קלטת מס' 211 - פופאי בטלויזיה - חלק ב

- - - לא מוגה! - - - 

פופאי בטלוויזיה חלק ב', קלטת מספר 211.

חזק וברוך.

רגע, אני רוצה לשאול משהו בקשר לזה.

במלחמה הזאת, כמו שהוא דיבר, איזה אנשים נפלו במלחמה?

איזה מלחמה? רבותיים שלא התגייסו לצבא. מי הגן על הבן אדם הזה שהוא דיבר אויתי?

אני לא מדבר.

מה אתה צועק?

תן לי לדבר, אני לא צעקתי עליך. זה באמת לא פשוט שאתם צועקים שם, אנשים שרוצים לדבר.

דבר, דבר.

עכשיו, כל הדתיים שלא מתגייסים מהצבא. יש כאלה שכן, נדבר על אלה שלא.

מה עם החילונים שנופלים, שמגינים עליהם

כמו במלחמה הזאת שבן-אדם ניצל בה?

למה, אני לא מבין את זה, למה דתיים לא מתגייסים?

זהו, גמרת?

לא, אני רוצה שתענה לי על זה. אני אענה לך.

קודם כול, אתה צריך להבין מבחינה מספרית,

פי-עשרה חילונים משתמטים מצה״ל

מאשר חרדים,

זה לדברי צה״ל.

זה אחד.

אלה שאתה קורא להם משתמטים מצה״ל, זה על-פי חוק שאתה יודע שכבר במשך שנים אפילו ברק אמר בהתחלה לא לגייס, אחר כך כן לגייס,

אחר כך לא לגייס,

אחר כך כן לגייס,

תלוי לפי המפלגות.

זאת אומרת, ביטחון לא הבעיה,

אלא פוליטיקה.

זאת אומרת,

גיוס בחורי הישיבות זה נושא חברתי, כמו שקבעה ועדת טל.

דבר נוסף, אתה צריך להבין,

מה שהחרדים בלימוד התורה ושמירת מצוותיה, בפרט בני התורה שיושבים ושוקדים בתורה, מגינים עלינו הרבה יותר מאשר אלה שנמצאים בקו,

ואני אסביר לך מדוע.

לוחמים יש בכל המדינות, אפילו באפריקה,

אבל שמירה על העם הזה במשך 3,300 שנה לא שמרו מעולם המעטים

כנגד הרבים. הרי זה לא טבעי שהעם הכי קטן בעולם, כמה אנחנו? 15, 18 מיליון?

פיציש בפיצי.

איך יכול להיות שבמשך כל אלפי השנים העם הזה, בלי צבא, הסתובב בעולם ונשאר? מי שמר עליו? ודאי שלא הצבא, כי לא היה צבא כזה.

מי כן? הקדוש-ברוך-הוא. בזכות מה? השם אומר.

אני שומר עליכם, אתה רוצה תשובה ממני, לא? כן, אבל אני רוצה, אבל אתה רוצה ממני. יש על מה שאמרת עכשיו, אחרי זה אני אשכח. כל זה אתה לא תשכח, אני אזכיר לך.

עכשיו,

מי ששמר עלינו זה הקדוש-ברוך-הוא,

לאור מה שהוא אמר, אם חוקותי תלכו, ושכבתם באין מחרית. זה הוא הבטיח, זה הוא קיים.

זה דבר נוסף.

אתמול התברר שהפציפיסט מספר 40 מהשמאלנים דווקא לא מתגייס, והאכילו אותו בכוח אתמול, אחרי שלושה ימים של שביתת רעב,

כי הוא לא רוצה לגעת בנשק.

הוא החליט שהוא פציפיסט.

אוקיי, אתה פציפיסט.

נו, ואם נשחרר אותך עכשיו מהכלא, לאן תלך?

לשפת הים? לפאבים? לרקוד? מה הוא מועיל לעם ישראל בזה שהוא רוקד והכול?

לפחות אדם שיושב ועוסק בתורה ומשמר

את השורשים היהודים של העם הזה,

כי אם לא יהיו אנשים כאלה,

לך בעוד שלושה דורות לא יהיה עם בכלל.

זאת אומרת,

את העם הזה, מי ששומר והשדרה של העם הזה זה האנשים שיושבים ושוקדים בתורה.

בלי האנשים האלה אין עם יהודי בכלל.

אי-אפשר לזהות אותו בכל העולם.

עכשיו, אתה אומר שבעצם מי שמחזק אותנו, אותי ואת חברים שלי, שאנחנו אינטרסטות ועד זה אתם, שיושבים ושומטים בתורה. לא מחזקים אותך,

שומרים עליך. שומרים עליך. אז בוא, אנחנו, אני, וכולנו פה, לא נתגייס, כולנו נשב וכולנו נלמד תורה. מה יקרה כששימו להם את החכמים? אני אגיד לך מה יקרה.

אני אגיד לך מה יקרה.

אם אתה והחברים שם, שמעתי, שמעתי, שמעתי, שמעתי, שמעתי, אנחנו לא נצטרך צבא בהחלט.

כן. ככה, ואופה,

כל הערבים יברכו בכוח התורה. טוב, שמע, שמע.

תשמע, בוא אני אסביר לך.

בוא אני אסביר לך דבר אחד פשוט.

אתה צריך להבין דבר אחד.

אם אנחנו נחזור בתשובה, כן.

הקדוש-ברוך-הוא כבר אמר, ואמרתי את הפסוקים קודם, לו עמי שומע לי ישראל בזרחי יהלכו,

אני אטפל באויבים שלכם. כמעט אויביהם אכניע. אין לו בעיה לקדוש-ברוך-הוא, אה, זה יפה מאוד שזה כתוב, אבל בטח, לא, לא, סליחה, סליחה, סליחה, עוד פעם.

זה לא תודה רבה שזה כתוב, אמרתי יפה מאוד. זה 3,300 שנה מתקיים.

עוד לא למדת.

כשעם ישראל הלכו בדרכי התורה,

ותשקוט הארץ 40 שנה, תקרא ספר שופטים,

זו היסטוריה שלך.

ושעה שעם ישראל לא הלכו בדרכי התורה, שלח להם את מואב, שלח להם את ארם, שלח להם את אשור, להכות בהם,

חזרו בתשובה, ותשקוט הארץ 40 שנה.

תשמע, רגע, רגע. זה שמי שמתים בצהל לא ממש מעניין אותם שאתה

ישבת וקראת את התורה בזמן שהם לקחו את הנשק והגיעו עליך ועל הנשק שלך. שמעתי. בוא אני אסביר לך.

בשעה שהאמריקנים יוצאים להילחם באפגניסטן,

יושבים יהודים בברוקלין ולומדים תורה,

ושום אמריקני גוי וערל לא אומר להם,

בשעה שאתם יושבים פה בכולל ולומדים,

אנחנו נהרגים באפגניסטן מול בלאדן.

רק בארץ ובמדינה שמאלנית,

יהודית, אתה יכול לשמוע את זה.

מה הקשר? אין שום פונקציות טובה. עכשיו, שתבין, אותך חינכו עקום,

שכוח מנצח, אותי חינכו הפוך.

הקול קול יעקב,

בידיים ידי עשיו.

לנו יש הקול, להם יש את הידיים.

אנחנו ניצחנו מעולם בכול.

כשהתפללנו להבין, וזה אתה עוד מעט תעשה, עס בן ענק,

כשיתחילו התהילים לרדת פה,

אתה לא תשאיר שירים של צהל, אתה תחפש מזמור תהילים להגיד. לא, אני לא חופש שום מזמור תהילים. אתה לא תחפש, אה?

אתה לא תחפש, אה?

מה תעשה? תיקח מסכה. קודם אני אמון, אחרת אני אאחד, אה, ואחרי זה תחפש תהילים.

אחרי זה יגידו עליך תהילים.

אבל אתה צריך להאמין.

זה אתה צריך להבין, אתה צריך להאמין לי לברקות מה שאתה אומר.

אני אסביר. אחרי זה, אנשים כמונו שעומדים ומגינים עלינו, אל תגיד כמונו. קודם, קודם כול, שתבין, אני,

אני סליחה, אני מוותר, הלו,

אני מוותר על ההגנה שלך? כן. אני אומר לך שמבחינתי אתה פטור מלהגן עלי?

מי ידע שתגיד לי את זה? אני.

לא, אני אגיד לך.

עכשיו,

אז צא מהארץ אם אתה לא רוצה, אני אצא, תצא אתה, יש לך טאבו פה. אם אנחנו נצא מהארץ, מי יגן עליך עכשיו הפלסטינים? אני.

אתה תגן עלי? למה אתה תועג לי?

אז אם כולנו לא נתגייס, הכול יהיה פה בסדר?

אתה לא מעניין אותי מתוק. אתה יכול להתגייס, לא להתגייס. אני שואל אותך אבל שאלה, למה אתה אומר לך? אני פה לבד,

לא פוחד.

אתה עם צבא פוחד.

אני סומך על הקדוש-ברוך-הוא, אתה לא.

עכשיו אתה צריך להבין דבר אחד.

לי יש קושאן וטאבו שהארץ הזאת שלי, לך אין.

אתה, כשיבוא אליך פלסטיני ויגיד לך כובש,

הוא צודק, כי אתה כובש.

אין לך טאבו פה, בלי תורה אין לך כלום.

אתה באמת כובש, אתה אימפריאליסט.

אבל אני בא אליו עם אותו תנ״ך שהוא מאמין, ואומר לו, בוא נפתח ונראה למי שייך את הארץ.

אתה מבין מה ההבדל.

אז אתה שומר על עצמך ולא עליי.

מצידי אתה יכול לא לשמור?

אוקיי. יהיה פציפיסט. שאלה אחרת, שאלה אחרת. אפשר? כן, שאלה אחרת, בבקשה. עכשיו, פה זה נושא נכון לגמרי.

אתה, אני שואל אותך, אני אשאל אותך, לפי דעתך, המצב אידיאלי זה אם יהיה בעולם אך ורק טוב, ככה אלוהים רוצה שיהיה?

שכולם יחיו בשלום ויהיה רק טוב?

