האטום - חלק א

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

אני באתי לפה היום עצבני.

יש פצצת אטום.

רעיון מצוין עולה בליבי למשוך אנטישמים ישרים ולאסותם מחסלי הרכוש היהודי.

בטח שאתה יכול להגיד דבר כזה. היטלר. הנה, אני אומר לך שהרצל אמר את זה, מתוך האמנים שלו. אז חבל, אז הרצל היה אנטישמי, הרצל היה אנטישמי,

אנטישמי, היה אנטישמי. זאב ז'בוטינסקי.

בבית הלאומי נכריז על אותם יהודים שלא יסירו מעליהם את חלד הגלות

ויסרבו לגלח את הזקן ואת הפאות כעל אזרחים ממדרגה שנייה.

לא ניתן להם זכות בחירה.

על פי ההצגה החרדים משתלטים על המדינה,

רוצחים את ראש הממשלה ואשתו,

מוליכים את ישראל לשואה גרעינית,

זאת כדי לקרב את ביאת המשיח.

אינפנטילי לגמרי.

למה שונאים את החרדים?

למה רודפים את החרדים?

זה לא התחיל היום,

זה התחיל עם הציונות.

בדעה זו גלומים רעיונות אנטישמיים המציירים את היהודים כנושאי הרע,

ולעומתם הגויים שיא התואר והשלמות.

כדי שיהיה מובן על איזו נחיתות מדובר,

כאשר ברור לחרדי שנשלח לגנוב את המדינה מהחילונים כי מזימתו צלחה,

ומוציא מהמסתור ציצית,

ומנשק אותה בסוג של,

אני לא אגיד את המילה, בהמשך רשעה.

פתטי.

היהודים העשירים שולטים על העולם.

בידם גורל ממשלות ומדינות.

הם מגרים ממשלות זו בזו,

ועל פקודתם ממשלות עושות שלום.

מתי שהיהודים העשירים מנגנים,

העמים והמושלים מרקדים.

בין כך ובין כך הם מתעשרים.

הזעם שלי הוא על כך שתיאטרון מתוקצב בישראל מעלה פנטזיה פוליטית אשר חושפת את כל הרוע,

האטימות,

ההתנשאות והמניפוליטיביות אשר קיימת עדיין באזורים שבעים בתל אביב.

אני לא יודע מה מתי גולן כן,

אבל אני לגמרי יודע מה הוא לא. הוא לא יודע לכתוב מחזה. איפה הפרופורציה?

פתטי.

אטום.

קלטות מספר 226-227.

בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמם ירוויח.

שנה וארבעה חודשים אינתיפאדה.

לפני תשע שנים אמרנו שהמוסלמים ישלטו תשעה חודשים

על ישראל והעולם כולו.

שנה וארבעה חודשים זה עוד לא,

זה רק ההקדמה.

ושלמכון דעים מחבלה לא יתקיים,

הרי מחת שנאה תתה על עיכון כנחל מגבר,

אומר רבי יונתן בן עוזיאל התנא הקדוש בתרגומו על ישעיה הנביא,

פרק כ״ח.

השלום עם המחבלים לא יתקיים, רק מכת השונא תלך ותתגבר כמו נחל המתגבר.

ואנחנו רואים שזה הולך ומתגבר לפני תשע שנים. מי חלם שנגיע למצב כזה והידרדרות כזאת?

מי חלם?

מי חלם דבר כזה?

ובפרט שהיה לנו את ביבי,

ואחר כך זכינו לברק,

ואחר כך

בסייעתא דשמיא שרון.

מי חלם?

לפני הבחירות האחרונות אמרתי,

לא ברק,

לא ביבי,

לא שרון ולא שרונה.

היום אני אומר,

לא טנט, לא מיטשל,

לא זיני ולא בושה.

אף אחד לא יועיל לנו.

מה אמר ביבי?

שלום עם ביטחון.

מה אמר ברק?

ביטחון עם שלום.

מה אמר שרון?

אני אביא שלום, אני אביא ביטחון.

ומה אנחנו אומרים?

שלום לביטחון.

שלום.

שלום בעברית זה שלום,

אבל בערבית שלום זה סלמת.

מה פירוש הסלמת?

מת השלום, אין שלום.

סלמת.

חשבנו, שרון,

אחרי הפרומו שהיה לו לבחירות עם הטרקטורון, טרררר!

חשבנו שיבוא ויעשה חרקות עם הפלסטינים, עם צלחות.

בטח יסדר את המצב.

היום אנחנו רואים עם הטרקטורון הוא רק חוזר רוורסט, טררר, אחורה.

מה זה? זה שרון?

זה מה שחשבו, השמאל הפעיד אותנו.

אסוואן, טהרן.

מה יהיה פה אם ייכנס שרון?

אני חושב שכדאי לו להיות סבאלה.

יותר מתאים לו להיות סבאלה.

איפה? בוש אומר לך, יאללה, עוד רוב.

בוש כבר רומז לך, הוא לא רלוונטי.

חלאס, התייאשנו מערפן,

תעשה משהו.

שום דבר.

הוא אומר, אתה לא תיסע למיסה.

לא תיסע.

מה עשה אותו רלוונטי?

עכשיו אומרים לו, כבר שבוע ימים, הוא ילד טוב, הוא לא עשה כלום.

תן לו, תן לו, תן לו שטחים. שב, דברו, תן לו.

שיתקדם עוד יותר, שיתקדם, שהצלפים שלו יפגעו מקרוב.

קשה להם לקלוע.

מה אתם חושבים יהיה? מה אתם חושבים יהיה?

המצב על הפנים, יהודים יקרים.

לא שרונה ולא בושה.

אף אחד לא יעזור לו.

אבל בינתיים, איך מתואר המצב בעיתונות?

מחריד.

מחריד.

בעיתון הצופה,

לא,

זה בעיתון השבוע.

שם ראיתי דבר מצבי פישמן,

חייל על הכוון, את הכותרת.

איציק עמד במגדל השמירה והתבונן שוב ושוב בתמונות ששלחה לו אשתו.

לפתע פגעה אבן במגדל.

הוא הסתכל החוצה,

החשיכה הקשתה על הרעות,

יתר ביטחו נידק את רצועות הקסדה שלו.

אלה הכללים,

ולכללי הבטיחות בצבא נודעה חשיבות עליונה.

בום, בום, בום.

פגיעות האבנים במתכת נשמעו כיריות. איציק הסתכל שוב החוצה,

ראה דמויות מתגודדות מעבר לדיר שעל הגבעה,

שערבב את קנה הרובה שלו מבעד לחלון, בתקווה שמראהו ירתיע את מיידי האבנים.

לפתע נפצה אבן גדולה את שימשת הפלסטיק העווה של החלון.

איציק התכופף אינסטינקטיבית,

לאחר מכן התרומם במקומו בזהירות,

וראה במעלה הגבעה המון ערבי פרוע מתקדם לעברו.

צעיר ערבי אחד כבר ניצב על גג הצריף הקטן שממול,

כשהוא מוריד ממנו בצהלה את דגל ישראל.

למרבה המזל, המתנחל הבודד שהתגורר שם

היה בחתונה באותו ערב. הצריף היה ריק מהדם,

לבד מהכלב שנבח אל תוך הלילה.

איציק היה המגן היחידי

על הגבעה המבודדת.

היה לו ברור שהזדקק לעזרה, ומהר.

הוא הרים קשר לחבריו שיצאו לסיור בג'יפ.

התשובה שקיבל הייתה שגם הם נתונים תחת מטר אבנים.

בכל אופן, אמרו, אנחנו בדרך חזרה אליך.

מטר האבנים הלך וגבר.

הם ניקו על מגדל השמירה בקצב של פופקורן קופץ.

איציק ירה באוויר יריעות אחדות, לא ממוקדות,

כדי לאיים על תוקפיו,

אך הערבים המשיכו להתקדם לעבר המגדל שלו.

הוא היה חייל טוב וממושמע,

וככזה מעולם לא חשב לראות על התוקפים בלי לקבל פקודה ישירה ומפורשת לכך.

הרבנים שלו לימדו אותו שממשלת ישראל,

המייצגת את מלכות ישראל,

היא ממשלת קודש,

וצבא ישראל הוא צבא קודש.

מתוך כך נובעת החובה לכבד את כל מערכות הפיקוח.

תסיקו ולציית להם.

איציק התקשר למ״כ,

תיאר את המצב וביקש רשות

לירות לעבר תוקפיו.

אמתן, השיב לו הקול הצעיר, אבדוק עם המ״מ.

המ״מ היסס.

למען האמת, הוא לא היה מבוגר הרבה יותר מחייליו,

והוראות הפתיחה באש לא היו ברורות וחד-משמעיות.

בעיצומן של שיחות שלום רגישות,

הוא לא רצה להיות זה שיצית את המזרח התיכון.

תגידו, חכה עד שאשמע מהמ״פ מה הוא אומר.

שמע את המ״מ המשיב למ״כ.

המ״פ אמר שהתקשר למג״ד.

אחרי עשר דקות של קווים דפוסים עלה המג״ד על הקו.

למה לקחת סיכון, שאל המג״ד את עצמו?

זאת הבעיה של המח״ט, לא הבעיה שלי.

הבנתי את הבעיה, השיב המח״ט, העסוק לשאלתו

של המג״ד. אדבר עם האוגדונר ואשוב אליך.

כן, כן, אני שומע נפלתה הנחה עמוקה מחזהו של האוגדונר כאשר קיבל את הדיווח מהמח״ט.

