שונה.

פה זה שונה.

פה אתה נולדת כך, בעל מום,

זה על גלגול קודם, כי תינוק שנולד, הוא לא עשה כלום, הוא לא עשה שום עוול, הוא חף מפשע לכאורה,

הוא לא חייב ממצוות.

אז אם הביאו אותך ככה, אז רוצים שתישאר ככה.

מה אני יכול לעשות עם יהודי כזה?

אבל אני לא הקדוש... גם עיקרון זה מלידה, סחקות. כן, אבל אני לא הקדוש ברוך הוא.

להגיד לו שאין לך סיכוי,

אני לא יכול להגיד לו, אני לא הקדוש ברוך הוא להגיד שאין סיכוי.

להגיד יש לך סיכוי, אני לא הקדוש ברוך הוא להגיד שיש לך סיכוי.

הלכתי לפי אותו דבר.

אמרתי לו, תדע לך, אם אתה תהיה פרפקט, פרפקט,

אז לא תהיה טענה עליך, הרי יש מקטרגים בשמיים שמקטרגים,

לכן אתה ככה, במצב הזה, בגלל קטרוב שהיה עליך,

לכן באת לכאן כך.

עכשיו, אם אתה רוצה להסיר את הקטרוג,

פשוט מאוד צריך שלא יהיה אותו אדם שהיה קודם.

מה הפירוש? אתה צריך לשמור תורה ומצוות בדקדוק רב, שלא יהיה שום טענה.

אתה יודע, מס הכנסה, כשבא למישהו,

מספיק שורה של שני שקלים לא הוציאו קבלה, זו כבר סיבה לעשות עליו שערוך ושומה של מאות אלפים, אם לא מיליונים,

לפי החשק שלו.

אם לא תהיה בעיה של שקל,

שקל אפילו,

אין טענה.

אמרתי לו, שאלתי אותו, אתה דתי?

הוא אמר כן.

משפחה דתית?

אמר כן.

יש לך ציצית?

אמר לי כן.

הסתכלתי על הפנים שלו.

אמרתי לו, תגדל זקן?

הוא חשב.

כל התשובות הקודמות, טיק, טיק, טיק, טיק, ענה.

זקן, אופ, נרתע קצת, חשב,

אמר כן.

כן.

עברו מספר חודשים מאז הברכה,

הרגליים שלו התארכו בעשר סנטים,

והיום הוא הולך על רגליו.

למה?

הוא נכנע לפני הקדוש ברוך הוא בפרהסיה. היו שם למעלה מאלף איש,

קיבל על עצמו,

והקדוש ברוך הוא אל רחום וחנון,

מוכן,

הוא הולך עם כביים,

הוא דורך ברגליו, הוא עולה עם כב אחד במדרגות,

מה שהוא ניסה לעשות שנה לפני כן, והוא נפל והתעלף.

רק לעמוד על רגליו לא יכול היה.

בואו נראה בעזרת השם, ואז תבין. תראה אותם, איך הם שואלים,

כמה קשה להם לקבל,

ותבין. זה הסוד.

אני מגלה לך סוד.

אתה יכול לעשות אותו.

כן.

רק רגע.

כן. קודם כל את

כוחה של מצווה.

גם הדיוריות שלנו, שנשרות שם לערותים,

וחיות בדירות באר, ויש להם עשרה ושישה ילדים,

ואני, שאני רצועה כדת משה וישראל, ועושה הכול, אין לי ילדים.

איך אתה מסביר את זה שאלוהים נותן לה, ולי לא?

תודה רבה, בואי נעשה עסק.

אני, בלי נדר,

מוכן לברך אותך פה לפני כל הציבור,

והציבור יענה עליהם,

אבל אני מבקש ממך בקשה קלה-קשה,

קלה-קשה,

אם תהיי מוכנה, בעזרת השם יתברך,

ללכת בכיסוי ראש, שאני אתן לה,

אני אתן להם,

את צריכה לקבל אותך במה לעשות את הרמב״ם.

תנו לה לחשוב.

מה את מעדיפה?

את מעדיפה שתהיה בבית שלך השכינה או השכנה?

היא אמרה, שכינה.

אמרתי, אל תעשי חשבון לשכנה.

קשה לך לשים כיסוי ראש, כי את מתביישת מהחברה.

אבל תזכרי, את יכולה להחזיק

ילד ביד, שיבכה.

כן.

במעמד העשירה עם ישראל קיבל את המצב הערבי עשרת הדיברות זה לא מספיק כדי להיות לימודים?

מה עשירת הדיברות זה לא מספיק? עשרת הדיברות ניתנו במעמד

של מיליונים,

אבל עשרת הדיברות הן רק השורשים של כל התרי״ג מצוות. הרמב״ן מונה את עשרת השורשים האלה

לתרי״ג מצוות, והתרי״ג מצוות מנויות בתורה בפסוקים מלאים.

אנחנו לא קיבלנו רק את עשרת הדיברות,

קיבלנו את זה רק במעמד מהשם, דיברות השם.

שהשם אמר,

אנוכי השם אלוקיך אשר הוצאתיך מאר מצרים,

לא יהיה לך אלוהים אחרים על פניי. זה השם אמר.

להבדיל משאר התורה שנאמרה למשה רבנו,

וניתנה לו במגילות-מגילות שייתן אותם לישראל.

הנקודה היא שזה ודאי לא מספיק.

עשרת הדיברות,

אין שם לא ברית מילה,

אין שם את כל הדינים של בית המקדש,

אין שם את כל הדינים שהיהודי צריך לבצע,

אין שם אפילו את הביאור של המצוות,

הביאור.

כתוב שמור את יום השבת. מה זה שמור את יום השבת?

צריך לדעת מה זה שמור.

אז נאמרו הכללים. כל אחד שומר לפי עבודתו.

נו, ואתה... תראה, אם הוא נהנה מהשבת שלו, לא משנה מה הוא עושה. ברור, נכון.

זה כמו לשלוח חייל לשמירה ולומר לו שמור על המולדת.

ואחד הלך עם טרנזיסטור ושמר בלי נשק, בלי כלום.

אחד לקח איתו ידיד וידידים וישבו ושיחקו שש בש.

בשלישי עשה כך ואחרת, אחד שמר ליד הבית ואחד בגבול.

כל אחד שמר. אמרו לו, תשמור. לא אמרו לו, איך ואיפה?

אתה מעלה על הדעת שצבא מתנהל על ידי אמירות סתמיות כאלה?

שמע, אני מנסה למצוא את המכנה המשותף היותר נמוך.

הפוך, אתה מנסה להשתחרר? לא, לא, נאב ישראל.

תגיד לי, אחד שגר בארץ ישראל, יהודי שגר בארץ ישראל, אשרר,

זה לא כאילו שהוא מילא את תרי״ג המצוות?

בכאילו זה כאילו,

אבל במציאות זה לא מספיק כאילו, אתה מבין?

ואז יש לו, תשמע, יש לו גם תרי״ג מצוות,

גם עשרת הדיברות, מה אתה עוד רוצה? אני אסביר לך למה זה לא מספיק.

זה כמו אחד שנמצא במסגרת צבאית במחנה, אבל לא עושה כלום. תגיד לי, זה לא כמו,

יותר טוב לפחות מאלה שלא נמצאים במחנה?

לא, לפעמים זה יכול להיות יותר גרוע, כי הוא נמצא על תקן של חייל במחנה,

והוא על תקן של אחד שנמצא מחוץ למחנה. זה עוד יותר גרוע.

בצבא, חצי מהצבא, הם או לא עושים כלום, הם מיותרים.

נכון, זה החץ השני. אם אתה כל רגע מביא את הדוגמה של הצבא, אני לא חושב שזה,

לא כולם לוחמים, רק עשרה אחוז. אני אגיד לך למה אני מביא דוגמה של צבא ולא דוגמה אחרת. אני יכול להביא גם אחרת, מהמשטרה, לדוגמה.

אני מדבר דווקא מדוגמאות שיש בהן חוק ומשטר,

שהמשטר מחייב.

אי אפשר להגיד, אני לא,

אני פה על תקן של מתנדב, אין דבר כזה.

אתה פה כי יש חובה להיות פה.

אני אומר אותו דבר, יהודי זה חובה,

זה לא על תקן של מתנדב.

מה אכפת לך אם אני אהיה פה ואני אשמור את השבת עכשיו? זה לא לשמור, שמירת שבת יש לה הלכות.

כתוב וזבחת,

דיני שעיטה,

אבל לא מתואר בתורה. התורה לא נכנסה לפרטים, היא אמרה את הכללים,

והיא מסרה את הפרטים בעל פה, ולכן יש תורה שבעל פה.

תורה שבעל פה מסבירה את הפרטים.

שולחן ערוך, מסכם הכול.

תראה, גם האתיופים בזמונו טענו שהם לא אוכלים גדי בחלב עמו.

כן. הם ממש מפרשים את התורה כפי שכתוב. אצלם השתכחה מסורת, נכון? הם לא בדומה לקראים. אז הם לא יהודים?

הם יהודים. לא הבנת, גם אתה יהודי, אפילו אם אתה אוכל גדי בחלב עמו.

