אני יהודי - חלק א

- - - לא מוגה! - - - 

קלטות מספר 228-229

אני יהודי

מה היחס שלך להפרדת דת ומדינה?

מה היחס שלי בנוגע להפרדת דת ומדינה? אין לי יחס.

מי שרוצה להיות דתי, דתי, מי שרוצה להיות מדיני, שיהיה מדיני, מי שרוצה להיות מדיני עם הדתי ודתי עם המדיני, לא מעניין אותי.

אני יהודי שומר תורה ומצוות בין בארץ ישראל, בין באוסטרליה, בין באפריקה.

אני ודתי ואמונתי הולך לכל מקום,

בין אם אני במדינתי או שאני נמצא בארצי או שאני נמצא בחוץ לארץ.

מה יחליטו? לא מעניין אותי.

רוצים דת, עם מדינה, בלי, מה זה אכפת לי? מה זה מפריע לי להניח תפילין?

החליטו בכנסת שבארץ ישראל מותר לחלל שבת.

יותר מ-60 הצביעו שבארץ ישראל מותר לחלל שבת. אמרו לה, קדוש ברוך הוא, ריבונו של עולם, הצעתך מעשרת לדברות, שאמור רק יום השבת, נדחתה ברוב קולות.

אמרו לו,

נו, אז אם הם החליטו, זה אומר שאני מחלל שבת?

לא מחלל שבת.

אני את דתי ואמונתי לא עוזב.

היא איתי ואני איתה, אנחנו מקשה אחת, הבנת?

אז מה אכפת לי מה קורה מסביב?

מסביב יכול לקרות הכול,

אני אתייחס בהתאם לדתי באמונתי.

הבנת?

קלטות מספר 228-229 אני יהודי.

ערב טוב בעזרת השם, נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמיו ירוויח.

שנה וארבעה חודשים עברו מפרוץ האינתיפאדה.

שום דבר לא השתנה.

ביבי הבטיח לנו שלום עם ביטחון.

ברק הבטיח לנו ביטחון עם שלום.

שרון הבטיח לנו,

אני אביא שלום, אני אביא ביטחון.

ומה שאני רואה זה שיש שלום לביטחון.

איפה הם ואיפה הבטחותיהם?

שנה וארבעה חודשים אנחנו עומדים מול אינתיפאדה ולא מצליחים

לראות אפילו את הקצה, את התקווה, את האור.

שום דבר.

שום דבר.

וכבר מלפני כן, מלפני כן, מי שזוכר, קלטת מספר 35 שהגיעה לקריית שמונה לפני תשע שנים.

השלום עם ערפאת.

אמרנו,

לפי הנביא ישעיה בפרק כח,

ושלמכון דעים מחבלה לא התקיים.

הרי מחת צנאה תטע על עכון כנחל מגבר.

השלום עם המחבלים לא התקיים,

רק מכת השונא תלך ותתגבר כמו נחל המתגבר.

לפני תשע שנים

חשבו על מזרח תיכון חדש, הכל נירא ורוד,

זה עוד היה לפני נתינת יריחו בעזה.

והנה,

כבר ראו בקמפ דיוויד

אור.

עומדים להפתיע את כולם,

נותנים 98 אחוז, נותנים 13, 14, נותנים הכל, נותנים.

נו, אז ערפאת צריך להסכים.

אבל מה לעשות,

ערפאת נאמן לנביאים שלנו יותר ממה שאנחנו לעצמנו.

מה אמר הנביא?

ושלמכון דעים מחבלה לא יתקיים.

השלום עם המחבלים לא יתקיים.

מה פירוש לא יתקיים?

זאת אומרת, כשאומרים, השלום לא יתקיים, אז מדברים על שלום,

כבר מוכנים לשלום,

וזה לא יתקיים.

לא שלא יהיה שלום, לא יתקיים.

מי שזוכר,

ערפאת הגיע לצרפת, הנשיא שירק,

קלינטון דאז,

ברק והוא,

הסכם מוכן, חתימה, טקס החתימה.

ערפאת לקח את העט ביד,

הניח על החוזה,

ובמקום לחתום,

הניח את העט, קם והלך.

מה קרה?

מה קרה? סיכמנו, אתה הסכמת. איך כתבנו את הכול? לפי מה שאתה הסכמת.

למה אתה לא חותם?

איך הוא יכול לחתום

אם הנביא אמר, לא יתקיים.

מה, הוא יעבור על דברי הנביא? לא יתקיים.

השלום עם המחבלים לא יתקיים.

רק מכת השונא תלך ותתגבר כמו נחל המתגבר.

מדהים.

לפני תשע שנים.

קלטת 35. עכשיו כבר לא מדברים על יריות ועל זה. לא, עכשיו מדברים כבר על טילי קסאם.

וואי וואי.

מעשה קסמים.

קסאם 1, קסאם 2, קסאם 3. אה, שדה.

ומזהירים.

אם עכשיו הם ייראו טילי קסאם, יהיה פה חרבו דרבו.

למה המצב ככה? אתם יודעים למה?

למה ראשי הממשלה,

שהם אנשים חכמים ובונים ופיקחים ורוצים בטובת העם, למה הם לא מצליחים להביא אותנו למשהו? למה?

פשוט מאוד, אני כל הזמן מסביר.

חלק שומעים, חלק לא.

זו גזירה משמיים.

גזירה משמיים, כיוון שהשם רוצה לגאול את עם ישראל,

והוא דוחק בעם ישראל שיחזרו

לשולחן המשא ומתן,

ועם ישראל התרחק, התרחק, התרחק, התרחק.

כבר למעלה מאלפיים שנה התרחק מאז הגלות, כשיצאנו,

ולא חוזר לשולחנו של אבינו שבשמיים.

ואיך אמר שרון סוף-סוף, סוף-סוף, איך הוא אמר באילת?

לערפאת,

שקרן!

עד שהוא הוציא את המילה הזאת,

לקח לו שנה וארבעה חודשים.

מאחורי שהוא רואה שזה עבר בסדר, אז הוא אמר יום אחרי זה אימפריית השקר.

ושרון צודק, ערפאת שקרן, משתה בכולם, עובד על כולם, יושב על הכורסה,

מקבל כל הזמן נסיעים,

יושב ככה, ו-yes,

yes, yes, yes.

מה אתה אומר על הפיגוע?

Very sorry,

sorry, sorry,

דה דה דה דה דה דה דה דה דה דה. סורי, סורי, כל הזמן הוא סורי.

זהו.

יושב,

מוקף טנקים, 200 מטר מול הפרצוף שלו, והוא ב...

כל היום.

עכשיו הוא רוצה להיות כבר שהיד, הוא כבר רואה מה מצפה לו עוד פעם.

הוא רוצה להיות שהיד.

איי, איי, איי, יהיה לנו בסוף רסק ערפאת, לא רסק עגבניון.

בקיצור, יהודים יקרים,

אז שרון אמר שקרן,

אבל שרון זה ראש ממשלה.

ראש ממשלה.

ראש ממשלה שמייצג עם שלם.

אם הוא מייצג עם שלם, תבדוק אם אנחנו גם כן לא שקרנים.

גם אנחנו שקרנים.

למה?

מה אתה טוען שהוא משקר? הוא חתם איתך משהו?

הוא התחייב על משהו?

הוא לא מקיים את ההסכמים?

אז אתה קורא לו שקרן.

תבדוק את ההסכמים שלנו בקדוש ברוך הוא.

אנחנו כן מקיימים את ההסכמים.

אנחנו עושים את הברית שחתמנו?

קיבלנו תורה? התחייבנו על משהו? אנחנו מקיימים או לא מקיימים? לעיני כולם אנחנו מפרים את ההסכמים.

אז נתנו לנו שקרן כמונו להתעסק איתו, ואנחנו מתפוצצים מכעס. איך הוא יכול לשקר? איך הוא יכול לשקר?

ומה אנחנו עושים? אותו דבר.

בא הקדוש ברוך הוא ואומר, רבותיי,

אתם כנסת ישראל,

אתם חביבים שלי, אתם בנים שלי.

קול דודי דופק,

פתחי לי, אחותי, רעייתי, יונתי, תממתי.

מילות חיבה, אומר הקדוש ברוך הוא.

קול דודי דופק. בהתחלה הוא דופק בשקט.

לא שומעים?

יותר חזק. לא שומעים?

לא שומעים?

לא שומעים?

פורץ את הדלת, נכנס.

בהתחלה זה היה דפיקות קלות.

בהתחלת האינתיפאדה זה היה רק דפיקות קלות.

זה היה בגילו.

דפיקות קלות היו.

לא שמעו?

נהיה מרגמות.

יותר חזק. פצמרים? טאטאח, טאטאטאח.

לא שומעים?

דולפינריום? סברו?

לא שומעים?

ירושלים? חיפה?

48 שעות, 30 הרוגים, 200 פצועים, כמה נכים, כמה יתומים, כמה אלמנות.

לא שומעים? עמנואל. לא שומעים?

מקרה רודף מקרה. הערב מקרה. מקרה רודף מקרה. לא שומעים מה יקרה בסוף.

הקדוש ברוך הוא יפרוץ את הדלת, מלחמה כוללת.

למה?

אם מדברים עם חרשים,

צריך לפתוח את הדלת ולנער אותם, שיבינו שדופקים.

הגיע הזמן.

כמה אפשר לסחוב?

אנחנו בשנת 5,762 לבריאת העולם.

אנחנו נמצאים היום ביום שישי של הבריאה אחרי חצות.

קבלת שבת.

עומדים לקבל

את הגאולה.

והעם הזה מתמהמה.

אז הקדוש ברוך הוא מעורר,

והוא דופק,

והוא מעורר.

וכתוב שחבלי משיח יהיו כחבלי יולדה.

יהיו יותר קשים, יותר צפופים, יותר כואבים. עד לציר האחרון, הקשה מכולם, שעליו נאמר,

ועת צרי ליעקב וממנה ייבשח.

ולמה נקרא שמו ישמעאל?

שהוא יגרום לעם ישראל לזעוק לאביהם שבשמיים, עד שישמע אל ויענם.

ועתיד ישמעאל לשלוט בישראל ובעולם כולו תשעה חודשים.

כמו שכתוב בספר מיכה,

פרק ה', כעת יולדה.

