כיצד להדבק בקב"ה ולזכות לכפרה גמורה לעוונותינו?
- - - לא מוגה! - - -
חמורו של רבי פנחס בן יאיר
כיוון שהיה קניינו
היה על החמור השפעת קדושה כל כך
עד שהוא לא אכל תבל.
נתקדש בקדושת אדונו התנא הקדוש רבי פנחס בן יאיר
עד שהוא בעצמו כאדונו לא אכל תבל.
תראו איך ההשפעה של הקניין משפיעה.
אז אם בדומם זה ככה על אחת כמה וכמה מבעל חי.
לפי זה
ערי ישראל
הם קניינו של הקדוש ברוך הוא.
אז אם אנחנו קניינו של הקדוש ברוך הוא,
למה אנחנו גרועים
מהחמור של רבי פנחס בן יאיר?
אם הוא נדבק בקדושת אדונו למה אנחנו לא דבוקים בקדושת השם
והשם ציווה
והייתם קדושים כי קדוש אני?
למה אנחנו לא? הרי אנחנו קניינו.
אלא כל זה בגלל שהעוונות שלנו מבדילים
מהדבקות בשם.
העוון הוא מסך,
הוא טמטום,
הוא אטימות,
הוא טומאה,
הוא הפרד והפסק,
הוא ברזל המפסיק בינינו לבין אבינו שבשמים.
העוונות עושים מיסוך בינינו לבין אבינו.
בלי זה,
ואתם הדבקים בשם אלוקיכם, חיים כולכם היום.
אבל מה מבדיל בינינו לקדושת השם?
העוונות.
כל חטא ומחיצה של ברזל
בין ישראל לאביהם שבשמים.
ככתוב, כי אם עוונותיכם
היו מבדילים ביניכם ובין אלוהיכם.
לולא העוונות
היו יכולים הצדיקים לברוא עולם,
כיוון שהצדיקים דבוקים בשם,
ויש להם את הכוחות של הבורא.
אותו רבי פנחס בן יאיר,
כשהוא הלך לעשות מצווה של
הצלת נפשות, פדיון שבויים,
הוא הגיע לנהר ששמו גינאי
ולא יכול היה לעבור אותו.
אז הוא אמר לנהר, חלוק ממך.
חלוק ממך.
מה הפירוש?
תעצור?
מה אם לא ימשיכו ואני אוכל לעבור?
אז הנהר אומר לו,
אני ודאי עושה רצון הקדוש ברוך הוא,
אתה ספק עושה רצונו.
מי אמר שאתה תצליח לקיים את המצווה של פדיון שבויים?
אמר לו, חלוק ממך. לא נכנס איתו לויכוח.
אם לא גוזרני עליך, שתיבש.
וחלק ממך.
זה כוחם של הצדיקים. הם שולטים בטבע כמו הקדוש ברוך הוא.
זה לא נס.
זה לא נס.
זה טבע של צדיקים.
ותגזור עומר ויקום לך.
צדיק גוזר,
הקדוש ברוך הוא מקיים.
וכבר אמר אנטונינוס לרבי רבנו הקדוש,
שכל אחד מהתנאים,
ואפילו הקטן שבהם יכול להחיות מתים,
כמו שכתוב בעבודה זרעיות.
אבל העוונות הן עורלת הלב.
כמו שכתוב ביום הלט, עבירה מטמטמת את ליבו של האדם.
ולכן,
רק אחרי שהשם מל את עורלת הלב,
אפשר להגיע לאהבת השם.
כי אהבת השם היא דבקות בשם יתברך.
כמו שכתב הרמב״ם,
פרק אחרון מלכוד תשובה, הלכה שלישית.
זוהי הכוונה של חכמים, זיכרונם לברכה,
שאנו כחמור סתם
ולא כחמורו של רבי פנחס בן יאיר.
כי חמורו של רבי פנחס בן יאיר
קיבל קדושה מאדונו.
החמור לא עושה עבירות,
אז אין מה שיבדיל.
לכן הוא יכול להתדבק בקדושה.
ואנו לא מקבלים קדושה מהקדוש ברוך הוא למרות שאנחנו כעניינו מפני חטאינו.
לכן אנחנו כסתם חמור.
ואם בדורות ההם היה כך, מה אנחנו נגיד?
אז מה העצה לנו עכשיו? איך נדבק
בהשם יתברך ונזכה לאהבתו ולמחילת עוונות וכפרה גמורה?
העצה לזה היא
לחזור בתשובה בחודש אלול.
כיוון שהזמן הזה הוא מוכשר.
אני לדודי.
להתדבק בשם על ידי תשובה. אני כל-כולי אני לדודי.
ולהגיע למדרגה הכי גדולה של טהרה וקדושה
שעל ידי זה נעשה דבק בשם
ונעשה מחובר לקדושה
וממילא הוא נטהר בטהרה עליונה.
כמו שכתוב, מקווה ישראל אדוני.
הקדוש ברוך הוא כמו מקווה.
אדם נכנס עם טומאה למקווה,
יוצא מהמקווה טהור.
אז כתוב מקווה ישראל אדוני וזה שייך רק אצל עם ישראל.