הצבא,

אינו צריך להיות השמרטף לכל משוגע שרוצה להתנחל על איזו גבעה שוממה בגדה.

אבל מאחר שהוראות הפתיחה באש הוחלפו מדי שבוע מחדש,

בהתאם להתקדמות או לנסיגה במשא-ומתן, הוא החליט שכדאי להעביר את השאלה לאלוף הפיקוד.

לאלוף לא הייתה תשובה.

הוא לא השתוקק להיות בכותרות דווקא עכשיו.

אם יקרה משהו, כל האשמה תיפול על כתפיו.

חוץ מזה, הוא חייל, לא פוליטיקאי.

לפיכך החליט להתקשר לרמטכ״ל.

שיחת טלפון למטה הרמטכ״ל הבהירה שגם הרמטכ״ל לא התכוון לחסל את הקריירה שלו על-ידי מיקוד מצלמות התקשורת העולמית על צה״ל ועליו.

אבל מאחר שמדובר בחייל הנמצא בסכנה מוחשית,

הוא מיהר ליצור קשר עם שר הביטחון.

חייל נמצא תחת מיתר הבנים על גבעה ליד שכם. האם אפשר לתת לו אור ירוק לירות?

מדוע אתה שואל אותי? שאל את שר הביטחון.

תתקשר לראש הממשלה.

אני?

תתקשר אתה, זה התפקיד שלך.

ראש הממשלה שקל את העניין בכובד ראש.

לא היה זה הזמן המתאים לתגובות ספונטניות.

צריך להביא בחשבון את כל הגורמים,

את כל הנסיבות,

את כל התמונה המורכבת.

צריך ראייה כוללת.

תסיג לי את הנשיא בטלפון, אמר לעוזרו.

הנשיא שלנו, אדוני? שאל העוזר.

לא, לא את שלנו, את נשיא ארצות-הברית.

נשיא ארצות-הברית לא היה במשרדו.

הוא בכלל לא היה בבית הלבן.

הנשיא נסע לחופשה של יומיים כדי להעביר בהם את הזמן בנעימים, במשחק גולף.

שיחת הטלפון תפסה אותו בעיצומו של משחק גולף מרתק.

תגיד לו שימתין, אמר לעוזרו, כשעיניו אינן משות מן הכדור.

הנשיא נשך את שפתיו,

ריכז את מבטו,

לאחר תנופות ניסיון אחדות באוויר,

הניף את המחבט והעניף את הכדור.

הכדור טס מעל המדשאה הירוקה

לעבר הגומה,

כשהנשיא עוקב אחריו במתח,

מבלי להסיר את מבטו לשנייה.

נו! צעק הנשיא,

ישר לגומה,

אבל הכדור פגע בשפת הגומה וקפץ מעליה.

לעזאזל, לחש הנשיא בחמת זעם.

ראש ממשלת ישראל על הקו הזכיר לו עוזר,

ושוב הושיט לו את הטלפון הסלולרי.

כן, כן, עוד רגע מלמד הנשיא.

הוא מחה בכובע את הזעם על מצחו.

אחרי כמה לגימות מים קרים,

פנה לעוזרו, שעדיין המתין לו עם הטלפון ביד.

הלו, אדוני הנשיא, שלום, אמר ראש הממשלה.

כן, שלום, השיב הנשיא.

מה שלומך, אדוני? תעניין ראש הממשלה.

אני בחופשה, אמר הנשיא קצרות.

כן, אדוני, אני יודע, אדוני,

ואני מצטער על כך שאני מפריע לך, אדוני,

אבל חייל שלנו בסכנה,

ואני רוצה לדעת אם מותר לו לפתוח באש.

לפתוח באש?

באמצע שיחות השלום?

מה, אתם מטורפים?

אנחנו עושים כמיטב יכולתנו, אדוני הנשיא, אמר ראש הממשלה.

מה עם גז מדמיע? שואל הנשיא.

הרוח מפזרת אותו,

אז תשתמשו בכדורי גומי.

הם כבר לא מפחידים אף אחד.

אז תתחילו לעשות ויטורים.

בשני הצדדים, עם קצת גמישות אפשר להסתדר.

עם עזרתך אדיבה, אדוני הנשיא, אני בטוח שנסתדר.

ראש הממשלה, שטוף זיעה, הניח את השופט במקומה,

מייד התקשר לשר הביטחון והודיע לו,

אותן ההוראות נשארות.

אותו דבר? שאל שר הביטחון בטון מהוסס משהו.

נכון, אותו דבר? צעק ראש הממשלה.

סליחה על השאלה.

אבל למה בדיוק אתה מתכוון?

הרי אתה יודע כמוני שבכל שבוע ההוראות משתנות.

הן אינן משתנות כל שבוע, זעם המנהיג הישראלי.

מדיניות הממשלה ברורה, ההוראות ברורות,

פקודה זה פקודה.

אסור לחייל לפתוח באש,

אלא אם כן נשקפת סכנה לחייו.

כן, אדוני אישי, שר הביטחון,

מאוד בטרם הוריד את השופרת, הורה להשיג לו מייד את הרמטכ״ל.

הרמטכ״ל התקשר לאלוף הפיקוד,

אלוף הפיקוד התקשר למפקד האוגדה,

מפקד האוגדה התקשר למח״ט,

המח״ט התקשר למג״ד,

המג״ד התקשר לממפ״,

המפ״א התקשר לממ״מ,

הממ״מ התקשר לממכ״ם,

הממכ״ם התקשר מייד למגדל השמירה.

איציק, אתה שומע?

צעק הממכ״ם במחשב הקשר. איציק, אתה שם?

אתה שומע אותי?

איציק!

איציק!

איציק! אתה שם?

אתה שומע אותי? איציק!

איציק!

מה נראה? היה איציק.

היה איציק.

זה המצב, יהודים יקרים.

ביטחון,

שלום, מזרח תיכון חדש,

וואי וואי,

וערפאת כל הזמן ירושלים, ירושלים, כל בוקר ירושלים, ארוחת בוקר ירושלים, ארוחת צהריים ירושלים.

אז עם מי מדברים?

אתם מוכנים לתת לו ירושלים?

אז תמשיכו, אתם לא מוכנים.

על מה מדברים?

מה להתקדם? לאן?

ירושלים או לא ירושלים?

עובדים עלינו.

בינתיים נהרגים יהודים,

בינתיים סובלים, אין ביטחון,

לא יודעים אם לנסוע או לא לנסוע בכביש הזה או לא בכביש הזה,

מי שמתבלבל, הלך עליו, אוי ואבוי.

אבל הזהרנו והתרענו שזה מה שיהיה. מי שמפר את הברית עם הקדוש ברוך הוא,

יצטרך לשלם.

כתוב, כל דודי דופק.

פתחי לי אחותי, רעייתי, יונתי, תמאתי.

כמה לשונות חיבה הקדוש ברוך הוא פונה לעם ישראל.

כל דודי דופק.

הקדוש ברוך הוא רוצה סוף סוף לגאול את עם ישראל.

אז הוא דופק, הוא בא לעורר אותנו.

לא מקשיבים, דופק חלש,

לא עונים.

לא עונים.

לא עונים.

הוא יפרוץ את הדלת, ייכנס.

מה קורה? בהתחלה היה חלש.

יריות בגילו.

טורטורטורטורטורטורטורט.

ככה זה התחיל.

לא שמעו את היריות,

נהיה מרגמות, פצמרים.

לא שומעים,

נהיה דולפינריום, סברו.

לא שומעים,

נהיה ירושלים, חיפה, יומיים, שלושים הרוגים, מאתיים פצועים, שלושים מהם קשה. כמה יתומים, כמה נכים, כמה אלמנות, כמה יומיים.

לא שומעים, עמנואל, עשרה הולכים, רחמנא ניצן, עשרות פצועים.

למה אנחנו מחכים?

שהקדוש ברוך הוא יפרוץ במלחמה כוללת ויגיד, אתם חרשים?

לא שומעים, וינער כל אחד באופן פרטי.

למה מחכים?

זה מה שיהיה.

זה מה שיהיה.

תרשמו.

זה מה שיהיה.

למה? אנחנו חרשים.

ואין מנהיגים שיבואו ויסבירו לעם שזה מה שיהיה.

רק נוטעים בנו תקוות, כאילו,

כאילו.

ואם יהיה שבוע שקט, אז מה אתם חושבים?

שערפאת תתחנך

וכל הרעיונות והדמיונות שלו יגוזו?

לא.

וערפאת הוא המנהיג האחרון שיש לו שאיפות?

מה עם ה'חמאס'?

ואחרי ה'חמאס' מה עם החומוס'

ומה עם הטחינה? הרי כל פעם קם ארגון חדש שלא מסכים לקודם.

זה הפטנט שלהם. מאז ומתמיד, כל פעם היה אלה כן ואלה לא. הקיצונים בסוף אמרו לו לא מסכימים לאלה,

וככה זה מתגלגל.

מי שמע על תנזים עד האינתיפאדה הזאת?

פתאום צמח תנזים.

פתאום צמח זה,

אלה לא מסכימים, יש קואליציה, יש ככה חריט.

הוא אומר להם, תשתקו, הם כן שותקים,

לא שותקים,

הוא לא יכול עליהם, הוא כן יכול עליהם. מה המשחק הזה?

בינתיים יהודים נהרגים.

ונתנו לשרון כבר אור ירוק.

יצא שרון.

המצב לא השתפך.

לא השתפך.

המצב לא השתפך.

אבל אם אנחנו חושבים

שהבעיה זה בגלל שהערבים לא מסכימים לקיומנו כאן,

אנחנו טועים.