זה מה שיהיה בסוף, אחרי כל מה שאמרתי,

בהתחלה. זה המצב שצריכים לשאוף להגיע אליו.

וזה תלוי ב... ככה אלוהים רוצה לראות את העולם. לא, ככה הוא רוצה שאנחנו נבחר, ולצערנו אנחנו לא בוחרים.

מה הכוונה?

אנחנו לא בוחרים. עקפתי את השאלה שלך.

אז בוא נראה, אם הוא נתן לנו את הזכות לבחור, כן?

מי אתה שתגיד לי שאני חייב לבחור עוד דרך התורה? מה פתאום?

מה פתאום? אני אמרתי לך שאתה חייב לבחור?

מצידי תשרת, מצידי לא תשרת,

מצידי תשאר, מצידי תלך, מצידי תשמור, מצידי לא תשמור.

מה אכפת לי? זה לא קשור לשאלה הקודמת. בוא תקשיב לי עד הסוף.

כן.

אלוהים נתן לי את הבחירה הזאת.

אמרת שאין כזה.

אמרת שאין כזה. אמרתי שום דבר.

יש? זה היה בן-אדם אחר. לא, לא אמרת, אתה מוקלט.

אתה אמרת שבשבילי אין אלוקים, אמרת קודם.

לא שיגן עלי.

אה, לא שיגן? אה, רק זה הוא לא יכול.

אתה רוצה להקשיב לי עד הסוף?

הוא ברא שמיים וארץ, הוא לא יכול להגן עליך. אתה כן. בוא תקשיב לי. בבקשה.

אתה אומר, וגם אני חושב ככה, שאלוהים נתן לי את הבחירה החופשית לבחור בין הטוב לרע, נכון? נכון, אמרתי את זה קודם. ברע אתה רק כמו את הטוב.

בדיוק.

אז עכשיו, למה שהוא יעניש אותי אם אני אבחר ברע? הוא לא מעניש אותך, אתה את עצמך.

אני אקבל רק בגלל שאני אבחר ברע?

בוודאי, כמו שאמרתי לך, אתה זוכר עם הדבש והלימון והאנטרקס?

תבחר מה שאתה רוצה. אבל למה, לפי דעתך, זה פסול לקחת את הבחירה החופשית שלי? אני אמרתי פסול? על הכיפאק, מי שרוצה להתאבד,

חשבון שלו.

טוב, תודה. תהיה בריא, בבא.

או, הנה עוד אחד מהחבורה.

זה כבר גבוה, 1.85 מטר.

עכשיו, יש לי שאלה ככה. אתה אמרת מקודם ששני-שלישים מעולם מחרב. זאת אומרת שישארו 2 מיליארד אנשים. נכון, זכריה הנביא אמר את זה, כן. עכשיו, מתוך ה-2 מיליארד כולם יהודים, אז יש גם גויים וחוטאים. נכון. אז יש לי סיכוי לשרד לכם. לא, אתה יהודי.

אה, אם אני יהודי ואני לא צדיק, אז אני יהודי לא צדיק, אני אמוץ בדור. אז לא, אתה עם בעיה כרגע.

אני עם בעיה. אבל אני אגיד לך למה צריך 2 מיליארד גויים.

כתוב שכל יהודי שהולך עם ציצית,

מאיפה יהיה לו אם לא יישארו 2 מיליארד?

יפה.

אבל לפי מה שאמרת לי קודם, יש לי סיכוי אז להסתכל.

בטח, אם היום תשים ציצית, אתה מסודר.

ולא רק זה, מחר אתה תהיה באינטרנט

ב-www.shofar.net ויראו אותך מחייך עכשיו.

תבין?

אני אסביר לך.

מה השם שלך?

יאיר.

איך יאיר?

בוא תקשיב טוב.

להפסיד מזה ששומרים תורה ומצוות, לא מפסידים.

תלוי, אני מתייחס, כאילו, אתה אומר שאתה לא מפסיד, אבל אם אני אתחיל עכשיו ככה, אוותר על בנות,

אוותר על לצאת ביום סיסוי, בשבילי זה הפסד.

קודם כל, אתה צריך להבין דבר אחד.

אם אתה כל כך חשוב, הם לא ייבטרו עליך. אני מדבר, רק רגע, רק רגע, תקשיב.

אתה צריך להבין דבר אחד.

יש הרבה דברים שאדם כאזרח גם כן צריך לוותר עליהם.

מה לעשות?

החוקים מחייבים.

השאלה, מה השכר ומה העונש?

מה מקבלים ומה לא? מה מפסידים ומה מרוויחים?

כשאנחנו מדברים על חיים שהם עכשוויים, בזמנים וחולפים, ולאחריהם נצח,

הכול מתגמד

ל-0.000000 כלום.

למה?

משום שהחיים תכף ומייד נגמרים.

עוד לא התחלת, אתה כבר בסיום.

כבר מחזיר פקלאות.

לכן, אתה צריך להבין,

חכם,

עיניו בראשו של עניין לראות מה יהיה באחריתו,

ומסתכל מה האפשרויות.

העם הזה קיים 3,300 שנה נגד הטבע. זה העם הכי חכם והכי נבון,

ובפרט משפטי התורה הצדיקים

שנמצאים בתורה הזאת, שנתנה לכל הציוויליזציה כולה. זה אחד.

2. אתה שייך לעם שהיו בו נביאים חכמים,

גאונים, שלא היה בשום עם אומה ולשון, במסות כאלה,

כשאנחנו העם הקטן הקטן בעולם.

בזה אני מסכים. אבל אתה צריך להבין דבר אחד.

אם תעשה חשבון מה הסיכוי שלך

לעומת ההפסד,

תראה שאתה מוכרח על-פי שכל להיות שומר תורה ומצוות.

ובוא אני אתן לך דוגמה.

אם אתה לא מאמין שיש עולם הבא ושכר ועונש וגן-עדן וגיהינום, נגיד שאתה לא מאמין,

ואני כן מאמין,

אני מאמין במאה אחוז שיש ואתה מאמין במאה אחוז שאין,

זו זכותך וזו זכותי,

אי-אפשר ששנינו נהיה צודקים,

נכון?

האמת היא רק אחת, או שאתה צודק שכשמתים הופכים להיות חול, עפר, לא מרגישים ולא יודעים, הולכים לאבדון,

או שאני צודק וכשאני אמות אז אני אלך לגן-עדן,

ואם אני לא אהיה בסדר,

אז אני אלך לגיהינום.

אין מצב ששנינו טועים. למה? יש דברים אחרים חוץ מבאס. תגיד, מה? מה? גלגול נשמות שיש שם הנפש... יש העלמים ש... לא, אז יש המשך קודם.

רגע, אז יש המשך.

בסדר, אז יש המשך. קודם כול, אז יש המשך. השאלה היא, טוב, השאלה אם ההמשך הוא חשוב לגן-עדן או לגיהינום. אז אני אסביר לך.

אני אסביר.

עכשיו, קודם כול, תלוי. אני פה לא מאמין בזה. אבל למשל, יש תיאוריה של גלגול נשמות, שהיא לא כולל, אוקיי, אוקיי. הבנו, אנחנו יודעים.

זה לא נכון.

מי שיודע שיש גלגול נשמות יודע שיש גן-עזם ויש גיהנום, וגלגול נשמות זה אחת מהאופציות לתיקון.

והמטרה היא לתיקון, אבל לא חשוב.

כרגע אתה צריך להבין, יש שתי האפשרויות האלה, או שיש המשך או שאין המשך.

עכשיו,

אם אתה צודק,

ב-100% שלך אתה רק 50% ביחס לאמת, כי האמת היא 100% ואתה טוען

100% ואני טוען 100%, אבל הסיכוי שלנו הוא רק 50% 50%. אז אם אתה צודק ב-50% שלך, כשאתה תמות, מה יקרה? תהיה חול, עפר, לא תרגיש, לא כלום. נכון? אבדון.

אם אתה צודק, גם כשאני אמות יקרה לי מקרה שלך.

גם אני לא מרגיש.

אז בדקנו את ה-50% שלך,

סיכוי, לפי אמונתך כרגע.

ואם אתה צודק, שנינו הלכנו פרש.

נהנינו או לא נהנינו, זה לא משנה.

לאחר מכן לא נרגיש ולא ניזכר גם.

אבל יש גם 50% שלי.

אם אני צודק ב-50% שלי,

כיוון שאני עובד כל הזמן להשיג את העולם הבא, אני אלך לגן-עדן.

ואם אני צודק, אז אתה הולך לגיהינום.

אז עכשיו נעשה מה הסיכויים שלך ומה שלי.

אם אתה צודק, אתה הולך לאבדון.

אם אני צודק, אתה הולך לגיהינום.

בכל מקרה, הלך עליך.

אני היחידי שיש לו 50% סיכוי לגן-עדן.

אתה לא יודע. מה כדאי?

זו כבר שאלה של בחירה. בטח, בחירה. אז אני שואל אותך,

יש אפשרות למות ויש אפשרות לחיות. מה אתה מעדיף?

זה כל הקטע שאני לא יודע באמת אם יש עולם הבא.

אבל זה מה שבדקנו כרגע בסיכוי. בסיכוי. אבל כל סיכוי, בסיכוי. בסיכוי. אז אני לא רוצה לקחת סיכוי. אתה לא רוצה לקחת סיכוי. סיכוי. לא, אני לא רוצה לקחת את הסיכוי שאין.

אבל יש סיכוי. אבל יש סיכוי.

בסדר, אני יודע שיש סיכוי. אבל כמה סיכוי?

אבל כמה סיכוי? אבל כמה סיכוי 100% סיכוי.

ואצלי 50% סיכוי.

בסדר. רגע.

אבל כל הקטע הוא שזה הבחירה שלי, כאילו שהסיכוי שלך,

אה, אני מבין אותך. אתה אומר שכאילו, אם בדרך שלך,

אז כאילו סיכוי שאו שלא יהיה כלום בסוף,

או שאם אני הולך בדרך שלך, סיכוי שאני אהנה אחרי זה. מה זה, ודאי, ודאי. זה אחד מתוך שתיים. נכון, עכשיו. יש סיכוי יותר מזה?

