וושינגטון באשדוד - חלק א

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

יש בלבלה. לא צריך להגיד מדוע, משום שזה ידוע.

לא הבנתי, לא צריך אותי להבין מדוע אנשים כמו סטיבן הוקינג

מנסים כל כך הרבה פעמים, גם אם תוך כדי הם עושים זכאות מעצמם,

מנסים להסביר עצם בריאת האדם ועצם כלומו של האדם החי והעצומה.

פשוט הם מקבלים את העובדה שהאדם החי והעצומה פשוט נבראו על ידי הפלא הזו,

ואין איזה שום משבר רגעני שהם יכולים להמציא. אם הוא יגיד את זה סטיבן הוקינג אז הוא פשוט מאוד יגיע לדרגה גדולה מאוד של תינוק בחיידר בבני ברק.

אבל הוא כבר לא יהיה סטיבן הוקינג כי כל ילד קטן אצלנו יודע אלוקיי נשמה שנפחת בי אתה יצרת אתה בירתה זה כל ילד יהודי יודע בשביל זה לא צריך סטיבן הוקינג אבל סטיבן הוקינג יכול להיות

רק אם הוא ידבר על דברים שאף אחד לא מבין וכולם חושבים שמבינים מה שהוא אומר, הוא בעצמו לא מבין.

האם מותר להיוועץ עם רבנים שאפשר להקדים אותם בבעלי רוח הקודש?

אין גאה, יש אמ רוח אבל בלי קודש.

מדוע?

יש חקירה שהיא כפי לא נהיית גמורה ושאמרתי לה את התורה של סטיבן הוקינג והסברתי לה את היא התחילה לגמרי אני חושבת

שעוד פעם הם מתארים לחזור על שוב ושוב. ספרות הפעמים של חושבים. אם הגמגום יימשך אצלך תשלחי אותה לזה מרוח הקודש.

צריך להבין,

הסכמות נותנים גם תמיד דברים בלי לבדוק בדיוק וגם אפשר להטעות לפעמים אנשים ואני מכיר כאלה שיטעו אותם טעות גדולה

הרי לא יכול להיות פתאום כל האוטיסטים

נהיו ספרנים מה קרה פה?

כל אחד הדמינה מתפלל עכשיו שיהיה לו חס ושלום אוטיסט.

אני הייתי אצל אחת שהייתה המומחית הכי גדולה אני לא אזכיר את שמה ושכולם החזיקו ממנה והיא מהראשונות שגילתה את כל הנושא כאילו בארץ ובדקו את הרבנים.

אני אמרתי לה גברת אני רוצה שבשעה שאת שואלת אותו ומראה לו את הלוח ואת מזיזה לו את היד ככה לתוך הכתוב

אני רוצה גברת שאת על העיניים שלך יהיה סרט שחור ותכתבי עכשיו תכתבי מה שאת רוצה

היא לא הסכימה היא אמרה הוא לא מתקשר דרך זה

מה אני

מצרפת?

כמה יש פה, אני מאמין שיש עשרה לפחות

כמה יש פה אנשים שיש להם סרט אדום או שהיה להם סרט אדום או שקנו פעם סרט אדום, שהרימו את היד?

כמה עלה לכם הסרט האדום?

עשר שקל?

שקל. שקל. שקל. עוד שקל קונים את כל החבילה.

כן?

יש בבא בבא במבה.

מה אתה חושב שהוא בא וזהו?

הוא בא, אומר, הגעתי פוס.

אבל אל תתייאש, מתוק, אל תתייאש. חיכינו אלפיים שנה ואתה רואה, משה לא נכנס לארץ ואנחנו נולדנו כאן. לא צריך להגיד מדוע. כל מי שמת מימות עולם ועד לתביית המתים, הוא צדיק, יקום בתביית המתים.

Don't worry.

אתה עוד פה, למה שאתה קום?

משום שזה ידוע.

וושינגטון באשדוד

קלטות 218-219

ערב טוב, בעזרת השם נעשה ונצליח,

והשם עלינו ברחמה וירוויח.

חנוכה שנת 1777,

חורף קשה, עקור נורא,

אנו יושבים בבלי פורג' ומחקים למען,

איני יודע.

אולי לימים טובים מן הימים האלה,

אני פה היהודי היחידי,

אולי יש בינינו עוד יהודים,

אך לא ראיתי פה אף אחד.

אנחנו רעמים ללחם.

אין לנו בגד לחמם את בשרנו ואין לנו נעליים לרגלינו.

רוב החיילים מקללים את ג'ורג' וושינגטון,

שיצא למלחמה נגד אנגליה.

יש ביניהם הרוצים במפלתו,

אך אני מאמין שהצדק עמו.

אנו צריכים לגרש את בריטניה מאמריקה,

היא רוצה לשים את ידה בכל אשר עיניה רואות.

נאמן אני בקול לג'ורג' וושינגטון,

אף כי אנו סובלים פה מאוד.

לא אחת אני רואה אותו בלילות,

כשהוא עובר במחנה בין שורות החיילים הישנים.

מביטו ברחמים על החיילים הסובלים מן הקור,

ויש אשר הוא ניגש אל אחד הישנים,

והוא מכסה אותו כאשר יכסה האב את ילדו.

יש אשר הרעב והקור מענים את נפשי על מוות.

אכן, אני מקלל את הגנרל וושינגטון,

הנלחם לחופש אמריקה.

ברגעים כאלה אני חושב על אבי בפולניה,

אני חושב על כל אשר הוא סובל מידי הפריץ האכזר.

זוכר אני,

הייתי אז ילד וראיתי את אבי רוקד לפני הפריץ.

מה נורא היה מראה.

אבי היה לבוש בעור של דוב לבן,

והוא רקד כדוב לפני הפריץ באורחיו.

מה נורא היה הכאב, ומה גדולה החרפה.

אבי רקד כדוב,

והפריצים צחקו ושמחו על המראה.

גמרתי אז בלבי שלא ארקוד לעולם כאבי לפני הפריץ.

לאחר זמן ברחתי לאמריקה,

והנה אני שוכב בבאלי פולג' ורועד מקור.

אומרים שוושינגטון הולך ונופל,

שסופו ליפול ולא יקום.

אך אני איני מאמין בכל זה.

אני מאמין בגנרל שלי.

אני שוכב בלילות ומתפלל בעדו.

הנה בא הלילה הראשון של חנוכה.

בלילה הזה לפני שנים עזבתי את בית אבי.

אבי נתן לי מנורת חנוכה ואמר לי,

כאשר תדליק בני את הנרות של חנוכה,

הם יאירו לך את הדרך.

ואז הייתה לי המנורה כמו כמיה.

אל כל אשר אני הולך, אני לוקח אותה עם מדי.

לא ידעתי מה לעשות,

להדליק את הנר חנוכה פה בין הגויים או לא.

החלטתי לחכות עד אשר כולם ישקעו לישון.

כאשר ישנו כולם,

הוצאתי את מנורת אבי והדלקתי נר ראשון וברחתי עליו.

כיבדתי על אור הנר וראיתי את בית אבי ואמי.

ראיתי שוב את אבי רוקט כדור לפני הפריץ וראיתי את עיני אמי המלאות דמעות.

ליבי נתמלא כאם ופרצתי בבכי כילד קטן, ונשבעתי אז בליבי,

שלמען אבי ואמי,

למען אחיי ואחיותיי בפולניה,

עליי לעזור לג'ורג' וושינגטון לעשות את אמריקה לארץ חופשית,

לארץ מקלד לאבי ולאחיי הסובלים תחת יד הפריץ.

פתאום הרגשתי יד רכה שנוגעת בראשי,

נשאתי את עיניי, והנה הוא בעצמו וכבודו עומד עליי.

כן,

הגנרל וושינגטון בעצמו עומד עליי, והוא שואל,

למה תבכה?

האם קר לך?

צער ורחמים היו בקולו.

לא יכולתי לראות בצערו.

קפצתי ממקומי, שכחתי שאני חייל העומד לפני גנרל.

דיברתי את דבריי כמו שעלו מליבי, כבן המדבר לאביו.

אדוני הגנרל, אמרתי,

אני בוכה ומתפלל לניצחונך,

ואני יודע כי אנחנו ננצח.

היום הם חזקים,

אבל מחר הם יפלו, כי הצדק עימנו.

אנחנו רוצים להיות חופשיים בארץ הזאת.

אנחנו רוצים לבנות פה בית לכל הבורחים מיד הפריצים,

לכל הסובלים מעבר הים.

הפריצים לא יימשלו פה.

הם יפלו, ואתה תקום.

הגנרל וושינגטון לחץ את ידי.

תודה, חייל,

אמר וישב על ידי על הארץ.

מהי המנורה הזאת? שאל.

סיפרתי לו,

מבית אבי הבאתי אותה.

יהודי כל העולם מדליקים הלילה נרות של חנוכה,

חג הנס הגדול.

נר החנוכה הדליק אור בעיני וושינגטון והוא קרא בשמחה.

יהודי אתה?

מבני הנביאים?

ואתה אומר שאנחנו ננצח.

כן, אדוני, עניתי בביטחון.

אנחנו ננצח כמו שניצחו המכבים

למעננו,

למען כל אלה אשר יבואו אחרינו לבנות פה ארץ חדשה וחיים חדשים.

הגנרל קם ופניו אורו.

הוא לחץ את ידי ונעלם בחושך.

אמונתי נתקיימה.

הניצחון של וושינגטון היה שלם.

הארץ שקטה,

הגנרל שלי היה לנשיא של הארץ החדשה.

אני הייתי לאחד מאזרחיה.

שכחתי מהר את הימים והלילות הנוראים בבלי פורג',

אבל את הלילה הראשון של חנוכה עם ג'ורג' וושינגטון

שמרתי בליבי כחלום יקר.