וכפי שאומרת הגמרא בסנהדרין דף צדיק ח', עמוד ב',

שאין בן דוד בא, זה מלך המשיח,

עד שתשלוט מלכות הרשעה בישראל ובעולם כולו תשעה חודשים.

ואמר הוא תלמיד הארי הקדוש, הוא אומר שאלו ישמעאל,

שעליהם רמז דוד המלך, עליו השלום.

לולא השם שהיה לנו בקום עלינו אדם,

מי זה אדם?

זה ישמעאל, שנאמר, והוא יהיה פרא אדם.

ידו בכול ויד כלבו.

לולא השם שהיה לנו בקום עלינו אדם,

אזי חיים בלעונו בחרות אפם בנו. ואנחנו רואים היום מה הם מסוגלים לעשות לאנשים חיים.

וכתוב גם שתהיה מלחמת גוג ומגוג.

ובמלחמת גוג ומגוג כתוב שהיא תארך שבע שנים,

ויילחמו שבעים אומות העולם בישראל,

ושואל המדרש, כבשה אחת בין שבעים זאבים, מה הסיכוי שלה?

עונה המדרש, אם יש לה רועה,

הוא יציל אותה מיד הזאבים. אם אין לה רועה, ברור הסוף שלה.

אם השם רועי,

אז לא יחסר.

לא יחסר.

אבל אם אין לנו רועה,

אז זה סוף ידוע או ברור.

וכתוב תוצאות למלחמה בגוג ומגוג.

כתוב שהמלחמה,

בזכריה יג' יד',

ימותו שני שלישים מהעולם.

זה מדובר על ארבע מיליארד בני אדם.

שליש יישארו.

עכשיו צריך להבין.

זה יהיה ביולוגי, כימי ואטומי.

תבדקו את הקלטות שלי לפני 15 שנה. כשאף אחד לא חלם שזה יהיה, אני כבר אומר את זה.

כי יש תיאור מדויק של נפילת פצצות אטום בפרק ל״ח ביחזקאל הנביא.

בארץ ישראל אני מדבר, מעבר לעולם כולו.

היום מה כולם מדברים?

על ביולוגי וכימי ואטומי.

והקב' ברוך הוא מראה

שזה סוף העולם.

למה סוף העולם?

משום שהקב' ברוך הוא שולל את הכוח.

אם פעם חשבו, מישהי מעצמת על,

יש לה את הנשק הלא-קונבנציונלי,

ויש לה את הקונבנציונלי הכי גדול בעולם והכי מתוחכם בעולם,

אמריקה הגדולה,

אם מישהו חשב שאף אחד לא יכול להתעסק איתה,

אז הקב' ברוך הוא מראה לנו, לישראלים, מראה לנו,

אל תתפעלו כשאתם צבא ומעצמה מזרח-תיכונית,

ואתם חושבים שתיישבו סכסוכים בכוח עם צבא. הנה, כמה פלסטינים, שנה וארבעה חודשים,

אתם לא יודעים להסתדר איתם. ולא רק זה,

לא שאתם פוחדים מהנשק שלהם, אתם פוחדים ממצלמות של ה-CNN שמצלמות אתכם.

אז כבר אין כוח, אפילו יש לך כוח, אתה לא יכול להשתמש, כי מצלמים, מצלמים ברגע אחד.

בכל העולם רואים,

ואוהדים אין לך הרבה בעולם, אז אתה מוגבל, קשור.

ולאמריקאים, מה הראה הקדוש ברוך הוא, בשביל שאנחנו נבין?

שנגד אמריקה אנחנו תמיד חשבנו, רק רוסיה אולי

יכולה כאילו לעשות איזה פייר פייט,

סין.

אבל הקב' ברוך הוא אמר, לא, אני אראה לכם בשנת 2000, אתם זוכרים איך דיברו?

חצינו את האלפיים, אנחנו כבר באלף השלישי. וואי וואי, איזה מילים.

שנת אלפיים, מושגים השתנו, הכול. הקב' ברוך הוא אומר, בואו אני אראה לכם. אתם עם כל אלפיים,

אלפיים ואחד, אלפיים ושתיים,

אני אראה לכם פרימיטיבים, פרימיטיבים מדורות קודמים,

עושים משנת 2000,

2002. לקח תימני אחד,

אוסאמה בן לאדן,

הפציץ את אמריקה במטוסים שלה, בטייסים שלה, בכסף שלה, באימונים שלה, לא השקיע שקל.

ועוד עשה את הקופה עליהם רבע מיליארד דולר מזה שהוא הפציץ אותם.

וזה תימני מהמערות באפגניסטן.

ועד היום הם רודפים אחריו ממערה למערה,

והוא בכלל לא שם.

זה תימני אחד.

תארו, אם היה משחרר הקב' ברוך הוא עוד אחד, מה היה קורה?

אז אמריקה, מעצמת על,

מול בן אדם אחד, פרימיטיבי, מהמערה, מהמערה, לא סתם,

מהמערה,

משגע אותם במרחק אלפי קילומטרים.

והם, עם כל האינטרפול ועם כל המודיעין ועם כל הלוויינים שהם קוראים את העיתון איתך ביחד. אתה קורא שורה והם קוראים שורה.

והם צוטטים לכולם ב-110,000 אנשי מודיעין ושתי מיליון שיחון תוצתות ביום.

ועם כל...

והימני הזה משתה בהם,

משהו לא ייאמר.

אז שייך להגיד מעצמת על?

ואם לא הבינו את זה עוד אמריקאים,

אמר הקב' ברוך הוא,

מי זה המנהיג שלכם? בוש, בוש.

עם בייגלה אני מחסל אותו.

עם תימני ובייגלה, אמריקה נופלת.

עכשיו ה-FBI מחפש את יצרני הבייגלה בכל העולם.

בחנוכה האחרון

לא הרשו בארצות הברית לאכול סופגניות עם סוכר למעלה מחשש לאנטרקס.

לאיזה מצב הם הגיעו? לאיזה מצב?

זאת אומרת, אין היום כוח.

אין חוכמה ואין תבונה ואין שום דבר. הקב' ברוך הוא מראה אפסיותו של עולם.

עכשיו האמריקאים מבינים שהמצב חמור.

הם ייצרו

פצצות לא קונבנציונליות, ועכשיו יש

בשש מדינות

איסלאמיות, פונדמנטליסטיות.

יש שם נשק גרעיני וכימי וכו'.

הם רוצים לעשות פירוק של הנשק עכשיו. הם בפחד.

הם לא הבעלים היחידים. הם חשבו ליצור הרתעה,

כולם עושים כמותם.

ושם אחד מחליט ללחוץ, לוחץ.

מה יהיה?

בקיצור, רואים שהעולם לפני הסוף.

הודו ופקיסטן

עומדים לפני מלחמה.

פה העזר שלנו דליק, דליק,

נפיץ.

משהו לא יאומן. זה עניין של זמן קצר שאנחנו מסתבכים במלחמה כוללת, למרות ששרון מנסה

ככה ככה לשמור ככה, בין מלחמה לבין...

אין, לא יעזור, אנחנו נתגלגל לזה.

האסלאם מתאחד נגד

הנצרות.

אדום

מול ישמעאל, כמו שכתוב בזוהר הקדוש, פרשת ויראה,

ישמעאל, יעוררו מלחמות בעולם,

ואדום יילחם בהן,

ולא תהיה הכרעה במלחמה,

ואז תבוא מדינה מקצה העולם ותילחם בהן שלושה חודשים,

ותהיה מלחמה כוללת,

וכל העולם יהיה מסובך, זו יגוג ומגוג,

ואז הקדוש ברוך הוא יצא חמוץ בגדים מבוצרה,

והקדוש ברוך הוא ינקום את נקמתו מכל אומות העולם

שעינו ושרפו והרגו ורצחו,

יהודים במשך אלפיים שנות גלות.

זו הנקמה שלו, שהוא אמר, לי נקם ושילם, לעת תמות רגלם,

ולאחר מכן תהיה גאולה לישראל ולעולם כולו.

אבל זה מהלך שאנחנו צריכים לעבור,

ואנחנו מתגלגלים לתוכו.

בוש הולך לגלגל אותנו לגוג ומגוג.

לפני הבחירות האחרונות אמרתי,

לא ברק,

לא ביבי, לא שרון ולא שרונה.

עכשיו אני אומר,

לא טנט,

לא מיטשל, לא זיני ולא בושה.

אף אחד לא יעזור לנו.

אנחנו נמצאים במצב גזרה.

אם אנחנו לא נתעורר בעצמנו להציל את חיינו, ולא על ידי כוח,

כוח לא יכריע את המלחמה.

אי אפשר להכריע את המלחמה הזאת, כי היא נכפית עלינו משמיים.

אותם אנשים ישבו מסביבנו במשך כמה שנים בשקט גמור.

בשקט גמור.

כשהשם החליט להדליק, הדליק.

מתי זה נדלק, אתם זוכרים? התחילה האינתיפאדה ארבע שעות לפני ראש השנה תש״ס.

מה אמרנו לפני תש״ס?

ששנת תש״ס היא שנה שמסוגלת לביאת גואל צדק.

ואם לא ינצלו את תש״ס, שהיא כתובה בספרים כשנה מסוגלת,

אז יהיה קטרוג על ישראל, ויכול להיות כמו גזרות ת״ח ת״ט בשנים ת״ח ת״ט, שהיו גזרות ופוגרומים כנגד היהודים בטבח יהודים.

הקדוש ברוך הוא חיכה עד סוף תש״ס,

ארבע שעות לפני כניסת ראש השנה.

החדש,

פרצה האינתיפאדה.

אחרי ההכרזה המפורסמת של ברק,

מהפכה חילונית.

הקדוש ברוך הוא אמר, רק רגע, עד איפה?

לאן? כמה?

אבא זורק ילד משולחנו,

מחכה שאחרי כמה דקות ידפוק בדלת.

אחרי יום-יומיים הגאווה תרד, יחזור ויגיד אבא, קר לי בחוץ, אני רוצה להיכנס.

שבוע,

שנה,

שנתיים,

ואנחנו 100 שנה, 200, 300, 500, 1,000 שנה,

אלפיים שנה, אלפיים שנה, אלפיים וחמש מאות שנה, לא דופקים לו כלום.