אין לי סיכוי. אין. אבל כל הקטע הוא שאני אומר ש...

ואם זה לא יהיה ככה, אז אני סתם נדפק בסוף. גם אני.

גם אני. מה הפסדנו? רגע, מה הפסדנו?

הפסד החיים של הנוער. מה הפסדת? אתה שוכב ברצפה, אתה שוכב ברצפה, אתה דופק לי בקבר ואומר, יואו, הפסדנו.

לא הפסדתי. אתה לא מרגיז, אתה לא יודע, אתה לא חי, אתה לא כלום.

מה הפסדנו?

הפסדת כל החיים שלו שנפנסת. בוא נגיד שזה היה קודם בן אדם,

ועכשיו הוא ממחטה.

מה זה אכפת לו?

זה לא אכפת לו. לא אכפת לך מה אתה תהיה.

הממחטה אומרת, יואו, הפסדתי, הפסדתי. מה הפסדתי?

אני לא אעשה את זה כלום, אבל במהלך חיניך אתה יכול להתחרק. מה, אתה לא שומע? עוד פעם. תקשיב טוב. תקשיב טוב. תקשיב טוב. תקשיב טוב.

אתה שותה עכשיו כוס, אומרים לך שיש פה רעל.

מי אמר?

אני אומר לך.

מי אמר? אני חייב להאמין לך? לא חייב להאמין לך. לא.

אמר לך 50% סיכוי.

אתה אומר, לא אכפת לי טעים. שותה.

שותה.

עכשיו מה?

אחרי שגמרת לשתות,

הפקפוק מתחיל לעבוד, אם צדקתי כבר לא יהיה לך אפילו משקה מר לשתות.

אתה גמור.

אבל אם היית מתאפק מלשתות כוס אחת,

יכולת לשתות אחר כך קולה ואורנג' ופפסי. נכון. נכון. אז אני שואל אותך, לא כדאי 70 שנה,

שזה קצת שבקצת,

לעומת נצח, שמיליארד שנה זה אפילו לא שנייה,

לא כדאי להשקיע קצת שבקצת? ואשאל אותך שאלה.

אם אתה היית בבית-חולים, עכשיו, חס ושלום, עם חשש לאנטרקס,

ואני מגיע ואני רואה אותך ואומר, היי, אתה מהרצאה בחדרה, נכון? מה שלומך? אתה אומר, תשמע, מעטפה, זה פה, נשמתי, אני הריאות, וואי, וואי, וואי.

אז אני אומר, מה הסיכויים אומרים הרופאים? אומרים, שמע, דרך הריאות זה הכי קשה,

שבועיים נותנים, שבועיים ואחרי, ומה?

100% הולך.

אז אני אומר, אוי, חבל, לא הספקת כלום, אוי אוי אוי.

הספקתי מה שהספקתי. מה שהספקתי, אוי.

ואז מה אני אומר לך? רגע, אבל יש עוד סיכוי. אתה זוכר מה דיברנו בהרצאה?

בוא תשמע לי מתוק.

אם תחליט שאתה חוזר בתשובה, שם ציצית, כיפה, שומר שבת, עושה כמה מצוות,

יש סיכוי 10% שתחיה. לא 100%, אני לא דוקטור,

לא יכול להגיד,

אתה תחיה.

אתה תנצל את זה או לא?

לא יודע, לא נראה לי. למה? מה יש לך להפסיד?

כי כל הקטע שאני לא יודע אם, למרות כל הזמן... אבל הרופאים אמרו 100% שאתה הולך.

אבל אני באמת, אני שש בשבועיים האלה, ואני רוצה לנצל. איפה תסע? אתה בית עולים? איפה תסע? אבל אתה אומר, אם אני יכול לדבר, אז זה לא כאילו, אני לא יודע מה קורה בשבוע.

אני שואל אותך שאלות. זה אומר שאני משותק ולא מסוגל לזוז. לא משותק. אתה זז, אומרים, זה פחות ימים. למה מאמץ גורם להתרבות החיידקים? בסדר, אז אני אנצל את כל הזמן שיש לי בשביל, אבל יש סיכוי 10% שתהיה.

אבל זו השאלה שזה סיכוי 10% ואני לא יודע אם שווה לי. אבל 100% ממול, אפס. רגע, ואם אתה אומר ככה, בשבועיים אני יכול לחזור בית שולון ויש לי את הסיכוי של 10% שאני אמשיך לחיות אחרי זה, אז תן לי, אני רוצה לחטוא את כל החיים שלי, ואז ככה שתתחיל כל המלחמת בוקר ושמור. תגיד, אתה לא שומע מה אני אומר? אני שומע מה אתה אומר. סיכוי? אתה לא לוקח רק סיכון?

לא, אתה יודע מה, אני אומר לך ככה, שאם אתה אומר שיש את הסיכוי של 10% אלה, אז למה שאני לא אמשיך ליהנות? מה שאני יודע שאני מרגיש הכי רע, ביום האחרון אני אקח את הסיכוי הזה. מה, אתה לא שומע מה אני מדבר? אני שומע מה אתה מדבר. אתה תיקח חבל? שמעתי, בסוף אתה תיקח?

יכול להיות, בסוף. שמעתי, בסוף. בסדר, בסוף. אם נדע מתי החיידק מחליט לקחת אותך, אז דקה לפני נגיד לו, חכה רגע, עכשיו אנחנו עושים. נגיד, בסדר, נגיד.

אבל אתה אומר, תנצל את הסיכוי.

אם בחיים זה היה אפשרי, והיינו יודעים מתי נמות,

אז אתה צודק, בעצם היה אפשר לחכות עד הרגע האחרון.

אבל שלמה המלך היה יותר חכם מאתנו, והוא אמר, אל תתהלל ביום מחר, כי לא תדע מה ילד יום.

היום הלכו אנשים לירושלים, שתו קפה עם ערבי במוסך,

הוציא אקדח, טח, טח, טח, התחיל לירות. מה, הוא ידע זה? שתה אתו קפה, הזמין אותו, על הכיפאק.

הוא ידע, אל תתהלל ביום מחר,

כי לא תדע אישה לך היום לעבודה בה, בעלה שספת גרונה.

היא ידעה?

כן, היא ידעה. עזר לה? לא עזר לה.

למה? אם נגזר משמים, אין מה לעשות.

עכשיו אני אשאל אותך שאלה,

יש סיכוי ויש סיכון. סיכון אומר אין סיכוי, וסיכוי אומר יש סיכוי. איך בן-אדם נורמלי

לא לוקח סיכוי מול סיכון? אתה מבין באיזה מצב אתה? אני מבין. למה?

בגלל שאתה מורגל רק לחיי העולם הזה.

זה מה שחינכו אותך.

אתה לא יודע שאפשר ליהנות מלימוד תורה.

אתה לא יודע, אתה לא הרגשת גם.

אתה לא הרגשת מה זה שמחה של מצווה.

אם היית פעם בחתונה של חרדים,

לא דתיים, חרדים,

והיית רואה איך הם רוקדים בלי בנות,

בנות לחוד ובנים לחוד, והיית רואה כמה שעות הם רוקדים,

אחלה רקדן בדיסקוטק לא יחזיק מעמד,

חוץ מאלה שרוקדים בטראנס, תקתק, תקתק, תקתק, תקתק, תקתק, אף אחד לא יכול לעמוד איתם. למה?

הם לא רוקדים בשביל לשמוח, כמו החילונים,

הם מהשמחה רוקדים. אתה מבין מה ההבדל?

בגלל שיש להם שמחה של מצווה, הם רוקדים. אם אין להם שמחה, הם לא רוקדים.

אבל אצל החילונים הולכים לרקוד בשביל לשמוח.

זה ההבדל הקטן.

לימוד תורה, אם היית יודע מה זה טעם של גמרא,

בפירוק של סוגיה,

לא היית עוזב את זה בחיים שלך.

אבל לא טעמת.

אפשר לטעום אם תרצה, זה גם לא על חשבון החיים כל כך. אפשר להשקיע שעה-שעתיים ולטעום.

דבר נוסף, שבת, אם היית יודע מה זה עונג של שבת,

כשאצלנו נכנסת שבת יש נתק במחשבה,

אין לנו דאגות ימי החול, לא עבודה, לא חובות, לא בעיות, לא שום דבר. מתנתק, טג, אוטומט,

מתנתק,

עד מוצאי שבת, מוצאי שבת, טאק, חוזרים בחזרה.

מי שלא חי את זה, לא מבין על מה אני מדבר.

מי שחזר בתשובה, יודע את זה. מגיעה השבת, הופ!

ואתה בעולם אחר.

מנוחה שאתה רוצה, בא.

זה משהו אחר.

שינה בשבת תענוג, אכילה בשבת תענוג. יש תבלין שקוראים לו שבת.

אפילו האוכל, תעשה חמים ביום שלישי ותעשה בשבת, זה עולם אחר.

אותם תבלינים. למה? יש תבלין, קוראים לו שבת.

מי שלא יודע מה זה שבת, לא טעם, לא זכה.

אבל מה הוא חושב?

שאם הוא ראה את הטלוויזיה, וכמה הרגו, וכמה הרסו, וכמה עשו, ועוד פעם, ועוד עיתון, ועוד נפט, ועוד, ועוד,

אותו דבר, כל החיים אותו דבר. זה נדוש, זה כלום.

אבל אם היית מנסה, בודק, היית הולך שישי-שבת רק לישיבה פעם אחת, אומר, הוא הולך לבדוק, לראות מה זה.

אנשים כמוך אני מדבר, לא חרדים.

בחורים צעירים כאלה שהלכו לשבת והחליטו לטעום ונשארו בישיבה, לך תראה איך הם נראים היום, מה הם חושבים,

איך הם הגיעו, ומה היה העבר שלהם.

עולם אחר.

יש כבר מיליון כאלה חוזרים בתשובה.

לא מפגרים כולם.

מיליון, אתה יודע מה זה מיליון?

עכשיו, הבעיה היא,

הבעיה היא, הבעיה היא, הבעיה היא,

זה שאתם לא טעמתם.

טעמו, ראו כי טוב השם.