לא סיפרתי את הדבר לאיש,

כי אמרתי בליבי מי יאמין לדבריי.

בטוח הייתי כי כל הדבר נשכח

מלב הגנרל הטוב.

בלילה הראשון של חנוכה שנת 1778 ישבתי בביתי בניו יורק ברחוב ברום.

נר חנוכה דולק בחלוני.

פתאום נשמעה דפיקה על הדלת.

פתחתי את הדלת ונדהמתי.

הגנרל שלי,

הנשיא ג'ורג' וושינגטון, עמד בפתח,

הוא בכבודו ובעצמו.

הנה הנר הנפלא, נר התקווה של ישראל, קרא בשמחה כאשר ראה את נר החנוכה על החלון.

שם את ידו על שכמי ואמר,

הנר הזה

ודבריך החמים הדליקו אור בליבי בלילה ההוא.

בקרוב תקבל אות כבוד

מממשלת ארצות הברית,

יחד עם כל גיבורי ואלי פורג'.

בלילה הזה קבל מיידי את המזכרת הזאת.

הוא תלה על חזי מדליית זהב

ונשק לי על פניי.

דמעות נגרו מעיניי

ולא יכולתי לפתוח את פי.

הנשיא לחץ את ידי ויצא את הבית.

התעוררתי כמו מתוך חלום נפלא.

אז הבדתי על המדליה וראיתי ציור יפה של מנורת חנוכה עם נר ראשון,

ולמטה כתוב,

לעוד תודה על אור נרחה,

ג'ורג' וושינגטון.

זה סיפור אמיתי מחייל יהודי שהשתתף במלחמה לשחרור אמריקה לפני יותר מ-200 שנה.

יהודי ששמע בקול אביו ולקח את מנורת החנוכה

וקיים את מצוות הדלקת הנרות

בין הגויים באמצע המלחמה בלילה,

שומר על מסורת ישראל,

מסורת

ורוח של המכבים,

שכשנלחמים על דבר צודק מנצחים גם אם עומדים

מול אויבים קשים.

הסיכוי של ג'ורג' וושינגטון,

שיצא למרד נגד בריטניה

עם המושבות האמריקאיות שהיו אז באמריקה,

הסיכוי שלו היה 5%,

והם ניצחו.

יהודים יקרים,

אנחנו נמצאים היום במצב הפוך.

הסיכוי של הפלסטינים לא מגיע ל-5% בשביל לנצח,

אבל הם עומדים לנצח.

למה הם היום על תפקיד של מכבים,

ואנחנו על תפקיד של יוונים?

לא להאמין.

היום היה במשרדי יהודי מפורסם מאוד, קוראים לו אדיר זיק.

הוא מדבר בערוץ 7. הוא הביא לי קטע מעיתון שהתפרסם,

וכתוב כך

חגיגה יוונית במגדל דוד.

פעילות חנוכה בניחוח יווני לכל המשפחה

בימים ג' עד ד',

כו' וכז' בכסלו,

ב-12 לדצמבר בשעה 11. חג החנוכה במוזיאון מגדל דוד יתובל בניחוחות יוונים בבוקר עסיסי של אומנות יוונית.

סיפורים מן המיתולוגיה וטעמים יוונים לצליליו של הקצב הים-תיכוני.

צביעה וציור על כלי חרס עתיקים,

פתרון כתב חידה,

הכנה וטעימה של סלט יווני משובח,

סיפורים מן המיתולוגיה היוונית

וסיפורים על חשמונאים ביהודה המכבי.

מחיר השתתפות לילד 30 שקל

ומחיר מיוחד להורה מלווה 15 שקל.

זה חנוכה של יוונים

במגדל דוד בירושלים, בארץ היהודים,

שנת 2002. אומר אדיר זיק,

וכך הוא כותב,

נניח שביום הזיכרון לשואה ולגבורה, ביד ושם,

יפרסמו מודעה בזו הלשון,

בואו לחגוג את יום השואה באווירה נאצית,

נצייר צלבי קרס ונצבע אותם בשחור ואדום,

נמשש ונריח את הגז ציקלון B,

נשרטט את תוכניות הגזים,

נלמד את מיינקאמפט של היטלר,

ונשמע גם את סיפורו של רב חשוב שהועלה על המוקד באושוויץ.

זה ילווה במוזיקה של ריכרד וגנר האנטישמי.

כרטיס למוגר 15 שקל ולילד מלווה 30 שקל.

אתם מבינים את הקטסטרופה?

את חג החנוכה מלמדים באווירה יוונית,

מוזיאון במגדל דוד בירושלים.

טוב, מה אנחנו יכולים לצפות מהם?

בואו תראו ותכירו את השר מתן מילנאי,

או וילנאי,

המשרד לתרבות ולספורט בראשותו של השר מתן מילנאי פרסם לוח זמנים לשבוע התרבות היהודית.

נו, ברוך השם, נתנו שבוע לתרבות היהודית.

הלוח התחיל ככה.

א' חנוכה,

ב' חנוכה,

ג' חנוכה,

ד' חנוכה,

ה' חנוכה,

ב' חנוכה,

ז' חנוכה,

ח' חנוכה,

ט' חנוכה,

י' חנוכה,

י' א' חנוכה.

ממש צדיקים, לא רוצים לגמור את חג הגבורה היהודית של המכבים.

עברו שבוע, הגיעו ליו' א' חנוכה.

איפה יש דבר כזה, י' א' חנוכה?

אולי היה חסר בשנה שעברה קצת בלוח?

ממש מקיימים עשרו חג בעבותים.

עד קרנות פורים.

אבל בואו תראו,

לאדיר זיק יש בן, קוראים לו הרב אפרים זיק,

והוא הרב הראשי של פרו.

השבוע הזמין אותו נשיא פרו,

שהוא גוי,

נשוי ליהודייה,

להדליק חנוכיה אצלו בבית.

עד אחת בלילה הם נשארו.

היו עוד מוזמנים.

נשיא ארצות הברית

הדליק בביתו

את מנורת החנוכה של היהודים, בוש,

והזמין קבוצת ילדים יהודים להדליק בפרסום גדול בכל תחנות הטמבלוויזיה.

ג'וליאני, פתקי ובלומברג

הדליקו את נרות החנוכה פה בירושלים.

הם לא שכחו את חג החנוכה של היהודים.

שניים מהם גויים, כמובן, כן?

אבל בערוץ 2 לא זוכרים שיש חג כזה.

למה?

דוב גלהר, בתוכנית מסע עולמי בערוץ 2 בחנוכה,

נראה אוכל נקניק חזיר בסנט פטרסבורג בלנינגרד בחנות דליקטסים,

במקום לאכול סופגניה אחר הדלקת הנרות, כפי שעושים.

אז התוכנית ודאי נעשתה קודם,

אבל לשדר אותה בדיוק בחנוכה,

אחרי הדלקת נרות,

שהוא בחנות דליקטסים,

אוכל חזיר לעיני כולם.

ממש זה החג שבו רצו לנצח הימנים.

מה הם רצו?

שנאכל חזיר.

והנה, דוב גלהר, בערוץ 2, אוכל חזיר.

אין רגישות יהודית, בערוץ 2. או שהם שכחו בכלל,

כי הם ראו כנראה את המודעה מהמוזיאון,

והם הבינו שחנוכה זה אווירה יוונית.

אבל לצערנו הרב, משהו מאוד סמלי,

איום ונורא, אבל,

אתם יודעים כמה נרות מדליקים בחנוכה בסך הכללי?

כמה נרות? 44. כמה נהרגו כל החנוכה?

44 נרצחו.

44 זה מניין דם.

כנגד כל נר,

כיבון נר,

אלוקים נשמת אדם.

אולי רומזים לנו מן השמיים משהו אחרי כל הגזירה של שנה וחצי, עוד מעט?

ואנחנו לא מבינים?

כל דודי דופק,

פתחי לי, אחותי, יונתי, תמתי. כבר בהרצאה הקודמת דפקתי פה ככה, לא?

טרטר, גילו.

לא הבנו?

דופקים יותר חזק. מרגמות, פצמרים.

לא מבינים? הקדוש ברוך הוא דופק יותר חזק.

סברו, דולפינריום. לא מבינים?

דפיקות,

ירושלים, חיפה, 30 הרוגים,

יומיים,

200 פצועים, כמה יתומים, כמה אלמנות,

עמנואל, עשרה הרוגים, וכן הלאה.

מה זה, כל יום זה מתחיל בשתי ספרות כבר.

אנחנו מתרגלים פשוט, מתרגלים.

אמרתי,

תהיה מלחמה כוללת.

ותהיה מלחמה כוללת, עוד מעט.

למה?

כשמדברים הם חרשים,

והם לא שומעים שדופקים בדלת, אז פורצים פנימה.

עד שהם נענעים את הבן אדם בפנים, מה, אתה לא שומע?

זה מה שיקרה.

פשוט, הקדוש ברוך הוא ינענע את כולם, לא חלק בעמנואל, וחלק בנתניה, וחלק פה, וחלק בחיפה.

לא.

פשוט מאוד, כנראה שכולם צריכים לנוע.

ואז, אם חס ושלום יקרה מה שאני אומר,

וצו 8 יצא לכל היהודים הטובים,

וכולם יהיו מגויסים בכל העם חזית,

נו, אולי אז נצעק לקדוש ברוך הוא, נגיד, הבנו, הבנו, הבנו, הבנו,

הבנו, אני מקווה שזה יספיק.

אבל כמה אפשר למשוך את זה?

חמישה אחוז אין להם לפלסטינים.

הם מצליחים להחזיק צבא כמו יוון.

אנחנו כמו יוון היום.

המוזיאון אומר שחנוכה באווירה היוונית.

מה היה ליוונים אז?

פילים.

זה היה טנקים של פעם.

מה היה למכבים?

שום דבר, רק רוח.

רוח לחימה.