אבל אתה יהודי, וזה המחייב, אתה מבין?

חוסר הידיעה ניתן ללימוד,

אבל הפקעת החיוב זה הדבר החמור.

אם אתה מפקיע את החיוב מעליך, זה החמור.

אם אתה לא יודע, אפשר ללמוד. גם אני הייתי חילוני, לא ידעתי,

אבל זה לא פתר אותי מלדעת.

לכן אני למדתי על מנת לדעת,

ואם זה אמת, לקיים.

אני לא יכול להתחמק מזה, אני לא יכול להתעלם.

אני לא יכול לנסוע באדום ולהגיד לא ראיתי.

מה זה לא ראית?

החיוב עליך להסתכל אם יש רמזור בצומת.

אתה אומר, מה,

28 צמתים עברתי, ראיתי. זה לא שמתי לב. מה זה לא שמתי לב?

הלכו שתי נפשות פה בצומת בגללך. לא שמתי לב.

זו טענה, זה לגיטימי שאדם יכול לא לשים לב.

כן, אבל בתנאי שהוא לא גורם נזק, לא לעצמו ולא לאחרים.

ואפילו האחר, אפילו אם הוא לא גרם, ויראה אותו שוטר,

הוא יגיד לו, נכון, שתיים בלילה, אין אף אחד,

אבל הפורט תקבל.

אבל השאלה היא, מי עובר באור אדום, אתה או אני?

או, שאלה יפה.

אני טוען שאתה עובר באור אדום.

אתה אומר, אין אדום בכלל.

ואם יש, אז אתה עובר.

אם יש, למה אני עובר?

כי למה אני עובר?

כי אם יש תורה... אני, תשמע, אני רואה ירוק, ואני עובר. הבנתי, רק תראה לי איפה הוא.

מה שאני רואה זה ירוק. מה אתה רואה? איפה אתה רואה? אני, יש לי ספר תנ״ך. מה לך יש? הנה, ככה, זה תנ״ך.

מה לך יש? איפה הירוק? גם לי יש ספר תנ״ך. איזה ספר?

אבל בשביל... איזה ספר לך יש? תשמע, בשבילי ספר התנ״ך זה סיפורי התורה ו... יפה, אבל זה שלך? כן. יופי.

עכשיו, אם הספר הזה משותף לשנינו,

בואו נבדוק את אמיתותו.

אם מה שכתוב בו אמת לאמיתה,

יתברר לך שזה אדום, לא ירוק.

אם תוכל להפריך אותו,

בסדר, אז אתה באמת בירוק, אני באדום.

שמע, אבל אני לא מתייחס לזה כמו שאתה מתייחס לזה. זה לא בעיה, גם אני לא מתייחס לחוק כמו שאתה מתייחס. אני אומר לחוק, שמע, זה יפה שאתם, אבל לא שאלתם אותי.

כשאתם חוקקתם את החוק, אתם שאלתם אותי?

לא שאלתם אותי, זה לא מחייב אותי. לא, אני לא טוען בקשר לחוקיות החוק. כן. אני טוען שבשבילי הספר הזה הוא סיפורים של התנ״ך. בטח זה סיפורים, אבל סיפורים אמיתיים.

סיפורים אמיתיים, סיפורים אמיתיים.

יש בכנסת סיפורים, אתה יודע?

מספרים שבמזנון הכנסת השר הזה דיבר עם סגן השר הזה ואמר לו כך,

אפילו שאני מתייחס לחברי הכנסת כאחד חלקי 120 כל אחד,

אני רוצה שתבין דבר אחד, אבל החוקים שהם חוקקו שם,

אפילו שהם היו חוקים פופוליסטיים,

הם מחייבים אותי, מחייבים, וזה פופוליסטי,

וזה יכול להשתנות מחר,

זה מחייב אותי, כי השוטר לא מבין חוכמות. הוא אומר, אדוני,

את זה המחוקק אמר,

יש לך טענות עליו, זה לחוד, אבל החוק מחייב.

פה זה לפחות לא פופוליסטי,

פה זה ניתן על-ידי הבורא במעמד של מיליונים,

זה מחייב,

ולא יהיו פה שיחות במזנון.

תשמע, מה שאני רוצה להגיד, יכול להיות שאתה בצנחנים ואני חפש.

כן.

אז אני יהודי, כאילו בדרכי שלי. מה זה הדבר הזה?

מה זה הדבר הזה? תשמע, לבד אמרת שיש כל מיני חילות בצבא,

נכון? הכול טוב יפה.

אבל אנחנו חפשים בשבילנו... אם יש תקן כזה בתורה,

שאתה יכול למלא את הפונקציה הזאת,

אז אתה יכול להיות חפש בלי שום בעיה.

אבל אם אין,

אז אתה משתמט,

עריק,

ומשטרה צבאית מחפשת אותך.

אבל לטעמי יש.

אני מציע לך, תשמע, העובדה היא ש-70-80% מהיהודים שיושבים בציון חילונים, פחות או יותר. נכון. נכון? עובדה עגומה. אוקיי.

במלחמת העולם השנייה ולפני מלחמת העולם השנייה הפרופורציה הייתה יותר גבוהה לצד הדתיים,

ובכל זאת קרתה השואה.

לא מדויק.

לא מדויק? לא. בשואה עצמה כבר לא. תשמע, סבי ואבי סבי היו דתיים. זה נכון.

ואני חושב שכל יהדות אירופה וכל יהדות, לא, לא, לא נכון.

וכל יהדות צפון-אפריקה, נכון ולא נכון.

60% בגרמניה היו מתבוללים לפי עמוד האש לפחות.

מאלה החרדים שהיו, נכון, כולם היו כמו בגטו, עם בגדים

שהצביון מראה שהם יהודים. זו הייתה הזהות שהם נתבקשו ללכת בה, אבל זה לא אומר שהתוכיות שלהם הייתה כזאת.

אל תסתכל בקנקן, אלא מה שיש בתוכו.

לצערנו הרב זה לא היה בדיוק כך.

אבל אני אגיד לך,

זה שיש ריבוי זה לא מורה על דרך נכונה. יש הרבה מעשנים, וכולנו יודעים כל

הם מעשנים שזה לא טוב לבריאות.

למה הם מעשנים? כי נוח להם, כיף להם, הרבה סיבות יש להם.

אבל הם מעשנים וזה לא טוב.

הרבה נוסעים במהירות מופרזת, והם יודעים שזו סכנת חיים.

אבל בכל אופן יש להם את הלגיטימציה לאותה שעה שהם ממהרים.

הרבה דברים נעשים שלא על פי הנכון.

יש הסכמה אפילו חברתית.

יש הסכמה אפילו בשתיקה, שכל זמן שאתה גונב ולא תופסים אותך, זה לגיטימי.

מה שאסור זה שיתפסו אותך.

לא הגניבה,

אלא שיתפסו אותך. ככה אומרים לי החבר'ה.

אז אני רוצה שתבין דבר אחד.

מה לעשות, יש הרבה דברים שהרוב נוטה אחריהם, וזה לא נכון.

כמה אנשים מוסריים אתה מכיר בחברה סתם? לא יהודים אפילו, מעטים.

כמה אתה מכיר מדענים?

מעטים.

כמה אתה מכיר הוגי דעות? מעטים.

אבל זה לא אומר שהם השוליים והם הטועים.

לא כל מה שמעט

הוא לא נכון.

מעט מאוד זהב,

הרבה מאוד חול,

אבל מה יקר יותר?

הבנת? מעט מאוד חרדים,

הרבה מאוד חילונים, מה יקר יותר?

אבל אם אתה מצפה שהגאולה תבוא כשכל עם ישראל יהיו דתיים, אז כנראה זה לא יתגשם.

לא, לא כולם אמרתי, לכן אמרתי, ככלל רובם.

מה זה רובם? 80%?

אני לא יודע להגיד לך במספרים,

אבל אני אומר לך, אני אומר לך, 20%. אני אומר לך, תשמע מה שאני אומר לך, קטן.

אני אומר לך,

אם לדוגמה, סתם, אני אומר סתם מספר, בשביל ש...

אם מיליון יהודים היום, היום, לדוגמה, היום מחליטים, מיליון יהודים

היו מחליטים עכשיו לחזור בתשובה,

כמה אנחנו, נגיד, 13.5?

נגיד, יש היום מוגדרים שני מיליון שומרי תורה ומצוות כמו שצריך.

השאר לא. אם היו מיליון קמים בבת אחת ואומרים,

אנחנו חוזרים לעמירים בשמיים, זה היה עושה זעזוע בשינוי דרסטי בכל העולם כולו.

למה?

אני יודע, תקשיב טוב מה שאני אומר,

אני יודע מה קורה כשמספר יהודים בקהל כזה חוזר בתשובה, אני יודע.

איך אני יודע?

אני פשוט מנצל את המומנטום

של הרגע הזה ומבקש בברכה מהקדוש ברוך הוא,

שיעזור לאנשים האלה והאלה,

והוא שומע אותי, ודברים שלא ניתן להעלות על הדעת מתקיימים.

אם בודדים זה ככה פועל,

מיליון יהודים,

אין לך מושג מה זה עושה.

אני מכיר את זה ערב-ערב.

