פקיסטאן welcome to - חלק ב

- - - לא מוגה! - - - 

קלטת מספר 234, Welcome to Pakistan, חלק ב'.

עכשיו תם הוא מדבר עכשיו על כל מה שיקרה אחרי זה,

ואני אומר דבר כזה,

בן אדם שהוא מרגיש שהוא בסדר פה בעולם הזה, והוא משלם עם אלוקים,

אז אין לו מה לפחד ממה שיהיה לו, כי אפילו אם הוא ילך מהעולם הזה, יש עולם אחר יותר טוב, אבל מה,

בן אדם אין לו מה לפחד מגוג המגוג המגוג, מכל מה שיש, אם הוא מרגיש שהוא בסדר עם אלוקים,

אז אלוקים יהיה איתו, אז אין לו מה לפחד מללכת מהעולם הזה. נכון,

מי שהוא צדיק לא פוחד,

למה? משום שנאמר עליו, תשחק ליום האחרון.

הוא פשוט צריך להיות מוכן עם המזוודות,

מתי שיודיעו לו, תעלה למטוס, הוא עולה

פרסט-טראסט לגן עדן.

נכון, אין לו מה לפחד.

אבל מי אמר שהאדם צדיק ב-100%?

צריך תמיד להיות צדיק ב-100%.

אתה יכול להרגיש את זה, שלא כמצעות. גם 90% אתה תגיע לגן עדן,

אבל 10% צריך להתנקות אחר כך.

ברגע שאלוקים אוהב את אלוקים, אז אלוקים גם אוהב אותו. לא, לא מספיק. מי שאוהב את אלוקים, זה לא מספיק שהקדוש ברוך הוא אוהב אותו.

יש לי בן שאוהב אותי מאוד מאוד מאוד, אבל מה אני אומר לו? לא עושה.

אז מה שווה לי הילד הזה? זה ברור שבגלל שהוא אוהב מישהו, אז הוא עושה משמעות. אז מה, אתה חושב שאם אני שומע אותו אומר, אני אוהב אותך, אז אני אומר לו, אינא בחיבא כאויאאוי?

אז מה, זה הולך ככה באמירות?

צריך לעשות,

לעשות, ואהבת את השם אלוקיך בכל לבבך, בכל נפשך,

בכל מאודיך.

אתה צריך, והיו הדברים האלה, כל הדברים האלה,

אשר אנכי מצווך היום על לבביך,

ושיננתם לבניך, ודיברת בה, והיה, לא פשוט.

אבל זה ברור, ברגע שבן אדם אוהב מישהו, הוא נותן בשבילו.

לא, לא מספיק אני אוהב.

לא מספיק אני אוהב.

I love you זה לא מספיק.

ברור שעושים. אם בן אדם אוהב הוא עושה, אין דבר כזה. בעיניו שלא אוהב הוא לא עושה.

לא, לא תמיד. יש כאלה שעושים גם בלי לאהוב, מי יראה.

לא חייבים לאהוב. להגיע למדרגת האהבה זה חזק מאוד.

כן. לפני בערך חודש,

לא, חודשיים פחות או יותר, אני, כמו שאתה רואה, לא חובש כיפה,

עברה לי בראש איזושהי שאלה.

האם מהות החיים זה עבודה, משכנתה וגידול ילדים?

מה שכולנו עושים כל החיים.

חפרתי, חפרתי,

ניסיתי להפריך את זה,

ובסוף, באופן שאותי הפתיע לפחות,

התשובה הייתה לא.

הלכתי לארגון שלך, לקחתי קלטות,

הפעילים שלך עזרו לי,

והתחלתי ללמוד בעצמי תורה.

התקדמתי ונתקעתי.

אני רוצה להגיד לך איפה התקדמתי, איפה נתקעתי,

ואם יש לך את האפשרות,

פסיפס.

לחבר את הפסיפס.

בכבוד.

אני היום במצב שבו אני מסוגל נפשית

לשמור שבת, להפריד את הנושא של בשר חלב,

לקיים עוד כמה מצוות, אבל אני לא מסוגל נפשית

לברך לממשלה על האוכל.

כשאתה ברחת פה על המים?

לא אמרתי אמין.

ואין לי הסבר איך אני מסוגל מצד אחד חלק ממצוות העשה לעשות,

וחלק לא לעשות. למשל, ניסיתי בבוקר להגיד,

ברוך שישיב נשמה לאפי,

לא הולך לי, לא מסתדר מתוך קטע של לא אמונה. אז איך זה שאני חלק מאמין, חלק לא?

דווקא את זה כן, דווקא את זה לא.

נתנו לך את המיקרופון?

אמרת תודה.

לא, אתה צודק, תודה.

אז זה, תראה,

אני יכול,

אני אפילו אמרתי תודה לאחד הפעילים שלך בשם משה מיעזור,

שהביא לי קלטות ואמר לי על ההרצאה כאן ועל הכול, ואמר לי הרצאה, הלכתי דרך אגב להרבה הרצאות

בעזרת פעילים שלך.

אמרתי להם תודה, אני יודע להגיד תודה. מה השם שלך? שלמה. למה אתה לא יודע להגיד תודה לקדוש ברוך הוא בבוקר?

השאלה שאמרו לך מיליון פעמים, תוכיח לי.

מה לא, אתה רוצה לשאול שיש לך הילוקים?

בסדר, אין בעיה.

לא, לא, תראה, אני אקל עליך.

כן.

סטטיסטית מדעית,

ברור לי, גם כחילוני,

שאין שום סיכוי שבעולם

שהאדם ייווצר במקרה.

אין סיכוי כזה.

אני אומר לך את זה כאדם חילוני שבוגר אוניברסיטה.

יפה. לא יכול להיות שייווצר אדם במקרה.

אוקיי.

יש ישות מעל האדם.

אתה קורא לו איך שאתה קורא לו,

אני קורא לו ישות מעל האדם.

לי הבעיה כנראה, הרציונליות,

שאני צריך איכשהו להיות

חייב לראות את ההוכחה שהוא קיים.

אני יודע סטטיסטית שאין שום סיכוי שבעולם,

אני חייב את ההוכחה.

טוב,

אני אתן לך הוכחה, אבל אתה צריך להבין דבר אחד, שאתה לא מתנהג ככה בשאר התחומים בחיים,

כי אתה לא כל דבר בודק בצורה רציונלית על מנת לקיים. יש דברים בחוק שנראים לך לא רציונליים,

אתה משלם ומקיים את החוק,

בין אם תרצה ובין אם לא תרצה, בגלל שאתה אומר,

תשמע, האמת, לא מתאים לי, אבל תשמע, לקבל עונש על זה גם לא מתאים לי, אז אני מקיים את החוק כלשונו.

אבל מה לעשות?

מה לעשות?

יש חוק, יש מישהו. אתה מכיר את המחוקקים כולם? לא. אתה יודע מי אמר את החוק הזה? לא. באיזה שנה הוא אמר אותו? גם לא.

האם ההיגיון שמאחורי החוק היה אינטרס אישי שלו או של מפלגתו,

על מנת א', ב', ג',

או שזה היה בשבילך או לדומים לך? גם לא. לא אכפת לך.

חוק?

חוק.

או זה חוק?

חוק.

זהו חוק.

למה כשהקדוש ברוך הוא אומר חוק,

אתה לא שומע?

כי אתה אומר בעצם אותו גם לא ראיתי, אבל אותו לא ראיתי והוא רחוק יותר, אני מבין,

אז אני רוצה שתתקרב אליי בדעה לפחות, ברציונליות, אני רוצה לקבל אותו קרוב.

ופה זו הטעיה.

אתה לא אומר, אני לא אפתח את העין עד שאני אדע איך היא עובדת,

ומי מפעיל אותה, ומי שם לי אותה בפנים.

אתה פותח את העין, משתמש, נהנה.

אז אומרים לך, אבל תודה רגע על העין, לא,

אותו, אני לא יודע מי שם לי את העין, איך אני אודה לו?

תביא את ההוא שעשה לי את העין, אני אגיד לו תודה, אבל אם הוא לא בא,

מה, למי אני אגיד תודה?

אולי אני מזייף,

אולי אני אומר למי שלא נכון?

אתה לא עוסק ככה בשאר התחומים.

רק בתחום הזה של האלוקים, למה?

כי זה לא אתה אשם, יצר הרע שלך.

יש לך יצר

שאומר לך, אתה מבין, אל תהיה המוני,

אל תהיה מתלהב,

אל תהיה מאמין פנאטי,

תהיה קר,

תהיה לוגי, תחשוב טוב,

תברר,

והבעיה שלך זה לא אתה,

זה החברה שסביבך,

שלא יהיה לך מענה בפיך לומר להם למה אתה מברך.

כשתצטרך להסביר למה אתה מברך,

אין לך את התשובה למה אתה מברך.

פה הבעיה שלך. אם לא הייתה לך הבעיה הזאת,

אם היית בחברה של דתיים,

דתיים בחברה כזאת, היית מברך בשום בעיה. היה פשוט לך שצריך לברך.

בגלל שאתה נמצא בחברה אחרת ואתה צריך לתת תשובה או להיראות נורמלי,

אתה צריך גם תשובה נורמלית.

זה המפריע שלך.