מסרות נפשם.

מה היום?

יש לנו לא רק פילים, יש לנו פילים מעופפים.

F-15, F-16,

חרגולים, אפאצ'י.

ומה הם באים? עם רוח לחימה, זה הכול.

מתאבדים.

נו, ואיך אתה עוצר את זה?

אז המזל שלנו שהעם בחר שרון,

והתגלה שרונה.

מה אמרתי לפני הבחירות? לא ברק,

לא ביבי,

לא שרון

ולא שרונה.

ומה אני אומר עכשיו?

לא טנט,

לא מיטשל,

לא זיני,

ולא בושה.

אף אחד לא יעזור לנו.

אף אחד לא יכול לעזור לנו בזה.

הנה,

אחרי שהוא כבר התרגז

מרצח מתועב של 30 יהודים תוך יומיים, מה עשה שרון האיש הקרבי, שהפחידו אותנו שהוא יפרק את אסואן ואת טהרן ואת הכול?

מה היה? יכווץ את כולם, חשבנו,

הלס.

מה עשה?

נכנס לפעוטון הביטחוני,

והחליט להפציץ את הנעלי בית של ערפאת.

יפה.

פגע לו בשני החרגולים, אז הוא ילך יחף, יש לו בעיה.

זהו.

מה עשה אחרי עמנואל?

עוד שלוש דירות.

עוד שלוש דירות. עוד קירות.

ולמה הכי הכל רעוע שם?

בשביל זה F-16.

רק הדלק להגיע.

אפשר לבנות יישוב.

זה אסטרטגיה?

מה, אתם לא מבינים שהקדוש ברוך הוא סתם לו את המוח

בכל הפיצריה שם?

מה זה?

אנשים חכמים, שב״כ, מוסד,

ביטחון אסטרטגי, מומחים, פרופסורים למזרח התיכון, למזרח הרחוק, למזרח החדש.

מה קורה פה?

זה מה שהם יודעים לעשות? כל פעם עוד שלושה בתים?

כל פעם עוד שלושה בתים?

ולא יותר.

נהרגים יותר, הם הורסים פחות.

מה זה?

פעם אמרו שהוא כבר בן-לאדן,

עכשיו אמרו שהוא רק תומך טרור.

עכשיו פרס אומר שהוא פרטנר היום.

למה הוא אתמול עם השפתיים עשה פק, פק, פק, פק, פק, פק, פק, פק, פק, פק, פק, פק, דיבר כמה דקות? מה פרס אומר? יש תקווה.

איזה תקווה? על מה אתה מדבר?

מה תקווה?

והעם מחכה, מחכה. למה מחכים? לשמוע עוד פיגוח עכשיו.

אז אני כבר מודיע הרבה זמן, לא התחלתי היום, ברוך השם, אני כבר מודיע, קרוב ל-15 שנה זה יבוא, זה יבוא.

יהיה שליטה של האסלאם תשעה חודשים בישראל ובעולם כולו תשעה חודשים.

חשבתם,

מרחף הבחור.

איך ישלטו האסלאם?

הנה, אתם רואים, אמריקה הגדולה, מישהו חלם שהגיעה בכלל אליה?

בא תימני אחד

מהמערה,

כבר הפציצו את כל ההרים, עוד לא מצאו אותו.

עשו את אפגניסטן,

מנחת מטוסים, הכול ישר.

מחפשים אותו מערה-מערה,

אבל איך תמצא? זה כמו לחפש נמלה והר.

נו,

תימני אחד. בכסף שלהם, במטוסים שלהם,

בטייסים שלהם.

הכול על חשבוניו, פוצץ להם את הכול.

הכניסו אותם לפאניקה.

ועוד קצת אבקש קוראים לאנטרקס,

כולם בלחץ, חמישה אנשים מתו, כל העולם בלחץ.

כל העולם בלחץ.

עכשיו באמריקה, מי שהיה,

מכרו סופגניות בלי אבקה.

אסור, זה מפחד.

רק ריבה.

זאת אומרת,

זאת אומרת, בן אדם אחד מול מעצמה, אתם שומעים מה זה?

בן אדם מול מעצמה ולא עוד.

בשעה שהוא מפציץ אותם,

הוא עושה עליהם את הקופה בבורסה, רבע מיליארד דולר.

זה תימני אחד,

תארו לכם אם הקדוש ברוך הוא היה שולח שני תימנים,

מה היה קורה בו.

אז רואים שאין כוח היום, אין כוח, אין שכל,

אין מכשירים,

אין אינטרפול,

אין כלום, אין, אין מחשבים, לוויינים, חריץ.

אמרו לנו, תשמע, יש להם לוויינים,

מה שאתה קורא, הם קוראים יותר גדול.

מהלוויין הם רואים מה שאתה קורא, יותר גדול.

איפה יותר גדול?

שלושת אלפים איש מפוזרים שם, בתאים,

הם לא יודעים בכלל מי הם.

הם מצוטטים לכל מיני שיחות, מיליונים של שיחות מצוטטות כל יום.

מאה ועשר אלף אנשי אינטרפול,

שנתיים הם עובדים להם מתחת לאב, לא תפסו אחת ולא שמעו רשרוש.

יש להם מטוסים שרואים מתחת לאדמה מה יש, עם אינפרא אדום.

לא ראו, לא שמעו כלום. למה אם הקדוש ברוך הוא סותם את העיניים ואת האוזניים,

לא יעזור מעצמה שלמה

ממרחק מהמערה בכלל, איפה הם ואיפה הוא,

מפעיל בחוטאים ובקווים דמיוניים ולא עוד.

אלא שהוא בתוך המחשבים שלהם,

כולם יודעים מה הם עושים כל רגע.

ולא היה חסר שהוא היה מפיל את המטוס עם הנשיא

בארפורס 1. אין היום חוכמה ואין עצה ואין תבונה,

אין שום דבר.

ואמרתי בקלטת 51 לפני שנים הרבה,

תהיה מלחמת גוג ומגוג,

ויילחמו 70 אומות העולם בישראל ונעמוד לבדנו.

אמריקה תפנה את עורפא,

אוסטרליה, אירופה, כולם,

שווייץ עם החצאיות, יילחמו בנו.

כולם.

כולם.

הנה היום, כבר רואים

בדרבן קיבלנו דורבו.

כולם אמרו שאנחנו הנאצים של הדור.

עכשיו ז'נבה אמרו 116 מדינות שאנחנו עוברים על אמנת ז'נבה,

אנחנו רוצחים פלסטינים כל היום.

מי עדיין נמצא?

אמריקה שנותנת אולטימטום.

נו,

אבל זה ייפסק,

האינטרס שלהם מתערער לרגע,

הם יפנו לנו את הגב.

הרי ברגע שהם החליטו שהם רוצים קואליציה,

הם היו מוכנים לקחת לקואליציה את סוריה, את איראן, את החיזבאללה, רק לא את ישראל.

איך יכול להיות?

אנחנו נלחמים בטרור כל הזמן, מזהירים אותם,

משתפים איתם פעולה,

מגלים להם מה אנחנו יודעים,

בסוף אנחנו מחוץ לקואליציה נגד הטרור והטרוריסטים איתם ביחד.

איך יכול להיות דבר כזה?

אלא זה רק להראות לנו שזה אפשרי.

צ'יק סוויץ'.

האינטרסים משתנים,

לא תכירו אותם.

אתם זוכרים איך הגרמנים היו פעם?

מצוחצחים, נקיים, מדוקדקים, תרבותיים, נאורים,

שכלתנים.

איזה עם, מודל ודוגמה, מופת.

מה נהיו? חיות אדם.

מישהו עלה על הדעת שיכול אדם להגיע עכשיו למדרגה כזאת?

עם שלם מגיע עכשיו למדרגה כזאת?

סוויץ'.

אל תסתכל בקנקן.

זאת אומרת, אנחנו צריכים לדעת רק דבר אחד,

עזרי מעם השם עושה שמיים מארץ.

כל מה שאתה בוטח, חוץ מזה, לא יועיל לך.

מה יהיה באחרית הימים כתוב? לא יהיה לנו על מי להישאל?

רק על אבינו שבשמיים.

לא יהיה עוזר ולא סומך ולא תומך, שום דבר.

אבל בשביל לקבל את העזרה מהקדוש ברוך הוא צריך להיות דבוק אליו,

קשור אליו,

חושב עליו,

כי בי חשק ואפנלתהו,

עשה גבהו,

כי ידע השמי,

יקרני ואהעיניו.

זה כן, אם אנחנו נלך ככה, לא עמי שומע לי,

ישראל בדרכי יהלכו,

כמעט אויביהם אכניע על צריהם אשיב ידי.

ככה, בקלות.

אין בעיה לקדוש ברוך הוא להסתדר עם כל אומות העולם.

הוא לוקח טיפה חול

וקצת אוויר,

הוא עושה טייפון ומטייפר את כולם.

אין לו בעיה.

מוריד טיפה יותר גשם וכולם סוחים.

רעידת אדמה, בערים שלמות מתמוטטות.

המביט לארץ ותרעד, ייגע בהרים וייעשנו.

אנחנו צריכים לעזור לקבלו?

אנחנו לא צריכים לעזור לו.

אנחנו צריכים שהוא יעזור לנו.

למה הוא יעזור לנו

אם נהיה ראויים לעזרה?

עזרי מעם השם,

עושה שמיים וארץ.

אם הקדוש ברוך הוא עשה את השמיים בארץ מאין גמור,

השם אמר ויהי,

הוא ציווה ויעמוד.

אמר השם יהי אור ויהי אור.

אמר השם תתשה הארץ

יוצא דשא.

ייקבעו המים אל מקום אחד ותראה יבשן, ייקבעו המים, אוקיינוסים.

אמר, אמר, אמר, וזה גם לא אמר עם שפתיים,

זה אמר, זה בחינת אמר.