הקדוש ברוך הוא אומר,

זרקתי אתכם לגלות כעונש, תתעוררו, תבינו שבין הגויים אתם מטלטלים, הם עושים עליכם גזרות, כל פעם פוגרומים.

אולי תקראו לי, אולי תגידו, אבא, די, די, אנחנו חוזרים לבית אבא, רוצים לחסות בצלך, אולי?

שום דבר.

שום דבר.

עושים מהגלות?

אמריקה.

איפה אתם חייבים?

בסן פרנסיסקו.

מה הוא יגיד? קריית שמונה?

ב-LA, ב-LA, וואי וואי.

לא מתאים לו קריית שמונה.

זה המצב, את הגלות עשו אמריקה, עשו אירופה.

הקדוש ברוך הוא אומר, טוב,

הזמן הגיע,

כמו שהקדוש ברוך הוא ביציאת מצרים דחק את הקץ, דחק את הקץ,

ראה שעם ישראל הולכים להיכנס לשער החמישים של הטומאה ואחר כך חלילה לא יוכלו לצאת ממנו. מה עשה?

הגביר את השעבוד

על ידי המצרים, המצרים שעבדו את ישראל,

שעבדו אותם, והקדוש ברוך הוא החשיב להם את הכפלת השעבוד לקיצור ימים.

וממילא דחק את הקץ, ואז יצאו בני ישראל אחרי 210 שנה במקום 430 שנה, כפי הגזרה המקורית,

ויצאו ממצרים, וקיבלו את התורה במעמד הר סיני, וזכו אפילו שתיפסק זוהמתו של הנחש, וחזרו למדרגת הדם הראשון לפני החטא,

עד שעשו את העגל ונפלו עוד פעם.

אבל גם עכשיו הקדוש ברוך הוא מעורר אותנו, ורוצה שאנחנו ניגאל, והגיע הזמן,

אז הוא נותן לנו רמזים ואיתותים ועוד ועוד, ואף אחד לא מבין.

אף אחד לא מבין. זה כמו שמשה נותן.

מה?

ניגאל בתקופה של משה נותן.

ניגאל בתקופה של משה רבנו?

בסדר, בעזרת השם.

אנחנו מחכים למשה רבנו. אני גם מחכה לו, כן.

דוד המלך, 49 שער לתומה, משה רבנו 50 שער לתומה.

אני נחכה לגאולה של משה רבנו. איך נחכה לו? איפה? קריית שמונה בצומת? איפה נחכה לו?

צריך לעשות משהו.

ובכן,

הקדוש ברוך הוא מעורר אותנו שנשוב אליו.

שובו אליי, ואשובה אליכם.

זה הרעיון בקצרה.

לכן אנחנו נמצאים במצב שבו אנחנו נמצאים. לא יהיה פתרון, לא מדיני, לא אסטרטגי, לא טקטי. שום דבר לא יהיה. שום דבר לא יהיה.

כל העולם הולך להסתבך

מיום ליום.

ההכרזה של בוש להילחם בטרור תעורר קיצונים מכל העולם, ומדינות שלא יסכימו ויתאחדו ביחד,

וכל העולם ייגרר למלחמה בין-לאומית.

אבל איפה אנחנו בתמונה?

כמובן שאנחנו המוקד. בלי ישראל אין כלום.

וכמו שהם השתמשו בברית הצפונית באפגניסטן,

ככה הם ישתמשו בנו במזרח התיכון בשביל לעשות להם את העבודה.

הם יהיו עם שלט מרחוק ויגידו לנו ככה, יפה, לא יפה, קצת תחזור, תלך, כן?

אנחנו נעשה את העבודה.

הסיבוך יהיה כמובן אנחנו, ההאשמות אנחנו.

וזה מה שכתוב, זה מה שיתגלגל.

זה יהיה גוג ומגוג.

אנחנו נהיה מוקד.

והיום אנחנו רואים דברים שלא ראינו לפני כמה שנים.

יש כאלה שראו, אבל יש כאלה שעצמו אין.

בוועידת דרבן ראינו שקיבלנו דורבה,

94 מדינות נגדנו.

בג'נבה ראינו שאמרו 116 מדינות שאנחנו עוברים על אמנת ג'נבה פה ביחס שלנו לפלסטינים.

רק ארצות הברית ועוד שש מדינות זמניות כרגע נתנו,

את היד איתנו,

וגם זה ירד.

גם זה ירד. אתם רואים כמה זמן לקח לשכנע את האמריקאים

שתיבת נוח שנתפסה,

ולא היה בה נוח

ובני משפחתו שם,

לא היו צדיקים.

היו שם רשעים שרצו להביא לפה נשק

בשביל להפציץ את האוכלוסייה הישראלית.

תיבת נוח זאת מבשרת את המבול שעומד לבוא, ולא את ההפך.

אבל ראיתם, האמריקאים לא רצו לקנות את הסיפור, למה לאינטרסים שלהם הנוכחיים לא היה מתאים להגיד שערפאת שותף בזה ושאיראן מסובכת.

הרי הם לקחו את איראן להיות קואליציה נגד הטרור.

איראן ממציאה את הטרור העולמי בקואליציה נגד הטרור. ישראל מחוץ לקואליציה.

ישראל מחוץ.

איראן, סוריה, חיזבאללה, כולם חזרו אחריהם, שיהיו בקואליציה.

משהו עולמי.

משהו עולמי.

בשביל האינטרסים, בשביל האינטרסים של האמריקאים,

מתאים להם הכול.

מתאים להם הכול.

יהודים יקרים,

אין לנו שום ידיד

ושום אדם,

בשום עם, בשום לשון שאפשר לסמוך עליו.

עם ישראל סמך במשך הדורות על הרבה עמים ואכל אותה.

אשור לא יושיענו.

מצרים, קנה רצוץ.

כל המדינות, כל האומות שהיו סביבנו במשך כל הדורות,

הכזיבו.

רק אחד תמיד עמד לימיננו,

שבכל דור ודור עומדים עלינו לכללותינו,

והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם.

3,300 שנה,

כל שנה זה סיפור בפני עצמו.

ואנחנו לא לומדים ולא מבינים. לא יעזור אף אחד.

מדינות ואומות משתנות, אישים משתנים ומתחלפים,

אבל אחד לא משתנה. אני השם לא שניתי.

אני המושיע, אני הגואל, אני המציל, ורק אני.

אז למה אנחנו צריכים את כל אלה שהם בעצמם,

אין להם עזרה?

אומר הקדוש ברוך הוא, על מי אתם סומכים?

על ארצות הברית?

אתם סומכים על ארצות הברית?

תראו מה תימני אחד עשה להם.

העסיק אותם, שינה להם את כל הפאזה של המחשבה.

הרס להם את הכלכלה. תראו מה עשה להם.

ועכשיו מה מעניין אותם המזרח התיכון? כשהם יצאו למלחמה במשך חודשיים הם לא רצו לדבר מאיתנו.

צעקו רק על שרון, תצא מהשטחים, תצא מהשטחים, תצא, תצא. למה? מפריע להם.

מפריע להם.

האינטרס שלהם קודם לכול. הם יודעים את ההלכה היהודית. חייך קודמין.

אין על מי לסמוך.

יש רק אחד, אבינו שבשמיים, בשביל לסמוך עליו,

הקדוש ברוך הוא אומר, אם בחוקותי תלכו ושכבתם ואין מחריד וחרב לא תעבור בארצכם, אל תפחדו, אני אדאג.

שום דבר, שום דבר

כמו שאני הבטחתי וקיימתי במשך אלפי שנים,

מה היה?

אני אמרתי,

איש לא יחמוד את ארצך בעלותך לראות את פני ה' אלוקיך, שלוש רגלים בשנה?

אני אמרתי, אומר הקדוש ברוך הוא, כשאתם תעלו לרגל,

כל הזכרים,

שבעה ימים בפסח, שבעה ימים בסוכות,

הבטחתי שאיש לא יחמוד את ארצך,

אף אחד לא ייכנס ויכבוש את ארצך.

הבטחתי או לא הבטחתי?

כ-1,200 שנה היו בתי מקדש עם המשכנים.

שלוש פעמים רגלים?

זאת אומרת, לפחות 3,600 פעם

יכלו העמים הסובבים ומקיפים אותנו, האויבים שלנו, שידעו שעם ישראל הולכים כרגע

שבוע ימים לירושלים לפחות.

ידעו או לא ידעו? ידעו.

למה אף פעם לא חמד איש את ארצך?

כי אני הבטחתי, לא יחמוד.

3,600 פעם, זה מספיק בשביל להבין שהקדוש ברוך הוא רציני ועומד בהבטחתו.

מי שמח על הקדוש ברוך הוא? חזקיה המלך.

חזקיה המלך היה צדיק גמור.

צדיק גמור שהפך את כל עם ישראל ליודעי תורה.

לקח חרב, נעץ אותה בבית המדרש, אמר מי שלא ייכנס ללמוד יידקר בחרב. תוך שלוש שנים בדקו בכל ארץ ישראל, כולם יודעים תורה מקטן מעט גדול.

סנחריב הקיף את ירושלים עם צבאות עולם, מיליונים מסביב לירושלים.

חזקיה בפנים,

כל האסטרטגים והמבינים הגדולים,

שלום עכשיו ומרצ, באים אליו ואומרים לו, תשמע,

תן תנאי כניעה.

אוי ואבוי, מה יעשו לנו?

ישחטו אותנו.

אין לנו צבא להעמיד מולם.

הוא אומר, אל תדאגו.

סנחריב,

מעלה מישהו על החומה,

מסתכל, רואה ירושלים,

חומות אדירות, אבל בפנים זה קטן. מכירים את ירושלים העתיקה? זה הכול, זה קטן.

שם עולמי, כל העולם מזדעזע, יודע ירושלים, הבצורה.

מה זה קטן?

הוא מחפש שם טנקים, מטוסים, אין סוסים, אין סוסים.

אז הוא אומר, מה זה בושה להילחם נגד עם כזה?

אין להם סוסים אפילו. מה יגידו? סנחריב.

כבש את העולם, הגיע לירושלים,

קבע שאנשים שלהם סוסים,

אז הוא תורם לחזקיה המלך אלפיים סוסים,

שיהיה fair fight.