לכן תפילין שאתה עושה כשאף אחד לא רואה, אין לך בעיה.

אתה עושה את זה לבד.

כשאתה מברך, זה בכל מקום. אז גם כשאתה יושב מול אנשים, אתה צריך לברך. אתה לא יכול פעם כן, פעם לא.

ממילא זאת הבעיה שלך, אבל אני אענה לך.

זה שיש בורא לעולם, זה כמו שאמרת, מוכרח.

אבל אני אגיד לך גם הסבר.

אמנם הייתי יכול לחסוך את כל זה על ידי נתינת קלטת שמסודרת מההתחלה עד הסוף,

אבל שאלת, אני אענה.

בטוח שמעתי אותה.

על בורא ונברא שמעת? על מקביל ונברא שמעת? אז אתה יודע כבר את ההוכחה הזאת, היא לוגית והיא לא ניתנת להפרחה. אין ויכוח. יפה. עכשיו אנחנו אומרים עוד דבר.

שהקדוש ברוך הוא, זה הבורא, או איך שתקרא לו, הישות המתחילה,

מתחילה הוא חכם. זה ודאי, כי העולם הזה, אנחנו רואים בחוכמה, מעריכים חוכמה, מבינים אפילו מדברים קטנים.

וחכם עושה דברים לתכלית, ואם הוא עושה דברים לתכלית,

אז פירושו של דבר שלך יש תכלית ולי יש תכלית.

ואם לא נדע מה התכלית שלנו, איך יתקיים רצונו וחוכמתו?

הוא צריך להודיע.

לכן, במעמד הר סיני לעיני מיליונים,

אחרי עשר המכות שאולי שמעת בקלטות שאני מתאר, שמראות את כוחו וגבורתו בכל הבריאה כולה,

כולל השגחה פרטית על בני אדם,

הוא נותן את התורה הזאת, ויש בה את המצוות והחוקים,

שהם אומרים בדיוק מה יהודי צריך לקיים.

והוא נתן כוח גם ביד החכמים,

שהם גם יורו את העם

מחוכמת התורה שהם למדו ומהמסורת והקבלה שהם קיבלו איש מפי איש,

איך יתנהגו העם על מנת לשמור שלא יפרצו את הגדר של התורה,

ועל מנת שלא יתקרבו יותר מדי לאיסור.

לכן, יעשו משמרת למשמרת התורה,

כדי שלא יבואו לידי חטא, חס ושלום.

וכתוב, על פי התורה אשר יורוך לא תסור ימין ושמאל. פירושו של דבר,

חכמים באים ומורים אותך על פי התורה,

על פי כוונת התורה ומטרותיה,

אז אתה צריך לשמוע עליהם, וזו מצווה מן התורה שהשם מצווה אותך.

לכן,

כמו בכל תחום, יש את המומחים של התחום,

ברפואה, יש את הרופאים בעריכת דין,

יש את אלה בשפיטה, יש את אלה. בכל תחום יש את האנשים המומחים שקיבלו איש מפי איש קודם,

אבל כולם קיבלו מפי איש מפי איש עד איש.

פה כולם קיבלו איש מפי איש עד השם,

שהיה במעמד יחיד בעולם.

והקדוש ברוך הוא נגלה לעמו ונתן תורה, שמי שלומד רק את התורה מבין שהיא לא יכולה להיכתב על ידי האדם,

וכל חוקיה צדיקים וישרים,

ואת כל התרבות והציוויליזציה העולמית קנו מתורתנו הקדושה,

כולל הנצרות והאסלאם.

עכשיו,

מה אדם מתבקש? הרי הדבר הראשון

שאני צריך להודות זה למי שהעניק לי את החיים.

למי שהעניק לי את החיים, וכיוון שאני יודע שהבורא העניק לי את החיים,

אז ודאי שאני צריך להגיד תודה.

אם על מסירת כוס תה אני אומר תודה,

אם על אמירת כתובת, הנה תפנה שמאלה ימינה, אני אומר תודה, אם אדם נותן לך עיניים לראות כל הזמן שהם מורי הדרך שלך בכל מקום,

האוזניים שלו נותנים לך את השמיעה להבין,

לשמוע את מה שאתה שומע,

המוח, הפה לדבר, למלל, להגיד מה הבעיה שלך, שמישהו יפתור, שמישהו יוכל להשיב לך ככה עם הפה שלו.

על זה לא צריך להגיד תודה, אז על מה צריך להגיד תודה?

ואפילו שלא ראיתי אותו, אז מה אם לא ראיתי אותו? אני לא צריך להודות?

אני לא צריך להודות עכשיו למי שהמציא את המיקרופון הזה, שבמקום שאני אצעק

לכל האולם הגדול הזה, הוא עשה את זה? ודאי שצריך להודות.

אדם שהביא לי פה את השולחן כדי שאני אוכל לשען עליו, לא צריך להודות? ודאי.

יש הרבה מרכיבים בהודאה,

אבל יש דבר אחד מוחלט.

כל האישות שלי,

כל האני שלי,

זה הכרת תודה למי שנתן לי את האני.

שלושה שותפים באדם,

הקב' אבא ואמא,

כל אחד נתן חלק, הוא נתן נשמה, הורים נתנו גופה.

להורים תמיד צריך לכבד אותם, תמיד צריך להגיד להם תודה.

הרי הם העניקו לך חיים.

הוא שנתן לך את הנשמה, בלעדיה גם הגופה הזאת הייתה מתה.

הוא נתן לך, למה לא להגיד?

אז מה אתה אומר?

אתה אומר בבוקר, ברוך אתה השם, פוקח עברי.

מה?

מה בושה?

אם דוקטור היה צריך לרפא אדם

שהיה הולך ומתעוור,

והיה אומר לו שהניתוח עולה 100,000 דולר,

הוא יכול להחזיר לו את הראייה ב-80%.

היה משלם בשביל לראות.

ואחרי שהוא שילם,

נותן לו טיפ,

ואחרי שהוא נותן לו טיפ, הוא אומר תודה אלף פעם, ומזכיר אותו לשבח כל מקום שהוא הולך, ורואה נוף,

ורואה את החרמון המשולג,

ונהנה מהמראה ומשבח את הדוקטור.

אז על 24 שעות של ראייה חינם,

חינם, שש-שש,

אי-אפשר להגיד, ברוך אתה השם, פוקח עברים.

למה?

בגלל שהאדם הנאור מימיני

והפלורליסטים שמאלי מסתכלים עלי,

והם יכולים להגיד, מה אתה עושה,

מה אתה פנאט?

אתה מדבר עם הכוס?

בשביל כאלה אנשים, אתה מבין, אני צריך להתבייש במה שאני עושה?

אני מודה בקול רם, בטרם, טרם קימתי מן המיטה, אני אומר.

מודה אני לפניך,

מלך חי וקיים,

שהחזרת בי נשמתי בחמלה,

רבה אמונתך.

מזה שהחזרת את נשמתי ואני יכול לקום בבוקר,

רענן, עם כוחות חדשים,

מה עשיתי?

הלכתי עייף, נזרקתי למיטה אחרי יום קשה.

ישנתי כמה שעות ואני קם חדש,

חיים חדשים, רעננים, מחדש.

מי עשה לי את זה? לא היה מחזיר את הנשמה? לא קם,

לא קם.

אז אני לא יכול להודות לו שקמתי?

שאני זוקף כפופים?

שהקב' ברוך הוא זקף את קומתי ואני יכול להלך?

יש אנשים, רחמנא ניצן, לא יכולים.

יש אנשים, לא רואים, יש, לא שומעים.

הקב' ברוך הוא נתן לך?

תודה, תשבח לאביך שבשמיים שנתן לך. מה יש?

פשוט.

הבנת, העיונים?

יש לי עוד הרבה שאלות, אבל... בבקשה, בבקשה. לא, לא, יש פה... נשאל. נשאל, ואחר כך נחזור אליך.

כן.

ערב טוב, כבוד הרב.

כן.

כבוד הרב, אני מכיר אותך כבר עשר שנים, אני נהג אוטובוס,

ואני כל הזמן שומע את הכסתות שלכם,

ואני מאוד מאוד מתרשם.

תיזהר מה זה אומר. תודה.

אני עובד מהרבה ציבור,

והרבה אנשים שאני לוקח אותם בטיולים בכל מיני מקומות,

הם שואלים שאלה שגם אותי מאוד מסכם.

היום בדור שלנו יש הרבה טלוויזיה, הרבה תחנות,

יש את יס, את תבל,

שכל האנשים האלה שבאים אחרי עבודה, יושבים ומשחקים עם השלט,

טיק-טיק-טיק, מעבירים תחנות.

אומרים, למה, כבוד הרב, אם יש לו כל כך עוצמה וכל כך כוח,

למה הוא לא עושה תחנה שבן אדם בא מהעבודה, מעביר תחנה, נתקע בתחנה שלך,

שומע?

הוא לא צריך לבוא במיוחד לפה או לקחת כסף או לשים.

הרבה אנשים שואלים אותי למה, כבוד הרב, שכל כך יש לו כוח ויש לו היום את האמצעים,

שהוא לא עושה תחנה קבועה, שאנשים פשוט יישבו בבית,

הם יכולים או משתדלים לעשות את זה. אם אני אעשה תחנה בטלוויזיה, לך לא תהיה עבודה.