לכן רציתי שתראו את זה.

אם אפשר להמשיך רגע את הקטע.

ואחרי תשעה חודשים ילדה בת

והם קראו לה הודיה.

ואחרי שנתניהם נולד להם בן.

ברוך הוא, ברוך שמו, מה הפריד ביניו לבין הילד?

מטבחת מבן.

זה מה שהפריד.

בורא עולם אומר, אתה רוצה ממני?

אני רוצה ממך.

בוא, תן לך ניסיון קטן, תן לך דבר קטן ואני אתן לך דבר גדול.

אתה מוכן?

אם אתה מוכן, גם אני מוכן.

אם תפתחו לי פתח כחודו של מחט,

אני אפתח לכם כפתחו של כולם, אומר הקדוש ברוך הוא.

תודה.

ובכן, אתם רואים,

יהודים יקרים, שבכל אופן לוקחים על עצמם מצוות,

ואפילו מצוות קלות,

יכולים לשנות גזרות לחלוטין.

אם כלל ישראל,

או רבים מהם,

עושים צעד כזה,

זה עושה רעש גדול בשמיים, ואפשר לבטל גזרות מעם ישראל,

ואפשר להביא אפילו לגאולה שלמה.

בכל אופן, כן, אתה רוצה לשאול עוד משהו?

כן?

תן לו מיקרופון.

אני רק רוצה לנצל את ההזדמנות לברך

שושנה בת יקוט, רפואה שלמה, בתוך שאר חולי עמו ישראל, מהירה.

אמן.

רציתי לשאול שאלה שלא כל כך מתקשרת לכל הדיון שהיה עד עכשיו.

למה אלוקים הקים את כל המערכת הזאת בעצם?

למה ולמה?

למה צריך בריאה בכלל?

כן, כאילו, רוב האנשים שואלים למה אני פה, וזה כבר... יש קלטת שלי, שנקראת 2930, בטייפ,

אבל לא למה אנחנו פה, למה הוא הקים את כל זה. שמעתי.

ובכן,

2930 זה קלטת,

האם יש תשובה חילונית לשאלה למה באת לעולם?

אפשר לשמוע את התשובה באתר האינטרנט www.שופר.net ושם אפשר לקחת 250 קלטות, גם להוריד, גם לשמוע, גם לראות בווידאו.

אז מה שאני לא אספיק הערב, תוכלו שם. אני אגיד לך בקצרה.

הקדוש ברוך הוא טוב,

מציאותו טוב.

מדרך הטוב להיטיב.

מדרך הטוב להיטיב.

כדי להיטיב,

צריך שיהיו מקבלי הטבה.

לכן ברא הקדוש ברוך הוא ברואים,

כדי להיטיב להם.

תוך כדי הוא ברא גם הרבה סבל.

איך?

הסבל הוא חלק מההטבה.

גם הסבל בייסורים זה חלק מההטבה.

זאת אומרת, אם אדם

קלקל משהו, כדי לתקן צריך לעבור סבל מסוים,

בואו התיקון.

דוגמה, נשבר לך משהו,

אתה צריך לאחות את זה.

יש דברים שצריך לרתך,

יש דברים שצריך להדביק,

יש דברים שכך, זה כבר לא שלם כמו שהיה.

מי שקלקל צריך לעבור את התיקון.

הסבל נועד לתקן.

גם ניתוח שאמור לעבור אדם,

המטרה לתקן, לא לקלקל.

החולי נגרם מסיבת מה?

הקדוש ברוך הוא אומר,

ויאמר אם שמוע תשמע בקול השם אלוקיך,

וישר בעיניו תעשה, ואזנת למצוותיו

ושמרת כל חוקיו,

כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך,

כי אני השם רופאיך. אני אומר לך, בתור רופא,

אתה רוצה לא לחלות לעולם?

תשמע בקולי ותשמור את מצוותיי.

אני מבטיח לך בריאות איתנה לנצח.

אתה עושה קלקול, אתה עושה פגם,

תצטרך לעבור תיקון מה?

אז גם זה, גם זה חסד הבורא שאפשר לתקן.

ניתוח, זה כואב אולי, לפעמים כואב, לפעמים לא.

אבל אם זה כואב,

אין המטרה של המנתח או הרופא להכאיב,

אלא לרפא.

אבל מה נעשה שתהליך הניתוח פעמים כואב.

יתרה מזאת השם אומר.

שאם חלית ונתרפאת והרפואה היא מהשם יתברך

בגלל שחזרת בתשובה,

אומר הקדוש ברוך הוא, והסיר השם ממך כל חולי.

מה פירוש כל חולי?

אדם עובר ניתוח,

אפילו שהוא נתרפא,

יש סרח לחולי.

יש הרגשות של הניתוח לאחר מכן, לתקופת מה?

ותמיד בחום וקור מרגישים את מקום הניתוח. זה לא פשוט, כן?

הקדוש ברוך הוא אומר, כשאני ארפא אותך,

אני אסיר ממך כל חולי.

לא יישאר רושם של חולי.

חדש.

זאת אומרת, הקדוש ברוך הוא בכוחו לעשות הכול.

אבל אנחנו לפעמים, אתה מבין,

חושבים שאנחנו יותר חכמים מהקדוש ברוך הוא, ונסתדר גם בלעדיו.

ונסמוך על הרופא אם ניתקע באיזושהי מחלה או בעיה,

וכן הלאה.

אבל מה לעשות, לפעמים גם הרופא צריך רופא, אתה יודע?

גם לפעמים רופא

צריך רופא.

3,500 שנה בעוד לא, ברוכנו. אתה רואה, זה מה שהתחלתי בהתחלה. אולי סוף-סוף, אחרי 3,300 שנה, נגיד לקדוש ברוך הוא, תאמין לנו שהפעם אנחנו רציניים ולא נפנה אליך עורף עוד פעם.

ככה התחלתי היום את הערב.

אנחנו כבר לא מאמינים בעצמנו שאנחנו נתרפא.

אבל גם רופא צריך תרופה.

ועל זה אני אומר לך דבר,

היה מישהו ששלח פיס,

הפרס הגדול היה 5 מיליון,

והוא זכה,

הוא לא ידע.

ההגרלה הייתה אצל אשתו, אבל היא ידעה שאם הוא ישמע שהוא זכה ב-5 מיליון, הלך הבעל.

הלך.

אז היא הלכה לפסיכולוגיה ואמרה, תעשה טובה,

בעלי זכה ב-5 מיליון.

אני מבקשת ממך שתנצל את הכישרונות שלך,

את הידיעות שלך,

ואתה תדבר איתו בעדינות עד שהוא יעקל

שהוא הרוויח 5 מיליון.

למה? אחרת הוא יכול למות לך בקליניקה.

הוא הזמין אותו אליו,

אמר לו, תגיד, אתה שולח פיס? אמר לו, כן.

אמר לו, ומה היה קורה אם היית מרוויח 100 שקל?

אז הוא אומר, הייתי נותן לזה איזה דקה.

ואם היית מרוויח 5,000 שקל?

הוא אומר, הייתי נותן 500 שקל לצדקה.

ואם היית מרוויח 100,000 שקל, 100,000 שקל, מה היית עושה?

הוא אומר, נו, הייתי עוזר לבית כנסת.

ואם היית מרוויח מיליון שקל?

הוא אומר, או, הייתי עוזר לאנשים, לעניים, ליתומים.

הוא אומר לו, ואם היית מרוויח 5 מיליון?

הוא אומר, אם היית מרוויח 5 מיליון,

אני הייתי נותן לך חצי.

הפסיכולוג שמע את זה?

מת.

האישה של הבעל לא ידעה שפסיכולוג צריך גם פסיכולוג.

גם רופא צריך תרופה, אתה מבין? יש רופאים גם כן חולים, אנחנו שוכחים את זה, ורופא כל בשר הוא מפליל לעשות את זה, הקדוש ברוך הוא,

ורופא זה רק שליח.

אפשר שלא על ידי שליח, אבל אפשר על ידי שליח.

אבל לא ענית על השאלה ביחד.

רגע, אמרתי לך, הסברתי, אני חוזר עוד פעם.

לא, השאלה הייתה... השאלה הייתה, למה גשבו ברא? אמרתי, מדרך הטוב להיטיב לכם ברא ברואים, שיקבלו את ההטבה.

למה אתה אומר שלא עניתי?

הנה, פעמיים עניתי.

האימינות, האימינות.

נשים שם למעלה, נו.

כן.

אני לא שומע.

רגע, רגע, רגע, רגע,

היא נשואה שש שנים, שומרת את כל המזוות, ככה היא אומרת.

ואין לי משואה שש שנים, ועדיין אין לה ילדים.

היא שואלת,

מה היא עוד יכולה לעשות בשביל שהרב יברך אותה?

יש לה בעל?

מה עוד? כן.

הוא לומד?

כן, כל היום.

כל היום.

ואם קיימת מצוות?

כן.

אני מבקש,

תוספת שעה של הבעל בלי לימוד תורן, למרות שהוא לומד כל היום.

האישה... הוא לומד גם בלילה.

מה? הוא לומד גם בלילה.

עוד שעה.