נהיה עולם.

יש לו בעיה?

מה, הוא צריך בשביל זה משהו, איזה שופלים או משהו?

אבל מה לעשות,

אנחנו כנראה חושבים שאנחנו יותר פיקחים.

כנראה מזמן לא הסתכלנו מגבוה על עצמנו.

אתם רוצים לראות כמה הגודל שלנו?

תעלו פעם על כלבו שלום, תסתכלו על בן אדם למטה, תראו מה הגובה שלו.

אתם רוצים לראות יותר ברור?

תעלו על התאומים.

זאת אומרת, יהודים יקרים, אתם צריכים להבין, בן אדם מהירח,

את הכדור שלנו רואים כמו שאנחנו רואים מפה את הירח.

כתב.

איפה רואים את אמריקה?

ב... שם איזה כתם.

איפה ניו יורק? לא רואים בכלל.

מגדלים? מי רואה בכלל?

בן אדם? איפה בן אדם?

בן אדם.

וקצת יותר גבוה מזה? לא רואים בכלל.

לא רואים בכלל.

לא רואים בכלל.

והקדוש ברוך הוא, מלא כל הארץ כבודו.

רק בגלקסיה שלנו אומרים שיש מיליארדים כוכבים, ואומרים שיש מיליארדים של גלקסיות. אז תארו לכם.

על מה הקדוש ברוך הוא שולט?

ועומד בן אדם מטר שבעים ככה עפר, ועושה, לא בא לי.

שמע, תחזור בתשובה.

לא עכשיו.

הוא קובע מתי.

לא בראש שלי.

עוד מעט לא יהיה לך ראש.

מי רואה אותך בכלל? תגיד. מה אתה מתנפח?

מה אתה מתנפח? מטר שבעים עפר.

תראו את החלל של העולם.

מדהים.

מעלינו רואים כוכבים קטנים, קטנים, שהם גדולים פי מיליונים מהגודל של כדור הארץ.

וזה רק נקודה קטנה ברקיע.

מהקרובים אלינו, זה נקרא עוד. מהקרובים.

יש כאלה רחוק רחוק, בכלל לא רואים.

ועומד בן אדם בעולם הזה ויש לו זמן.

Take your time.

יש לו זמן.

כבר הפלסטינים נכנסים, פוגעים, יורים בכל מקום, זורקים רימונים, רסיסים אוטובוסים, מפוצצים אוטובוסים,

הורסים, עושים.

יש לו זמן.

לא, עוד לא הבנתי, הוא אומר, לא הבנתי מה קורה פה.

באמת, אני לא מבין.

שנה וחצי, אם ככה, אני לא מבין.

מה יש להבין?

מה יש להבין?

מה יש להבין? מה, אתה לא זוכר מה אמר ביבי?

שלום עם ביטחון.

מה, אתה לא זוכר מה אמר ברק?

ביטחון עם שלום.

מה, אתה לא זוכר מה אמר שרון?

שרון יביא שלום,

שרון יביא ביטחון.

ומה יש היום?

שלום לביטחון.

יש סלמת, לא שלום, סלמת.

אתם יודעים מה זה סלמת?

א-סלאם-מת.

עוד ערפאת יש לו תלונות על הסכמי אוסלו, הוא אומר,

תקעו לנו סוס טרויאני שיצאו מקרבו חיילים ישראלים יורים בנו.

היועצים שלו, כבר נמאס להם מהטיפשות שלו.

אומרים לו, בוא, תכריז, אתמול, תכריז, די.

סיום האינתיפאדה, חוזרים לסיום ה...

איזה סיום? הוא אומר, איזה הישגים?

מה השגנו?

לא, הוא עוד לא השיג כלום.

אבל, מר טיפש, אתה כבר היית בצרפת,

נתנו לך הסכם,

שני שלישים מירושלים נתנו לך כבר,

נתנו לך שטחים, 97%. נתנו לך גם השבה של פליטים, יעני זה לא פליטים.

נתנו לך, ברק נתן, הכנת את המסמך,

קלינטון היה, שירק היה.

למה לא חתמת?

העט היה ביד, למה לא חתמת?

למה קמת ואמרת אינטופאדה?

למה?

אתם חושבים שהוא יודע למה?

הוא לא יודע למה.

למה?

כי זה גזירה משמיים.

אמרנו רבי יונתן בן עוזיאל,

הקראנו לכם את זה בקלטת שלום עם ערפאת,

ושלמכון דעים מחבלה לא יתקיים.

ארי מחת שנאה תטעה עליכון כנחל מגבר.

השלום עם המחבלים לא יתקיים.

רק מכת השונא תלך ותתגבר כמו נחל המתגבר.

זה מה שאנחנו רואים.

אז אתה יכול להילחם מול נביא?

ישעיה הנביא, אתה יכול להילחם?

הוא אומר, לא, לא.

אז אפילו שאתה כבר עם ההסכם, מעט ביד,

ולא תשיג בחיים יותר מזה.

הוא אומר, לא.

נו, מה אתם רוצים, דבר יותר גרוי לעין מהדברים האלה?

ואנחנו מסיקים מסקנות?

לא.

מה זה, זה כבר גובל במזוכיזם.

מה, אנחנו אוהבים לקבל מכות, ייסורים?

למה העם הזה לא פוקח את העיניים ומבין?

אין ברירה,

הקדוש ברוך הוא דוחק בנו שנחזור בתשובה.

יש שתי דרכים, או שנחזור

מרצון או באונס.

כתוב, עם ישראל נגענים בתשובה,

אבל אם הם לא בוחרים בזה מרצון,

מעמיד עליהם מלך שגזרותיו קשות כהמן,

וחוזרים בתשובה. אתם שומעים?

המן מה רצה? להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים, מנער ועד זקן תא ונשים ביום אחד.

שתבינו, ערפאת מוכן למלחמה כוללת, פירושו של דבר,

שהוא ביום אחד מפעיל את הרשות הפלסטינית ויורק קטיושות לכל הערים בישראל.

יש לו טילי נמ',

יש לו טילים נגד טנקים.

הוא מפעיל את אלפי, יש לו 40,000 חיילים.

אם הוא מפעיל את כולם ויום אחד מחליט התאבדות,

הוא אין לו מה להפסיד, הוא כבר יברח בלי הכפכפים.

אבל הוא יסבך את כולם.

מה תעשו אחר כך?

תצעקו לקדוש ברוך הוא.

אתם יודעים,

כשחילקו את הגבולות במלחמת העולם,

אז זה היה גבול בין פולניה לבין רוסיה והייתה עיירה יהודית,

והעיירה היהודית הזאת

הייתה בדיוק על הגבול שנחצה כרגע,

אבל בית הקברות שלהם, של היהודים,

נשאר ברוסיה.

מה עושים? בשביל לקבור מת יהודי היו צריכים להמתין רישיון מרוסיה כמה ימים, עד שהגופה כבר הייתה מסרחת

והיה ביזיון המת.

בקיצור, בתהליך ארוך של חודשים רבים

הגיעו להסכם עם הרוסים והוחלט שיינתן להם רישיון קבוע שתמיד הם יכולים לעבור עם המתים ולקבור אותם.

נו,

והראש היהודי התחיל לפעול,

אז מבריחים של סחורות ניצלו את זה.

התחילו להעביר סחורות בארונות של מתים מעבר לגבול לרוסיה.

אז כל פעם שהייתה משלחת של מבריחים כזאת עוברת, הם מת.

אז הם היו בוכים,

בוכים, בוכים, ואז הוא היה רואה שהם בוכים,

מעביר אותם, והם הולכים כאילו קוברים,

והם מעבירים את הסחורה בשלום.

אבל במשך הזמן כבר הם התרגלו, הפסיקו לבכות, כמה אפשר לבכות?

התחילו לחייך, למה הדולרים, הכסף הזה,

איי איי איי, כסף.

התחילו לחייך. פעם אחת עברו עם הארון והם צוחקים, לא סבור להם.

הוא אמר, מה זה, מת שצוחקים?

תעמדו, תפתחו.

לא,

לא, התחילו לבכות.

לא,

לא, ביזיון המת.

אמר להם, תפתחו.

פתחו, מצאו את כל הסחורות, עצרו את כל ה...

אמר להם, טיפשים.

אם הייתם בוכים בהתחלה, לפני הגבול,

הייתם צוחקים אחר כך.

הקדמתם לצחוק קודם, עכשיו תבכו.

אני לא רוצה שנגיע למצב, יהודים יקרים,

שאנחנו נתרגל כבר, נתחיל לחייך, אנחנו...

ואחר כך נצטרך לבכות.

יותר טוב שנבכה על המצב עכשיו, כשהוא עדיין דליל, מה שנקרא,

לפני שהכמויות יהיו כאלה שלא נוכל לשער, ויהיה מאוחר כבר.

יגידו לנו, אה, עכשיו אתם בוכים?

כשנתתי לכם איתותים כל כך הרבה זמן, לא רציתם להבין, עכשיו אתם בוכים?

אם אתם חושבים שהמצב ישתפר, יירגע, או שיש תקווה,

אני מצטער לאכזב אתכם בתום חג החנוכה.

למה אנחנו ממלאים היום את הפונקציה יותר של היוונים מאשר המכבים?

המדינה הזאת

מתערטלת

מהסמנים היהודים הייחודיים,

מחפשת לה סמלים של אומות העולם,

חנוכה לא ראינו בתשקורת,

חנוכה.

אבל שיהיה הקריצמך,

עוד מעט,

חג המולד שלהם, תראו איך ידברו על זה ויראיינו,

וכל הטמפלוויזיה תביא את כל הגויים ואת כל הטיפשים שבהם, מה עושים ומה אומרים,

וכל הדיסקוטקים ייפתחו ליהודים הקדושים שילכו לחגוג,

את מי?