אבל לחזקיה המלך אין אלפיים רוחמים.

אין אלפיים רוחמים.

חזקיה בליל פסח

אומר לכל העם,

אנחנו נקרא את האגדה של פסח.

הלילה הזה הוא ליל שימורים,

ליל המשומר.

הלילה הזה אין מזיקין, לא לדאוג.

נגיד תהלל, נשתה ארבע כוסות, ארבע כוסות של גאולה,

נשאיר כוס אחד לאליהו הנביא,

Don't worry, רבי שמעון ומשה רבנו.

ובעזרת השם יתברך,

כולם יושבים

באותו לילה,

הקדוש ברוך הוא אומר למלאך גבריאל,

גבריאל, לאן אתה הולך?

אז גבריאל המלאך אומר,

לטפל באילנות.

הוא אומר, על הדרך,

פשוט מגלך על מחנה סנחריב.

מגל קטן, פשוט.

הוא אומר, על הדרך,

פשוט מגלך על מחנה סנחריב.

מגל קטן, פשוט.

כתוב,

בלילה ההוא ירד מלאך השם והיכה במחנה סנחריב 185 אלף ראשי גייסות.

מיליונים בני אדם הוכו ומתו,

בגרים מתים

סביב ירושלים.

את הניצולים ניתן היה לזכור על יד אחת.

אם אנחנו היינו קמים

יום אחרי

הקפה כזאת ורואים את כולם בגרים, מה היינו אומרים?

וירוס.

זה רק מלאך אלוקים עם מגל.

לקדוש ברוך הוא יש בעיה?

על מה שמך חזקיה המלך? אתם יודעים?

הוא ידע שהקדוש ברוך הוא אמת ותורתו אמת.

הוא אמר, אני קיימתי את ההסכם. מה כתוב בהסכם? אם בחוקותיי תלכו ושכבתם ואין מחריד וחרב לא תעבור בארצכם,

אם בחוקותיי תלכו, אני עשיתי שכולם הולכים בחוקות התורה. הנה,

אין בן אדם אחד שלא מקיים תורה ומצוות,

וראוי היה להיות חזקיה מלך המשיח.

הנה, זה המצב.

עכשיו אני עשיתי את חלקי בהסכם.

הקדוש ברוך הוא צריך לעשות את חלקו בהסכם.

אתה תדאג שחרב לא תעבור בארצנו. וככה היה.

הקדוש ברוך הוא מקיים הסכמים,

אבל גם אנחנו צריכים.

אבל אם אנחנו משקרים,

ואנחנו קוראים לעצמנו עם הנבחר,

ואנחנו הבאנו את התורה לעולם,

ואנחנו הבנים של הקדוש ברוך הוא,

ואם אנחנו המייצגים ועושים כאלה בושות, כאלה פדיחות לעיני כל העולם,

ומחזרי אחרי האומות,

ולומדים מהם את תרבותם, ממנהגותיהם, ופוסלים את שלנו,

מבזים את היקר לנו,

קוראים לזה פרימיטיבי,

ולוקחים את תרבות הגויים ועושים מזה אור ונר שלפיו נלך,

מורדים במה שהקדוש ברוך הוא נתן לנו והעניק לנו.

אז מה אתם רוצים שהקדוש ברוך הוא ישב,

ויגיד, הנה חילול השם,

חילול השם,

כולם אומרים, מן העם הנבחר, אין פסו מן הארץ,

שלום.

הקדוש ברוך הוא דופק ואומר, רבותיי, זהו, המשחק נגמר,

אנחנו בשלב הסופי,

שימו לב, אזעקה.

אתם יודעים שאצלנו החרדים

יש אזעקה.

בליל שבת, לפני שנכנסת לשבת, יש שלוש פעמים אזעקה.

הכנה,

והכנה לפני האחרונה,

והודעה אחרונה.

מודיעין, רבותיי, שבת נכנסת.

אנחנו גם כן מקבלים אזעקות.

כל דודי דופק.

וצריכים לשמוע את הדפיקות ולהבין למה יש את זה.

אם נבין,

נחזור לאבינו שבשמיים ניצלנו.

לא.

המצב רק ילך ויחריף, הרבה יותר גרוע. אתם, אין לכם מושג אפילו מה אנחנו מדברים.

ואני אגיד לכם רק מה,

מה בתוכנית?

לערפאת יש 80,000 נושאי נשק.

80,000. חוץ מהתנזים,

החזית העממית,

חוץ מהחמאס, חומוס וטחינה,

חוץ מכל הארגונים שקמים חדשים לבקרים עם שמות חדשים ומחודשים.

כל אלה מוכנים להוראה שלו.

עכשיו, הוא הולך להפסיד.

מה הוא יעשה?

מה אתם חושבים שהוא יעשה?

הוא יגיד, אוטרוב אל-יהוד, יאללה.

מה יש לו להפסיד? טנקים מול הראש שלו.

מה יש לו להפסיד?

לדעתי, הוא כבר הכין צבא שבצבא כתוב בדיוק מה הוא מבקש.

הוא לא רוצה להיכנע.

אתם יודעים איזה בושה? אחרי כל מה שהוא השיג,

בסוף הוא נכנע?

או שיעצרו אותו הישראלים?

או שהוא ימות על ידי זה שיירו בו? יחסלו אותו?

זה בושה בשבילו. אז כל מה שהוא עבד כל הזמן להירשם בהיסטוריה,

אז הוא יירשם כמפסידן.

הוא מעדיף להיות שהיד.

רסק ערפאת.

הוא מעדיף.

למה?

יזכרו אותו ככה.

ואשתו עזבה אותו, אתם יודעים, הלכה עם עשיר לבנוני.

אז עכשיו הוא לבד.

והם מבטיחים להם 70 נשים בגן עדן,

מי שמת ככה ונהיה רסק.

אז הוא אומר, מה יש לי לחפש פה?

סגור ברמאללה בלול.

הוא הולך לגן עדן, ככה הוא חושב.

טוב, זה המחשבות שלו, אבל אנחנו עלולים לסבול מזה.

לנו יש רק פתרון אחד.

יהיה ערפאת או לא יהיה ערפאת.

יהיה מרואן ברגותי או לא יהיה?

יהיה מישהו אחר, זה לא מעניין אותנו.

אנחנו צריכים לדעת.

מה שנגזר עלינו זה לא בגללם, זה בגללנו.

איך אמר יונה הנביא,

כשהייתה סערה והאונייה חישבה לשמר? אמר, בשלי סער.

הסערה בים, לא בגלל עובדי עבודה זרה שיש פה שמאמינים בפסלים, הם נשקים אותם. לא בגללם.

בגללי.

תלה את זה בעצמו.

גם אנחנו צריכים להבין.

עם ישראל היום, שיושב פה בציון,

ממרא את פיו של הקדוש ברוך הוא, ובגדול.

נכון שיש מיליון חוזרים בתשובה,

נכון שיש התעוררות, אבל זה הסימן שמורה שאנחנו בסוף.

כי כתוב, ובא לציון גואל, הוא שווה פשע ביעקב, נאום השם. הפוך.

זה מראה שאכן אנחנו בסוף, כי יש שווה פשע ביעקב.

מתי יבוא לציון גואל?

שיהיו שווה פשע.

כתוב, מתי זה עקבו של משיח שהוא יופיע? מתי?

כשחוצפה ישגה, כשהיוקר יאמיר,

כשהגפן תיתן פרייה, מחיר היין רב,

המלכות תיהפך למינות לכפירה, בית ועד יהפך לזנות,

חכמת סופרים תשרח,

יראה חטא ימאסו, ישנאו את הדתיים והחרדים.

בן קם באביב,

בת באימה,

כלה בחמותה, אויבי איש אנשי ביתו,

נערים פני זקנים ילבינו,

זקנים מפני נערים יעמודו,

פני הדור כפני הכלב, המנהיגים כמו כלב שמסתכל אחרי העגלון לראות לאן הוא פונה כדי לרוץ לפניו.

ועל מה יש לנו לשען? על אבינו שבשמיים. זה נאמר לפני אלפיים שנה,

בסוף מסכת סוטה במשנה,

נאמר הדבר הזה.

מה יהיו הסימנים? בעוד סימן,

כשיבוא בן דוד,

תכלה פרוטה מן הכיס.

היום רואים איך קלטה פרוטה מן הכיס.

עניות, מה שלא שמענו באחוזים כאלה פה, בארץ ישראל המתקדמת.

מה קרה?

זה המצב, אנחנו, יש לנו את כל הסימנים, גם התאריך.

התאריך,

5762. אני אסביר לכם איך הולך התאריך.

הקדוש ברוך הוא ברא את עולמו בשישה ימים בשביעי שבת,

כנגד זה יהיה אימות עולם.

כתוב, אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבור. כביכול, יומו של הקדוש ברוך הוא, אלף שנים.

כל יום בבריאה, אלף שנים.

עברנו 5,000, זאת אומרת, יום ראשון, שני, שלישי, רביעי, חמישי, עברו. 5,000 עברו.

נכנסנו ליום השישי.

כמה אנחנו ביום השישי?

762. ביממה יש ארבע פעמים שש שעות, נכון?

24 שעות, ארבע פעמים שש, נכון?

מתחילים 6 בבוקר,

עד הצהריים,

מהצהריים עד הערב,

מהערב עד חצות ומחצות עד הבוקר, נכון?

אצל היהודים מתי זה מתחיל?

לא מהבוקר, מבערב, נכון?

ערב שבת זה שבת, נכון? ליל שבת זה שבת.

מוצאי שבת זה כבר יום ראשון, נכון? לא מחצות כמו אצל הנוצרים.

אצלנו זה מתחיל מצאת הכוכבים, נכון?

ביום ערב, ביום בוקר, יום אחד.

אז שימו לב,

שש שעות, ועוד שש שעות, ועוד שש שעות,

כמה זה?

18. אבל זה שלושת רבעי היממה, נכון?

אלף שנים,

כמה זה ארבעה רבעים?

250 שנה כל רבע, נכון?

762, כמה זה?

שלושה רבעים,

ועברנו עוד?

ב-12 שנה, נכון?

זאת אומרת, אנחנו היום בחצות של יום שישי,

ונכנסנו כבר להארת שבת.

מחצות יום שישי כבר יש הארת שבת.

