קלטת מס' 210 - פופאי בטלויזיה - חלק א

- - - לא מוגה! - - - 

מה שמך? דוד. הפוך אני... דוד, דוד, דוד. דוד, דוד, דוד, דוד, דוד! דוד! דוד! דוד! דוד! דוד! הבנתי, רגע, דוד! רגע, דוד! דוד, דוד, דוד! דוד! אתה יודע מה הבעיה? דוד! דוד! דוד! דוד! אתה יודע מה הבעיה, דוד?

דוד!

לעולם הבא, אנחנו לא מדברים על הנשמה.

לעולם הבא... Just a minute. איך עולים לשם? איך עולים? אז אני עונה? כן, איך עולים? איך עולים? איך עולים? אני אגיד לך איך עולים.

אבל לעולם הבא... רגע, רגע, אבל איך נגיע אליו אם לא נעלה?

איך נעלה אם לא נראה?

ואתה רוצה לראות אותו.

נו, בוודאי. אז בוודאי, חכה.

אבל גם בסדום נאמר שהוא נהיה צדיק אחד. עשרה!

אחד! עשרה!

הוא לא יושמין את העיר. עשרה. אז לא מצאו בכל ארבע הארץ, אתה רואה?

מהתחלת הערב אתה מסלף את כל...

איך אתה אומר את זה?

תגיד לי, אתה...

אתה...

הלו?

הלו?

הלו?

אתה...

אתה לא נותנים לך בבית להוציא את כל המרץ? שמרת את הכול לפה?

הלו? הלו, הנה עוד אחד מהחבורה.

זה אחד מתוך שתיים?

נכון, עכשיו... יש סיכוי יותר מזה?

אין. אין. אבל כל הקטע הוא שאני רואה ש...

ואם זה לא יהיה ככה, אז זה סתם נדפק בסוף. גם אני!

גם אני! מה הפסדנו? רגע, מה הפסדנו?

זה חסכים של הנוהל. מה הפסדת? אתה שוכב ברצפה, אתה שוכב ברצפה, אתה דופק לי בקבר ואומר, מי הוא הפסד?

אני שרתי אפילו 53. אתה יכול להראות לי תעודת מילואים?

אתה יכול להראות לי תעודת מילואים? אני כתוב עליי כבר בעיתונים ששרתי בצבא, לא צריך תעודה.

לא, לא נכון. מאיפה אתה יודע? לא יודע. מה ההוכחה הזאת? מה? לא יודע. מאיפה אתה יודע שהיה תאומים?

מה? אני ראיתי בטלוויזיה. טלוויזיה, אני יכול לעשות לך פופאיי בטלוויזיה.

מה זה טלוויזיה?

פופאיי בטלוויזיה, קלטות מספר 210-211.

ערב טוב,

בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמיו ירוויח.

לפני תשע שנים

יצאה קלטת שלום עם ערפאת.

הקראנו את הפסוקים הבאים, ואני חוזר עליהם שוב.

ישעיה הנביא, פרק כח,

פסוקים טו והלאה.

לכן שמעו דבר השם אנשי לצון מושלי העם הזה אשר בירושלים.

כי אמרתם, כרתנו וברית את מוות,

בעם שאול עשינו חוזה,

שוט שוטף כי יעבור לא יבואנו,

כי שמנו חזה במחסינו ובשקר נסתרנו.

אז הסברנו, לפי התרגום של רבי יונתן בן עוזיאל,

תנא קדוש לפני אלפיים שנה, שמסביר את הפסוקים,

הברית שרוצים לכרות

עם המחבלים ועם המרצחים,

כי אמרתם, כרתנו ברית את מוות, ועם שאול עשינו חוזה,

לא יתקיים.

ושלמכון דאם מחבלה לא יתקיים.

השלום עם המחבלים לא יתקיים.

הרי מחת שנאה תתע עליכון כנחל מגבר.

רק

מכת השונא תלך ותגבר כמו נחל המתגבר.

שימו לב, כי אמרתם, כרתנו ברית את מוות,

ועם שאול עשינו חוזה,

שאול גימטרייה ערפאת.

שוט שוטף כי יעבור לא יבואנו, אמרנו אז הם ייסעו במכוניות,

טרררר, יראו באנשים, ימשיכו.

אז היה חלום בלהות, לפני תשע שנים, מי חלם על דבר כזה?

היה רק תקוות

על מזרח תיכון חדש.

ממשיך הפסוק ואומר,

וכופר בריתכם את מוות,

וחזותכם את שאול לא תקום,

החוזה עם השאול, עם ערפאת, לא יקום,

שוט שוטף כי יעבור, והייתם לו למרמס.

מדי עוברו ייקח אתכם עוברים,

יורים ולוקחים בני-אדם,

כי בבוקר בבוקר יעבור, ביום ובלילה,

והיה רק זוועה הבין שמועה.

לשם הדברים,

זוועה,

כי קצר המצע מהשתרע.

זאת אומרת,

מיטת השינה של האדם תהיה קצרה מלהסתרע עליה בפישוט איברים,

כיוון שאדם שהוא מפוחד, מתכווץ.

אדם נינוח פושט את איבריו,

אבל קצר המצע מהסתרע מהפחד.

זה אמרנו לפני תשע שנים.

תשמעו את הקלטת 35,

היום אנחנו אוחזים ב-192.

בכל אופן, הדברים לפנינו.

בחודשים האחרונים, עוד לפני הפיגוע בתאומים,

חזרנו ערב-ערב על הזוהר הקדוש בפרשת ואירע.

ואני חוזר עוד פעם הערב.

כתוב, בקצרה, אני מסכם,

הזוהר אומר שהשר של ישמעאל בשמים,

המלאך הממונה על האומה הזאת של ישמעאל,

שואל את הקדוש ברוך הוא למה ישמעאל לא זוכה, כמו יצחק, להיות דבוק בקדוש ברוך הוא.

אז הקדוש ברוך הוא אומר,

כיוון שהוא לא עושה ברית מילה כראוי, כתיקונה,

הוא לא פורע,

הם רק מלים ולא פורעים,

ודבר שני, הוא מאחר את המילה עד גיל 13,

בעוד שזרע יצחק מלים

ביום השמיני וכתיקונו.

שואל השר הממונה, אם כן, אין לו שום זכות משהו?

אומר רבי שמעון בר יוחאי,

אוי לאותו זמן שנולד ישמעאל בעולם ונימול.

הקדוש ברוך הוא ריחק אותו מהדבקות העליונה,

אבל נתן לו שליטה בארץ-ישראל,

כיוון שאברהם אבינו הובטח שבשכר המילה יקבל את ארץ-ישראל,

וכיוון שישמעאל גם מזרעו.

אומנם לא הזרע הנבחר, כמו שנאמר, כי ביצחק יקרא לך זרע,

אבל מילה הוא עשה.

אז לכן יש לו זכות בארץ-ישראל, הארץ הקדושה.

אבל זכות זו תשלם,

היא לא תהיה לעולם, כיוון

שמילתו אינה שלמה.

לאחר מכן, אומר הזוהר הקדוש,

ועתידים בני ישמעאל לעורר מלחמות גדולות בעולם,

ויתאספו בני אדום עליהם.

הקואליציה היום

מתאספת על ישמעאל.

ויערכו עמהם מלחמה,

אחת על הים,

שייטות שלהם ונושאות מטוסים,

אחת על היבשה,

ואחת עוד מעט סמוך לירושלים.

וימשלו אלו על אלו, לא תהיה הכרעה במלחמה.

והארץ הקדושה לא תימסר לבני אדום.

אפילו שהם אומרים לנו מה לעשות כאן,

לא תימסר לבני אדום.

באותו הזמן יתעורר עם אחד מסוף העולם על רומיה רשעה,

אפשר שזה סין, אפשר,

ויערוך עליה מלחמה שלושה חודשים,

ויתאספו שם עמים ויפלו בידיהם,

עד שיאספו עליה כל בני אדום מכל קצווי העולם,

ואז יתעורר הקדוש-ברוך-הוא עליהם.

זהו שכתוב, כי זבח לה' בבוצרה.

לאחר מכן

יתקיים הפסוק, לאחוז בכנפות הארץ

וינערו רשעים ממנה.

זאת תהיה מלחמת גוג ומגוג.

היא תארך שבע שנים,

ימותו בה שני-שלישים מן העולם ארבעה מיליארד בני אדם,

והקדוש-ברוך-הוא ינער אותם כמו שטיח שמנערים את כל ראשי העולם.

שליש יישארו,

והבאתי את השלישית באש,

וצרפתים כצרוף את הכסף ובחנתים כבחון את הזהב.

מי יזכה להישאר בגוג ומגוג?

מי שיעסוק מן היהודים בתורה ובגמילות חסדים.

זו ההגנה היחידה.

לא מסכות,

לא מקלטים,

לא חדר אטום, שום דבר.

עוסק בתורה ובגמילות חסדים,

ינצל.

אבל מידת הדין תהיה קשה,

מאוד קשה.

דין הקשה, כמו שכתוב בספרו של הרמ״ק, אלימה.

הוא אומר,

בשעה שמידת הדין תשלוט,

היא לא תוותר על שום דבר.

