תיאטרון הקאמרי - חלק א

- - - לא מוגה! - - - 

שתיים, כפול שתיים, זה לא ארבע.

קלטת מאה ועשרים, חלק ב'.

עכשיו הקדוש ברוך הוא,

מה קורה עם בן אדם שהוא רצה להיטיב לו והבן אדם לא בחר בטובה?

כיוון שהקדוש ברוך הוא טוב,

ולא רוצה שאלה שלא בחרו בטובה לא יגיעו אליה,

אז הוא שולח לו רמזים, איסורים,

איתותים,

מחלות,

כמו שכתוב בתורה.

אם שמוע, ויהיה אם שמוע תשמע בקול השם אלוקיך,

וישר בעיניו תעשה,

ואזנת למצוותיו,

ושמרת כל חוקיו,

כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך, כי אני השם רופאיך, אני מזהיר אותך כרופא שלך, רופא פרטי,

אתה לא רוצה את כל המחלות שהיו במצרים,

אין בעיה.

אם שמוע תשמע,

ואזנת, ושמרת, וכו'.

לא.

אז תדע לך,

אתה מזמין פשוט מחלות.

למה? כי צריך לעורר אותך.

אימא קוראה לך,

דודי,

אתה לא עונה.

דודי,

לא עונה. דוד, לא עונה.

בסוף היא באה, רואה שאתה בעצם שומע ולא רוצה לענות.

ישר היא מנחיתה לך כף.

מה קרה לך? אני קורא לך כל הזמן?

למה אתה לא עונה?

זאת אומרת, בורא עולם קורא לך, כל דודי דופק.

פתחי לי, אחותי, רעייתי, תלמתי.

פתחי לי.

דופק,

לא עונה.

דופק חזק, לא עונה. בסוף פורץ את הדלת.

בורא עולם דופק, נותן לך איתותים,

נותן לך פה הפסדים בממון, פה, שם, מעידה כאן,

החלקה כאן,

מכה באותו קטנה, טיק-טק,

מאותת, לא מחלה, שפעת,

חפצ'י, קצת, פה, שם,

עד שלפעמים אין ברירה, שם לבן אדם חתיכת מחלה, תאמין, שיתעורר. גם זה לא עזר, לוקח אותו.

לוקח אותו,

אבל לא גמר.

מחזיר אותו בגלגול, זו אפשרות.

מחזיר אותו בגלגול, נותן לו עוד צ'אנס.

יתחיל תינוק מחדש, ועוד פעם, כיתה א', מוצץ, טיטולים, הלאה.

עד שאולי הפעם... סליחה, כבוד הרב, אתה כמה דקות כבר מתחיל לסבן אותי ולספר לי על כל מיני טיטולים וחיתולים

זה מה שתפסת?

רק מה שיש לו רע?

אני עושה לך חסד,

חסד שמסביר לך באריכות, כי אני יודע שאפשר לחשוב רק עוד שבע שאלות. לא, אני רוצה שאלה אחת.

אז עניתי כבר. אני רוצה תשובה אחת, על שאלה שאני שואלת. עניתי.

לא, אתה לא ענית, לא, אם יש לי... מה שאלת בתל אביב עביר עכשיו? אם אני בורא עולם, מה שאלת?

אם אני בורא עולם,

למה נתת בחירה,

היית אומר לי, שב בתורה, וגמרנו.

עניתי לשאלה או לא עניתי? כן, לא ברורים, כן. אה, אם אתה, יעני חכם,

כולם פה לא מבינים כלום, רק אתה.

אז אני עונה עוד פעם. אמרתי שהשם ברא אותך לטובה,

ולא רוצה שתקבל את הטובה כאוכל חינם, לא הכוונה כי יושב בישיבה ולא עובד,

אלא כאוכל חינם, שלא עשית כלום בשביל זה.

ואם כן היית מתוכנת מראש ואתה ענית לי לבד שאם היית מתוכנת לא מגיע לך שכר,

וכיוון שהוא רוצה לתת לך שכר,

אז אתה לא יכול להיות מתוכנת,

וחייבת להיות בחירה בין שני מצבים,

ואם תבחר באחד משני המצבים שהוא הטוב שהוא רצה בשבילך,

תקבל שכר בזכות ולא בחסד.

אני אתן לך בשלוש ריאציות ולא הבנת אחת. אני אגיד לך משהו, אם אני בתור בורא עולם רוצה...

אתה בתור בורא עולם זה משהו אחר. ברור, אם אתה היית בורא עולם, אני לא הייתי פה. בכלל לא.

הוא רוצה שאני אענה לו תשובה שמתאימה, לא בתור בורא עולם.

אם מישהו רוצה, נגיד, שישרתו אותו, אז הוא יכול להכניס... אבל הוא לא רוצה שישרתו אותו. אתה רוצה להיות בורא עולם שישרתו אותך.

הוא לא צריך משרתים כי אין לו בעיה, אתה מבין?

הוא לא עושה ספונג'ה ומישהו צריך לטפל לו במשהו.

הוא לא תלוי בכלום. הוא ברא בריאה להיטיב.

הוא לא צריך אותך. לפני שהיית הוא קיים,

אחרי שתלך הוא קיים.

הוא לא זקוק לא לך ולא לו ולא לכל העולם. מה כבודו עושה פה? אז אני מסביר.

כיוון שהוא ברא את העולם להטבה, תקשיבו למה שאני מסביר.

מדרך הטוב להיטיב, מי שטוב, דרכו להיטיב.

טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו.

מדרך הטוב להיטיב. כמו אדם נדיב,

אדם שהוא נדיב, מטבעו לתת נדבות.

מי שטוב, מטיב.

הבורא הוא טוב, לכן ברא ברואים שיקבלו את הטובה שלו.

אני בן אדם מטיב, נכון? יש לי אמצעים, יש לי יכולת.

אני לוקח יתומים, אני יודע שלהם לא טוב.

אני לוקח יתומים ואני מאכיל אותם, משקיע אותם, מחתן אותם, קונה להם מרצדס של ג'יימס בונד, עם הכול.

אני עושה להם טוב.

מה, חסר לי יתומים?

חסר לי יתומים?

לא חסר לי.

רק יש לי כל כך הרבה לתת ולהעניק,

ואני, מטוב ליבי, רוצה לעזור להם. לא שאני צריך אותם.

אותו דבר, הקדוש ברוך הוא רוצה להיטיב. לכן ברא ברואים להיטיב להם.

אחרי שנבראתי, כי ברור שמטרת בריאתי להטבתי,

אני צריך להיות חכם להרוויח את זה, ולא להפסיד את זה.

אני מזמין אותך, הוא לבדו,

אני מזמין אותך למסעדה,

ואני רוצה להיטיב לך.

אז אני מזמין את המלצר,

תן את התפריט, 700 מיני אוכלים, תבחר מה שתיקח,

אני משלם.

אני רוצה להיטיב. אתה יכול לא לאכול, אתה יכול כן לאכול,

אתה יכול לאכול 200,

ואתה יכול לא לאכול כלום.

השם הביא אותך לעולם הזה,

נותן לך את כל האפשרויות.

אתה יכול גם לקחת את התפריט שנתנו לך,

לקחת את הסלט חינה ולהדביק אותו למלצר, אתה גם יכול.

הביאו לך, תעשה מה שאתה רוצה.

אם תעשה כך, יזמינו משטרה, אם תאכל,

אולי יבקשו ממך שתברך.

אבל כל מה שמבקש הקדוש ברוך הוא מכל הברואים,

זה לתת להם הטבה.

והוא הכין את ההטבה בצורה כזאת, שגם אם אתה עקשן

ולא רוצה להבין בפעם ראשונה,

נותן לך עוד צ'אנס בגלגול נוסף.

ואם לא, בעוד אחד,

שלושה גלגולים.

ואם גם זה לא יעזור,

אז לא תבוא כאדם עוד פעם, אלא תתגלגל בתוך

דומם צומח או חי בשביל שתגיע לתיקון שלך.

אתה אומר מיטיב, זה מה שאני רוצה לעשות או מה שהוא רוצה שאני אעשה?

הוא רוצה לתת לך את הדרך שאתה תבחר, שבה הוא נותן טובה. ואם אני בוחר את הדרך שלי, למה הוא בסוף מעניש אותי? אם הוא אומר תבחר, מה שאתה... הדרך שלך, תקשיב, הדרך שלך זה לא מה שאתה בוחר, זה הדרך שלך שהיא טובה.

הדרך שאתה בוחר, זה הדרך שאתה בוחר.

ומה טוב, הוא אמר.

לדוגמה, הוא אמר, לא תרצח.

זאת אומרת, תשמע, תשמע.

אתה הבאת אותי פה לעתיד, תן לי מה שסבבה אצלי.

אני לא אוהב פה אנשים שעוברים לי מול העין.

ממה אתה קובע לי אם טוב לי או לא טוב לי?

אני, חביבי, קניתי מאג חמש,

טק טק טק, זהו, מסדר בשכונה, שיהיה אוויר פה, אנשים עוברים יותר מדי.

ואתה אומר, לא טוב לי, טוב לי. מה אתה קובע לי מה טוב?

אז הוא קבע, לא תרצח, הוא קבע, לא תגנוב, הוא קבע, לא תחמוד. הוא אמר, זה דברים לא טובים.

לא טובים.

ובדרך כלל, מה שהקדוש ברוך הוא קבע כדברים לא טובים,

הם לא טובים.

ואז הוא אומר, תשמע, מה הדברים הטובים?

אז אתה גם יכול להגיד, תשמע, לי זה לא טוב. בסדר, אתה אומר.

אבל הוא אומר לך, אם אתה רוצה,

אם אתה רוצה,

לקבל שכר, זה הדרך.

אדם הולך לקורס קצינים,

כן?

ואז יש לו מרוץ מכשולים.

אתה שומע?

אתה מכיר את זה שיש קורות כאלה כמו של חשמל,

כן? משולש,

וצריך לעלות, טק, טק, טק, טק, לרדת בצד השני ולהמשיך הלאה, נכון?

ואחד אומר, מה אכפת לך, אתה רוצה שנעבור לצד השני? אני אעבור מכאן, למה אני צריך לעלות מכאן מכאן, לרדת מכאן מכאן?

אתה רוצה להיות קצין?

אתה רוצה להיות קצין?

אתה תעלה איפה שאומרים לך, תראה איפה שאומרים לך, תלך, תמשיך, תעשה ככה.

מה זה, איזה,

בורא עולם אומר,

אתה רוצה להיות צדיק?