הוא שואל, מה היא תוכל לקחת עליו? אני עונה.

עוד שעה.

הוא לומד 16 שעות, כשנלמד 17. מה עשה?

האישה תלמד כל יום שתי הלכות לשון הרע ותקיים שקל לצדקה כל יום.

מה השם שלה ושם בעלה?

יפה בטרינה. יפה בטרינה. יפה בטרינה. יעקב בן שרה. יעקב בן שרה.

תזכו לזרע חי וקיים מהרה שנה.

טוב.

רגע, פה שאלה.

שאלה עם הקוקו.

תן לו, תן לו.

הבחור פה שאל על הבריאה.

אני שואל, מי ברא את אלוהים?

שאלה יפה, שאלה יפה.

מה השם של כבודו?

דניאל.

דניאל, אם אני אסביר לך את התשובה לשביעות רצונך,

תהיה מוכן להוריד את שערותיך, את מחלפות ראשך, לטובת התשובה?

אני לא יכול לענות עכשיו.

אתה לא יכול לענות עכשיו.

אבל אני יכול לענות לך עכשיו.

אני אענה לך ואתה תענה לי לאחר מכן.

היה אצלי מפקד בכיר בחיל האוויר ושאל את השאלה,

האם ניתן להוכיח שיש בורא לעולם לא במשל,

לא בסיפור,

תשובה לוגית,

להוכיח שיש בורא לעולם?

אמרתי לו, כן.

אני יכול להוכיח לך

תוך עשרים דקות,

ואם תבין מהר, תוך חמש דקות.

אמר, בבקשה.

אמרתי לו,

אתה נבראת או בראת את עצמך?

אמר לי, אני נברא.

אתה יכול להוכיח? שאלתי.

אמר לי, מה הפירוש?

אני נברא, אני יודע שאני נברא.

אמרתי לו, הוכחה אתה יכול להוכיח?

אמר לי, לא.

אמרתי לו, אני אוכיח לך שאתה נברא.

מדוע?

יש שתי אפשרויות.

או שאתה נבראת על ידי מי שקדם לך,

או שאתה בראת את עצמך.

אם נבראת על ידי מי שקדם לך,

אז יש בורא ואתה נברא.

אם אתה בראת את עצמך,

יש שתי אפשרויות.

או שקדמת לעצמך,

או שלא קדמת לעצמך.

אם קדמת לעצמך,

לא צריך שתברא את עצמך, כי קדמת לעצמך.

אם לא קדמת לעצמך,

לא יכולת לברוא את עצמך,

כי לא היית בשביל לברוא את עצמך.

אז מוכרח שנבראת ולא בראת את עצמך.

זאת הוכחה.

אמר לי, מסכים.

אמרתי לו, אם כן אתה נברא.

והנברא מעיד שהיה בורא שקדם לו.

כיוון שהוא לא ברא את עצמו,

מוכרח שמישהו קדם לו שברא אותו.

וכן,

כל הנבראים כולם מעידים בעצם היותם

שיש בורא שקדם להם, שברא אותם.

אם כן,

נלך אחורה, אחורה, אחורה, אחורה, אחורה, אחורה, אחורה, עד ראשון הנבראים,

וזאת ההוכחה שראשון הנבראים נברא על ידי בורא שקדם לו, כי הוא נברא.

אז יש בורא שברא לכל הנבראים.

ומי ברא את הבורא? שאלתך.

לבורא אין בורא.

למה לבורא אין בורא?

משום שאם לבורא היה בורא, גם הוא נברא.

ואז מה היה קורה?

היו רק נבראים בלי בורא.

זה בלתי אפשרי,

כי הוכחנו כבר בהתחלה שנברא לא ברא את עצמו.

כי אם הוא קדם לעצמו,

אז הוא היה כבר.

ואם הוא היה כבר, הוא תמיד היה.

ואין נברא שהוא תמיד היה.

אם כן, הוא נברא על ידי מי שקדם לו. אז הוא מוכרח שיהיה בורא.

אחרת איך נמצאו הנבראים?

ורק נבראים שיש, אי אפשר. אחרת איך הם נבראו? חייב להיות בורא.

ואם יהיה בורא שגם הוא נברא, אז יש נבראים בלי בורא. זה לא יכול להיות.

מוכרח שיהיה בורא ראשון, שאין לו בורא, שברא לכל הנבראים.

דיו אנדרסנדו ללא?

רגע, הוא לא הבין, הוא לא הבין,

הוא לא הבין.

יש לך פשוט עומס מאחורה, אז זה קשה.

אני חוזר שוב, אני לא אוותר לך על הקוקו כל כך מהר, רק רגע.

איך?

אני לא מסופק מהתשובה הזאת.

לא, אתה צריך

לא להסתפק או לא להסתפק, אתה צריך להפריך אותה,

לא להסתפק.

אתה צריך להפריך את מה שאני אומר, לומר, זה לא נכון, למה?

ככה וככה וככה. זה נקרא, אני לא מסופק. מה זה לא מסופק?

אני יודע שבבראשית היה תור בבור? עזוב, זה סיפורים, זה עזוב, אני לא מאמין בזה.

לא, היה... אנחנו מדברים לוגית, יש בורא או אין בורא, בלי סיפורים, בלי תנ״ך, בלי כלום.

אנחנו, אני ואתה לבד,

לא יודעים אם יש תנ״ך,

נמצאים בעולם לבד. אוקיי, אני מדבר על הבורא. לא, לא יודע כלום.

ואני יודע שאתה ואני נבראים, זה נכון? כן.

לא בראנו את עצמנו?

בראנו את עצמנו, מה זאת אומרת?

אתה בראת את עצמך?

לצורך חיים אתה צריך זוג. אתה בראת את עצמך?

אני לא, את עצמי לא.

אשתך בראה את עצמה?

לא.

לא.

פירושו של דבר אנחנו נבראים, נכון? אבל אנחנו חלק מתעשייה מסוימת של... נכון, נבראים שקדמו לנו, אבל הם בראו את עצמם?

לא. לא.

מישהו קדם להם.

כן. יופי.

כל הנבראים מעידים בעצם, כי גם אתה בעצמך הולך אחורה, אחורה, אחורה, נכון? מה אתה עושה? הולך אחורה.

למה אתה הולך אחורה? תעצור, תגיד לא.

הם ברו את עצמם. למה אתה לא אומר את זה?

כי אתה מבין שנבראים,

יש מי שברא אותם. טוב, תלך אחורה, אחורה. עד מתי אתה רוצה ללכת?

לך 15 מיליארד, בסדר? אני לא הולך לדעתך, אני הולך לבורא.

רגע, רגע. הוא ברא אותי, מי ברא אותו?

רק שנייה, שמעתי.

אז אתה כבר מבין דבר אחד נפלא,

יש בורא שברא את כולם. עד פה הבנת, נכון?

כן. יופי.

נשאר עכשיו רק הבורא.

הבורא לבד.

לפני שהוא ברא, לפני שהוא ברא.

יש בורא, נכון?

הבורא הזה הוא נקרא מחויב המציאות, קיים נצחי.

הוא לא ברא את עצמו והוא לא נברא על ידי האחר.

הוא לא ברא את עצמו,

הוא לא ברא את עצמו,

כי אם הוא ברא את עצמו קודם, הוא לא היה.

ואם הוא לא היה,

הוא לא יכול לברוא את עצמו, נכון?

אם הוא לא ברא את עצמו, הוא נברא על ידי מי שקדם לו, נכון?

אז על מי אנחנו מדברים?

על אחד כמוני כמוך.

ואם יש אחד כזה שהוא נברא על ידי מי שקדם לו, אז זה הוא הבורא.

אז זה הוא, אז זה הוא, אז זה הוא הבורא.

אז זה הוא הבורא.

אבל בורא לא יכול להיות נברא,

ולבורא לא יכול להיות בורא, כי אז הוא נברא.

מוכרח אבל שיש בורא, כי גם אתה הולך אחורה, אחורה, אחורה.

כי אתה יודע שנבראה לבורא את עצמו.

אז הוכחה שיש בורא, יש לך.

והוכחה מכרחת, לוגית, שלבורא אין בורא, גם יש לך.

זה הכי קל להגיד שהיה בורא, אבל מי ברא אותו? זה מה שאני עושה. מה זה הכי קל? אתה אמרת שיש בורא, לא אני.

אוקיי, יש בורא. הרי אתה שאלת מי ברא את הבורא. מי אמר שיש בורא?

אוקיי, אני מסכים שיש בורא. אני שואל, מי ברא את הבורא? אז אני עניתי. אתה לא יכול להגיד שה... אין לבורא בורא. אתה לא מבין? אין לבורא בורא. עניתי.

אין לבורא בורא.

למה אין לבורא בורא?

כי אם לא, הוא היה כמוך, דניאל.

אם לבורא היה בורא, הוא היה דניאל.

הבנת או לא הבנת?

הבנתי.

הבנת. תודה רבה.

עכשיו בוא אני אגלה לך עוד סוד.

עוד סוד.

מספר לי יהודי שלומד באוניברסיטה הפתוחה בתל אביב, בטלפון,

אומר,

שבוע שעבר קיבלתי קלטת

אקסיומות

שבה אתה מתווכח עם בן אדם בתוך הרצאה,

והוא רוצה הוכחה שיש בורא.