אפילו מי שלא הולך עם ציצית קטן ייתפס.

אומנם על-פי ההלכה

לא חייב אדם בציצית קטן, אלא אם כן יש לו בגד של ארבע כנפות,

כי זו חובת הבגד ולא חובת האדם,

אבל כל דבר שהיה יכול לעשות ולא עשה,

מידת הדין תקטרג באותה שעה,

כי בשעה שיש חרון אף,

יש לה רשות.

אבל אם אדם יעשה גמילות חסדים, והרבה גמילות חסדים,

כיוון שהוא עושה לפנים משורת הדין,

הקדוש-ברוך-הוא מודד מידה כנגד מידה,

וגם הוא יעשה עמו לפנים משורת הדין,

ואז לא יצטרך להיתפס על דברים קטנים.

לכן,

הגמרא הודיעה לנו מראש,

והאמוראים הקדושים אמרו,

יתה ולא אחמנה,

שיגיע הזמן שמשיח צריך להתגלות בעולם,

יהיה עת צרה ליעקב,

ואומנם ממנה ייבשח,

אבל מגודל הצרות האמוראים הקדושים לא רצו להיות באותו דור.

וברור

שאם הם היו באותו דור, הם היו ניצולים.

אף על פי כן, מגודל הצרות

לא רצו. יהיה תה, כשיבוא,

לא אחמנה, לא רוצה לראות אותו באותו זמן של הצרה שתהיה ליעקב.

תארו לכם מה הולך להיות.

כתוב שבשליש שליש של הצרות והאיסורים הכי קשים של העולם יהיה בדורו של משיח. בדור אחד,

מה שהיה במשך כל הדורות, פוגרומים ושמדות וכל מה שהיה,

הכול התנקז לדור אחד.

שימו לב שאמרתי כל הזמן ושמעתם בקלטות

שבאחרית הימים,

בגוג ומגוג, תהיה מלחמה כימית, ביולוגית, אטומית.

זה נראה רחוק, מה שאמרתי, נכון?

מה, כל העולם, בישמעאלים ישלטו תשעה חודשים על ישראל והעולם כולו?

מי בעולם? כתוב, כתוב, אבל לך תדע, זה כבר היה, זה לא, זה...

אין דבר כזה. הנה, היום אתם רואים.

ביולוגי. מה זה ביולוגי?

בינתיים זה קשקושים, אנטראקס.

היום מתו עוד שניים.

אבל,

בסך הכול שלושה מתו כרגע מהאנטראקס,

כל העולם בלחץ.

יש דבר יותר גרוע מהאנטראקס,

קוראים לו פחד.

כל העולם בפחד.

שולחים סיד לבן-אדם, אבקת וניל,

כל הבניין, החוצה,

שוטפים את כולם,

עושים עליו ספונג'ה.

מה קרה?

חשש.

אתם מבינים מה קורה?

זה כשעוד לא התחילו עם ביולוגים ממש.

מה יהיה אם חס ושלום באיזשהו מקום פתאום ימותו מאות אנשים בבת-אחת?

אין לאן לברוח.

כל העולם מותקף.

באוסטרליה, בגרמניה, באירופה,

בכל מיני מקומות זה נשלח.

עוד לא יודעים מי.

זה רק ניסיון לבדוק איך העולם מגיב. מי ששולח את זה,

יש לו כנראה מספיק.

רק הוא בודק עכשיו, עושה טסטים על האנשים,

איך המדינות מגיבות,

מי יכול להגיב יותר טוב,

ואחר כך הוא ישפר את המצב.

מה עם כימי?

השם ירחם.

אתם יודעים שמסכות,

יותר ממה שמגינות,

בינתיים הרגו.

כי האנשים נחנקים,

ישר מזיעים.

הוא רק שם את המסכה,

כבר הוא מתגרד,

כבר הוא מרגיש,

כבר הנה.

זהו,

זה בא.

אטרופין, טראח לברכיים.

נגמר.

והוא מתייבש לבד,

בלי כלום.

זאת אומרת,

זה כשזה עוד לא התחיל.

מה יקרה כשזה יתחיל?

וכתוב שבישראל תהיה פצצת אטום.

עכשיו, אני מודיע לכם

ש-48 פצצות אטום במזוודה נגנבו מהרוסים.

הרוסים ייצרו מזוודות אטום,

כמו שהולך עורך-דין,

מזוודה כזאת שמי שהולך אתה,

אף אחד לא יודע שיש פה פצצת אטום.

ייצרו הרוסים וגנבו להם.

גנבו להם. מי גנה? לא יודעים.

בקיצור,

יש 48 אנשים,

פוטנציאליים, עם המזוודות.

עכשיו, אם זה בארגון טרור,

והם מחליטים, זהו סוף העולם,

לא הם מחליטים, הקדוש-ברוך-הוא מחליט,

אבל הם יופעלו,

נו, אז מה יהיה? מה אתם אומרים?

מה אתם אומרים? טסטס?

איזה טסטס? מה שאמרתי, טסטס זה חוויות.

ראיתם מה תימני אחד,

בן לאדן, הצליח לעשות לאמריקה הגדולה.

ראיתם מה עושה?

מה אתם מוחאים כפיים?

אמריקה קרסה

עם מטוסים שלה,

עם אימונים אצלה,

בכסף שלה, בבית שלה, בלי להשקיע דולר, ועוד עשה על זה רבע מיליארד דולר בבורסה.

וזה לא אינטליגנט, זה איש מערות.

שמעתם מה אפשר במערה לעשות?

תארו לכם, אם הוא היה בבניין גבוה, מה היה?

אה, פרימיטיבי, ראה לנאורים.

פלא פלאות, נשיא ארצות הברית, אחרי אסון התאומים,

קרא פרק תהילים,

פרק כג,

מזמור לדוד,

השם רועי לא יחסר.

מה הוא אמר?

התחיל מהפסוק הזה, אבל הוא לא התחיל ממזמור לדוד.

הוא אמר, גם כי אלך

בגא צל מוות,

לא ירא רע,

כי אתה עימדי.

והוא טעה.

למה הוא טעה?

הוא אמר את הפסוק הלא מתאים.

אם תקחו, גם כי אלך בגא צל מוות, לא ירא רע.

תתחילו מהאות כף.

כמה נפלו בניינים?

שניים, התאומים, נכון?

אם תתחילו מהאות כף,

כף

שבמילה אלך,

גם כי אלך כף זה המילה.

כל שתיים, כל שתי אותיות,

נראה מה יצא.

כף,

בגא,

האות השנייה ג',

באות השנייה אחרי הא', נכון?

אז כף ג', כף ג',

אחר כך א',

צל מוות,

האות השנייה ל',

צל מוות ו', נכון?

א', ל', ו', מוות, לא ל',

כף ג', אלול.

זה היה התאריך שנפלו התאומים.

בכף ג', באלול,

נפלו התאומים במרחק שתי אותיות,

אחת אחרי השני, בפסוק שהוא פתח.

למה?

כי את סוף הפסוק

לא היה לו.

אתה עם מדי,

הקדוש ברוך הוא לא היה איתו.

ואני אומר לכם,

כמו ששרון התגלה שרונה,

בוש יהיה בושה.

תזכרו מה שאני אומר,

הוא יסבך את כל העולם,

ואנחנו בתוך הבצק הזה.

למה?

משום שיש גזירה משמיים.

הקדוש ברוך הוא מודיע לנו, אנחנו לפני הסוף.

אם תחזרו בתשובה,

העולם מסתבך.

זבח לה' בבוצרה.

יש לו הבטחה, הקדוש ברוך הוא,

שהוא ינקום את דם עבדיו השפוך,

הבנים שלו,

שנטבחו ונרצחו ונשחטו אלפיים שנה בגלות.

נכון שאני הוצאתי את הבנים שלי לגלות,

אבל אני לא אמרתי לכם לעשות עליהם אינקוויזיציה,

מסעי הצלב, שואה וכל מיני דברים כאלה. את זה לא אמרתי.

גם הייתה גזירה שישראל,

יהיו במצרים עבדים.

אבל הקדוש ברוך הוא לא אמר לפרעה, עד כדי כך לענות אותם.

עבדים, כן,

ועבדום.

אבל ועינו אותם התוספות שאתה הוספת ואמרת, הבה נתחכמה להם,

זה לא אני אמרתי.

על זה סבל פרעה בכל מצרים.

אותו דבר אמרות העולם, אמנם נמסרנו בידם לגלות,

עד שניגאל, עד שניגאל ולא לפני כן,

אבל על מה שהם הצרו לנו וציערו אותנו והרגו וטבחו שלא כדין,

על זה הקדוש ברוך הוא, אני בעצמי,

לא על ידי מלאך ולא שליח,

אני אטפל בהם.

אל נקמות השם, אל נקמות הופיע.

הקדוש ברוך הוא הבטיח בפרשת האזינו,

לי נקם בשלם,

לעת תמות רגלם.

כשיגיע הרגע שנגמר,

הקדוש ברוך הוא אומר, אני אטפל,

אני אעשה את הכול לבד, בלי שום עזרה.

אבל לו עמי שומע לי ישראל בדרכי יהלכו,

כמעט

אויביהם אכניע בעל צריהם אשיב ידי.

