רק הפיקח ידע להבחין מי הצדיק באמת
אז רואים פה דבר והיפוכו. הצדיקים הכי הכי גדולים, אפשר להגיד שמטמאים. בגלל שמץ של חטא קטן. והטמאים הכי גדולים, הכי גודלים! שאין בהם שמץ אפילו של אולי מצוה, מעוצם קדושת נשמתם שהם נבראו כישראל, אז מטהרים את הטמאים. זה חוקה, זה איך אפשר להבין דבר כזה? זה חוקה חקקתי גזרה גזרתי ואין לך רשות להרהר אחריה. הקב"ה יודע סוד העניינים בכל עניין ועניין, בכל דבר ודבר.
למדנו השבת שהקב"ה נותן לאנשים שיש להם בחירה, והם בוחרים ברע, להיות רשעים במפגיע, כנגד הצדיקים. למה? צדיקים שאין להם התנגדות מצד הרשעים, הם לא יפיקו את המרב ואת המיטב שלהם. רק שיש להם התנגדות, אז האמת מתפרסמת יותר, מגיעה ליותר, קהלים וכו', וכו'. זאת אומרת, כמו שהיצר הרע הוא המאיץ, הוא המעלית, הוא הקפיץ, שבעזרתו הקב"ה מתעלים, כי עומדים בניסיונות, ככה לצדיקים חייבים להיות לעומתם רשעים מפורסמים שתמיד ידבקו אליהם.
מי לנו יותר גדול ממשה רבנו? ומי נדבקו לו כל הזמן? דתן ואבירם. ממצרים, מאותם השניים שפרסמה התורה שניים עיוורים ניצים, זה דתן ואבירם. הם שמסרו אותו לפרעה שיהרוג אותו. ולכן היה צריך לברוח למדיין. וכשהוא חזר הם שיצאו ממצרים, הם שאמרו: "נתנה ראש ונשובה מצרימה", ורצו להחליף את משה ואהרון, הם שהיו בעדת קרח, הם שהאיצו על ה'. למה? מה עשה משה שהוא צריך שני רשעים כאלה שידבקו אליו כל הזמן ויעלילו עליו ויגידו עליו. למה? לא כתוב שהוא עשה משהו שמגיע לו. אלא זה חוק. שחייבם להתנגד לצדיקים. אם לא, הוא לא צדיק. איך יכול להית שהסטרא אחרא רואה את הפעולות שלו והיא שותקת? מה היא מסכימה שהוא יעשה כך וכך? מה פתאום! היא חייבת! ככה היה עם הרמב"ם ויצאו נגדו, ושרפו את הספרים שלו. ככה היה עם הרמח"ל, ושרפו את הספרים שלו ועשו לו שמות רעים בכל העולם. וככה היה עם גדולים רבים בכל ההיסטוריה.
מה לנו מדוד המלך? מה הוא אשם שהוא נמשח ע"י הקב"ה. ורודף אחריו צדיק! לא רודף אחריו רשע. רודף אחריו שואל המלך. ועם כל זה, חייב להיות. גם זה לעומת זאת, עשה אלוקים. אבל הפיקח והנבון יודע להבחין מי צדיק ומי רשע.