אז אנחנו נמצאים כבר היום בהארת שבת.

אלף שביעי זה ימות משיח.

וכיוון שאנחנו מקבלים את השבת לפני הזמן,

ולא בצאת הכוכבים כמובן,

ומוסיפים לפני השקיעה עוד 20 דקות,

40 דקות בירושלים.

הקדוש ברוך הוא עתיד להקדים גם לפני.

עכשיו אנחנו נמצאים בזמן,

גם גיל העולם, גם הנבואות שנאמרו,

גם מה שחכמים אמרו, הכול, אנחנו נמצאים בזמן. לכן,

כל דודי דופק, פתחי לי, אחותי, רעייתי, יונתי, תממתי.

עכשיו זה תלוי בנו.

שלא נגיד אחר כך לא ידענו, לא אמרו לנו.

זה המצב.

שום דבר לא יעזור ויושיע חוץ מזה שנתקרב לאבינו שבשמיים.

שאלות למי שיש, בבקשה.

אם היה נותן שרון דרשה כזאת בכנסת,

היה נגמר כל הסיפור.

כן.

שמעתי כל מיני קלטות של הרב,

ואתה בעצם ספק או שבעצם לא הבנתי כמו שצריך. כלומר,

רציתי לדעת בדיוק

מה העמדה של הרב כלפי הציונות.

כן?

אני מסתכל על מדינת ישראל כמו צמחת ראשית גאולותינו, כן?

כאילו, רציתי לדעת בקיצור מה העמדה שלך. סליחה.

ובכן, לי אין עמדה בנוגע לציונות. לציונות יש עמדה בנוגע אליי.

הציונות לא רצתה שאני אהיה פה בארץ ישראל.

מה פירוש? לא אני פיזית,

אבל איך שאני נראה,

איך שאני מאמין, מה שאני מקיים, הציונות לא רצתה.

הציונות לא קמה בשביל שתהיה פה ראשית צמיחת גאולתנו,

אלא סוף וסיום של קיומנו הרוחני, הדתי, הלאומי, המקורי, האותנטי,

מלפני 3,300 שנה, ממעמד הר סיני.

המדינה קמה בשביל שתהיה פה מדינה חילונית,

חילונית,

על פי

המערב ואירופה.

זה מה שהיא רצתה, זה מה שהיא מקיימת כרגע.

לכן יש רדיפה סביב אלה שהם דתיים.

השיטות לא השתנו לפני קום המדינה ולאחר קום המדינה.

הכול אותו דבר, רק הסיסמאות השתנו.

שום דבר לא השתנה.

בהתחלה,

כשהיו הציונים הראשונים,

אז נתחברו שלושה גופים.

האורתודוקסים,

וגדולי האורתודוקסים, החכמים הגדולים,

המזרחי ורבניהם,

והציונים החילונים.

כשהחרדים הבינו בדיוק אחרי מפגש אחד מה כוונתו של הרצל

ברעיון שלו,

ועוזרו מקס נורדאו,

הם פרשו והבינו את המזימה, יצאו מהתמונה.

המזרחי נשארו,

כי אהבת ארץ ישראל ולעלות לארץ ישראל ולציון וליישב את הארץ וכו', זה משך אותם מאוד מאוד.

והיו להם רבנים

שאהבת ארץ ישראל,

בסוף-סוף החזון שהתגשם, רצו מאוד ללכת.

יש לי ספר שנקרא שפתי שנים,

שיש בו כיתוב של מכתבים שנשלחו

לאותם רבנים,

על ידי 300 גדולי ישראל,

להגיד להם את המזימה שיש בעצם,

זה לא עזר.

ובכל אופן, הם עלו לפה. מה הייתה המטרה של המזרחי? לגרום

לגישור בין הכתבים.

המזרחי נכשל.

יש היום גשר חד-צדדי שיורדים ולא עולים ממנו.

לעומת זאת,

היום החרדים ששוברים תורה ומצוות

ומנסים לשמור קלה כבחמורה,

דווקא הם מצליחים להחזיר בתשובה

את הציבור ולהפוך אותם לחרדים

בלא פרווה.

הציונות נשמעת היום בכל מקום ומקום.

יש קיצונים שבציונות ויש פחות.

יש כאלה שאוהבים את ארץ ישראל וגם כן מוכנים שתהיה פה דת.

אבל דת,

דת שלא מפריעה לקיום המדינה ולשנות את אורחותיה.

אבל יש כאלה שהם קיצוניים לגמרי, שהם לא מסוגלים לסבול את זה.

לא מסוגלים לסבול, לא רק את זה, עוד דברים אחרים.

ושלשום

הראו לי פה קטע,

דוגמה קיצונית, כן?

אבל דוגמה.

טומי לפיד

שמע שיר מזרחי בגל״צ ואמר,

טול כרם כבשה אותנו ולא להפך.

אתה שומע?

תוכניתו של רזי ברקאי, מה בוער?

הועלה לפיד על הקו כדי להתראיין בנושא שינוי שיטת הבחירות.

בעודו ממתין

הוא שמע שיר מזרחי כבד.

כשפנה אליו ברקאי ואמר לו,

טומי לפיד אינסטינקטיבית, כששומעים את השיר הזה נראה לי שטול כרם כבשה אותנו ולא אנחנו כבשנו את טול כרם.

מה זה השנאה הזאת? יש תרבות מזרחית.

מה זה משנה מאיזה מקום היא הגיעה?

אתה לא אוהב שירים מזרחיים, בסדר.

אחרים לא אוהבים שירים פולניים.

אחד רוצה וגנר, השני לא מסוגל לסבול וגנר.

כל אחד.

אבל להגיד שזה טול כרם?

אתה אומר על שירה מזרחית שאנשים מפייטים, אומרים, שרים,

ככה אתה מדבר? מה, מה?

הוא קיצוני,

אבל לקיצוני הזה יש שישה מנדטים.

ויש עוד קיצוני אחד, יוסי שריד, יש לו עשרה מנדטים.

וזה חבילה.

ומפלגת העבודה,

אז יש בהם כאלה וכאלה. יש כאלה שהם יותר שקטים בנושאי דת, ככה, פחות או יותר, נותנים לצעקנים לעשות את העבודה. הם רק מצביעים שמסכימים איתם.

בליכוד המצב לא יותר טוב. לא יותר טוב, רק מה? תמיד צריכים. הרי רוב הליכוד זה מזרחיים, צריכים אותם.

אז אי אפשר לפגוע בהם, אתה מבין, כל כך, אבל מסדרים את הדברים ככה וככה.

בסך הכללי המדינה הזאת

קמה בשביל שתהיה מערבית. קולוניה של ארצות הברית.

כשרוצים פה משהו, מצלצלים לבוש, שואלים מה לעשות.

בלי הסכמה של בוש, לא זזים דברים.

בלי הסכמה של קלינטון,

לא זזים דברים.

זה אתה צריך להבין ולדעת.

עכשיו, כמובן שהכול בא בכיסויים.

מה הכיסויים?

סחטנים, נמאס לנו לפרנס אתכם, משתמטים, פרזיטים,

עלוקות, שופטי בית המשפט קראו לחרדים כנים,

כל מיני, חילונים, חילונים, אני לא מדבר על דתי-לאומי.

אז הסברתי, דתי-לאומי, אמרתי, דתי-לאומי זה חבר'ה שהאמינו בחזון הציוני וחשבו שהכוונה זה כמו שהם מתכוונים,

אבל לא הבינו מה התכוונו הציונים, והיום אנחנו רואים.

עכשיו,

בשביל להראות לך את זה,

אתה בדיוק שואל את השאלה שאנחנו עומדים

להוציא סרט

של 90 דקות שנקרא חרצל והציונות.

יש לי פה חמש דקות, אני אראה לך.

אני חושב שאחרי חמש דקות אתה תזדעזע, אני לא אשם.

אבל זו האמת מקצתה, מקצתה.

זה סרט דוקומנטרי שבמשך שנה וחצי אספו את החומר וערכו אותו.

יש פה דברים חדשים שלא נראו ולא שזפה אותם עין.

אבל אתה צריך להבין, זוהי האמת מפיהם ומכתבם,

מה הם התכוונו.

הציונים?

דתיים.

לא הדתיים. הציונים שרצו ציונות, להביא את כולם לכאן. אבל למה להביא לא את כולם?

את כולם שהם רצו.

חלק הם לא רצו,

חלק נכבד לא רצו. גם כשהייתה השואה, הם לא רצו להצילם.

לא רצו להצילם.

שימותו, שימותו בשואה, כי אנחנו לא צריכים אותם.

נשיא המדינה הראשון, ויצמן, אמר,

לא, לא, לא. הזקנים שימותו, הזקנים שימותו הם אבק אדם כלכלי ומוסרי.

שימותו.

אנחנו צריכים רק צעירים.

רכבות יצאו, לקחו מפא״י.

לא רצו לקחת מזרחי, מזרחי, ולא רצו לקחת חרדים, כלום.

ככה זה עבד.

הציונות לא רצתה, אבל התמימות והנאיביות שהייתה

למזרחי דאז,

עם הכמיהה לארץ ישראל התערבבו, ועל זה אמרו כבר חכמים.

אהבה מקלקלת את השורה.

שאוהבים מדי לא מבחינים בפגמים.

אותם אורתודוקסים שהבינו מיד, פרשו.

לכן יש את החילוק והקיטוב בין החרדים לבין זה,

כי החרדים יודעים בדיוק מה היו הכוונות.

באותם חילונים קיצוניים שהיו דאז, הציונים,

ידעו בדיוק מה יודעים החרדים.

לכן לא יכלו לסבול שהם יודעים את האמת המרה הזאת.

העבודה שלהם לא נפסקה,

היא ממשיכה, רק עם תוויות אחרות. תכף נראה.

אז לשאלתך אני חוזר שוב פעם למה שאמרתי.

לי אין שום דבר נגד הציונות,

אבל הציונות יש נגדי,

ולדומים לי.

יכול להיות שזה חלק חילוני, אבל לפחות ישראל הכי מבאסק, כאילו, זה קורה גם חלק של...

אני מסכים שכל ישראל אחים, אבל זה לא קשור לציונות.

כל יהודי, זה גם קשור לציונות, סליחה. כל יהודי הוא אח שלי בדם, לא סתם, בדם.