אם אני נותן לך עכשיו כוס,

כוס,

ואני אומר לך, תשמע, יש סיכוי שהמים יורעלו,

יורעלו על-ידי מחבלים כמו שהיה לא מזמן בתל-אביב.

יש סיכוי, 10% שהמים יורעלו, עוד רגע, עוד רגע,

על-ידי מחבלים.

תיתן לילדים שלך לשתות?

לא תיתן.

אני שואל, אם 10% סיכוי שיש רעל לא תיתן לילדים שלך לשתות,

אז ודאי שאם יש 10% סיכוי שיש גיהנום,

לא תהיה מוכן לקבל.

ואם יש 100% גיהנום,

ודאי שלא תהיה מוכן לקבל.

ועל זה אתה הולך. אם קיים הגיהנום. כן, את זה בדקנו, 50%. רק לי יש סיכוי ולך לא.

זאת אומרת,

אתה ב-50% סיכוי יכול להיכנס לגיהנום. אתה מתאר לך מה זה?

זה לא דקה, לא שתיים, זה לנצח. לא פשוט, בחור. וגם אם תתגלגל ותעשה סלטות עוד פעם,

זה לא אומר שמצבך הבא יהיה יותר טוב.

לכן, אם אתה אדם שחושב לוגית,

שכר

מול הפסד,

אתה צריך להחליט פשוט.

לוגית,

אני הולך לבדוק את הדברים ברצינות,

הולך לטעום, הולך לראות.

רואה גם מה היחס בעולם הזה בין זה לבין זה, ואחר כך יהיה לך יותר קל.

אבל זה הצעד שאתה צריך להתחיל בו. ואם תרצה, אני אעזור לך.

תודה רבה.

בטח, אם הגעת למיקרופון.

עכשיו, בכל הרצינות.

בכל הרצינות. תסביר לי פעם אחת, בצורה הכי פשוטה, מה זה העולם הבא?

או, בבקשה. תסביר לי מה זה.

אני אסביר לך.

עולם הבא

זה העולם החמישי. יש חמישה עולמות. יש עולם הזה, עכשיו, שאתם מכירים, כמו פה בחדרה.

יש עולם שני, זה עולם הנשמות. כשהנשמה יוצאת מן הגוף ועולה למעלה,

הגופה נשארת כאן,

הנשמה עולה למעלה. יש שני מקומות, או גן-עדן או גיהינום.

מקום של קבלת שכר ומקום של עונש. כמובן, יש דרגות שונות שם, לפי כל אחד ומעלתו ודרגתו.

עולם שלישי זה עולם ימות משיח, שיהיה בעולם הזה ועוד מעט,

בשעה שנשמות מסוימות כבר נמצאות שם.

עולם רביעי זה 40 שנה אחרי שהתגלה פה משיח, צדקנו וזה עוד מעט.

אז 40 שנה לאחר מכן תהיה תחיית המתים, ויקומו המתים הצדיקים בלבד מקבריהם, ויהיו יחדיו.

העולם החמישי זה עולם הבא לנצח נצחים.

אני אראה לכם, עוד לא גמרתי.

בסדר, בסדר. איך אתה יודע את זה? איך אני יודע? בסדר.

אתה היית סבבה. כן, באתי משם.

איך הגעתי לפה? תאר לי את זה. מבטן ממך.

מבטן של אמא שלך.

מבטן של אמא זה הגוף.

מבטן של אמא זה הגוף.

עכשיו אני אסביר לך.

ככה, התורה אומרת, וייצר ה' אלוקים את האדם עפר מן האדמה.

זה הגוף, עפר מן האדמה. לא, לא, לא, על העולם הבא. אנחנו לא מדברים על ה... כן, אבל שאלת מאיפה באתי. לא, לא, לא, אני שואל רק שאלה אחת.

מה זה העולם הבא?

הסברתי. מה זה אתה היית שם? ומה אתה מספר שם? שמעתי. גמרת? ממי?

זו אותה שאלה, רק מה עם צעקות חדשות.

עכשיו תקשיב. אתה לועג לי? לא לועג לך. אז אני שואל אותך. אני עונה לך.

אבל אני עונה לך. אבל תקשיב, אני הייתי שם, באתי משם, אמרתי פעמיים.

שאלת תינוק כזה, כבר עליך. לפני שהייתי תינוק באתי משם.

משכנע באמת. נכון.

רגע, איפה אתה הולך? מאוד משכנע.

חכה, אני אסביר לך לאטלה. מה קורה עם הדבר הזה על יא נדן על גיהנום? אני אסביר לך לאטלה. איפה אתה יודע על זה?

אני אגיד לך מאיפה.

יש לי תורה שניתנה בהר-סיני על-ידי הקדוש-ברוך-הוא לעיני מיליונים, כולל גויים. רגע. אני קראתי את כל התורה, ולא ראיתי שם פעם אחת את גן-הדן.

מה אתה מדבר? פרק ראשון, מה קרה לך? גן-הדן עצמו. כן, אז מה?

אבל גן-הדן שסה מדבר עליו, לא ראיתי שם. אוקיי, בסדר. אז אני אגלה לך.

אתה רוצה? לא.

לא?

גן-הדן שסה מדבר עליו, לא ראיתי בכלל. שמעתי, הבנתי. בסדר.

עכשיו גמרת? אתה רוצה לשמוע?

מדי.

עוד פעם.

ויצר השם אלוקים את האדם עפר מן האדמה זה הגוף, ויפח באפיו נשמת חיים זה נשמה.

גוף ונשמה זה אדם.

עכשיו, האדם מורכב משתיים. נשמה שבאה מהעליונים,

שנאמר, ויפח באפיו נשמת חיים.

אומר הזוהר הקדוש, מאן דנפח מדילן נפח.

אם אני נופח עכשיו, הנה.

מאיפה אני נופח?

ממני.

אפילו אופיר אתה נופח.

לא נפח, אוויר.

כן, כן. נביר, הנה.

אוויר, חפציים.

לא תחמוץ את פחמן.

עכשיו,

לא, הוא למד בדיוק מה הקדוש ברוך הוא עשה. פחמן, לא תחמוץ את הפחמן, הוא יודע, ברוך השם.

עכשיו, הקדוש ברוך הוא נפח את הנשמה בתוך הגוף שהוא מעפר, וחיבר אותם ביחד.

אבל לעולם הבא, אנחנו לא מדברים על הנשמה. לעולם הבא.

איך עולים לשם? איך עולים? נו, אני שואל אותך. אז אני עונה?

כן, איך? איך עולים?

איך עולים? איך עולים? אני אגיד לך איך עולים.

עכשיו,

שלושה שותפים באדם,

הקדוש ברוך הוא, האבא והאימא,

כל אחד נותן את חלקו. האבא והאימא נותנים בשר, עצמות וגידים.

הקדוש ברוך הוא נותן נשמה, שותפים.

יום אחד מחליט הקדוש-ברוך-הוא לפרק את השותפות, הוא לוקח את חלקו,

זו הנשמה,

וחלקם של ההורים מוטלת לפניהם, זו הגופה.

השם נתן, השם לקח, יהיה שם השם בורח.

הוא נתן נשמה, לקח נשמה.

ההורים נתנו גופה, קחו את הגופה.

מה הם הביאו בבטן? תינוק. מה זה תינוק?

זה גופה שהוא נפח בתוך הנשמה.

אם הוא מוציא רק את הנשמה, מה יש? גופה.

מי יביא את הגופה? ההורים, קחו אותה.

אבל זה לא זול, זו השאלה.

רגע, חכה. השאלה מה זה? חכה, חכה, חכה, חכה.

עכשיו,

אתה היום מורכב מגוף ונשמה. אתה רואה את הנשמה שלך?

אתה אולי רואה את שלך, אני את שלי עוד לא ראיתי. אוה, יפה.

אז אני אסביר לך.

איך יודע האדם שיש לו נשמה? מה זה נשמה? מה זה נשמה?

או, מה זה נשמה?

נשמה זה חי,

מרגיש,

יודע.

חי, מרגיש, יודע.

השולחן הזה הוא לא חי,

הוא לא מרגיש והוא לא יודע מה עשיתי לו.

למה?

אין לו נשמה.

הגוף שלי,

בלי הנשמה, תוציא את הנשמה, הגוף שלי שוכב על הרצפה, מת,

כמו עוף מת באתליז,

תן לו מכה בפטיש חמש קילו,

הוא לא מרגיש,

הוא לא יודע והוא לא חי.

מה חסר לו? נשמה.

מה זה נשמה?

הנשמה זה החלק שהוא חי,

מרגיש, יודע.

כשהוא נכנס לתוך הגוף,

אז הוא נותן חיות לגוף, כמו שאני עכשיו, הנה, מזיז את הידיים. בסדר, בסדר. רגע, רגע. תודה רבה לך, אבל לעולם הבא. כיוון שהנשמה נמצאת בתוך הגוף, וזה ברור,

למה זה ברור?

כי אחרת לא הייתי זז, לא הייתי מרגיש, לא הייתי יודע.

כיוון שהנשמה נמצאת פה,

ואף-על-פי-כן אני לא רואה אותה,

זאת אומרת, אני יודע על קיומה,

אבל לראותה אני רואה כיוון שהיא לא גשמית,

היא לא מחומר שניתן לראייה,

שאפילו האוויר פה, החמצן, מה שאתה קורא לו,

החמצן הזה הוא בלתי נראה,

אפילו שהוא חומר.

אבל אפשר להוכיח את קיומו. ברור, גם את קיומי אי-אפשר להוכיח יותר ממנו. אבל העולם הבא, רגע, אבל איך נגיע אליו אם לא נעלה?

איך נעלה אם לא נראה?

ואתה רוצה לראות אותו.

נו. זהו. בוודאי. אז בוודאי, חכה.

עכשיו, כיוון שהנשמה הזאת היא רוחנית, בשעה שהיא מסתלקת,

יוצאת מן הגוף,

היא לא נראית.

היא לא נראית.

זה ברור. ברור.

ממילא העולם שבו היא נמצאת הוא לא נראה.

למה הוא לא נראה?

כי זה לא גוף.

אני גוף, אני חייב שיהיה אדמה גם גוף.

גוף עומד על גוף.

רוח לא צריכה גוף.