את זה שגרם לרציחתם של מיליונים של יהודים בגין תורתו, כביכול שהוא בכלל לא כתב אותה.

נו, ועל זה חוגגים.

מה זה הדבר הזה?

אבל מה לעשות?

אתם חושבים שהמנהיגים אשמים?

אני חושב שהם כבר לא יודעים בכלל לאיזה עם הם שייכים.

אולי הם יודעים רק את השם, אבל מה זה מחייב?

אולי בזיכרון מאבא של סבא יש להם משהו.

אבל העם, העם המאמין, המסורתי מאיתו,

למה הוא לא מתנער ומתחיל לעשות יותר בהקפדה,

יותר בתשומת לב,

יותר להתקרב לקדוש ברוך הוא? למה העם לא עושה את זה?

העם יכול לטבוע, לבקש?

אבל זהו.

אפתיה,

חיים את היום-יום,

מצפים לגורל.

אתם יודעים מה זה מזכיר לי?

הרי אומרים שבזמן השואה לא מבינים את היהודים,

איך הם, איך הם, מה, לא עלה בדעתם שהולכת להיות שואה, ואת אלה שלוקחים ומעלים אותם לרכבות?

הם לא יחזרו?

כבר היו שמועות שזה הולך וזה, מה,

לא יכלו למרוד? לא יכלו לקום? להילחם?

לא יכלו?

שוענים, לא יכלו?

לא, לא יכלו.

אתם לא יודעים למה יכלו?

הייתה פשוט גזירה משמיים.

כשיש גזירה משמיים,

לא יכולים.

לא יכולים.

לא רוצים להאמין. לא רוצים להאמין שיש שואה.

רבותיי, אנחנו לא בשואה כלכלית, כמו שאומר שר האוצר.

אנחנו בשואה רוחנית,

שהיא תביא שואה גשמית.

והרב שך, זכר צדיק ברכה, הזהיר אותנו.

אם חושבים שיפרו את הברית עם הקדוש ברוך הוא והוא ישתוק,

טועים.

מי שלא מאמין שיפתח את התנ״ך ויראה כמה פעמים טעה עם ישראל וחשב שזה יעבור לו בשתיקה.

וכמה נשחטו ונרצחו ונשרפו יהודים במשך כל הדורות 28 שנה בגלל הטעות שחשבו שזה יעבור.

זה לא עבר.

לכן צריך לדעת.

או שאנחנו, לפחות אנחנו,

בדור הזה שזכה להארה גדולה שקוראים לה תשובה,

מיליון בעלי תשובה זה לא פשוט,

או שאנחנו נבין ונעשה מעשים ממש בשביל לעורר את העם הזה,

איש את חברו יותר ויותר לדקדק במצוות לעשות כמה שיותר,

או שהאפתיה תשלוט עלינו ונישא בתוצאות.

אבל אל תבכו אחר כך,

כי יכול להיות שזה לא יועיל.

יכול להיות.

יכול להיות שכן.

כתוב, תהיה עת צרה ליעקב

וממנה ייבשע.

העם ייבשע, אבל לא כולם.

השאלה, מי ייבשע?

אז ראו,

הוזהרנו.

אני עושה את השליחות,

ואתם אחראים.

שאלה, בבקשה.

תודה רבה. תחילה. יש עניין,

מה שנקרא, העם שלנו נמצא במצב שהוא פסימי ואופטימי מאוד.

יש הרבה בלבולי דעת ונפש.

מה שנקרא בלבלה.

רגע, רגע, כן. מה שאני רוצה לומר,

פשוט כל אחד צריך להתחזק.

אפילו מעט, משהו מן המעט, להתחזק ולהתחזק. זה מה שנשאר לנו באמת. זה הכול. תודה.

ובכן, אתה אומר, בקיצור, יש בלבלה.

ואני אומר לך שכבר המן אמר, ישנו עם אחד

מפוזר ומפורד.

הוא כבר אמר את זה הראשון, המן הרשע.

והם ידעו את החולשה של עם ישראל, וכולנו יודעים על מה חרב הבית,

על שנאת חינם.

אבל לא שנאה כמו שחושבים, שאחד שנא את השני,

אלא פשוט אף אחד לא הוכיח את השני.

זו השנאה האמיתית,

שאתה חזרת בתשובה,

ואתה לא דואג שחברך גם יחזור בתשובה.

אתה כבר מקיים הכול,

ואתה מסתפק בזה שהוא שומר שבת והולך לטהרה.

למה?

אתה אומר, ברוך השם, ברוך השם. ואז מה?

עליך אין יותר עול. יופי, יופי, ברוך השם.

יופי. זה כמו אחד אומר, תשמע, זה היה עני,

לא היה לו מה לאכול,

אבל ראיתי אותו היום, ברוך השם, היה בשוק, קנה צנון.

יפה.

ואחרי שבוע ראיתי שהיה לו גם חסה.

היה לו לחם?

לא, לחם הוא כבר התרגל לא לאכול.

הוא אוכל עולים עכשיו.

הוא התחזק, הוא התחזק. תראה, קודם היה בלי צנון.

בלי חסה.

אפשר להתחזק.

אין דבר כזה. אתה צריך לדאוג שיהיה לו סל מלא.

סל מלא.

כמו שאתה אוכל מלא, גם הוא שאוכל מלא.

לא גן עדן בקושי.

גן עדן, בגדול.

למה לא מגיע לו?

זה נקרא לאהוב את הזולת.

ואהבת לרעך כמוך. יש לך לחם? גם לא.

יש לך בשר?

גם לא.

יש לך עוף? גם לא.

גם בגשמיות וגם ברוחניות.

זה הישועה של עם ישראל.

אבל מה שיאחד אותם

זה

התורה הקדושה, אם נכנעים לה. אם נכנעים לתורה, אתה מבין?

הבעיה שאנשים לא נכנעים לתורה.

יש המון צרות עין,

המון צרות עין בקנאה.

יש מלשינות, מלשינות.

מלשינות.

אתה יודע לאיזה מצב הגענו?

אנשים רוצים לטרוף את השני. למה יש לו? למה יש לו?

מה כואב לך שיש לו?

השם נתן לו.

השם נתן לו. מה יש?

אחד רואה שהשני יפה,

אז הוא מקנא. אז מה, לך תעשה לו שריטות בפנים?

נו, והשם נעשה אותו יפה. מה אתה רוצה?

אותך עשה גבוה,

את השני עשה ככה, את השלישי.

כל אחד נתן לו מעלה וחסרונות, כאילו,

וצריך להשלים.

זו העבודה.

אז אחד נתן עושר, לשני נתן חוכמה. לזה נתן יופי,

והשני קיבל כיעור.

כיעור זה גם יפה.

יש אנשים שעושים דברים מכוערים ומתפארים בהם.

יש כאלה שעושים גלריות לכיעור.

ואנשים משלמים כסף ונכנסים.

יש אחד, אני לא זוכר כרגע את שמו,

עם האף הכי ארוך בישראל,

עשה מזה כסף.

זאת אומרת,

כל דבר אפשר לעשות ממנו מעלה. תלוי איך מסתכלים על הדברים.

תלוי איך מסתכלים, זה הכול.

אבל אם מסתכלים בעין רעה, זה גרוע ביותר.

גרוע ביותר.

ואני לא אומר שזה אצל החילונים.

אני מדבר על כלל הציבור.

ואני אומר שהקפדה יותר גדולה זה על החרדים.

כי כתוב אצל יונה הנביא,

כשהיה סערה בים,

בעונייה חישבל להישבר,

הוא לא תלה את הסערה בעובדי האלילים שהיו איתו בסיפון,

אלא הוא אמר, בשלי היה סער, בגללי זה,

והוא נביא.

זו החוכמה,

שהציבור שלנו יקום ויחפש אצלו מה הבעיות,

מה הליקויים,

מה התיקונים שצריכים לתקן.

ואם הגענו למצב

שהקדוש ברוך הוא כבר מראה לנו

שהדברים מגיעים למספרים וכמויות כאלה,

ומכל מגוון הציבור

לא פוסח על אף אחד,

סימן שכולנו לוקים מהחסר וצריכים לתקן.

אין מה לעשות.

אז לכן איש את אחיו יעזרו,

ולאחיו יאמר חזק,

נשתדל.

אבל אם נדבר פה ונצא ונשאר אותו דבר, ושוב פעם נטפח על הכתף,

אני ברוך השם הולך להתפלל,

אני אמרתי כבר להוא,

וזהו ונרגע. לא, אל תירגע, אל תירגע, אל תירגע.

אם היית יודע שיש צפירה עכשיו בחוץ, אזעקה,

והיית רואה ילד מבולבל, לא יודע לאן ללכת,

לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא. מה היית עושה?

היית רץ הביתה ואומר, מה אכפת לי ממנו, שיחפש את אימא שלו?

אני בטוח עם האזעקה, היית לוקח אותו בידיים, מרים אותו לאיזשהו מקום, קודם כל של המחסה?

יש כל כך הרבה נוער מבולבלים ברחוב,

שלא יודעים מה הם רוצים עצמם, מה התוכנית, לאן הולכים, מה עושים, איך חיים, מה העתיד,

שום דבר,

ולא הרבה באים אליהם להרים אותם, לתת להם מחסה,

להסביר להם, להדריך אותם, אין.

יש גם חולשה בהנהגה, כבוד הרב, מדוע? אני אגיד לך גם מדוע.

כי הרצאות, לא צריך להגיד מדוע, משום שזה ידוע. בסדר, הרב,

ויש גם עניין של חולשה בהנהגה.

אם רב הוא ראש כולל,

סליחה על הביטוי, בירושלים, לפני 200 שנה, כשהיה רשש חי, רבי שלום שרה והיה חי,

אם היתה אשה הולכת עם פאה עד לפה,

היו באים אליה שלושה דיינים לבית שלה. שלושה דיינים.