למה?

כי אף אחד לא ייסע באוטובוס,

כולם יהיו בבית בתחנה.

אבל הם יהיו בתחנה שלי, ולא בתחנה שלך.

טוב, נכון, אתה צודק, אבל הרבה נוער,

הרבה אנשים מבוגרים, הרבה אנשים מבית החולים,

שיושבים ורואים דברים לא לעניין. תראה, גם היום, גם היום, גם היום אתה צריך להבין, הרבה אנשים לא יוצאים מהבית. כמו שאתה אומר, הם תקועים בתחנות שם.

אני היחידי עוד שמוציא קהל,

אז אנשים יוצאים, יש להם פחות ערב לצאת, אתה תאמין?

אחרת, אוי ואבוי, כולם בתמלין, רק מיד אתם בפלוויזיה.

נכון, אבל גם בגרש, הם בטלוויזיה, אם כבר יושבים שם, איפה ישמעו דברי תורה? תראה איזה יופי, כמה מאות אנשים מכל העם, מכל הגוונים, יושבים ביחד בערב אחד, שומעים דברי תורה,

דברים טובים, שואלים שאלות, נותנים להם תשובות.

אם אני הייתי בתחנה,

היית יכול לעמוד ולהגיד לי, תשמע, אני נהג אוטובוס,

אני בתחנה עולים אנשים, כבוד הרב, כבוד הרב, אתה צודק, אבל אני בסך הכל, כל כך הרבה זמן אנשים שואלים את השאלה הזו,

ואני אמרתי, אני אבוא במיוחד, ואני אשאל את השאלה הזו, שפשוט אנשים רוצים לשמוע אותך יותר. הבנתי, עכשיו מחר יעלו בתחנה, מה תגיד להם?

הם כבר ישמעו אותך.

אתה מבין? רצית קלטת, חלק להם בתחנה.

בעזרת השם, בלי נדר.

בסדר, היוני.

דוד,

תרשום אותו,

קבל קלטות, תחלק באוטובוס. כל מי שיעלה,

היה אחת שחלק קלטות שלי באוטובוס,

אז קראו לו, אתה יודע, מההנהלה,

ועברו לו שמקשים ממנו יותר לא להמשיך לחלק, כי יש תלונות מהקהל

בגלל שהוא מחלק.

אז הוא התחיל לדבר עם המבקר, אמר לו, תשמע,

תראה איזה קלטות של זה פה ושם,

אז הוא אמר לו, תשמע,

יש טענות מהציבור, אנחנו לא רוצים להפסיד אוכלוסיות מסוימות, וזה. אמר לו, אתה יודע מה, לפני שתחרוץ את גורלי, קח, תשמע את הקלטת.

ההוא שמע את הקלטת, אמר לו, תמשיך לחלק.

תודה, כבוד הרב.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

כבוד הרב זוכר אותי.

במיוחד להגיד את זה לכל הקל,

הרי היה לנו הרבה מחלוקות בקשר לפני הסוף, כמו שהאישה הזאת שאלה.

ואני רוצה לשאול שלוש שאלות בפעם אחת.

כבוד הוא מכיר אותי, אני גם מכיר אותך, והיום אין לי מחלוקות.

אתה זוכר שהיה לנו את המחלוקת במלון ויז'ניץ?

מי שישמע את זה כל הקהל,

ובתשס,

אם אתה זוכר,

שאמרתי לך, כבוד הרב, מה עם ה...

מה אמרת לי? שכל הקהל ישמע, חכה ותראה.

איך שהוא אמר, חכה ותראה,

התחילה מלחמת האינתיפאדה. וזה,

נגמר לי המחלוקות לגביך, אבל... אני אזכיר מה הוא מדבר.

אני אמרתי שבשנת תשס היא שנה שראויה לגאולה,

ואם עד סוף תשס אנחנו לא נגרום שיבוא משיח צדקנו,

אז יהיה גזרות קשות,

כמו שהיה בשנת תח תט.

והוא היה קרוב מאוד לפני סיום תשס, ומי שזוכר, ארבע שעות לפני

כניסת תשס א' פרצה אינתיפאדה.

והנה אנחנו היום רצוף, כבר שנה וארבעה חודשים, והוא עומד ושואל את שאלותיו.

לא, לא, לא שואל, רק להגיד לקהל... שלוש אמרת, בבת אחת. לא, זו לא השאלות.

רק דקה, השאלה הראשונה שאני רוצה לשאול,

אני קצת דומה לבחור הנחמד עם המהילה חומבר. שאלתי אותך שהתחילה מלחמת השעה, ובטח שאלו אותך את השאלה הזאת הרבה פעמים.

שאלתי אותך.

לקחת גדול אגב, אני ארגע, דקה.

עד שהוא קיבל מיקרופון, מה קרה לו? ננצל את זה.

הייתה לי הזדמנות לראות אותו כל הזמן.

השאלה הראשונה היא,

לפתור את זה בפעם אחת,

הרי המצב שלנו הוא קשה, נהרגים לנו הרבה אנשים.

נכון, ושאלו אותך את זה הרבה פעמים. נכון, מהרצאה להרצאה, וגם אצטדיון טדי, שאתה ממלא עולמות, וזה עוזר

להמתיק דינים.

פעם אחת אתה לא יכול לעלות לטלוויזיה,

שעה,

שעה או שעתיים, כמה שנתבקש, רגע, זה נשאל, אני יודע, רגע, רגע.

שיעלה שעה במקום לשאול, לשמוע כל הזמן את השרים,

לשמוע את השרים בטלוויזיה ואת השטויות שהם מדברים,

ופעם בכלל אתה מחזיר את כל המשרד לתשובה. ולא צריך להגיע למלחמת גורג ומגור, ולא הרוגים ולא פיגועים.

רגע, אני יודע שאין לך תשובה, רגע. השאלה השנייה,

שאלה השנייה, רגע.

הייתי חייב לשאול אותה את זה, ואחד ההרצאות זה זה בטלפשט בשבילו.

השאלה השנייה, בקשר, תענה לי עליה אחרי השאלה הראשונה,

בקשר מבדלי תאומים, אם זה חלק מהגאולה,

ולכן עם המלחמת הפקיסטנים בבן לאדן הזה יהיה המשך.

והדבר השלישי והאחרון, ואני לא מרכב את הקהל, כבודו

יברך את אשתי שאני אפקד בזרע קיימא,

שיהיה לי בן צדיק למען השם.

הנה, בבקשה.

לימור צרפתי בת מזל.

אז קודם כל אני מברך אותך שזה יבוא יותר מהר.

כמה שיותר מהר. מה השם?

לימור צרפתי. לימור צרפתי בת? מזל. מזל, ואתה?

אני חי עם צרפתי בן אביבה.

חי עם צרפתי בן אביבה. לא שוכח אותי. השם יזכה אתכם לזרע חיים קיים מהרה.

אמן. וייתן לי תשובות עכשיו.

ובכן, שאלתך הראשונה ששכחתי היא... בוא נזכיר לך, לא בעיה.

ובכן,

למה אני לא הולך שעה, שעתיים?

שעה אחת. שעה אחת זה הבעיה. שעה אני לא מוכן, שלוש שעות אני מוכן.

מה הבעיה? אם תסדר לי את השלוש שעות, אני הולך.

זרקתי את הכפפה הזאת לערוץ 2, הם לא הרימו אותה.

הם יודעים ששעה,

עם שאלות ותשובות,

וישאלו אותי על נושאים שאני לא מופקד עליהם,

אז הם ישרפו את השעה, ואז יגידו, הינה, העם לא נצחק היה, לא עשה כלום, לא עבר שום דבר, לא שכנע, נגמר.

לא. שלוש שעות תנו לי לדבר רצוף,

אני אגיד מה שאני רוצה מההתחלה עד הסוף,

אני אסביר את כל הדברים.

מגיע ל-3,300 שנה של היהדות שלוש שעות, פעם אחת.

חד פעמי, לפחות שלוש שעות, נכון? פעם אחת.

כל אלף שנה שעה. כל אלף שנה שעה, אייבה.

אם יתנו לי שלוש שעות רצוף, וישימו אחר כך את כל הפרופסורים,

את כל החכמים,

את כל מי שרוצה לשאול, בבקשה, הלכה אני עולה לשים מוכן.

אחרי זה, מה הם רוצים, מתי שיזמינו אני בא? אבל שלוש שעות רצוף.

עוד דבר אמרתי להם,

לא בא, אביא לכם קלקטת כשאני מסדר שלוש שעות, תקרינו,

לא אני.

הם לא רוצים, הם פוחדים, הם יודעים בדיוק מה ההשפעה.

אז לכן, הם לא נותנים. אז אל תשאלו אותי כל פעם למה אני לא הולך, למה אני לא הולך. הם לא מוכנים, הם מוכנים בתנאים שלהם,

בשביל לשאול שאלות שלא מעניינות אף אחד, ושאלו אותם כבר אלף פעם את כל האנשים,

ואני לא מתכוון לענות על שאלות. אני הולך להציג מצגת של עם ישראל,

של שלושת אלפים, שלוש מאות שנה, סוגר את הבסטה.