אם עם ישראל, הבנים שלי, היו שומעים לי

והיו הולכים בדרכים שלי,

לא של המערב,

לא של אירופה, בתורה שלי, למה בחרתי בכם?

בגלל התורה שלי שקיבלתם אותה.

במה אתם שונים מאומות העולם?

בתורה.

אבל אם אתם רוצים להיות כמוהם, במה אתם שונים מהם?

אבל אם עמי שומע לי ישראל בדרכי אליכו,

אני את האויבים שלכם כמעט אכניע, כמו מעטים.

כמה הם? מיליארדים?

קטן עליי.

טיק.

בקטנה אחת.

כמו טיפה מדלי.

כלום.

הוריקן אחד,

מרים עיר.

רעידת אדמה אחת קטנה,

ונפגע רחובות שלמים נופלים.

הקב' ברוך הוא אומר,

המביט,

למה אתה שואל את זה?

מה?

למה אתה שואל את זה?

אני אגיד לך. תשמיד את הגויים. אם תשב בשקט, אני אגיד לך.

ובכן,

שואל

רשי,

אמר רבי יצחק,

למה פתחה התורה בבראשית,

בפסוק, בראשית ברא אלוקים את השמיים ואת הארץ?

למה לא פתחה התורה במצווה הראשונה שנצטוו ישראל במצרים?

החודש הזה לכם ראש חודשים,

שזו המצווה הראשונה, לקדש את החודש. למה לא פתחה התורה? הרי תורה זה הוראה,

מצוות.

מה לקיים, מה לעשות?

למה ספר המצוות לא מתחיל עם מצווה ראשונה?

ואחר כך יגיד, בראשית, מרא אלוקים את השמים ואת הארץ.

מתרץ,

משום כוח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גויים.

אם יבואו אומות העולם ויאמרו לישראל,

ליסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה עמים,

שהיו פה הכנעני, האמורי, הפריזי, האבי, היבוסי וכו',

אם יבואו אומות העולם ויגידו, אתם כובשים אתם,

אתם יושבים בארץ ישראל, כובשים אתם.

זה ארץ של שבעה עממים, מה אתם יושבים פה?

מה אומרים להם?

אומרים להם, הקדוש ברוך הוא ברא שמיים בארץ, בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ.

הוא בראה,

הוא נתנה למי שישר בעיניו,

אחר כך הוא נטלה מהם.

הוא נתנה לנו.

מה אתם רוצים?

שלא,

שלב ראשון נתן להם,

שלב ב' לקח מהם, שלב ג' נתן לנו.

שלא.

לכן בראשית ברא אלוקים את השמים את הארץ,

שאם יבואו אומות העולם ויגידו, ליסטים אתם, שודדים.

מה נגיד?

כוח מעשיו הגיד לעמו,

קודם כל הגיד לנו בראשית ברא אלוקים את השמים את הארץ.

למה?

לתת להם נחלת גויים.

הנחלה הזאת שישבו בה גויים היא שלנו.

איך מסתיימת התורה?

אשריך ישראל, מי כמוך.

עם נושע בשם

מגן עזריך באשר חרב גאוותיך ויכחשו אויביך לך ואתה על במותמו תדרוך.

תשמעו.

מסיים משה רבנו את התורה ואומר,

אשריך ישראל, מי כמוך. אין עוד עם בעולם

כמו ישראל. במה אשריך?

במה אשריך ישראל, מי כמוך?

שאתה עם

נושע בשם.

מי מושיע אותך 3,300 שנה?

השם.

עם נושע בשם, מגן עזריך. הוא גם מגן שלך, הוא גם עוזר לך,

והוא חרב גאוותיך.

אם אתה מאמין, לא כמו שרון,

לא כמו ברק,

לא כמו ביבי ולא כמו לפניהם,

אם אתה מאמין שאתה נושע בשם ולא צבא ולא שום דבר אחר, שום כוח בעולם, רק הוא נותן לנו את האפשרות,

אם אתה מאמין בזה,

ויכחשו אויביך לך,

אפילו יבואו אומות העולם ויכחשו לך וירצו להילחם בך,

ואתה על במותמו תדרוך,

כי הקדוש-ברוך-הוא ייתן לך לנצח.

אבל אם אתה לא מאמין שזה הקדוש-ברוך-הוא,

אז אתה תצא לצבא כמו שאתה יוצא,

וכמו שאנחנו אוכלים אותה מששת הימים עד היום, רק בירידה ודרדור, שהצבא והמעצמה החמישית בעולם לא מצליחים להתמודד

מול מרגמות, עוד לפני הקטיושות, עוד מעט יהיה קטיושות.

עכשיו,

אם אנחנו נבין,

אם אנחנו נבין

שכל הישועה שלנו במשך כל הדורות מאשר,

אז אנחנו אכן ננצח.

אבל אם לא,

אנחנו נצטרך לברוח מלבנון בלילה,

אנחנו ניכנס לבית ג'אלה, נצא אחרי 48'. בכל אופן,

צריך להבין,

אז אומרת התורה בבראשית,

למה פתחה התורה בראשית, ברא אלוקים את השמיים ואת הארץ? למה פתחה?

משום כוח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גויים.

אתם רוצים היום לשבת בארץ ישראל בבטחה,

אומר הקדוש ברוך הוא בבראשית,

אם תזכרו שזה כוח מעשיו,

אם תדעו שהקדוש ברוך הוא רק הוא נותן, הוא מנחיל,

הוא מקיים עם על מעמדו,

אם תאמינו בזה במאה אחוז, אשריך מי חמוך.

לא תאמינו בזה.

תחשבו שהפתרונות יבואו על-ידי כוח, על-ידי אסטרטגים, מטבחון וכו'.

הנה, אתם רואים, שנה אנחנו סובלים.

מאז הודיע ברק, מהפכה חילונית,

קיבלנו מהפכה ערבית על הראש.

למה?

אתה רצית להתנתק מהקדוש-ברוך-הוא, אה?

החלטת שאתה מטר שמונים. נגמר.

אתה הולך על הכול.

מפרק את העם היהודי מהמסורת ומהמורשה.

לא, אומר הקדוש ברוך הוא, עד כאן.

מעכשיו אני אראה לכם,

מולכם יעמדו פלסטינים בודדים,

הם יאיימו עליכם, אתם תהיו מאוימים, וכוחכם הגדול לא ינוצל כהוא זה.

זה גזירה משמים.

אם נחליט שאנחנו משתנים,

המצב ישתנה.

בוש יודע להזכיר שם שמים,

קלינטון ידע להזכיר שם שמים,

בוש האבא הזכיר שם שמים.

יצאו למלחמות, מבקשים מהעם להתפלל.

אצלנו אפילו להגיד, בעזרת השם,

בסייעתא דשמיא,

אין אחד שיגיד.

שום דבר, כלום. אנחנו, איך אמר שרון?

אני,

מהיום, תדעו,

לא נסמוך על אף אחד,

אנחנו ניקח את גורלנו בידינו.

כך הוא אמר לאמריקנים, פאם פארארם.

נו, ומה יהיה עכשיו?

הם עוד יסגרו חשבון עם שרון האמריקנים. מה יהיה אז?

אנחנו מתקרבים לטבעת החנק

שאמריקה תהפוך את עורה, ואני אומר לכם באחריות,

תזכרו מה שאני אומר,

אמריקה הזאת, הטובה והמטיבה שנראית בעינינו כרגע,

היא תתהפך להיות אויבת לנו לא פחות מגרמניה בזמנו.

תזכרו מה שאני אומר לכם פה, בחדרה, היום.

תסתכלו את אמריקה, שחינכה אותנו לפני כמה שבועות,

הבלגה,

שני מטוסים, ארבעה מטוסים,

אין הבלגה,

אין משא-ומתן,

הורגים אזרחים בכמויות,

לא מעניין אותם כלום. הם משתמשים עכשיו, אומרים בעיתונות העולמית, עם כימי וביולוגי נגד בלאדן,

נתנו ל-CIA עכשיו אישור בכל האמצעים, גם הקונבנציונליים,

נתנו להם מיליארד דולר בשביל למגר אותו,

ואלה, אלה שחינכו אותנו לפני כמה שבועות.

ולא רק זה,

הם אומרים, בלאדן זה טרור?

אצלנו זה לא טרור, הפלסטינים זה שחרור.

זה שהם יורים באנשים ברחובות,

מכוניות תופת, פיגועים, מה זה? זה שחרור, שחרור.

בלאדן שרוצה לשחרר את העולם מהכופרים האמריקנים, לדבריו,

זה לא שחרור, כי הם החליטו,

אתה כך והם כך.

קיצורו של דבר,

אותם אמריקנים,

יפי נפש, תזכרו מה שאני אומר,

יגיע הרגע שהם יהפכו את עצמם לחלוטין.

ואז נתמודד,

כמו שכתוב בספר זכריה, יג' וייד',

וכמו שכתוב ביחזקאל ח'-לט',

וכמו שכתוב בסוף מלאכים,

נצטרך להתמודד במלחמת גוג ומגוג, כש-70 אומות העולם נגדנו.

לא תהיה מדינה אחת לצדנו.