שים תבילין, שים טלי, תעשה ככה, שים זוזה, תעשה ככה. כמה פעולות? תהיה קצין.

לא, הוא רוצה לחפף איך שהוא רוצה, והוא יהיה בסדר.

כן, רגע, הוא רצה שם, כן. גברת. כן, גברת שם.

אני רוצה לשאול שאלה שעוד לא דובר פה בקשר לרצח רבין.

האם היה כתוב בתורה שיהיה רצח של ראש ממשלה?

האם היה כתוב בתורה שיהיה רצח של ראש ממשלה לפני שהוא נרצח?

במה שרמוז כן בתורה,

אז יש ספר שיצא ומראה תרמזים שכתובים בדיוק, גם מי הרוצח, איך ירצח והכול.

למה לא אומרים לפני?

אז קודם כל אתה צריך לדעת שהמדען ציגלר בזמנו אמר לפני.

אבל אמרו את זה לפני. המדען ציגלר אמר לפני, וגם שלחו למשרד הביטחון את הדברים האלה ולא התייחסו.

זה אחד.

וגם אם לא היו אומרים לפני,

הרי לא כתבו את התורה יום אחרי,

כי זה כתוב. אז מה זה משנה אם אמרו לפני או אחרי?

שאלו האם זה כתוב או לא כתוב. כתוב.

כתוב. למה לא אומרים כתוב? כתוב, אוקיי, אז מסכימה שלך.

יותר מזה, אני אומר לך מה כתוב, שיהיה עוד מעט בגוג ומגוג,

ברעידת אדמה.

אני אומר לך, כתוב מראש.

אז דירי בלג, הנה כתוב.

אני הודעתי לפני.

כן, רגע, צבא ההגנה לישראל.

רק שנייה, החייל רוצה לשאול שאלה.

כן.

תגיד לה, תגיד לה, כבוד הרב.

אמרתי.

בסדר, היא רוצה לשאול. תשאל, כן.

כאן יש חייל שרוצה לשאול.

אנחנו באנו לעולם למעלה. הקדוש ברוך הוא יודע כל מה שנעשה.

מתי נעשה עבירות, מתי מצוות, מתי הכול.

מתי גם אני אלך ומה אצלי יעשה והכל.

עכשיו, השאלה שלי היא כזאתי.

אם הכול ידוע, אז למה אני אמור לשלם על זה?

כלומר, הקדוש ברוך הוא, אם הוא יודע שבאתי לחזור בתשובה,

אז למה הוא הביא אותי בכלל? הוא אומר, אם השם יודע הכול מראש,

והוא יודע מה הוא עתיד לעשות,

אז למה הוא צריך לשלם על מה שידוע מראש?

שאלה יפה, לא חדשה, ישנה מאוד.

יש את זה כבר בקלטות,

אני רואה שאני לא מחלק מספיק, זה בעיה.

אבל אני אסביר לך בקצרה.

מה שהשם יודע שאתה תעשה,

זה בגלל שאתה מחליט לעשות לבד בבחירה,

ועל מה שאתה בוחר לעשות

אתה תשלם,

או שתקבל שכר.

זאת אומרת, הידיעה של הקדוש ברוך הוא

לא מכריחה אותך לעשות שום דבר.

אתה מחליט כמו שאני, הנה,

הופ, החלטתי לעשות כך,

עכשיו החלטתי לעשות כך,

עכשיו כך, אני מחליט.

הקדוש ברוך הוא יודע מה אני אחליט,

אבל זה לא קובע מה אני אחליט.

הבנת? הוא לא קובע. אבל הכל ידוע מראש מדס. ידוע זה לא קובע.

אני יודע שתמות.

אני קבעתי? לא. בגלל שהידיעה שלי במקרה הזה היא מוחלטת, כי אין אדם שלא מת, נכון?

אז אני יודע, אבל לא קובע. זה ברור לך?

אצל הקדוש ברוך הוא לא רק מקרה המוות ידוע, הכל ידוע.

מה ההבדל? ההבדל שהוא אלוקים, ואנחנו ברואים.

כיוון שאנחנו יכולים להסתכל רק מההווה לעתיד,

או מההווה לעבר,

אבל אנחנו לא יכולים לראות את העתיד.

אנחנו רק יכולים להסתכל לכיוון, אבל עוד לא רואים.

הוא יכול להסתכל מכאן ועד סוף.

זה אלוקים.

אבל אדם, בגלל שהוא מוגבל בראייה כזאת, קשה לו להבין את הקטע של ידיעה

שלא מכריחה.

אבל זה כמו שאני יודע שאתה תלך היום הביתה.

אני לא קובע שתלך הביתה. אתה יכול להחליט לא ללכת הביתה.

אני קובע שאתה תישן הלילה,

ומחר תקום בעזרת השם.

אני יודע, כי בני אדם לא יכולים ללכת, אתה מבין, ימים בלי לישון.

אני יודע שאתה תאכל ביומיים הקרובים.

איך אני יודע? כי אני יודע, אצלי זה מוחלט שהאדם לא יכול לא לאכול, אתה מבין?

אז אצלי זה סוג ידיעה מהניסיון.

אצלו זה בלי ניסיון, הוא לא צריך ניסיון.

הראיה,

שהוא נותן ידיעה לנביאים מראש.

אז הוא רואה את העתיד, הוא יודע. אבל הוא אמר לפלוני תחתה ולאלמוני אל תחתה?

אבל הוא ידע את זה. הוא יודע, אז מה יש? למה הוא צריך לשלם על זה אם הוא יודע ש... בגלל שאתה בחרת.

זה לא אני בחרתי. אז אני מסביר, שאתה כן בחרת.

לדוגמה,

אני נמצא פה על הגג, זה בניין שבע קומות.

בסדר?

פה יש פינה,

פה יש מכונית נוסעת לכאן,

פה אני רואה אותך רץ לכאן.

אני, בחישוב שלי, המהירות של המכונית, ואתה, אם אתם רצים באותה מהירות, אתם נפגשים, יש תאונה.

אני מלמעלה רואה שהולכת להיות פה תאונה.

אני גרמתי שתרוץ למכונית?

אני גרמתי למכונית לרוץ אליך?

הייתה תאונה בסוף?

הידיעה שלי גרמה לך?

אבל השאלה היא איננה. נכון. הידיעה גרמה לך?

לא.

אותו דבר, זה שהוא רואה מלמעלה,

מה שאתה הולך לעשות,

זה לא גורם לך כלום.

הוא רק רואה מלמעלה. הוא כול יכול, הוא כול יכול. למה הוא לא יכול למנוע את התורמה? הוא יכול, הוא לא רוצה, כי הוא לא מתערב.

אם הוא היה רוצה, באמת הוא היה יכול.

אבל הוא לא רוצה.

אם הוא היה קובע הכול,

אז היינו כולנו מתוכנתים,

ואין מקום לתורה בכלל.

אז הוא גם לא היה אומר לי לא תרצח,

וגם לא היה אומר לי לא תגנוב,

כי אם רצחתי זה בגלל שהוא תכנת אותי,

ואם גנבתי זה בגלל שהוא תכנת אותי,

ואם למדתי זה בגלל שהוא תכנת אותי. אז כולם שווים רובוטים בלי בחירה. מי קרה נס?

נס אפשר שיקרה, ודאי. אז הוא עשה נס. ברור שהוא עושה נס.

אז הוא גם מציב, הוא... נכון, אבל מתי הוא עושה נס?

מתי שהוא רוצה להראות את ההשגחה האלוקית.

לדוגמה,

גם זה נס.

זה שהשולחן עומד כאן זה נס,

כי החומר כל הזמן בתנועה.

למה האלקטרונים, אלטרונים, פרוטונים לא נשפכים פה? למה העץ מוצק?

למה המים, שזה גם כן מורכב מאותו חומר,

למה זה נוזלי?

למה זה כך ולמה זה גמיש?

למה זה?

כי כך הוא רצה וכך הוא רוצה בכל רגע,

וכרגע זה כך. הוא יכול להפסיק את זה.

הוא יכול שהיד הזאת לא תזוז?

פתאום בן אדם לא יכול להזיז את היד.

נכון, הוא יכול.

הוא יכול פתאום שהאדם יהיה מת קליני, צ'יק, יקום פתאום, יפתיע ויבהיל את הרופא והוא ימות.

יכול, אין לו בעיה.

הקדוש ברוך הוא יכול להראות שהוא קיים. איך?

בדרך שהיא לא שגרתית, כי אנחנו מורגלים לטבע. גם הטבע נס, אבל התרגלנו אליו.

ברגע שיקרה דבר שהוא חריג,

אתה יודע שהייתה פה התערבות לא טבעית, אלוקית.

זה הוא עושה, הקדוש ברוך הוא, בשביל להראות את השגחתו על הברואים.

גם את כל התאונות רצו, הקדוש ברוך הוא יכול למנוע ולא מונע.

כמה תאונות הוא מונע את יודעת?

כמה תאונות הוא מונע את יודעת? לא. את לא יודעת.

את לא מכירה אנשים שניצלו מתאונה?

אני יודעת. אז הוא מונע או לא מונע?

אני שואל אותך, בן אדם שניצל מתאונה,

אני רוצה להבין דבר אחד, תקשיבי.

אדם היה באוטו,

הידרדר במדרון,

ובן אדם נשאר בחיים,

זה מסתבר שהוא יישאר או מסתבר שלא?

מה את אומרת?

תזכוי באיזה גול הוא מידרס. שמונה בבוליביה נפלו,

אני אסביר לך. למה הוא לא מונע? מההתחלה? אסביר, אסביר. תגיד את זה גם ההזדברות, חבר'ה. תגיד את זה גם ההזדברות.

אסביר לך, אסביר לך.

אסביר לך. למה ילדים מסרפים? שמעתי, אסביר לך.

אסביר לך, שושנה, רק רגע.

תקשיבי,

אני רוצה שתביני דבר אחד.

אם אני לוקח עכשיו רימון,

רימון, שוקל קילו,

זורק רימון לתוך קהל, חס ושלום כזה,

כן?

לפי הסתברות, שאומר לנו ידידנו,

הסתברות,

כמה ימותו? 80%. 80%. עזוב, תן לה, מותר לה. אם אני הייתי שם פה, חס ושלום,

50 קילוגרם חומר נפץ,

היה נשאר מישהו?

כן. היה נשאר, הכיסאות צרובים.

עכשיו,

אני שואל אותך שאלה.

אם נכנס טיל סקל,

250 קילוגרם חומר נפץ לבניין,

מפוצץ אותו ונמרח על הרצפה,

מתחתיו קבורים האנשים,

יכול בן אדם לצאת משם חי?