מעולם הקדוש ברוך הוא השתמש באויבים נגד עם ישראל, בגלל שעם ישראל בעצמו לא בסדר.

איך אמר יונה?

יונה הנביא,

כשהאונייה חישבה לי שוור,

אז הוא אמר, בשלי היה סער.

הוא לא אמר,

הוא לא אמר, זה בגלל עובדי כוכבים ומזלות שיש בעונייה שמאמינים באלילים,

בגללם נהייתה סערה. הוא אמר, בשלי היה סער, בגללי.

כל מה שקורה לנו ובעולם כולו

זה בגללנו.

והקדוש ברוך הוא משתמש מדי פעם, לצערנו הרב, בגללנו,

באויבים שלנו כנגדנו.

כמו שכתוב, אשור שבט אפי.

הקדוש ברוך הוא שולח את אשור להילחם בישראל.

פעם את ארם, פעם את מואב,

פעם את ירדן, את מצרים, את לבנון, את חיזבאללה, את ערפאת, את זה. כל פעם

לא חסר אויבים לעם ישראל.

אבל מה, כשאנחנו לא בסדר. כשאנחנו בסדר, אז יש שקט תקופת מה.

לא בסדר,

מקבלים מכות.

לא שגם כשיש תקופת מה בסדר, אז אנחנו באמת בסדר.

לא, כי אם היינו בסדר, בסדר, היינו נגאלים.

אבל אנחנו לא בסדר, בסדר, אבל יחסית זה סביל.

אבל כשזה כבר מוגזם,

אז יגידו, לית דין ולית דיין.

אין פה מפקח, אין פה השגחה מן השמיים.

הנה, עושים מה שרוצים, וקורה מה שקורה,

ואף פעם אין התערבות שמימית.

אז הקדוש ברוך הוא מראה לנו כמה שנים של בצורת

על-ידי זה שאנחנו רואים, וחרה אף השם בכם בעצרת השמים ולא יהיה מתן.

אז עכשיו מחליטים על התפלת מים, עכשיו מחליטים איך להביא מים, עכשיו מחפשים כל מיני עצות, כי הכנרת, כבר אפשר לקרוא לה אי.

נסוגה 100 מטר ויותר.

אנחנו שותים כבר כמה שנים מביוב,

כי הפס האדום ירד שלוש פעמים.

בשבילנו זו התרעה. העידות תיבכם את השמים ואת הארץ.

השמים לא יתנו מטר, והארץ לא תיתן יבולה. יש עדים.

האזינו השמים ואדברה, ותשמע הארץ עם רפי.

הקדוש ברוך הוא העיד בנו שמים וארץ.

לא רוצים לשמוע.

אז הקדוש ברוך הוא שולח אויבים בעם ישראל.

אבל מה כל כך לא בסדר בעם ישראל?

אז מעבר לזה שהעם רחוק מהשורשים שלו במצוות הקיומיות, החיוביות,

מעבר לזה,

רוב העם מאמין,

וזה עושה את זה יותר בעיה, כי זה נקרא מכיר ומורד.

מכיר את אלוקיו, יודע שיש אלוקים, ומורד בו.

בגלל נהנתנות,

בגלל שנוח, בגלל שקל,

בגלל חוקות הגויים, בגלל כל מיני סיבות.

בגלל התשקורת העוינת, בגלל הזלזול,

בגלל הרבה סיבות.

אבל מעבר לזה,

מעבר לזה,

יש עוד בעיה חמורה.

כבר כשיש קומץ של יהודים שומרי תורה ומצוות ובאמת מנסים,

לפחות מנסים,

לעבוד את השם כמו שצריך להיות העם היהודי,

אז היהודים האחרים שנמצאים פה בארץ ישראל,

והם נמצאים על הברזים המשפיעים,

כמו תשקורת, רדיו, עיתונות, תיאטרון וכו',

מכניסים ארץ כל הזמן נגד שומרי התורה והמצוות

מכל כיוון שרק אפשר.

מה לא אמרו על החרדים?

פרזיטים,

סחטנים,

עלוקות, מבית המשפט אמרו כינים.

מה לא אמרו על החרדים?

אז הבנים, הבנים של הקדוש ברוך הוא,

אם יש לקדוש ברוך הוא במה עוד להשתבח,

זה באותם קומץ של יהודים ששומרים תורה ומצוות ומשתדלים,

באמת,

משתדלים לעשות את רצונו להתברך.

ואיתם קראת הקדוש ברוך הוא ברית, אם לא בריתי יומם ולילה,

חוקות שמיים וארץ לא שמתי.

אם לא אלה שעוסקים בתורה שלי יומם ולילה,

לא היה אמריקה, לא אוסטרליה, לא היה הודו,

לא יפן, לא פקיסטן, לא אירופה, לא אפריקה, לא אסיה, לא כלום.

לא היה.

אם לא בריתי יומם ולילה, שהוגים בה יומם ולילה,

מה יש לי חפץ בעולם זה?

הרי זה סדום בעמורה,

והרי זה כמו בדור המבול,

וכאלה לא מצאו חן בעיניי,

והבאתי עליהם מבול.

מה הבעיה להביא היום מבול?

יש בעיה לקרוא להביא מבול? אין לו בעיה.

אלא מה?

יש קומץ שהוא כרת איתם ברית, העם היהודי,

ומהעם היהודי יש קומץ דקומץ

של שומרי תורה ומצוות שבאמת יושבים ולומדים.

באמת יושבים ולומדים, ומקיימים לא רק את העם היהודי, אלא את כל העולם כולו.

וגם עליהם עיניהם צרה בהם,

הם אוכלים על חשבון המדינה,

הם לא משרתים בצבא,

הם לא ככה.

כל הזמן טענות, טענות, טענות.

קומץ של יהודים.

מה שנשאר בעולם לקדוש ברוך הוא להגיד, הנה, אלה בניי,

אלה ישראל אשר בחי את פאר,

אלה שיושבים ומפקירים את כל חיי העולם הזה בשביל להיות דבקים בתורה הקדושה,

גם עליהם יוצאים.

אז אחת הטענות הנפוצות, שהיא למעשה חברתית ולא ביטחונית,

זה שלא משרתים בצבא וזה גורם נזק לביטחון המדינה. נזק.

ורק שהיה רמטכ״ל, אמר, אין נזק.

לא צריכים אותם, הם מיותרים, הם לא מתאימים.

כשהוא נהיה ראש ממשלה,

אז הוא עשה את הזיגזג המפורסם פעם, כן מתאימים פעם, לא, לפי הסיעות שהצטרפו אליו לקואליציה.

אבל מה שאני רואה בימים האחרונים זה מזעזע.

מזעזע.

מזעזע.

הצעת חוק.

חברת הכנסת גוז'נסקי.

לגיטימית.

לפגוע בחיילי צה״ל.

אמנות האו״ם מכירות בזכות להילחם בכיבוש.

זה מהאינטרנט ומערים.

סערה בכנסת בעקבות הצעת חוק של סיעת חדש

הקובעת כי מאבק מזוין של הפלסטינים בחיילי צה״ל בשטחים ייחשב כפעילות לגיטימית ולא כפעולת טרור.

את הצעת החוק שהונחה אתמול על שולחן הכנסת

יזם חבר הכנסת עיסאם מחול,

חתמו עליה גם חבריו לסיעה, תמר גוז'נסקי ומוחמד ברכה.

על-פי ההצעה תשונה הפקודה למניעת טרור כך שיוגדר בה כטרוריסט

רק מי שמבצע מעשי אלימות הפוגעים באזרחים

או מאיים בשימוש בנשק להשמדה המונית.

לעומת זאת,

מציעים חברי סיעת חדש כי פעילות נגד הכיבוש הישראלי,

כלומר נגד חיילי צה״ל,

תוכר כפעילות לגיטימית ולא כמעשה טרור.

שר התקשורת ראובן ריבלין הגיב,

סיעת חדש עברה את הגבול.

היא מאשימה את מדינת ישראל ואת צה״ל בפעולות טרור נגד הפלסטינים.

וחבר הכנסת אורי אריאל,

שום מדינה מתוקנת בעולם לא הייתה מאפשרת דבר כזה,

אפילו בארצות הברית.

בעצם, גוז'נסקי וחבריה מציעים בפועל

לפגוע בחיילי צה״ל ולרצוח אותם.

מקומם לא יכירם בכנסת.

מזעזע, זו הגדרה קלה מדי לנוכח ההפקרות הזאת בכנס.

יש פה עיוות בכנסת.

יש פה עיוות מוסרי עמוק.

בין המגיבים לכתבה שהתפרסמה באינטרנט, אני מקריא לכם

רק את הכותרות של התגובה.

אימא של חייל קרבי אומרת,

כאשר זממו לעשות,

כן יעשה להם.

אייל גילירס,

תהגרי לסוריה, שם יהיה לך יותר טוב.

אמיל אומר, גיס חמישי.

אייל אומר, אשפוז בכפייה.

יוסי אומר, להעמידם לדין על הסתה לרצח.

מוס כותב, לבדוק האם גוז'נסקי יהודייה ולגרש אותה לעזה.

אזרח אחר אומר, זה כן הקוקיות.

יהב אומר, מותר להרוג חיילים בדרכים?

זו שאלה, אם בדרכים, זה לא חייל קרבי בשטח, אולי בדרכים אסור,

אולי מותר, הוא לא יודע, הוא רוצה לדעת.

אתם מבינים לאן הגענו?