זהו, זה אני רוצה.

הולך,

אומר בהתחלה, בורא, נברא, מסירת התורה,

שכר ועונש, עולם הבא, חיים לאחר המוות, הוכחות, מסודר מאלף עד אב,

גמרנו. למי שיש שאלות, בבקשה. אחרי זה ישאלו על העיינים, על הרסים.

אתה מבין? אבל הם לא רוצים.

אז מה שואלים אותי כל פעם, למה אתה לא הולך? הם לא רוצים.

סליחה, כבוד הרב, אי-אפשר להקים תחנה פרטית של תחנות. הנה, יש כבר חוק שאומר שכל תחנה שהייתה חמש שנים היא חוקית,

ואף-על-פי-כן עוצרים אותם וסוגרים להם, והחוק אתם, הם חוקקו את החוק והם יוצאים נגד החוק.

החוק אומר שאסור להתחתן נישואים אזרחיים בישראל.

היועץ המשפטי אמר שאסור, והיום עמדו בגינה מול המועצה הדתית, והתחתנו,

על אפה מחמתם.

אז זו עבירה פלילית.

אז מה הם אומרים? לא, זה היה רק טקס נישואין,

לא הכוונה להתחתן,

רק לעשות פרובוקציה.

הבנת?

מה שהם רוצים, הם עושים.

הם מפרשים את החוק איך שהם רוצים, מתי שהם רוצים.

זאת הבעיה.

לכן, אני הולך ממקום למקום, מדבר עם אנשים,

אונליין, אונליין,

מחלק קלטות, נותן חומר הסברה.

מי שרוצה, להשתכנע, בבקשה.

מי שלא, שיראה את הטבלוויזיה,

יעבור מתחנה לתחנה ויעלה בתחנת האוטובוס של ידידנו פה.

עכשיו, מגדלי התאומים,

האם הם בקשר לגאולה? לא.

הם מתחילים לבשר את סוף הגלות.

מה פירוש?

הקדוש ברוך הוא מראה שאין כוחי ועוצם ידיו, זה רמז לישראל בעיקר.

מה פירוש?

הרי אנחנו חושבים שאת הכול אפשר לפתור בכוח.

והקדוש ברוך הוא אומר, זה לא הולך בכוח. הנה עובדה כמה פלסטינים אתם כבר הרבה חודשים לא מצליחים איתם.

אז בואו אני אראה לכם יותר בזה, שגם האמריקאים, האמריקאים, מעצמת על,

שולטת בעולם, יחידה,

הכוח הכי גדול, החוכמה, המדע, הלוויינים, הכול.

אומר הקדוש ברוך הוא, בואו, תראו, אני אשחרר תימני אחד מהמערן,

תראו מה אני אעשה לכם.

כל אמריקה, התממין קרסה, כל הכלכלה, הכול.

אנטרקס, עוד לא יודעים מי שולח להם, התממין? אנטרקס, אנטרקס, אנטרקס, אנשים בלחץ, כולם עם כפפות,

אתה מבין, לא לוקחים במכתבים, מריחים אותם, לא רוצים לקחת מכתב.

אל תשאל מה נהיה שם.

בחנוכה האחרון, סופגניות אכלת פה?

היה לך סופגניות עם קמח מלמעלה, סוכר? בלי קמח. בלי קמח. שמה באמריקה? בלי קמח.

אנטרקס, חשש.

רק ריבות, ריבות.

אנשים בפניקה, תמיד בפניקה.

עכשיו כבר חלק מהם,

הממשל, קיבלו זריקות נגד הבעבועות שחורות. כבר יש להם פחד. עכשיו כל חשש, טו-ז, עוד זריקה. עוד חשש, טו-ז, זריקה.

כל אחד הולך עם זריקות.

מבחינות ושקית גומים, וכולם בפחד. אתה יודע, אתה הולך שם, שמים עליך גליי מתכות, לא אתה עוברת בתוך הגליי, הגליי בא עליך.

מעבירים עליך בכל הגוף, אומרים תוריד את הנעליים, מריחים את הגרביים, וכבר לא יודעים מאיפה זה יבוא.

אולי אתה, יש לך ביולוגי בגרב, צריכים לסחוט אותה, לשים בבחינה, לקחת דגימה, חכה ארבע שעות,

אל תשאל מה קורה שם.

באירופה בלחץ, כל אונייה זה אוניית מטען.

כל פייפר שעובר ממעלה זה עוד מטוס נופל.

הם חיים בפחד, זה עשה תימני אחד. תאר לך, הם משחררים שני תימנים.

רגע,

ותראה, הם רוצפים אחריו ממערה למערה, ממערה למערה, הוא בכלל לא שם, הוא בכלל לא שם.

בכלל לא שם.

הפציצו את כל הערים, מסכנים, הערים נהיו גבעות.

הרסו אותם,

הרסו אותם, אתה יודע מה עשו?

השם, אירחם.

פה הרסו כמה בניינים. פה הרסו כמה בניינים. עכשיו, ברפיח,

כל העולם צועק איך עושים כזה דבר.

ופה אני מחזיק מהאינטרנט.

מטוס אמריקני החטיא והרג 100 אזרחים.

אתה שומע?

ארצות-הברית טוען שמדובר בפעילי אל-קאעידה.

רשת NBC פרסמה מידע שמסר בכיר מהפנטגון תחת תנאי אנונימיות,

ולפיו לארצות-הברית היה מידע מהותי ומתמשך

אודות ניצול הכפר למפגשי הבכירים בארגון אל-קאעידה.

פגענו בדיוק בבניינים שרצינו, אמר המקור.

אם היו מקרי מוות אזרחיים,

אנו מצטערים עליהם.

הם אמרו את הכול.

הם לא אמרו את זה ככה כמוני, מצטערים.

הם אמרו, We are very sorry.

אם אומרים sorry,

אז זה סיבה לתחיית המתים.

זה ברור.

עכשיו כל המאה יקומו ויגידו, היי, היי,

Welcome to Pakistan.

היי.

אתה מבין?

אני רוצה לשאול אותך שאלה. כן, מה השאלה?

שלום, כבוד הרב.

שלום וברכה.

המתיחות בין הודו לפקיסטן,

יש לזה משמעות לגבי ההמשך?

ודאי.

אני כבר אמרתי לפני כמה קלטות שיש שש מדינות מוסלמיות שמחזיקות בפצצות גרעיניות,

וכמובן שבשביל שתהיה מלחמה גרעינית אחרונה,

אז צריך שכמה יתחילו להתכסח ביניהן.

בהודו ובפקיסטן זה פוטנציאל

לדבר כזה.

אם יקרה או לא בתקופה הקרובה או מאוחרת, אני לא יכול להגיד לך, אבל ברור שכולם יהיו מעורבים,

כל המדינות הפלסטיניות וכל המערב יילחם, כי זה מה שהקראנו באזור הקדוש, פרשת ויראה,

שישמעאל יעורר מלחמות בכל העולם כולו,

ויילחמו אדום בישמעאל, והמלחמה תהיה ביבשה, בים וסמוך לירושלים,

ולא ימשלו אלו על אלו,

לא תהיה הכרעה במלחמה,

ואחרי זה תפרוץ מלחמת גוג ומגוג,

ויבוא עם אחד מקצה העולם ויילחם באדום שלושה חודשים,

ויבואו עליו כל העמים,

וזאת תהיה במלחמת גוג ומגוג, ותוצאותיה כתובות ביחזקאל ל״ח ל״ט,

בישעיה ובאזכריה י״ג י״ד ובסוף מלאכי,

תקרא שמה ותראה מה יהיה בסוף.

אנחנו לפני הסוף,

אבל זה יהיה בסוף.

כמה המרחק מלפני עד הסוף,

אני סובר לא עשרות שנים,

לא עשרות שנים.

האם בעשור הזה?

לא עשרות שנים, כן.

גוג ומגוג אומר הארי הקדוש, גימטריה שבעים זה שבעים אומות העולם.

גוג ומגוג, תספרי את האותיות, שבעים, כנגד שבעים אומות העולם,

שהן יילחמו כנגד ישראל.

כבוד הרב, ערב טוב.

אני לא רוצה לשאול שאלות,

אלא ברצוני להגיד לך,

הקדוש ברוך הוא שלח אותך כצדיק, כתמר יפטרח.

בזכותך תחזרת כמה מעמנו בתשובה.

שהשם יעיר לך את החיים ואת המזל, ותמשיך בדרכך. אמן. תודה רבה.

נאמור.

כן, יש פה אישה שרצה לשתול מאחורי העמוד, כן, בבקשה.

הנה.

מה קורה להורים שחזרו בתשובה, ומה עם הילדים?

מה קורה עם הילדים? מה עם הילדים?

מה קורה עם ילדים? שעדיין לא חזרו בתשובה.

זאת אומרת, איך ההורים יחזירו את הילדים?

כן, אתה אומר שכל מי שזה יחזיק בתורה ומצוות... ינצל. ינצל. מה עם הילדים?

אז צריך לפעול עד כמה שאפשר שהם יתקרבו.

אני ממליץ לתת קלטות, מיני סמינר בווידאו או בשיא דירום במחשב,

ואני יודע שזה עושה הצלחה גדולה ביותר.

