כחי ועצם ידי: "אני התקיף, בעל היכולת ובעל הכוחות כולם!"
- - - לא מוגה! - - -
כי אחר שכל הפעולות תלויות ביד השם
וכל ההצלחות בחסדו,
חייב אדם לזוכרו בכל מעשה.
אדכור אללה, אדכור אללה, תזכור את אלוקים.
כי אם יצלח המעשה בידו
והוא לא זכר בו את השם
ולא נשא עיניו בו אל השם,
הנה קיצר בחוק העבודה.
שמעתם?
אחד עשה מעשה,
מצליח במעשה, התקיים במעשה, בלי שהוא זכר את השם.
זה יכול להיות, הרי כל החילונים עושים ככה.
אבל הוא קיצר בחוק העבודה.
כשעובדים את השם צריך לזכור אותו,
לתלות את הביטחון בו ואת התקווה בו.
זה נקרא שאתה מקצר בחוק העבודה.
זאת אומרת,
אתה עובר על כוחי ועוצם ידי, וזה אפיקורסות.
אתה תולה בעצמך שאתה מסוגל.
אתה יכול.
אתה בעל היכולת.
אנחנו אומרים אלוקים, תקיף,
בעל היכולת ובעל הכוחות כולם. ואתה אומר, לא, אני!
אני, אם אני לא עובד, אין כסף.
אם אני לא זה, זם, זם, זם, זם, זם, זם, זם, זם, גם אם השם נותן לרשעים בעולם זה לטעות ולשגות,
אבל הם מקצרים בחוק העבודה.