כי יעקב אבינו, הנקרא ישראל, הוליד 12 בנים, שהם 12 השבטים, שהם נקראים בני ישראל.

הם ירדו למצרים בשבעים נפש,

והם יצאו ממצרים שלוש מיליון,

ואנחנו צאצאיהם. זה אותו דם ממש.

זאת אומרת,

כולנו אחים, זה נכון.

אבל אתה יודע, גם בין אחים יש סכסוכים.

בדעות, בהשקפות, בכל.

אפילו אח של הבל, שני האחים הראשונים, קין הרג את הבל.

זה לא אומר שאם אחים,

אז כבר שלום. לא.

גם בבית אצלך יכול להיות שיש לך אחים, ויש מריבות.

אחים זה נכון, עובדה.

אני רוצה שכל האחים יהיו אחים.

אני משתדל, מה שאני יכול.

אבל אני לא יכול להתכחש למציאות המרה שאני נקלע לתוכה או אחרים נקלעים לתוכה.

אי אפשר להסתיר אותה.

צריך לדבר עליה,

לנסות לפתור אותה כל זמן שמישהו מוכן גם לעמוד מנגד ולקבל

את האפשרות או היוזמה.

כן, בבקשה.

סליחה.

1893. העיתונאי תיאודור הרצל,

יהודי מלידה אבל נאמן מסור לתרבות הגרמנית,

מציע הצעה משלו לפתרון שאלת היהודים.

הוא יזמין את האפיפיור בשם אחוות הגזעים להטביל לנצרות את כל יהודי אוסטריה,

בטקס מיוחד שייערך בכנסיית סן-סטפן שבווינה.

וכך הוא כותב ביומנו.

בערך לפני שנתיים חפצתי לפתור את שאלת היהודים,

לכל הפחות באוסטריה,

בעזרת הכנסייה הקתולית.

ביקשתי להבטיח לעצמי בראשונה את עזרת נסיכי הכנסייה באוסטריה ולהשיג על ידיהם ראיון אצל האפיפיור כדי להגיד לו

עזור לנו מפני האנטישמים ואני מחולל תנועה כבירה בין היהודים

שיעברו באופן חופשי וגאה לנצרות.

עדות לכך שהרצל היה קיצוני בהתבוללותו,

ניתן לראות בעובדה שאת בנו האנס לא טרח כלל להכניס בבריתו של אברהם אבינו.

בדעה זו גלומים רעיונות אנטישמיים המציירים את היהודים כנושאי הרע,

ולעומתם הגויים שיא התואר והשלמות.

כך למשל כתב במאמרו בדויצצייטום,

היהודים העשירים שולטים על העולם.

בידם גורל ממשלות ומדינות.

הם מגרים ממשלות זו בזו,

ועל פקודתם ממשלות עושות שלום.

מתי שהיהודים העשירים מנגנים,

העמים והמושלים מרקדים.

בין כך ובין כך הם מתעשרים.

הרצל מספק תימוכין ולגיטימציה לרדיפה האנטישמית ואף מעודד אותה.

רעיון מצוין עולה בליבי למשוך אנטישמים ישרים ולעסותם מחסלי הרכוש היהודי.

רעיון מצוין עולה בליבי למשוך אנטישמים ישרים ולעסותם מחסלי הרכוש היהודי.

מי אתה חושב היה יכול להגיד דבר כזה? היטלר.

הנה נאמר לך שהרצל אמר את זה.

זה מתוך האמנים שלו.

אז חבל, אז הרצל היה אנטישמי, הרצל היה אנטישמי,

האנטישמי, היה אנטישמי.

בשנת 1894 הואשם קצין יהודי בכיר בצבא צרפת בבגידה.

שמו של הקצין, אלפרד דרייפוס.

האנטישמיות הסמויה, שרחשה מתחת לפני השטח,

פרצה החוצה.

מחול השדים האנטישמי החל שוב.

רק אז השתכנע הרצל שפתרון ההתבוללות אינו מעשי, וכי העולם הנוצרי, שאותו חיבב כל כך,

אינו מוכן לפתוח זרועותיו

בפני יהודים כמותו.

רק אז הפנה מרצו ונרתם להתווית הרעיון של

מדינה ליהודים ולמשנתו הציונית אותה ניסח באלטנוילנד.

אבל גם אז המניע לציונותו של הרצל לא צמח מתוך אהבה ודאגה ליהודים,

אלא מאי-הנוחות שאלה גורמים ליהודים גויים נאורים כדוגמתו.

המדינה של הרצל היא מדינה אירופית לגמרי.

היא בעצם אירופה. אין מדינה אירופית כזאת.

זה האוטופיה של אירופה.

פה תהיה מדינה שתאחד את כל אירופה ויהיה בה גם אופרה איטלקית וגם אופרה גרמנית וגם אופרה בלגיטה, הכל יהיה פה, כן?

וכולם יהיו חמודים ונחמדים,

והערבים יגידו לכל הזמן ליהודים תודה שבאתם, תודה שבאתם שהבאתם לנו את הפאר של המערב.

התנועה הציונית הייתה תנועה חילונית.

היא נתנה הגדרה חילונית לזהותו של היהודי. היהודי הוא עם,

כמו כל העמים באירופה.

הציונות נובעת מתוך התנועה הלאומית באירופה,

ואין לה בעצם מקום לחרדים בתוכה.

תנועת ההשכלה שהרצל ושאר מנהיגי הציונות צמחו מתוכה,

דגלה בהתמזגות עם הגויים ועם תרבותם,

בפריקת עול התורה והמצוות ובביתור על מוסריות הדת המבדילה בינם לבין שכניהם.

היו אלה המנהיגים, כמו מנדלסון בתקופת ההשכלה,

שהפיצו את האמרה,

היה יהודי בביתך ואדם בצאתך.

יוסף חיים ברנר,

סופר ואיש רוח בהנהגה הציונית,

שבכתיבתו השפיע יותר מכל סופר אחר על פועלי ארץ ישראל,

כתב ב-1919.

אופיינו הלאומי פסול מימות עולם ועד הנה.

מעולם לא היינו אומה יוצרת,

תמיד חיינו חיי צוענים וכלבים.

מה אתם רוצים מהאנטישמים?

מדוע לא טובו להבין את המובן מאליו,

את חזון השנאה והבוז לישראל?

היהודים הם צוענים,

זוהמה,

רפש וניבול, ביצה סרוחה,

לא אדם, כלבים פצועים.

כשאתה קורא את הדברים שהציונים הראשונים כתבו,

אלה דברים שנשמעים לפנים כמעט אנטישמיים.

מורכבת הציונות סכנות מכל צבאים.

זאב ז'בוטינסקי,

אבי תנועת הרוויזיוניסטים,

כתב בעיתון הארץ ב-1919.

בבית הלאומי נכריז על אותם יהודים שלא יסירו מעליהם את חלד הגלות,

ויסרבו לגלח את הזקן ואת הפאות כעל אזרחים ממדרגה שנייה.

לא ניתן להם זכות בחירה.

דוד בן-גוריון,

מקים המדינה ומנהיגה שנים רבות.

הגלויות המתחסלות והמתכנסות בישראל אינן מהוות עדיין עם,

אלא ערב רב ואבק אדם,

ללא לשון, ללא חינוך, ללא שורשים.

הפיכת אבק אדם לאומה תרבותית היא מלאכה לא קלה.

מדברי חיים ויצמן,

מנהיג התנועה הציונית והנשיא הראשון של מדינת ישראל,

1937. תקוותם של שישה מיליון יהודים מרוכזת על עלייה מתהומות הטרגדיה.

אני רוצה להציל שני מיליון נוער.

הזקנים יאבדו הם ויחכו לגורלם.

הם אבק אדם כלכלי ומוסרי בעולם אכזר.

רק ענף הנוער יישאר.

הזקנים צריכים לעמוד בכך ולהשלים עם כך.

דוד בן-גוריון,

אם אדע שאפשר להציל את כל ילדי גרמניה על ידי העברתם לאנגליה,

ורק מחציתם על ידי העברתם לארץ ישראל,

אני אבחר בדבר השני.

מקרה נוסף שיעזור לנו להבין בצורה יסודית את יחסה של הציונות כלפי הצלת יהודים,

נוכל למצוא בתקופת מלחמת העולם השנייה.

ב-25 באפריל 1944,

בשיאה של המלחמה,

קרא אייכמן ליואל ברנד,

ציוני,

איש ועד ההצלה בגודפסט,

הונגריה,

למשרדו, ואמר לו

אתה יודע מי אני. אתה יודע מי אני. אתה יודע מי אני.

ההוראות היו להביא רק בחורים שמזוהים בתנועת העבודה,

מפאי של אז.

היו שליחות להציל יהודים,

והם בחרו רק איזה יהודים כן ואיזה יהודים לא.

סלקציה.

קראנו לזה סלקציה.

מה אירע ליהודים כאשר עיצבו הציונים סוף סוף ממשלה משלהם בישראל?

מה אירע להם ליהודים כאשר הפכו לפוליטיקאים יהודים?

מה אירע לרחמים, רגש הכבוד, אהבת האחים,

האחווה והערבות ההדדית,

אשר אלפיים שנות אנטישמיות לא יכלו לעקור מהנשמה היהודית.

כן, זה רק חמש דקות.

יש תשעים דקות, שמה שתראו שם יזעזע אתכם. לא תאמינו שהעם הזה עבר את זה על ידי יהודים.

אבל מה לעשות?

בספרי ההיסטוריה שאני למדתי, בבית ספר חילוני, לא לימדו אותי את זה.

לימדו רק

שחרצל אמר, אם תרצו, אין זו אגדה.

וקראו לו חוזה המדינה.

ממש במעמד של הנביאים.

חוזה נביא רואה,

חוזה המדינה.

אבל את כל הלכלוך,

איך שהוא הסתכל על אחיו, מה שהוא כתב עליהם, מה שהוא גרם ומה שהוא רצה,

זה לא לימדו אותנו.

כל הרחובות, אין מקום שלא כתוב שם של בית ספר או רחוב,

ברנר,

סוקולוב,

כל השמות האלה ידועים, ז'בוטינסקי, אין עיר, אין מקום.