יכול.

בטח.

אחרי שהיה במלחמת המפרץ, יוצאים אנשים עם פיג'מות.

איך?

מההדף?

בבני ברק נפלו טילים ברמת גן, נשברו אצלנו החלונות.

מרחק קילומטרים.

רעדו בתים.

בן אדם נמצא במקום ההדף.

העור, הבשר,

רק מההדף היה צריך להתפוצץ לחלוטין.

חרש,

שלא לדבר בכלל.

ואנשים יוצאים לך עם פיג'מות אחרי,

עזבי את הפצצה.

בניין נפל על מישהו. זה הכול.

אם היית עובד מקום סטיין, איך זה שאתה, אז אני רוצה שתראה לי שאלה יצאים עטורים.

שמעת? אז זה נס.

אם יוצאת ילדה אחרי שישה ימים,

זה נס.

אבל זה נס אחד.

אחד, אבל אחד.

אחד זה נס.

זאת אומרת, אם לא תתני לילדה יומיים לאכול,

את לבד תגידי תמות.

שלושה ימים,

ארבעה, חמישה, שישה ילדה קטנה עם אבק,

בניין עליה,

חושך,

פחד.

יוצאת.

אהההה.

נס אחד. נס אחד. נכון, אחד.

אבל שבא ללמד על הכלל,

שאין פה סטטיסטיקה ואין פה בטיח.

אם השם רוצה,

גם כי אלך בגץ על מוות, לא אירא רק, יא תעמדי.

זאת אומרת, יפול מצדך אלף.

ורבבה מימיניך,

אליך לא ייגש.

בניינים שלמים חרבו וקרסו.

ניסו להציל שום דבר.

את מי שהוא רצה, מימינו מתו אלף, משמאלו מתו רבבה,

וילדה בת שישה ימים יוצאת החוצה, אש עדה.

אלא מה?

הקדוש ברוך הוא נכון. אם הוא היה עושה כל יום נס, כל יום, כל רגע, מה היינו קוראים לזה?

טבע,

לא הסתברות.

טבע.

גם לגויים. גם לגויים. בטח, גם לגויים. בטח. למה לא?

מה, הם לא בצלם אלוקים?

אז מה אם אתה עם הנבחר? אם אתה מסיירת גולני,

אז גמרנו חייל פשוט מתותחנים, צריך למות. כולם אותו דבר.

צלם אלוקים כולם.

ננבה,

ננבה הייתה עיר של גויים.

והקדוש ברוך הוא שלח את יונה הנביא,

ואמר להם שיחזרו בתשובה, והם ניצלו.

למה הקדוש ברוך הוא לא רוצה להשמיד?

ויונה התחמק מהנבואה ולא רצה,

ואז אמר לו הקדוש ברוך הוא, בדרך משל,

שם לו קיקיון, עץ, שנופיו

כיסו אותו, היה לו צל, היה מבסוט, ישב,

פתאום שלח לו תולעת,

אכלת העץ, התייבש, אין צל ואין כלום.

התחיל להצטער, ביקש נפשו למות.

אמר לו הקדוש ברוך הוא, הצטערת על הקיקיון?

אמר לו, כן.

אמר לו, בן לילה היה,

ובן לילה עבד, ואתה מצטער?

ואיך אני לא ארחם על עיר של 120 אלף איש?

אתה על עץ מרחם,

אז איך אני לא ארחם על 120 אלף איש?

אלא מה?

יש פעמים, רחמנא לצלן,

שבני האדם כבר מלכלכים אותה יותר מדי,

כמו בסדום ועמורה,

כמו בדור המבול,

כמו בדור הפלגה,

כמו בדורות שכבר לכלכו אותה יותר מדי,

אז בלית ברירה, כשהנגע

פוסה יותר מדי, מתרחב,

זה כמו נמק, שאם לא מורידים את האיבר המנומק,

אז זה יתפשט הלאה.

אז בלית ברירה צריך לגדוע את האיבר הזה,

ואפילו עם קצת מן החי בשביל שלא ידביק, שיהיה בטוח.

זה מה שקורה לצערנו הרב, אבל לא בגלל השם, בגללנו.

כן, רגע, שנייה. כן.

אדוני הרב, אני אומר ככה,

אני בא להרבה הרצאות שלך.

באמת, אתה יודע לתת להרצאה בטוב טעם,

ולא רק לתת הדרשה כזאת, אתה יודע, בצורה כזאת,

אני אכנס לך. כן, מה ש... השאלה שלי היא כזאת.

האם נכון שאנחנו עם שנבחר מכל הגויים,

והקדוש ברוך הוא נתן לכולם את ההזדמנות לפני זה, לפני שבא לעם ישראל, כמו שאנחנו למדנו,

הוא בא לכל הגויים,

אמר להם, אתם רוצים את התורה?

הם כולם שאלו, מה יש בתורה?

ואז,

מי שיודע, יודע, אמר להם, כתוב, נתן להם את עשר הדיברות,

מה השאלה?

השאלה היא כזאת.

עכשיו,

איך אומרים, כל איש בחדאו יומץ,

והיה ויש גויים

שמתוך התבוננות בכלל לכל הדתות הבינו שהדת של היהודים היא הדת האמיתית ביותר, הנכונה ביותר,

שניתנה לא על ידי איש אחד ומפה לאוזן,

אלא ניתנה במעמד הר סיני כאשר כל העם שומע,

כן?

עכשיו,

יש גויים שבאו וחקרו את העניין,

הבינו שבאמת הדת היהודית היא הנכונה ביותר

ונפשם דווקא בדת הזאת. מה השאלה? השאלה היא כזאת

האם

אדם או אישה שבא ובחר להיות חלק מהעם היהודי ומקיים את המצוות

ואת כל מה שניתן לקיים, את כל מה שהעם היהודי מצווה,

הוא מקיים, אך מגשים עליו הרבנות והביורוקרטיה ובית הדין וכל זה,

האם הוא מקיים מתוך הנשמה שלו באמת ובאמונה,

האם בעיני הקדוש ברוך הוא הוא יתקבל כיהודי לכל דבר או כל מה שהוא עושה לשווא?

זאת השאלה.

יופי.

האם גר שרוצה להתגייר או גיורת שרוצים להתגייר והקשו עליהם ברבנות ולא עברו עדיין את תהליך הגיור,

האם יספיק מה שליבם חפץ לדבוק בשם ובתורתו בשביל שהם יחשבו כגרים?

תשובתי,

לא.

עד שהם לא יעברו את תהליך הגיור על פי התורה הקדושה, לא גיור קונסרבטיבי ולא רפורמי ולא אחר,

ולא של יוסי ביילין.

אם הם יעברו את הגיור על פי התורה,

טבילה לשם גרות, קבלת עול מצוות, ואם זה גבר ברית,

אז הוא נחשב לגר.

וכמובן,

אם הוא יתמיד בזה כמו שהוא התחייב וכו',

הוא ייקרא גם גר צדק,

ועליו אנחנו מתפללים ומברכים בכל יום בתפילת שמונה עשרה,

ועל גרי הצדק. באמת. הבנת?

ועוד יותר,

אנחנו מצווים באהבתו יותר מאהבת ישראל.

באהבת ישראל נאמר,

ואהבת לרעך כמוך,

ובאהבת הגר נוספה עוד מצווה, ואהבתם את הגר.

ידוע לנו שכל גר שיתגייר ויתקבל לעם ישראל,

יש מלכתחילה כבר היה בו ניצוץ של יהודי,

שכן נאמר,

ואברהם ושרה עשו נפשות.

ושרה, עקרח אין לה ולד.

מה השאלה?

השאלה, עוד פעם אתה... בסדר, אני מבין עניין. אם היית שואל אותי ישר, גם הייתי עונה. אחרים, נשמע להם חלילה. לא, אבל הזמן פשוט.

לעג, לעג. מה השאלה?

אני שואל, באמת שואל, כדי, זו לא שאלה תיאורטית. טוב עיוני, אבל יש עוד. שאלה מחסית. כן. אני מעדיף,

אני חושב שצריך

שהרב יחזק את האנשים ברמה קצת יותר גבוהה מאשר יותר עמך כזה.

כי לפעמים אני בא להרצאות,

אמרתי לך, אתה עושה את זה בטוף טעם,

אבל לפעמים, איך אומרים,

הצחוק יהיה יותר ממה שהאדם בא לקבל.

אני רוצה רק לתת דוגמה.

אני, לי אישית, אין ספק שהבורא קיים,

ולהוכיח את זה בצורה חד משמעית.

האמונה שלי כל כך גבוהה,

אבל אני מקבל ממנו מכות על ימין ועל סמאות.

ממש מכות על ימין ועל סמאות.

אני אומר ככה, הקדוש ברוך הוא אומר,

בלי פסוקים, מה השאלה?

אתה יהודי מאמין שמקבל מכות, מה השאלה?

השאלה היא כזאת, אם אני,

כמו שמקודם אמרת,

נתן, נתן, כתוב בתורה, את אשר יואב יוכיח. מה השאלה? השאלה היא כזאת, אם אני כבר צריך לקבל, כמו שאמר לו איוב,

מי אני כאדם שאתה תיתן עליי כאלה מכות ואיסורים?

אם אני, אין, אני בן אדם, לא מסוגל לקבל את האיסורים האלה. אין.

אם אני איהפך לרשע, דרך רשע ימצא לך.

אז אם אני אהיה כבר ברמה כזאת של מכות, שאני רשע,

אז אני צריך להצליח. שמעת.

טוב. ובכן, הוא אומר כך,

הוא יהודי מאמין,

הוא מקבל מכות מהשם יתברך,

והוא אומר, למה הוא צריך לקבל מכות שקשה לו לסבול אותן,

והוא יודע שדרך רשעים צלח? אז אם הוא יפנה לדרך של להיות רשע במקום לקבל מכות, הוא גם יצליח.

ובכן, טעות גמורה.

מדוע דרך רשעים צלח? זו שאלה על אלה שמצליחים.

כל הרשעים מצליחים? בתי סוהר מלאים הצלחות.

לא כל מי שהוא רשע מצליח. זה אחד.

שתיים, יש רשעים שמתים גם.

סוגרים חשבון, וחבר'ה,

ויש עוד הרבה דרכים, אתה מבין, לראות שרשעים לא מצליחים. יש כמה שכן מצליחים, אבל מה הם מצליחים?

ועולם זה זמני על מעט מצוות שהם עשו כאן. אז משלמים להם בעולם הזה,

וכל העונש מחכה להם לעולם הבא.