אז אם חשבתי שגוז'נסקי וברכה ומחול שלא מחול לו,

אם אתם חושבים שהם היחידים שכתבו בעניין זה,

לא האמנתי למראה עיניי.

ראש לשכת עורכי הדין נדרש להתפטר

בגלל ועדה שכינתה חיילי צה״ל פושעי מלחמה.

כך קובע הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין לאחר ישיבה סוערת בעקבות הודעת ועדה פנימית בלשכה,

שלפיה מדיניות החיסולים של ממשלת ישראל הינה פשע מלחמה.

הוועדה הפנימית קבעה בתחילת השבוע, ב-23 בדצמבר,

כי מדיניות החיסולים הינה הוצאה להורג ללא משפט,

ועוד מדיניות זו היא בלתי חוקית הנוגדת את דיני המלחמה במשפט הבין-לאומי, המגדיר את החיסולים

כפשע מלחמה חמור.

ראש הוועדה קבע בנוסף כי למעשה מתנוסס על מדיניות החיסולים דגל שחור של אי-חוקיות,

על כל המשתמע מכך.

דהיינו שהחיילים צריכים, לטעמי ועל פי הפסיקה,

לסרב לבצע פעולות שהן פשעי מלחמה.

העלדת הוועדה הפנימית עוררה כעס רע במשרד ראש הממשלה, וכן אצל גורמים אחרים שטענו כי לשכת עורכי הדין בישראל מתירה למעשה את דמם של חיילי צה״ל.

הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין

קורא לראש הלשכה לשאת באחריות,

להסיק את המסקנות ולהתפטר מתפקידו.

נשלח אלי

דברים שאמר עורך-דין שי סגל, ממלא ראש לשכת עורכי הדין בישראל, בעת הדיון בנושא.

הוועדה לשלטון החוק של לשכת עורכי הדין החליטה לפני שלושה ימים כי מדיניות החיסולים של אנשי הטרור ברשות הפלסטינית מהווה פשע מלחמה,

למעט במקרה של פצצה מתקתקת.

ההודעה הוצעה לכל העיתונות,

ובכלי התקשורת החל דיון כאשר המשפטן משה נגבי התבטא כי ישנה עתירה לבגץ בעניין זה,

וכי החלטת הוועדה של הלשכה מצדיקה דיון מעמיק בסוגיה.

משמעות ההחלטה הינה כי חיילי צה״ל, ראשי הצבא,

אנשי השב״כ,

הממשלה וראש הממשלה פועלים בניגוד לחוק ומבצעים פשע מלחמה.

בישיבה שהתקיימה בלשכה לבקשת חברי הוועד המרכזי התבטא ראש הלשכה דוקטור שלמה כהן כי בהודעה לעיתונות שהוציא הודיעה שהוועדה לא בדקה את הנושא ברצינות, אבל מאחר שכל פעילות צבאית כפופה לדין,

יש מקום לבחון כל מקרה לגופו.

דהיינו, במקום לגנות את החלטת הוועדה,

יצא ראש הלשכה בנוסח שאפשר להבין כי במקרים מסוימים אכן מדובר בפשע מלחמה.

הוועד המרכזי הטיל את האחריות האישית להתנהגות הוועדה על ראש הלשכה,

ביקש ממנו להתפטר מתפקידו, וכמו כן ביטל את החלטת הוועדה לעניין מדיניות החיסולים.

עורך-דין שי סגל, ממלא מקום ראש הלשכה, האשים את ראש הלשכה בהפיכת הלשכה לסניף של גוף שמאלני קיצוני שאיננו משקף את דעת עורכי הדין והינו חסר סמכות לבטא עמדה פוליטית זו.

כמו כן האשים את ראש הלשכה בהתנהגות פוליטית מגמתית שנמשכה מיום תחילת המינוי של ראש הלשכה,

כאשר מייד

עם בחירתו נתן את פרס ראש הלשכה למשפטן משה נגבי,

ולאחר מכן, בעת הפיגוע בדולפינריום,

יצא בראש קבוצה של עורכי-דין ערבים לביקור במסגד חסן בק

ובמקום הפיגוע, בהפגינו השקפת עולם שמאלנית קיצונית בביקורו זה,

ולעומת זאת לא נוכח ולא דיבר מאומה בעניין חילול קבר יוסף,

ולמרות רציחתו של חייל ישראלי, מדחת יוסוף

וחסן בק כן וקבר יוסף לא.

זו תגובתו של שי סגל,

ממלא מקום

ראש לשכת עורכי-הדין בישראל.

אז אם יהודים יקרים,

מתוך הציבור הישראלי ובתוך הכנסת יושבים אנשים

שאומרים שזה פשע מלחמה,

ושאומרים שמותר להרוג חיילים,

זה לא טרור,

מה מתנפלים בכלל על בחורי ישיבות שלא הזיקו כלום,

ובזכויות שלהם מגינים על עם ישראל?

איפה הפרופורציה?

איזה מסע נגד שומרי תורה ומצוות? איזה מסע?

שנים.

מפלגות מתפרנסות מזה. קמו מפלגות על רקע זה.

שינוי קמה נטו על שנאת חרדים.

שישה מנדטים.

מארץ השכם בערב, רק חרדים בראש שלהם.

אתם יוצאים נגד הבנים של הקדוש ברוך הוא?

לקדוש ברוך הוא יש פתרונות,

ואנחנו רואים איפה אנחנו נמצאים היום.

אז גם כשיש היום

מצב לוחמה, והיה ראוי לשתוק לפחות,

לפחות בתקופה הזאת לשתוק. הרי בדרך כלל היה אצלנו שאם יש מלחמה כבר,

אז אין פלגים. כולם ביחד,

אחרי המלחמה חבית חבית עוד פעם.

עכשיו הפרו גם את זה.

הפרו את זה. ואני באתי לפה היום עצבני.

אני בדרך כלל לא מתעצבן,

אבל היום אני עצבני.

למה אני עצבני?

תשמעו,

אני מצטער שאני מקריא לכם דברים, אבל זה חייב להיות מדויק.

תשמעו מה קרה.

תיאטרון הקאמרי, עכשיו, עכשיו, באמצע מלחמה עם הפלסטינים. עכשיו, עכשיו.

באבו דאבי שידרו לפני כמה זמן סרטי תעמולה אנטישמיים נגד שרון וממשלתו והכול.

כל העולם רגש.

ישראל ביקשה לבטל את הפרסומים באותו ערוץ, באותה טלוויזיה. מה לא עשו? איזה רעש.

למה?

הציגו ככה סאטירה,

פחות מהחרצופים של ישראל.

פחות מהחרצופים של ישראל.

על שרון,

על שרון,

ופה חביבי.

אבל על חרדים בארץ ישראל, לא באבו דאבי,

בתיאטרון הקאמרי.

תיאטרון הקאמרי,

התיאטרון העירוני של תל אביב,

הפך לראש חץ של הסתה לרצח בדה-לגיטימציה של הציבור החרדי והדתי בישראל,

כך אומרים ראשי מנוף המרכז למידע יהודי במכתב תלונה שהוגשה למשטרה,

ליועץ המשפטי לממשלה, לנשיא המדינה,

ראש הממשלה, חברי כנסת ואנשי ציבור.

בתלונה שהוגשה נאמר כי יש לפתוח מחקירה פלילית נגד העיתונאי מתי גולן,

הבמאי עודד קוטלר וראשי תיאטרון הקאמרי בגין הצגת מחזה המסית לרצח נגד חרדים.

התלונה באה בעקבות העלאת הצגה חדשה בקאמרי בשם אטום,

מפרי עטו של העיתונאי מתי גולן.

מי שלא יודע מי זה מתי גולן, יש לו תוכנית בלוויזיה.

הוא מבקר את התקשורת.

הוא אומר אם זה נכון או לא נכון, הוא יעני פרווה.

הוא אומר מה נכון, מה לא נכון.

אבל תשמעו מי הוא.

על פי ההצגה,

החרדים משתלטים על המדינה,

רוצחים את ראש הממשלה ואשתו,

מוליכים את ישראל לשואה גרעינית,

זאת כדי לקרב את ביאת המשיח.

צופים רבים שצפו בהצגה התקשרו להתלונן ואמרו כי זוהי הצגה מסיתה נגד הציבור החרדי.

אחת הצופות אמרה

כי ההצגה מסיתה לרצח חרדים.

בפניית מנוף נאמר כי הצגה זו עלייה קיצונית חסרת

תקדים בהיקפה ובהרסיותה,

אשר כפי מיטב המסורת של הקאמרים מלבה שנאה נגד חרדים באמצעות הפקעת אנושיותם,

ייחוס רשעות קיצונית,

סטריאוטיפים והכללות לפי מיטב הטכניקה של שונאי ישראל.

הצגה זו, נאמר בתלונה,

עלולה להשפיע ולהביא לידי מעשה משולי המחנה החילוני.

יש למנוע את הצגת המחזה בתיאטרון הקאמרי, המהווה גוף ציבורי,

ולבדוק אפשרות לפתיחת הליכים פליליים נגד אנשי התיאטרון

שהצגותיהם חורגות מתחום חופש הביטוי האומנותי אל עבר עבירה פלילית המצדיקה התערבות.

מדובר בעבירות על חוקים האוסרים המרדה,

הסתה וגזענות.

הסעיף המדבר על המרדה אומר

כי המעורר מדנים באיבה בין חלקים שונים של האוכלוסייה, דינו חמש שנות מאסר.

כמו כן, מדובר בעבירה על חוק איסור לשון הרע,

אומר כי אסור לפרסם דבר העלול להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, בוז או לעג.