אתה ראש כולל, אדוני?

אנחנו מזהירים אותך חד-משמעית.

אם אשתך לא תקבל על עצמה מטבח, קח את הילדים שלך, אתה מנודה.

מנודה מוחרב. אתה לא ראש כולל, לא ראש ישיבה.

התורה שלך זו לא תורה בכלל, אבל פה אין הנהגה, הרב. אלען לא ישלמו את זה. נכון. אני אסביר לך. אבל אני יכול להגיד דבר אחד יפה. כשהיה כוח ביד הקהילה, זה אחרת,

והרוב היו צדיקים, אז אם היה אדם בולט

בטעות שלו, אז היה קל.

היום,

היום, אין הנהגה. היום, השלושה דיינים שלך בולטים ביחידות שלהם. אתה מבין מה הבעיה?

אז הם יצטרכו לחבור כמעט בית-בית.

זה לא פשוט.

היום התהפכו היוצרות.

אומנם יש הרבה שומרי תורה ומצוות,

אבל כאלה שמדקדקים,

זו הדרגה הבאה שצריכים לעבוד עליה, לדקדק בקיום המצוות.

וזה מה שהשם רוצה מאיתנו.

רק עשר שאלה. בבקשה.

למה רוב הנפגעים מהציבור הדתי?

למה רוב הנפגעים מהציבור הדתי?

אני לא בדקתי את זה.

אני לא יכול לענות לך תשובה,

אבל בואי נגיד שחלילה זה ככה.

לקדוש ברוך הוא יש את החשבון כלפי כל אחד.

זה לא רק כלפי ציפור, אלא כל אחד ואחד בפני עצמו.

ומי שהוא לא שלם בעבודת השם יתברך,

בין אם הוא חילוני, בין אם הוא לא,

יש עליו תביעה.

רק התביעה על ציבור שומר תורה ומצוות היא יותר גדולה מאשר על ציבור שמנותק.

לדוגמה, אדם שלא למד בכלל יהדות,

תוריו לא חינכו והוא בא מבית שאין לו שום רקע,

התביעה עליו יותר קטנה מאשר על אדם שבא מבית שהעניק לו את הכול

והוא מורד קצת,

מפקיר את עצמו קצת.

זה נקרא מכיר ומורד,

בעוד שהוא חסר ידיעה.

אז יש הבדל.

אז החשבון שמיים נמדד לפי מה שהשם יודע על כל אחד ואחד.

ובעולם כולו גם ביחד.

אז הרב אקוניסיון אמשיח או לא?

אמשיח אמרנו שהוא לא יצא. בטח שאני מאמין.

אז לא יהיה.

למה?

אם הוא מגיע, אנחנו בסדר.

מי אמר לך ומי אמר שהוא לא יבוא ויילחם במלחמות השם כמו שאמר הרמב״ם?

אבל לא יהיה תשעה חודשים. מי אמר שלא יהיה תשעה חודשים?

אז למה אמשיח יבוא? למה נצטרך אותו? אני אומר שיש אפשרות שהוא גם יילחם.

אבל למה נצטרך אותו אם יש לו תשעה חודשים?

מה, אתה חושב שהוא בא וזהו?

הוא בא, אומר, הגעתי פוס. לא. די, די. אבל כל מה שאנחנו נספר,

האמונה שמצערת, למה? אני עובר. אם הרב אמר, תשעה חודשים זה. אז אני עונה לך עוד פעם.

מה זה, אני מחכה לו כל יום, נכון.

אתה צריך להמשיך לחכות ולצפות,

ואתה צריך לדעת שיש צירים מחבלי יולדה,

וכשם שיש חבלי יולדה, קח חבלי משיח,

ואתה צריך לצפות. כן, אבל אני לא אומר, אני אומר, אם אישה תגיד, תשמע, אני מצפה לבן שיוולד,

אבל בינתיים אני מקבלת רק צירים,

אז אומרים לה, תשמעי, לא משנה אם יש צירים, הוא יבוא, אל תדאגי.

אל תדאגי, הוא יבוא.

אה, עוד פעם צירים.

אחר כך עוד פעם, ואחר כך זה תכוף, ועוד יותר קשה.

ואה,

לקח אותי,

והיא צועקת,

והיא צועקת, די, לא יכולה, די, די. ברגע הוא כבר בא, חכי רגע הוא כבר בא.

כבר, תאר לך, היא הייתה מתייאשת, עולה לגג מתאבדת.

לא, זה לא סך. כשאני אומר, אם הוא בא,

כל מה שאמר עליו, לא יהיה, יהיה מלחמות, אבל

הוא אומר, בשם השם, אני יודע איך,

הכול נכנס. לא, לא.

הרמב״ם תקרא בסוף אל-קוט מלכים, כותב,

שהוא יבוא ויילחם מלחמות השם, ויבנה בית המקדש.

יש לו עבודה, הוא לא בא ככה ואומר, הגעתי. כן, אבל מלחמה הזאת, זה לא מלחמה הזאת, כמו שאנחנו חיים ביום.

נו. זה חובש.

מה?

איפה אתה הולך ואני חם ואוכל אותם.

הבנתי, נו, אז מה הבעיה?

אז אז אני יכול, לא, דוגמא גרוג ולא,

אבל כולנו שיש לו זמן. זהו.

אז בוא אני אחדש לך, יש שני משיחים,

אחד משיח בן יוסף ועוד אחד משיח בן דוד. בן יוסף אומרים לו שנפטר.

איפה אומרים שנפטר?

כתוב לך בסידור שעוד מעט תתפלל שלא ייפטר. אתה אומר שהוא כבר נפטר.

ברור שזה אורח חיים הקדוש. לא, לא.

היה ראוי להיות משיח.

היו כמה שהיו ראויים להיות משיח.

אבל אל תתייאש, מתוק, אל תתייאש. חיכינו אלפיים שנה,

ואתה רואה, משה לא נכנס לארץ, ואנחנו נולדנו כאן.

אבל אל תתייאש, בעזרת השם יברך.

בוא יבוא ברנן עושה על מותם

כן

שאלה,

אם אני מאמין בתחילת המתים? אם אני לא מאמין בתחילת המתים, אין לי חלק בתחילת המתים

אני לא יודע מאיפה המקורות שלך, אבל הם מוטעים

למדת?

אין דבר כזה שבדור המדבר רק אלה יקום

דור דעה.

דור דעה זה דור המדבר.

כן, רק אם יקומו.

לא, כתוב שהם יקומו עם משה רבנו והוא ילך בראשה.

לא, כי בבית טענו אנחנו תאמן.

אתה עוד פה, למה שתקום?

כל מי שמת מימות עולם ועד לתחיית המתים והוא צדיק, יקום בתחיית המתים.

Don't worry.

כדאי שתעבור עוד דף איפה שהפסקת, שם כתוב את מה שאני אומר.

שאלה, באינטרנט שואלים עכשיו,

הייתכן שנשמה יהודית הייתה בגלגול שעבר גויה?

זאת אומרת, האם נשמה יהודית הייתה בגלגול שעבר גויה?

ומה אחרי זה, היא תהיה יהודית לעולם? וכו'.

כן, נשמה של יהודי או יהודייה יכולים להתגלגל

בגוי או גויה,

ושורש הנשמה הוא יהודי,

רק התיקון הוא בגויה, זה צער גדול.

מה מטרת הבריאה, והאם כל אחד יכול להיות יהודי?

מטרת הבריאה היא להכיר את השם יתברך, לעשות את רצונו, לקיים את מצוותיו ולזכות לחיי העולם הבא.

והאם כל אחד יכול להיות יהודי?

לא.

מי שנולד יהודי הוא יהודי,

ומי שרוצה להיכנס תחת כנפי השכינה ולהתגייר, יכול,

ואז הוא שייך ליהודים גם כן.

כן, עוד שאלה?

כן, בבקשה. גר, גר זה כמו יהודי, כן.

כל בן אדם היום יכול להוכיח,

אין לפעמים סכנה של אם נכנסים לתוכחת החבר או השכן או השכנה,

יכולים להיכנס למחלוקת, ואז פתפסנו את המטרה. נכון, אז לא להיכנס למצב כזה, להוכיח בדרכנו העם, ואם יודעים שזה לא יועיל, אז דרך אחרים שחושבים שכן, ואם לא, אז להשאיר חומר כתוב או מוקלט,

בשביל שהם יראו את זה באקראי ולא על ידי מישהו, כי יותר קל לאדם

לקבל את זה באופן כזה מאשר יגידו לו בפנים,

אסור, תיזהר פה ושם וכו'.

הציבור היום מאוד רגיש, רגיש.

כן.

עוד שאלה?

בבקשה, בקורה.

אדוני רב, אני חושב שיש נמשכים.

כן.

תשמע קצת, אני אישי, בכל אופן, למדתי כל הזמן בצוות דתיים והכול,

ואף פעם לא שמעתי שיש שתי משיחים. אתה יכול לפרט קצת?

כן. משיח בן יוסף, הוא יכין את העם לקראת הגאולה, יקרב אותם בתשובה.

משיח בן דוד הוא משיח האחרון, שכל הבריאה בעצם

הוא הנזר שלה,

והוא יביא גאולה לעולם.

זה בקצרה, יש על זה ספרים שלמים.

כן.

אני אומר, אז למה אתה מתאמץ? כדי להחזיר אנשים בתשובה.

למה אני מתאמץ להחזיר אנשים בתשובה?

כמו, למה אנשים נותנים צדקה?

הרי אם יבוא משיח ויגאלו ישראל,

אז העולם יהיה מוצף במעדנים.

לא יהיה עוני, לא תהיה מלחמה, יהיה שלום.

אז אם יבוא אליך עני ויגיד לך, תן לי, תגיד לו, חכה רגע. מה, אתה לא מאמין שיבוא יום משיח?