אם אתה רוצה להחליף את הציור במקום לסבול קצת ולקבל גן עדן,

אתה רוצה לקבל שכר קצת ולקבל גיהינום,

הבחירה שלך.

אבל אם אתה חושב שאתה לא מסוגל לקבל מכות,

אני מסכים שאתה לא מעוניין לקבל מכות,

אבל כשאתה לא מסוגל, אני רואה שאתה מסוגל, כי אתה כאן.

דבר נוסף,

איוב קיבל מכות שאין אחד בעולם

שקיבל מכות כמוהו. אין ולא יהיה.

אתה יודע מה אמר הרמב״ן?

שאם אדם היה רואה מה העונש בעולם האמת,

עליו אחד דאורייתא,

עליו אחד מן התורה שכתוב לא לעשות,

היה מוכן לסבול 70 שנה ייסורי איוב בעולם הזה,

ולא את העונש בעולם הבא.

הבנת, עיוני?

הבנתי. אז תיק איט איזי,

ואם תחזור בתשובה אמיתית,

תפרוק מעליך הרבה ממה שעלול להגיע עוד.

אבל תשובה אמיתית.

תשובה אמיתית.

תודה רבה. כן. בגלל שהוא עמד,

צריך לשבת והוא יקבל את הזכות. כן.

אני לא מפחד, יוני.

התורה של הגויים והתורה של העונשיים, אותו דבר?

התורה של הגויים והתורה שלנו, האם זה אותו דבר?

לא.

אז רגע, סליחה, סליחה.

במקרה, במקרה,

אני דיברתי

גם עם הערבים, שהם גם דתיים,

הם גם מאמינים באלוהים.

אז מה? והם אומרים שהתורה שלנו היא לא נכונה, והתורה שלהם נכונה. בסדר, אז מה? אתה תגיד שהתורה שלך נכונה והתורה שלהם לא נכונה. לא, אז מה? אבל הם גם מאמינים באלוהים. אז מה? מה זה אז מה? זה צריך להיות אותו תורה.

מי אמר לך שצריך להיות אותו דבר? אתה אומר, לא? סליחה.

תסביר לי, אני רוצה לדעת. האמריקאים מאמינים שצריך להיות חוק?

איפה? מה אתה שואל אותי? אני הייתי מחוץ לארץ.

איך אתה מבין בערבים?

אני שואל עכשיו, לאמריקאים יש חוק? נו, נגיד שכן. מה זה נו, נגיד שכן? אתה חושב שאין להם חוק?

הם מדינה דמוקרטית? כן. יש להם חוקים? כן. הם צריכים להאמין בחוקים? נו. הם צריכים לקיים אותם? הלאה, נו. בישראל זו מדינה דמוקרטית? כן. יש חוקים? כן. צריך להאמין אותם? צריך לקיים אותם? נכון. זה אותם חוקים? לא. למה לא?

מה זה אם יש להם חוקים, הם מאמינים בחוק, ואין להם מאמינים בחוק, כי אותו חוק.

לא, אבל אתה אומר, רגע, רגע.

אתה יודע, הפוזות שלך מזכירות לי סרט שיש לנו פה משהו, משהו. אתה קורא לך סרט פתיחה עם חוט הגפיים. אוהבים אותך, מה קרה? איפה קיבלת מחיאות גפיים עד היום?

תראה מה זה, ציבור שלם, תראה מה זה.

השאלה שלו, מה השאלה? השאלה שלו, אין לו שאלה.

הוא רוצה שהתורה של הערבים והתורה שלנו היא אותו דבר. אם לא, לא מסתדר לו.

אתה אומר שהתורה שלנו לא זזה, התורה זה תורה אחת. מתי התחילה? לא אמרתי.

אל תגיד שאני אמרתי. לא, רגע, אני שומע את הקסטות שלך. כן? אתה אומר, הדולר עולה יורק, זה עולה זה, זה המדע, אתה יודע, התורה זה אמת. נכון. נכון. נכון. אנחנו מאמינים באלוהים. נכון.

הוא כתב את התורה?

נכון, נכון,

נכון, אבל הקב' הוא לא נתן להם תורה, זה ההבדל. אז אף אחד לא נתן להם תורה, למי מתפללים?

מה אכפת לי אפשר לחיות מוחמד? מה אתה רוצה ממני?

עם ישראל קיבל תורה לפני שלוש שנים, לא קיבלו, לא קיבלו. אז לא קיבלו, אז אתם מתפללים סתם? מתפללים, למה סתם? מתפללים. עכשיו תקשיב,

אנחנו קיבלנו תורה לפני 3,300 שנה ממחמד הר-סיני.

את זה גם הם מודים ואת זה גם הנוצרים מודים.

זה ברור?

שתורת ישראל זאת,

זאת תורה אלוקית.

את זה כולם מודים. נקודה.

לפני אלפיים שנה בא יושקה ואמר שהוא קיבל גם כן. מה הוא קיבל? תוספת.

תוספת.

תוספת, וקרא לזה הברית החדשה.

בסדר?

לפני 1,350 שנה בא מוחמד ואמר שגם הוא קיבל תורה.

בסדר?

וחילק להם תורה שקרא לה קוראן.

עכשיו אתה רוצה לבדוק את הדברים? בוא תקשיב.

תורת ישראל ניתנה ראשונה, עליה אין חולק.

באים הנצרות ובאים האסלאם.

עכשיו תקשיב.

מעמד הר-סיני היה לעיני מיליונים.

לא רק יהודים, גם אומות העולם.

יושקה שבא מאחורי ההר ואמר שהיה לו גילוי של הקדוש ברוך הוא, אף אחד לא היה איתו באותו מעמד.

הוא יצא ואמר שהוא קיבל גילוי,

מסר את זה לעשרה שליחים.

השליחים האלה הלכו והפיצו את מה שהוא סיפר להם,

וככה נהיה נצרות.

מי היה עד לזה?

אף אחד.

בא מוחמד,

יצא מהמערה,

אמר שהיה לו גילוי. מי היה איתו?

אף אחד.

הפיצו עוד כמה, כמה, כמה, נהיה אסלאם.

עכשיו תקשיב טוב.

תורה שניתנה במעמד של מיליונים לעומת סיפור של שני אנשים.

אני באתי מאחורי המסך

ואמרתי אני קיבלתי את תורת הטנדו.

ועכשיו אני אתחיל למכור את זה בכל מקום.

עם ארטיק לוקס.

ולאט לאט אני אאסוף למאמינים,

בעוד 500 שנה תהיה תורת הטנדו.

אז אני אשאול אותך שאלה,

זה יכול לסתור את מה שכל העולם מסכים עליו? לא.

דבר נוסף,

אם הבורא יתברך,

נתן תורה במעמד של מיליונים,

ונגיד שהוא החליט,

אתה יודע מה? עזוב אותי מהיהודים.

בוא ניקח עכשיו את הנוצרים.

אפילו שלא היו נוצרים, ישו היה יהודים.

אבל בוא ניקח את הנוצרים עכשיו, בוא נחליף עם. אתה יודע מה?

בוא נחליף עם.

אז הוא היה בא בהיחווה בסתר לאחד ואומר לו, פסס, פסס.

הוא אומר לו באוזן, פסס.

מה, אתה רוצה לגלות שנתת לו?

תאסוף עוד פעם מיליונים ותיתן באותו מעמד לפחות. לפחות באותו מעמד,

לא בפחות.

אתה הולך לבית משפט שלום.

בית משפט שלום פסק.

אתה רוצה עכשיו לבטל את הפסק הזה?

אתה צריך לעלות לבית משפט יותר גבוה, מחוזי.

לא עזר, אתה עולה לבגץ.

שלושה שופטים.

לא עוזר, חמישה, שבעה, תשעה, 11. אף פעם לא יכול להיות שאם פסקו באחד עשרה, ששופט השלום יגיד,

מבוטל.

בוא, פסס.

מה זה? חרבשה?

אם הקדוש ברוך הוא נתן במעמד של מיליונים לסתור את מעשיו הראשונים, הוא צריך היה להביא טריליונים.

אם לא עשה כך, ובאים ומספרים סיפורים.

זה מתאים לגויים, אנחנו היהודים לא קונים סיפורים כאלה.

הבנת מה ההבדל, עיוני?

אז להאמין,

הם מאמינים באלוקים,

הם מאמינים כמונו, הם מאמינים, הם צועקים יותר טוב מאיתנו.

במסגדים, אלוהו,

ווקבורט, אתה חייב לקום.

אבל מה שהם מחזיקים ביד זה לא תורת אמת.

זאת תורת אמת.

הבנת? זה ההבדל.

אני שמח שכבודו היא פנה אליי. בטח, למה לא היו?

הוא עושה עינק, היו כזה?

מה זה בניס?

הוא אמר שהוא רוצה לחזור בתשובה אם אתה רוצה לחזור בתשובה. עד כדי כך,

עד כדי כך, ויש לי כמושי חברים מהאוניברסיטה ששמעו אותי.

אני, קודם כול, אחיק שלך שחוזר בתשובה.

אל תמכור כפיים אחריים. אל תמכור, נו.

אני רוצה לשאול את השאלה, תחשבו טוב-טוב,

ואפילו את התאים האפורים, חבר'ה, ואם הרעב שלכם, תראו,

אם אני לא מובן, אני יכול לחזור על זה ובאמת,

לבטחים אחרים.

אני לא אשאל אותך, כמו כולם פה, בטח גם בהרצאות שלך,

תוכיח לי שקדוש ברוך הוא קיים, תוכיח לי שיש אלוהים.

לדוגמה, מלחמת המפחד, אני אגיד, אתה אמרת לי, אף אחד לא מת.

אני אשאל אותך, אם היו, נגיד, מתים,

היית אומר לי, מיפיקופסים. אם הם לא מתים, תגיד, אתה אומר לי, זה נס. אז אני לא אשאל אותך את הסטוגים האלה של השאלות.

שאלה חכמה אני רוצה לשמוע. נשמע עכשיו טוב-טוב. יאללה.

חבר'ה, תחשבו טוב-טוב. תחשבו, חבר'ה. לכל אמת, שימו לב. שימו לב, חושבים.

כן.

כל דבר שהוא אמיתי,

כל דבר שהוא אמיתי, ניתן להפריחו.

זה יספרו לכם באוניברסיטה, זה יספרו לכם בגן, זה גם יספר לכם מההורים שלכם.

אתה מסכים איתי על זה? לא. למה לא? כי שתיים ועוד שתיים לא ניתן להפריחו.