לכן, גן-עדן שקראת בתורה, צדקת.

זה גן-עדן תחתון בעולם הזה, נכון.

יש מקום בעולם הזה שנקרא גן-עדן תחתון,

ושם היה האדם הראשון בגופו ובנשמתו.

אבל גן-עדן העליון, שהוא מקום משכן הנשמות,

הוא רוחני.

הוא לא כמו העולם הזה, שיש בו עצמים וחומרים.

אז מי עולה? רגע, רגע, רגע, רגע. אני עולה. הנשמה זה אתה.

אתה עולה. אתה זה הנשמה. אני עולה. אתה זה אתה. אני נמצא בקבר, אדוני. לא אתה, זה הגוף שלך.

בוא תראה. זה כוס. זה כוס.

כוס.

יש פה עכשיו שתייה, אוקיי?

יש לי עכשיו קולה. הנה, זה קולה. בקבוק קולה. אתה רואה? בקבוק קולה. כתוב קולה.

על הבקבוק כתוב קולה.

מה זה קולה? בקבוק או משקה?

מה הקולה?

הקולה. מה הקולה? קודם, מה הקולה? סיסן, לעולם הבא, תגיד. אני עולה לעולם הבא.

אתה עברת לקולה. אתה עברת לקולה.

אתה אמרת לקולה.

מה קולה? מה קולה? עוד לא הגעת לקולה. מה קולה, אבל?

אז מה זה העולם הבא?

אחרי שגמרתי את המשקה,

אני זורק את הבקבוק קולה לפח.

אז מה אני אומר? הקולה בפח? מה פתאום? הבקבוק

של הקולה.

זרקתי את הגופה של בן-אדם לקבר. זה הבן-אדם? לא.

זה הגופה של שלמה.

זה לא שלמה,

זה הגופה של שלמה. שלמה טס למעלה, שלמה, שלמה, שלמה, שלמה, שלמה, איך אתה יודע? מה זה, איך אני יודע את זה? איך אני יודע את זה? תגיד לי, איך אתה יודע שיש לך מוח?

ראית אותו? נו באמת, אתה לועג לי? חס ושלוש. ככה נראה. אתה ראית אותו?

ראית אותו?

צריך לפתוח את הראש בשביל לדעת שיש לך מוח, דחינה. אז מה זה העולם הבא? אז אני עונה. עולם הבא,

כשיוצאים,

ששששששששש... אתם הבנתם רגע, אתם הבנתם, מה זה?

אני, אני, אני, אני.

אם הבנת... לא, לא, לא. אתה יש לך זקן גדול, שב, שב.

אני אמרתי כן.

הינה יש יהודים. אתה הבנת, אתה הבנת, בוא תסביר.

בוא תסביר לכולם, מה זה.

מחילה לכל דבר שלי. כן, תסביר לו, תסביר לו. מחילה לשניכם. אם לא הבנת מה זה העולם הבא.

רגע, רגע, רגע, אני רוצה קודם לתאר אותך, רגע, לא רואים.

תעמוד, תעמוד.

מי שעומד כרגע ליד המיקרופון זה בחור צעיר עם זקן צרפתי,

עם עגיל באוזן וחולצת גופייה,

בחור נחמד,

שמסביר עכשיו ליהודי שלנו,

שאני מאמין שבכנות הוא שואל למה,

הוא שנים מסתובב עם השאלה ולא מאמין שיש תשובה,

והיום הוא העז לשאול בכנות בשביל להשתכנע שאם יש עולם הבא הוא חוזר בתשובה, נכון?

לא אמרתי זאת. אבל אני אומר לך שאתה מתכוון לזאת.

תסביר לו, רגע, תסביר אתה, בחורצ'יק.

תסביר לו.

האמת, אני צריך להמחיש,

אני הבנתי את זה. אני אומנם לא דתי, אבל אני נהנה מאוד לשמוע את הרב עמון יצחק,

ברשותו.

אני לא אוהב לשמוע אותו, אבל תשובה הוא לא נתן.

נראה לי שאתה נותן לנו להתווכח, אבל תקשיבי.

אני רציתי רק להמחיש שאומנם קצת בציניות,

אבל אם לא הבנת מה זה עולם הבא,

נראה לי שבאת לא בשביל באמת מקיימים לשאול, באת להתווכח ולהצחיק,

אם באמת לא הרגשת, אם לא הרגשת מה זה, לא לילון. לא לילון. אז אני לא, אז אני לא ארגן לי.

לא לילון.

טוב, תודה רבה לך.

רגע, חכה, אני לא עניתי לך. חכה, אני חושב שאתה מסתובב מסתובב לאומנית על הנקודה. בינתיים אתה הסתובבת במיקרופון שלוש פעמים, רק רגע. אז מה זה העולם הבא? ובכן,

העולם הבא זה מקום משכן הנשמות בעולמות העליונים מעבר לאטמוספירה,

סטטוספירה,

יונוספירה.

שם למעלה יש מקום שנקרא משכן הנשמות.

איך אתה יודע את זה?

אז אני אסביר איך אני יודע. אני אגיד לך.

שמעתי, שמעתי.

שמעתי. שואל את השאלה הזאת ושואל ושואל ושואל. שמעתי. הנה היום, הנה היום.

איך הרופא יודע מה יש לך ב-DNA?

איך הוא יודע? הוא למד. הוא לוקח מיקרוסקופ והוא רואה, הוא רואה. הבנתי. מי אמר שמה שהוא רואה זה מה שהוא מבין שהוא רואה?

ידידי הטוב, לא באמת.

מה זה נו באמת?

מה זה נו באמת?

מאיפה הוא יודע שמה שהוא רואה זה מה שהוא רואה?

יש צילומים. צילומים, אבל את ההסבר על הצילומים, מי אמר שהוא צודק? רגע, סליחה. למד רפואה. אה, הוא למד רפואה.

מאיפה הוא למד רפואה?

מרופא שקדם לו.

מהרופא הראשון מאיפה למד?

ככה הוא החליט.

מאיפה הוא יודע הרופא הראשון?

ככה הוא החליט.

רגע. אתה משווה דברים שלא ניתנים להשוואה. רק שנייה, שנייה.

אני שואל, כל מה שיודעים,

כל מה שיודעים,

כל מי שיודעים,

מה שיודעים,

זה על סמך אלה שידעו לפניהם, אם ידעו בכלל.

זה כלל לכולם.

לא, זה לא בהכרח.

בטח, אז איך אחרת?

יש גם ידע חדש.

לדוגמה, לדוגמה. תת דוגמה. הוא לא מסתמך. תת דוגמה.

הרי כל המדע הוא עוסק פה 300 שנה, הוא לא מסתמך. שמעת מה ש... עוד יותר גרוע.

מדע שלא מסתמך, אתה סומך עליו,

ומדע שכן הסתמך, אתה לא סומך עליו. אני שואל אותך מה זה העולם הבא. אז אני מסביר לך, נשמה שלי. נו, מה זה? אני מסביר, עוד פעם. תודה רבה לך. רגע, איפה אתה הולך? חכה רגע.

אתה מסתומם, מסתובב, ולא יהיה חצופה. שנייה, שנייה, שנייה, שנייה.

אני רוצה לשאול אותך,

אומרים שיש מיליארדי גלקסיות בעולם.

כן. נכון?

המדע החדש אומר.

לא שומעים, הוא מוכיח.

מוכיח. איך הוא מוכיח? איך הוא מוכיח? צילומים, למשל. מה, לדוגמה?

גלי רדיו. גלי רדיו, מה הוא גילה?

מה הוא גילה?

שבמרחק

טריליונים שנות אור יש עוד גלקסיות.

זה הוא משער, הוא לא ראה. אבל הוא אומר. לא, לא, יש צילומים. צילומים, בטח. למיליוני, אתה לא מבין אפילו מה אני מדבר, מיליוני שנות אור.

בסדר, אוקיי.

עכשיו אני שואל אותך,

מה יש, אתה יכול לדבר כסוך הכלל. שמעתי, שמעתי, שמעתי, שמעתי. אחת ההוכחות שהמדע לא יודע כלום

זה שהם חשבו שבירח, לפי גיל העולם שהם קבעו,

יש שכבות אבק גדולות מאוד על הירח,

כי לפי חישובים שניהם כך היה, לכן בנו את החללית שנחתה עם רגליים ארוכות

כדי שהיא תנחת בתוך האבק הזה.

וכשהם הגיעו לשם הם מצאו אבק דקיק וקטן,

היפך מכל הצפייה שהם צפו וראו וחשבו וחישבו עם מחשבי על. איך הם הגיעו לידי?

איך הם הגיעו?

אני אגיד לך איך הם הגיעו.

אם בין כוכבים שים קיניך, משם הורידך נאום ה'. אמר הקדוש-ברוך-הוא לשים

כן למעלה בירח, בכוכבים, אני יודע שאתה יכול,

אבל אני אוריד אותך משם.

עכשיו שתבין דבר נוסף,

כשהם הגיעו, וזה אחרי צפייה ומקרוב והכול,

לא ידעו דבר כל כך פשוט,

וחשבו שיהיה שם, כי לפי הגיל שהם החליטו שהעולם קיים, ככה יימצא.

אבל בגלקסיות רחוקות שלא נראות, לא במיקרוסקופ ואפילו לא בבל,

מה יש שם, אני שואל?

שום מדען לא יודע.

מה יש שם?

אתה יודע?

לא יודע, כי אני לא יודע. בעולם הבא אתה יודע. אתה יודע למה? אתה יודע למה? אתה יודע למה? למה? כי מי שברא גם את הגלקסיות אמר לי.

מי שכתב בראשית, ברא אלוקים את השמים ואת הארץ ואת הגלקסיות,

הוא אמר לי מה הוא ברא ומה יש ומה הוא הכין.

הוא אמר לי מה יש בגוף האדם,

הוא אמר לי בגמרא מה יש בגוף הבהמה,

הוא אמר לי מה יש ביקום. תקשיב, תקשיב, תקשיב.