שומעים שהוא מסופק,

אבל אתה תוך חמש דקות מדבר איתו, ורואים שהוא כבר נוטה.

בסוף

הוא מחליט שלא, לא שוכנע.

לא שוכנע.

מה הוא טען לך?

הוא טען

שמי אמר שיש בורא?

אולי זה תמיד, אולי זה תמיד.

בורא נברא, בורא נברא, בורא נברא, בורא נברא, בורא נברא, בלי הפסקה. הוא תמיד, תמיד.

לנצח זה בורא נברא, בורא נברא, בורא נברא, בורא נברא, בורא נברא, בורא נברא.

מה?

הוא אומר, מי בראת הראשון הבורא? מי בראת הבורא הנברא? מי הנברא הבורא? הבורא הבורא נברא? הבורא נברא בורא נברא בורא נברא בורא נברא בורא נברא בורא נברא בורא נברא בורא נברא בורא. ככה, מי אמר? מי אמר שהיה הראשון?

הוא אומר, לא הראשון. זה מעגלי, נצחי, אינסופי.

זה גם צחוק מעגלי.

זאת אומרת,

ככה הוא טען.

ואז,

אני אומר לו, תשמע, גם לשיטתך יש בורא.

למה?

אמרתי לו, אתה אומר,

בורא נברא, בורא נברא, בורא נברא, בורא נברא, נכון?

יש שתי אפשרויות.

או שהמצב הזה של בורא נברא, בורא נברא הוא מוכרח,

או שהמצב הזה לא מוכרח.

אם המצב הזה של בורא נברא, בורא נברא, בורא נברא הוא לא מוכרח,

פירושו שאחד בתוך שרשרת האין-סוף הזאת יכול לקום ולומר,

לא רוצה לברוא יותר.

לא רוצה.

אז נפסקת השרשרת, נכון?

אם נפסקת השרשרת,

פירושו שיש סוף.

אם יש סוף, יש התחלה.

אם יש התחלה, יש בורא מתחיל.

אבל אם המצב הזה של בורא נברא, בורא נברא, בורא נברא, הוא מוכרח, מוכרח שיהיה ככה, ולא יכול להיפסק,

סימן שיש מכריח חיצוני,

שמכריח לאורך כל האין-סוף את כולם להיות בורא נברא, בורא נברא.

המכריח החיצוני הזה הוא נצחי, נמצא לאורך כל הנצח,

הוא מכריח את כולם להיות כזה. ממילא, מה יצא לנו?

שיש בורא מכריח לכל אלה, לאין-סוף.

הוא השמיע את הקטע הזה, הוא אומר, ל-30 סטודנטים,

בשעון לפילוסופיה, הפרופסור שמע את זה איתם,

פתאום, כשהוא שמע את הקטע הזה, הוא צעק לסטודנטים, יש אלוקים.

חילוני.

שאלו אותו, למה יש אלוקים? תחזירו את הקטע.

החזירו עוד פעם, שמעו עוד פעם את מה שאני אומר לו,

לא קלטו.

אמר, יש אלוקים!

אמר לאחד הסטודנטים, ניגש ללוח,

קח גיר,

צייר עיגול.

הוא ניגש ללוח, צייר עיגול, אמר לו, אתה רואה?

יש אלוקים.

אז הוא אמר לו, איפה יש אלוקים?

יש גיר, יש לוח, יש עיגול.

איפה אלוקים?

אמר לו, מי עשה את העיגול?

אתה עשית את העיגול.

העיגול לא עשה את עצמו.

מישהו חיצוני עשה את העיגול.

אם יש מחזור אינסופי,

יש מישהו חוץ לעיגול שעשה אותו.

הפרופסור הבין מה שנאמר.

זאת אומרת,

מכל מקום שתבדוק יש הכרח לוגי למציאות הבורא.

יותר מזה,

הבורא שברא את כל הנבראים הוא מקביל של כל המוגבלים ואינו מוגבל.

שים לב עכשיו מה שאני אומר.

הכוס הזאת היא מוגבלת, יש לה גבולות, מישהו גבל אותה.

השולחן הזה מוגבל.

העולם מוגבל, כדור הארץ מוגבל,

השמש, הירח, הכוכבים מוגבלים.

מישהו הגביל אותם,

מישהו טבע את גבולותיהם.

יש מקביל לכל מוגבל. כל נברא הוא מוגבל. הנה אנחנו, יש לנו מוגבלות, גבולות.

המקביל לכל המוגבלים אינו מוגבל.

כי אם המקביל של כל המוגבלים היה מוגבל, מישהו קדם לו והגביל אותו.

וכיוון שהבורא הוא הבורא שברא לכל הנבראים,

אם כן הוא גם המקביל לכל המוגבלים, ואינו מוגבל.

לכן אין לו נפח ואין לו מסה ואין לו משקל ואין לו צבע ואין לו את כל מה שיש בכל הנבראים, והוא גם לא מורכב.

כי מורכב זה מחולק, ומחולק

זה מוגבל.

לא קורא לו אלוקים, חס ושלום. אל תגיד כזה דבר. לא, אל תגיד אלוקים.

תקרא לו הבורא.

אנחנו חלק מן היקום.

יש מה?

מי שעשה את העיגול זה אלוקים, כן.

מי עשה את העיגול?

מה קרה לך, בחוץ?

מה קרה לך? מה קרה לך? הרי אני עשיתי את העיגול, נכון? אני אלוהים. כן.

מי עשה את העיגול השני? מי עשה את אלוהים?

הוא לא עיגול. איפה הגעת שהוא עיגול?

עיגול יש רק אחד על הלוח.

אין דבר ראיוני, לאט לאט אתה תבין.

עוד דבר,

הבורא מוכרח,

מוכרח שהוא גם הכל יכול, הכל יכול.

אז שאל אותי אחד, אולי יש שניים הכל יכול? אולי יש שניים הכל יכול.

מי אמר שאחד אולי יש שניים?

אז קודם כל, בעצם היותם שניים,

זה כבר מוגבל, כי כל אחד זה חלק.

אבל אמרתי לו, בוא תראה, הנה שניים הכל יכול.

אם נאמר עכשיו, הכל יכול הזה,

האם הוא יכול להגביל את זה?

אם זה יכול להגביל את זה, אז זה לא הכל יכול.

אם זה לא יכול להגביל את זה, אז זה לא הכל יכול.

מכל מקום לא יכול להיות שניים הכל יכול,

כי אחד סותר לשני, מוכרח שיש, רק אחד הכל יכול,

מגביל לכל המוגבלים, בורא לכל הנבראים,

הקדוש ברוך הוא שמו.

מחיאות כפיים ושלוש שנים, למה אין לי ילדים?

למה לא הולך?

טוב,

קודם כל, זו שאלה יפה שאפשר לשאול על כל דבר.

עד לפני שבע שנים עבדתי, שבע שנים אני לא מוצא עבודה.

עד לפני כמה זמן נשאתי חן בעיני השכנים, עכשיו לא יודע מה קרה, סכסוכים.

עד לפני כמה זמן הילדים שלי היו בסדר, עכשיו אני לא יודע מה, יש לנו ויכוחים כל היום.

כל דבר אפשר לשאול.

אני לא יודע למה החשבון שלך כזה או אחר,

אני אראה דבר אחד.

זה שאת יכולה ללדת, ראינו.

זה שכרגע יש בעיה, הבנו.

מה עושים?

חוזרים בתשובה,

ממלאים את כל הייעודים ממש,

ובעזרת השם יתברך, זה הסיכוי הגדול והטוב ביותר כדי שהמצב יתוקן.

אבל זה לא תלוי רק בך,

זה גם תלוי בצד השני.

יש לך גם בעל.

גם אצלו צריך לבדוק מה הנקודה.

אם תשתפרו שניכם ותהיו בסדר,

כמו שהקדוש ברוך הוא רוצה, בדיוק לא בערך,

ואני מאמין שאתם משתדלים, אבל אולי לא מספיק,

הסיכוי שלכם גדל, ורב.

ומתי בעזרת השם ישתדל?

אני ממש לא סטופר בעניין,

אבל אני מוכן לברך, והשם יעזור.

תודה רבה.

הצד השני, מאוד קשה להתחזק יותר.

או, הנה התחלנו למצוא בעיות,

כבר אנחנו רואים שעלינו על דבר. מאוד קשה לו.

מנסה, לאחרונה,

אף לפני שש שנים לא התפלל מנחה, לקח על עצמו להתפלל מנחה. הוסיף עוד דבר. הבנתי, הוא מאוד קשה לו.

ועדיין קשה לו עוד כמה מצוות לקיים, עוד לחזק. ואני, גם שלא רצה שאני אשים כיסוי ראש,

עד שפשוט דיברתי לליבו, ברוך השם, כבר קבוע כחצי שנה הולך עם כיסוי ראש. ברוך השם.

בואי אני אגיד לך, הוא קשה לו.

קשה לו מאוד. אבל הקב' ברוך הוא גם כן קשה לו.