אחרי שתראו מה הם אמרו עלינו,

מה הם חשבו עלינו ומה הם עשו לנו,

אני חושב שיהיו ערים שיחליטו בסוף להוריד את השמות האלה.

אבל מה לעשות?

המדינה קמה על ידי אנשים שהחליטו איך כולם ילמדו, מה כולם ילמדו,

מה לסנן ומה לא,

על מי להדביק את התוויות,

מי לקרוא להם נאורים ומי לקרוא להם פרימיטיביים, וככה זה עובד. זאת השיטה, קוראים לה השיטה.

ככה זה עובד.

והתמימים נופלים.

כן, רגע, עכשיו הכל רע, אם אפשר לעמוד.

ארצות הובה, ארצות הובה, וארצות לכולם. תודה.

ככה כמה עניינים לגבי זה שהרב עלה מקודם.

לגבי הציונות החילונית, אז בסדר, ראינו בסרט, והדברים ידועים,

גם מה שקרה בתקופת העלייה, כשהיה דוד בן-גוריון,

מה שנקרא כור ההיתוך, מה שהיה במעברות,

שגם ההורים שלי,

ואפילו האנשים שיושבים פה כרגע, היו, יש כאלה שראו את זה בתור ילדים, יש כאלה שראו את ההורים שלהם שמגיעים עם פאות, וגזזו להם את הפאות וגילחו להם את הזקנים.

כל זה טוב ויפה, לא יפה, טוב אבל ונכון.

ועם כל זאת,

לציונות, ולציונות הדתית בפרט, יש המון הישגים, במיוחד כיום במדינה.

אם זה בצניחה אדירה של תורה ושל ישיבות בכל הארץ,

אם זה בגל של חזרה בתשובה, שאומנם הוא לא כמו גל החזרה בתשובה שהרב עומד בראשו,

הוא לא תראה את האנשים של הציונות הדתית עומדים ברמזורים ומחלקים קסטות.

כל הגישה וכל התפיסה היא שונה לחלוטין. הגישה היא מגישה של אהבה,

ואנשים באים ויושבים ולומדים תורה.

אם אני לוקח את כל נושא של ישיבות ההסדר, שזה אנשים פה בעיר מכירים, כי יש לנו ישיבה כזאת פה בעיר,

זאת אומרת שזו ישיבה שלא רק יושבים ולומדים תורה,

אלא מה שנקרא בתוך עמי אנוכי יושב,

והישיבה תורמת גם לעיר בכל תחום,

אם זה תחומי בריאות, אם זה תחום של חסדים וכל גילוי, כל דבר שצריך כדי להתמודד.

לאו דווקא פה, אני לקחתי קריית שמונה כי פה אנחנו נמצאים, את זה אני מכיר יותר,

אם זה בירוחם,

אם זה בשדרות,

אם זה עד אילת, איפה שלא נרצה, תמיד יש ישיבה וכל ישיבה משתדלת, ולפי דעתי גם מצליחה לגרום כמה שהיא יכולה בכל מקום.

הציונות הדתית זה להקים מפלגה שתשב בכנסת ותייצג את כל האוכלוסייה הדתית, ותתחשב באוכלוסייה שלא דתית ולא מאמינה,

בין אם זה טוב לי ובין אם זה רע לי.

לא קשה לקחת ועושים 17 חברי כנסת משס בכנסת ולעשות טהרם על כל דבר

ועל כל תקציב שירצו להעביר לבוא ולהפעיל לחצים ולעיים שאם זה לא יהיה אז אני לא אתמוך או דברים כאלה.

החוכמה היא להיות בתוך המדינה,

להכיר בציונות, ומתוך זה לקום ולפעול לטובת המדינה ולטובת כלל ישראל ועם ישראל.

אנשים שעלו לפה,

אם זה אחרי השואה,

יכול להיות שהם הגיעו וראו מדינה שכל קשר בין דת לבין מה שהיה אז בארץ הוא מקרי בהחלט.

נכון, אבל עובדה שמאותם אנשים שהגיעו לפה צמח לנו עם ישראל של היום,

עם ישראל של אהבת אחים,

עם ישראל שאחד אוהב את השני ואחד דואג לשירות.

אז נכון שכל אחד מאיתנו שיעמוד ויסתכל, בוודאי אם זה על הכנסת או על הממשלה,

ששם כל היצרים מתלהטים, ודאי שימצא שם חיכוכים ומריחות.

וכמו שהרב ייצג קיצוניות,

שהרב נתן את הדוגמאות של יוסי שריד וטומי לפיד,

שאני מכבד אותן בתור חברי כנסת,

עוד דבר במירכאות.

אומנם הרב, לא יודע עד כמה הרב מעריך את חבר הכנסת יוסי שריד,

אבל ישיבת ההסדר שקיימת פה בקריית שמונה היא אחד המייסדים שלה. זה דבר שלא כולם יודעים,

אבל יוסי שריד הוא אחד מהמייסדים של ישיבת ההסדר בקריית שמונה בעיר שלנו,

שתומכת לעיר שלנו ועוזרת בעיר.

זאת אומרת שגם הקיצוניות,

אל תצלם אותי בבקשה,

הקיצוניות היא דבר שהיה תמיד בעם ישראל.

סליחה,

הוא עוד רבע שעה גומר את הדרשה.

אין שום בעיה, אין שום בעיה. אם קל הרב, וזה מלבין פני חברו ברבים, וחופשיות, אני מוחל על כבודי מראש.

על כל פנים,

כל חבר כנסת, גם אם הוא קיצוני, כמו יוסי שריד או טומי לפיד,

תמיד בעם ישראל היו קיצוניים. תמיד היו קנאים. זה היה אלעזר שגינה, אומנם שם זה היה תקינה וגבורה בשביל הקדוש ברוך הוא, תמיד יש קיצוניות. וכמו שיש קיצוניות של יוסי שריד וטומי לפיד לצד אחד,

יש קיצוניות של חברי כנסת משס לצד השני. אני לא פוסל לא אותם ולא אותם, אני אוהב את טומי לפיד כמו שאני אוהב את הרב אופקרטיה ויושב בשביל השיעורים שלו כל מוצא שבת.

את שניהם אני מקבל, שנייה, שנייה. את שניהם אני מקבל, זה שניהם יהודים, שניהם אחים שלי. אומנם אחד רוצה את המדינה החילונית ואחד רוצה את המדינה הדתית.

אני אישית, בתור ביתי ובשכונה שלי ובאים שלי, לייצג את מה שאני מאמין בו. אני אהיה דתי כמה שאני יכול, אני אפיץ את זה לאנשים כמה שאני יכול.

הכול מתוך אהבה,

ויותר חשוב מאהבה, הכול מזה שאני מכבד את הזולת.

אומנם הרב לא היה פה בתחילת הערב לפני שהרב הגיע,

הקימו לנו סרט. אז נורא נורא קל, ואני עוסק בצילום, נורא קל לעשות סרט כזה של לצלם חבר'ה באוניברסיטת אוניברסיטה, לא מסביר שם שאני לא סתם יאשים,

שהרב בא להרצות, וראיתי את הקסטה במוער,

שאיזה צעקות ואיזה ביזוי תלמיד חכם היה שם.

אבל נורא קל לקחת את אותם אנשים שעומדים ברגע של כעס עומדים וצועקים ולעשות להם עם היליים ככה, והלוך וחזור והלוך וחזור, ולעשות צחוק מהם לעיני כל ישראל, ולאו דווקא בעיר הזאת, אלא לכל עיר ועיר. זו לא הרצאה ראשונה שאני מגיע אל הרב, אני נורא אוהב לשמוע את הרב.

קל מאוד לעשות את זה. יותר קשה לבנות חזרה בתשובה מתוך אהבה, מתוך הכרה בגדולה של הקדוש ברוך הוא. ואני לא מוכן לוותר על הרב אמנון יצחק,

כי הרב אמנון יצחק מסוגל להביא חזרה בתשובה מתוך אהבה, ואני מקווה שהוא יעשה את זה. תודה רבה.

תודה רבה.

תראה, יש לי 17 תשובות למה שאמרת,

אבל אז ייגמר הערב.

אז אני אגיד לך בקצרה ככה, מה שאני יכול להיזכר.

הנקודה היא ככה,

קודם כול, מה שאנחנו עושים, עושים מאהבה,

ואהבה זה לא מה שאומרים, אני עושה מאהבה, אני עושה מאהבה, אני עושה מאהבה.

אם אדם משקיע את כל ימיו

בשביל לקרב רחוקים,

בכל ממון שרק אפשר בשביל לחלק בחינם לאנשים ידע ביהדות,

אז לא צריך להגיד באהבה. משנאה לא מחלקים בחינם כל כך הרבה חומר בשביל לעטוף את האנשים בידיעות.

זה אחד.

עכשיו,

ציונות

בסדר, אתה יכול להגיד שאתה, הקו שלך הוא ציוני,

דתי, לאומי, מה שאתה רוצה.

אבל המושג ציונות נלקח בכוונה ממחזור,

מהסידור של היהודים,

כיוון שכולם ידעו, הציונים החילונים ידעו איך מושכים יהודים

מהמקום שבו הם נמצאים ומעלים אותם לארץ ישראל.

בסידור התפילה כתוב, ותחזינה עינינו בשובך לציון.

הכיסופים והערגה של כל יהודי בעולם היו לציון, לשוב הביתה.

אז הם לקחו את המילה ציון,

קראו לתנועה ציונות,

ואמרו, עם המילת קסם הזאת נמשוך כמה שיותר. מי יכול להתנגד למילה ציונות, לבוא לציון? אז בשביל מה אתה מתפלל ואומר,

ותחזינה עינינו בשובך לציון?

זה היה התרגיל.

גם כשעשו את הדגל,

איך יעשו את הדגל?

אז עשו אותו כמו טלית,

בשביל להטעות את הציבור,

ומגן דוד, להטעות את הציבור.

השתמשו בהרבה סמלים דתיים בשביל להביא את הציבור לכאן, כי רוב הציבור היה מאמין ודתי. גם מנדלסון זה שאמר,

אהיה יהודי בביתך ואדם בצאתך,

פירושו שיהודי זה פחות מאדם.

לכן בבית תהיה יהודי, אל תצא, תעשה לנו פדיחות בחוץ.

בחוץ תהיה אדם.

אם הוא אמר כזה דבר, הוא היה בישיבה.