שתיים ועוד שתיים,

שתיים ועוד שתיים, הם לא ניתן להפריחו כי זה מתמטיקה.

בסוף?

זה אמיתי? שים לב. זה אמיתי?

שים לב. זה אמיתי? מה? זה אמיתי? שתיים ועוד שתיים אמיתי בהחלט. אתה יכול להפריח את זה? אתה יכול להפריח את זה?

אני לא יכול להחליף ולהפריח את זה. אבו סעידה!

אני מצפה ממך עכשיו שאלה יותר חכמה.

תעבור שלב.

הוא נתת לי עדיין לשאול.

אתה,

אל תוכיח לי איך אני יכול להוכיח שקדוש ברוך הוא חייה.

תשים לב, תשים לב. תוכיח לי. אתה קובע לי גם איך להוכיח. איזה... אני אשאל את השאלה. עוד מעט תגיד לי שאם אתה יודע את התשובה, אני מבקש ממך לא לענות.

יפה מאוד. תודה רבה. תשמע, אין מה לדבר.

תגיד לי מה אם אתה אומר זה מוכיח שיש אלוהים וזה מוכיח שיש אלוהים,

אם אתה יכול להגיד לי דבר אחד שהוכיח שאין אלוהים,

אוקיי? תוכיח לי את זה. תגיד לי, אם ככה קורה, אין אלוהים,

אני עכשיו מוריד לך את הכובע.

אין לך כובע.

עוד פעם אתה עומד עליך?

זה בסדר.

בבקשה.

קודם כל אני לא צריך להוכיח. אתה לא צריך להפריח כי אתה לא יכול להוכיח. זה דבר שאי אפשר להוכיח אותו.

והסיפורים זה גם טוב.

בוא, בוא, בוא. גם בעונים יש. שמעתי, שמעתי, שמעתי. שמעתי. בבקשה. השאלה שלך,

השאלה לא גיל, נאורה. השאלה שלך,

השאלה שלך היא לא שאלה משום שהיא הופרכה על ידך. אם לא הבנת אותה, זה מה שבאמת. הבנתי אותה ואני יכול לחזור. מה הבנתי? הוא אמר, כל דבר אמיתי ניתן להפריחו.

דבר שלא ניתן להפריחו הוא לא אמיתי.

להפריחו פירושו,

סליחה, לא הבנת את השאלה שלי. אני אחזור זמן. בבקשה. אני שואל אותך, תן לי דוגמא אחת. לא, לפני כן את ההקדמה שלך. אתה יודע שאתה מסתבך איתה?

אני איתי מסתבך. לא, תחזור במה שאמרת מההתחלה.

כן, תגיד לי מה ההתחלה. מההתחלה. אמרתי, הנה עוד פעם.

הציבור פה שמע. אמרתי, תן לי, אני אחזור. לא, לא, את זה אמרת בסוף.

מה התחלת?

תן לי דבר אחד

שיוכיח שאם הוא יתקיים, אין אלוהים,

אני אגיד... לא, זה היה בסוף, סליחה.

אוקיי, תגיד לי מה אמרתי פה. אני אענה לו, בטח שאני אענה לו. בטח שאני אענה לו.

בוא, בוא.

אני מקווה שאתה מספיק ברמה, עם כל הכבוד האינטלקולי. אני ברמה... מה אני אגיד לך, אבו צחיילנק? תראה איזה רמה.

אני אראה ממתין.

הוא אומר, רגע, מה אתה אומר? אני רוצה להבין טוב, שהציבור יבין.

שאם אני לא מצליח להוכיח שאין אלוקים, סימן שאין, נכון?

לא הבנת אותי שוב. כך אתה אומר. לא הבנת אותי, חבר. כן. אל תגיד לי חבר, אני מפחד מזה, כי בסוף אומרים שלום חבר.

בלי חבר, בלי פטיח.

כשאני, אתה עוד בשנים, אני אקפח לך את זה הדרך משאל. לא, לא, בשאי, ישרת שאלה. אין בעיה, לא, לא, לא. אתה לא הבנת אותי.

אם אני לא אוכל להוכיח שאין אלוקים, מה יקרה?

לא,

אני אעשה לך את זה יותר קל. לא רוצה קל, קשה. מה יקרה?

מה יקרה? אני אחזור בתשובה.

אם אני אוכיח שאתה, תקשיב.

תקשיב.

תקשיבו, תקשיבו. תקשיבו מה הוא אומר כמה הוא חכם.

הבחור הזה מת לחזור בתשובה.

למה? למה?

תקשיבו. כל יום התפלל. תקשיבו מה הוא אומר. עוד לא מצאתי אחד כזה.

הוא אומר,

אם תוכיח לי שאין אלוקים, אני חוזר בתשובה.

תקשיבו מה הוא אומר.

תן לי לדבר. תן לי לדבר. אבל רק שלוש פעמים אתה מחליף את השאלה. אתה מוקלט, יאי, בני אדם.

אני אשמיח לך את הנחרת על האישה כבר. לא הבנתי. חכה רגע.

הוא אומר.

הוא אומר. לא הבנת. איך אתה יודע מה אני אומר? שעה אתה מדבר. אני לא יודע מה אתה אומר. אתה לא עבדת עדיין.

אני אסביר לך.

הוא אומר, אם אתה,

לא הבנת את השאלה. עוד פעם. שלי? עוד פעם.

אבל אתם תקשיבו למה שהוא שואל בדיוק.

תגידי את זה לאט וברור. לאט ויפה.

אם אני רוצה להוכיח... לא, בלי סיפורים, שאלה.

אם אני רוצה להוכיח שמים מכבים אש,

אוקיי?

איך אני אפריח את זה? אני אשים אש, אשפוך עליה מים, והאש לא תיכבה.

אם אתה עושה לי כזה דבר, אני אגיד לך, המים לא מכבים אש.

אתה תראה לי, תצביע לי על דבר אחד,

שיזום הוא מתקיים.

אתה באמת תגיד, אוקיי, וואלה, אין אלוהים.

אני אגיד לך, אוקיי, אתה צודק.

אתה לא יכול להראות לי דבר אחד.

שמראה כאן דבר,

כמו שאתה לא יכול להראות לי דבר שיש כזה, ואתה אף פעם ספר סיפורים.

שמעתי.

עכשיו תשאל את השאלות. הבנת, רגע, הבנת? כן, הבנתי. בטח, כולם הבינו. עכשיו רק תשאל את השאלה. אני רוצה אם אתה תבין, כי הכול... הבנתי, הבנתי. ברור של כולם. אני הבנתי. עכשיו שאלת שאלה. עכשיו לפי התשובה נראה אם הבנת. לא, קודם לא. אי, אפשר להראות. אתה יודע שיש לך בעיה בשאלה.

תשאל את השאלה.

תשאל את השאלה, תמיד שחלת אותה.

שאל את השאלה.

שתגיד לי, אם הוא מתרחש,

תגיד לי, אם היה ככה וככה. בלי דוגמאות. תגיד, מה אתה שואל?

מה שראיתי אותך כבר חמש פעמים. פעם אחת אחרונה. פעם אחת אחרונה. שאלה, אבל לא הסברים. סליחה. לא דוגמא.

איזה דבר, לא איזה דבר.

אתה רוצה, אמרת שאני אוכיח שאין אלוקים הוכחה אתה רוצה.

לא. תן לי דבר, בעולם הגוש, גשמין, רוחני, לא משנה. תן לי משל.

לא רוצה משלים, לא מבין משלים.

שאל אותי ישר. שימו לב, חבר'ה, שימו לב מה קורה כאן.

עזק אתה, עזק.

עזק אתה.

הוא אמר כך, אני אתחיל מההתחלה. שב, די, תרגע. די, שמעו אותך. תביאו לו שתייה, חבר'ה. תביאו לו שתייה.

רגע.

שמעתי אותו, שמעתי.

שמעתי.

שמעת ולא הבנת. שמעתי.

אני אחזור.

אני אחזור.

שב, שב, די, תן רגע.

שב.

שב, שב, שב. אבל שליחד כמוך אתה משמש דוגמה לחוק החבר'ה. שב, שב. שב, שב. שב. שב. ארזת משפחה, אתה הורס משפחות. שב, שב. זה מה שאני מלחמה, חבר'ה. שב, שב. שב. שב. זה תבואה שמגשימה את עצמה. שב, שב.

רלאקס, בייבי. שב. שב. סיט דאון, בלי.

אבו סע'נאי. זהו.

לא.

הוא אמר כך.

אם תוכיח לי שאין אלוקים, אני חוזר בתשובה.

למה?

כי אין דבר אמיתי שאי אפשר להפריך אותו.

עכשיו תקשיבו מה הוא אומר.

הוא אומר,

אולי צריכים את זה. לא יודע. הוא אומר כך.

אם תוכיח לי שאין אלוקים,

אני אחזור בתשובה, הוכחה.

ואני אומר לכם, יהודים יקרים,

הוא מוכיח, הוא מוכיח שיש אלוקים.

איך הוא מוכיח שיש אלוקים? כי הוא אומר שאי-אפשר להוכיח שיש אלוקים. איך הוא מוכיח לך משהו? שמעתם?

הוא אומר, הוא ההוכחה הכי טובה שיש אלוקים. איך?

כי הוא אומר שאי-אפשר להוכיח שאין אלוקים. אז מה יש?

יש אלוקים.

ומצדי, שלא תחזור בתשובה, אבל יש אלוקים, עסבר ענאם.

אתה צריך להבין.

הוא אמר שאי-אפשר להפריך.

תקשיבו מה הוא אמר.

שאלתי שתיים ועוד שתיים.

זה אמת או לא? הוא אמר כן. תפריך, אמר אי-אפשר.

אל תבוא לי עם מתמטיקה.

נפל בדוגמה.

נכון, אבו סענאג, אתה מבין?

יש בעיה, אתה מבין? באוניברסיטה כנראה לא לימדו אותך.

באוניברסיטה לא לימדו אותך יסודות, אתה מבין?

לא לימדו אותך יסודות. אפילו לשאול שאלה מסודרת אתה לא יודע.

יש לך את ההקלטה?

תחזיר את ההקלטה. עכשיו אני אראה לך מה אתה שאלת ומה אני עניתי. בבקשה.

כן, דוד, בבקשה, אפשר לכבות את האור?

תודה.

תכף אנחנו נראה מה שאלת ומה נכשלת. תכף, לאט לאט.

נראה אם באוניברסיטה מכינים את השיעור טוב.

כן, תכף.