אפילו שאי אפשר להגיד על הקב' ברוך הוא קשה לו, אני אומר רק לצורך הציור.

אם קשה לו עם הבעל שלו שומר מצוות,

יהיה לו קשה עם עוד בן אחד כמוהו.

יהיה לו כבר קשה עם שניים.

אז הוא מעדיף כרגע שיהיה קשה עם אחד ולא עם שניים.

אבל אם הבעל שלך, בעזרת השם יתברך, יתחזק יותר,

יהיה יותר קל לו.

ואז בעזרת השם יתברך,

הסיכוי יגדל, כמו שאמרנו קודם.

בכל מקרה, מה שמו של בעלך בשם האימא?

מאיר בן רבקה.

מאיר בן רבקה, השם יהפוך לבבו לטובה,

לשוב בתשובה,

ותזכו לזרע חי וקיים מהרה.

אמר. תודה. תודה רבה.

כן.

הנה, פה זה היהודי הצביע הרבה זמן. עוד מעט, רגע.

כן, פה.

בבקשה.

כבוד הרב,

בעניין יום הזיכרון,

חלק גדול מהציבור החרדי,

חלק גדול מהציבור החרדי,

למרות שהוא פוגע במגזר רחב מאוד, למרות שהוא גורם לסכסוך,

למרות שהוא גורם

לכעס רב אצל אותם אנשים. הוא פשוט לא מכבד את היום הזה ולא מוכן לקיים את

הכבוד לנופלים,

שזה אומר לעמוד בזמן הצפירה.

רציתי קצת לקבל ממך את דעתך בעניין.

בוא אני אסביר לך דבר אחד.

עניין הצפירה הוא מנהג גויים.

אין בהלכה ובתורת ישראל מושג כזה של צפירה על חללים או על נפטרים וכו'.

לא מצינו בשום אבל של שום יהודי שהבן מחויב לעמוד דקה או לצפור במשרוקית.

אין דבר כזה.

רק מה, המדינה אימצה את חוקי הגויים בהרבה דברים,

הורדת הדגל, יריות, זרי פרחים,

צפירה,

זה טקסים של אומות העולם, לא שייכים ליהדות.

להגיד קדיש, ודאי, להגיד משנה, ודאי, לעשות כל מה שאפשר,

לתרום לטובת נפטר.

על חורבן בית ראשון שמתו מיליונים, אין צפירה.

בתשעה באב

אין ליהודים צפירה.

נהרגו רבים וטובים, כן? שני בתי מקדש.

על הרוגי ביתר אין צפירה.

אין ביהדות מושג כזה של צפירה.

רק ברשותך, בעניין הזה שני דברים. א',

יש פה גם נושא של קצת אהבת חינם לטובת המגזר החילוני.

בכל זאת, זה דבר שפוגע, וזה דבר שגורם לכעס.

רק שנייה, שנייה. ודבר שני... שנייה, נענה.

בבקשה.

אז קודם כול, על פי ההלכה,

אין דבר כזה.

יתרה מזאת, יש בזה מעשה גויים,

ואנחנו מצווים לא לעשות מעשה גויים.

מצווים לא לעשות מעשה גויים.

ממש מבחינת ולא תעמוד על דם רעיך.

לא לעמוד על דם רעיך.

אומנם זה לא הפירוש הפשוט, אבל

צריך להבין דבר אחד,

אין דבר כזה.

שהאם אתה מדבר, זה פוגע באנשים שמבינים שככה צריך לעשות?

מה לך יותר גרוע מהפגיעה של אנשים שנוסעים ומחללים שבת לעיני כול,

ואף אחד תמיד לא פוצה פה ומצפצף? מה אומרים?

אומרים, אדוני, זה חופש.

אני רוצה לנסוע בשבת, אתה אל תסע בשבת.

למה בעניין ספירה לא אומרים?

אני רוצה לעמוד, אתה אל תעמוד.

למה לא? מה פתאום פה אני חייב?

לא תורה, לא משנה, לא גמרא.

מכוח מה אתה מחייב אותי?

החלטת שאני צריך לעמוד.

כולנו צריכים לעמוד, צריכים להתייחד עם החללים.

אבל זה נכון, אנחנו מכבדים כל יהודי שנפל,

לא רק מחללי מערכות ישראל ולא רק בשואה,

גם כל יהודי שסתם נפטר.

כואב לנו, ואנחנו משתתפים בעבל ומנחמים בלי שום בעיה.

אבל לעשות דברים שהם לא על פי רוח התורה,

אנחנו לא עושים גם אם יבוא הרב הראשי לישראל

ויגיד עכשיו הוא לנו,

רק לדתיים,

לדתיים הוא יגיד,

שהוא רוצה להתקין צפירה,

צפירה לאיזה אירוע.

יזרקו אותו, יוקיעו אותו. מי אתה שתובות חדש חידושים?

אני הרב הראשי, אתה הרב הראשי?

אין, משה רבנו ירד מהשמיים עכשיו.

הוא יגיד, יש צפירה, צריך לעמוד?

לא שומעים לו.

אין חידוש, אתה לא יכול לחדש.

התורה ניתנה,

יש את המצוות, לא תוסיף ולא תגרע.

ומה עוד, אם זה איסור?

אז לא פוגעים ולא בדווקא,

ולא להכעיס. יש הרבה יהודים טובים שבאמת אומרים מזמורי תהילים, ואומרים משניות, ואומרים הכול באותה שעה.

נכון שיש כאלה שמשתדלים לא להרגיז,

אז הם לא עומדים בגלל שיש חיוב לעמוד או בגלל זה, פשוט מאוד לא לצוות את היהודי החילוני שמאמין בזה בטעות.

כן, רוב הציבור הרי מאמין בטעות, כבר הרגילו אותנו. גם אני הייתי חילוני.

גם אני גדלתי עם זה.

גם אני שמעתי צפירה, תמיד עמדתי ונחרדתי ואמרו לי לכופף את הראש ולהסתכל לרצפה.

לא אמרו לי למה.

לזכר החללים. מה זה מועיל? לא יודע. אבל אמרו לי ככה.

התרגלתי.

אז זה כאילו אתה מחלל את הקודש. אתה מבין, מי שגדל ככה מרגיש כאילו הוא מחלל את הקודש.

אבל כשבתשעה באב אנשים רוקדים בדיסקוטקים ומשאירים שירים ברדיו והכול,

זה שום דבר. שום דבר.

לא צפירה ולא בטיח ולא כלום. כלום, כלום, כלום, כלום.

אבל אם החליטו פה במדינה שזה מה שצריך, אז צריך לכבד.

נגיד לך יום אחד שאל אותי אחת שאלה קשה ביותר.

קשה. אתה יודע מה זה קשה?

תשמע מה הוא שאל.

אנחנו עכשיו בספירת העומר, נכון?

הוא אמר לי ככה. תגידו לי, אתם החרדים לא מתביישים?

תגידו, אתם לא מתביישים?

אתם, על 24,000 תלמידים של רבי עקיבא,

מתענים 33 יום.

ועל שש מיליון יהודים שנספו בשואה,

אתם לא מוכנים לעמוד אפילו דקה?

אמרתי לו, תשמע, יהודי יקר, השאלה שלך היא שאלה חזקה.

אבל גם לי היא שאלה חזקה.

אנחנו החרדים

על 24,000 תלמידים של רבי עקיבא מתאבלים 33 יום, כמו שאתה אומר.

ואתם, החילונים,

על שישה מיליון שנספו בשואה עומדים רק דקה?

זאת אומרת,

אם בזה אתה יוצא ידי חובה, זה בושה ואות קלון.

אם היו אומרים כל עם ישראל, אתה מבין, פרקי תהילים, לא דקה, אפילו שעה, שעתיים,

יושבים, מתייחדים, לומדים את מוסר ההשכל, איפה היו הטעויות שלנו,

יושבים, בודקים למה קרה לנו,

מסיקים מסקנות, מפיקים לקחים וכן הלאה, מילא.

אבל לעמוד את המין, זהו, ככה החליטו, תעמוד, זהו. יצאת ידי חובה?

שלום.

ככה רגילה המדינה להיפטר מבעיות.

נהרגו,

נפגעו,

עושים אנדרטה, חתיכת פסל, נותנים לאיזה מישהו להתפרנס, שמים, זהו, יצאו ידי חובה.

עוד פסל, עוד אנדרטה, בכל מקום אתה הולך, אנדרטאות,

פסלים, הכול,

כחוקות הגויים,

אין בזה שום חיוב מן התורה,

אין לזה שום קשר, זה לא מועיל להם ולא שום דבר,

זה בדיוק הפוך או הפוך,

זה להיפטר מהבעיה.

רק ברשותך,

שאלה אחרונה בעניין הזה,

אם אני לא טועה, זה בפרק ח' בספר יחזקאל,

הצפירה באותו פרק מוזכרת פעמיים.

אם אני לא טועה, זה בפרק ח',

אבל ללא ספק, פעמיים המילה צפירה מוזכרת,

ובפרק מאוד לא קל בעם ישראל, שיש שם פרק עם נבואות מאוד קשות,

שדי מזכירות אגב את התקופה שלנו, של השנים האחרונות. אין מושגים של צפירה לעניין נפטרים,

גם בפרק ח', בישעיה הנביא. לא, יחזקאל.