לא תהיה.

והמדרש שואל, ומה עושים במצב כזה?

אם יש 70 זאבים על כבשה אחת, מה הסיכוי?

אומר המדרש, אם לכבשה יש רועה,

הוא יבריח את הזאבים.

אם אין לרועה, המצב אבוד.

אם השם רועי,

לא אחסר.

זה מה שהיה חסר לבוש, כי אתה עימדי.

לשאלתך,

איפה היה הקדוש-ברוך-הוא בשואה?

אז אני אסביר לך.

אם אתה חושב שהשואה זו השואה הראשונה שהייתה,

אתה טועה.

בחורבן בית ראשון ובחורבן בית שני נרצחו ונטבחו ונשחטו מיליונים.

בביתר,

52 שנה אחרי חורבן בית שני נרצחו 8 מיליון יהודים, והדם שלהם ניגר למרחק שלושה מילים,

והגובה של הדם היה עד ראשי הסוסים.

זה רק שתדע קצת היסטוריה.

ומה שעבר העם היהודי במשך כל הדורות

היה רציחות וטביחות. מדוע?

משום שהקדוש-ברוך-הוא הזהיר,

ואנחנו קוראים את זה כל שנה.

כל שנה אנחנו קוראים.

אם בחוקותי תלכו ושכבתם ואין מחריד

וחרב לא תעבור בארצכם,

אבל אם אתם לא תלכו בחוקות השם,

כל הצרות, כל הבעיות יסובו עליכם.

יש פרשה שלמה שנקראת פרשת כי תבוא, בקלטת קנדה,

בווידאו.

אני מביא שם ציטוטים, מקריא את כל פרק כח, הוא ארוך, תקראו לבד.

ספר דברים.

כל השואה מתוארת שם

בפשט הפסוקים,

עם ההסברים והסיבות למה זה קרה.

הקדוש-ברוך-הוא הודיע מראש שזה מה שיהיה אם אנחנו נבחר ברע.

לא הוא מעניש אותנו,

אנחנו מענישים את עצמנו.

אם אבא שלי אומר, אל תיקח סמים,

אבא שלי אומר, אל תסתובב עם עבריינים.

אבא שלי נותן לי כמה עצות טובות, ואני מחליט אחרת.

כשאני מוצא את עצמי

אחר כך עם מחלות,

זרוק ברחובות,

ואחר כך בתא-מעצר, בצינוק,

עם תיק עב-כרס ל-25 שנה בפנים,

לא אבא שלי השם שהזהיר אותי,

אני השם שלא שמעתי לו.

כשהקדוש-ברוך-הוא אמר בתורה, מה תעשו שלא יקרה לכם כלום ושיהיה לכם רק טוב,

לא רצינו, רצינו את הדרך הקלה.

רצינו פאן, רצינו לבלות, רצינו את כל הייסורים.

למה? למה להעמיס עלינו?

רוצים לחיות כמו כל הגויים. הוא אומר, אבל אתה לא כמו כל הגויים, אתה בן שלי.

בן של מלך,

הוא צריך אמות מוסר שונות מאדם פשוט המוני.

לכן,

אתה צריך להיזהר אחרת.

אתה רוצה להיות כמו ההמונים?

אז אתה תקבל כמותם.

השמירה שלי לא תהיה עליך,

לא מכיר בך,

ומה שהרחוב יפגע בך, יפגע בך.

אבל אם אתה בן מלך,

אף אחד לא יעז להתעסק אתך, כי אני המלך,

כוחי בכל העולם,

ואני אדאג שלא תיפגע.

אנחנו חשבנו שאנחנו יותר חכמים.

זה לא ניסיון של שבוע, שמועיים, שנה, שנתיים,

זה 3,300 שנה שלמדנו על בשרנו דור אחר דור,

והנה, עד עכשיו חלק מהציבור רוצה הפקרות,

וחלק הולך לפי המסגרת של התורה.

זה ההבדל.

מי ינצל בסוף? עוד מעט נראה.

אבל צריך להבין דבר אחד,

צריך להיות כמו שהקדוש ברוך הוא אומר,

ולא לחפף.

אם מחפפים,

אז כנגד החיפוף,

מתחפפים.

זאת אומרת,

כשהשם מתכוון, הוא מתכוון כל מה שהוא מתכוון.

כשהחוק אומר לך זה וזה וזה, אסור,

אתה לא יכול להגיד לו, שמע, מתוך מערכת החוקים שיש בספר החוקים בישראל,

עברתי באדום פעם אחת, מה יש?

פעם אחת דילגתי על תשלום למע״מ, מה יש?

מה יש? קנסות, רפורט, שלילת רישיון.

מה, אבל אני אזרח הגון 40 שנה, לא עשיתי, אין דבר כזה.

יש חוק יבש, רטוב, באמצע, זה החוק.

אבל מה, כשמגיעים לקדוש ברוך הוא יש טענות.

למה העולם?

לא הוא, רבותיי, לא הוא.

מפי עליון

לא תצא הרעות והטוב.

למה לא מפי עליון זה יוצא?

משום שהשם כבר אמר בתורה,

רואה אנוכי נותן לפניכם היום

את החיים ואת הטוב,

את המוות ואת הרע.

ובחרת בחיים. אני מציע לך בתור אבא,

תלך על החיים,

תלך על הטוב.

אבל זה לפניך.

הנה שולחן,

אני אומר לך, פה יש אנטרקס,

פה יש אנטיביוטיקה,

פה יש דובשניה,

פה יש סוכר, פה מלח, פה לימון, פה דבש.

תמחר.

אם אחד לוקח אנטרקס, אני אשם.

יש דבש,

יש לימון, אתה רוצה לימון? אם תעשה פרצוף חמוץ, אני לא אשם.

הלימון עשה לך את זה. מי בחר בלימון, אתה?

יש דבש.

תבחר.

ראה אנוכי נותן לפניכם היום, לפניכם.

אתה בוחר ברע? תסבול.

הטענות עליך.

בזמן השואה, 60% מיהדות גרמניה היו מתבוללים.

אז זה היה עוד מצב טוב.

היום בארצות-הברית 90% מתבוללים.

אז, לכן, תבינו שמה שצפוי גם מתאים לפי המספרים.

90% מתבוללים. אתם יודעים מה זה?

מאז השואה מספר היהודים אחרי 56 שנים לא גדל.

אותו מספר.

למה?

ההתבוללות אוכלת בנו.

מישהו, אכפת לו?

לא אכפת.

כשמקבלים את המכות, שואלים שאלות.

תהיה חכם.

לפני המכות, תקרא את ההוראות, איך לא להסתבך,

ויהיה בסדר, תהיה טוב.

אפשר לחיות בעולם הזה נפלא,

כשומר תורה ומצוות,

ואפשר גם לקבל אחרי זה גן-עדן לנצח נצחים.

מה הפסדת?

אבל רוצים דרך קצרה. דרך קצרה לפעמים היא ארוכה.

כן. למי שיש שאלות, בבקשה.

עם כל הירידות שלך על אמריקה?

תסביר לי איך המדינה תסתדר בלי אמריקה, איך,

בלי הסיוע האמריקני, בלי זה, אין מדינה.

אתה רוצה להגיד שהמדינה תסתדר כאן לבד? הבנתי.

אתה, תראה, אני גדלתי קצת לפניך פה,

וגם עלי עבדו שבלי אמריקה לא נסתדר.

אני אומר לך שבלי אמריקה הסתדרנו טוב מאוד במשך 3,300 שנה,

המדינה לא תסתדר, לא דיברתי על העם.

שמעתי.

המדינה זה שום דבר, זו מסגרת שאם אין בה אנשים זה לא כלום.

העם שיושב פה זה העם היהודי.

נכון שיש חלק שלא רוצים להגדיר את עצמם כיהודים

ששייכים לעם היהודי אלא כישראלים,

שהמדינה זה המקום היחידי שנראה להם כרגע,

עד שידגדג להם והם יטוסו, אם יהיו מטוסים בכלל.

אבל בשביל 3 מיליארד דולר בשנה לבטל עם עם המסורת שלו, שהוא העניק לכל העולם, את כל התרבות והציוויליזציה, רגע,

בשביל זה להתמכר,

אז אנחנו העם הכי מפגר שיש בעולם.

הרי העם הכי לא תרבותי לא מוכן בשביל כסף, 3 מיליארד דולר,

להחליט

שהוא מבטל את עצמו בפני אחרים.

זה, 1. 2. האמריקנים מרוויחים מאתנו יותר ממה שאנחנו מרוויחים מהם.

אנחנו הבסיס במזרח התיכון היציב,

מה שהם קוראים דמוקרטי,

הבסיס הטוב ביותר שיש להם פה.

ואף-על-פי-כן,

הם לא יכניסו אותך לקואליציה בגלל האינטרסים העכשוויים שלהם עכשיו,

אז אתה בחוץ.

מתי שייטב להם, הם ישתמשו אתך, מתי שלא, הם יבעטו בך, מתי שהם ירצו, הם יגערו בך.

אבל הכול נובע מאינטרסים אמריקניים טהורים ולא מאינטרסים ישראליים הומניים.

בסדר, אבל, רגע, שנייה.