אני פוחד, אני יכול לשאול אותו עוד פעם? עוד מעט, כן. לא יהודי.

אני רגע, אתה לא יהודי.

אין שאלה כזאת, אני הולכת לבב, אני מתביישת לך. אני מתביישת לך. אני מתביישת לך. אני מתחיל לך מלחמה שלו בגלל מה שאתה עושה,

להניבות ביחד,

זה חופד. בשביל מה אתה מבלט פה אם אתה רוצה לאלוגים?

תנו לו לדבר, תנו לו לדבר. מגיע לו לדבר. לאט לאט.

בשביל לדבר עם מיקרופון אתה צריך לסיים בתואר פרופסור

וכעת נשמע את דברי הבחור בתחילת הוויכוח

אני רוצה לשאול את השאלה, תחשבו טוב טוב, נפעילו את התאים האפורים, חבר'ה, ואם הרב שלכם, אם הוא, אם אני לא מובן אני יכול לחזור על זה ובשמחים אחרים

אני לא אשאל אותך כמו כולם פה, בטח גם בתואר שלך

תוכח לי שקדוש ברוך הוא קיים, תוכח לי שיש אלוהים.

לדוגמה, מלחמת המפרץ אני אגיד, אתה אמרת לי, אף אחד לא מת,

אני אשאל אותך,

אם היו נגיד מתים,

היית אומר להם אפיקוסטים, אם הם לא מתים תגיד, אתה אומר לי שזה נס. אז אני לא אשאל אותך את הסיסוגים האלה של השאלות.

שאלה חכמה אני רוצה לשמוע. נשמע עכשיו טוב טוב. יאללה.

חבר'ה, תחשבו טוב טוב. תחשבו חבר'ה. איפה את חיימת, שימו לב, חושמים.

כן.

כל דבר שהוא אמיתי,

כל דבר שהוא אמיתי,

ניתן להפריחו. די, עצור.

כל דבר שהוא אמיתי, ניתן להפריחו. הוא אמר או לא אמר?

כל דבר שהוא אמיתי, ניתן להפריחו. אמר או לא אמר?

עוד פעם שים את זה. אמרתי.

אה, פתאום אמרת.

אה, חכה, אני אכריע.

אחד לאחד.

עכשיו תשמעו מה עליתי לו והוא הסתבך.

שים.

זה שספרו לכם באוניברסיטה, זה שספר לכם בגן, זה גם מספר לכם על ההורים שלכם.

אתה מסכים איתי על זה? לא. למה לא? כי 2 ועוד 2 לא ניתן להפריחו.

עצור!

הבנתם מה עניתי לו?

הוא אמר, כל דבר שהוא אמיתי, ניתן להפריחו.

שאלתי, 2 ועוד 2 זה אמיתי?

ניתן להפריחו?

לא.

זה לא אמיתי.

לפי זה מה יוצא?

ששתיים ועוד שתיים זה לא אמיתי כיוון שאי אפשר להפריחו אז מה הוא מתנצל לא זה מתמטיקה מתמטיקה והנה דבר שהוא אמיתי ולא ניתן להפריחו אז כל התיאוריה שלך בטלה ירדה נפלה באוניברסיטה הלאה מה הוא אמר אחר כך תמשיך לא עוצר דיברת עכשיו אתה מדבר הוא מדבר תקשיב מה הוא מדבר והנה מה שאמר הבחור

בסוף זה אמיתי זה אמיתי זה אמיתי זה אמיתי זה אמיתי סתם או סתם אמיתי בהחלט אתה יכול להפריח את זה אתה יכול להפריח את זה אני לא יכול להחליט להפיח את זה אבו סעידא אכל אותה שתי נקודות שתי נקודות רק שתדע אני מבטיח לך קלטת כזאת בכל האוניברסיטאות שידעו מה הרמה שלכם כן בבקשה

והנה מה שאמר הבחור.

תגיד לי,

אם אתה אומר, זה מוכרח שיש אלוהים, זה מוכרח שיש אלוהים,

אם אתה יכול להגיד לי דבר אחד שהוכיח שאין אלוהים,

אוקיי, תוכיח לי. די, די, די, די.

אם תוכיח לי דבר אחד שאין אלוקים,

אני חוזר בתשובה.

זה הוא אמר או לא אמר?

הנה הוא אמר.

אם תוכיח לי דבר אחד שאין אלוקים,

אני מוריד את הכובע, וחוזר בתשובה.

שאל או לא שאל?

שאל. עכשיו אני עונה.

אם תוכיח לי שאין אלוקים,

אני מוריד את הכובע. מה אמרתי לו?

אני לא יכול להוכיח שאין אלוקים. למה?

כי יש אלוקים.

זאת אומרת,

מי אמר?

מי אמר שיש אלוקים? אני?

הוא אמר.

למה הוא אמר? כי הוא אמר שאי אפשר להוכיח שאין אלוקים.

גם הוא מסכים שיש אלוקים.

יש אלוקים.

יש אלוקים.

כזה צדיק, עוד לא מצאתי.

אחד שכל כך בטוח שאי אפשר להוכיח שאין אלוקים,

עוד לא היה לי אחד כזה ועוד חילוני מהאוניברסיטה.

אתה יודע, מה זה, ברוך השם, תבוא איתי כל ערב.

רגע, רגע, רגע, שנייה, שנייה, שנייה, שנייה.

הבנתי, הבנתי. לא, לא, דבר מלכה. הבנתי, הפוכו, הפוכו, הפוכו, הבנתי. אל תדאג, הבנתי.

הוא רוצה להפוך את הערב, לא הפוכו, הפוכו.

אנחנו אנא בנערב.

תראו מה ההבדל.

תראו מה ההבדל בין הרצאה של חרדים להרצאה של שר האוצר.

היה כנס עכשיו ששר האוצר עשה,

ובאו שניים

לצעוק כמוהו, צעקו פחות, רק התחילו לצעוק,

באו ישר שומרים, לקחו אותם והוציאו אותם החוצה. אצלנו, תראו,

נותנים לאנשים לצעוק, לשאול, לצחוק

על הכיף-כיפק, חופשי-חופשי.

יש זכות דיבור, אצלנו לא סותמים פיות,

נותנים לכל אחד לשאול.

כן.

רגע, שנייה, הנה, פה יש בחור צעיר.

כן.

אתה אומר, כל בן-אדם מגיע התגרות.

הוא לא הולך, הוא לא הולך. אל תדאגו, הוא לא הולך.

נו, אני שואל, מה זה בכל בן-אדם מגיע התגרות, נכון?

למה בשואה,

למה בשואה לא הייתה הזדמנות לילדים בני שנתיים?

ובכן,

לכל אדם יש הזדמנות עד שניטלת ממנו ההזדמנות.

זאת אומרת, גם לך יש הזדמנות

אם תחזור בתשובה או לא תחזור בתשובה,

אם תהיה בריא או לא תהיה בריא.

וראש השנה נגזר

אם אדם יחיה או ימות,

יהיה עשיר או עני, יהיה בריא או חולה.

לכל אדם יש הזדמנות.

אם הוא ניצל, או אתה ניצל. אם לא,

אז ייפסק לפי זה.

למה תינוק בא לעולם?

לא רק בזמן השואה. למה בכלל עוברים

נרצחים?

למה עוברים מופלים?

בגלל שזה לא על גלגול עכשיו, זה על גלגול קודם.

כיוון שהחשבון, כמו שהסברתי למי ששאל אותי קודם מאחוריך,

מה קורה עם בן אדם אם בא להיטיב?

אז הסברתי לו שיש עוד גלגול הזדמנות ועוד גלגול הזדמנות.

ולפעמים אדם צריך לבוא לעולם רק בשביל לתקן דבר אחד.

בזה שהוא נפטר, זה התיקון שלו.

שהיה צריך לבוא לעולם,

להיפטר. לדוגמה,

אתה אבא,

ואתה, היה לך מצב שאשתך הרתה,

נתעברה,

ואתם החלטתם שאתם לא רוצים את הילד, נגיד, חלילה.

והחלטתם להפיל אותו, מה שנקרא, בלשון ציורית.

אתם רצחתם נפש.

ואם זאת הייתה העבירה היחידה שלכם, נגיד,

אז אתם תתגלגלו עוד פעם,

תבואו כעוברים ותופלו גם כן מידה כנגד מידה. תיקון שלו, נכון? בדיוק. אבל יש שאלה אחרת.

רגע, זה הבנת? כן, הבנתי. הבנת, שאלה חדשה.

אתה אומר שזה התיקון שלו, וזה גם הוא אוכל חינם. כאילו, איך שחותים חיים לנו, איך לתקן, זה לא אוכל חינם. אני אסביר למה הוא לא אוכל חינם. נו, שהוא נכון לעשות? קודם כל, אל תתלהב. שאלת שאלה יפה, תקשיב.

למה זה לא אוכל חינם?

כי את עיקר העבודה הוא כבר עשה.

הרי נשאר לו רק לתקן דבר אחד,

ואת הדבר הזה הוא תיקן,

ומה שהוא עשה קודם, מגיע לו על זה שכר.

כי נשאר לו רק דבר אחד לתקן.

אז בזכות מה הוא יאכל?

בזכות המעשים של גלגול קודם.

הבנת, יוני?

אצל הקדוש ברוך הוא לא אוכלים חינם.

כן, שאלה.

יש היום מצב כזה שיהיה התגלות אלוהים לאנשים

חילונים מה אתה קורא השאלה גילוי אלוקי. גילוי אלוקי זה כל דרך אפשרית שאדם יגיע להכרת הבורא. זה לא צריך גילוי במושגים של נביא.

מדובר, גילוי פירושו של דבר הרע. גם בן אדם... לא, אני מדבר אפילו ברמה היותר גבוהה.

העליתי עכשיו בחורה לאוטו,

והיא סיפרה לי שלפני כמה שנים היא הייתה באמצע היום יושנת בבית של אימא שלה,

פתאום היא, אני לא יודע אם זה חלום או לא חלום,

היא רעטה את עצמה. היא יוצאת מהגוף.

היא רעטה את עצמה יושנת.

היא רעטה את עצמה יושנת והיא מעל הגוף.

פתאום הבית, הבניין, נפתח הגג,

זז הצידה,

היא עלתה למעלה, נכנסה לתוך פירמידה,

הגיעה עד הקצה שלה.

בקצה שלה היה אור עצום.

היא אומרת שזה אור והיא הרגישה טוב.

ודיבר אליה קול.

דיבר אליה קול, היא אומרת, קול עצום.