ביחזקאל, ישעיה, ירמיה, תרי עשר,

אין דבר כזה שייך צפירה לנפטרים.

אין.

פטור, אתה פטור.

אתה פטור. אתה רוצה לעמוד?

אללה ירמיה אללה רסי, תעמוד.

רק תיזהר שאתה עוצר את האוטו,

תסתכל שמאחורה, מקדימה,

שלא תהיה התנגשות.

אבל אתה עומד לשווא, אתה רוצה לזכור,

אתה רוצה לעשות משהו לטועלת,

תעשה מה שההלכה אומרת.

אף אחד על אבא שלו לא עומד לא דקה ולא שתי דקות ולא שלוש דקות.

אבא שלו, אבא שלו גידל אותו. אבא שלו גידל אותו.

אין חיוב כזה, לא היה ולא נברא ולא יהיה.

ואמרתי לך, גם אם יבוא משה רבנו, לא ישמעו לו.

מה לעשות?

אבל אימצו לנו כל מיני מנהגים, את המנזרים.

ואחר כך עוד טוענים עלינו טענות.

לא, אבל איך זה עונה על השואה עוד מעולמיים?

מה פירוש?

כן, למה שאת זה אנחנו עושים לאבן ובשואה לא?

אין כוח ביד חכמים לגזור גזירות שאין הציבור יכול לעמוד בהן.

ככלל.

לא גוזרים.

שאלו את החזון איש,

האם לגזור תענית? שאלו אותו האם לגזור תענית על יום השואה. אתה שומע? לגזור תענית.

אמר,

יש כלל כזה, זה לא חזון איש המציא.

יש כלל.

אין גוזרים גזירה על הציבור בשעה שהציבור לא יכול לעמוד בה.

אתה לא יכול לגזור על עם שלם להתענות,

פתאום אתה מחליט כולם להתענות.

אין כוח ביד החכמים.

אז ממילא לא גוזרים, אבל כל אחד שרוצה לעשות,

בכל ימות השנה, לא דווקא באותו יום,

בכל ימות השנה, ואני מכיר הרבה יהודים טובים,

שכשהם אומרים קדיש,

הם מתכוונים לכלל הנפטרים בישראל, לא רק לנפטר מסוים,

לכלל הנפטרים, שיועיל לכולם, ואין בזה שום בעיה, ואתה יכול להועיל לכל נפטר ונפטר.

כמו שאם אני אחליט לתרום צדקה לכלל הנפטרים,

זה יועיל להם. ואם אני אתרום פרוכת או סידור או כסף, או לא משנה,

לפלוני או לכלל הפלונים, זה מועיל.

כן,

פה עם הקרחת המתוק, כן.

השאלה שלי היא שהרבה חילונים סולדים מהדת,

אני לא אחד מהם, אבל הרבה חילונים שאני מכיר,

סולדים מהדת בגלל ההתערבות של הדתיים בפוליטיקה ובעניינים שלכאורה,

כאילו הם, לדוגמה, מדברים על נושא של צבא,

לצאת למלחמה, לא לצאת למלחמה, ובן-אדם חילוני אומר,

למה שאני אצא למלחמה שדתי, במירכאות, אומר לי שהוא לא מתגייס.

הבנתי.

שמעתי את הטענה הזאת שטענו על אנשי שס שאמרו לצאת למלחמת חומת מגן וכו'.

הטענות לא מוצדקות, זה של שתי מפלגות, אתה מבין, שמתפרנסות מהפצת ההרס הזה.

רוב חברי שס, לדוגמה, אני לא בוחר גם,

רוב חברי שס שירתו בצבא,

רוב הבעלי תשובה, כמעט כולם,

שירתו בצבא, הם חילונים לשעבר,

ולמרות שהאוכלוסייה הזאת רבה ומונה כמיליון יהודים היום,

עדיין מביטים עליהם בגלל שהם

נושאים בחזות שלהם דיוקנאות של יהודים שומרי תורה ומצוות.

זה פשוט עלילת דם, במירכאות, כלפי ציבור מסוים.

כל אדם יכול להביע את דעתו אפילו אם הוא לא חלק מ.

תביע את דעתך, אתה רוצה לקבל או לא רוצה לקבל.

זה לא אומר שאם אתה בנושא מסוים, לא שייך כל כך,

אתה לא יכול להביע דעה.

אתה לא חבר כנסת, נכון?

אבל אתה יכול להחליט מי לדעתך ראוי להיות חבר כנסת.

אומרים מה אתה מתערב, מה זה מה אתה מתערב?

זו זכותי הלגיטימית, להביע את דעתי בכל עניין.

שלומם של החרדים גם כן תלוי בפעולות כאלה או אחרות, נכון?

ככה מבינים החילונים לפחות.

אז מה, הוא צריך להימנע מלחוש לחייו?

ודאי שהוא יכול להביע את דעתו.

אבל מי שרוצה להתפרנס מזה, כל הזמן מצייר את הציורים האלה.

אבל הרבה רבנים, לדוגמה, יש הרבה יציאות שאתה מרגיש שתשמרו אותם לעצמכם, כאילו, זה דברים שלא מתאימים לעבר. מתוק, מתוק. אם אתה אומר את זה, אז בוא נדבר בגלוי.

מה לבגץ להתערב בענייני ההלכה? למה בגץ מתערב בענייני ההלכה?

אתה דתי? ברק, אתה דתי? אתה לא דתי.

אז מה אתה מתערב בהלכה?

מה אתה מתערב בגיור בכלל? מה אתה מבין בגיור?

מה פתאום אתה מתערב? לפי אותה טענה, אל תתערב.

מסכים איתך.

לא, אמנם היא לא דומה, כי הוא באמת אסור לו להתערב.

הוא לוקח על עצמו דברים שהם יותר ממה שהוא ראוי.

אבל את זה הם לא אומרים, החילונים לברק.

אותם חילונים שטוענים על החרדים, מה פתאום אתה מתערב בענייני הצבא?

הם לא אומרים לברק,

אל תתערב בענייני ההלכה. הם לא מסכימים אתם מההתחלה, זו הבעיה.

הם משתמשים בזה, זו הבעיה.

זה רק שימוש,

ויש כאלה שפשוט מאוד קופצים על זה והם משתמשים הלאה.

תודה. לסיכום, הנה, פה היהודים מאחוריו.

אני שמח מאוד להיות אתכם.

אני גם שמח שאתם נשארים אתי עד עכשיו.

ואני אשמח להיות עוד פעם ולענות יותר על שאלות ותשובות,

אבל בואו ניתן לו עוד יהודי אחד, עוד יהודי אחד לסיום.

אני פה, אני פה, אני פה.

אני פה, ותכף, תכף, כבוד הרב.

מי שירצה לשים ציצית, תכף אני אתן לו.

מי שירצה כיסוי ראש, אני אתן לה.

מי שירצה למלא הוראת קבע, אני אתן לו עט.

בעזרת השם, יהיה בסדר. רק רגע, כן.

שאלה כללית.

שאלה כללית בקול רם. תקרב את המיקרופון.

אנחנו עכשיו לפני כניסה לעזה.

יש התכוננות של הצבא להיכנס.

כן.

אתה, לפי מה ששמעתי בהרצאה הקודמת, לא בהרצאה הזאת, אמרת שאנחנו לקראת

הרג גדול בעם היהודי.

זאת אומרת, עומדים ליפול הרבה אנשים.

האם זה הספתח, זו ההתחלה?

עכשיו, יש עוד משהו שעזה גובלת על מצרים,

ורציתי לדעת מה דעתך בנושא הזה. זאת אומרת, לא יודע, נראה לי ש... אני אמרתי, בקיצור, שאנחנו הולכים להתגלגל למלחמה כוללת

פה במזרח התיכון.

זה עניין של זמן קצר.

אמרתי שהמוסלמים ישלטו עלינו תשעה חודשים ועל העולם כולו.

זאת נבואה של ישעיה הנביא בפרק כח והלאה.

אמרתי שתהיה מלחמת גוג ומגוג,

שכל אומות העולם יילחמו אלו באלו, כמו שכתוב באחרית הימים.

זה לא מן הנמנע.

אנחנו רק צריכים להיות בצד הטוב,

להיות בין אלה שלא ייפגעו,

ולצערנו הרב יהיו כאלה שייפגעו.

אבל זה ערב שלם לדבר על זה, יש את זה בקלטת 51 שנקראת מלחמת גוג ומגוג.

ניתן להשיג באינטרנט שופר. אתה רואה את זה כהתחלה, המצב עכשווי? כן, אנחנו מתגלגלים לקראת הדבר הזה.

עוד שאלה לגבי יהודים?

רק רגע, היהודי הזה שהלך ורצה את עשרת הדיברות בלבד,

תן לו את הסט הזה, מיני סמינר,

קח בעזרת השם, תעיין בבית

ותשמח לקיים את כל התרייג, לא רק עשרת הדיברות.

תן לו שם, שם.

לגבי יהודי העולם.

מה?

לא לשכוח, אתרשופר.net, כן. זה לא כתוב.

נו, מה עם הכתוב?