כמעט ואין מי שרואה את הקלטות האלה, את כל עשר הקלטות, ולא מושפע,

וגם נוער.

אז לכן צריך להשתדל, ואם יודעים שהילדים לא רוצים לקבל מההורים, להשתדל על ידי החברים,

לא בדרך ישירה אלא בדרך עקיפה.

ובעזרת השם, עם תפילות, תמיד זה יעזור.

סליחה, כבוד הרב,

אבל אמרו לנו שלא תהיה טלוויזיה בבית, איך נראה את הקלטות.

יש סידי רום בשביל זה. אני הורדתי את הטלוויזיה, זרקתי את שלושתם. מאה אחוז, טוב שזרקת אותם, מצוין.

אז איך אני אחזיר את מליא ותשובה?

ובכן, קודם כול, לשכנים עוד יש, אז את יכולה לשלוח אותו אליהם, שיחזרו גם הם איתו ביחד.

דבר שני, במחשב אפשר לראות, ויש תקליטורים,

תקליטורים, אותן קלטות וידאו בתקליטורים.

בארגון שופר, רחוב מתתיהו-10, בני-ברק,

טלפון 03-677779. אולי, כבוד הרב, זוכר, אני הייתה לפני

שנה או שנה וחצי, לא זוכרת בדיוק,

בתיאטרון פה,

בבת-ים.

אני לא זוכר, כי אני כל הזמן בתיאטרון.

זה ככה קוראים לו. עכשיו, אני פניתי אליך ואמרתי לך, בני רצה להתנצר.

והוא, איך אומרים, היה לו מין מצב כזה,

ואתה בירכת אותו,

להשתבח שמולעד,

ירד מהעניין.

הוא הלך, הוא התחיל ללכת לבית כנסת, הוא התחיל להתפלל,

אבל לצערי בעלי נפל, הלך

לפני שנה,

ועכשיו הבעיה שוב פעם, מין כאילו כזה דבר,

למה אבא שלו הלך

ככה מתנדנד.

אבל הוא מאמין, הוא מאמין. ברוך השם. אבל הברכה שלך מאוד עזרה לו. ברוך השם. זכרת את הדבר?

עכשיו אני זוכר, אבל אני אומר דבר אחד, תראי לו קלטות

וידאו או סי-די תקליטורים,

ואם גם זה לא יעזור, תביא אותו למשרד, אני אדבר איתו בלי נדר.

תודה רבה לכבוד הרב. תהיי בריאה. תהיי בריאה. שם האישה בסוף.

בבקשה.

לפני שבועיים היינו בכנס שלך בבית ז'בוטינסקי,

ושבוע שעבר ראיתי בעיתון רייטינג

כתבה שהתפרסמה על השיעור הזה.

על ידי איילת המטיילת.

כן. רציתי לדעת למה הרב אף פעם לא שומעים תגובה של הרב ככה,

על כל מה שנאמר שם, קודם כול יש לי,

קודם כול, אני רוצה, אם יש פה מישהי, איזה כתבת או כתב,

שתדעו שאנחנו אוהבים את הרב,

וטוב לנו שיש לנו רב כזה,

ואנחנו מאוד מרוצים,

אבל בואי זה יהיה עוד כל יום שיעור אצלנו באזור פה.

תודה.

אבל אני אגיד לך דבר אחד, אני לא לכל אחד מגיב. אם אני אגיב לאיילת המטיילת, יהיה לה פרסום.

אז אני מעדיף שהיא תישאר בכיסוי,

אבל תגובה אנחנו שולחים לה באופן ישיר,

ובעזרת השם יתברך.

יכול להיות שהיא תופיעה באתר באינטרנט.

אבל לא כל, לא כל עיתונאי ראוי להתייחסות.

אבל אם היא הקדישה לי שלושה עמודים ארסיים,

סימן שהיא מבינה שקשה מאוד להתמודד מולי.

אבל כמה קוראים את רייטינג? אין לו רייטינג בכלל.

אז ממילא למי היא דיברה?

לאף אחד.

אז לא צריך לכעוס. עוד משהו שרציתי לשאול את כבוד הרב.

אני לפני שנה חזרתי בתשובה די בכנס שלך, לקחתי לעצמי הכול בבת אחת,

ושאלתי אז את כבודו,

מה עושים עם אמא שלי שלוחצת שאני לא אכניס את הילד לתלמוד תורה? ואתה אמרת לי שאני אעשה מה שאני מחליטה ומה שאני רוצה. ברוך השם הילד שלי באמת בתלמוד תורה.

אבל הרב אז הבטיח לי שאם צריך אפילו הרב יבוא אלי הביתה וידבר עם אמא שלי, כי הסברתי לך שהיא גרה אצלי

מכוח הנסיבות.

מה אני צריכה לעשות כדי שהרב באמת יעמוד באבטחה שלו? אני ממליץ עכשיו שתביאי אותה אליי. כי היא לא מוכנה בשום אופן. לא? לא. רק אם הרב יבוא אליה הביתה. אז אם אני הבטחתי, אני צריך לבוא.

אז תקבעי בעזרת השם עם דוד,

ובלי נדר נקיים את האבטחה.

אבל בלי כיבוד.

אני בא לזמן קצר והולך?

כן.

שואלים אותי שאלה פה, כבוד הרב הרבה פעמים נוסע לחו״ל, אבל למה לא לדבר עם עולים חדשים עם תרגום? הם ממש זרוקים.

ובכן, אני אשמח אתכם.

יצאו קלטות עכשיו עם תרגום ברוסית,

יש גם בפורטוגזית,

יש בספרדית.

יצאו קלטות עכשיו עם תרגום בצרפתית,

איטלקית ואנגלית.

בכל השפות האלה יש לנו קלטות וגם תקליטורים עם תרגום.

אפשר להשיג

ב-677-777903 קידומת.

כן, בבקשה. שלום, כבוד הרב.

רציתי לשאול בבקשה הרבה זמן את השאלה שלאף אחד כמעט לא הייתה תשובה אליה, בשבילי לפחות.

למה תמיד יש את הקטע הזה של רשע וטוב, לא, צדיק ורע לו?

בעולם פה.

עכשיו, אני לא רוצה לשמוע סיפורים על הלמעלה, שללמעלה יש שכר.

אני כרגע חי פה. כולי חי וקיים פה כבר איזה עשרים שנה,

וכל המעשים שעשיתי אי פעם.

זאת אומרת,

תמיד הייתי טוב, ותמיד נתתי, ותמיד כל הומלס שהייתי רואה הייתי נותן לו כסף,

ובתי כנסת, ויש בי את השורש הזה של הדת,

הרבה זמן כבר. סבא שלי זוכר לברכה היה מורי.

עכשיו, למה?

למה תמיד רשע וטוב לו,

צדיק ורע לו?

וזה תמיד ככה.

טוב, אתה עשית לי חסימה, נשתדל לעבוד לפי החסימה.

אני רק אשאל אותך,

מה יש לך מעל השפה?

שפם? לא, אל תגיד לי שפם, חוץ משפם. מה יש לך?

אף?

לא דיברתי על אף, דיברתי על מה שיש לך בין האף לבין השפה.

מה זאת אומרת, מה יש לי? מה יש לך?

תגומה, אני יודע. פה, פה, מה יש לך פה?

שטח, אני יודע מה. כן, אבל מה מעל השטח יש?

עם סערות כזה, מה זה? שפם, אמרתי לך. שפם, לא, אל תגיד לי שפם. אמרתי לך מכל הספם. לא, חוץ משפם, תגיד לי משהו אחר, מה יש לך מעל?

שפתיים?

לא, אני מדבר על זה, עם השערות. מה זה מעל?

זיפים, שפה, מה? זיפים, אבל איך קוראים לזה?

שערות. שערות בטח, אבל איך קוראים לזה ביחד?

זקן.

זקן, יש לך מעל יד האף?

מעל השפה, בין האף לשפה. מה יש לך, השערות? רגע, רגע, רגע, אנחנו רוצים להגיע פה,

חוץ מהצחוקים שעשיתי מעצמי עכשיו.

אני אגיד לך, אתה חסמת אותי עכשיו. בדיוק, אתה אמרת לי,

אמרת לי, תשמע, אני רוצה לשמוע על צדיק ורע לו, רשע וטוב לו, בלי שתגיד לי את התשובה שיש עולם הבא ומקבלים שם שכר והכול.

בלי זה, תגיד לי. אני גם אמרתי לך, תגיד לי מה יש לך.

אתה מבין? חוץ משפם, שפם. תגיד לי מה יש לך, איך אפשר?

מה זה, אתה מחליט מה אני אגיד?

איזה מין דבר זה?

תשאל, אני אענה.

אבל אני אשתדל להסתדר גם בלי החסימה, גם בלי עולם הבא, בסדר?

בוא תקשיב.

אני אגיד לך ככה,

צדיק עושה מצוות,

אבל הוא עושה לפעמים גם קצת עבירות. אומנם בשגגה, אם הוא צדיק,

הוא עושה גם קצת עבירות.

עכשיו,

רשע עושה הרבה עבירות, לכן הוא נקרא רשע,

אבל הוא עושה גם קצת מצוות.

