וידוי • תשובה • ברכה
- - - לא מוגה! - - -
איי, איי, איי, איי, רבי נא של עילה.
ריבונו של עולם,
קודם כל דבר אין לי פה להשיב ולא מצח להרים ראש.
כי מפני שעוונותי רבו מלמנות
וחטאותי עצמו מספר
וכמסך אבד יכבדו ממני
מתוודה אני לפניך, אדוני אלוהי, בכפיפת ראש,
בכפיפת קומה,
בכניעת חיל,
בחלישות כוח,
בשבירת לב,
בנמיכות רוח,
בקידה,
בכריעה,
בישתה חוויה,
באימה,
בבעטה, ברטט,
בזוועה, בחלחול,
ביראה, במורא.
אומר אני לפניך, אדוני אלוהי,
מקצת מעשיי הרעים ומדרכיי המכוערים וממעללי המקולקלים.
לעומרם,
אי אפשר.
לבררם, אין בי כוח.
לגלותם,
לא אעצור חיל.
לדברם, לא אדאם.
להגידם,
אין לי כדאי.
לטבוע להם סליחה ומחילה וכפרה.
מה אני?
מחיי.
אני הבל בריק,
אני רימה ותולעה.
אני עפר ואפר.
בוש אני מחטאיי,
ומוחלם אני מפשעיי.
אין לי פתחון פה להתוודות לפניך.
גדול עווני מנשוא.
עצמו פשעיי מספר.
בושתי וגם נכלמתי.
כגנב הנמצא במחתרת.
ריבונו של עולם,
אם עמדתי לפרש את חטאיי ולבערם,
יכלה הזמן והם לא יכלו.
על איזה מהם
אטבע ועל איזה מהם אבקש ועל איזה מהם אתוודא,
על הכלל או על הפרט?
על הנסתרות
או על הנגלות?
על הראשונות
או על האחרונות?
על החדשות או על הישנות?
על התמונות
או על הנודעות?
על הנזכרות?
או על הנשכחות ממני?
יודע אני בעצמי שאין בי לא תורה ולא חוכמה ולא דעת
ולא תבונה,
לא צדקה
ולא ישרות ולא גמילות חסדים.
אבל אני שחל ולא יודע.
בער ולא מבין.
גזלן ולא נאמן.
חייב ולא זכאי.
רשע
ולא צדיק.
רע ולא טוב.
וכל מעשים רעים עשיתי וגם עבירות רעות עשיתי.
ואם אתה דן אותי כמעשיי,
אוי לי,
וי לי,
אהה עליי,
אויה על נפשי.
ואם תבקש לנקותי
כמטהר וכמצרף כסף,
לא יישאר ממני מאומה.
כי אני כקש לפני אש,
וכי עצים יבשים לפני האור.
כסף שיגים מצופה על חארס.
הבל הבלים אין בו ממש.
במה אקדם
אומר רפואה בקש.
כבן סורר ומורה הייתי.
כעבד מורד על אדוניו.
כתלמיד חולק על ריבו.
את אשר טיהרת טימאתי.
ואת אשר טימאת, טיהרתי.
את אשר התרת אסרתי.
באשר אסרת התרתי.
את אשר אהבת שנאתי.
באשר שנאת אהבתי.
את אשר הקלת החמרתי.
מאשר החמרת הקלתי.
את אשר קרבת ריחקתי.
באשר ריחקת קרבתי.
אך לא להכעיסך נתכוונתי.
ובעזות מצח באתי לבקש סליחה מלפניך.
שמתי פניי ככלב.
העזתי מצח כזונה.
דגשתי לפניך בבושת פנים.
וכן כתוב. ומצח אשתה זונה היה לך מאנת היכלם.
ריבונו של עולם.
לא על עצמי בלבד אני מתפלל ומתוודה.
כי אם בעדי ובעד קהליך עומדים לפניך.
ואף על פי שאיני ראוי ולא זכאי להתוודות על עצמי.
וכל שכן על אחרים.
אבל כי דרכך לאריך את פך ומידתך לעביר קצפיך ומנהגך לרחם על בריותיך.
וביותר לשבים אליך ומודים לפניך
ועוזבים ומתנחמים על פשעיהם ולא מכסים אותם.
שכן כתוב.
מכסה פשעיו לא יצליח.
ומודה ועוזב ירוחם ומציל את נפשו מדינה של גיהנום.
ריבונו של עולם.
מנהג בית דינך הצדק.
לא כמנהג בתי דינים של בני אדם.
שמידת בני אדם,
כשהוא תובע את חברו בממון אל בית דין או אל השופט,
אם יכפור ינצל מן הממון,
ואם יודה יתחייב ליתן.
אבל בית דינך הצדק לא כנו,
אלא אם יכפור אדם אוי לו ואוי לנפשו.
ואם מודה ועוזב אתה מרחמיהו.
איפה ראיתם
בית דין צדק כזה?
נו,
עכשיו נשאר לנו להחליט.
אם נכפור,
אוי לנו ואוי לנפשנו.
ואם נודה ונעזוב את העבירות,
השם מבטיח לרחמנו.
וזה אחרי כל גיליון הרשעות המצומצם שאמרנו אותו בכותרות ובראשי פרקים.
נו,
עכשיו רבויסאי, מה שנשאר לכם זה רק להחליט.
ערב יום הכיפורים, חוזרים בתשובה
או לא חוזרים בתשובה?
אז מי שמחליט לחזור בתשובה לפני שיצר הרע יבלבל אותו, ועדיין רושם הדברים שאמרתי,
מי שרוצה לחזור בתשובה ולא להתחרט על התשובה,
שיעמוד!
גם אני.
אמצלם!
ברוך השם,
מי שבירך אבותינו הקדושים,
אברהם, יצחק ויעקב, משה ואהרון, דוד ושלמה,
וכל הקהילות הקדושות והטהורות, הוא יברך את כל הקהל הקדוש הזה,
ואלה שצופים בנו,
ואלה שיראו אותנו ויחזרו בתשובה,
שהקדוש ברוך הוא יכפר לנו כפרה גמורה,
שנזכה לעשות תשובה מאהבה,
בטהרה גדולה,
להידבק בשם ובמידותיו וברחמם,
ושנזכה לפייס את חברנו,
ושנזכה לתקן את כל עוונותינו,
ולא נצא מן העולם הזה רק אחרי שתיקנו נפש, רוח, נשמה, חיה יחידה,
בשלמות גמורה,
ואת כל הגלגולים הקודמים,
ונזכה להיות מאלה שמביאים את הגאולה לעם ישראל,
ונחזה במשיח צדקנו במהרה בימינו אמן.
תודה רבה.