ואז אימא שלה העירה אותה עם סטירה. היא ניסתה להעיר אותה, הרבה זמן לא הצליחה.

היא העירה אותה עם סטירה.

ומאז היה לה כמה מצבים שהיא יכלה לראות דברים לפני שקורים.

עכשיו, יום אחד בא אליה בחור, בן אדם דתי. היום מה היא עושה?

היא סיפרה לי את זה היום, נתתי לה את הטלפון, אמרתי לה, היום מה היא עושה?

אני לא יודע, אבל תקשיב מה אתה עושה. אם היא היום הודיעה בציבור

שיש לה כוחות,

לא, לא, לא, לא. תן לי לדבר.

והיא מסוגלת

לעשות כל מיני דברים לרפא עם הידיים,

היא מחריטה כמו כל המחריטים.

תקשיב רגע. את כבר לא מתעסקת בדברים האלה. שמעתי, אמרתי, אם באתי להודיע הודעה,

יש כמה אנשים שבשביל

להצדיק

את מה שהם עושים היום,

שכאילו יש להם כוח כזה שהם מסוגלים עם הידיים, חשמל, זרם, מסוגלים, כל החרטות האלה,

אם יש אנשים כאלה, הם צריכים בסיס לסיפור. מה פתאום, פתאום התחיל הכוח?

רוב המחריטים האלה אומרים,

או שזה בעקבות תאונה, הם קמו, פתאום הרגישו שיש להם כזה דבר,

או שהם בשינה, או סיפורים. אז רגע,

שיש מצב שאדם יכול לצאת במצב של שינה מהגוף? זה שמעתי מכמה אנשים.

כן.

יש מצב כזה.

רגע.

אבל זה לא גילוי אלוקי.

אני אסביר, אבל מה היה הלאה. זה לא משנה הסיפור.

שאלת אם זה גילוי אלוקי?

לא גילוי אלוקי. שיבוא אליי אליהו אחר כך.

לא גילוי אלוקי.

יש מציאות שאדם יכול לצאת

בשעת השינה מגופו, והוא מרגיש וצופה על עצמו. שמעתי מקרים כאלה מאנשים מספר.

אז איך זה שבן אדם,

סתם בן אדם דתי, בא לה ברחוב, עצר אותה, אמר לה, תשמעי, מה אמרו לך?

מה סיפרו לך?

אמרו על מה אתה מדבר? הוא אמר לה, בואי, לקח אותה הצידה.

לקח את הפלט, שרטט לה את בדיוק מה שהיא ראתה,

והוא אמר לה, דיברו אלייך. תגידי לי מה דיברו אלייך, אני רוצה לדעת מה דיברו אלייך.

עכשיו אני אומר לך, זה חרטא ברטא.

זהו, עכשיו שמת את החותמת.

מאה אחוז, כן.

רגע, רגע, מאחוריו, כן.

אני רוצה להוכיח לאלה שאומרים שאין נס. שאין נס. מי שרוצה לקבל הוכחה שיש נס, הנה.

כן.

כשאנחנו בחוץ לארץ, בעדן, לפני מלחמת השחרור,

אנחנו 12 ילדים,

פלוס אבא ואמא. זאת אומרת, שני בנים ועשר בנות.

אז בא אנגלי עם שלוש פלאפל,

עם אוטו של בית שוער,

הוא אומר, יהודה, יהודה, יהודה.

הוא אומר,

מה? הוא אומר, קאמן, קאמן. ארביס קאמן תקשיבו.

זאת אומרת, זה ערבים. ערבים באים להרוג אתכם, כן. הרגוסים, קאמן. אז הוא לקח, יצאנו עם הבגדים שלנו, לא לקחנו שום דבר. עזבנו את הכול. אבי שלי היה מנהל בית חרוצת של עראק בעדן.

אז לקח אותנו, אנחנו, אני, אבא ואמא, וכל הילדים, לאן? למשטרה.

שמרו עלינו.

ולמחרת בבוקר,

זאת אומרת, גנבו כל מה שבתוך בית חרוצת שם הכסף והכול לקחו,

וצרפו את הכול.

זאת אומרת, אם היינו נשארים באותו ערב, למחרת אנחנו היינו באותו... או,

זה לא נס, זה השגחה.

זה השגחה אלוקית. נכון.

זה השגחה אלוקית.

נס, מה שקוראים בני אדם,

זה שינוי הטבע, לדוגמה,

אם עכשיו יקרה דבר שהוא נגד הטבע,

זה יהיה נס.

אבל המקרה שלכם זה השגחה אלוקית לשלוח שליח,

כי מלאכיו יצא ולך לשמורך בכל דרכיך, לקחת אותך ולעשות לך את ההצלה. והמעשים הטובים שאבא שלי היה עושה. ברוך השם. רגע, רגע, רגע, יהודים, רגע, רגע, רגע.

אנחנו צריכים להגיע גם למסקנות הערב, לא רק לשאול שאלות.

אני רוצה להראות לכם קטע, רק שנייה.

אני רוצה לראות לכם עוד קטע אחד,

עוד קטע אחד, שלצערנו הרב, לצערנו הרב, תקשיבו טוב.

יש כאלה שלא יכולים להתמודד, לא יכולים להתמודד תרבותית.

לא יכולים להתמודד תרבותית.

וראינו דוגמה לא טובה היום, מה נעשה? אני מצפה מאנשים תרבותיים שיתווכחו בצורה תרבותית,

ישאלו שאלה,

יקבלו את התשובה.

לא מצא חן בעיניי, הם יקשו עוד פעם.

היה פה הבחור הזה, שאל אותי שאלה, אמר לא ענית לי. עניתי לו עוד דוגמה, לא ענית לי. עוד פעם ענית לי, לא ענית לי.

בסוף חזרתי על כל מה שהוא עמד, ועניתי.

בסדר, לפעמים בן אדם שואל שאלה, לא שומע כל כך את המשיב, כי כל כך תקוע בשאלה.

בסדר, זה לגיטימי, יכול בן אדם לא לקלוט, לא... לא, בכל זאת אני אומר לא עניתי. לא נורא, תשאר לכם. כן, אבל לא ענית את התשובה הנכונית.

לא, בסדר, לא נורא, לא נורא, לא חייבים גם ל... בסדר. אתה יכול להגיד בכל מקום, לא עניתי לך תשובה, אין בעיה.

רגע, רגע, שנייה, שנייה.

עכשיו, זה דבר אחד, אבל זה אני מוכן לקבל, זה לגיטימי. בן אדם מתווכח, שואל, לא מבין, כן מבין, לא ענית, לא שמעתי, לא הבנתי, בסוף נשארתי כמו שאני, בסדר, מבין. אני אחליט להתעקש איתו, אני יכול להתעקש.

לא אחליט להתעקש, נעבור הלאה.

אבל בן אדם שלא בא לשאול,

בא לקבוע עובדה ולגרום להפרעה, פירושו של דבר שבן אדם לא מתווכח בצורה תרבותית. יש תרבות של דיבור, יש פה, אתה רוצה, נצחק, נצחק.

עכשיו, הוא לא אשם.

אם שמתם לב, אם מישהו הקשיב למה שהוא אומר,

למה שהוא אומר,

הוא אמר דברים חמורים,

תעזבו עכשיו את השאלות והתשובות.

הוא אמר שאנשים מתים בצבא בגללי.

למה מתים בצבא בגללי? כי אנשים חוזרים בתשובה,

וכיוון שהם חוזרים בתשובה, הם לא הולכים לצבא,

אז הוא נשאר לבד בטוס סמל ראשון למות בצבא.

בסדר, ככה הוא חושב.

אבל זה דברים חמורים.

זאת אומרת, מונחים אצלו דברים איומים ונוראים. הוא שואל אם חיוכים, שואל אם חיוכים.

קם,

עושה הפגנתיות, יענייני פה, אני אעמוד פה עד שתענה לי. אז למה לא? אני אענה לך, נחייך, נדבר.

גם זה לא אכפת לי.

תגיד, תאשים. כל העיתונים מאשימים אותי, אין לי בעיה, מסית, מדיע,

חומייני,

מה שהם רוצים.

אבל זה מסוג הדברים של אנשים שלא יודעים להתווכח תרבותית.

וכאלה, לצערנו הרב, יש.

והם מנסים כל הזמן לגרום לאנשים שלא יגיעו לשמוע את האמת,

לא יוכלו לברר אותה.

ולי זה כואב.

לא כואב לי במישור האישי,

כואב לי במישור שהם המפסידים. הם המפסידים, לא אני. אני, מה אכפת לי? אני עושה את המצוות שלי, אני כלפי אלוקיי בסדר,

לי לא חסר שום דבר,

לא באתי בשביל אף אחד, לא ביקשתי שום דבר. ביקשתי דבר אחד,

מי שרוצה לשמוע, שישמע, מי שרוצה לשאול, שישאל.

יש אנשים שבאים בשביל להפריע.

בשביל להפריע.

היו אנשים פה בתחילת הערב, אמרו לי, אני לא הייתי,

שבאו להפריע ממרץ.

באו אנשי יסם,

שחררו אותם.

כמעט כל ערב שאני הולך,

מגיעים כמה כאלה שהמטרה שלהם רק להפריע.

אתה רוצה לשאול, תשאל, אתה רוצה לברר, תברר.

אבל באים רק להפריע.

עכשיו, יש מפלגות שקמו רק להפריע.

מרצ, שינוי, קמו רק להפריע.

רק להפריע שהיהודים

לא יוכלו להיות יהודים.

קמו בשביל להפריע ליהודים להיות יהודים.

לפני כמה זמן הייתי בהיכל התרבות,

באתי לתת הרצאה, הזמינו אותי, בן אדם שילם 50,000 שקל שאני אוכל לדבר בהיכל התרבות.

אני, לפני שמגיע לשם,

חיממות רון חולדאי, ראש העיר, שלא, חס ושלום, אנשי מרצ בעירייה, לא, לא, לא, לא.

לא, לא, בסדר.

הוא התפתה,

נכנס למוקש,

ואמר לא.

לא.

טוב, לא, לא.

ניגשו לבית משפט, בית משפט פסק,

אמנון יצחק יופיע,

ואין להפלות בין דתיים לחילונים.

יופיע, ידבר.

יגיד מה שהוא רוצה, ניסו לטעון שמה שהוא מסית,

לא קיבל בית המשפט.

ניסו לטעון שיהיה פרובוקציה,

לא קיבל בית המשפט.

בסוף מה קרה? חילוני דקר חרדי.

טוב,

אבל קיצורו של דבר,

זה היה המצב.

מה הטענה שלהם?