הנה יהודי עם קוקו, אבל אתה מוריד אותו או לא?

שואל שאלה, אבל מורידים או לא מורידים?

מה השאלה?

אתה, אתה עם הכתום, כן.

תן לו.

יש לי את השאלה בעצם על הנושא של השואה ועל הוויכוח של 6 מיליון יהודים מול עוד 24,000 יהודים.

כן.

אני חושב שהקדוש ברוך הוא היה מסתכל על זה

בצורה מכפירה.

מה זה מכפירה?

פה יושבים יהודים

שקוראים לעצמם שומרי מצוות והכול,

ומתווכחים על כן דקה דומייה או צפירה. בעצם הצפירה היא, לשמה היא כלום.

ההתייחדות לדקה אחת,

כדי דקה אחת לחשוב לרגע על 6 מיליון נשמות,

זה בעצם המהות של הצפירה.

שמעתי. נגיד שאתה, הקדוש ברוך הוא, שמעתי, שמעתי. כרגע מסתכל עלינו,

שמעתי, שמעתי. הוא אומר,

3,000 שנה לא למדו כלום.

אני אשאל אותך שאלה.

אתה הסתכלת שתי דקות, לא דקה.

כולם הסתכלו שתי דקות. מסקנות?

אם אנחנו ניקח, מסקנות? למה היית שואל?

עשר שניות.

עשר שניות.

שמעתי. של 3 מיליון יהודים יחד,

זה יוצא יותר מ-24 ימים. גמרנו. שאלתי אותך שאלה.

שתי דקות ישבנו וחשבנו מה המסקנות מזה שעמדנו, למה באה השואה ואיך ניפטר מהבאה.

לא חושבים על זה. אתה רואה, אז בשביל מה עומדים? לא חושבים על זה. אז בשביל מה עומדים? חושבים באותה השנייה, חושבים על 6 מיליון נפשות יהודים,

6 מיליון,

של נפשות שנרצחו וכרגע נמצאים עם האלוקים למעלה,

הנשמות שלהם. שמעתי, שמעתי.

עכשיו, אנשים פה מתווכחים

על כן לעמוד,

כן להתייחד עם הנשמות האלה, לא להתייחד עם הנשמות האלה. לא, לא, זה לא היה ויכוח.

הוא שאל למה לא עומדים בצפירה, הסברתי, זה הכול.

למה לא עומדים? כי לא רוצים להתייחד.

מה פתאום? איזה דיבורים? אמרתי הפוך, להגיד קדיש, להגיד משנה. למה אתה אומר? אמרתי לא.

אמרתי שהצפירה אין לה מקור בהלכה,

ולכן אנשים שלא עומדים בצפירה,

הם לא רוצים לעשות חוקות גויים, זה הכול.

לא שהם לא רוצים להתייחד או לא להתייחד,

הפוך.

אנחנו רוצים ללמוד על כחים מהעבר ולתקן לעתיד.

למה אני יושב פה, אתה חושב, הערב?

בשביל שאנחנו נבין שטעינו במשך כל הדורות, לא רק בשואה,

3,300 שנה,

והגיע הזמן שנחזור לדרך הרגילה,

דרך של אבותינו.

אתה רוצה להיראות כמו אברהם אבינו או כמו ג'וני?

בוא אליי, יש לי מספריים מיוחדים לחבר'ה כמוך.

נוריד לך את הקוקו,

נשים לך ציצית,

ולא נצטרך להתייחד בכלום יותר.

ואני מוכן לצפור.

בוא, יאללה.

בכבוד.

רגע, רגע.

בוא, מתוק, בוא.

כבוד הרב, אני מבטיח לך שאני ארצה להוריד את הקוקו, אני אחפש אותך,

ורק אתה תוריד לי אותו.

אבל נשמה, מתוק, בסדר, בוא נקדים את המאוחר, יפה שעה אחת קודם.

בוא, בוא, מתוק, בוא.

אני... מה השם שלך?

רוני.

רוני. אם זה יגדל לך בעוד חמש סנטים, ואחר כך אני אוריד לך, זה אותו דבר.

חבל שתבזבז שמפו הרבה.

בוא,

נוריד, מחר תחפוף על הכיפאק צ'יק צ'ק, תעשה תסרוקת, יאללה.

באמת, יבוא יום הרב ואני אוריד אותו.

בוא, מתוק, בוא, רוני.

אל תאכזב את הקהל, הם לא הולכים לישון בגללך.

רוני,

רוני,

רוני, בכבוד רוני, בוא.

בוא, רוני.

רוני, מכבוד רוני, רוני, אני אשאיר לך משהו, בוא מתוק, הופה, הופה,

בבקשה קח, תן לי ציציות, בוא רוני, כן עסק, יש לו עסק, בוא

זה כבר חמש שנים עקוב על זה, כן?

חסכתי הרבה כסף, לא הלכתי לספר, עזוב את השמפוים,

מה אני מקבל מהגזירה הזאת?

אתה נשוי?

נשוי. ילדים?

יש.

יש לך פרנסה טובה?

אפשר להשתפר. אין לך, אין הרבה, כאילו, יש פרנסה, ברוך השם, תודה לאל,

מכלום עשינו הרבה. בריאות? בריאות?

ברוך השם.

בקיצור, אבל אני צריך ברכה.

רגע, הכל יש לך בעצם, ברוך השם.

יש לי הכל, אבל אין כלום.

הבנתי.

בוא נוריד את הקוקו, ניתן לך ציצית, תצא לדרך, תהיה דוגמה לילדים, ועזרת השם, בית יהודי!

כבוד.

בוא רוני, בוא.

רוני, אשריך, רוני. איפה רוני?

רוני, רוני, רוני.

רוני, רוני, רוני, רוני, בבקשה, בעצם.

רוני, רוני, רוני, רוני.

רגע, רגע, ברכה. ברכה של רוני.

ברכה של רוני.

ברוך.

ברוך אתה, ה' אלוהינו מלך העולם. שהחיינו. שהחיינו וקימנו. ונגיענו. והגיענו. והגיענו לזמן הזה. אמן! תצליח בעסק בגדול!

כיסוי ראש!

כיסוי ראש!

כיסוי ראש!

ציצית!

ציצית! כל טוב, ברכות, הצלחות, תודה!

ציצית! רגע, כשאתה הולך עם ציצית לא רואים אותה, נכון? לא רואים אותה. לא רואים, ברור השם. ואתה, אין לך בעיה עם זה, נכון? אין לי בעיה. עכשיו אני נותן לכם כובע, לא עם כיפה. עם כובע.

גם לא ידעו שזו הכוונה כיפה, נכון?

אז אתה יכול ללכת עם כיפה, נכון?

עכשיו לברך, נשאר לך בעיה, כי יראו אותך מדבר עם הכוס לבד.

נכון?

אני למשל אוכל בעבודה לחם, אחר כך אני רוצה לעשות פרקת המזון,

והם יושבים איתי, אני מתבייש שאני אגיד לך ככה להוציא את ההרדה להתחיל לקרוא לאדם.

אני, כאילו, מהבושה שלי זה איך הם יגיבו. הבנתי.

אבל אם היית מוציא שטיח עכשיו מתוך שקית האוכל ושם אותו על הרצפה ומתכופף לכיוון מכה,

היו אומרים, ששש, לא להפריע לו.

יש לך חברים שיש להם עגיל באוזן?

עגילים בכל הפנים. מה? בשפתיים בלשון?

הם לא מתביישים.

הם מדברים ורואים ברזלים אצלם בלשון.

אתה, מה יקרה אם יראו אצלך מילים, מילים, בלשון? מילים, מילים, טררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררר

אדוני, אלוהינו, מלך העולם, שהכל נהיה בדברו.

אההה.

קרה משהו?

כולם ענו אמן.

ראית שתיתי?

ואני מספר שהוא עשה את זה.

אל תפחד, אל תתבייש. אל תתבייש. תגיד להם, אתם יודעים מה גיליתי אתמול? הייתי בהרצאה וגיליתי שאני יהודי. לא תאמינו,

אני יהודי. לא ידעתי.

אני יהודי.

יהודי בחיפה? אתה רוצה יהודי בחיפה?

אני יהודי.

בהפצת 100 קלטות כאלה ניתן לפעול הרבה למען כלל ישראל.

אההה מנוי בשופר.

רצונך בקלטות טייפ,

וידאו וסידי חדשים באופן קבוע ומיידי ליציאתם.

אההה מנוי בשופר במחיר 80 שח לחודש.

תקבל טייפ, וידאו וסידי הביתה חינם, כולל משלוח, תוך 48 שעות מרגע יציאתם לאור.

במחיר 80 שח לחודש.

תהיה מנוי בשופר.

אההה מעודכן.

תהיה מנוי בשופר.

בפרטים נוספים, טלפון

03-677779

אההה ממוזכן.

אהההה. אהההה. תהיה מנוי בשופר.

אם רצונכם לשמוע עוד על יהדות,

או אם יש לכם שאלות בנושאים הקשורים ליהדות,

צלצלו אלינו ל-036-777779-0367.

77777779 או אם לרצונכם להיכנס לאתר האינטרנט של ארגון שופר