קלטת 215 - הרגשתו של אבא – חלק ב

- - - לא מוגה! - - - 

שאלה.

קלטת מספר 215, הרגשתו של אבא,

חלק ב'.

שאלה.

ערב טוב, כבוד הרב.

את השאלה הזאת שאלתי בהזדמנות שונה שהייתה, ואני לא בטוח שקיבלתי תשובה. לא אצל הרב, כמובן, אצל מישהו אחר.

שאלה שלי, במקורות שלנו מוזכר,

אם ראשונים כבני אדם, אנחנו כחמורים, אם ראשונים כמלאכים, אנחנו כבני אדם.

הדור שלנו, לפי מה שרואים גם בקלטות שלך,

הוא דור שקמע וצמא לתורה,

ומחפש כל הזמן איך להתחזק ואיך לחזור בתשובה.

ויש רבנים שאומרים שלא היה דבר כזה, כמו הגמילות חסדים שיש בדור הזה.

שאלה שלי היא איפה לתפוס, במה בדיוק להאמין,

במה שכתוב במקורות, או במה שנראה לעין, לכאורה יש פה איזושהי סתירה.

קודם כל, אתה צריך להבין שבין הדור של התנאים לדור של האמוראים, הפרש של דור אחד,

זה מה שנאמר.

שאם הראשונים כמלאכים, אנחנו כבני אדם,

ואם הם כבני אדם, אז אנחנו כחמורים ולא כחמורו של פנחס בן יאיר.

זאת אומרת,

הפער והמרחק של בין דור לדור הוא כזה.

אבל זה לא אומר שדור שאפילו שהוא פחות

לא יכול להיגאל, אלא אדרבה, מתוך החשיכה,

האורה ניכרת יותר.

וכתוב שבאחרית הימים,

כי החושך יכסה ארץ וערפל לאומים,

ועלייך יזרח השם וכבודו עלייך ייראה.

זאת אומרת,

מה שאנחנו עושים היום בתוך החשיכה, בתוך עומק הקליפות, בתוך הגלות הארוכה הזאת, עם כל הייסורים שאנחנו עוברים,

בחוסר נחת, בשאבות מלכויות,

כל פעולה, ולו הקטנה ביותר, שלנו, שקולה כנגד דברים גדולים שעשו בדורות קודמים.

כי כשאתה נמצא בחברה תומכת,

זה יותר קשה.

כשאתה נמצא בחברה עוינת, זה יותר קשה.

וכפום צערה אגרה, וגדולה אחת בצער ממאה שלא בצער.

ואת השאלה, כי אין זאת, שאל

המה הרחו,

רבנו חיים ויטל, תלמידו של הארי הקדוש,

אם בזמנו של רבי שמעון בר יוחאי לא במשיח, צדקנו,

אז איך בדורנו, בדורו של המה הרחו,

יבוא?

אז הוא אמר לו, דע לך,

שאם אתה היית בדור של תנאים, אתה היית אחד מן התנאים. כי המעשים שאתה עושה, ומה שאתה לומד, ואיך שאתה

במעשיך שקול כנגד כאלה. רק מה, אנחנו נמצאים בדור

יותר נמוך, ואנחנו, שרחוקים מהם

יותר ממזרח וממערב, עוד יותר למטה.

אבל בכל מקרה,

החשיבות של כל פעולה שלנו היא גדולה לאין ערוך.

ולכן אתה צריך להיות שמח

שאנחנו, שבדור הזה, במעשים קטנים שלנו,

מסוגלים לעשות מה שלא עשו במשך כל הדורות.

והרי לפניך דור של תשובה,

ואין ישראל נגאלים אלא בתשובה.

ואתה רואה שהדור הזה זכה,

אבל כיוון שהנשמות הן נשמות מגולגלות,

ואנחנו לא יודעים ערך כל נשמה ונשמה שנמצאת בכל אדם ואדם, ומי יודע מאיזה דורות אנחנו,

לכן אתה צריך לקחת בחשבון שכל אחד, אם היה מעריך את עצמו,

שאין לו גבולות

ואין גבול ליכולת,

אפשר שהיה מגלה בעצמו דברים עצומים וגדולים.

רק אנחנו, לצערנו הרב, כנראה מזלזלים בעצמנו וחושבים, מי אני, מה חיי,

וככה אנחנו נראים.

אבל אתה רואה

שאנשים בודדים מסוגלים לעשות מהפכות גדולות

בכל התחומים, אחד בעסקים, אחד בחזרה בתשובה, אחד בכאן, אחד בכאן.

ביהודי יש פוטנציאל עצום,

ובפרט כשהוא מחובר לקדוש ברוך הוא, אז אין לו גבולות בכלל.

ואם נתחבר,

כוח החבורה גדול פי כמה וכמה באופן יחסי מכוח היחיד.

מה שאנחנו צריכים זה אחדות

עם כוונה אחת, לקרב את אחינו בני ישראל.

והקדוש ברוך הוא יערה רוח ממרום,

שאכן יקוים בנו במהרה, וזרקתי עליכם מים טהרים וטהרתם.

תהיה ברגע.

כבוד הרב, שתי שאלות.

הראשונה היא, אם לחיות ניתנה זכות הבחירה,

אם לא ניתנה להם זכות הבחירה,

אז מדוע נענש הנחש על זה שהוא פיתה את האישה והוא שליח העג?

והשנייה,

בהרבה קלטות שלך אתה מזכיר הרצאה שהייתה בבית שמש עם קצין משטרה.

ואמרת לו, איך שלא אני לא כל כך זוכר, כי אני מתרגש,

אתה אמרת לו שאנחנו מעידים כמה פעמים ביום,

ואנחנו כמה פעמים מעידים ביום, כמו שיש את הצפירה שמעידה על השואה, אז אנחנו מעידים כמה פעמים בתפילה.

גם הנוצרים מעידים כמה פעמים ביום או בחגים שלהם שהיה מה שהיה.

איך אנחנו יודעים ששאלה לא נכונה ושלהם לא,

ולא חלילה שאני לא מאמין?

לשאלה הראשונה, למה הנחש נענש משום שהוא הכתיב, אף על-פי שאין לו בחירה, גם האדמה נענשה כשהיא לא קיימה את רצון הבורא ונתנה טעם בעץ כטעם הפרי,

וגם חיות שהיו שותפות עם בני אדם נענשו,

גם בזמן המבול,

כי מה שלא צריך, לדוגמה, לצורך האדם, גם אין לו צורך בקיומו.

אבל צריך לדעת, לא צריך בחירה בשביל להיענש.

גם חרב שרוצח, רצח, נקברת איתו.

יש דברים שלא שייכים דווקא לבחירה.

הנחש פשוט נענש על מה שעשה,

ויש דברים שהם גם בבחינת לא הבעל חי או הדומם שאנחנו רואים,

אלא הבחינה שלמעלה מעליו זה המלאך הממונה.

כשמלאך ממונה לא מקיים את רצון הבורא,

כמו שהאדמה לא עשתה את רצון הבורא,

אז כתוב בספרים שזה המלאך הממונה לא ביצע בדיוק. ממילא יש עונש שמתבטא למטה,

אז רואים מה נעשה למעלה.

לגבי האם התורה שלנו

היא יותר מדויקת מאשר המוסלמים, לדוגמה?

אז זה ברור, משום שהתורה שלנו ניתנה מעמד הר סיני,

לעיני מיליונים, על ידי הקב'-ברוך-הוא. שמענו את הקב'-ברוך-הוא בעשרת הדיברות.

הם בעצמם מסכימים לזה.

הבסיס של מה שהם אומרים שיש להם זה הבסיס שלנו. הם מאמינים בנביאים שלנו גם כן.

רק מה הם אומרים? תיאוריה חדשה שנכתבה על ידי האדם. אין שום עדות

לא למעמד של יחיד ולא למעמד של מיליונים שהיה עם הקב'-ברוך-הוא, בדומה לשלנו.

ממילא זה חיקוי

כמו החיקוי הנוצרי שנעשה על ידי יהודי,

אבל אין לזה מקור.

הבנת?

ואם תרצה לקרוא יותר בפרוטרוט,

תקרא את ספר הכוזרי.

שם יש את כל השאלות האלה

שמלך כוזר שואל חכם יהודי, חכם נוצרי וחכם מוסלמי,

שם זה בהרחבה.

כן.

שלום, כבוד הרב.

יש אסלאם, ואפילו אני אגיד לך שהוא היה חזן היום של יהודה.

ואני זוכר איזו פעם בכתב שנתי שלוש שנים.

אז רציתי להגיד לך, שהיה לי איזה חלום עליי,

שהיה לי בערב בקצה שלהם,

וזז היסטוריה.

חם שבא לי ושב כזה עם אדוני, הוא בא אליי וסיפר לי, אמר לי,

כמה שתחזור את הדורות האלה ואני אראה לעזור לך פתרון לזה.

כתוב שבדורות קודמים התפללו מאוד מאוד על הצאצאים, ומה שאנחנו רואים היום,

רבים שחוזרים בתשובה זה מהדמעות של אלה שהיו לפנינו ובחו בעבורנו.