חיים נחמן ביאליק היה בישיבה, בחור ישיבה.

אחד העם היה בחור ישיבה.

כל אלה יצאו מישיבות, הם ידעו איך מושכים את העם לציון.

אבל זו הייתה מרמה, זו הייתה תרמית. שמעת את ההיסטוריונים מה אמרו? מה רצו להקים פה?

הם לא חשודים על דתיות ועל החזרה בתשובה לאותו

שגב ולא ארז קרקוצקין שהוא שמאלני רדיקלי.

לא, הם לא חשודים, הם אומרים היסטוריה.

עכשיו אתה צריך להבין, זה שהציונות הדתית הלאומית, מה שאתה קורא,

של המזרחי,

שקנתה את השם ברעיון והצטרפה אליהם, עשתה חטא גמור.

למה?

אם היית עולה לפה בתור יהודי מאמין והכול ולא ממשיך להיות מחובר,

ולחפות עליהם ולהגיד שהם ככה והם ככה,

היית אומר מה הם מתכוונים, איפה התרמית?

ואחר כך,

אחרי שהציבור יודע, מי שרוצה להעריך את יוסי שריד ולכתוב לו, אתה מבין,

איזה אבן על הישיבה שהוא היה מהמקים והמייסד, בסדר, אין לי בעיה. אתה רוצה, זכותך לעשות מה שאתה רוצה.

אבל להגיד

שכל הפשעים שעשתה הציונות וכל הכוונות הם כוונות לשם שמיים, אוי ואבוי.

הם עשו בכוונה שלא יהיו חרדים.

שמעת את ההיסטוריונים?

לא יהיו חרדים.

מה לעשות, אבל אנחנו כאן, לא, כבר אתה לא יכול לדבר, דיברת מספיק.

ודאי, ודאי. ברור, די, די.

אבל יש את כל הדברים הטובים. רגע, יש דברים טובים, לא אומר שאין דברים טובים. יש דברים טובים. מה דברים טובים?

שיש יהודים טובים, גם חילונים. נכון, יש יהודים חילונים טובים, טובים מאוד, מצוינים.

אין לי בעיה איתם.

הוא רוצה להיות חילוני? שיהיה חילוני. אני כופה עליו להיות דתי? לא כופה.

הרב עובדיה יוסף לא רוצה מדינה דתית, כמו שאמרת. לא רוצה.

רוצה שיאפשרו לו ולאנשים כמותו לשמור דת, זה הכול.

לא רוצה שיוסי שרידי יהיה דתי ולא רוצה שטומי לפיד-חזן.

לא רוצה.

רוצה, תנו לי לחיות דתי, זה הכול.

אבל כל הזמן אומרים החרדים, הדתיים, הדתיים.

על זה הוא נלחם, שיפסיקו ושהוא יפסיק את המטרות שהציבור שלח אותו ואת אנשיו, זה הכול.

זה שיש דברים טובים, כולנו נהנים,

כולנו, יש מלחמה,

כולנו באותה... הכול מאה אחוז, אבל מה זה נוגע לאמת?

האמת שהם רוצים א',

אנחנו רוצים ב'.

אנחנו בינתיים פה,

הם יחיו את שלהם, אנחנו נהיה שלנו.

אני אנסה להסביר מה שאני יכול, מי שירצה לקבל יקבל, מי שלא לא.

הם מסבירים 24 שעות, ברדיו, בטלוויזיה,

בעיתונות.

כל הזמן הם מסבירים, כל הזמן הם מסבירים, כל הזמן הם מסבירים.

אתה מבין?

אבל מה?

אין לנו בעיה. ציונות

תנטרל את המילה ציונות, תגיד, אני דתי-לאומי, ואין לי בעיה, אתה דתי-לאומי. אני יותר דתי ויותר לאומי.

אני פה בארץ ישראל,

כי אני חושב שזה המקום של העם היהודי.

אני יותר דתי, כי אני שומר הכול על כל תג.

אני לא אשלח את הילדים שלי לישיבת הסדר,

כי הרב קוק, הרב שלך, אמר בעצמו שישיבת הסדר וישיבה גבוהה, ישיבה גבוהה עדיף,

וזה בגדר ביטול תורה,

מי שיש לו ישיבת הסדר. ואני מקריא לך

שיחות של הרב צבי יהודה קוק,

כשהוא כותב בשאלה האם יש בלימוד בישיבת הסדר קצת של ביטול תורה מפני תקופת השירות בצבא,

שדווקא לימוד שם הוא לכתחילה,

אז הוא עונה,

אין להשוות הערך של ישיבות ההסדר לזה של ישיבות גבוהות.

התעכבות הראויים לישיבות גבוהות היא כחטא של ביטול תורה.

זה אומר הרב צבי יהודה קוק.

ועכשיו, מה אומר הרב

אברהם קוק?

מה הוא אומר כשהוא שולח מכתב, הרב אברהם יצחק הכהן קוק,

ששולח מכתב לרב הראשי באנגליה, הרב רבי יוסף הרץ?

הוא עונה לו מתוך איגרת תת-י' כך,

והצלחת המדינה תלויה במלחמתה על ידי מה שנמצאים בה תלמידי חכמים העוסקים בתורה,

שבזכותם המלחמה נוצחת והם מועילים למדינה יותר מאנשי החיל הלוחמים.

ולדוד אמרו החיילים, שלא יצא למלחמה,

כי תהיה לנו מעיר לעזור,

ורבי יונתן בן עוזיאל תרגם, להתפלל.

וכן פירשו רש״י והרד״ק והמצודות,

ואמרו בגמרא בסנהדרין, אלמלא דוד שעסק בתורה לא עשה יואב מלחמה,

כלומר לא היה מנצחת במלחמה.

גם אלכסנדר מוקדון אמר על שמעון הצדיק,

דמות דיוקנו של זה מנצחת לפניי בבית מלחמתי.

זאת אומרת, זכות התורה והעבודה שהיה הוא זיכרונו לברכה מעמיד, הייתה מועילה גם לו.

זה אומר הרב אברהם יצחק הכהן קוק.

אז ריבותיהם של המזרחי אומרים שללמוד בישיבה קדושה גבוהה עדיף מישיבת הסדר.

ישיבת הסדר זה היה בדיעבד,

כשראו שיש כאלה שרוצים לעזוב את הישיבות וללכת לגמרי לצבא ולעזוב את אורחות הישיבה,

אז תיקנו עצה איך להמעיט.

על ידי זה נוסדו ישיבות הסדר, כדי שילמדו תשעה חודשים תוך כדי העסק בזה, ולא בתוך עמייני יושבת,

ולא רצו מלכתחילה כלום,

ורצו שישבו וילמדו, רק בגלל שהיו פורשים, והיו פורשים לגמרי,

אז החליטו לעשות את הפשרה שנקראת ישיבת הסדר.

אז אל תעשה מזה לכתחילה,

כי הם היו רוצים מאוד שכולם ימשיכו ללמוד.

רגע, לא, די, גמרנו. גמרנו, נתתי לך רצוף, רצוף,

תן לי רצוף, תבוא לעוד ארצה, כמו שאמרת, נמשיך.

עוד שנה לא יזמוקו, ועוד לא מאמש. לא נורא, אבל תהיה בקלטת.

תהיה בקלטת, זה בסדר, אל תדאג.

אז לכן אתה צריך להבין,

כל מה שענית זה היה מסע פרסום לבחירות למפד״ל בקרוב,

אבל אני רוצה להגיד לך דבר נוסף.

למרות שאתה צודק לשיטתך,

למרות שאתה צודק לשיטתך, הציבור לא מבין כמותך. מדוע? משום שהמפד״ל ירד לשישה,

כשהוא היה המפלגה השלישית בגודלה, הם היו עשרים וכמה פעם,

הם ירדו לשישה, ובמקומם החרדים עלו ל-22.

אז פירושו של דבר, שהציבור לא קונה את מה שאתה מספר, כל כך פשוט כמו שאתה אומר,

כי העובדות מדברות בעד עצמן. עם כל השנאה לשס

ולחרדים ועם הכול והכול, הציבור הזה הולך בגודל. מאיפה בא הציבור?

מהחילונים שהתאזרחו,

שנהפכו להיות שומרי תורה ומצוות.

מאיזה 22 מנדטים?

פירושו של דבר, בעלי תשובה, אנשים שהיו חילונים גמורים,

שהבינו מה דרך התורה,

הם-הם שהופכים עכשיו את שס והופכים לזה. עכשיו, רק שתבין,

אני א-פוליטי, לא מעניין אותי אם שס יהיו שתיים ומפד״ל 72. גם לא אכפת לי הפוך,

אבל אני רק מציין עובדות

בניגוד למה שאמרת קודם.

אז לכן,

אם אתה דתי-לאומי ואתה חושב שצריך לעשות א', ב', ג',

לא צריך לעמוד בצמתים וצריך ככה ובאהבה ומלים יפו, אין לי בעיה.

יש חב״ד,

יש מזרחי,

יש ברסלב, יש כל מיני גופים, כל מיני אנשים עושים כל מיני פעולות.

אתה אומר שאתם עושים פה חסדים?

אני מסכים שאתם עושים גם חסדים.

אני גם מכיר חרדים שעושים חסדים גדולים. אתמול ישבתי עם מנהל קו לחיים,

שעוסק בעזרה וסיוע וסיעוד לחולי סרטן בכמויות אדירות, 3,000 מתנדבים, 37 עובדים,

תקציב של 47 מיליון, כל זה מתרומות של אנשים.

יש יד אליעזר, שעוזרים לחולים,

שמסייעים לעניים, שנותנים ליצרה.

יש הרבה ארגונים, יש הרב פירר,

יש כל מיני ארגונים. חרדים יש גם שלכם? אין בעיה. ויש גם חילולים שהם וולונטריים והם עושים מצוות? אין בעיה.

כל מה שעושים זה טוב.

השאלה הייתה,

מה דעתי על הציונות?

עניתי.

אם יש לי משהו נגד הציונות? אמרתי, לא,

אין לי כלום נגד הציונות.

מה אכפת לי גם אם חרצה רצה להתנצל?

סוף חלק א',

המשך בקלטת מס' 229,

אני יהודי, חלק ב'.

תודה רבה, אדוני.