זכותו של יהושע שזכה להנהיג את בני ישראל
זה שנאמר ביהושע, במשלי כ"ז כתוב "נוצר תאנה יאכל פריה", אמרו חכמים ז"ל במדרש רבא כ"א י"ד, הרבה שרתך, הרבה חלק לך כבוד, סידר את הספסלים, פרש את המחצלאות, הוא יטל שררות. אפילו שיגע יהושע בתורה, נער לא ימיש מן האהל, בן שישים היה והוא כמו נער, לא זז מהאהל, לא פסק הפה שלו מתורה, לא זה מה שהקנה לו להיות המנהיג אחרי משה, לא זה, ואפילו שלמד את התורה בכל כוחו, ובכל מ"ח מידות שהתורה נקנית בהם והוא קיים את כל מ"ח המידות שהתורה נקנית בהם, לא זה מה שהקנה לו, מה כן? כי היו עוד חכמים גדולים ועצומים ועמלים בתורה גם יותר ממנו, שהרי הוא נמנה חמישי בין הנשיאים והם נמנו לפי מעלתם, והוא היה משרי החמישים, מעליו היו עוד שרי מאות ושרי אלפים, ז"א עם כל זה הוא זכה, למה הוא זכה ולא זכו למלאות את מקומו של משה ולהיות ראש למקבלי התורה, אלא הוא זכה עבור סידור הספסלים, אפילו שלכאורה חבל על זמנו של יהושע לעסוק בדבר זה, ויכול הדבר להיעשות ע"י האחרים, אבל הוא הפקיר את עצמו לטובת הרבים והכשיר אותם לתורה, ובשביל זה זכה גם לחכמה יתרה. זה לא מספיק שאתה לומד תורה, כמה אתה מוכן להפקיר את עצמך לכלל, אז בשביל שיהיה נח לאנשים ללמוד תורה, הוא היה מסדר את הספסלים, פורש את המחצלאות, דואג לכל, כמו שמש של בית כנסת. והוא היה גדול בתורה והוא עשה זאת, הוא היה מוכן להפקיר את כל כולו ומהותו למען כלל ישראל שיזכו ללמוד את התורה, שיבואו וימצאו הכל מסודר, אבל זה על חשבון ההתעלות שלך האישית, יכלת להתעלות יותר ולחסוך זמן, לא, צריך להתמסר גם בשביל הכלל, זה ראוי להיות המנהיג אחרי משה רבינו.