אם אתה זוכה לחלום שהוא לא פעם אחת, אני מבין, כמה פעמים או פעם אחת?

כמה פעמים. כמה פעמים שהוא בא אליך, כנראה שיש קשר בין הנשמות שלכם הדוק,

וניתנת לו רשות מן השמיים להופיע אצלך.

הוא אומר דברים ברורים, זה לא דברים שנאמרים ככה עם חידה.

מה שאתה צריך לעשות זה פשוט מאוד לשמוע לו. ממילא אתה אומר שכבר נעזרת על ידו בכמה דברים.

תבוא לפה, שים ציצית, תמשיך הלאה, ואולי יבוא הערב,

והוא יגיד לך, תהיה בריא?

מה קורה?

עוד שאלה אחת, כבודו.

מה קורה כשגוברים צבא שלי לא עוקב ברשותה ולשתות?

זאת אומרת, לא ליד המנוחה.

הבנתי?

אין שום בעיה, קשר הנשמות למעלה.

זה לא קשור לאיפה שהגופות נמצאות למטה.

אז ככה שאתה לא צריך להיות מודאג.

לפי בתחילת המתים... בתחילת המתים, אם הם זכאים לקום,

הם יקומו, ייפגשו, יהיה בסדר.

לא, אני אומר לך, תקשיבי סבא שכתוב או לא. יהיה גם הסעות.

בוא מתוק, בוא תשים ציצית.

ברוך אתה אדוני אלינו מלך העולם, השכיינו כיום, והגענו לזמן הזה. אמן!

בבקשה.

ערב טוב, כבודו.

ערב טוב.

לי יש קושייה.

שמי יאיר.

אנחנו באנו ממשפחה מסורתית, ואנחנו מסורתיים עד היום.

זיכני השם לבן שלי הבכור,

חזר בתשובה. בהתחלה...

חשבתי שזו קפריזה של נעורים, זה כבר נמשך כמה שנים תורות.

היום הבחור מוכר, ידוע בציבור.

השאלה שלי היא כזאת,

עם כל החזרה שלו בתשובה,

וכל אחד שרואה אותי אומר לי, אשריך זכית, אשריך זכית, אשריך זכית,

אני לא מרגיש שזכיתי.

ככל שהוא...

בתוך הדת אני והוא התרחקנו. אנחנו היינו החברים הכי טובים.

והשאלה שלי היא, למה? כי ברור לי שהוא יודע מה המשמעות של כבד את אביך ואת אימך ומה שכרוך בזה,

אבל זה לא זה.

הוא נמצא כאן?

אין לי מושג, אנחנו לא בקשר.

אני מאמין שכן.

הבן נמצא כאן?

מטעמים מובנים אני לא רוצה לנקוב בשמו, אבל אם ננקוב בשמו אז... לא צריך, אבל אם הוא נמצא כאן הייתי רוצה לשמוע אותו.

בכל מקרה, במה זה מתבטא? פשוט אתם לא מדברים זה הכול?

לא מדברים, אין קשר, אין תקשורת. מתי דיברת איתו פעם אחרונה?

פעם אחרונה לפני חודשיים.

מה היה הנושא? למה דיברתם? הוא צלצל, צלצלת? הוא בא אליי, הוא מוזיקאי, אני לימדתי אותו לנגן, הוא בא לבקש עוד כדי לעשות הקלטות.

הוא שר בקול האמת ובכל תחנות רדיו ה...

הבנתי. בן כמה הוא?

26. הוא היה גר אצלך, ואחרי שהוא חזר בתשובה הוא עזב את הבית והלך לישיבה?

הוא היה נשוי, הוא גרוש היום, הוא גר אצלי, אני גרוש בעצמי,

והוא חי עם אמא שלו היום, מטעמים... בבית אצלך אתה לא שומר מצוות ולא שבת?

לא.

לא שומר כשרות?

לא.

כשרות? כן, בהחלט.

שומר כשרות.

בהחלט.

בהחלט. הוא אוכל אצלך? אני מניח תלילין, אני מדבר יותר תלילין ביום, אבל אני רואה טלוויזיה.

הוא אוכל אצלך?

לא, לא, לא. לא, כשהוא היה בא אליך הוא היה אוכל אחרי שהוא חזר בתשובה?

לא.

צוחק אותו.

הוא קורא לי טמא.

הוא קורא לי טמא. לא, אני לא מאמין שהוא אומר טמא, אבל אתה חושב שהוא חושב עליך עכשיו. אני אומר לכבודו שהוא אומר לי שהסיבה היחידה שלו

או שאין לו קשר אליי,

זה משום שאני בעיניו,

אני רואה אותו, איך הוא מדבר עם הרבנים שלו, למשל,

כבודו, כבודו, כבודו, ואני רואה את היחס שלו אליי, וזה משהו ששובר אותי,

שובר אותי ושבר אותי, כן. טוב, בוא אני אסביר לך.

אני לא מאמין שהוא אומר לך, חס ושלום, את המילה טמא.

הוא אמר את זה.

אני לא כשר בעיניו, אני לא כשר בעיניו.

לא כשר זה משהו אחר, וטמא זה משהו אחר.

אני בן אדם רשע. לא, לא. אני אומר לכבודו את האמת, אני לא מעלה בדיבה על הבן שלי, חס וחלילה.

חס וחלילה וחס.

כן.

כן, דבר. אני לא אומר שום דבר שבו אמת.

אני שואל, מה הבעיה שלך אתה היום?

יש לי בעיה שהבן שלי הוא לא הבן שלי כבר. לא, זה ברור. אני שואל. כל אחד בא ואומר לי, זכיתי, ואני זכיתי בדבר אחד, שאיבדתי את הבן שלי.

שמעתי.

אני מרגיש שאני איבדתי את הבן שלי.

אני שואל אותך עכשיו שאלה, אני אשאל אותך שאלה נוקבת,

אתה תענה לי תשובה.

אין בעיה, אדוני.

אני מבין את הכאב שלך.

אתה מרגיש אבא, יש לך בן, גידלת אותו, השפעת. וצר לי עליו. לא צר לי עליי כמו שצר לי עליו, אגב. השפעת עליו, נתת לו, הענקת לו. הכול.

אני זוכר את עצמי כאשר הם היו ילדים. טוב, אני מכיר. אני עושה קידוש.

או, יש לנו פה את הבבא בובה. ככה הוא היה מקנא אותי כאשר היה ילד. בסדר, הבנתי. עכשיו, בוא תקשיב.

אתה מרגיש

רגשות של אב שנפגע מבן.

אני מרגיש רגשות של אב שאיבד בן.

שמעתי.

עכשיו אני שואל אותך, מה מרגיש אבא שלך

שמרגיש שהוא איבד בן?

אבא שלי,

בן 95, אחרי אירוע מוחי, היום גילחתי אותו, קילחתי אותו והכנתי אותו לקבלת שבת של מחר.

שכחת דבר אחד,

מה מרגיש אבא שלך שאיבד בן?

אבי שבשמיים?

כן. אבי שבשמיים,

מה שיש ביני לבינו, את אשמע ישראל ואת פרק תהילים ואת הפנייה שלי אליו,

אני אף פעם לא שוכח.

זה מה שאומר הבן שלך היום. הוא אומר, מה שיש לי עם אבא שלי בנוגע למוזיקה, אני בא אליו,

מה שלא נוגע, אני לא בא אליו.

פשוט מאוד,

פשוט מאוד,

כמה שהבן שלך הזה,

נגיד אפילו לא מכבד אותך במפגיע ודווקא,

זה אפס אפסים לעומת מה שאתה עושה לאבא שלך בשמיים, שנותן לך לראות,

לשמוע,

לדבר, לחיות,

להרגיש, לחוש.

הוא נותן לך את זה כל רגע,

אתה כבר עברת גיל 50,

וחביבי, אתה עד היום לא מסתכל עליו,

לא מחזיר לו. אתה אומר, תשמע,

אני יודע מה אני חייב לך, אבל אתה יודע מה, בשבילך, יאללה, קטנה,

תהילים,

קצת תפילין, פה, שם, משהו אני אעשה.

אבל למלא את כל החובות של בן כלפי אביו?

לא לבייש אותך?

לא לבייש אותך, אבא?

ללכת ברחוב כמו שאתה רוצה?

לזה אני לא מוכן.

אתה אבא?

אני מכבד אותך, מה שאני מתאים לי.

מה שלא מתאים לי, לא מכבד אותך.

זה בדיוק מה שאתה מקבל, מידה כנגד מידה.

אני לא רוצה לסייג את זה. אבל יש לי עצה.

כן.

בוא, אני סוגר לך עכשיו תיק בשני קצוות.

תחליט שאתה חוזר בתשובה.

אבא שלך בשמים יאהב אותך,

יעניק לך הכול, ייתן לך,

אבא שלי יושב בשמיים, הוא עולה איתי, אין לי ספק.

כן, אבל צריך להחזיר לו קצת,

ויברך אותך.

הבן שלך, אני בטוח שרק יבוא אליך וידבר עליך וידבר בשבילך ויהיה איתך, כי הוא רוצה אותך.