עכשיו, כל אחד יש לו שכר ויש לו עונש,

שכר ועונש,

בקב״ה צריך לשלם לכל אחד, כפי מה שהוא עשה. שכר מצווה, מצווה,

ושכר עבירה, עבירה.

עכשיו, איך הקב״ה ישלם לכל אחד?

הרשע אומר, עזוב אותי עולם הבא, תן לי פה, תן לי פה,

אכול ושתו כי מחר נמות, עזוב אותי מאחר כך, עכשיו,

אני רוצה עכשיו. אומר ככה, אין בעיה, אני אתן לך עכשיו.

אז על כל, כל המצוות שאתה עשית, אני אתן לך עכשיו,

אז אני אתן לך כסף לשלם להומלס, ואני אתן לך כסף ללכת לטייל ולעשות צדקות ולעשות הכול.

אני אתן לך הרבה דברים טובים. אני אתן לך הרבה דברים טובים,

זהו. אבל כל העבירות שלך שמורות לעולם הבא.

ומצידי אל תאמין שיש עולם הבא. אל תאמין!

אל תאמין! תבלה,

תלך, תיקח יאכתה, בוכתה, שחתה, חרתה, הכול כך.

אין בעיה.

אבל אני אומר לך, אומר הכבוד, יש עולם הבא, אתה תגיע לשם, אני אסתדר איתך, אל תדאג, לא תברח משם.

אל תאמין, אל תאמין, אל תפחד, אל תפחד, אל תפחד, אל תפחד, אל תאמין.

אבל מה באמת יהיה? אתה תגיע לשם, זהו.

מה עם הצדיק?

הצדיק,

כל מה שהוא עושה כל ימי חייו,

זה רק בשביל שם, רק בשביל שם, לא בשביל כאן, בשביל שם. למה?

אני מניח תפילין, בשביל שם,

כי פה אני לא מקבל על התפילין אחרי שהנחתי כלום.

אני שומר שבת, אמנם אני נהנה כאן, אבל בשביל שם.

אני מתחטף בטלית, בשביל שם.

אני עושה מצוות, בשביל שם. כל מה שאני עושה, בשביל שם.

אני אוסף מצוות

בשביל שכשאני אגיע לשם, הקדוש ברוך הוא אומר, בדע מתן שכרן של הצדיקים לעתיד לבוא. אז אני מאמין בזה.

אני מכין את הכל לשם, לשם, לשם, לשם.

אבל מה לעשות?

לפעמים אדם עושה גם קצת עבירות.

וכיוון שאני רוצה שם גן עדן ולא רוצה לראות גהנום,

וכיוון שיש כמה עבירות שאולי לא שמתי לב ולא חזרתי בתשובה כי אני לא יודע שעשיתי,

ומילא,

אז אני צריך לקבל על קצת העבירות האלה עונש, איסורים פה למרק, לנקות,

לנקות את הלכלוך הזה מהנשמה.

הסובלים, הצדיקים, איסורים בעולם הזה למרק אותם מעוונותם, מה שהיה להם.

אחרי זה שהם יוצאים, הם הולכים ישר לגן עדן.

נמצא שצדיק ורע לו מה שאתה רואה, זה הטוב לו.

אם רע לו פה,

זה ראיה שהוא צדיק ומחכה לעולם הבא.

ואם אתה רואה רשע שטוב לו, טוב לו, אתה צריך לבכות עליו,

כי מחכה הרע לו, הרע לו.

הבנת?

ואז הקדוש ברוך הוא משלם לכל אחד כפי מה שמגיע לו, לפי הצדק.

הרשע רוצה שכרו כאן, מקבל כאן.

הצדיק רוצה שכרו שם, מקבל שם.

הצדיק מעדיף איסורים כאן מלגמור.

והרשע בכלל לא מאמין שיש עולמם, ואז אין לו בעיה.

אבל זה דינו של הקדוש ברוך הוא. לכן הצור תמים פעלו,

כי כל דרכיו משפט,

אין אמונה ואין עוול, צדיק וישר הוא.

לכן הוא משלם לשונאיו אל פניו להאבידו.

לשונאים שלו הוא משלם פה אל פניו. כך, מה מגיע?

אבל להאבידו מחיי העולם הבא,

ושומר חסד לאלפים,

לאוהביו ולשומרי מצוותיו לאלף דור. לשם הוא שומר להם.

בשאלתך ענה דוד המלך בקצרה,

איש בער לא ידע,

וכסיל לא יבין את זאת.

איך זה בפרוח רשעים כמו עשב,

ויציצו כל פועלי אבן? הוא אומר, להישמדם עדי עד.

קודם כל, תודה רבה על התשובה המבריקה.

זה דבר אחד.

ברוך תהיה.

אתה רואה? בלי השפה.

ראית? ועוד דבר, אני מעריץ אותך,

יותר אולי מכל זמר פה או פה, זמר מפורסם אחר, כי דרכך גיליתי הרבה דברים. אתה זמר? אני זמר, כן. אז אני אומר לך שיש עוד זמר, קוראים לו שלומי שבת.

הוא הופיע לפני כמה ימים, והוא שר שיר,

שיר יפה, אולי אתה יודע גם לשיר אותו.

שיר יפה,

נשמע אותו עכשיו לכבודך,

ובעזרת השם יתברך. לאחר מכן נראה לכם סרט משהו משהו. תודה רבה, כבוד הרב. ברוך תהיה.

מה?

כן.

עוד רגע, עוד רגע.

אפשר?

בבקשה.

יש לי חלום קטן שכבוד הרב יכתוב לי מילים,

וסוף סוף הוא הסכים. הוא ביקש ממני לא להגיד את זה, אבל אני אומר את זה.

את השיר הפרעה הוא כתב לי את המילים,

וכדאי מאוד שתקשיבו, כי אני מאוד מתרגש לשיר את זה. בבקשה. תקשיבו, שלומי שבת נמצא.

ששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששש

יש אמונה באחד שרק הוא ריבון בעולם כשהם מתביישים וחלקם מסתירים ובתוך הימון הם מרגישים נחמה

והנשמה החשובה שלי היחידה שתלווה אותי ואיתך אני אהיה מושלם ואיתך אני אחזור אליו בלעדייך

אני חצי בן אדם בלעדייך לא אוכל לשוב בין העם

לכל עם יש מטרה אחת ולעמי מטרה גדולה

לכל אדם ישנו תפקיד קטן, ליהודי יש להיות דוגמא

כי הוא העם הנבחר שקידל את התורה ומתוך הגלות הוא יביא גאולה

ואז הנשמה חשובה שלי היחידה שמלווה אותי ואיתך אני אהיה ירושלים ואיתך אני אחזור אליו בלעדייך אני חצי בן אדם בלעדייך

לא אוכל לשוב אליו

תודה, תודה, תודה.

ובכן, יהודים יקרים, עכשיו לשמח אתכם קצת, אני אראה לכם

שמי שמתקרב לקדוש ברוך הוא,

אוהב אותו, מאמין בו, מתפלל אליו ולא מתבייש לברך את ברכותיו,

זוכה לדברים הרבה.

עכשיו, זה בשבילך אני מראה,

תשים לב.

אחרי זה אתה מוזמן לפה לשים ציצית וכיפה בגאווה כי יהודי

שלא מתבייש באלוקיו.

שימו לב,

יהודי נכה באנגליה על כיסא גלגלים מלידה מבקש בהרצאה לעשות עסקה.

מה הוא צריך לעשות בשביל לצאת מכיסא גלגלים?

מה אומרים לי, יהודי

שנוטע תקווה,

נטוע תקווה,

שרוצה לצאת מכיסא גלגלים?

אז אני לא על תקן של הקדוש ברוך הוא,

אבל אני גם לא יכול לייאש את היהודי אם אני אגיד לו, אתה לא יכול לצאת מכיסא גלגלים.

אז מה, אני לוקח את התפקיד של הקדוש ברוך הוא? אני קובע?

אני לא רופא. רופא יכול להגיד, אין לך תקווה.

אני לא רופא.

להגיד שיש לך תקווה ואתה תצא מכיסא גלגלים.

אני גם כן לא אלוקים בשביל להגיד לו, אתה תצא מכיסא גלגלים. איך אני יכול להגיד לו דבר כזה?

נו, אז מה עושים?

אז אומרים לי, יהודי,

אם אתה מאמין באלוקים,

ואתה מאמין שהקדוש ברוך הוא יכול לעשות נס,

אז אפילו חרם חדה מונחת על צווארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים.

אם תהיה מושלם פרפקט,

ותחליט שאתה הולך להיות צדיק ממש,

בלי עבירות,

שתוכל לסתום את פיהם קטריגים שהם קטריגים, שתהיה במצבך.

אז יש סיכוי,

אני אוכל לבקש בשבילך,

הציבור יענה האמן, והשם שומע, יעזור.

ומקבל ברכה,

וראו זה פלא, תחיית המתים,

בייאמן כי יסופר.

בן אדם,

אורך הרגל שלו מהברך 15 סנטים בלבד.

תוך חודשים

גודלת לו הרגל בעוד 10 סנטים.

הבן אדם היום הולך על רגליו עם קוויים ועולה במדרגות.

לא יאומן כי יסופר. למה?