עוד דבר אתה צריך להבין.

אם אני צריך להעדיף, אני, בתור יהודי, אני,

צריך להעדיף

שאמריקה תהיה אתי

מול כל האויבים האלה שמסביבי,

או אני לבד והקדוש-ברוך-הוא אתי

מול אמריקה וכל האויבים,

אני מעדיף להיות עם הקדוש-ברוך-הוא לבד ולא אתם.

אתם יוצאים בנקודת הנחה.

אתם יוצאים מנקודת הנחה שבכלל יש אלוהים,

ואם אין אלוהים אתה נשאר לבד. טוב, לך יש בעיה בינתיים, לי אין את הבעיה הזאת.

דבר נוסף אתה צריך להאמין, אתה יכול להישאר בסופו של דבר. שלאמריקה היה אינטרסים

שלא לתת לנו רכבת אווירית

ביום כיפור

ומתו חיילי צהל.

עובדה שהיא נתנה בסוף.

בסוף.

והיה יהודי בשם קיסינג'ר,

שהוא מנע

שתהיה לנו פה רכבת אווירית,

אז על מי נסמוך?

אשור לא יושענו,

על סוס לא נרכב,

ולא נאמר אלוהינו למעשה ידנו.

לא ביקשתי ממך לסמוך, רק שנייה, שנייה.

שנייה, תן לו. הוא שואל? טוב, רגע.

עכשיו אתה צריך להבין.

אמר שרון, בלית ברירה, לא שהוא חכם גדול, בלית ברירה,

שהוא לא סומך על אף אחד עכשיו, כי הוא ראה

את הפנים הכפולות שיש לאמריקנים.

אם הם יכולים לעשות לבן-לאדן מה שהם החליטו, כשהוא רק פעם ראשונה ואחת פגע בהם,

וכשערפאת טובח בנו,

רב-המרצחים אחרי היטלר בדור הזה,

אם הוא יכול לעשות מה שעושה לנו,

והאמריקנים אומרים שהוא לגיטימי והוא יהיה פרטנר, ורק הוא,

הם קובעים, אנחנו קבענו להם פעם מי כן ומי לא,

פתאום הם נכנסים לפה, מה, ב-3 מיליארד דולר מכרנו את נשמתנו? כי בן-לאדן וערפאת זה עדיין לא אותו דבר.

הם לא אותו דבר. לא אותו דבר, כי אתה שומע יותר מדי את הטלוויזיה,

והשמאל מלעיט אותך. זה לא אותו דבר. אני לא מהשמאל, אני מנסה מצמין. אז אני אגיד לך,

אתה יכול להסתכל על זה, בן-לאדן יש לו אינטרסים שונים לטרור.

אז אני אגיד לך שערפאת יותר גרוע מבן-לאדן,

ואני אסביר לך למה. לא, סביר. אני אסביר לך למה.

אם ערפאת

נותן לכל ארגוני הטרור בחסותו, והוא בעצמו משלח אותם להרוג בנו,

ומשחק אותה,

כואב לי,

שמעתי שהיה פיגוע, קשה לי לשאת זאת.

אני לא ישן בלילה, כל החרטות שהוא מחרט,

זה כשהוא נמצא עוד רחוק,

כשהוא יתקרב ויקבל מדינה,

ויקבל טנקים,

ויקבל מטוסים.

אתה יודע מה יהיה? אגב, בן-לאדן,

ממרחק

מאפגניסטן עד אמריקה, אלפי קילומטרים,

תראה מה הוא הצליח לעשות.

זה ממרחק סנטימטר באף שלך,

עם כל ארגוני הטרור האלה,

וכל המדינות שמסביבך, 250 מיליון מוסלמים,

שרובם רוצה שאתה תשחה, כי 78% מהם אומרים שהם בעד הפיגועים,

שתשחה לכיוון אמריקה

ולא תישאר פה בכלל.

אתה סומך עליו?

הוא הרבה יותר מאיים עליך מאשר בן-לאדן.

אם בן-לאדן יפציץ פה שני בניינים, עשרה בניינים,

מה הוא עשה?

יש לך פה איום קיומי על-ידי ערפאת וחבריו, קיומי.

אם תפקשש את המלחמה הזאת שתפרוץ עוד מעט, עוד מעט תפרוץ מלחמה פה,

כוללת.

אם תפספס פה במלחמה,

אתה אבוד.

בן-לאדן לא מאיים על אמריקה, הוא מטריד אותה.

יש שם 300 מיליון אנשים,

נהרגו, נכון, 4,000, 5,000,

אבל זה לא כלום לעומת מה שאנחנו קברנו פה,

כ-20,000 אנשים, חיילים, קברנו פה מקום המדינה בגלל חבר'ה כמוהו ודומים לו.

מה אתם? אתה מתעלם לגמרי בעצם מכל מה שהפלסטינאים עברו, אתה חושב? אתה אומר, הם איום קיומי עלינו, הם זה.

הפלסטינאים, אל תשכח, הם עם תחת כיבוש,

הם עם שסובל כל יום. אתה בא ואומר, ואתה, סליחה, רגע, זה רגע, הוא לא, חבר'ה,

הוא לא אשם, הוא לא אשם,

השמאל מלעיט אותם. יפה, רק רגע.

הוא לא שמאלני, אני יודע. אני למדתי לבד הכול. אני יודע, ברור, אתה קורא רק במקורות אחדים, אתה לא קורא במקורות השניים. אני אסביר לך.

אנחנו, אתה צריך להבין,

אנחנו יושבים פה,

אנחנו יושבים פה בארץ שהיא שלנו על-פי התנ״ך.

ולמה הם צריכים לקבל את התנ״ך שלך?

הם מקבלים אותו לפניך.

הם מאמינים בתנ״ך יותר ממך. הם מאמינים בתנ״ך, אבל הם לא מקבלים שזה הארץ שלנו. הפוך, הם יודעים שזה הארץ שלנו.

יתרה מזאת,

הם אומרים על הר-הבית, שהוא הר-המוריה,

שזה שלהם. איפה זה כתוב? גם בקוראן זה לא כתוב.

לא רק שבתורה לא כתוב,

בתורה כתוב שדוד המלך קנה אותו מערבנה היבוסי.

זה התנ״ך שהוא גם שלהם.

זה של דוד המלך נקנה בקניין, כל העולם יודע.

אנחנו לא טוענים שזה שלנו,

והם טוענים שזה שלהם, כשאצלהם בקוראן לא כתוב.

אז מאיפה זה נהיה שלהם?

כי הם החליטו שזה קדוש.

הם החליטו שקוראים לזה אל-קוץ.

קדוש, נגמר, לא מתווכחים.

אז אתה צריך להגיע למצב שיחליטו אם יעשו בינאום או לא, חריג.

אתה צריך להבין,

יש פה חוסר ידיעה של הציבור הישראלי הפשוט.

אנשים שלא מעורים בתוך העניין קונים מה שכתוב בעיתון, בפלוויזיה וברדיו.

אין לך מקורות אחרים מתוקים.

תורה לא למדת,

ממילא אתה לא יודע.

היסטוריה יהודית לא למדת. אני כן יודע, אבל איך אני יודע.

אני יכול גם להגיד לך שמה שאמרת קודם, ש-8 מיליון יהודים

נטבחו בבית שני, זה לא יכול להיות, כי לא יהיו 8 מיליון יהודים באותו... אתה רואה שאתה לא יודע. נו, מה נעשה?

אני יכול להגיד לך גם מקורות. מה נעשה? מה אני אעשה? אני יכול להביא לך גם מקורות, אם היה לי אחר כך. תביא לי מקורות, בבקשה, אני אשמח מאוד, אבל אני נותן לך את המקור.

במדרש איכה תפתח 8 מיליון יהודים בביתר 52 שנה אחרי חורבן בית שני נטבחו.

שלושה מילים של דם

עד צווארי הסוסים, זה דיוק הלשון במדרש. אם היה לי זמן הייתי יכול להוכיח לך שזה לא נכון. איך תוכיח לי?

מקורות היסטוריים. מאיפה המקור שלך?

יש מספיק מקורות היסטוריים מדוי.

יש ספרים? איזה ספר?

אמרתי לך, אני לא זוכר לך, אבל, איזה ספר קראת את זה? תן לי זמן. אני אביא מספיק. אה, תן לך ספר.

אוקיי.

אני לא באתי עד. זה בספרים של יוסי שריד אולי. בסדר, אוקיי.

8 מיליון. עכשיו, בכל אופן אתה צריך להבין. מאיפה אתה מביא את ה-80 מיליון?

מאיפה? אני אומר לך, מהמדרש. המדרש זה המקורות היהודים ההיסטוריים שלנו.

מאיפה אתה יודע שהם נכונים?

איך? איך אתה יודע שהם נכונים?

מה פירוש?

זה המקורות היהודים. אתה מכיר

את יוספיוס? בסדר. אני מקבל את זה כמקורות היהודים. ספר יוסיפון, אתה יודע מה זה? כן, אני יודע. יופי, תקרא שם ותראה.

אז היסטוריון אחד, איפה אתה יודע שמה שכתוב בספר יוסיפון נכון?

לא, לא נכון.