אין בן שלא רוצה את אבא שלו.

ממילא שלום בינך לבין הבן, בינך לבין האבא,

ואתה תהיה מאושר מכל הצדדים.

רק החלטה אחת,

שאתה מוכן לחזור בתשובה.

אני מודה לכבודו, אני מודה לכבודו על התשובה.

אני מודה לכבודו על התשובה. אבל אני רוצה שאתה תזכה, אני רוצה שתשמח.

אני מודה לכבודו על התשובה, אני שמח.

הצער שלי הוא בשביל הבן שלי. לא יהיה צער, רק אם אתה רוצה את הבן שלך באמת. אני בתשובה, כבודו, תשובה זה דבר מוכשט. שמעתי, אם אתה רוצה.

אדוני, אני בתשובה,

אני חושב שאני לא צריך סיממנים חיצוניים כדי להיות בתשובה. אני יודע מי אני, מה אני, מי הם אבותי, מי הם דודי.

אני בתשובה, אני מודה להשתבח,

ותמיד מודה לו. אף פעם לא אמרתי שלום כאשר מישהו,

אם מישהו שאל אותי מה נשמע מהעולם, לא אמרתי לו בסדר. אמרתי לו, ברוך השם. שבת, אתה שומר, לא שומר.

לא.

לא מלא.

אתה יודע איזה צער אתה עושה לאבא שבשמיים עם זה שאתה מחלל שבת?

השם אומר, שמור את יום השבת בעשרת הדיברות,

ואתה אומר לו, אני לא שומר?

כבודו מבקש ממני להתחייב כרגע. אני יודע, התחייבות זה נדל.

ככה לימדו אותי הרבה דברים. אבל בוא, אני אלמד אותך עוד משהו, שאתה כבר נשבעת ונדרת בהר סיני,

כשהיית עם כל הנשמות שם, כולל אני,

כולל הנינים שלנו,

עמדנו שם ונשבענו לקדוש ברוך הוא שמקיים את התורה,

ואי אפשר לבטל את השבועה, צריך רק לקיים אותה,

ואין שבועה על שבועה, ואין נדר על נדר,

ואתה צריך פשוט מאוד לקבל עליך את מה שהתחייבת להביא לך שבשמיים,

ולעשות את רצונו.

תרוויח גם עולם הזה, גם עולם הבא, גם ילדים, גם נכדים, גם נינים, הכול.

מה צריך? חצי שבת אתה אומר, אתה עושה?

עוד חצי קטן.

עוד פסיעה. בעזרת השם. מוכן? בעזרת השם. בלי נזק.

השם יעזור לך,

שהבן שלך יבוא אליך, ישמח בך,

ותשמח בו, והשלום ישכון ביניכם.

אני אענה לך דומה.

כן.

בבקשה.

רוץ, רוץ.

ואתה אנשי הירוב בצד לבחינת הבנצים.

תן לו עוד כוס מים.

כן.

כבוד הרב,

זו הייתה שאלה עמוקה.

שאלה, אנחנו נהנים בשיעור תורה,

ואני לא רוצה להזכיר איפה.

ורב גדול מכובד נכנס,

ממש באמת מכובד, רב גדול.

טוב, אז באתי לקבל את פניו.

כאילו, כן, אני ארשיק לו את היד וזה.

אז אני בא ארשיק לו את היד,

ואני רוצה לנשוק את היד,

והוא נשק איתי את היד בסוף.

הייתי ממש בהלם, וכולם, אני אומר לך, הסתכלו עלי כולם.

ועכשיו אני שומר שבת,

ואני מחזק.

ואני, מה זה בהלם? ממש בהלם, לא יודע.

ברוך השם, יהי רצון שתתאושש.

יש לך תשובה על זה? יש לך תשובה?

תשובה על זה? מה פרוט תשובה?

אשריך שזכית לשוב בתשובה. לא, כולם הסתכלו עלייך. למה הוא נשק אותך?

את היד.

אתה נשקת אותו, הוא נשק אותך? לא, לא, לא.

הוא נשק לי את היד, לא נתן לי לשק את היד, לא נתן לי בכלל.

הוא נכנס לתוך הבית כנסת, ראה אותך, ניגש אליך, נשק לך את היד, והמשיך? ממש ככה. עמדתי, רק עמדתי ככה בכלל, לא... כנראה הוא מכיר אותך מגלגול קודם.

אני רוצה להגיד עוד משהו,

באמת, לכולם.

אני שומע את הרב הזה כבר מגיל 17 אולי, אני בן 24. אני רוצה להגיד לכם באמת משהו.

זה רב, מה זה? גאון, חבל על הזמן. כדאי לשמוע לו, זה רב גאון.

וכשאני שומע אותו,

אין, זה האוצר שלי, אושר, חבל, חבל על הזמן.

כדאי לכם לשמוע אותו.

משהו גאון, גאון, אשריך.

שלום, כבוד הרב.

שלום וברכה.

אני רציתי לשאול דבר שקרה לי, משהו משונה בלילה.

אני, כהרגלי, אני יושב עם תריס פתוח.

פקחתי את העיניי וראיתי על כל חושך, לא ראיתי כלום.

אמרתי, הרגתי את העיניים למעלה, אמרתי, אלוהים, אם אתה רוצה לקחת לי את הדבר היקר ביותר,

זה בסדר.

אני מוכן להקריב.

יצאתי, מיששתי את הקירות עד שהגעתי לדלת,

ופתאום לאט-לאט אני ממצמץ בעיניים לאט-לאט, והראייה חזרה לי בחזרה.

אני שואל, למה בדיוק זה נלקח ולמה זה חזר בחזרה?

אתה בטוח שקמת וחזרת?

כן. איך אתה יודע?

אני, השינה שלי, אני יושן שעה, קם חצי שעה, יושב מתואר, יושב מתואר.

הבנתי, אז אתה התעורר, אתה קמת וחזרת לישון.

אבל קמתי על יד הדלת, ממש קמתי על יד הדלת. למה?

אני לא יודע למה אתה לא התעוררת עד הדלת.

יכול להיות שהיית טועה.

שוב פעם, השאלה, למה אלוהים לקח ממני את הראייה לכמה דקות והחזיר חזרה?

הוא לא לקח לך את הראייה לכמה דקות, אתה פשוט לא התעוררת עד אז זה הכול.

הוא לא לקח כלום.

טוב, אולי זו באמת הייתה אי הבנה. לא נורא. עכשיו אתה ער, העיקר, שלא תישן בדרך.

תהיה בריא.

כן, עוד שאלה.

בבקשה.

שלום, כבוד הרב, שמי אליהו.

רציתי לשאול בקשר לאמונה,

כי כל שנתחזק יותר, הניסיונות יותר גדלים.

ויש רב פה, גאם, שאני ממש הולך אליו ומחזק אותי.

אבל מעבר לזה, אני רואה גם בחיים, באדם הכללי, בעם היהודי וגם במשפחה שלי. אני רואה רק ההפך,

כל מי שעושה ההפך, יותר טוב לו.

וכל מי שהולך בדרך השם,

יותר רע, יותר צעות, והניסיונות יותר קשים לעמוד בקדוש ברוך הוא כל הזמן.

קודם כול, מי שעובד את השם,

אתה אומר שיש לו יותר ניסיונות. אתה צודק, כי כאדם שמתחזק לא נותנים לו את אותו ניסיון קל שהיה לו קודם. זה הוא כבר עבר.

כמו בטירונות, בימים הראשונים נותנים לך פחות,

בימים שלאחר מכן יותר, כי אתה כבר מחושל, וכן הלאה,

עד שתהיה ראוי.

עברת את כל הניסיונות, אשריך, תקבל את גן-עדן.

זה שאתה רואה אנשים שהם רחוקים מדת והם נהנים ומאושרים, זה ברור, כי הם מקבלים את שכרם בעולם הזה,

אבל עונשם מלא לעולם הבא.

עד מתי רשעים מעלוזו?

כן. ולמה צדיק ורע לו, רשע וטוב לו?

זאת השאלה, וזו התשובה בקצרה.

צריך לדעת, צדיקים מקבלים איסורים בעולם הזה וניסיונות

על מעט עבירות שהיו להם בעולם הזה,

אבל שכר מושלם לחיי העולם הבא.

רשעים בדיוק הפוך, על מעט מצוות שהיו להם בעולם הזה, מקבלים את השכר פה בעולם הזה,

ואת כל העונש לעולם הבא.

כשאדם עומד בניסיונות,

הקדוש ברוך הוא מתן ניסיונות שהוא יכול לעמוד בהן, לא מעבר לו ולא פחות מזה.

כל מה שהקדוש ברוך הוא נותן לך זה אתה יכול לעמוד, השאלה אם אתה רוצה ואם אתה מתעקש לעמוד.

יש אנשים שמחליטים שהם עייפים, אין להם כוח וכו',

וזה לא אומר שהם לא יכולים לעמוד בניסיון.

זה נכון. בקשר למה שאמרנו, בקשר לרשעים,

כלומר רשעים שעל נותן יעלו, זה לא התכוון דווקא ליהודים.