מה הטענה שלהם?

למה אתם לא רוצים שאני אדבר, או אני, או אחרים? למה שלא אדבר?

תשפיע על ה... מה תשפיע?

אני אומר, צריך לשמור שבת, טהרה, כשרות. אמרתי,

מי שירצה ישמור, מי שלא רוצה, לא ישמור. מה יש? מה קרה?

אנשים עצמאיים, אף אחד לא נכנס בכפייה,

לא חילקו סוכריות, שילמו אנשים כסף בכניסה.

זאת אומרת, כל אחד בא בבחירה,

נכנס,

החליט מתי לקום, מתי ללכת, מה לשאול, והם שלחו, שלום.

למה אי אפשר להגיד במדינת היהודים ליהודי,

היה יהודי?

אומות העולם,

אומות העולם, מעריכים אותנו

לאין קץ ולאין שיעור.

אומות העולם מודיעים שאת כל מה שיש להם, הם ינקו אצלנו מהתורה.

ואצלנו יהודים אומרים שאנחנו חושך

ואנחנו פרימיטיביים

ואנחנו מימי הביניים. האמריקאים אומרים,

מי שהביא דמוקרטיה למערב זה תורת ישראל.

המדינה אומרת

שהיא מדינה מערבית והיא רוצה ללמוד מהאמריקאים.

והאמריקאים אומרים, למדנו מהחרדים שלכם.

והיהודים שלנו פה אומרים עלינו שאנחנו פרימיטיביים.

אבל אנחנו הפרימיטיביים שמהם למדו את הדמוקרטיה המערבית.

מאיתנו למדו הכול.

סטימותא,

דברים לא ברורים.

בואו נראה

איך זה נראה.

שנים רודפים אותנו מכל אומות העולם. ולצערנו הרב, היום

יהודים

מונעים מיהודים להכיר את יהדותם ולהעריך אותה.

אבל אנחנו יהודים ללא שינוי.

בבחירות האחרונות אמרו, ישראל רוצה שינוי.

אני לא רוצה שינוי.

אני יהודי ללא שינוי. 3,300 שנה, לא שינוי.

מי שצריך שינוי, סימן שחי עד עכשיו עקום.

והוא רוצה להשתנות.

המצב הקודם לא היה טוב. צריך שינוי.

מי שישר, לא צריך שינוי.

אני מאלה שלא צריכים שינוי.

בואו נראה מי צריכים שינוי.

בבקשה.

עכשיו לנושא האחרון שלנו, כינוס חזרה בתשובה של הרב אמנון יצחק, אמור להתחיל בשעה זו בהיכל התרבות בתל אביב. פעילים ממרצ, אנחנו ראינו אותם קודם,

ומעמותת עם חופשי ניסו למנוע בלי הצלחה קיום האירוע בהיכל התרבות.

ועכשיו הם מפעילים במקום מהתרבות.

יש, המשבחים.

בעיתון הארץ, מתאריך ה-28 ביולי 1999,

פרסם ראש הממשלה לשעבר שמעון פרס

ביקורת על הספר מתת היהודים,

ספרו של הפרופסור האמריקני תומאס קהיל.

ככה את הכותרת הציון הגבוה ביותר שאפשר להעלות על הדעת,

כותב פרס.

קהיל מתייחס ליהודים שהמנטליות המיוחדת והנמרצת שלהם

משפיעה על כל התרבות בתבל,

ועל כן

תפקידם של היהודים ממציאי התרבות המערבית גם הוא מיוחד.

פשוט אין מי שידמה להם.

כיצד שינה שבט נודדים מדברי את דפוסי החשיבה והרגש של האדם המערבי?

איננו יכולים לתאר לעצמנו את תנועות השחרור הגדולות בהיסטוריה המודרנית ללא התייחסות לתנ״ך.

ללא התנ״ך,

לא היינו זוכים לתנועת שחרור העבדים,

לתנועת שיפור בתי הסוהר,

לתנועה נגד המלחמה,

לתנועות הפועלים,

לתנועות לזכויות האזרח,

לתנועות של עמים עניים וחסרי כל.

הדמוקרטיה צומחת הישר מתוך החזון היהודי של הפרט,

לכל האנשים יש ערך,

מפני שהם עשויים בצלם אלוקים,

ולכל אחד גורל אישי משלו, יחיד במינו.

והוא מוסיף ואומר,

מה שניתן להיקרא כסיכום דעתו של קהיל נקרא ברטט אמיתי.

היהודים נתנו את החוץ ואת הפנים,

ואת השקפת עולמנו וחיינו.

אין אנו יכולים לקום בבוקר או לחצות את הכביש מבלי להיות יהודים.

אנו חולמים חלומות יהודיים ומטפחים תקוות יהודיות.

למעשה, רוב המושגים החיוביים שלנו,

חדש, הרפתקה, הפתעה, מיוחד, אישי, אדם, ייעוד, זמן,

היסטוריה, עתיד, חופש,

קדמה, רוח, אמונה, תקווה, צדק,

המטת היהודים.

מחיאות כפיים

זה פתיח לקלטת חדשה בווידאו שיצאה, היכל בלי תרבות. זה רק הפתיחה.

תארו לכם מה פדיחה אחר כך.

ובכן, יהודים יקרים,

אני רוצה לדעת, אתם... אני חושב שהבן אדם הזה היה פה בתמונה,

בהפגנה שלו. כן, הוא היה בהפגנה.

הוא היה בהפגנה.

רגע, מותק, רגע, די, רגע, יוני, תן לנו שוישוואי, רגע.

רגע, אני יודע מה הוא עשה.

קלטת את זה? מתח קלטתי, מפה גם.

עכשיו תשמעו יהודים יקרים.

אני רוצה להבין, אתם יהודים שגאים להיות יהודים? כן או לא?

כן.

אני לא שומע חזק.

יהודים שגאים להיות יהודים?

כן. אתם יהודים שצריכים שינוי?

כן. אנחנו לא צריכים שינוי.

אנחנו עכשיו צריכים לחזור לאלה שרצו שינוי,

להראות להם את האמת, כמה יהודי צריך להתגאות ביהדותו.

אין,

ולא יהיה בעולם כולו מתנה כמו שאנחנו זכינו לקבל.

אין חוכמה כחוכמת התורה,

אין דרך טובה כדרך התורה.

כולם מעתיקים מאיתנו פירורי פירורים.

אבל אני אומר לכם, אני מרגיש שיש לנו אחריות.

דיברנו קצת כמה חשוב לתת הרהור של תשובה אפילו ליהודי, אפילו לא יזכה לחזור בתשובה,

חלילה.

לפחות הרהור.

אני רוצה הערב שתשתתפו איתי שנוכל להציל כמה אסירים

מעולם הנצח.

אנחנו יוצאים במבצע של מיליון קלטות וידאו.

השנה חלוקה חינם בעזרת השם יתברך.

חייבים את השס.

יכול להיות שתהיה שנת סיום.

לך תדע.

צריכים אנחנו בעזרת השם יתברך להשתדל לעשות כמה שיותר שתבוא גאולה השנה.

לכן אני נותן הזדמנות חד פעמית,

כמעט בלתי מסתברת,

שכל יהודי יזכה ב-500 קלטות טייפ, שיחולקו חינם לחילונים,

500 קלטות

ב-500 שקל,

שקל לקלטת,

ובכמה תשלומים שאתם רוצים,

עשרה תשלומים, חמישה, עשרים תשלומים, עשרים וחמש תשלומים,

כמה שאתם יכולים, העיקר שכל אחד יזכה קרטון,

500 קלטות שהוא נתן

למען הבנים של הקדוש ברוך הוא, שיזכו לחזור בתשובה שלמה.

ואם לא,

לפחות הרהור להציל אותו, שחס ושלום,

לאחר זמן לא יצטרך להיות תקוע באיזשהו מקום לנצח נצחים.

אתם מוכנים להיות שותפים איתי בדבר הזה?

מי שמוכן, שירים יד בעזרת השם, יקבל גם ברכה.

הנה, בכבוד, תרימו, תרימו יד בעזרת השם. בואו לכאן, הנה, בואו פה, לקדמת הבמה,

תמלאו הוראת קבע.

תשלומים,

תשלומים, 500 שקל, 500 קלטות טייפ, בעזרת השם יתברך,

שנוכל להציל יהודים. תמלאו, תן להם עיתים.

תן להם, בעזרת השם.

גם הנשים שרוצות לזכות ויש להם אפשרות ורשות,

יכולות לתרום.

בבקשה.

ומי שרוצה, תציל.

איך נמדד המאזן של האדם בעולם העליון?

לפי מה קובעים מה האדם שווה לחיי העולם הבא?

כמה זמן הוא חי?

יש צדיקים שנפטרו צעירים. מי?

הארי הקדוש נפטר בן 38. נו, אז מה, זה נמדד לפי כמה הוא חי?

ויש רשעים שהאריכו 100 שנה.

אז זה אומר לפי זה? בוודאי ש... אלא מה הוא עשה בחייו?

מה הוא עשה מבחינה רוחנית בחייו?

לא מה הוא עשה מבחינה גשמית בחייו. מה שלא יעשה בחייו מבחינה גשמית, לא נשאר מזה כלום.

אדמונד ספרא הלך לעולמו,

כל מה שעשה נשאר מזה.

מה כן הלך איתו?

מה שהוא עשה, ישיבות, עניים, יתומים, כל הצדקות שעשה, זה הלך איתו.

כך נמדד אדם בעולם העליון.

עכשיו בואו תשמעו.

אתם מבינים שאדם,

כשיושב ולומד 24 שעות ביממה בלי הפסקה,

לומד תורה,

זה מעלה גדולה. בן אדם שיכול להשקיע את רוב גובו.

וואי, וואי, וואי.

זאת אומרת, 24 שעות ללמוד ועוד 24. ועוד 24 זו מעלה גדולה ביותר.

אם תדע איך לנצל את הזמן.

איך מנצלים זמן.

איך מנצלים.

מקחים אותו.

מטר שבעים.

שמים.

מכסים.

התראות. קדיש. יאללה.

בהפצת 100 קלטות כאלה ניתן לפעול הרבה למען כלל ישראל.

טרום 100 שקלים עבור 100 קלטות, וזכה בכל תוצאותיהן.

03-677779

תודה.

אם רצונכם לשמוע עוד על יהדות,

או אם יש לכם שאלות בנושאים הקשורים ליהדות, צלצלו אלינו ל-03-677777903-677777 או אם

לרצונכם להיכנס לאתר האינטרנט של ארגון שופר www.שופר.net