חכה, אם הוא יבוא, יהיה הרבה כסף, יהיה הכול,

אבל בינתיים יש מצוות צדקה. בינתיים, בינתיים, עד שהוא יבוא, יש מצוות צדקה.

אז תקיים אותה. בינתיים יש מצווה להחזיר יהודים בתשובה.

יש מצווה להוכיח,

יש להציל,

יש להסביר, יש לעזור, חסד.

בינתיים.

ואם תצליח להחזיר את כולם בתשובה, אז כל הנבואות שאתה אומר, של האסלאם, תשעה חודשים וזה,

כל זה יימחק?

לא, האסלאם חייב לשלוט.

זה הגלות החמישית האחרונה.

אבל זה שהוא ישלוט זה לא אומר שכל מה שאתה מדמיין יהיה.

יכול להיות שהוא ישלוט ולא יהיה. הנה אנחנו שולטים עליו. נגיד, אנחנו שולטים כרגע עליו, כן?

אז מה?

אז אנחנו רוצחים את כולם?

לא.

נכון שהם היו מוכנים לעשות את זה, רובם.

כי הם תומכים, 74% תומכים במתאבדים.

אבל יש הקדוש ברוך הוא, אתה יודע, שיכול להחליט שהם לא יכולים לזוז, שהם יחשבו שיש להם זמן.

יש לו עצות, אתה מבין, איך להגביל או למנוע וכן הלאה. אני לא צריך לתת לו עצות.

מה שברור זה שהם ישלטו, ישלטו, אבל זה לא אומר עדיין שכל הדמיונות הפרועים

עלולים להתגשם.

האמנת?

זה תלוי בריכוך על ידי התשובה של עם ישראל.

כן.

אבל יכול להבטיח את התשובה בנושא האוטיסטים, כל מה שהם כותבים על התקופה הזאת? לגבי האוטיסטים אין לשמוע עליהם כלום,

לא לקנות שום ספר בעניין, חבל על הכסף.

צריך לדעת,

הכל כתוב בתורה,

מה שאני אומר לכם זה תמצית של מה שכתוב בתורה,

אין להם מה לחדש,

לא להאמין בזה ולא כלום.

האמת גם שהם לא אומרים כמעט כלום,

אלא התקשירים אומרים מה שהם אומרים, כאילו שהם אומרים.

כן.

אני הלכתי עם מצלמת וידאו.

לצלם מתקשרים,

וצילמתי וראיתי שזה חרטה ברטה.

אני בהתחלה, בהתחלה, בהתחלה, מי ששמע הקלטות שלי מהראשונות,

כבר דיברתי על אוטיסטים.

יש אוטיסטים,

יש אוטיסטים שמתקשרים.

אבל מה שהיום השוק מוצף בספרים זה כבר ביזנס.

למה?

משום שהציבור שלנו מאמין,

תמים,

ומנצלים את התמימות שלו.

אני התחלתי כבר להגיע להרצאות,

והמתינו לי דיבוקים, דיבוקים.

דיבוקים עכשיו.

למה? אם נופל לך דיבוק,

ואתה רוצה לשחק אותה מקובל,

ואתה מוציא לו את הדיבוק,

אז מחר הוא גם יכול לכתוב ספר.

איך יצא לו הדיבוק? ואחר כך אני אקח אותו להופעות,

ואחר כך הוא ירוויח כסף.

אז אני, היה לי אחד כזה באחת ההרצאות,

והוצאתי קלטת איך להוציא דיבוק.

קוראים לקלטת איך להוציא דיבוק.

וכשהוא דיבר,

כל הציבור רעד מפחד.

רעד. זה היה בטוח, יש בו נשמה.

והוא אמר לי,

אמר לי, תשמע, אני, יש לי בעיה.

אני הולך לשעורי תורה,

אני מגיע לשעורי תורה, אני רואה את הרב, אני מתחיל לקלל.

אין לי שליטה.

מקלל, מקלל, מקלל את הרב.

טוב, תסביר לי עוד, שאלתי אותו כל מיני שאלות, עשר דקות הוא מדבר את זה, והוא לא מקלל.

אמרתי לו, תשמע,

עשר דקות אנחנו מדברים, אתה לא מקלל, אז תבוא איתי כל ערב, אתה לא תקלל.

אז ההוא הבין שיש פה פספוס,

כי הוא אמר שהוא לא מפסיק לקלל.

אז אחרי חצי דקה הוא התחיל לקלל אותי.

אז הוא התחיל לקלל, אז אני החזרתי לו.

אמרתי לו, אתה לא יודע, גם אני יודע לקלל.

אמרתי לו, אבל אין בעיה, אין בעיה.

אתה, התיקון שלך,

זה ברגע שזה מתפרץ,

אתה תגיד ככה,

אחת, שתיים, שלוש, ארבע.

אחת, שתיים, שלוש, ארבע.

נו, תגיד.

אז הוא התחיל להגיד, אחת, שתיים, שלוש, ארבע.

אמרתי לו, אתה רואה? עבר לך.

אחר כך הוא ניגש אליי, תגיד באמת, אם אני אגיד אחת, שתיים, שלוש, ארבע,

זה יעבור לי?

אמרתי לו, אתה רואה? זה עבר, זהו, רק בניחותא.

לא ללחץ.

חשב לעשות כנראה פרנסה, אבל אני עם אחת, שתיים, שלוש, ארבעה גמרתי את הספר.

נגמר.

אין ספר יותר.

זהו.

בקיצור, יש הרבה שמנצלים, יש צימאון, ועושים איזה פרנוסה.

אין להאמין כלל.

לסדר, אני לא יודעת אם שמעת על ענאל דברים.

על מי?

ענאל. מה זה ענאל?

זה שם של ילדה אוטיסטית.

רבנים, קודם כול, חשבו שכל מה שעברה, ההורים שלה כרגע בירושלים עברו לפה והם מספרים את הסיפור הזה. אני אומר לכם,

חבל על כל דקה של שמיעה ושל קריאה.

אם אתם אוהבים סיפורי בדים,

אז בסדר, אם אדם קורא את זה בשביל פאן,

מעביר את היום, אין לו מה לקרוא, אין לו מה לעפץ.

תיקח, למה לא?

אבל רבנים של פרס כולם חתמו על הספר.

אני אסביר לך.

רבנים הם אנשים טובים,

אבל צריך להבין,

הסכמות נותנות גם תמיד דברים בלי לבדוק בדיוק,

וגם אפשר להטעות לפעמים אנשים,

ואני מכיר כאלה שהטעו אותם טעות גדולה,

וחתמו.

לכן צריך להבין,

זה מתפשט.

הרי לא יכול להיות בתור כל האוטיסטים

נהיו ספרנים.

מה קרה פה?

מה זה? נהיה פתאום שפע.

אלא מה? אחד הבין, השני גם הבין. הוא אומר, למה אתה? גם אני, וכן הלאה.

כל אחד מן המתפלל עכשיו שיהיה לו חס ושלום אוטיסט.

זה הכנסה הופך להיות.

צריך להבין דבר אחד פשוט. זה נכון

שילדים אוטיסטים, חלקם מסוגלים לתקשר,

אבל מי שחכם

אני הייתי אצל אחת שהייתה המומחית הכי גדולה, אני לא אזכיר את שמה,

ושכולם החזיקו ממנה, והיא מהראשונות שגילתה את כל הנושא כאילו בארץ.

ובדקו את הרבנים.

אני אמרתי לה, גברת,

אני רוצה שבשעה שאת שואלת אותו ומראה לו את הלוח,

ואת מזיזה לו את היד ככה

לתוך הכתוב,

אני רוצה, גברת, שאת על העיניים שלך יהיה סרט שחור,

ותכתבי.

עכשיו, תכתבי מה שאת רוצה.

היא לא הסכימה, היא אמרה, הוא לא מתקשר דרך זה.

הוא לא מתקשר, אה?

את רואה את האותיות,

ואת סוחבת לו את היד,

ועושה לי ככה, ככה. מה אני...

מה, אני מצרפת?

אני מישראל.

למה משדרים ברדיו?

למה משדרים ברדיו?

פשוט צריך למלא זמן.

מה יעשו?

כל הזמן שירים, שירים, שירים?

מה, יסימו אתך? צוחקים על אנשים.

לא צוחקים? הם מאמינים?

לא הבנתי, הם בעצמם.

אבל הם בעצמם מאמינים בזה.

עוד פעם.

אני אומר לך, יש הרבה אנשים תמימים.

היום, ברוך השם, כבר ירדה קצת התמימות, אבל אני אשאל פה שאלה רגע.

כמה יש פה, אני מאמין שיש עשרה לפחות,

כמה יש פה אנשים שיש להם סרט אדום, או שהיה להם סרט אדום, או שקנו פעם סרט אדום, שהרימו את היד?

תראו, אל תתביישו, אל תתביישו.

תראי, תראי, אמרתי עשרה, אולי עשרה אין להם.

רגע.

אני שואל שאלה,

כמה עלה לכם הסרט האדום, עשר שקל?

שקל.

שקל?

עוד שקל, קונים את כל החבילה.

למה שילמתם על חוט קטן שקל?

למה?

למה?

סגולה. איזה סגולה? תקנה, חבילה, תקשור כל היד כמו תפילים.

מה קרה?

אחד ראה, השני קושר, גם הוא קושר, גם הוא קושר.

אמר לו, סגולה, בסגולה תביא גם כן.

וכולם הולכים עם חוטים. עצמא עגיל, וכולם הולכים עם שרשראות. מה?

זה עושה, הוא מעתיק.

זאת אומרת, אנשים צריכים להבין, יש אנשים מתפרנסים מזה.

עם סגולה, יואו.

מה?

הרב, הרב, מה זה רוצה להגיד לו משהו שער?

תגידו, שער אמרנו, זה סגולה ליהדות.