השונאים שלנו, שקיימים עלינו, אנחנו פה במדינה שלנו מאכילים אותם, מטפלים בהם.

לעומתנו, השבויים שלנו לא חזרו עלינו

ולא טיפלו בהם, לא עושים כלום מעבר מה שאנחנו עושים בשבילם. למה כל זה קורה?

אני מאכיל את אותם אנשים, אותם חמאסניקים, אני מאכיל אותם בבית-סוהר.

אני מאכילים לטפל בהם, בידיים שלי,

שאפשר לפגוע ביהודים.

איפה הצדק? איפה היושר האמיתי? איפה העם?

כתוב, רב העליליה על בני אדם, לקדוש ברוך הוא יש חשבון כנגד כל אדם ואדם,

והוא היודע חשבונו הפרטי של כל אדם.

תודה רבה. תהיה בריא. כן, תן לו שאלה שמה.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

השאלה שלי היא יותר על הדת בכלל.

איך אתה מסביר את זה שדת,

בין אם זה נצרות,

אסלאם, יהדות,

ובמיוחד פולחן הדת,

הוא הגורם העיקרי לכל הבעיות והמלחמות בעולם,

ושלמעשה זה היה צריך להיות ההפך.

בדתות השקריות זה כך,

אבל בדת האמת זה לא כך.

לא, לא בהכרח.

אני יכול לצאת לך אלף ואחת דוגמאות, אבל אתה יכול... בבקשה, תן אלף ואחת.

האמת אחת.

האמת אחת היא מבעט כוסר הזמן. אוקיי.

המתנחלים, רובם דתיים.

זה לא קשור למילה.

זה לא קשור לחמות.

לא, אבל הם יוצרים גם בעיה אצלנו פה במדינה.

זה לא בגלל דת. יש מתנחלים חילונים.

לא, אבל אתה יכול להסביר לי למה... יש מתנחלים חילונים. לא, לא. למה קדושת האדמה היא מעל לקדושת האדם? המתנחלים, קודם כל, החילונים, לא הולכים בגלל קדושת האדמה. אבל והדתיים?

אז דתיים, יכול להיות שזה בגלל שהם רוצים אורח חיים יפה.

יכול להיות שחלק על רקע דתי, שמאמינים בארץ ישראל השלמה, בגלל המצע הפוליטי שלהם, האידיאולוגי וכו'.

כל אחד מסיבתו.

אבל על פי התורה,

אין דבר כזה קדושת האדמה יותר מקדושת האדם. זה באסלאם, לא ביהדות.

אבל בזה שהם מקדשים את המקומות הקדושים, מעבר... לא, מקומות קדושים קדושים גם בלעדיהם. גם אם לא יהיה אף אחד, המקומות קדושים... אבל הם שם בגלל שהמקום הוא קדוש.

נכון.

גם אני הולך למקום קדוש בגלל שהוא קדוש. אבל בזה אתה מונע את קדושת האדם, שזה השלום.

מה פתאום? איזה שטויות. איפה הקדושה תלויה בזה?

אם יש לי מקום קדוש ואני רוצה ללכת אליו, ואחד רוצה

להרוג יהודים בגלל שהוא הולך למקום קדוש,

אז היהודי שהולך למקום קדוש הוא הגורם?

מחר אני אחליט שהבית שלי קדוש, ומישהו יחלוק על הבית שלי.

אז אני מונע את השלום?

אז אני צריך לפנות את הבית שלי בשבילו?

אם אתה במאה אחוז בדעה שלך, אז כן.

כן, מה?

אתה מונע את השלום.

אז בוא, אני אבוא לבית שלך

ואני אגיד לך שתצא משם,

ואתה לא תרצה להציג, זה כבר ויכוח אחר.

אותו דבר. אל תקרא לזה קדוש.

אל תקרא לזה קדוש. זו הבעיה,

שחושבים שהבעיה היא אחרת, אבל הבעיה היא דתית.

הערבים שונאים אותנו בגלל שאנחנו יהודים. אנחנו שונאים אותם כי הם מוסלמים. כן, אבל הערבים שונאים יהודים.

אלה ששונאים גם יהודים חילונים, לא רק דתיים.

ובדיוק הפוך, יש להם מכנה משותף עם דתיים ולא עם חילונים.

ויש להם עוד דבר,

הם שונאים יותר את הציונים האימפריאליסטים מאשר היהודים הדתיים.

ממש לא.

אתה קובע שלא?

לפי איך שזה נראה, ממש לא. נראה זה לא מספיק. אם תהיה פלסטיני, אז אני אוכל לשמוע ממך.

אבל הפלסטינים אומרים ככה.

אז אני אשאל אותך שאלה בשאלה הזאת.

אם אתה אומר שביהדות זה לא קיים,

אז אם זה קיים בשאר העולם, בנצרות ובאסלאם, זה לא אומר שמשהו במושג דת,

במושג פולחן הדת,

משהו משובש? לא.

הפוך.

תורת ישראל

זה הדבר הכי נפלא, משפטים הכי צדיקים, באחווה עם כל העולם, בשלום ורעות,

בלי כפייה, בלי אונס, בלי מלחמות דתיות,

בלי לכפות על אחרים, בלי להשליט על אחרים את הדת.

זו הדת היחידה שנותנת לכולם לחיות כמות שהן.

האחרים שהחקיקו מאתנו כדי להתפשט, כדי לגדול, כדי זה,

במצע שלהם יש את המושגים האלה, כמו שבנצרות עשו מסעי הצלב,

ההפך ממה שכתוב אצלם, להגיש את הלחי השנייה,

והג'יהאד האסלאמי שרוצה להשליט את הדת שלו בכל העולם כולו,

אין דבר כזה אצל היהודים, אתה רואה?

אף פעם לא נלחמו בשביל שיקבלו את הדת שלהם.

למה?

בזה שאנחנו נעולים על ארץ ישראל. לא נעולים. יש נעולים באוסטרליה, נעולים באמריקה, ויש נעולים בכל מקום.

אני אשאל אותך עוד שאלה קטנה בעניין.

אם למשל

לפני מאה ומשהו שנה היינו מסכימים לחיות כיהודים באוגנדה,

ובזה למנוע את השואה, איך היית רואה את זה? טעות. לא היית יכול למנוע, כי הייתה שואה כנגד יהודים בספרד,

הייתה שואה כנגד יהודים באירופה,

הייתה שואה בכל מקום בלי ארץ ישראל.

למה הלכה בידוע עשיו שונא ליעקב?

בלי קשר לדת.

אבל היית מקבץ את כל היהודים במקום אחד. מי אמר שצריך לקבץ את כל היהודים במקום אחד?

יבוא משיח אחרי כל המלחמות ויקבץ, הוא יסדר את הכול.

אבל אתה רוצה להקדים אותו?

אתה גורם עליו שולחת המעיון.

לא לקבץ יהודים במקום אחד, אז אתה אומר שבעצם גם מה שמביאים יהודים לארץ זה לא נכון?

מי אמר שזה לא נכון?

זה נכון, בגלל שיש מצווה שקוראים לה מצוות יישוב ארץ ישראל, וכל יהודי ראוי שיקיים מצווה זאת בנפרד.

אבל לבוא ולעשות מלחמות בשביל לבוא ביחד,

זה מרד באומות העולם, שעדיין לא הגיע הקץ.

תודה רבה. יהיה בחיממה.

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב. השאלה כזאת,

שזרועי גבאי, לגבי הרבה נשים,

קודם דיברת, נדמה לי בין הראשון לשני,

אף מלה אני לא מבין, הקול שלך בלעין הרעב, ו... על זה רק אתה רוצה לדבר.

בלי הכול. תתרחק טיפה. טוב.

השאלה היא כזאת,

נדמה לי או בראשון או בשני,

כששאלת שאלה,

אמרת לו שהיהודי יכול להגיע לגדולה,

לגדולה מאוד, שהוא יכול להגיע למעלה כזאת גדולה מאוד.

השאלה היא כזאת,

האם אנחנו יכולים להאמין באותו, יש פה מלא רבנים שקוראים לעצמם בבא,

שהם אולי, אדוני, מגיעים לדרגה כזאת, כמו שאמרת,

שהם עושים את הסיגופים ואת כל המעלות האלה,

ובאמת אפשר לקרוא להם בבא ולהיכנס ולקבל את הברכה מהם?

האם זה אפשרי?

זאת אומרת, קודם כול, אני לא מכיר בבאות שעושים סיגופים.

אני מכיר הרבה בבאות שהן בבא במבא,

ומעטים האנשים שעובדים את השם באמת,

ובמקומות שיש תור וצריך לשלם כסף על תיקון או חצי תיקון, אל תלך,

וסגולות וקמעות וכל הדברים האלה לא כתוב בתורה,

אנחנו צריכים דבר אחד פשוט,

לעבוד את השם לפי שולחן ערוך,

ולהתקדם ולעשות רצון השם על פי מה שכתוב בספרי המוסר, בהלכה,

וזהו.