תחקירני מנוף מציינים כי לתיאטרון הקאמרי, שהוא תיאטרון ציבורי הנתמך מכספי המדינה בעשרות מיליוני שקלים מדי שנה,

יש היסטוריה מיוחדת בהעלאת מחזות שטנה אנטי-דתיים.

בעשור האחרון הציג הקאמרי למעלה מ-10 הצגות, למעלה מ-10 הצגות, כולן בעלות אופן אנטישמי קיצוני,

שבו יש ממד מפחיד לדימוי של יהודי עם פאות וקפוטה.

כך פליישר, שעסק בהשתלטות חרדים על שכונה חילונית ותיקה,

מבקרת התיאטרון של מעריב כתבה עליו, מייד הבנתי

שאם אני רוצה להגן על חיי, רצוי,

יפה שעה אחת קודם לשרוף שכונה של דוסים.

ההצגה הזו הוצגה גם מעל בימת האקדמיה למוזיקה בברלין, גרמניה.

ככה, מחזה הסוחר מוונציה עבר אצל הקאמרי עיבוד ישראלי, ספוג אנטישמיות.

מבקר התיאטרון דוקטור שלמה בנז כתב

כי ההצגה האנטישמית בוטה אף היא הוצגה שנים רבות בישראל ושוב יצאה לגרמניה והועלתה בתיאטרון הלאומי בוויימאר.

בהצגה,

מעיין הגופרית.

מוצגים החוזרים בתשובה כמטורפים.

מחזה אחר שהוזמן על ידי תיאטרון הקאמרי,

והוצג בגרמניה,

קשר בין רצח רבין לדמויות חרדיות ולמועצת גדולי התורה.

החרדים בהצגה רוצים מלחמה כדי שיוכלו להתפרנס מקבורת החיילים.

הצגות נוספות בעלות אווירה אנטישמית שהעלה תיאטרון הקאמרין, השחקן שיינדלה,

תיקון חצות, עקידת יצחק ועוד.

זה התפרסם בעיתון יום ליום

ב-6 בדצמבר

שנת 2001 למניינם.

ואני לא האמנתי.

חשבתי שרק הדתיים יוצאים נגד זה.

והנה אני רואה אדם מאוד מפורסם, מאוד מהתשקורת.

קוראים לו דן מרגלית.

אתם מכירים דן מרגלית?

בעוונות.

הוא כותב במוסף מערי,

ב-14 בדצמבר,

מתי גולן הוא עיתונאי בכיר ומחזאי נובע.

וידיד אישי קרוב,

אני מקווה כי יישאר כזה לאחר קריאת הדברים הבאים,

שכן לפני כמה ימים הוא גרם לי לראשונה בחיי לנטוש בזעם שקט הצגת תיאטרון

בטרם ירד עליה מסך.

לא הייתי בודד בכעסי.

עם פתיחת הדלתות יצאו מהאולם כמה מחבריו,

ויחד נמלטנו מקבלת הפנים באכסדרת התיאטרון,

כיוון שאיש מאתנו לא רצה להשיב על שאלתו הצפויה של גולן

מה דעתנו על ההצגה.

במדרגות הפצירו בנו צופים לגנות את המחזה, וצעירה בוכייה הסבירה כי חשה מבוישת.

אטום

הוא סיפור נורא על היהודים ומדינתם,

ורובם ככולם נוכלים,

רמאים, חורשי מזימות, רוצחים,

זייפנים,

פוליטיקאים עם בן שנתפס לסמים,

שהדמות האהודה מכול

היא של יורד מושחת שקנה ערוץ טלוויזיה לצורכי שוחד פוליטי.

איזה דבר טוב נשאר ליהודים אחרים על הבמה? שואל דן מרגלית.

נורא מכול הוא הסוף.

היהודים מפעילים נשק גרעיני שמשמיד את האנושות

על מנת לאפשר לסיעה החרדית להשתלט על המדינה.

מהמערה בה מסתתר עתה אוסאמה בן לאדן אפשר לשמוע מחיאות כפיים וקריאות רמות להדרן של ההצגה, אומר דן מרגלית.

לעומת מה שנראה באטום,

מחווירות עלילות הדם המקוריות.

מה לנו, יהודה איש קריות,

שבסך הכול הסגיר לשלטונות הרומיים איש אחד והסיפור הזה עלה בנחלי דם יהודים?

ומה לנו השקר שהסנהדרין גזל את גורלו למיתה

ולא יועיל מחקרו של חיים קורן על משפטו של ישו הנוצרי המוכיח כי הדברים לא יכלו להתנהל על פי הגרסה האנטישמית?

ומה לנו כי נלין על הזיוף בפרוטוקולים של זקני ציון שהתכנסו כביכול בבית הקברות בפראג לדון בהשתלטות היהודים על העולם?

ועל אדולף שטאקר ואוסטין צ'מברליין והמליך טריטשקה ושאר האנטישמים הקלאסיים של העולם המודרני,

כתביהם תמימים לעומת אטום.

היהודים משמידים את האנושות בנשק גרעיני.

לומר שזה פרי הדמיון היצירתי?

ביטוי אומנותי לא משכנע.

מפני שלדמיון יש רגליים.

עלילת הדם של אפיית מצות לפסח מדם של ילדים נוצרים היא בדוטה מובהקת.

בכל זאת היא שקר קליט,

והיהודים שילמו עליה מחיר כבד לכל אורך ההיסטוריה.

בחוץ-לארץ יהיה אטום שלאגר.

תיאטראות רבים בעולם ישמחו להציג את היהודים באור כה חמור בחתימת ישראלי נכבד.

כנראה שהיוזמים חששו גם לתגובת הקהל בארץ.

אולי סברו כי הקהל הישראלי יזדהה עם תוכן המסר הנורא,

רק אם יצליחו למכור לו את הרעיון שבסך הכול מדובר בהתרסה ובאזהרה

מפני השתלטות החרדים על המדינה בעזרת הטלת פצצה גרעינית ובסיוע אלוקים.

גם זה אינו משכנע.

שימו לב,

קודם כול, מפני שהעטיפה הזאת כאילו מדובר רק בחרדים אינה תופסת.

השימוש בנשק גרעיני נעשה מטעמה של ישראל.

האנטישמים מאז ומעולם לא הבחינו בין המפלגות והסיעות והכיתות והסעים של היהודים,

והם לא יעשו כן גם עתה.

יותר מזה,

למרות האיבה של חלק ניכר מהציבור החילוני לחרדים,

הוא מודה על זה, מודה, דן מרגלית,

אסור להציג אותם כדרך שהדבר נעשה באטום.

דן מרגלית אומר, אפשר להציג

לפי דבריו את החרדים באור לא חיובי, אבל לא כמו באטום.

זה כבר המבקר, המבקר שקורע אותו.

מי שימצא הבדל בין הקריקטורות בעיתונות הערבית העוינת

לבין הצורה שבה נראים חרדים על בימת הקאמרי,

אומר דן מרגלית שיטלפן להנהלת התיאטרון מקבל זוג כרטיסים בחינם.

היא לא תיאלץ להיפרד אפילו מכרטיס בודד בחינם.

מה שמפיצים הערבים עלינו, הישראלים,

זה בדיוק מה שעושים בבימת

תיאטרון הקאמרי לחרדים.

הקאמרי לא היה מאפשר להציג בצורה כה נוראה שום פלסטיני,

ובצדק.

נודע לי שבדיון שהתקיים לאחר ההצגה הסביר מתי קולן כי זו האמת שלי בעניין השתלטות החרדים על ישראל,

אך טענת האמת שלי אינה יכולה להיות אליבי להתפרצות כזאת נגד ציבור שלם מעל בימת התיאטרון.

גם למי שצייר את יצחק רבין במדי האס-אס יש את האמת שלי והיא בלתי קבילה לחלוטין.

עם זאת,

איני שותף לתביעת המפלגות החרדיות להפסיק את הצגת המחזה,

אומר דן מרגלית.

הציבור יחליט

או שהמהומה תגביר את מכירת הכרטיסים

או שהוא יצביע ברגליים ויישאר בבית.

לחופש הדיבור יש מחיר כבד שכדאי לשלמו.

המחזה עד תום נכלל במחיר. אתם שומעים?

אתם שומעים? הוא אומר, עם כל מה שאני אומר,

הדמוקרטיה צריכה לאפשר והציבור יחליט,

וגם אם נצטרך לשלם את המחיר.

אם גולן ומנהל הקאמרי, נועם,

סמל, מרוצים,

שימשיכו לפתוח את הקופות,

ואם נכונה ידיעה שהגיעה אליהם מחוגי התיאטרון בדבר ריכוך הסצנה האחרונה, אין צורך בכך.

זה הכול או כלום.

יש עוד המשך קצר, אני מסיים כאן.

תכף אני אגיד לכם למה אני אומר את כל זה במאריך,

כי אני עצבני היום.

עוד קטע קטן.

חנוך דאום ממעריב כותב גם כן על אטום.

המחזה אטום מאת מתי גולן,

המועלה בימים אלה בתיאטרון הקאמרי,

מתאר קונספירציה חרדית המשתלטת בעורמה על הרוב החילוני המסכן,

ומדרדרת בעיניים פקוחות את ישראל שנת 2025 לכאוס עצום שאחריו,

כאחרי מאמינים החרדים שמתי גולן פגש בימי חייו,

יבוא המשיח.

אני לא יודע מה מתי גולן כן,

אבל אני לגמרי יודע מה הוא לא.

הוא לא יודע לכתוב מחזה.

הנה סצנה לדוגמה.

