הכלל: בלי לימוד מוסר בכל יום, עוברים עברות!
בלי מוסר אתה שרוי בלא לב, ובלי לב אין זה חי אלא דמיון. אתה מדמה שאתה יודע ומבין והכל, אבל מה עם מעשים? ממשיכים לחיות בסתירה.
נמצאנו למדים כדי להכיר את הבל הבלים בהרגש של הלב, אין עצה ואין תבונה אחרת, אלא ללמוד מוסר. חכמים זכרונם לברכה קוראים לזה "תחילתו דברי תורה". ספר קהלת תחילתו דברי תורה. מה זה דברי תורה? "הבל הבלים אמר קהלת, הבל הבלים, הכל הבל", זה דברי תורה.
אם כן, למדנו בפשיטות שלימוד המוסר זה דברי תורה. וזהו שכתוב "היו הדברים האלה על לבבך". וכאמור למעלה. לא כמו אנשים שהם מתמידים בלימוד התורה, בגמרא וכו', אבל שמגיע זמן המוסר, יוצאים לחוץ. כלל זה נקוט בידך, כי בלי מוסר עוברים עבירות. אין מה שיחזיק את האדם שלא יעבור עבירות. רק המוסר יכול לעורר אותו, ליום אחד. שעה אחת ליום אחד. מחר עוד שעה, ועוד שעה. וכל המרבה לפי עניינו הרי זה משובח.