אז זאת אומרת, את כל הבבות שיש לנו באזור

צריך לעשות אותן ממבות.

אני לא מכיר, אבל צריך להתייעץ למה עושים.

ועוד שאלה, כבוד הרב.

ישנן נשים צדקניות שרוצות לשאול שאלות. אפשר? בטח שאפשר, אפשר. אז כל הנשים, נשים צדקניות, שרוצות לשאול שאלה. הנה, יש שם. בבקשה.

אני רציתי לשאול שאלה בקשר לרב עובדיה נוסף.

אני עובדת בחברה חילונית,

והם יודעים שאני מאמינה.

כל הזדמנות שיש להם להקנית אותי, אז הם מקניטים אותי.

ובנושא של עובדיה יוסף,

הם כל הזמן אומרים לי את רואה איזה רב?

אלה הרבנים שלכם?

תראי איך הוא מתבטא בטלוויזיה, איך הוא מקלל,

איך הוא מדבר על החילונים שלא מאמינים.

אני פשוט, אין לי תשובה. אני פשוט רוצה תשובה, כדי לדעת איך להתמודד עם השאלה הזאת.

הבנתי. עד שאת תבקשי תשובה,

תגידי להם איך הם מתבטאים עליו,

ואיך הם מתבטאים על הדתיים.

אבל הם מצפים שרב יתבטא בצורה שמכובדת יותר. אז הוא התבטא בצורה שהוא חושב שמכבדת אותו,

והוא רוצה להגיד לצאן מרחיתו את מה שהוא רוצה להגיד.

כמו שאנשים,

להבדיל, בצד השני אומרים את הדברים ברורים כמו שהם רוצים להגיד,

ככה הוא אומר. עכשיו, מי שמבין את זה אחרת,

שיבין אחרת. מי שמבין את זה ישר, מבין ישר.

אבל גם התורה צריכה להבין,

אמרה מושגים של רשע על יהודים,

או של פשע,

או של עבירה,

או שפרסמה התורה אנשים שעשו חטאים.

אין בעיה, במקום שצריך להגיד,

אז צריך להגיד.

אפילו בהלכות של לשון הרע, של החפץ חיים,

שהיה מדקדק מאוד בלשון הרע,

יש הלכה שעל אפיקורסים

שהם כופרים בתורה ומחללי שבתות בפרהסיה, אין דין של לשון הרע בכלל.

ואדרבה,

צריך להזהיר מהם ולהרחיק מהם, כדי שלא יידבקו בדרכיהם,

ומצווה לפרסמם, אם הם לא חוזרים בתשובה,

כדי להרחיק מן האנשים שעלולים לפגוע באחרים.

אז זה לא איסור.

השאלה מה אומרים, באיזה עניין,

לאור מה ולמי אומרים.

אם הייתי יודעת מה אומרים

לנוער מרץ על חרדים ועל דתיים,

היית מזדעזעת.

גם גויים לא אומרים דברים כאלה.

ואם הוציאו במרץ

דף בזמנו, כמדומני, ברעננה,

שבו כתוב, חילקו את זה, פתחו גן דתי שם,

ואמרו שצריך להרוג אותם כשהם עוד קטנים,

אז אנחנו לא מדברים הרי על סוג דיבורים כאלה שהם לא שייכים.

אבל להגיד על אנשים מסוימים שהם עושים עבירות או דברים כאלה, זה פשוט קביעת עובדות.

כשהרב שך, זכר צדיק לברכה,

אמר פעם שבקיבוצים אוכלים שפנים וחזירים, פתאום נפגעו כולם. מה נפגעו? מה הם אוכלים?

הם אוכלים שפנים

ואוכלים חזירים.

אז מה הוא אמר? כשהוא אמר את העובדה, פתאום הם הבינו שזה פוגע בהם. למה אתם מתביישים?

אם אני אגש לאחד, מורה לטבע בבית ספר חילוני, ואני אגיד לו, קופיקו, בוא רגע,

הוא צריך להיפגע? הרי הוא מלמד את כל התלמידים שהם קופים.

אני אשם שהוא אמר שהם קופים?

סליחה, ואיך מתמודדים עם השאלה לגבי ש״ס?

כשהם אומרים, את רואה, כל הדתים גנבים, תראי, אריה דרעי, רבנים, מושחתים, מה הם עושים, כספים.

והאמת היא שבאמת בש״ס היו כמה שמרדו,

וחבל, זה פשוט מקלקל את התלמיד של כל אלה הטובים שעוזמנו. אז קודם כול, את צריכה להגיד, אנחנו מתמודדים עם זה.

קודם כול, אני צריכה להגיד להם

שבבדיקה שנעשתה על-ידי מבקר המדינה התברר שהמפלגות החילוניות הן הגנבות,

ואצלן נמצאו כל הגנבות,

וש״ס לא קיבלה קנס בכלל.

אדרבה, אחרים קיבלו.

מי חשוד? שרון, עכשיו הוא החזיר 4.7 מיליון.

החזיר, החזיר.

לדרעי לא נתנו אפשרות להחזיר.

לא נתנו לו להחזיר. לא, אתה תיכנס, שרון יחזיר.

ברק עד עכשיו,

עוד לא בודקים.

כל המפלגות האחרות גונבים, גונבים, גונבים,

ומתווכחים מי התחיל.

מי התחיל?

הליכוד אומר, אתם אמרתם. הם אומרים, אתם שיפרתם.

וכן הוויכוח, אתם בטלוויזיה,

וזה מותר, כי זה שלהם המדינה.

אנחנו לא שייכים, כנראה, היהודים לא שייכים לפה,

אז מה פתאום שהם יאכלו על חשבון העוגה?

הבנת?

אל תדאגי.

תלכי בדרך שלך,

השם יעזור, ושימשיכו להקליט.

תודה.

כבוד הרב, תברך את הרב על בגת שעושה ברכת דראבה. תהיה בריא.

שלום, כבוד הרב.

כן.

אתה ירדת בסרט על הנכה,

ואני, גם לי יש מחלת נפילפסיה,

מחלת נפילה, ואני רוצה

להתחזק יותר משל לברית המחלה שלי. את מוכנה ללמוד שתי הלכות לשון הרע כל יום? רק הכול.

את הכול?

רק הכול, מה שתגיד לי. הנה, שתי הלכות אני אומר לך, קבוע.

בסדר?

מה השם שלך ושם האימא?

חנא נלי בת עזיזה סוטרי. חנא נלי בת?

עזיזה סוטרי.

עזיזה סוטרי.

כן. השם ישלח לך רפואה שלמה בתוך שער חולה עמו ישראל, בזכות שתי ההלכות.

מהרה, אמן.

אמן.

כן, עוד שאלה?

רק שתי שאלות.

בעזרת ההצעה אמרת,

מי שרוצה לנצל ממחלקות ומבוא ומחלקות למשיח,

שיעסוק בתורה בגמילות חסדים.

ומי שחוזר בנו בתשובה ולא יחזור בזה, אז הוא לא יצא.

מי שיחזור בתשובה ב...

הוא לא יחזור בתורה בגמילות חסדים.

על מה הוא חוזר?

לחזור בתשובה ולא לעסוק בתורה בגמילות חסדים, אז על מה הוא חוזר בתשובה?

לעסוק בתורה זה באמת איזה תשובה, אם לא התנופון היום הוא יחזור.

לא, לאו דווקא.

לעסוק בתורה,

פירושו של דבר שהכול יהיה סביב התורה, קיום התורה, מצוותיה,

ללמוד תורה, לקבוע עיתים לתורה לפי היכולת והאפשרות עד המקסימום שאפשר.

זה נקרא שאדם עוסק בתורה אפילו אם הוא הולך לעבוד.

אה, זה לא תורה אחת.

לאו דווקא שאדם יישב בישיבה, הלוואי ויזכה, אבל אם לא,

כל מה שהוא משתדל וממצה את כל כוחותיו לדבר הזה,

הוא בכלל אין לשניהם הרעניהם עוסק בתורה.

טוב, שאלה שנייה.

תראו לנו הוכחות שיש,

תמשיכו איתה, ולכן יש למה אחרי ששניהם נחתם כמו בן אדם יישבו.

תתקרב בבקשה למיקרופון.

אבל הוכחות לנולם הבא יש?

אתה רוצה הוכחות שיש עולם הבא? כן.

אז על פי המדע, מה שהם בדקו, מהאנשים שחזרו לחיים, מתברר שיש חיים לאחר המוות.

הם פוגשים קרובים, ידידים, רואים, מדברים,

וחוזרים בחזרה ומספרים

יתרה מזאת, שהם יוצאים מן הגוף,

הם מזהים.

הנשמה מלמעלה מזהה את הגופה למטה ומתארת את כל מה שאירע סביב הגופה כשהיא נמצאת למטה.

עדיין זה לא עולם הבא, זה גן עדן.

לא, אם אתה מתכוון במובן הברור שנקרא עולם הבא, ודאי שאי-אפשר, כי עולם הבא זה עולם חמישי,

שרק נגיע אליו אחרי תחיית המתים.

אז אין הוכחות מוחשיות.