בוא, בוא, פשוט, אצלך פשוט. פשוט, פשוט, פשוט. פשוט, פשוט. מה אתה משווה של להגיד מה שידוע היום? תקשיב, יש לי כאן לטף, יש לי כאן, אתה משווה את זה במדבר ההצהרות בגוף האדם. בטח. אני אגיד לך למה. בוא, אני אסביר לך.

רבי שמעון בר יוחאי בזוהר הקדוש אומר דבר מדהים. אתה אומר דנ.איי, דנ.איי. הם לא יודעים בין ימינם לשמאלם.

מי? מי? מי שאמרו שבדנ.איי יש כך וכך טריליונים?

מי? אני אסביר לך מה הם אמרו. אמר רבי שמעון בר יוחאי,

שבכל חלק שבאדם

יש את כל האדם.

אתה שומע? מי אומר דבר כזה?

אומר רבי שמעון בר יוחאי,

שבכל חלק שבאדם יש את כל האדם.

אז פעם אני הבנתי בתחילת התשובה שבכל חלק שבאדם יש את כל האדם,

זה כמו שהיום יודעים,

הסינים, שיש 87 נקודות באוזן,

שעם נחתים אתה יודע לבדוק את כל גוף האדם,

או כמו שיש רופאים שמסתכלים בעין ורואים את התוך של האדם,

או כאלה שיודעים בציפורניים לראות כל מיני דברים באדם, או כאלה שלוקחים היום סערה, לא, זה ידע קטן. קטן, מתוק קטן. באמת. אבל קטן קטן, אבל מה?

הוא אמר שבכל חלק שבאדם יש את כל האדם. אתה יודע מה התברר? זה גם ידע קטן. שבכל חלק שבאדם יש בו דנ.איי,

ובדנ.איי יש את כל האדם.

זה אמר רבי שמעון בר-איוחאי לפני אלפיים שנה, מאיפה הוא ידע על ה-DNA,

שבכל חלק שבאדם יש את כל האדם. לא, בכל אופן, תודה רבה לך. רגע, חכה, רגע.

דבר שני, זה עולם הבא. דבר שני, אתה יודע, לפני,

לפני, לפני, לפני, לפני שהעולם גילה את אמריקה,

לפני אלפיים שנה,

במערה של רבי שמעון בר-איוחאי,

אתה יודע שהוא אמר כבר שיש אמריקה?

אתה יודע שהוא אמר שכדור הארץ הוא כדור,

ואנשים הולכים פה עם הראש למעלה במדע? אני רוצה להגיד לך, אתה יודע שעזת הנוצרית, אתה יודע כמה נוצרים יש בעולם. כמה יש?

אתה יודע. כמה, הרבה? לעומת היהודים, לא באמת.

אתה יודע מה אמרת לי? אתה יודע שעזת הנוצרית,

מענייני המדע בכלל, היא עזמה את זה. כן. ואתה כיתרת, עזמה את זה. שמעת. לא מתיימרת היום, נכון, יש אמונה נוצרית. כן. יש, האמונה זה האמונה, אני לא אומר, אגב, האמונה היהודית, אני מכבד אותה. שמעתי. אבל שהיא תבוא, להתיימר. מה זה להתיימר? לדבר על עניינים מדעיים. מאיפה אנחנו? האמונה היהודית. הפוך. הפוך. אתה קצת מרוזי. הפוך. מה השם שלך? אבל מה? מה שמך?

דוד. דוד. דוד. דוד. דוד. דוד. דוד. דוד. דוד. דוד. דוד. דוד. דוד. כשאתה מדבר על המדע. דוד. סליחה רגע. אתה יודע מה הבעיה איתך? סליחה רגע. המדע גם לא מתחרה בדת היהודית. אתה יודע מה הבעיה איתך? בדת היהודית. אללה, להתגמר. אתה יודע מה הבעיה איתך, דוד? דוד. אתה יודע מה הבעיה? לא תצליח. שמעתי. אתה יודע מה הבעיה שלך? הבנתי. רגע, דוד. רגע, דוד. דוד. דוד. דוד. דוד. אתה יודע מה הבעיה? דוד. דוד. דוד.

אתה יודע מה הבעיה, דוד?

דוד,

דוד כותבים ד', ו', ד'.

איך שלא יבחו אותך, תישאר דוד.

מההתחלה עד הסוף.

אבל שתבין דבר אחד, מר דוד,

הקדוש ברוך הוא שברא את עולמו כתב בתורתו,

בתורה זו במשך 3,300 שנה עומדת במבחן

של כל העולם, כולל המדענים,

עוד אחת מן התורה לא נפלה.

לעומת זאת,

הנצרות, כמו שהזכרת, למעשה לקחה את הבסיס,

תורת ישראל,

והאסלאם אחריהם.

ממילא צריך להבין שמה שנאמר בתורה הקדושה אמת ויציב וקיים.

סיכומו של ערב,

אנחנו נמצאים במצב

לא טוב.

זה רואים.

עוד מעט יהיה,

פחות טוב.

מה עושים?

רק דרך אחת,

מה שהקדוש ברוך הוא אמר.

מי שיצעק שרון בזמן המלחמה,

אין סיכוי שיעזור לו.

מי שיצעק לקדוש ברוך הוא, יש סיכוי שיעזור לו.

אם הוא רוצה, בטוח שיעזור לו.

אם הוא יעשה את רצון הבורא,

קרוב השם לכל קוראיו,

לכל אשר יקראוהו באמת,

ורצון יריאב יעשה ואת שבעתם ישמע ויושעים.

לא יועיל לנו שום דבר בשעת המבחן,

רק אבינו בשמים.

אבל עם הרבה זכויות צריך להחזיק, בעזרת השם יתברך.

לסיכום,

אני מראה לכם סרטון קצר על חיים לאחר המוות,

שדוד יראה מה זה נשמה ואיפה היציאה לחיי העולם הבא. וידידנו פה,

מה שמך ידידי?

יאיר. יאיר.

אתה תהיה מוכן בעזרת השם, אחרי הסרט שמים ציציות.

תהיה מוכן. תשובת הרב לדוד נמצאת באריכות

בקלטת מספר 33, חמשת העולמות. בבקשה.

הסיפור שלך, לפחות זה שקשור לענייננו, הלילה מתחיל בינואר 74, נכון? זמן קצר אחרי מלחמת יום הכיפורים.

את אישה צעירה, כבת 22. את חיה בתל אביב, אחרי שעזבת את הקיבוץ

שבו גדלת,

ואת הולכת ברחוב בוגרשוף.

מכאן את לוקחת את הסיפור.

אני הולכת ברחוב בוגרשוף,

ואז נפל עליי פיגום מגל של בניין שהיה בתהליך בנייה,

גל של קומה חמישית.

ברגע שנפל עליי הפיגום,

אני יצאתי מהגוף, כלומר הנשמה שלי יצאה מהגוף,

וראיתי ושמעתי כל מה שנעשה ברחוב, כאשר אני מחוץ לגוף מרחפת בערך של 4 או 5 מטר.

בעצם התאונה הייתה ב-4 ו-20 בבוקר, בינואר 1983.

באתי מאשדוד לכיוון בת ים להביא את השותף,

ושם יש מין מקום כזה מזלג, צד שמאלי,

רצה השגחה עליונה,

שאני אכנס דווקא בצד השמאלי,

והייתה לי את התאונה.

האוטו שלי באמת התרסק, עף רחוק.

בהתחלה לא הרגשתי שום דבר.

אחרי אולי כמה דקות, ואני מסתכל,

רואה כולו,

הכל שבוע, הכל עקום,

ולפתא פתאום הכל משתתק.

אני רואה שהגוף, שמתוך הגוף שלי יוצא עוד גוף אחד.

מתוך מושי יוצא עוד מושי.

אני עולה למעלה-למעלה.

פשוט באמצע פטרול צנחתי.

מה, שעת צהריים?

שעת ערב. שעת ערב, חושך. עת ערב, חושך נוחשת. אתה צונח.

מה אתה זוכר מהדקות שמגיעות אחרי הצליחה?

זה הדבר המעניין. אתה אומר, בוא ניכנס פנימה, ואני דווקא יצאתי החוצה.

כלומר?

כלומר, התחלתי לראות מה שמתרחש מסביבי, אבל כאילו אני צף מעל.

נמצא מעל לתמונה. אני רואה את עצמי שוכב.

אני רואה את החובש מנסה לעשות את ההחייאה.

אני רואה אנשים מתחילים להתאסף מסביב. אני רואה את הבלגן.

בסך הכול טוב לי. אין לי תחושה של שלווה, של חמימות כזאת. תחושה של כיף.

כאילו באיזה גובה אתה כאילו?

מעל. זאת אומרת, אני רואה את כל התמונה,

כאילו ממרחק של כמה מטרים מלמעלה. וככה, איך שאני צועד לכיוון הים, מגיע לחוף,

עומד ככה על החוף,

הייתי לבד שם, ממש לבד, לבד.

ככה ים ענק, ים כחול,

התחלתי לשרוד ולשרוד ולהתרחק מהחוף.

זה כזה חום שם,

שבאותו רגע להיות במים זה משהו לא רגיל.

אני שמח, וטוב לי,

וכל כך נעים, ואיזה חום בחוץ.

ככה אני,

פתאום אני ככה מרגיש שמשהו אוחז לי ברגל מתחת למים

ולוקח אותי לכיוון הקרקע.

מה זה, לא הבנתי מה זה, לא חיה, לא כלום.

וככה אני מנסה להתנטרל מזה, להשתחרר מזה, לא מצליח.

הבנתי שנתפסתי במערבולת,

ואני רחוק, רחוק, רחוק, ממש מלמעלה.

אז התחלתי ממש עם כל הכוחות האחרונים שלי לצאת,

הגעתי לאמצע הדרך,

וראיתי שאין לי כוח.

וירדתי לכיוון הקרקע.

ופתאום ראיתי את עצמי במצב כזה,

שזה היה לי דבר מאוד מבולבל.

ראיתי שאני שניים.

מה זה אני שניים?

ראיתי את הגוף זרוק על הקרקע,

כמו אדם מת, זרוק על הקרקע,

ואני מסתכל עליו.

אז לא הבנתי, מה זה, איך אני מסתכל על עצמי?

איך אני, מה הולך כאן?

זה כמו שאני...

