עקירת הרצון - כעקירת המעשה
- - - לא מוגה! - - -
זה חסד גדול לאין ערוך.
אדם עובר עבירות,
עובר בזדון,
נופל בשגגה,
עושה מעשים שלא ייעשו.
יש כאלה שהם מורדים ואפילו ממרידים,
והקדוש ברוך הוא מוכן לקבל בתשובה. גדול חסדו השני מן הראשון.
לא היה שייך, על פי שכל, לא שייך
לעשות תשובה והתכפר לאדם.
אדם רצח נפש.
מה הוא יכול להגיד? סליחה, אלף פעם,
חמישים אלף פעם, מיליון פעם, זה יחזיר את הבן אדם?
לא. אז מה שייך תשובה?
והקדוש ברוך הוא אומר, כן,
עקירת הרצון
כעקירת המעשה.
אם תגיע להכרה שנעקר רצון הרציחה ממך,
שאם תבוא ותזדמן למקרה דומה ונוסף
ותעמוד במבחן
ולא תחפוץ לעשות את אותו מעשה,
אם עקרת את הרצון הזה,
נעקר המעשה הראשון גם כן.
שהרי אם היית יודע ומתחרט ומבין את מה שאתה מבין היום כשעקרת את המעשה,
טרם המעשה של הרציחה, הרי לא היית עושה.
מה היה חסר לך אז?
הזמן וההכרה שהכרת את החטא.
אני עושה איתך חסד
ואומר שאם תעקור את הרצון
אני אחשיב לך את זה כעקירת המעשה וכאילו לא היה מעולם הדבר.
נכון,
את הנרצח אין להשיב,
אבל יש חשבון שמיים למה הוא נרצח ועל ידי מי וכולי, זה לחוד.
זה לא פוטר את הרוצח מעונש אם לא ישוב בתשובה.
אבל אם אדם שב בתשובה אמיתית,
נמחל לו על כל מעשיו שעשה,
כמובן שתלוי מה רמת התשובה ומהם דרכי הכפרה.