יש לעולם הנשמות גן עדן וגיהינום.

טוב, תודה. ואם אתה רוצה, אני אראה לך עכשיו סרט על חיים לאחר המוות.

בעזרת השם יתברך, שב.

כן, את רוצה לשאול?

כן.

ערב טוב.

ערב טוב. יש לי שאלה.

אני רוצה לנסות לחזור לדעת,

וקשה לי מבחינת הנשמה לחזור לזה.

את רוצה לחזור בלי נשמה?

לא, זה לא מבין אותי. לא, לא. מה? אני בחורה שלמדתי בבית ספר דתי,

וחזרתי לחילוניות.

כיום אני מגדלת ילדה שהיא למעשה לומדת בבית ספר בית יעקב,

ואני מרגישה שאני כן רוצה לחזור, אבל קשה, יש קושי.

כאילו, אני לא ידעת, אני מאמינה הכול. זאת אומרת, רגשית את רוצה להגיד שאת מרגישה קשה עם זה. אמת. מה יקרה אם תשמרי שבת? מה תרגישי בנשמה? מה יחסר לך? לא, אני לא יודעת, משהו מבפנים עוצר אותי.

או, אז זה לא הנשמה, זה היצר הרע שמתלבש על הנשמה.

הנשמה רוצה,

אבל היצר הרע לא רוצה.

כי לדוגמה, בואי נדבר.

אם תשמרי שבת,

תהיה לך בעיה?

באופן כללי, אני יכולה לנסות, אבל זה מאוד קשה לי. מה יהיה קשה?

לא להדליק חשמל?

לא, להדליק חשמל, אני חושבת שאני אהיה מסוגלת, אבל, נו, אז מה? התפילה עצמה, אני לא יודעת. הרי תפילה שבן אדם יתפלל, הוא צריך להתפלל מכל הלב. לא, לא, לא, לא.

אל תתחילי עם כל הלב.

למה?

מה זה למה? את שואלת? אני עונה. לא, אבל, כאילו, בן אדם שרוצה להתפלל, הוא לא מכוון את עצמו גם מבחינה נפשית וגם לא... לא צריך עכשיו, את רק תתפללי קודם.

בלי כל הלב.

בלי.

קודם כול תתפללי.

מה? להניע את השפתיים

ולומר מה שכתוב. זה הכול. אפילו לא הצלחת לכוון דבר אחד.

תתחילי.

ולאט לאט זה יבוא.

כמו אדם מתחיל לשיר.

אז לא בהתחלה הוא כבר שר את השיר כמו אם הוא יעשה חזרות 20, 30, 50 פעם, נכון?

גם כן בתפילה צריך להתרגל.

אחר כך לאט לאט לומדים לרכז את המחשבה,

אחר כך מתבוננים במילים. זה לא בא ביום הראשון.

אל תתייאשי, תעשי,

תשמרי שבת, תקיימי מצוות, תלכי בצניעות, לאט לאט.

יהיה צער אליי יפריע לך, תדעי שהוא רוצה להפיל אותך בפח.

את תלכי ותתקדמי,

בקצב שלך,

ותראי שזה יבוא, והתפילה אחר כך

תמצא חן בעינייך.

בסוף תרגישי שאת ממש מדברת לקדוש ברוך הוא,

ותראי שהקדוש ברוך הוא יעזור לך ויענה לך.

קרוב השם לכל קוראיו,

לכל אשר יקראו באמת.

אפשר לראות סרט?

המושג מוות קליני פירושו מוות הפיך,

כלומר מוות

שלמעשה יש הפסקה בפעילות הגוף,

הפסקה בפעילות החשמלית של הלב,

הפסקה בנשימה,

אבל עדיין לא נוצרו נזקים בלתי הפיכים למוח,

לא נוצרו נזקים בלתי הפיכים לרקמות,

ולכן אפשר להחיות את אותו אדם.

תופעות כאלה קורות בהרבה מאוד מצבים,

החל מטביעה,

דרך התקפי לב והפסקה בקצב הלב,

המשך בחבלות, בתאונות ובחבלות מוח,

לפעמים...

הסיפור שלך, לפחות זה שקשור לענייננו הלילה,

מתחיל בינואר 74, נכון? זמן קצר החל מלחמת יום הכיפורים.

את אישה צעירה, כבת 22,

את חיה בתל אביב, אחרי שעזבת את הקיבוץ

שבו גדלת,

ואת הולכת ברחוב בוגרשות.

מכאן את לוקחת את הסיפור.

אני הולכת ברחוב בוגרשות,

ואז נפל עליי פיגום מגג של בניין שהיה בתהליך בנייה.

בגל של קומה חמישית.

ברגע שנפל עליי הפיגום,

אני יצאתי מהגוף, כלומר הנשמה שלי יצאה מהגוף,

וראיתי ושמעתי כל מה שנעשה ברחוב, כאשר אני מחוץ לגוף מרחפת בערך של גובה של 4 או 5 מטר.

ואני חושבת לעצמי כמה מוזר שאני רואה את הגוף שלי, כלומר אני לא בתוך הגוף,

כי אני אף פעם לא חשבתי שהגוף ואני זה משהו נפרד.

וככה עברו כמה רגעים.

את שומעת את השיחות של האנשים? כן, אני שומעת. שומעת. זה היה לא רחוק מפינת קינג ג'ורג', ברחוב בוגרשות, והמקום בשעות האלה היה די הומה. היו הרבה אנשים שהסתובבו שם, וכולם נעצרו והסתכלו. והתחושה הכללית?

והתחושה הייתה מאוד טובה. טובה. כן, הרגשה מאוד טובה, כיף.

את ספקת מהלומה עצומה בראש. כן, זה היה... זה קרש שנופל מקומה השישית.

כן. אין כאבים.

לא הרגשתי שום כאב, שום דבר.

והיום אני יודעת להסביר שזה מפני שלא הייתי בגוף, ומה שכואב זה לגוף כואב,

אבל אני לא הייתי בתוך הגוף.

לא הרגשתי שום כאב, אני גם לא יודעת איך יצאתי מהגוף. בכל אופן, אני יצאתי,

ואחרי כמה רגעים של ריחוף בגובה הזה, שבערך 4-5 מטר,

נכנסתי לחושך.

בעצם התאונה הייתה ב-4.20 בבוקר, בינואר 1983. באתי מאשדוד לכיוון בת-ים להביא את השותף.

והשותף היה גר בבת-ים, אז נכנסים דרך בן-גוריון.

ושם יש מין מקום כזה עם מזלג, צד שמאלי,

אין כניסה, וצד ימני אפשר להמשיך לנסוע.

אז רצה השגחה עליונה שאני אכנס דווקא בצד השמאלי.

והייתה לי את התאונה.

האוטו שלי באמת התרסק, עף ורחוק.

ורצה הגורל, המזל, יותר נכון, רצה הקדוש ברוך הוא

שאני אעוף מאוטו ואני פול וברץ אותו

כמה מטרים מאוטו.

בהתחלה לא הרגשתי שום דבר.

אחרי אולי כמה דקות התחלתי להרגיש כאבים עלומים.

ואני מסתכל, רואה כולו, הכול שבור, הכול עקום.

לא ידעתי כבר מה לכאוב, איזה חלק מהגוף.

ולפתע פתאום הכול השתתק.

אני רואה שמתוך הגוף שלי יוצא עוד גוף אחד.

מתוך משה יוצא עוד משה.

אני עולה למעלה-למעלה,

ואני מסתכל ורואה את עצמי שוכב על האדמה.

כולו מרוסה, כולו שבור.

מה שכן מעניין,

שבדרך כלל כשמישהו מקבל מכה ברגל וביד, אז הוא מחזיק את היד וצועק,

כי בכל זאת היד היא חלק ממנו.

פה אין שום, לגוף לא היה שום שייכות.

אני מסתכל,

היה נראה לי כמו סג תפוח אדמה.

נו, שיהיה שם.

מה כבר יכול להיות?

וכבר התחילה להיות לי הרגשה טובה.

עצם העובדה שכבר לא היה לי שום כאב.

אני נמצא מלמעלה ורואה את הכול.

ואז אחרי כמה זמן, אני באמת לא יודעת בדיוק,

הגיעו שני אמבולנסים,

יצאו משם רופא ושני אחיות.

והדבר המדהים, שזה באמת,

אי אפשר לשכוח את זה.

את יודעת, בדיוק כל רופא מה הוא חושב.

זה מדהים.

ואז ניגשו אליי, התחילו לימה עם המכונות אחריה.

לא כאן.

אני עוד אומר לעצמי מה הם רוצים ממני.

כל כך טוב לי שישאירו אותי.

ולפתע היה ניתוק,

ואני מרגיש עוד מושך יוצא ממני.

ואז אני נכנס למקום

ממש ממש מפחיד.

תשע שנים פלוס במוסד,

התחלת להתעסק בעניינים של עסקים מהוגנים ומרובעים, הייתי אומר. לחלוטין.

היית סמנכ״ל של חזרה, והתעסקת בביטוח.

אדם מן היישוב.