הקטעים ששמעתם כעת הם מתוך סרט הווידאו על מוות קליני,

ניתן לראות את הסרט כולו בקלטות הווידאו של ארגון שופר,

רחוב מתתיהו 10, בני ברק,

טלפון

677779. עכשיו אני רוצה לתת

שתיים-שלוש ברכות מיוחדות,

אבל לפני כן אני רוצה להראות לכם סרטון קצר.

הייתי באנגליה לא מזמן,

היה שם יהודי נכה מלידה,

שלא יכול ללכת על רגליו, מכיסא גלגלים מלידה.

והוא שאל אותי שם שאלה אם הוא יכול לצאת פעם בחיים שלו מכיסא גלגלים.

כיוון שאני מאמין בקדוש ברוך הוא,

לא כמו חלק מהחבר'ה ששאלו אותי הערב, הם לא מאמינים,

אני, כיוון שמאמין בקדוש ברוך הוא,

ומאמין שאם 3,300 שנה הוא עשה ניסים לעם ישראל,

עוד נס אחד הוא גם יכול לעשות.

אני כמובן שלא יכול להבטיח להתחייב, אבל אני יכול לבקש,

לבקש בשביל יהודי,

והקדוש ברוך הוא קרוב לכל קוראיו, לכל שיקראו באמת.

אז היה את הסיפור הזה.

הסרט הוא באנגלית,

זאת אומרת, הוא דובר אנגלית, חלק מזה בעברית,

אבל אני אסביר לכם במה מדובר שם.

הוא הגיע להרצאה, הוא שמע

קלטות שלי טייפ,

ראה גם וידאו, וראה ששתי נשים שהיו עקרות אחרי הרבה שנים נפקדו.

הוא התרשם מזה, והוא אמר,

אם אפשר לקבל ברכה, הוא מוכן לנסוע אפילו לישראל, לטוס, לקבל ברכה ולחזור.

התברר לו שאני מגיע בדיוק לאנגליה, והוא המתין.

כשהוא המתין הוא אמר, אני רוצה לעשות אתך עסק, כמו שעשית עם אותה אישה ששאלה למה אין לה ילדים,

למה לערביות יש ילדים ולה אין ילדים.

אז הוא אמר, I want to make with you a deal,

אני רוצה לעשות אתך עסק, כמו שעשית אתה.

שם אני אמרתי לו שתשים כיסוי ראש,

ובזכות זה תזכה לי פריבטן, וכך היה.

ואז אמרתי לו שזה לא פשוט,

את זה תשמעו בעברית, אבל הוא מספר כך, הוא נולד,

פג.

הכניסו אותו לאינקובטור,

אבל לא הכינו את האינקובטור בזמן הזה, היה חסר לו במשך דקתיים חמצן.

הוא היה צריך למות בעצם,

אבל בסוף בן-השמים ריחמו והוא נפגע רק בגפיים התחתונות.

הרגליים לא התפתחו,

החלק התחתון מהברך מכופף קטן,

והוא על כיסא גלגלים כשהרגליים מדלדלות כך.

הוא בן 30 היום,

ניסו כל מה שרק אפשר, עבר ניתוחים, לא עוזר שום דבר.

אין תחושות ברגליים.

והוא שואל, האם ניתן לעשות משהו?

קיצורו של דבר היהודי הזה,

שאלת שאלה מאוד מרגשת,

קיבל ברכה במעמד של רבים,

וברוך השם, אחרי חודשיים-שלושה

הוא התחיל ללכת.

אמנם עדיין על קפיים,

אבל זה בגלל שהרגליים שלו לא הלכו מעולם. השרירים שלו זה ככה,

ופלא פלאות,

במשך חודשיים עד ארבעה חודשים מאז שהוא קיבל את הברכה,

הרגליים שלו התארכו ב-10 סנטימטר.

הרופאה שלו אומרת שזה דבר לא ייתכן,

משום שככל שהגיל מתבגר אז הגוף נפגם יותר והמצב מחריף,

ואצלו נהיה בדיוק הפוך.

היום הוא הולך על רגליו, בעזרת השם יתברך,

תראו את זה עכשיו.

אבל אחרי זה אני רוצה לתת ברכה לאישה שהבן שלה

כרגע הוא לא במצב 100%,

הוא צריך לדבר, לדבר. הוא לא מדבר, לא מתקשר.

הוא כבר בן ארבע שנים, אם אני זוכר נכון,

והיא מבקשת ברכה.

יש פה עוד יהודייה שנתבשרה שבעלה לקה במחלת הסרטן,

ואומרים הרופאים שימיו ספורים, הבת שלו בוכה ורוצה שהוא יזכה לראות בחופתה.

אנחנו נבקש ונתפלל כולנו ביחד

שהוא יחיה בכלל,

למה רק עד החופה יותר?

אבל יצטרכו לקבל על עצמם עול תורה ומצוות.

ויש עוד יהודי אחד אחר כך. עכשיו נראה את הקטע,

ואחרי זה נברך, בעזרת השם,

כולם בלב אחד.

כן, עוד שאלה.

בבקשה, שם.

אני מעוניין לדעת האם יש הסכם שנוכל לעשות בינינו.

כאדם דתי,

האם יש משהו שאני צריך לעשות כדי שיעזור לי לקום מכיסא הגלגלים?

אתה על כיסא גלגלים מנידה או לאחר לידה?

מלידה.

ככה נולדת? כן.

אני לא מכיר הרבה אנשים,

גם לא שמעתי על הרבה אנשים שקמו מכיסא גלגלים מדובר כשנולדו כאן.

כאלה שהיה להם לאחר מכן, שמענו.

אבל מלידה זה קשור.

מה הרופאים אומרים?

שאין אצבע.

נולדתי שישה שבועות לפני הזמן.

בזמן שנולדתי, האינקובטור לא היה מוכן ולא מטוהר.

כך שבשתי הדקות הראשונות של חיי חייתי בחוסר חמצן.

ולצערי, נפגעתי בחלק התחתון של גופי.

ברגליי.

דייוויד חולה במחלה שנקראת סטלווול פולזי, פיסטי.

והוא סבל בפגיעה מוחית בזמן הלידה או לפני הלידה,

שזה גרם בעיות בכוח התנועה שלו ובחול של מישוש.

כשהייתי בערך בן 15 מצבי היה גרוע מאוד,

ורגליי מן הברכיים ומטה היו עקומות,

כך שגובה הברכיים ומטה היה כ-15 סנטימטר.

בשלב זה הייתי מאוד מדוכא מה המצב, וחשבתי לעצמי,

אני לא רואה את עצמי חי כך.

אני לא מאושר ולא ראיתי כל סיבה להתעורר בבוקר.

ומוחים חזק, עם הידיים חזק.

כמה שאתה מוחק כפיים יותר חזק, אתה מוחק תיקים יותר.

אז עכשיו אנחנו נדחק את כל התיקים של היהודים באנגליה לפחות.

אני תמיד הייתי איש דתי ואני מאמין ברבנים ומאמין בתפילה ובכל דבר דתי.

חבר שלי הציע לי להיפגש עם הרב אמנון יצחק,

והוא נתן לי קלטות וידאו של הרצאות הרב אמנון יצחק.

באחת הקלטות ראיתי קטע על אישה שלא יכלה להביא ילדים וקיבלה ברכה מהרב אמנון.

ואחרי כמה חודשים, כמו שרואים בווידאו,

חזרה אישה לרב כשהיא מחזיקה את תינוקה בידיה.

אנחנו נגיד גם את הנוסחה, יש לזה נוסחה.

מה הנוסחה?

הקדוש ברוך הוא,

אנחנו ממליכים אותך.

חכה, חכה, חכה, חכה, חכה.

אז חשבתי לעצמי, למה שלי זה לא יקרה?

ואז חשבתי לעצמי שאפילו אם נצטרך לטוס לישראל,

ואפילו לסוף שבוע, כדי לקבל ברכה ולחזור,

זה כדאי.

כשהתכוונתי לנסוע,

שמעתי מחבר שהרב אמנון מתכוון להגיע ללונדון, וכמובן שחיכיתי.

הרב הגיע והלכתי להרצאה.

כשראיתי את כל האנשים חשבתי לעצמי, הנה,

ההזדמנות שלה חיכיתי הרבה הרבה זמן,

ואני הולך לשאול את השאלה שלי בתקווה להיענות.

כן, עוד שאלה.

בבקשה, שם.

אני ראיתי הרבה מהקלטות שלך.

התרשמתי במיוחד מהקלטת שבה רואים את האישה שלא יכלה ללדת.

כאדם דתי, אני מעוניין לדעת האם יש הסכם שנוכל לעשות בינינו,

האם יש משהו שאני צריך לעשות כדי לצאת מכיסא הגלגלים.

תראה, אני לא קוסם.

בדרך כלל, בדרך כלל, על פי טבע, מי שנולד עימום מהסוג הזה,

אז הוא לא יכול לצופה, על פי טבע.

אבל לפעמים הקדוש ברוך הוא מחליט שהוא עושה ניסי.

אני לא מבטיח לך שאם תהיה פרפקט, שאתה תהיה בריא.

שנוכל לעמוד וללכת, אני לא מבטיח לדבר בזה. אין לי כוח על זה ואין לי ספקין.

אבל אני בתור מאמין,

אם הייתי במצב שלך, הייתי מאמין שזה אפשרי.

מה הייתי עושה?

הייתי עושה כל מה שצריך לעשות ומתפלל ומבקש מטרף שלך.

אבל בשביל זה אתה צריך להיות ברקו, בשלב.

בשביל שלא תהיה סיבה למידת הדין לקטרק ולומר, זה לא בסדר.

להגיד לך?

לא יכול, אבל לבקש בשבילך? אני מוכן.

אם אתה מוכן לעשות את החלק שלך,

להיות צדיק,

אתה מוכן?

בטח, מאה אחוז. מאה אחוז, רגע. אתה שומר מצוות עד היום?

כן.

אתה נולדת בבית דתי?

כן.

אתה הולך עם ציצית?

כן.

אתה תגדל מהיום זקן?

כן.

כן.