כדי שיהיה מובן על איזו נחיתות מדובר, אומר חנוך דאום,

כאשר ברור לחרדי שנשלח לגנוב את המדינה מהחילונים כי מזימתו צלחה,

הוא מוציא מהמסתור ציצית,

ומנשק אותה בסוג של,

אני לא אגיד את המילה, בהמשך רשעה.

פתטי.

הזעם שלי הוא על כך שתיאטרון מתוקצב בישראל מעלה פנטזיה פוליטית אשר חושפת את כל הרוע, האטימות,

ההתנשאות,

המניפוליטיביות אשר קיימת עדיין באזורים שבעים בתל אביב.

המחזה עצמו אומנם אינפנטילי לגמרי,

אבל זה בדיוק מה שמרגיז.

אין סיכוי בעולם

שמישהו היה מצליח למכור גבבה כזאת לתיאטרון עברי

אילולא הייתה גבבה אנטי-חרדית מדאורייתא.

אין סיכוי שמישהו היה מרשה לעצמו להעלות הצגה בלי תחקיר מינימלי.

למשל, הרב קוק זה לא החרדים.

אתם שומעים?

הוא גם מחלק, הכותב בעצמו, בין לבין.

אין שום איסור בתורה להוליד ילד למי שאינו שומר תורה ומצוות.

וגוג ומגוג במלחמה אשר איש זולת מתי גולן איננו מתייחס אליו במובנים פרקטיים,

אבל כשהנושא הוא המגזר החרדי הכול מותר.

עצוב לגלות כי גם היום התייחס אשכנזי,

תל אביבי ותקשורתן העוסק בביקורת באופן דמוני,

מפלצתי ומכליל כל כך למגזר הדתי החרדי.

עצוב לגלות כי המתי גולנים,

עדיין אינם מוכנים לפקוח עיניהם ולראות כי לא כל מה שאינו הם מאיים לאחר ריבם.

אבל על מתי גולן אני כועס, עליו אני מרחם.

אני כועס על הפלטפורמה החברתית שאפשרה לגולן להנפיק מחזה עוועים כזה.

שבו בנפשכם את ישראל בעוד עשרים שנה

ותאמרו בכנות, מה מפחיד אתכם יותר,

שהחרדים ישתלטו על עמדות הכוח במדינה,

או שמתי גולן ימשיך לכתוב הצגות?

כן, יהודים יקרים,

אני אראה לכם רק קטע קטן,

ואחר כך נעבור לענייננו לסיום.

כל הזמן מפחידים אותנו

חרדים, חרדים, חרדים.

שבעצם, אם מישהו התקרב פעם לחרדים, היה רואה את הטוב שאפשר למצוא ביהודים,

את המקור

של היהודי האמיתי,

את מה שהתורה רצתה לתת לכל האנושות, והם לא הסכימו לקבל, רק היהודים הסכימו לקבל.

את כל מערכת החוקים

הכי אנושית,

זה אם היה מתקרב לחרדים שומרי תורה ומצוות באמת.

אבל מי רוצה להתקרב? מי רוצה להתקרב?

מי שזכה והכיר והתקרב, יודע.

אני, שהייתי גלגול קודם חילוני,

וזכיתי לחזור בתשובה,

ואני נמצא היום בתוך הקהילה הזאת.

אני יודע מה אמרו

ומה אמת.

שבוע שעבר נכנס למשרד, יהודי,

לקיבוץ גיתית בעמק הירדן,

ואומר לי,

קלטת וידאו אחת שהגיעה אליי,

ואחר כך עוד קלטות וידאו שביקשתי,

גורמות

ששמאלנים חילונים ממרצ יושבים ערב-ערב אצלי בבית ורואים את הקלטות שלך,

והחליטו לקיים תורה ומצוות חלקית באופן זמני, כרגע.

והוא מצטט קטעים מהקלטות. הוא אומר, זה כל כך פשוט,

בורא ונברא ומגביל ומוגבל.

והקלטת שלך יחל בלי תרבות, ששם אתה מוכיח את כל יציאת מצרים, עשרת המכות,

ואת השוטר

עם שני העדים כנגד הגנב.

למי צריך להאמין?

לשש, לשישים, לשש מאות, לששת אלפים, לשישים אלף, לשש מאות אלף.

כל כך פשוט.

הוא בא לקח קלטות, נתתי לו מאה קלטות,

עשר מיני סמינר, נתתי לו אלף טפים, אמרתי, יאללה, רוח, תפזר עכשיו שם, מעלה אפרים, כל המקומות, תפציץ.

הלך, היום הוא מצלצל אליי, היום הוא מצלצל.

תשמע, אנחנו בהלם,

ראינו את הקלטת,

מדריך ליהודי בגלקסיה.

הוא אומר, מה עוד צריך אדם חילוני יותר מהקלטת הזאת?

הכול סגור, הרמטי.

הוא רוצה לבוא, חייבים לדבר, רוצה לעשות הרצאה,

400 איש מהם מוכנים לבוא להרצאה,

שמאלנים,

חילונים.

הוא אומר, נסדל לך, רכב ממוגן, ליווי משטרתי, מה שאתה רוצה, רק תבוא.

מזמאים פה, לא ידעו שיש דברים כאלה.

נו, זה לא עוול שיושבים אנשים כאלה וברשעות כותבים כאלה דברי שטנה,

בגלל האני מאמין שלו הוא רוצה להרעיל את כל היהודים.

אם כבר, אם כבר חברים שלו בתשקורת, שגם הם שמאלנים,

וגם הם יודעים שבחרדים צריך לטפל, אבל לא עד כדי כך.

אז תארו לכם לאיזה מצב הגענו. אם מבית זה ככה,

מה נשאר?

אבל אני אגיד לכם,

יש פצצת אטום.

זה אטום?

יש פצצת אטום.

אתם יודעים מה פצצת אטום?

אתם יודעים, כשאחד צועק, צועק, צועק, הוא מנסה להסתיר משהו.

כשאתה נכנס לוויכוח עם מישהו

והוא צועק, צועק, הוא מתכוון שלא ישמעו הסובבים מה אתה אומר. אז הוא כל הזמן צועק.

מה הם עושים? הם כל הזמן צועקים על החרדים

שהחרדים יהיו במגננה כל הזמן. מה, אני סחטן? מה פתאום סחטן? פרזיט? מה פתאום פרזיט?

אני עלוקה? איפה עלוקה?

כל היום החרדים יחפשו עצות להוכיח, ומה? וישפרו את עצמם

לכיוון של החילונים כל הזמן, כמובן.

אז לא יביעו דעות קיצוניות, לא יגידו ככה, לא יגידו ככה. כל הזמן להתיישר, להתיישר עם הקו, להתיישר. ככה הם דואגים. כל הזמן. בחרדים, כל הזמן בפחד. באמת גם מאמינים שככה.

הוא סיפר לי, הבחור הזה מגיטיטה, אמר לי,

בא אליי אחד בבוקר,

אומר לי, תשמע, מה אני אגיד לך? שמעת עוד פעם? לקחו 11 מיליון ש״ס עכשיו עוד פעם?

וואלה, הסחיטה שלהם, אני לא יכול להבין את זה.

אז הוא אומר, אתה יודע מה עניתי לו? מה שמעתי לך מקלטת?

הוא אומר, אמרתי לו, כן, גם אני אומר, אלה סחטנים אלה.

אבל אתה יודע מה הם סוחטים?

תפוז.

אתה יודע מה זה תפוז?

באו המערך,

שמו קש בתוך התפוז, מציצו את כל המיץ.

באו ש״ס, תפסו את הקליפה, סחטו, סחטו, סחטו, סחטו, יצא כמה טיפות, 11 מיליון.

זה השמאלני עונה לשמאלני.

11 מיליון אתם מדברים. תסתכלו כמה מיליארדים עפים.

תיאטרון הקאמרי,

בקלטת חדשה שתצא, תשמעו מה התקציב שלהם, לא תאמינו.

בשביל הצגות כאלה?

בשביל כמה זקנים יבואו לראות?

מנויים.

לא יאומן כי יסופר.

אבל רגע, לפני שאני אתן לך לשאול,

להגיד, תגיד מה שאתה רוצה, סחטן.

אבל אתה גם רוצה להגיד,

גם להגיד.

אתה יודעים מה? אני אתן לכם להגיד לפני.

בבקשה, תגיד.

הבימה, הצגה אחת, 2 מיליון שקל.

זה בהקשר ל... הבימה, הצגה אחת... הבימה, תותן לו 2 מיליון שקל, בתור אחד שעושה תקצורה לבימה, לאופרה, לקאמרי,

לבית לסי, לכל התיאטרון. אתה עוסק עם התיאטרון ויודע שהם הוציאו 2 מיליון.

אני עובד בחברה שמייצרת את התפאורה שמקימה אותה,

טקסטורות, קונסטרוקציה של ברזש, פוטגו וקיסריה,

קיסריה, כן? 2 מיליון שקל. מה, עלה להם רק התפאורה?

התפאורה, הם שמו תאורה, הצגה.

אחת.

אחת. הצגה אחת, 2 מיליון שקל.

זה 2 מיליון קלטות בחינם!

נו, אתם שומעים?

לא יאומן כי יסופר.

11 מיליון

שלקחו ש״ס זה להחזרים של חובות שהם גוררים שנים רבות והיו צריכים לשלם להם מזמן,

בשביל כל ילדי המעיין החינוך התורני.

על עשרות אלפים של ילדים, תחלק את זה,

2.5 שקל.

בושה וכלימה. כן, אתה גם רצית להגיד.