איפה אתה יודע? לא יודע. מה הוכחה שתקבע?

לא יודע, מאיפה אתה יודע שהיה תאומים?

מה? אני ראיתי בטלוויזיה. טלוויזיה, אני יכול לעשות לך פופאי בטלוויזיה.

מה זה טלוויזיה?

אתה ראית בעיניים שלך חרטוט שעשו...

מה חרטוט שעשו? מה חרטוט? כנס לאינטרנט, תראה כמה עשו פוזות של בניינים שנפלו ונבנו ועלו וחזרו. דיברתי עם אנשים שגרים שם.

דיברת עם אנשים שגרים שם. בטלפון.

בטלפון. אתה יודע שהיה שוד אחד שלא פוענח עד היום?

שדדו בנק.

באו לקחת סכום שאני זוכר כרגע, סכום גדול של מאות-אלפי שקלים.

באו לגנוב,

אז מנהל הבנק אמר שהוא צריך אישור מבנק ישראל.

אז טוב, הלקוח המתין שיקבל אישור, הוא צלצל,

מעבר לקו הרימו שלום, כן, בנק ישראל.

יש לי פה לקוח בשם כך וכך, כן.

האם לשחרר לו את הסכום? אמר, כן, ודאי, ודאי, לקוח טוב, כן.

אתה יודע מי זה היה?

החבר שלו בחוץ שהתחבר לתוך הקו,

ידע שהוא יצלצל לקבל אישור, אמר לו, כן, כן, מילולו, לא כיבדו אותו, לקחו, נסעו, הלכו.

הוא דיבר אתו, אבל דיברתי אתו.

דיברתי עם בנק ישראל, כן, שמאחורי השכונה, פה,

בפינה,

בנק ישראל,

בנק ג'דתי, אתה צריך להאמין.

אני מכיר מישהו שהיה שם, ואני ספציפית לא הייתי, אבל מישהו, חבר שלי, אתה מכיר מישהו שהיה שם? כן, כן, אני מכיר.

ממש, אתה מכיר? זה היה בארצות-הברית, ראה את התאומים.

שמעתי.

אני שואל אותך, תגיד, הייתה פעם המהפכה הצרפתית?

אתה מכיר מישהו?

לא מכיר.

הייתה או לא הייתה? כולם בטו מאז. אבל לימדו אותי בבית ספר שהייתה, להאמין או לא להאמין?

תאמין. למה להאמין? כי זה קרה, אנשים סיפרו את זה. איך אתה יודע שזה קרה?

תיעדו את זה בישראל. כתבו, גם אצלנו כתבו, כתבו, כתבו.

לא, אבל יש הבדל, אם כותבים בלי כיפה,

זה נכון. אם זה עם כיפה, לא נכון.

לא נכון. אבל מה בגלל שיש לך שני מקורות? שמצד אחד יש לך מקורות של ההיסטוריונים שאומרים לך דבר אחד, והתנ״ך אומר משהו שונה. וזה קורה לפעמים שקורים כבר,

זה למשל כמו שהוא אומר,

אז היסטוריונים אומרים שלא היה שמונה מטבעים. הבנתי.

הוא אומר, מה קורה כשכתוב על ידי היסטוריונים וכתוב על פי התנ״ך? למי להאמין? אני אגיד לך פשוט.

ודאי שצריך להאמין לתנ״ך ולא בטור דתי,

בתור חילוני גוי.

למה?

משום שהיסטוריונים ראינו שכותבים הפוך אחד מן השני באותה תקופה. לדוגמה, היום,

היום כותבים את ההיסטוריה.

שמאלני כותב אותה ממבט של השמאל,

וימני כותב אותה ממבט של הימין.

כן?

יש תוכנית שנקראת אש צולבת.

שמים אחד מול השני, שניהם מדברים רק הפוך.

שניהם באותה תקופה,

זה מפרש את מה שראה ככה, וזה מפרש ככה. רגע.

ויש את מי לשאול.

יש לשאול את הבן-אדם שמדברים עליו מה הוא אומר, לא שואלים אותו.

הם לבד מתווכחים, וככה תיכתב ההיסטוריה.

בתנ״ך,

לא רק שלא נתבדה דבר אחד מהתנ״ך,

אלא כמעט הכול נתעמת.

כל המקומות הארכיאולוגיים,

כל המובאות שאחר כך אומתו על-ידי מקורות נוספים,

כל מה שנאמר במצרים נמצא, תראה,

פפירוסים ודברים אחרים,

וכן, יש ספרים שלמים על זה,

שגויים כתבו, לא יהודים.

או,

אז אם אני יודע שהמקור הזה, המקראי, הוא נכון,

אני סומך עליו, זה כשאני חילוני או גוי.

אם אני יהודי ויודע מהם כללי ההעברה במשך הדורות,

כמה נשתמרו,

כמה קוצו של יוד,

כמה ספרי תורה נכתבו, 3,300 שנה,

מדויקים להפליא.

אין לך שמירה יותר מזה. אבל אם אתה רואה שאנשים, אתה שומע?

אם אתה רואה אנשים שמדפיסים ספר ויוצא טעויות, מה נשאר?

בסדר, אבל כמו שאמרת ש... אפשר לשאול שאלה? סליחה.

כן. אפשר לסיים?

אפשר לסיים רגע?

כמו שאמרת,

שיש כאלה שמתארים את זה אחד מצד של הימין אחד מצד סוסקולד.

התנ״ך בא מ...

בסדר, הוא שומע אותי.

אני מדבר כרגע. כן, דבר. התנ״ך בא מצד של אלוהים אז, כאילו, הוא בא לידר כמה אלוהים הגדול, וכל הקטע... לא, לא, לא,

לא, לא, התנ״ך לא בא בשביל זה. גם אותו אתה מפרש בכל מיני דרכים. לא, לא, לא, לא, לא, לא. הוא אומר שהתנ״ך אמר לו לרצוח, והשני אומר שהתנ״ך לא לרצוח. לא, לא, לא, לא, לא, לא, אין דבר כזה. כתוב לא תרצח, נקודה.

שתי מילים הכי ברורות,

כל העולם יודע, התורה אמרה לא תרצח. ועל-פי זה יש אנשים שרוצחים בשם התנ״ך. בטח, לא בשם התנ״ך. בשם התנ״ך אין יהודים שרוצחים.

יש גויים שרוצחים בלי תנ״ך, כן. יהודים, ידוע, לא תרצח, נקודה, בלי פירושים נוספים.

אפשר שאלה? בבקשה.

יש איזשהו

מצב לא נוח,

הורגים בנו,

ומי שמת, מת.

עד גלגול מחילות הוא מת.

וכשאנחנו מסתכלים, כמו שהסתכל משה רבנו ואמר לריבונו של עולם,

מה עם כל אלה שנמעכו?

אנחנו רואים שהיום רוב האנשים שנפגעים הם דתיים.

הם אנשים שמנסים ליישב את ארץ ישראל ומקיימים את המצוות.

לא מתים משום מה דווקא אותם נהנתנים שיושבים בתל אביב ואוכלים שרצים,

ובגאון אומרים, אנחנו ישראלים חילונים לא יהודיים. במקרה נולדנו להורים יהודים, אנחנו לא מקיימים מצוות מתוך הכרה,

כי זה לא מתאים.

זה עבר, זה היה פעם, זה אולי היה פעם, יש איזשהו ספר על איזשהו קלף,

ועובדה, הם אורחים ומשגשגים.

ודווקא רוב הנפגעים,

חוץ מאלה שאולי נפגעו באיזה,

לא יודע, פאב או איזשהו דיסקוטק, אבל רוב, וגם אלה, מסכנים,

הם עלו מחוץ לארץ, הם עשו עלייה בשביל למות פה.

רוב הנפגעים הם שומרי מצוות שמקדשים בחייהם ובדמם את ארץ-ישראל ואת תורת ישראל,

והם מתים.

זהו.

תשובה. איך מסבירים את זה? אוקיי, אני אסביר לכם.

קודם כול, אתה צריך להבין דבר אחד,

שלא הרוב, אבל נגיד שזה רוב,

זה לא מפריע,

בין אם אדם שומר תורה ומצוות ובין אם הוא לא שומר תורה ומצוות,

קודם כול יש כללים ראשוניים שאדם צריך לדעת, אחד מהם זה נקרא, ונשמרתם מאד נפשותיכם.

זאת אומרת, אדם שהולך למקום גדודי חיות ולסטים נמצא במצב סכנה.

זאת אומרת,

אם אני מכניס את עצמי, אני יודע שמולי יש כיתת יורים של ה-חיזבאללה,

ואני אומר, לא, אני רוצה דווקא פה עכשיו להקים יישוב,

כשאני יודע ששם הם עומדים ואורבים לי,

ואני חושב שהקדוש-ברוך-הוא ישמור עלי בגלל שאני רוצה לקיים מצווה שאני מבין

שהיא מצוות יישוב ארץ-ישראל במקום זה,

אז צריך לדעת שאין שמירה מהקדוש-ברוך-הוא כשאדם נכנס למקום סכנה.

ואפילו שמואל הנביא אמר, ושמע שאול והרגני.