אדם שכל הגישה שלו אומרת,

ביידיש צחה, זה נקרא שוף בלעיינק ואוקטו.

קודם כל אתה צריך להוכיח דברים מתמטית, ואז אני מוכן לקלל אותם.

עד אותו יום לפני 11 שנה,

אתה היית בן 39,

היית בשירות מילואים, נכון?

הייתי אז בשירות מילואים, בפטרול,

ופשוט באמצע פטרול צנחתי.

מה, שעת צהריים?

שעת ערב. שעת ערב חושך. שעת ערב חושך וחושך. אתה צונח.

מה אתה זוכר מהדקות שמגיעות אחרי הצמיחה הזאת?

זה הדבר המעניין. אתה אומר, בוא ניכנס פנימה, ואני דווקא יצאתי החוצה.

כלומר?

כלומר, התחלתי לראות מה שמתרחש מסביבי, אבל כאילו אני צף מעל,

נמצא מעל התמונה, אני רואה את עצמי שוכב,

אני רואה את החובש מנסה לעשות את ההחייאה,

אני רואה אנשים מתחילים להתאסף מסביב, אני רואה את הבלאגן.

בסך הכול טוב לי, מין תחושה של...

שלווה של חמימות כזאת, תחושה של כיף. כאילו באיזה, באיזה גובה אתה כאילו?

מעל, זאת אומרת, אני רואה את כל התמונה,

כאילו ממרחק של כמה מטרים מלמעלה, רואה הכל, רואה הכל. וכשמגיע החובש, אתה רואה אותו מלמעלה.

כן. נגיד, אם הייתה לו כיפה,

היית יכול להגיד אחר כך, אתה חושב?

יכולתי לא רק את הכיפה,

אלא לזהות גם את הדרגות שלו ולזהות את האף שלו. גם באמת ראית אותו מלמעלה. באמת ראיתי אותו מלמעלה, כן, מפורש.

אני היום מבין מה זה היה, באותו זמן לא הבנתי את זה. עכשיו, אתה ראית מלמעלה גם את עצמך שוכב. ראיתי את עצמי שוכב.

את הגוף שלי מונח ללא תזוזה. ואותו גוף שהיה מונח, זה היה מה? זה היה אני? זה היה הוא? מה זה היה?

זה היה גוף גוף. זה הכול.

הנשמה לא הייתה בפני, הייתה התנתקות.

היו כאבים?

לא, למרות שהרביצו לי חזק.

הרביצו מה?

בנסיעות החייאה. כן. באזור החזה, נתנו מכות חזקות. עיסוי לחזה. כן, אני לא הרגשתי שום דבר.

וראיתי, ורק התחושה הייתה של

מה הם רוצים ממני?

כל כך טוב לי עכשיו, שיעזבו אותי בשקט. תעזבו אותי בשקט. זה הכול. אתה ידעת לאן אתה רוצה ללכת?

וככה, איך שאני צועד לכיוון הים, מגיע לחוף,

עומד ככה על החוף,

עומד ככה על החוף,

הייתי לבד שם, ממש לבד, לבד.

ככה, ים ענק, ים כחול.

התחלתי לשרוד ולשרוד ולהתרחק מהחוף.

וזה כזה חום שם,

שבאותו רגע להיות במים זה משהו לא רגיל.

אני שמח, וטוב לי,

וכל כך נעים, ואיזה חום בחוץ.

ככה אני מתרחק מהחוף,

ופתאום אני ככה

מרגיש שמשהו אוחז בי ברגל מתחת למים

ולוקח אותי לכיוון הקרקע.

מה זה? לא הבנתי מה זה. לא חיה, לא כלום.

וככה אני מנסה להתנטרל מזה, להשתחרר מזה, לא מצליח.

הבנתי שנתפסתי במערבולת,

ואני רחוק, רחוק, רחוק, ממש מלמעלה.

בדרך כלל אדם מנצל, אני יודע, 10% מהכוחות שלו,

והאדם, כשאדם רוצה לחיות, זה ה-100%.

אז התחלתי ממש עם כל הכוחות האחרונים שלי לצאת.

הגעתי לאמצע הדרך,

וראיתי שאין לי כוח.

ראיתי שאין לי כוח,

וירדתי לכיוון הקרקע.

פתאום ראיתי את עצמי במצב כזה,

שזה היה לי דבר מאוד מבולבל.

ראיתי,

זאת אומרת, ראיתי,

ראיתי שאני שניים.

מה זה אני שניים?

ראיתי את הגוף זרוק על הקרקע,

זרוק ככה, כמו אדם מת, זרוק על הקרקע,

ואני מסתכל עליו.

אז לא הבנתי, מה זה? איך אני מסתכל על עצמי?

איך אני, מה הולך כאן?

זה כמו שאני למשל עומד במרפסת תקומה שנייה,

ורואה את הגוף שלי זרוק על הכביש.

אמר, רגע, מה אני עושה שם?

מה אני עושה שם? מה, זה אני?

לא, אז רגע, מה, אני שניים?

מה הולך פה?

מה, מה זה, זה, אני לא מבין.

ככה זה, לא.

לכן הקדמתי את העניין של גוף נשמה, אתה מבין?

כי לא הבנתי, פתאום נכנסתי למצב כזה בלבול,

אמרתי, מה הולך פה? זה אני, זה אני שם? רגע, הנה הידיים שלי,

זה העיניים שלי, זה השיער שלי הארוך, זה בגידים שלי, זה הרגליים, בואנה, זה אני, זה אני.

אז מה, אני שניים?

איזה בלבול זה היה לי, מדהים.

וככה אני רואה את הגוף שלי הולך, ואני כאילו נוסע ממנו.

הולך, מתרחק, מתרחק, מתרחק, מתרחק, ורוצה כזה, כאילו, כאילו לחזור.

לא הבנתי את המצב הזה.

אפילו באותו רגע לא הבנתי שעל זה נשמה וגוף.

לא הבנתי.

ממש לא הבנתי. חשבתי, לא יודע, איזה בלבול, איזה סרט.

זה היה מצב מאוד מאוד מבולבל.

לא יודע.

פתאום אני ככה הולך, מתרחק, מתרחק, מתרחק, מתרחק, מתרחק,

פתאום ככה זה היה נעמד.

נעמד. כאילו מי קומה שנייה עליתי לקומה שמינית.

והגוף על הכביש, מתחת למים קומות.

ואני מסתכל על עצמי ואני רוצה להיכנס,

אני רוצה לחזור, אני רוצה לחזור, אני רוצה לצאת מהמצב הזה.

ואני רואה שזה לא בשליטתי.

לא בשליטתי.

זווית הראייה,

המון מהסיפורים האלה מתארים יציאה של זווית הראייה מהגוף,

מבט מלמעלה,

כאשר בחלק מהמקרים, גם בספרות מחוץ לארץ, אנשים מצליחים לתאר דברים שיכולים לראות רק מזווית הראייה הזאת, אם האיש הייתה כיפה או קרחת או דרגות.

אין לי תשובה לזה,

ואני אומר גם שאלה שחוו את זה כנראה מספרים אמת,

כי אני בעצמי נתקלתי

בחולים שעברו החייאה.

הם מספרים את הסיפור שהם ראו כאילו הם מסתכלים מלמעלה ומסתכלים למעלה.

ובאמת, לזה אני לא יכול למצוא את ההסבר.

קודם לכן, מוות בשלי היה סוף פסוק,

אין שום דבר אחר כך.

אחרי אותו אירוע, ועם כל מה שלמדתי עם השנים שחלפו מאז,

אני מבין שזו רק התחלה של דברים.

ואם אדם שמע סיפור כזה, אז הוא חושב,

נא לקרוא לך קטע כזה, אז הייתי מאמין.

אין, הלוואי, אם יקרה לי אני אאמין.

שלא יקרה לכם, יקרה כזה.

שלא יקרה לכם.

למה שלא יקרה לכם?

כי הם לא יודעים כמה זה מחייב היום.

זה לא, אני מאמין שיש אלוקים,

אתה ראית שיש אלוקים.

אז אם אתה ראית בעיניים שלך,

בצורה הכי חזקה שיכולה להיות,

אז איך אתה יכול לדבר לשון הרע?

איך אתה מתפלל?

איך אתה עושה ברכת המזמן?

חיים נתנו לך במתנה, ואתה ראית את זה בעיניים שלך.

אז זה מחייב אותך כל רגע, זה לא פשוט.

במצב שלי, שראיתי מה שראיתי,

התודה שלי היא מאוד מאוד גדולה,

על כל שנייה,

וכל דבר שקורה,

אני יודע,

וברור אבל,

שזה נראה,

וטוב אופן מותר.

עקוב יהודי,

וחי בצורה כזאת, מקבל הכול באהבה,

מקבל הכול בשמחה, וברוך השם, עם כל הברגים וכל הגופים ניתוחים ומסגריה שלמה,

אבל אני כל הזמן מודה לו איך זכיתי בכל זאת לראות את מה שראיתי,

ובשבילי זה מין סמינר כזה,

סמינר שמשה,

תדע לך לאן הבן אדם הולך בסוף.

