אל תהיה חושם! עזוב את החבל!
- - - לא מוגה! - - -
חוש העם נתפס בשעת גניבה.
הלוכן שתפס אותו נתן בידו חבל ואמר לו, תפוס את החבל הזה בידך!
תפס חוש העם.
קשר את החבל בצד השני לגדר ואמר לו, אל תזוז מפה, אני הולך לזעיק משטרה.
וחוש העם עומד, ממתין, מחזיק את החבל שקשור בגדר,
ובמו עיניו רעש, הוא קשר את החבל בגדר.
עמד שם הפיקח, אמר לו, תן בן,
תשמוט את היד מהקצה של החבל ותעוף מפה, תימלט.
לא, חוש העם,
אמרו לו לתפוס את החבל, הוא תפס את החבל.
ואם החבל קשור שם, איך הוא ישתחרר?
זה חוש שם.
זה לא חוש שם, זה אנחנו.
אדם קשור לאיזה תאווה, יצא רעמל ותחזיק,
תחזיק בידי העבירה, תחזיק, תחזיק.
זהו, אל תעזוב, אל תעזוב, אל תעזוב.
אני הולך להזעיק את מלאך המוות, אל תזוז, אל תזוז, אני הולך להביא אותו.
תברח!
הוא אומר, לא, הוא קשר אותי אבל.
אני קשור לעבירה, אני לא יכול בלי עבירה.
יא טמבל, אבל בצד השני אתה לא אזוק, אתה יכול לשחרר.
תחליט, שאתה בורח.
חתירה, חתורה לפניו,
והוא נשאר.
איי, איי, איי.