כי אם קרובים לאלוקים ומבקשים באמת ועושים את רצונו,

אבא דופק בדלת, ואתה לא אומר, אבא, אני מעוייף.

אתה רץ לדלת ופותח את הדלת לאבא,

אז אבא פותח בכפלי כפליים.

בבקשה.

כן, עוד שאלה.

בבקשה, שם.

אני מעוניין לדעת האם יש הסכם שנוכל לעשות בינינו.

כאדם דתי,

האם יש משהו שאני צריך לעשות כדי שיעזור לי לקום מכיסא הגלגלים?

אתה על כיסא גלגלים מלידה או לאחר לידה?

מלידה.

ככה נולדת? כן.

אני לא מכיר הרבה אנשים,

גם לא שמעתי על הרבה אנשים שקמו מכיסא גלגלים,

מדובר כשנולדו כך.

כאלה שהיה להם לאחר מכן, שמענו.

אבל מלידה זה קשור.

מה?

רופאים אומרים שאין נשאר שם.

נולדתי שישה שבועות לפני הזמן.

בזמן שנולדתי, האינקובטור לא היה מוכן ולא מטוהר,

כך שבשתי הדקות הראשונות של חיי חייתי בחוסר חמצן,

ולצערי נפגעתי בחלק התחתון של גופי,

ברגליי.

דייוויד חולה במחלה שנקראת סרבול פולזי,

פיסטי,

והוא סבל מקביעה מוחית בזמן הלידה או לפני הלידה,

שזה גרם בעיית בכוח התנועה שלו ובחול של מישוש.

כשהייתי בערך בן חמש עשרה מצבי היה גרוע מאוד ורגליי מן הברכיים ומטה היו עקומות,

כך שגובה הברכיים ומטה היה כחמש עשרה סנטימטר.

בשלב זה הייתי מאוד מדוכא מהמצב וחשבתי לעצמי,

אני לא רואה את עצמי חי כך,

אני לא מאושר ולא ראיתי כל סיבה להתעורר בבוקר.

ומוחים חזק, עם הידיים חזק,

כמה שאתה מוחק כפיים יותר חזק, אתה מוחק תיקים יותר.

ועכשיו אנחנו נרחק את כל התיקים של היהודים באנגליה לפחות.

אני תמיד הייתי איש דתי ואני מאמין ברבנים ומאמין בתפילה ובכל דבר דתי.

חבר שלי הציע לי להיפגש עם הרב אמנון יצחק

והוא נתן לי קלטות וידאו של הרצאות הרב אמנון יצחק.

באחת הקלטות ראיתי קטע על אישה שלא יכלה להביא ילדים

וקיבלה ברכה מהרב אמנון ואחרי כמה חודשים,

כמו שרואים בוידאו,

חזרה האישה לרב כשהיא מחזיקה את ינוקה בידיה.

אנחנו נגיד גם את הנוסחה, יש לזה נוסחה.

מה הנוסחה?

הקדוש ברוך הוא,

אנחנו ממליכים אותך.

אז חשבתי לעצמי,

למה שלי זה לא יקרה?

ואז חשבתי לעצמי שאפילו אם נצטרך לטוס לישראל ואפילו לסוף שבוע, כדי לקבל ברכה ולחזור,

זה כדאי.

כשהתכוונתי לנסוע שמעתי מחבר שהרב אמנון מתכוון להגיע ללונדון וכמובן שחיכיתי.

הרב הגיע והלכתי להרצאה.

כשראיתי את כל האנשים חשבתי לעצמי, הנה,

ההזדמנות שלה חיכיתי הרבה הרבה זמן,

ואני הולך לשאול את השאלה שלי בתקווה להיענות.

כן, עוד שאלה.

בבקשה, שם.

אני ראיתי הרבה מהקלטות שלך.

התרשמתי במיוחד מהקלטת שבה רואים את האישה שלא יכלה ללדת.

כאדם דתי, אני מעוניין לדעת האם יש הסכם שנוכל לעשות בינינו,

האם יש משהו שאני צריך לעשות כדי לצאת מכיסא הגלגלים.

תראה, אני לא קוסם.

בדרך כלל, בדרך כלל,

על פי טבע, מי שנולד עימום מהסוג הזה,

אז הוא לא יכול להתרפא, על פי טבע.

אבל לפעמים הקדוש ברוך הוא מחליט שהוא עושה ניסיון.

אני לא מבטיח לך שאם תהיה פרפקט, שאתה תהיה בריא.

שנוכל לעמוד וללכת, אני לא מבטיח דבר כזה. אין לי כוח לזה ואין לי סמכות.

אבל אני בתור מאמין, אם הייתי במצב שלך,

הייתי מאמין שזה אפשרי.

מה הייתי עושה?

הייתי עושה כל מה שצריך לעשות ומתפלל ומבקש מלכתח הזמנות.

אבל בשביל זה אתה צריך להיות פרפקט, דו-שנאט.

בשביל שלא תהיה סיבה למידת הדין

לקטרק ולומר שזה לא בסדר.

להגיד לך?

לא יכול,

אבל לבקש בשבילך? אני מוכן,

אם אתה מוכן, לעשות את החלק שלך.

להיות צדיק.

אתה מוכן?

בטח, מאה אחוז. מאה אחוז. רגע. אתה שומר מצוות עד היום?

כן.

אתה נולדת בבית דתי?

כן.

אתה הולך עם ציצית?

כן.

אתה תגדל מהיום זקן?

כן.

כן.

מי שבירך רבותינו הקדומים במראה, יצחק יעקב, משה ואהרון,

דמית ושלמה, מכל הקידום ותברות בתיאורותי,

מוכרח את השם הטוב?

דוד בן יוסף.

דוד בן יוסף, השם ישלח לו תרופה ומשועה קרובה מהירה לעמוד ולזכור. אמן!

אחרי כמה חודשים

לדברי הרופאים מה שקרה לדייוויד הוא דבר בלתי רגיל.

מפני שבדרך כלל כשאדם מתבגר הוא נחלש ולא מתחזק.

האם יש משהו שאני צריך לעשות כדי שיעזור לי לקום מכיסא הגלגל?

וכעת ישנם שינויים מאוד מרשימים שהרופאים בעצמם מתקשים להסביר.

כמו כן אני יכול לעלות ולרדת במדרגות כשאני נתמך בצד אחד בקוויים ובצד שני במעקה המדרגות.

ניסיתי לעשות זאת לפני שנה והתעלפתי בפניסיון זה.

ברוך השם, בששת החודשים האחרונים אני עולה ויורד במדרגות לבדי.

כל מה שאני רוצה בעיקרון זה לקפוץ החוצה מכיסא הגלגליים

ולתרום אותו לצדקה. זאת תהיה המתנה הטובה ביותר שאני אי פעם יכול לתת למישהו.

וסוף סוף אני רוצה ללכת לישיבה ולקיים את החלום שלי

להיכנס ולצאת מהישיבה בלי עזרת אף אחד.

והחלק השני של החלום הוא ללכת אל מתחת לחופה מבלי להשתמש בכיסא גלגליים.

אני לא מכיר הרבה אנשים שקמו מהם לא שמעתם על מהם שקמו מכיסא גלגליים

מדובר כשנולדו כך אבל אני מבין להם תיכון, אין לקדוש ברוך הוא בעיה אם הוא מחזיק עם שלם ונוסעים לאורך כל ההיסטוריה אפשר גם פה יכול להיות נס.

תודה.

יהודים יקרים, אתם רואים מי שקרוב לקדוש ברוך הוא,

הקדוש ברוך הוא קרוב אליו בכפליים רק צעד אחד קדימה.

אני רוצה רק לציין שהערב הזה הוא לעילוי נשמת

הרב חיים אליעזר בן הרב אברהם יוסף והאישה מרת פרדל בת הרב יחיאל מיכל,

השמן יניחם בגן עדן ובכלל מתי עמו ישראל.

מה אומר כבודו?

ציצית,

כיפה.

לפי העסקה שלך יותר שפה.

נו, מה היא? יש לי בשבילך שניים, לא אחד. שניים, בבקשה, בכבוד.

שני הבנים, שני הבנים, בכבוד.

אבל אני רוצה לראות גם את האבא ביניהם.

האבא!

אבינו שבשמיים.

שני הבנים, בכבוד.

עוד מחיאות כפיים, עוד, מגיע להם. איפה המוזיקה?

יחיאל, יחיאל, בוא תרשום, תרשום.

אשריכם.

הבנים של הקדוש ברוך הוא.

ואז הנשמה נשמה בי, היחידה שתלווה אותי ואיתה אני אהיה משפט בין פגעה אני אחזור אליו בלעדיי

אשרם ישראל, עם ישראל חוזר לבקורות.

שיהיה לכם ערב טוב. שיהיה לכם ערב טוב, אמר שלומי.

כן, מי עוד רוצה ציצית? בבקשה. יש עוד מישהו שרוצה ציצית?

לא?

עכשיו רק הגברים. בואו, הנה.

לא, לא.

מי שאין לו ורוצה ציצית, אני מוכן לתת בעזרת השם מדברך.

לשבת, לשבת.

עוד מעט. ילד בישיבה הוא חקק.

מאה אחוז, אין בעיה.

כן, מי

עוד רוצה לשאול שאלה? בבקשה.