כן.

לגבי ההצגה,

ההצגה היא פשוט לא טובה. הוא לא התנגד בגלל התוכן.

פשוט הצגה לא טובה.

התוכן יכול להיות, בהצגות, אם אתה מבין,

יכול להיות תוכן אבסורדי וקיצוני,

ההצגה היא לא טובה.

עכשיו,

היה רצח חופש שלו.

היה רצח חופש של החרדים? כן, כן. חרדי רצח אותו קיצוני.

מפדלני.

אתה היית בהצגה.

לא הייתי, כי הצגה לא טובה, לא בגלל התור. הבנתי, אבל אתה יודע מה יש בהצגה.

אני יודע.

ההצגה לדורא, שמדי גולן הוא מחזאי לא טוב, אני מתמצא וזה בגלל שאני אומן. אה, אתה מבין בזה? אתה גם אומן.

אני רואה כל האומנים נמצאים פה, איירן, ישראל.

רצח ראש ממשלה וים.

כן?

תדע לך שההצגה הזו יכולה להתקיים לא דווקא מפני החרדים של שייס,

כי אתם עקופים שלא יתגייסו, שלא יהיו חיילים.

מה שמפחיד אותי זה נוגדל.

ואלה שרוצים להרוס את הר הבית ולהרוס את המסגד, זו עוד הצגה, אתה אומר. זה צריך עוד הצגה. זה יביא לעולם המוסלמי של מגדל אנרגיה, חמש מיליון דולר, הייתי נותן להם איזה מבין.

אני מבטלני שאני ארוס את מגדל אל-אנצא ואז יבואו אליך מאות מיליונים שיארסו אותי.

הבנתי. זה מה שמפחיד.

טוב,

שמעתי, אם דיברנו, יש לי שאלה קטנה אליך. אני אענה לך.

אני אענה לך.

אתה מטיב שלא יתגייסו, יאללה. לא, הפוך, למה?

יהיו תלמידי חכמים, אל תתגייסו, מצד אחר אתה קיצוני,

ילכו לפי הקיצוניות שלך, תהיה מלחמה.

תגיד, תחליט, מה אתה רוצה שנהיה תלמידי ישיבות, שנלמד, נלמד ולא נתגייס,

הרי אתם מוטיפים שלא יתגייסו.

אני אענה לך.

מצד אחר קיצוני כמו חיסון. אענה לך, יוני.

אתה מכיר אותי מהעיתון, אתה לא מכיר אותי. אני פעם הייתי בעצמך בשניים. פעם היית. אתה יודע כמה הרצאות אני נותן?

כן.

כל פעם אני אומר משהו אחר. עכשיו תקשיב.

אנחנו דיברנו על הצגות,

ועכשיו אני אראה לכם חמש דקות מהמציאות המראה,

למה יש הצגות כאלה,

למה שונאים את החרדים,

למה רודפים את החרדים.

זה לא התחיל היום,

זה התחיל עם הציונות.

חמש דקות

מסרט שעומד לצאת בקרוב.

היום ערוץ 3 ראו את הסרט, את הפתיחה שלו,

חלק ממנו רוצים לקחת אותו.

הם לא מאמינים עד כמה העוצמה של הסרט הדוקומנטרי הוא לא הצגה,

הוא לא סרט,

הוא תיעודי

מדבריהם,

מכתביהם ומלשונם של אלה שתראו עכשיו,

למה אנחנו נרדפים עד היום.

בבקשה,

פתיח, חמש דקות

מסרט הציונות,

Four Fingers Productions Company,

United States of America.

1893. העיתונאי תיאודור הרצל,

יהודי מלידה אבל נאמן מסור לתרבות הגרמנית,

מציע הצעה משלו לפתרון שאלת היהודים.

הוא יזמין את האפיפיור בשם אחוות הגזעים להטביל לנצרות את כל יהודי אוסטריה,

בטקס מיוחד שייערך בכנסיית סן-סטפן שבווינה.

וכך הוא כותב ביומנו

בערך לפני שנתיים חפצתי לפתור את שאלת היהודים,

לכל הפחות באוסטריה,

בעזרת הכנסייה הקתולית.

ביקשתי להבטיח לעצמי בראשונה את עזרת נסיכי הכנסייה באוסטריה,

ולהשיג על ידיהם ראיון אצל האפיפיור,

כדי להגיד לו,

עזור לנו מפני האנטישמים,

ואני מחולל תנועה כבירה בין היהודים,

שיעברו באופן חופשי וגאה לנצרות.

עדות לכך שהרצל היה קיצוני בהתבוללותו,

ניתן לראות בעובדה שאת בנו האנס לא טרח כלל להכניס בבריתו של אברהם אבינו.

בדעה זו גלומים רעיונות אנטישמיים המציירים את היהודים כנושאי הרע,

ולעומתם הגויים שיא התואר והשלמות.

כך למשל כתב במאמרו בדויטסצייטום

היהודים העשירים שולטים על העולם.

בידם גורל ממשלות ומדינות.

הם מגרים ממשלות זו בזו,

ועל פקודתם ממשלות עושות שלום.

מתי שהיהודים העשירים מנגנים,

העמים והמושלים מרקדים.

בין כך ובין כך הם מתעשרים.

הרצל מספק תימוכין ולגיטימציה לרדיפה האנטישמית ואף מעודד אותה.

רעיון מצוין עולה בליבי למשוך אנטישמים ישרים ולעשותם מחסלי הרכוש היהודי.

רעיון מצוין עולה בליבי למשוך אנטישמים ישרים ולעשותם מחסלי הרכוש היהודי.

מי אתה עכשיו יכול להגיד דבר כזה? היטלר.

הנה אני אומר לך שהרצל אמר את זה.

זה מתוך הימנים שלו.

אז חבל, אז הרצל היה אנטישמי, הרצל היה אנטישמי,

אנטישמי, היה אנטישמי.

בשנת 1894 הואשם קצין יהודי בכיר בצבא צרפת בבגידה.

שמו של הקצין, אלפרד דרייפוס.

האנטישמיות הסמויה שרחשה מתחת לפני השטח

פרצה החוצה.

מחול השדים האנטישמי החל שוב.

רק אז

השתכנע הרצל שפתרון ההתבוללות אינו מעשי,

וכי העולם הנוצרי שאותו חיבב כל כך,

אינו מוכן לפתוח זרועותיו

בפני יהודים כמותו.

רק אז הפנה מרצו ונרתם להתוויית הרעיון של מדינה ליהודים

ולמשנתו הציונית אותה ניסח באלטנוילנד.

אבל גם אז המניע לציונותו של הרצל

לא צמח מתוך אהבה ודאגה ליהודים,

אלא מאי הנוחות שאלה גורמים ליהודים גויים

נאורים כדוגמתו.

המדינה של הרצל היא מדינה אירופית לגמרי.

היא בעצם אירופה, אין מדינה אירופית כזאת.

זה האוטופיה של אירופה.

פה תהיה מדינה שתאחד את כל אירופה ותהיה בה גם אופרה איטלקית וגם אופרה גרמנית וגם אופרה בלגית, הכול יהיה פה, כן?

וכולם יהיו חמודים ונחמדים,

והערבים יגידו כל הזמן ליהודים תודה שבאתם, תודה שבאתם שהבאתם לנו את הפאר של המערב.

התנועה הציונית הייתה תנועה חילונית.

היא נתנה הגדרה חילונית

לזהותו של היהודי. היהודי הוא עם,

כמו כל העמים באירופה.

הציונות נובעת מתוך התנועה הלאומית באירופה,

ואין לה בעצם מקום לחרדים בתוכה.

תנועת ההשכלה שהרצל ושאר מנהיגי הציונות צמחו מתוכה,

דגלה בהתמזגות עם הגויים ועם תרבותם,

בפריקת עול התורה והמצוות

ובוויתור על מוסריות הדת המבדילה בינם לבין שכניהם.

היו אלה המנהיגים,

כמו מנדלסון בתקופת ההשכלה,

שהפיצו את האמרה,

היה יהודי בביתך ואדם בצאתך.

יוסף חיים ברנר,

סופר ואיש רוח בהנהגה הציונית,

שבכתיבתו השפיע יותר מכל סופר אחר על פועלי ארץ ישראל,

כתב ב-1919.

אופיינו הלאומי פסול מימות עולם ועד הנה.

מעולם לא היינו אומה יוצרת,

תמיד חיינו חיי צוענים וכלבים.

מה אתם רוצים מהאנטישמים?

מדוע לא טובו להבין את המובן מאליו,

את חזון השנאה והבוז לישראל?

היהודים הם צוענים,

זוהמה,

רפש וניבול,

ביצה סרוחה,

לא אדם,

כלבים פצועים.

כשאתה קורא את הדברים שהציונים הראשונים כתבו,

אלה דברים שנשמעים לפעמים כמעט אנטישמיים.

זאב ז'בוטינסקי,

אבי תנועת הרוויזיוניסטים,

כתב בעיתון הארץ ב-1919.

בבית הלאומי נכריז על אותם יהודים שלא יסירו מעליהם את חלד הגלות

ויסרבו לגלח את הזקן ואת הפאות כעל אזרחים ממדרגה שנייה.

לא ניתן להם זכות בחירה.

דוד בן-גוריון

מקים המדינה ומנהיגה שנים רבות.

הגלויות המתחסלות והמתכנסות בישראל אינן מהוות עדיין עם,

אלא ערב רב ואבק אדם,

ללא לשון, ללא חינוך, ללא שורשים.

הפיכת אבק אדם לאומה תרבותית היא מלאכה לא קלה.