מי שבירך רבותינו סורי וסודרן,

אז יעקב, משה, ואהרון, דוד ושלמה, וכל הקהילות ותמודות הדורותים. מי יברך את השם הטוב?

דוד בן נוסף.

דוד בן נוסף. השם ישלח לו צרופה ורשועה קרובה מהרה לעמוד גזעות. אמן!

אחרי כמה חודשים

לדברי הרופאים,

מה שקרה לדיוויד הוא דבר בלתי רגיל,

מפני שבדרך כלל כשאדם מתבגר הוא נחלש ולא מתחזק.

האם יש משהו שאני צריך לעשות כדי שיעזור לי לקום מכיסא הגלגל?

וכעת ישנם שינויים מאוד מרשימים שהרופאים בעצמם מתקשים להסביר.

כמו כן, אני יכול לעלות ולרדת במדרגות כשאני נתמך בצד אחד בקוויים ובצד שני במעקה המדרגות.

ניסיתי לעשות זאת לפני שנה, והתעלפתי בגבוד ניסיון זה.

ברוך השם,

בששת החודשים האחרונים אני עולה ויורד במדרגות לבדי.

כל מה שאני רוצה בעיקרון זה לקפוץ החוצה מכיסא הגלגל,

ולתרום אותו לצדקה. זאת תהיה המתנה הטובה ביותר שאני אי פעם יכול לתת למישהו.

וסוף סוף אני רוצה ללכת לישיבה ולקיים את החלום שלי

להיכנס ולצאת מהישיבה בלי עזרת אף אחד.

והחלק השני של החלום הוא ללכת אל מתחת לחופה,

מבלי להשתמש בכיסא גלגל.

אני לא מכיר הרבה אנשים,

גם לא שמעתי על הרבה אנשים שקמו מכיסא גלגלים מדובר כשנולדו קרוב,

אבל אני יודעת אם הקדוש ברוך הוא בעיה אם הוא מחזיק עם שלם לרוסים לאורך כל ההיסטוריה, אפשר גם פה יכול להיות נס. תודה.

הוא אמר שיש לו שתי משאלות.

משאלה אחת,

זה ללכת לישיבה ברגליו בלי להצטרך לבריות ולצאת ולהיכנס לבד.

משאלה שנייה שלו זה לעמוד בחופה על רגליו בלי כיסא גלגלים.

בפגישה האחרונה שהייתה לנו בלונדון הוא עלה על הבמה,

הייתי כמה חודשים אחרי ההרצאה הזאת,

ושם הוא אמר שהוא כבר גמר מסכת חגיגה ועשה סיום מסכת.

הוא לומד עכשיו מסכת ראש השנה בגמרא,

ולמה הוא בחר מסכת ראש השנה?

הוא אמר משום שהוא מאמין שעד ראש השנה, בעזרת השם, הוא ילך על רגליו לבד.

זה כוחה של אמונה, אבל היהודי משתדל, מאה אחוז.

בעזרת השם, כל מי,

כל מי,

שעושה את המאה אחוז שהקדוש ברוך הוא מבקש,

אין שום סיבה בעולם שהקדוש ברוך הוא לא ישמע את בקשתו,

אלא אם כן זו גזרה שהיא חתומה בדם ולא ביתית,

ואי-אפשר לשנות.

אבל אם זו גזרה שהיא ביתית, כמו שכתוב בגמרא, היא יכולה להשתנות.

אבל תלוי באדם עצמו, אם הוא מכין את עצמו ככלי לקבל את הברכה.

האישה,

שהסכימה

לשים כיסוי ראש בשביל שהבן שלה, בעזרת השם יתברך,

יתקשר, תבוא לפה ותשים כיסוי ראש.

יש פה בחור בשם אסף לוי בן רחל, איפה הוא?

כן, הוא רוצה לשים ציצית ולחזור בתשובה. בבקשה.

נזכה למצוות.

בעזרת השם,

נזכה להיות צדיק, תלמיד חכם וירא שמים. ברוך שהחיינו.

ברוך אתה, אדוני, אלוהינו מלך העולם שהחיינו וקימנו והגיענו לזמן הזה. אמן.

בבקשה.

אחרי שהיא תשים כיסוי ראש,

צלם אותו, צלם,

לאינטרנט.

זה רגע מאוד מרגש. איפה העדות שלכם? איפה?

איפה העדות שלכם?

איפה העדות שלכם?

איפה העדות שלכם?

הלו!

לאט לאט

לאט לאט. תן לה כיסא, קח. תן לה כיסא.

אתה אדוני,

אלוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

אמן.

אמן.

מי שבירך אבותינו הקדושים, אברהם, יצחק ויעקב, משה ואהרון, דוד ושלמה וכל הקהילות הקדושות והטהורות,

הוא יברך את הבן דניאל בן דבורה לימור,

פלורה,

שיזכה לתקשר ככל בני האדם הבריאים מהרה.

אמן. כן יהי רצון.

זכות המצווה תגן ועדה ולא יאונן הכל רע ויהיה להם פרנסה בשפע ולא תחשוש מבעל הבית כלל.

בהצלחה.

אמן.

עזק, עזק.

עזק. עזק. עזק. עזק. עזק. עזק. עזק. happiness

טוב, יש לי בקשה.

החולה יקבל על עצמו, בעזרת השם יתברך, לשמור תורה ומצוות

במאה אחוז, לא תשעים אחוז, מאה אחוז.

זה חייבים להגיד לו.

והיה לי מקרה כזה כבר עם יהודי, שאבחנו אצלו מחלה כזאת, וברוך השם הוא קיבל על עצמו

והוא נתרפא.

הקדוש-ברוך-הוא הכול יכול לעשות. כשהוא דוחק מישהו לפינה,

זה רק בשביל לקרב אותו, לא בשביל להרחיק אותו.

שלום, שלום, לרחוק ולקרוב,

אמר השם.

מי שבירך אבותינו הקדושים, אברהם, יצחק ויעקב, משה ואהרון, דוד ושלמה וכל הקהילות הקדושות והטהורות, הוא יברך את השם הטוב,

יוסף בן כרמלה,

השם יגזור עליו חיים בזכות התשובה מהרה, אמן.

מי רוצה עוד לשים ציצית? בבקשה, שיבואו לכאן.

בעוד דבר,

נשים שרוצות להתחיל עם כיסוי ראש, נשואות, אלמנות או גרושות,

כיסוי ראש להתחיל בשישי-שבת,

זה גם כן מעלה, ולזרום קדימה.

עם ישראל צריך ישועות מהר.

דבר נוסף, מי שרוצה למלא הוראת קבע,

להיות אתנו שותף

ולהיכנס בתוכנית חי כפליים,

סופה שבוע אתנו בחינם,

בבתי-מלון, קבל קלטות בבית,

סידי ווידאו,

יכול למלא הוראת קבע, 18 דולר. כן, מי מהחבר'ה הצעירים בא לשים ציצית.

כן, בכבוד. בוא.

שחיינו, תזכה למצוות. מי עוד?

תן לי ציציות.

בבקשה, ברחתי.

בבקשה.

מי מהנשים רוצה?

מלך העולם והשכי משם תו, שביאנו וגימנו, גימנו לזמן הזה. אמן.

מי מהנשים רוצה כיסוי ראש? מצווה גדולה?

מאוד.

מה שהחרדים בלימוד התורה ושמירת מצוותיה, בפרט בני התורה שיושבים ושוקדים בתורה,

מגינים עלינו הרבה יותר מאשר אלה שנמצאים בקו, ואני אסביר לך מדוע.

לוחמים יש בכל המדינות, אפילו באפריקה,

אבל שמירה על העם הזה במשך 3,300 שנה לא שברו מעולם המעטים כנגד הרבים. הרי זה לא טבעי שהעם הכי קטן בעולם, כמה אנחנו? 15-18 מיליון.

איך יכול להיות שבמשך כל אלפי השנים העם הזה בלי צבא הסתובב בעולם ונשאר? מי שמר עליו? ודאי שלא הצבא, כי לא היה צבא כזה.

מי כן?

הקדוש ברוך הוא.

עכשיו,

מי ששמר עלינו זה הקדוש ברוך הוא לאור מה שהוא אמר, אם בחוקותי תלכו ושכבתם באין מחרית. זהו הבטיח, זהו קיים, זה דבר נוסף.

אתמול התברר שהפציפיסט מספר 40 מהשמאלנים דווקא לא

מתגייס והכינו אותו בכוח אתמול אחרי שלושה ימים בשביל ביתת רעב כי הוא לא רוצה לגעת בנשק.

הוא החליט שהוא פציפיסט.

אוקיי, אתה פציפיסט.

נו, ואם נשחרר אותך עכשיו מהכאלה, תלך, שפת הים, פאבים נרקוד. מה הוא מועיל לעם ישראל בזה שהוא רוקד והכול?

לפחות אדם שיושב ועוסק בתורה ומשמר את השורשים

היהודים של העם הזה כי אם לא יהיו אנשים כאלה לך בעוד שלושה דורות לא יהיה עם בכלל.

זאת אומרת,

את העם הזה מי ששומר והשדרה של העם הזה זה האנשים שיושבים ושוקדים בתורה.

בלי האנשים האלה אין עם יהודי בכלל, אי אפשר לזהות אותו בכל העולם.

אהיה מנוי בשופר.

רצונך בקלטות טייפ,

וידאו וסידי חדשים באופן קבוע ומיידי ליציאתם.

אהיה מנוי בשופר במחיר 80 שח לחודש.

תקבל טייפ,

וידאו וסידי הביתה חינם כולל משלוח תוך 48 שעות מרגע יציאתם לאור.

במחיר 80 שח לחודש.

תהיה מנוי בשופר.

אהיה מעודכן.

כאן, כאן, כאן, תהיה מנוי בשופר. בפרטים נוספים טלפון 03-677779

אהיה מעודכן.

כאן, כאן, כאן.

אהיה, כאן, תהיה מנוי בשופר.

אם רצונכם לשמוע עוד על יהדות,

או אם יש לכם שאלות בנושאים הקשורים ליהדות,

צלצלו אלינו ל-03-6777779

03-6777779, או אם לרצונכם להיכנס לאתר האינטרנט של ארגון שופר,

www.shopar.net

תודה רבה.