כן, בבקשה. רגע, ששש. תפסיק רגע.

שים לב, תן לאישה שם לשאול.

כן?

הנה עוד אחד עם ציצית, בבקשה. הגנה לישראל. בבקשה, שים.

תהיה מרים אותו. בהצלחה. מה עם המוזיקה? לא מגיע לו. הוא לא יהודי.

כן.

מי עוד רוצה ציצית?

מי מהנשים רוצה כיסוי ראש? מי מהנשים רוצה כיסוי ראש? בבקשה.

תזכה למצוות.

כן, מה נשים?

הנה, בבקשה, קחי.

בבקשה.

תזכו לגדול בתורה וביראת שמים. בהצלחה רבה.

הנה עוד ציצית, בכבוד.

דוד, איפה התמונות, דוד?

תזכה לגדול בתורה וביראת שמים. תן לו לברך. מגיע לו.

בואו חזר, אדוני, אל מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגענו לזמן הזה. אמן. הנה, בבקשה, בכבוד.

בבקשה.

הוא שמה, שמה.

אלוהינו, אלוהיך העולם, שחיינו והקיימנו והגענו והזמן הזה.

בבקשה. עוד צמל בצבא ההגנה לישראל. חזק וברוך. ברוך אתה, אדוני, אלוהינו. לא, לא, לא,

לא, לא בכוח. לא, לא.

הגענו? כן. כיסוי ראש?

הנה הזמר הגיע!

וואי וואי!

תן לו כיפה, תן לו כיפה. תצליח, תצליח.

שים עליך את הציצית, שים את הציצית.

בבקשה.

רק משהו קטן.

היינו בבית ג'בודים שחרר. ברוך אתה, אדוני אלוהים למלך העולם, שהגיענו וקיימנו. והגיענו? בזמן הזה. אמן. אמן. רגע, יש לי הצעה.

רגע.

הנה, יהודים יקרים.

זה מיני סמינר. זה פצצת אטום.

זה נכנס לבית, מפרק את כולם.

אין יותר שאלות, אין קושיות, אין כלום.

יש פה סמינר שלם,

23 שעות, כל השאלות, מא' עד ת', מהלא-מאמין והכופר,

עד לידיעה ברורה וצלולה שיש אלוקים אחד, נותן התורה,

ואנחנו העם הנבחר.

עם קלטות כאלה אפשר להחזיר בתשובה רבים.

אני מציע לכם מבצע של הצלת משפחות יהודיות.

כל יהודי ויהודייה שיכולים ובאפשרותם לוותר על לבניה אחת ביום, לבניה, לא יותר, לוותר על לבניה.

לבניה זה שקל וחצי.

לוותר. אפשר להציל 50 יהודים.

איך?

איך?

אם היה דופק עני

אצלכם כל יום בדלת ואומר,

לא אכלתי כל היום,

תעשו לי טובה, תנו לי רק חצי מנה פלאפל.

הייתם נותנים לו או לא נותנים לו?

נותנים לו. כמה זה חצי מנה? חמש שקל.

אני לא אומר חמש שקל. שקל וחצי ליום אפשר להציל 50 יהודים.

איך?

איך?

עשר סטים כאלה של מיני סמינר זה אלף שקל.

זה מאה שקל. עשר שקל קלטת בלבד וידאו.

1,000 שקל ב-20 תשלומים זה 50 שקל לחודש בהוראת קבע.

זה שקל וחצי ליום.

בשקל וחצי ליום לתת לעשר משפחות ממוצע 50 נפשות.

אפשר להציל 50 נפשות במבצע כזה.

מי שימלא עכשיו הוראת קבע

של עשרה סטים כאלה,

50 שקל לחודש או 100 שקל לחודש

ב-20 תשלומים, 10 תשלומים כפי כוחו,

יקבל ברכה מיוחדת, בעזרת השם יתברך,

שיצליח בכל מעשיו.

הנה ההזדמנות,

מי שרוצה למלא הוראות קבע,

שיבוא לכאן.

דוד ייתן לכם גם עט וגם הוראות,

ימלא ויכתוב ויכתוב את השם ושם האימא.

מי הראשונים שלוקחים עשר משפחות?

הנה הראשון, ברוך תהיה.

הנה השנייה, תבורכי מפי עליון.

הנה השלישית, אשריה, תן לה.

עם עט.

אברך,

תמלאי, אברך.

הנה הרביעית, אברך, אני פה.

אברך, תמלאי, תמלאי, תחתמי, אברך.

הנה חמישי, חמישי.

ברוך השם.

אשריה תזכה לגדול צדיקה ויריעת שמים.

יש לנו 50 משפחות, מי עוד?

מי עוד רוצה לזכות בעשר? הנה עוד יהודי פה, עוד יהודי. תן לו עט ונייר למלא.

תן לו, תן לו ציצית.

קח.

מי עוד רוצה עשר משפחות?

עשר משפחות. מי עוד?

כבוד המורה, קח.

שיהיה לך בהצלחה.

תן לי כיפה, תן לי כיפה.

קח.

בבקשה, הנה.

מה הכוונה לפני הסוף?

הכוונה לפני הסוף, שאחרי זה יהיה הסוף, ואנחנו לפניו.

לא הבנתי. סליחה, אדוני. אז לא הבנו מה זה הסוף. לא הבנתם עדיין לפני הסוף. אז אני אומר לכם בקצרה.

את האיתותים כבר קיבלנו,

את הנבואות כבר הקראנו מלפני תשע שנים,

אנחנו עכשיו רואים בהתגשמותן,

ושלב רודף שלב בדיוק לפי התוכנית בתסריט.

אז אני בא לפני הסוף.

למה? כשיהיה הסוף,

אז תדעי שאלה שהיו קודם, היו לפניו.

אושר ואושר וכבוד ונחת, וכל העולם יודע את השם למקטנם ועד גדולם, ומלאה הארץ דעה את השם,

כמים לים מכסים.

התקופה שמייחלים לה כולם,

מנסים ליצור אותה באידיאולוגיות, וזה לא הולך.

יש רק תסריט אחד שיכול להעביר את זה.

קיום רצונו של הבורא,

שהוא המכתיב והוא הקובע, והוא בעל הבית. הבנת?

הבנתי. פשוט, נכון.

לפני כמה שנים, את זוכרת,

אז היית מקבלת בתיבת הדואר הרבה שנות טובות, נכון?

את זוכרת את השנות הטובות? כן. היה שנה טובה עם זהב וכסף, ככה מפוזר, נכון? כן. כמה כל אחד היה מקבל? עשר, חמש עשרה, עשרים.

היינו רוצים, תיבת הדואר, לקחת משם שנת אוהב, מי שלח לי?

היום מישהו שולח לך?

למה? אף אחד. גם לי לא. גם לי לא, כן. למה לא שולח? כולם אגואיסטים.

היום בתיבת דואר יש רק צרות.

גמח, גז, מים, חשמל, טלפון, רק חובות.

לא כדאי לפתוח.

יש אחד שרצה לעשות את החיים קלים,

הוא הבין, כל פעם הוא בא,

יש לו דפיקות לב במדרגות.

לא יודע למה יש לו דפיקות לב, בסוף הוא הבין, זה מהדואר. כל פעם הוא פחד יש בטק או אין בטק.

החליט לא להתייחס לתיבת דואר. לא מתייחס. פתאום משחרר האוטו, כל פעם עולה במדרגות.

מבסוט!

הוא רוצה להגיד, מה קרה לך אתה בתקופה האחרונה? הוא אומר, אין לי דואר,

אין לי דואר, אין לי דואר. לא מסתכל כי היה לך, לאס, חיי, מבסוט. יום אחד הוא ראה, באו, לקחו אותו מהמשטרה.

הוא אומר לו, מה קרה? הוא אומר, בגלל הדואר, לא שילמתי לו כלום.

החילונים חיים בינתיים.

הולכים ומציינים עד שבאים מהמשטרה.

לוקחים, אומרים, הלו, יש חובות, לא צור תדפינים, לא שבת, לא זה.

ואחר כך מחפשים את הרבנים, ברכות, תעזרו, תעזרו, תראה.

בשביל מה? תשלמו את הכל בזמן.

לא יהיה בעיות.

בהפצת 100 קלטות כאלה ניתן לפעול הרבה למען כלב ישראל.

אהיה מנוי בשופר.

רצונך בקלטות טייפ,

וידאו וסידי חדשים באופן קבוע ומיידי ליציאתם.

אהיה מנוי בשופר במחיר 80 שח לחודש.

תקבל טייפ, וידאו וסידי הביתה חינם, כולל משלוח, תוך 48 שעות מרגע יציאתם לאור.

במחיר 80 שח לחודש.

תהיה מנוי בשופר.

אהיה מעודכן.

כאן, כאן, כאן, כאן, תהיה מנוי בשופר.

בפרטים נוספים, טלפון 03-677777.

אהיה מעודכן.

כאן, כאן, כאן.

תהיה מנוי בשופר.

אם רצונכם לשמוע עוד על יהדות,

או אם יש לכם שאלות בנושאים הקשורים ליהדות,

צלצלו אלינו ל-03-6777779-036-77777. או אם לרצונכם להיכנס לאתר האינטרנט של ארגון שופר,

www.supar.net