עשרת הרוגי מלכות - רבי חנניה בן תורדיון
- - - לא מוגה! - - -
אחריו הוציאו את רבי חנניה בן טורדיון
אמרו עליו רבי חנניה בן טורדיון שהיה נעים בפני הקדוש ברוך הוא באדם
ומעולם לא עלתה קילילת חברו על שפתו
וכשציווה הקיסר ברומי
שלא ללמוד תורה
מה עשה רבי חנניה בן טורדיון
עמד והקהיל קהילות ברבים
וישב לו בשוקיה של רומי
והיה לומד ועוסק ודורש בתורה
וציווה הקיסר
לכרחו בספר תורה ולשורפו
נטלו הקוסטינר
זהו התליין
וכרחו בספר תורה והצית את האור
ונטל ספוגין של צמר
הושרען במים
ונתן על ליבו
כדי שלא תצא נשמתו במהרה
והייתה בתו עומדת ואומרת
אוי לי אבא שראיתך בכך
והוא ישיב ואמר לה
טוב לי בתי שראיתיני בכך
ותלמידיו היו עומדים עליו ואומרים
רבנו, מה אתה רואה?
אמר להם, אני רואה גווילין נשרפין
ואותיות פורחין
והתחיל לבכות
אמרו לו תלמידיו, מפני מה אתה בוכה?
אמר להם
אם אני לבדי נשרף
לא היה דבר קשה לי
ועכשיו אני נשרף וספר תורה עם מי?
אמר לו הקוסטינר
ריבי
אם אני מסלק את הספוגין של צמר מעל ליבך כדי שתצא נשמתך מהרה
אתה מביאני לחיי עולם הבא?
אמר לו הן
אמר לו היא שבעה לי
וישבע לו
מיד כשנשבע לו הרבה הקוסטינר את השלהבת
ונטה לה ספוגין ויצאה נשמתו
ואף הקוסטינר השליך עצמו באש ונשרף
יצאה בת קול ואמרה
ריבי חנניה בן טורדיון והקוסטינר
מזומנים לחיי העולם הבא
על זה בחר רבי
ואמר
יש קונה עולמו בשעה אחת
כגון זה הקוסטינר
ויש אדם
שעובד את השם כל ימי חייו ומפסיד את שכרו בשעה אחת
כגון
יוחנן כהן גדול ששימש שמונים שנה בכונה גדולה
ולבסוף נעשה צדוקי
ובמדרש אחר נאמר
אמרו עליו הרבי חנניה בן טורדיון
שהיה יושב עוסק בתורה בספר תורה
מונחת לו בן חיקו ומקהיל קהילות ברבים
ובשעה שגזרה המלכות הרשעה של לא לעסוק בתורה
מצאו עם ספר תורה בזרועו
וכרכו בספר תורה והקיפו בחבילי זמורות
והציתו בהן את האור ושרפו והביאו ספוגין של צמר
ושורין אותן במים וניחום על ליבו
כדי שלא תצא נשמתו מהרה
אמרה לו בתו אבא אוי לי שכך אראכה
אמר לה אלמלא אני לבדי נשרפתי היה קשה הדבר עכשיו
היה קשה
אלמלא אני לבדי נשרפתי
היה קשה הדבר
עכשיו שאני נשרף
מספר תורה עם מי?
מי שיבקש עלבונה של תורה הוא יבקש עלבוני
באו תלמידיו ואמרו לו מסור עצמך לשמיים
אמר
יכול אני שתצא נפשי שלא בעונתה?
מיד נשא עיניו לשמיים
אמרו לו תלמידיו
רבנו מה אתה רואה?
אמר להם רואה אני את הגוויל שהוא נשרף
באותיות פורחות באוויר
אמרו לו ואף אתה פתח פיך ותיכנס האש ותיפטר מהרה
אמר להם מוטב שייטלנה מי שנתנה ואל יחבל הוא בעצמו
אמר לו הקוסטינר אם אני מרבה השלהבת ונותן ספוגין של צמר מעל לבך תביאני לחיי העולם הבא
אמר לו הן
מיד ריבה השלהבת ונטל ספוגין מעל לבו ויצתה נשמתו מהרה
ואף הקוסטינר השליך עצמו לתוך האור ונשרף עמו
יצאה בת קול ואמרה אשריך רבי חנינה בן טורדיון וקוסטינר שלך שאתם מזומנים לחיי העולם הבא
בכה רבי ואמר יש קונה עולמו בשעה אחת
ויש קונה עולמו בכמה שנים
ואותו יום
מת הקיסר
ואמרו עליו רבי חנינה בן טורדיון
שהיה יושב על כיסאו שישה חודשים
והיו רואים אותו ושמחים
כסבורין שהוא המלך
והמלך נידון תחתיו באש
שישה חודשים
כסבורין שהיה רבי חנינה בן טורדיון
וכשבא הדבר לפני החכמים
אמרו צדיק מצרה נחלץ
ויבור השעה תחתיו
אתם שומעים מה היה פה?
אני חוזר עוד פעם
באותו יום שנגזרה גזירה עליו
מה היה?
מת הקיסר
אמרו עליו רבי חנינה בן טורדיון שהקיסר החליף אותו הוא נשרף והוא ישב על כיסאו
שהיה יושב רבי חנינה בן טורדיון
על כיסאו של הקיסר שישה חודשים
וכולם רואים אותו ושמחים סבורים שהוא המלך
ואילו המלך נידון תחתיו באש שישה חודשים
והיו סבורים שהוא רבי חנינה בן טורדיון
וכשבא הדבר לידיעתם של חכמים אמרו
צדיק מצרה נחלץ
ויעבור רשע תחתיו