גם שמואל, שנשלח על-ידי הקדוש-ברוך-הוא, יודע שיש מקום סכנה. יש מצב שקוראים לו מקום סכנה ואסור להיכנס,

ובפרט מקום המוגדר מקום גדודי חיות וליסטים.

אז תגיד, גם בדולפינריום לא.

לא, זה לא נקרא מקום של גדודי חיות וליסטים. אלא מה?

יכול להיות שאיזה אריה יברח מגן-חיות ויגיע גם לשם ויכול לתקוע. זה כן, אבל זה לא נקרא מקום

גדודי חיות וליסטים. זה אחד.

אדם שהולך ויורד במורד הר כשהוא יודע שיורים בשכם,

והוא הולך ככה, בלי נשק, בלי כלום, ולכיוון הערבים,

והוא נרצח,

השם ינקום דמו,

הוא הכניס את עצמו בסכנה.

אז אין שאלה למה.

קודם כול, על-פי טבע ועל-פי התורה, אסור היה לך.

אדם שלא היה במקום כזה, נגיד,

עכשיו, ברור שיש מקומות שמוגדרים בדי כאלה,

אבל בואו נגיד שאדם הלך, נגיד, והוא דתי והוא היה בירושלים היום, וירו היום ופגעו בו.

הוא לא היה במקום גדודי חיות וליסטים, וכאן ירו בו.

זה כבר חשבון פרטי של כל אדם ואדם, מה נגזר עליו לפי מצבו העכשווי או לפי גלגול קודם.

דבר אחד צריך להבין,

שמי שסיים את חייו, שלא ברצונו אפילו,

בלי כוונה, כמובן, והוא רצה להמשיך לחיות,

אבל הוא מת על-ידי גוי בגלל היותו יהודי.

הוא נקרא הרוג מלכות, יש לו חלק לעולם הבא, במקום גבוה ביותר אצל רבי עקיבא וחבריו.

ואחד מרמת-אביב ג', שלא חזר בתשובה והיה נהנתן ושמן ודובון ומת בסוף, בגיל 120 שנה,

עכשיו מתחיל הסיפור שלו,

והוא התגעגע למקום חיות וליסטים.

אז מה שאתה רואה, שאנשים מתים או לא,

כולם מתים,

אחד בתאונות דרכים, שני במחלות, שלישי באנתרקס,

רביעי בפיגועים,

אחד משבץ לב, הרביעי החליק על בננה וכן,

כולם מתים.

למה השם בוחר לכל אחד

את הסיום שלו? זה חשבון שמים, רב עלילייה על כל בני-אדם,

איננו יודעים את מכלול מצוות ומעשיו של האדם ומחשבות לבו.

ויש דברים שהם מסורים ללב, שלא רואים אותם בפועל.

אתה יכול להיות עם חזות של שומר תורה ומצוות, אבל מעשיך הם לא טובים.

רק האנשים, אתה יודע להעלים מהם את זה, אבל הקדוש-ברוך-הוא חופש כל חדרי בטן.

יתרה מזו,

יש מצוות שהן שייכות ללב, כמו לא תיקום, לא תיטור,

ואהבת לרעך כמוך, זה דברים שמסורים ללב. לא תשנא את אחיך בלבביך,

יש דברים שהם בלב, רק השם רואה אם אתה מקיים או לא.

אז לכן אי-אפשר לבוא ולהגיד,

בגלל שדתי אזול, לא, אין דבר כזה.

אין דבר כזה. כל אחד יש לו את החשבון. לכן כבר ציינתי בהתחלה,

כשאמרתי שבגוג הוא מגוג,

מי שעסוק בתורה ובגמילות חסדים,

אז זה יועיל לו שיינצל.

אבל אמרתי לא לחפף,

כי מי שמחפף, מתחפף.

אתה זוכר קטע כזה, כן? למה אמרתי את זה?

כי מי שהוא לא 100% יש עליו תפיסה.

אם אתה 100% צדיק גמור,

אפילו המשחית ניתן לו רשות והוא לא מבחין בין צדיק לרשע,

בצדיק גמור לא נאמר.

בצדיק, שרובו זכויות,

יכול להתפס.

בשעה שניתנת רשות למשחית, כמו בשואה.

אבל אם זה לא,

אז גם צדיק יינצל.

אבל אם זה בשעה שניתנת רשות למשחית,

רק צדיק גמור יינצל.

או,

כמו שאמרנו, שגמילות החסדים במידה כנגד מידה תועיל לו.

אז לכן אין שאלה למה נהרגים כאלה או אחרים.

זה חשבון פרטי,

למעט מה שאמרתי בתחילה,

שלא יכניס אדם עצמו למקום סכנה.

ויצפה שחסדי השם ישמור עליו, כי הוא עובר בעצמו על מצווה מן התורה, ונשמרתם מאוד ממשותיכם.

כן. תודה.

אז כל אלה שהולכים להתיישב, אסור להם להתיישב.

כל מי שהולך להתיישב, עכשיו,

בוא אני אסביר לך.

מי שהתיישב לפני שהייתה המלחמה,

אני בעצמי התרעתי. כשהייתי בגוש-קטיף,

הייתי שם באחד היישובים, נתתי הרצאה.

חלק שם כעסו קצת על מה שאמרתי, אבל אמרתי, רבותי, תדעו לכם,

אנשים שבאים דווקא להתיישב פה, כשיודעים שממול יושבים אנשים כאלה, שאם

תיפתח הרעה, כמו שאני אומר לכם שיהיה,

אז תדעו לכם, אחר כך מה שיהיה לא תוכלו לסבול.

ונהיה, לצערי הרב.

נהיה, לצערי הרב.

אדם, רק שנייה, אדם שהולך,

אז אמרתי, אדם שישב מלפני זה מצב אחר,

אבל הוא ידע מראש שהוא הולך להיכנס למקום סיכון. עד אז

זו לא הייתה הסכנה הוודאית, כי אפשר שזה לא היה או לא יהיה. אני ידעתי ואמרתי פסוקים שככה יהיה.

טוב, הם לא היו חייבים לקבל מה שאני אומר,

אבל בסך הכללי זה מה שנהיה.

אדם שהיום הולך,

ובדווקא הולך לחזק, כאילו, ולהיכנס למקום סכנה, מה הטענה שלו?

אבל יש כאלה שפועשו בושה, מה? אז אמרתי, מי שישב קודם,

מי שישב קודם מצווה להגן על חייו. שתיים, אם אני הייתי גר שם,

אני לא הייתי שולח את הילדים שלי גם באוטובוס מוגן ללמוד.

אני הייתי קם משם,

מפנה את המקום, אני מפנה את המקום,

נותן לצה״ל,

זה בתור חילוני אני מדבר אתך, לא בתור דתי. בתור דתי אני מאמין בשם, לא בצה״ל.

והשם יכול למנות את צה״ל לעשות את המלאכה לטובה או הפוך, או לסבך אותנו במלחמה שנסבול,

או להיות אלה השליחים הטובים שלא נסבול. אבל זה הוא קובע לפי גזירה,

לפי מעשינו הכלליים.

אבל,

בטור חילוני אני אומר לך,

הייתי לוקח את הילדים משם,

משאיר לצה״ל לטפל בבעיה עד שיהיה מקום בטוח, וחוזר לאחר מכן.

אין מצווה להישאר במקום סכנה,

כמו שאם הייתי בתוך הבית שלי והיה בא מישהו ומאיים עליי בנשק,

ואומר, אם לא תפנה את הבית אני יורה בך ובילדים,

אני לא הייתי נשאר אפילו שזה בבני ברק או בתל אביב.

למה אין חוכמה לעמוד מול האש ולהגיד, לא,

מצוות יישוב ארץ ישראל בבני ברק.

ביי.

כן, אבל לפי מה שאתה אומר, בסופו של דבר יהיו פה משרתים בצבא. בצה״ל לא משרתים בצבא. בצה״ל הייתם צריכים לצאת.

בוא, אני אגיד לך כמה שאתה משתדל לפלות שם כל מיני פליטות.

אני שירתי בצבא וסיימתי בהצטיינות.

הילדים שלכם, לא אתה.

עוד פעם, אני

שירתי בצבא,

אתה שומע?

וגמרתי בהצטיינות. אתה, אני לא יודע אם שירת בצבא. אני שירתי אפילו 53, יתדעי.

אתה יכול להראות לי תעודת מילואים?

אתה יכול להראות לי תעודת מילואים? תראה מי אצלך.

אני כתוב עליי כבר בעיתונים ששירתי בצבא, לא צריך תעודה.

אבל,

אבל, אבל אני אגיד לך לגבי הילדים שלי,

אני בבית ליברלי,

שאני נותן את האפשרות לילדים שלי לבחור את דרכם,

כמו שאתה נותן לבניך ללכת בדרך הראויה להם.

Thank you very much.

כן, אתה עם הכחול. בבקשה.

יש פה שואל.

הרב אמר, 60% מיהודי גרמניה היו במתבוללים.

אני מתאר לעצמי שזה נכון. עמוד האש בטלוויזיה הישראלית.

אבל מתוך שלוש מיליון יהודים פולנים, 90% שומרי מצוות.