מדברי חיים ויצמן,

מנהיג התנועה הציונית והנשיא הראשון של מדינת ישראל,

1937

תקוותם של שישה מיליון יהודים

מרוכזת על עלייה מתהומות הטרגדיה.

אני רוצה להציל שני מיליון נוער.

הזקנים יאבדו הם ויחכו לגורלם.

הם אבק אדם כלכלי ומוסרי בעולם אכזר.

רק ענף הנוער יישאר.

הזקנים צריכים לעמוד בכך ולהשלים עם כך.

דוד בן-גוריון,

אם אדע שאפשר להציל את כל ילדי גרמניה על ידי העברתם לאנגליה

ורק מחציתם

על ידי העברתם לארץ ישראל,

אני אבחר בדבר השני.

מקרה נוסף שיעזור לנו להבין בצורה יסודית את יחסה של הציונות כלפי הצלת יהודים,

נוכל למצוא

בתקופת מלחמת העולם השנייה.

ב-25 באפריל 1944,

בשיאה של המלחמה,

קרא אייכמן ליואל ברנד,

ציוני,

איש ועד ההצלה בבודפשט,

הונגריה,

למשרדו, ואמר לו

אתה יודע מי אני, אתה יודע מי אני, אתה יודע מי אני, אתה יודע מי אני.

ההוראות היה להביא רק בחורים שמבוהים לבנועת העבודה,

מפאי של אז.

היינו שליחות להציל יהודים,

והם בחרו רק איזה יהודים כן ואיזה יהודים לא.

סלקציה.

קראנו לזה סלקציה.

מה אירע ליהודים כאשר עיצבו הציונים סוף סוף ממשלה משלהם בישראל?

מה אירע להם ליהודים כאשר הפכו לפוליטיקאים יהודים?

מה אירע לרחמים,

רגש הכבוד,

אהבת האחים,

האחווה והערבות ההדדית,

אשר אלפיים שנות אנטישמיות לא יכלו לעקור מהנשמה היהודית.

כן, זה תקציר קצר.

חמש דקות.

מהאטום האמיתי.

אתם יודעים למה אנחנו נראים ככה?

ככה רצו לראות אותנו. לא רצו שנתקיים פה, לא רצו שנעלה לפה,

לא רצו שיהיה פה עם יהודי מקורי,

אירופאי, מערבי, כן.

לא אנשים קטנים,

המנהיגים, אלה שהתמונות שלהם מתנוססות בכנסת, במוסדות חינוך,

בכל משרד ממשלתי.

זה חמש דקות.

הסרט,

תשעים דקות.

זה כלום לעומת מה שיהיה בסרט.

אתם מבינים?

זה האטום האמיתי.

כשהעם הזה יבין סוף-סוף

איך מושכים אותו באף כמה אנשים שיש להם עמדות כוח,

ומטים את כולם בסחף כנגד ציבור שלא עשה מאומה רעה.

יש לו השקפות שונות משלך, בסדר?

לא חייבים כולם להיות עם השקפה זהה.

כשם שפרצופיהם שונים,

כך דעותיהם שונות, גם בין החרדים עצמם.

כל העם היהודי נבנה ככה, כל העולם נבנה ככה.

פרצופים שונים, דעות שונות.

אבל לעשות רדיפה כזאת יומם ולילה נגד ציבור שלא עשה שום דבר?

יש מגזרים אחרים

שיותר גרועים בהרבה בטענות שטוענים על החרדים,

אבל עליהם לא מדברים.

למה?

לא רוצים שהם יתרבו. אתם שומעים? המילה ריבוי, ריבוי אצל חרדים.

הרי אמנון רובינשטיין אמר בזמנו שצריך למעט,

ביילין,

אני חושב שזה ביילין, לא אמרנו שזה, ביילין, אמר שצריך למעט בילודה,

צריך לעשות חוק למעט בילודה של החרדים.

איך למעט?

על-ידי זה שיקטינו את מה שהם מקבלים.

אבל מילא, הם לא יאכלו.

אתם שומעים דבר כזה? מה, אנחנו סין?

בסין

אתה יכול להגיד דבר כזה? זה גם כן בלתי נסבל.

פה כמה אנחנו?

למה?

לא חרדים, לא חרדים, חרדים, חרדים. אני חילוני חרד.

ככה כתבו, אתם מכירים את הסטיקר, אני חילוני חרד.

זה שכתב לא יודע כמה הוא צודק.

כי היום כמעט כל חילוני הופך להיות חרד.

חרדים.

יש מיליון חוזרים בתשובה, אם היו חילונים.

היום הם חרדים, נכון?

אני חילוני גם, חרד היום.

זה לדאבוני וזה לצערי.

אז אם אתם חושבים שאנחנו סובלים מכות מכל צד,

תדעו לכם שהמכה האמיתית היא בבית.

זאת המכה.

אם פה לא הייתה המכה הזאת,

אם פה היינו יותר מתחברים והיינו יותר ככה יושבים על המדוכה ומוצאים פתרונות לראות איך

אפשר לחיות ביחד בשקט, בלי לתת לפוליטיקאים להתפרנס מזה,

היינו יכולים להיות יופי של עם.

יופי של עם.

אבל מה לעשות? יש אנשים שמתפרנסים מזה.

הם בונים מפלגות, הם מקבלים מעמדות, מחזות. איך יקבלו תמיכה על מחזה שהוא לא אנטי-חרדי?

היום כל דבר שאתה רוצה להצליח, אתה צריך לצאת נגד החרדים. זו הצלחה בטוחה.

מה לעשות?

אז הקדוש ברוך הוא קצת כועס עלינו. הוא קצת כועס עלינו, וכולנו סובלים. כולנו באותה סירה, וכולנו סובלים.

אם היינו מתקרבים לאבינו שבשמיים,

עושים את רצונו, הוא היה מטפל בפלסטינים,

הוא היה מטפל בכולם, בעיראקים,

הוא היה מטפל באוסאמה בלנאד, בכולם הוא יכול לטפל.

אבל הקדוש ברוך הוא הראה לנו,

אין היום בעולם מדינה חזקה, אין מעצמה חזקה,

אין כוחי ועוצם ידי, אין כלום.

אם נגד אמריקה הגדולה

הקדוש ברוך הוא שלף תימני אחד למערה והעפיל את כל אמריקה למטה,

הרס להם את הכלכלה,

נתן להם להיות ביטחוניסטים,

צבא ומשטרה בכל המקומות,

הם לא יכולים לחיות רגע בלי פחד,

כל פיצוץ קטן מלמעלה, אז הם חושבים שעוד מטוס נפל.

סופגניות עכשיו היו בלי סוכר למעלה באמריקה, כי חשבו שזה יכול להיות אנטרקס.

בקיצור,

פחד,

תימני אחד.

אם היה משחרר הקדוש ברוך הוא שניים, אוי ואבוי מה היה.

כל אירופה רועדת,

כולם רועדים, מה קרה? מה קרה? בלי נשק, בלי כלום, בלי שום דבר.

תראו מה זה.

הקדוש ברוך הוא מראה, העולם הזה כרגע

עומד במצב של סכנה בין-לאומית.

ואני אומר לכם, למה אני קורא לבוש בושה? אתם יודעים למה?

הוא לא יודע, אבל הוא מגלגל אותנו.

הוא מגלגל אותנו ממש למה שכתוב בזוהר הקדוש,

לגוג ומגוג. מה שכתוב בנביאים,

הוא מגלגל אותנו. כי מה זה מלחמת גוג ומגוג? שילחמו כל אומות העולם, אלו ואלו, ונגד ישראל.

כי כולם יתלו את הסיבה וסיבת הסיבות בישראל. כמו שאמר בן-לאדן באחרונה,

שכל הסיבה שהוא תקף את אמריקה זה בגלל תמיכתה בישראל.

אז הוא העביר והעתיק את כל העולם, שיבינו שהבעיה היא ישראל.

ככה כולם יגידו. כמו שהיה בדרבן, קיבלנו דורבא,

ושם החליטו שאנחנו גזענים ואנחנו הנאצים של הדור.

כמו שעכשיו בז'נבה אמרו שאנחנו עוברים על האמנה,

וכולם הצביעו 116 מתוך, אני יודע, שישה ידידות שנשארו שם באופן אינטרסנטי אתנו בינתיים.

והעולם הולך לקראת חנק על ישראל.

לא יעבור זמן קצר, תראו שאמריקה תפנה לנו עורף,

כי אם לא ישמעו להם בדיוק מה שהם רצו,

זה כבר יהיה מספיק.

הם מכינים את טורקיה וסעודיה ואחרים כאלטרנטיביות ישראליות,

ואחר כך אנחנו נצטרך להתמודד עם מה שכתוב בכתובים. ומה יעזור לנו אז?

אז מה יעזור לנו אז?

אני לא נוכל להגיד, אמריקה, אמריקה, ידידה שלך, אין ידידה, היא האויבת, מה נעשה?

למי נפנה?

נפעיל את צה״ל, כמו היום, לא?

נפעיל את כוחותינו,

מה נעשה?

איציק, איציק,

איציק, היה איציק.

אז היו אומרים, ישראל, ישראל, ישראל, ישראל, ישראל.

המצב לא טוב.

יש פתרון אחד,

הוא כתוב כאן.

זה ספר ההיסטוריה של העם היהודי, למי שלא יודע, מעבר לזה, כשזה תורה,

זה ספר ההיסטוריה היהודי.

סוף חלק א',

ההמשך בקלטת מס' 227,

עד תום חלק ב'.