למה?

ליהדות, ליהדות. כן, זה בלי סגולה, זה יהדות פשוט.

כן, מה אתה רוצה לשאול?

האם מותר להיוועץ עם רבנים,

שאפשר להגדיר אותם בעלי רוח הקודש,

כאשר השאלות הן לא ייעוץ,

כלומר, התשובות שלהם הן לא בגדר ייעוץ מתוך חוכמה,

אלא ייעוץ מתוך זה שהם רואים קדימה.

הבנתי, אין כאלה.

אין כאלה.

אין כזה דבר. אין כאלה.

יש עם רוח, אבל בלי קודש.

נכון?

לא, מוזרה לי התשובה. בטח, למה מוזרה? כי אתה רואה שיש תור גדול, ויש שם מפורסם. לא, לא, אני אמרתי, ללא תמורה. אני אמרתי שיש תמורה, אמרתי, תור גדול,

יש תור או אין תור? יש תור. יש תור.

ויש פרסום, מכירים, וכולם בחוץ מדברים מהניסים הנפלאות,

וממילא אתה מבין שהוא רואה דברים. למה? כי אם הוא אומר דבר תמוה,

כשאתה לא יכול לקשור אותו למציאות,

אז לאן אתה קושר אותו? לרוח הקודש. אם הוא אומר דבר שהוא לא ידע והוא דבר שהוא לא ידע אותו ממני והוא אומר אותו בכל זאת, ואתה רואה שהוא כן יודע. למשל? אני לא יכול לפרט, אבל יש דברים כאלה. בוא, אני אתן לך דוגמה.

דוגמה של רוח הקודש של אחד שהגדיר את עצמו רב, עם מירכאות,

ונסע לחוץ לארץ, הוא כל שנה עושה את הקופה וחוזר.

הוא מגיע,

יש לו שמש,

מבקשים בעיתונים לא לבוא הרבה כי הוא לא יכול לקבל את כולם. אז מה מודיעין? בואו, בואו.

עומדים בתור,

עומדים בתור, והוא לא מכניס.

אלפיים דולר זה להיכנס, להיכנס.

הבעיה, אגב, זה סיפור אחר, כי באמריקה זה ארץ האפשרויות.

אז טוב, עומדים בתור, וזהו.

עומדים בתור, עומדים בתור,

ואתה יודע, יש אנשים שיש להם בעיות אמיתיות,

ויש סתם, מחפשים עתידות, אני יודע.

אז ניגש אל הבן אדם ואומר לו, תשמע, אני חייב להיכנס. הוא אומר, חביבי, אתה היית צריך להזמין תור שבועיים לפני, זה כבר אנשים שמחכים חודש, אתה לא יכול להיכנס, חבל.

תעשה טובה, אני אשלם, אני אתן, אני פה. הוא אומר, לא, לא, לא, לא, תראה, כל אלה שילמו ככה.

בקיצור, בסוף מוצאים ממנו שהוא יכול לשלם, נגיד, חמש אלף.

בסדר?

חמש אלף.

אז הוא אומר לו, תשמע, אבל זה רק בתנאי שהבעיה היא באמת חמורה,

תסביר לי במה מדובר.

אז הוא אומר לו, תשמע, אבא שלי שוכב בית עולים, יש לו ככה וככה,

כבר עשו לו ככה ועמדו וניתחו אותו ככה, וצריכים עכשיו לנתח עוד פעם ולא יודעים מה לעשות,

וככה וככה וככה. ויש לך מסמכים? הוא אומר לו, כן, זה פה שם. טוב, תמתין, אני אראה אחרי שתיים-שלוש אם אני אוכל להכניס.

טוב,

אחרי זה הוא בסוף מכניס אותו, בוא, תיכנס חמש דקות, אין זמן, זה תתן את הקסם, נכנס, שלום.

איכשהו נכנס, המקובל הזה, הרב, ישר,

אבא שלך.

לא לעשות ניתוח.

פעם הקודמת הם סיבכו אותו, נכון?

ואיפה הוא? פה, שוכב בבית עולים כך וכך.

הוא מקבל הלם.

לא לעשות ניתוח. תודה רבה, תודה רבה, תודה רבה,

הלכה חמש אלף דולר.

איך הוא ידע?

איך הוא ידע? נו, אתה יודע איך הוא ידע?

השב״ס אמר לו, בטח אמר לו.

הוא שואל אותו בחוץ,

ואחר כך הוא מספר לו, הוא עכשיו ייכנס אחד עם חולצה אדומה,

איך שייכנס אבא שלו בית חולים ככה, ככה, ככה, ומסחרה.

אתה מבין? זה רוח, לא רוח הקודש. רוח, אבל גם רוח עושים כסף. בשביל זה אני הדגשתי, ללא תמורה. מה, אתה לא שומע?

אני אומר, בשביל זה הדגשתי, שזה ללא תמורה. בוא, מתוק, בוא, תקשיב עוד פעם.

אין

אנשים צדיקים. צדיקים, כן, חכמים גם.

אבל רוח הקודש אין כבר כמה דורות.

אין רוח הקודש.

יש כוח התורה.

בכוח התורה, והתבונה, ולימוד התורה, והעסק הבלתי נפסק.

אז יש סיעתא דשמיא מן השמיים.

סיעתא דשמיא, אבל לא רוח הקודש. אתה יודע בכלל מה זה המדרגה רוח הקודש?

זה כבר הפסיק מזמן.

זה שכולם משתמשים היום בלשון רוח הקודש, זה בגלל שהם לא מבינים בכלל את המושג.

כשלא הייתה נבואה, ירדו לדרגת רוח הקודש.

כשנפסק רוח הקודש, ירדו לאורים ותומים.

כשנגמר אורים ותומים, ירדו לבת קול.

כשנגמר גם בת קול,

רק כוח התורה נשאר בידינו.

כוח התורה.

וחכם ששוקט בתורה יומם בלילה,

עשרות שנים, והוא מורם מעם,

אחד כזה יש לו מעלה מיוחדת, אבל לא רוח הקודש,

ולא עתידות,

ולא הוקוס פוקוס.

אם אחד יגיד לך, תשמע,

יש לך פה מאחורה נקודת חן, ופה יש לך צלקת,

ושמה נפצעת ברגל, זה מכוח טומאה.

אדם לא יכול לדעת את זה מכוח קדושה.

לא יכול.

יש סיפור מהגאון מווילנה,

שהיה ענק, מלאך אלוקים.

כשאמרו לו שיש אחת כזה שיודע כל מה שאדם עושה,

אמר, תביאו אותו אצלי.

הביאו אותו אצלו, נכנס,

אמר לו, אתה,

כבוד הרב, בשבוע שעבר למדת פה עם רבי שמעון בר יוחאי בערי הקדוש.

הוא ישב מימינך בערי משמאלך.

הגרוע אמר, זרקו אותו החוצה.

זרקו אותו. אמרו, מה, זה לא נכון מה שהוא אמר? הוא אמר, זה נכון, אבל זה מטומאה.

אתה שומע?

זה בזמן הגאון.

אתה יודע מה זה להשיג דרגות כאלה?

הרב חיים קנייבסקי

יושב

ולומד בלי הפסקה, בלי הפסקה, בלי הפסקה כל ימי חייו.

והוא צעיר,

נגיד 70. צעיר.

הרב שך, זכר צדיק ברכה, 106.

לא הפסיק ללמוד תורה.

אף אחד לא ייחס להם רוח הקודש.

והיום כל אחד שיש סביבו תור, בחינם אפילו,

רוח הקודש.

כזה מטבע, מאיפה זה בא?

אין דבר כזה, כן?

יש בבא, בבא, במבה.

לא אומר כלום.

אני לא רנטגן.

שמעת מה שאני אומר?

אני אומר לכם את הכלל.

אין רוח הקודש.

כן, ילדה רוצה לשאול.

שלום, כבוד הרב, אני ראיתי את הכנסת שלך, המדענים,

ולא הבנתי, לא הצלחתי להבין.

מדרן, אנשים כמו סטיבן הוקינג ושכמותו מנסים כל כך הרבה פעמים, גם אם תוך כדי הם עושים צחוק מעצמם,

מנסים להסביר, להמתיא איזשהו הסבר.

גם אם המסבר לא הגיוני ומטופש,

לעצם בריאת האדם ועצם תמומו של האדם החי והצומע.

ולא, פשוט הם מקבלים את העובדה שהאדם החי והצומע פשוט נבראו על ידי הקדוש ברוך הוא,

ואין איזשהו משבר רגעני שהם יכולים להמציא.

אם הוא יגיד את זה סטיבן הוקינג,

אז הוא פשוט מאוד יגיע לדרגה גדולה מאוד של תינוק בחיידר בבני ברק.

אבל הוא כבר לא יהיה סטיבן הוקינג,

כי כל ילד קטן אצלנו יודע, אלוקיי נשמה שנפחת בי,

אתה יצרת, אתה בירתה וכולי.

זה כל ילד יהודי יודע.

בשביל זה לא צריך סטיבן הוקינג.

אבל סטיבן הוקינג יכול להיות רק אם הוא ידבר על דברים שאף אחד לא מבין,

וכולם חושבים שמבינים מה שהוא אומר, הוא בעצמו לא מבין.

הרי בסרט המדענים ראית שהוא משנה את הגרסאות כל פעם.

אז מה את רוצה יותר מזה?

בן אדם היום אומר ככה, ובפעם האחרונה אמר שהעולם התפתח מפסוליה,

ועדיין הוא נקרא מגאוני הדור,

בקרב התימנים מלא פסוליה, מוכרים שם כל מפעדה.

אז מה, יש שם עולם בתוך הסיר?

עלול להתפוצץ פסוליה ויהיה עולם?

סוף חלק א',

ההמשך בקלטת 219,

וושינגטון באשדוד,

חלק ב'.