"דור המדבר שראו נסים גלוים חטאו. אז מה רוצים מאתנו?"
- - - לא מוגה! - - -
כל בני ישראל שיצאו מדור המדבר ראו את כל הניסים האלה, אתה יודע, כל מה שעבר עליהם. ובסוף... ובכל זאת הם חטאו. נכון. אז אם בארזים ירדה השלוות, מה אנחנו, מה אנחנו נגיד?
הדובר והכרמה יגידו. אני אגיד לך מה נגיד. מה רוצים? מחיינו. אני אגיד לך מה נגיד. הם לא עמדו במשימה, נכון. מי אנחנו? אני אגיד לך.
שאלה יפה.
קודם כל רואים שאין ערובה.
שאם אדם יראה ניסים, זה אומר שהוא ישתנה.
כל זמן שאדם לא עבד לשנות את עצמו,
אין שום סיבה שהוא ישתנה.
אדם יכול לראות נס ומופת ולהתלהם,
אבל אחרי ההתלהבות הכל יורד.
אדם חוזר להיות מה שהיה.
ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי.
אבל אחרי שנגמר המראה של הנבואה, היא חזרה להיות שפחה.
אם לא עובדים להיות מה שהשם רוצה, לא נהיים.
אז השם יראה לנו מה אפשר לראות, מה אפשר להגיע, מה אפשר להשיג.
איך השם יכול להיות איתנו? הוא יראה לנו את זה בגדול.
הוא אומר, עכשיו אתם רוצים שאני אמשיך איתכם ככה? תעבדו על עצמכם.
ברגע שתעבדו, תזכו לזה.
לא תעבדו, תחזרו למה שהייתם, בוודאי ישתחתרו.
אין שום סיבה אחרת.
אין דבר כזה. הוא לא יהפוך אותנו למלאכים.
אתה רוצה להפך, תהפך. אתה לא רוצה, תישאר בדיוק אותו דבר.
הבנת, עיוני?
כן, אבל בכל זאת היו שם ניסים מעל הטבע. נכון, נכון.
ושלושת אלפים שלוש מאות שנה, שאחרי שכל העולם רודף אחרינו, חוץ מפרעה ומאז ועד עתה, להרוג אותנו ולהשמיד אותנו, ואנחנו קיימים ומוכרים בשוק מחנה יהודה.
אז זה לא מופת גדול ארוך של שלושת אלפים שלוש מאות שנה?
רק זה? זה לא מספיק?
זה לא מספיק עם הטבע, אבל שם היו מעל הטבע. גם עם הטבע, הוא גם כן עם הטבע, פתח להם את הים, עם הטבע.
הכל עם הטבע, היה רוחקדים, היה ככה, הכל היה עם הטבע.
אבל בסופו של דבר, אם אדם לא ישנה את עצמו,
הוא לא ישתנה.
כי אדם זה עייר פרא ייוולד, כמו בעל חי.
לא תתקן אותו, לא יעבוד על עצמו,
הוא יישאר פרא אדם.
הבנתי הוא ראה?