ליהדות ולאמונה היהודית,

את הגעת רק שבע שנים אחרי זה.

שבע שנים אחרי המקרה,

זה הגיע בעצם מפסוק.

נכון. זה יחיד בפסוק.

מה היה הפסוק?

הרי גדלתי בקיבוץ של השומר הצעיר, ובזמנו לא היה טלוויזיה ולא היה שום דבר, ואנחנו כילדים לא ידענו מה זה סידור תפילה, ולא היה לנו שום מושג ביהדות.

ואחרי שבע שנים התגלגל לידיי במקרה סידור תפילה,

וחשבתי שזה ספר קריאה, לא ידעתי מה זה.

וכשפתחתי אותו ראיתי בשורה הראשונה כתוב,

מודה אני לפניך המלך חי וקיים,

שהחזרת בי נשמתי בחמלה, רבי מנתניהו.

תודה.

אני רוצה להודיע, חילקו לכם פה בהתחלה דפי משוב,

שאתם יכולים למלא את הפרטים אם רוצים לעזור לכם במה שאפשר.

יש כאן דפים של שיעורים, גם כן, שנמצאים לנשים ולגברים בעיר.

יש פה שני ארגונים שעובדים בתוך העיר הזאת,

שרוצים כמה שיותר

להחדיר אהבת השם וידיעת התורה.

יחלקו לכם אחר כך בחוץ.

אנחנו גם רוצים לברך פה את פנינה בת פורטונה לרפואה שלמה בכלל חולה עמו ישראל מהרה,

ואת שמואל בן פורטונה להצלחה בהמשך ורפואה שלמה בעזרת השם.

מודיעים המארגנים,

שבגלל שהיום היה לחץ גדול בחוץ ורבים לא נכנסו,

הם מתחייבים בלי נדר לעשות את הערב הבא בקרוב

בהיכל הספורט ברחוב דוד רזיאל.

זה אלפיים מקומות.

יש לי פה שאלה מהאינטרנט, מריו דה ג'נרו.

השאלה היא, למה יש לאחד יותר מדי ולשני כלום?

ובכן,

הכול הולך לפי חשבון של זכויות ועבירות,

בין עכשיו ובין בגלגול קודם,

ולפי הניסיון שנבחר לכל אדם ואדם, מה הוא צריך לעשות ובמה ייבחן.

אבל כל מצב הוא אינו סופי, וניתן לשנות על ידי תפילות,

על ידי ברכות,

על ידי עבודת השם.

זה דבר אחד.

בלי להתאבח, תזכה להצלחה. היא שומעת את זה עכשיו בריו דה ג'נרו.

עוד דבר נוסף שאני הייתי רוצה להמליץ,

אני מבין שיש התעוררות של תשובה היום בכל רחבי הארץ. ברוך השם, האולמות מלאים, אנשים באים, זורמים,

רוצים לשמוע, לברר, לדעת,

אבל

אין מספיק חומר בחוץ.

אנחנו השתדלנו בחמש השנים האחרונות,

11 מיליון קלטות כבר חילקנו, ברוך השם, חינם,

וזה עושה פירות בכל מקום.

יש היום 480 מושבים שאנחנו מחלקים להם כל חודש קלטות, טיפ ווידאו חינם,

גם בצמתים, גם לנוער, גם בהרצאה הזאת לפני כן חילקו בכמה מקומות,

בכל מקום שאנחנו הולכים ומשתדלים לחלק. אבל יש לנו היום

עצה טובה מאוד שמשפיעה בצורה מוחלטת.

יש מיני-סמינר,

במקום סמינר של אלפי שקלים וכמה ימים,

עשר קלטות וידאו,

שיש בהן 23 שעות

של שאלות, תשובות, הוכחות,

הסברים, סרטים, כמו אלה שראיתם, ואחרים,

שכל מי שמקבל דבר כזה ורואה את זה מתחילה ועד סוף,

אין דבר כזה שזה לא משפיע עליו.

זאת אומרת, אנשים מתקרבים להכרת היהדות

על-ידי המיני-סמינר הזה בצורה יוצאת מגדר הרגיל.

ואנחנו מוצאים את זה במחיר

סמלי של 100 שקלים ל-10 קלטות וידאו,

שאורך כל קלטת ממוצע 2-3 שעות.

אז זה מחיר של חומר גלם,

ואפשר לעשות את זה מהפכה.

אם הציבור היקר שיושב כאן יהיה מוכן

כל אחת לאמץ לעצמו להציל עשר משפחות יהודיות, שיקבלו כל אחת

מיני-סמינר כזה,

אפשר לעשות מהפכה פה בתוך העיר,

ואפשר להיות מגומלי החסדים שבדור

ולזכות לישועות גדולות, כי מי שמקרב יהודים בתשובה לאביהם שבשמים זה שכר גדול.

אז מי שירצה למלא הוראת קבע ב-50 שקל לחודש, 100 שקל לחודש,

1,000 שקל בסך הכול עשר משפחות יהודיות,

יוכל למלא את זה כאן, בקדמת הבמה,

ובעזרת השם יתברך יכתוב שם בשם של האימא, יקבל גם ברכה.

אני רוצה להודות לציבור היקר שישב כאן.

אלה שרוצים

ציציות

בכיסויי ראש יגיעו לכאן.

ניתן להם, יברכו שהחיינו,

והשם יגאל אותנו במהרה בימינו, אמן ואמן.

בבקשה, מי שרוצה, שיגאל.

שאלה שלי, במקורות שלנו מוזכר, אם ראשונים כבני אדם, אנחנו כחמורים, אם ראשונים כמלאבים, אנחנו רק באדם.

זאת אומרת,

הפער והמרחק של בין דור לדור הוא כזה,

אבל זה לא אומר שדור שאפילו שהוא פחות,

לא יכול להיגאל, אלא אגרבא, בתוך החשיכה האורה ניכרת יותר.

מה שאנחנו עושים היום בתוך החשיכה, בתוך עומק הקליפות, בתוך הגלות הארוכה הזאת, עם כל הייסורים שאנחנו עוברים,

מחוסר נחת ושעבוד מלכויות,

ושעבוד מלכויות, מה ראה לך לדור שעוד תשובה?

אבל בכל מקרה,

החשיבות של כל פעולה שלנו היא גדולה לאין ערוך.

ולכן אתה צריך להיות שמח שאנחנו, שבדור הזה, במעשים קטנים שלנו,

מסוגלים לעשות מה שלא עשו במשך כל הדורות.

והרי לפניך דור של תשובה,

ואין ישראל נגאלים אלא בתשובה.

ואתה רואה שהדור הזה זכה,

אבל כיוון שהנשמות הן נשמות מגולגלות,

ואנחנו לא יודעים ערך כל נשמה ונשמה שנמצאת בכל אדם ואדם, ומי יודע מאיזה דורות אנחנו.

לכן אתה צריך לקחת בחשבון שכל אחד, אם היה מעריך את עצמו,

שאין לו גבולות,

ואין גבול ליכולת,

אפשר שהיה מגלה בעצמו דברים עצומים וגדולים.

רק אנחנו, לצערנו הרב, כנראה מזלזלים בעצמנו וחושבים מי אני, מה חיי,

וככה אנחנו נראים.

אבל אתה רואה שאנשים בודדים,

מסוגלים לעשות מהפכות גדולות.

בכל התחומים, אחד בעסקים, אחד בחזרה בתשובה, אחד בכאן, אחד בכאן.

ביהודי יש פוטנציאל עצום,

ובפרט כשהוא מחובר לקדוש ברוך הוא, אז אין לו גבולות בכלל.

ואם נתחבר,

כוח החבורה גדול פי כמה וכמה באופן יחסי מכוח היחיד.

מה שאנחנו צריכים זה אחדות עם כוונה אחת, לקרב את אחינו בני ישראל.

והקדוש ברוך הוא יערי רוח ממרום שאכן יקוים בנו במהרה, וזרקתי עליכם מים טהרים וטהרתם.

בהפצת 100 קלטות כאלה ניתן לפעול הרבה למען כלל ישראל.

טרום 100 שקלים עבור 100 קלטות הוזכה בכל תוצאותיהן.

03-677779 תודה.

היה מנוי בשופר.

רצונך בקלטות טייפ,

וידאו וסידי חדשים באופן קבוע ומיידי ליציאתם.

היה מנוי בשופר במחיר 80 שקלים לחודש.

תקבל טייפ,

וידאו וסידי הביתה חינם כולל משלוח תוך 48 שעות מרגע יציאתם לאור.

במחיר 80 שקלים לחודש.

תהיה מנוי בשופר.

היה מעודכן.

כאן, כאן, כאן, כאן. תהיה מנוי בשופר. לפרטים נוספים.

טלפון 03-677779 יהיה מנוי בשופר.

אם רצונכם לשמוע עוד על יהדות,

או אם יש לכם שאלות בנושאים הקשורים ליהדות,

צלצלו אלינו ל-03-677779

03-677779 או אם ברצונכם להיכנס לאתר האינטרנט של ארגון שופר,

www.sofair.net

תודה.