קבלת הזדמנות לברוח מכל העונשים ולא נצלת אותה?
ואמרו זכרונם לברכה: משל לכת של ליסטים, גנבים, שודדים, שישבו בכלא וחתרו מחתרת. עשו מנהרה כמו הפלסטינים. פרצו ויעברו. ברחו! ונשאר אחד מהם, נשאר בתוך הכלא. יש לו מקום הימלט כמו כולם, הוא לא בורח. נשאר. בא שר בית הסוהר, רואה מחתרת חתורה והאיש עודנו עצור, ויך אותו במטהו. אמר לו: קשה יום! הלא מחתרת חתורה לפניך, איך לא מהרת המלט על נפשך.
למה הוא נותן לו מכות צריך לתת לו הצטיינות שהוא לא ברח, לא? אבל הוא אומר: לא, זה שאתה נשאר פה, סימן שאתה בכלל לא מפחד מהעונש. לא מעניין אותך! לא רוצה לברוח, מתאים לי להישאר פה. מתאים לי. זה.. מה זה?!
זאת אומרת, יש לך אפשרות לברוח! יש תשובה! אתה יכול להמלט מעונשים! לא רוצה לעשות תשובה! זאת אומרת אתה רוצה את המכות והיסורים והעונשים. אתה מחפש צרות! אז מה אתה בא אח"כ בטענות? למה ה' שלח לך ככה ולמה עשה לך ככה? חזרת בתשובה על כל המעשים? לא חזרת. השתהית? כל יום זה יותר יקר. כל יום העונש יגבר.