מתוך 12,000 יהודים שנרצחו מיאס ברומניה,

כולם שומרי מצוות. מתוך, אני לא יודע, גם העלפים מיוון שנשלחו להם אורשמיץ, כמעט כולם שומרי מצוות. מה זה? אני אסביר לך. קודם כול, מה שאתה אומר לא מדויק.

הראייה שלי היא פשוטה. תלך ליד ושם, כמו שאני הייתי,

תראה שם יש סרטון,

יש סרטון ביד ושם על יהדות אירופה,

והוא מראה בדיוק כמה אנשים היו באחוזים,

וכמה שם התבוללו וכו'.

תיקח משם את המקורות. דבר נוסף,

אני גר היום בבני-ברק,

ויוצאי הארצות האלה, אני חי בקרבם.

חי בקרבם. יש פולנים, יש רומנים, יש אחרים, כן?

ויז'ניץ, גור, בלז, כולם נמצאים שם,

והם סיפרו לי שנכון,

חזותית כולם נראו היהודים דומים,

במעשים לא.

ואני לא רוצה לדבר לשון הרע,

תשאל את החרדים, הם יודעים לספר לך בדיוק מה היה המצב של היהדות שם.

אבל לידיעתך,

גדולי ישראל אמרו

שזו הייתה תעודת עניות בזמן השואה, שבכל עיר, עיר גדולה שהייתה באירופה,

הייתה ישיבה אחת בלבד

מתוך המיליונים,

זה מה שהיה.

זאת אומרת שהיו מעט מאוד שישבו ועסקו בתורה,

כל השאר היו רובם יהודים פשוטים שיצאו למלאכתם,

ולא כולם, לצערנו הרב, היו צדיקים וחסידים,

בלי לפגוע.

אבל גם בסדום נאמר שאם יהיה צדיק אחד,

עשרה!

עשרה!

לא ישמין את העיר! עשרה. אז לא מצאו כל הרב, עשרה צדיקים. אתה רואה? עשרה צדיקים לא היו. מהתחלת הערב אתה מסלף את כל...

לך אתה אומר את זה?

תגיד לי, אתה...

אתה...

הלו?

הלו?

הלו?

אתה לא נותנים לך בבית להוציא את כל המרץ? שמרת את הכול לפה? תגיד לי, לעניין. תגיד לי, לעניין. תגיד לי, לעניין.

לברוק זה לא חוכמה. בוא אני אסביר לך. לעניין

זה שלא נתבקשו שיהיו עשרה צדיקים ולא נמצאו בסדום,

לכן הקדוש-ברוך-הוא החריב את כל העיר.

דבר נוסף אתה צריך להבין,

שצריך עשרה צדיקים גמורים

ולא צדיקים שאינם גמורים. גם לוט

לא היה ניצול, גם לוט, שהיה הצדיק

של העיר,

גם לא היה ניצול, אלא בזכות אברהם אבינו.

אם לא היה אברהם אבינו שהוא היה בן אחיו, גם הוא לא היה ניצול.

ואשתו,

שהיא ניצולה בזכות שהוא בן אחיו,

גם היא לא הועילה,

בגלל שהשם אמר לא להסתכל,

ולא להסב את הפנים. למה?

כי יש דרגה גדולה מאוד שנקראת בשילומת רשעים.

תראה.

מי זכאי לראות בשילומת הרשעים שמקבלים עונש?

רק מי שאין בו ממה שיש בהם, מי שהוא צדיק גמור.

לכן אמר הקדוש ברוך הוא שהיא לא תסתובב, אף אחד לא יסתובב. היא הסתובבה ונהפכה לנציב מלח, כי היא לא הייתה ראויה לנצל בזכות עצמה.

לכן, תדע,

עשרה צדיקים גמורים קשה מאוד למצוא, אתה רואה,

אבל הרבה גם ניצולו.

הרבה גם ניצולו,

והיו כאלה שהייתה להם אפשרות לנצל ולא הסכימו לנצל גם כן,

כמו רב אלחונן וסרמן, השם ינקום דמו,

שהחליט שהוא רוצה ללכת עם כל התלמידים בישיבה ולעלות כקורבן לפני הקדוש ברוך הוא ולא לעזוב אותם ברגע האחרון.

והיו עוד כאלה.

אבל חשבונות שמים צריך ללמוד,

ולא לצעוק מסוף האולם,

אלא לקחת ספר ולהתחיל ללמוד. אם תרצה,

נכוון אותך לשיעורי תורה תרבותיים,

שתוכל ללמוד בשקט ובבטחה.

כן, בבקשה.

לא כל מי שניצולו היו יהודים, היו הרבה חילונים שניצולו.

נכון, הנה הוא אומר,

יש גם הרבה שניצולו, אין פה הבחנה בין דתיים לחנויים.

אמרתי כבר קודם בתשובה לחברך שההבחנה היא רק על-ידי רב העלילייה,

הקדוש ברוך הוא,

כיוון שדתי ולא דתי לא תמיד זה הגורם אם אדם יחיה או לא.

דבר נוסף, זה שניצולים לפעמים אנשים שהם חילונים,

זה אנחנו רואים במעשים של כל יום.

למה? או שיש להם זכות אבות,

או שיש מעשים טובים שהם עשו, שחייבים להיפרע לתת להם על זה שכר,

כיוון שחילונים בדרך כלל, אני מדבר, חילונים לא שומרי תורה ומצוות דווקא.

וכשלוקחים אנשים כאלה והם עשו כמה מצוות, הקדוש ברוך הוא לא מקפח שכר של אף ברייה,

לכן הוא צריך לשלם להם.

אז איפה הוא ישלם להם? בעולם הבא הם לא מאמינים.

גן-עדן הם לא רוצים, בעולם הזה הם רוצים, אז הוא משלם להם בעולם הזה. בשביל לשלם צריך להשאיר אותם בחיים.

לכן הם ניצולים.

טרח אבי אברהם היה גם כן אדם שהחטיא את הרבים ומכר עבודה זרה,

אבל טרח אבי את אברהם,

אז בשביל אברהם כדאי שיהיה את הטרח,

וטרח בסוף חזר בתשובה.

אז אתה לא יודע מה מתגלגל וחשבון שמים הוא לא כמו שאנחנו חושבים. ויש הרבה מאלה שיצאו מהשואה שכפרו בקדוש ברוך הוא, ואני זכיתי לראות

עשרות ודאי, אולי מאות של אנשים שהם בני ניצולי שואה, שהוריהם כופרים בגלל מה שראו,

ובניהם חזרו בתשובה.

אז היה שווה שהם יינצלו.

אז אתה לא יודע מה החשבון.

החשבון הוא לא פשוט.

אמרת בתחילת הערב שאם נתחיל לשמור מצוות ונהיה צדיקים, איך אמרת? גמורים? שלא תמצא בנו שום דבר זה?

אז ננצל במלחמת הקוג ומגוג, נכון?

כן. זהו, אז כאילו, מי שדעתי ינצל?

אמרתי, מי שישמור

תורה ויעסוק בגמילות חסדים ינצל, עליו נאמר,

ייפול מצדך אלף

ורבבה מימינך, אליך לא ייגש. אתה תהיה בתוך 11,000 שימותו, ואתה מתוכם תישאר.

אז אתה אומר לי שבתקופת השואה לא היה צדיק גמור אחד שמת.

למה אני אומר? צדיק גמור לא מת.

לא מת.

לא מת.

אם היה הזמן שלו, כן.

יש שתי מיתות, יש או מיתה בזמנו או לפני זמנו.

אם בן-אדם צריך למות בזמנו,

אם אדם צריך למות בזמנו,

אז מה לעשות?

זה הזמן שלו, בדיוק נפל. בתוך שש השנים של המלחמה הוא היה צריך למות.

מה רצית, שהוא לא ימות בגלל שיש מלחמה?

אז אי אפשר להוכיח. זה כמו שאמרת, שאם הם במלחמה... לא, אבל אם אנחנו יודעים את הכללים,

מה אני צריך להוכיח? אני יודע את הכללים, אני לא צריך להוכיח. למי אני צריך להוכיח?

זה הכללים.

זה הכללים.

לכן צריך להבין

שאם זה הכללים, אז צריך להבין שככה. אני אתן לך דוגמה.

כשהקדוש ברוך הוא יצא והיכה כל...

בכור בארץ מצרים. אתה שומע?

והקדוש ברוך הוא אמר, אני ולא מלאך.

למה אני ולא מלאך? אני ולא שרף? אני. אני. למה אני?

כי אם הקדוש ברוך הוא היה נותן למלאך המוות להכות כל בכור בארץ מצרים,

והיה יוצא שאיזה יהודי מבני ישראל היה צריך למות בדיוק באותו לילה, כי הגיע הזמן שלו, בדיוק,

מלאך המוות עושה את העבודה שלו.

הגיע, מי שצריך למות, הוא קיבל הוראה להרוג את כל בכורי מצרים,

אבל יש גם שלושה מבני ישראל שצריכים למות בדיוק באותו ערב, זה הזמן.

קורה שאנשים מתים בלילה, נכון?

קורה.

מה עשה הקדוש ברוך הוא? הוא אמר, לא, אני לא שולח אותו. למה?

אם ימצאו המצרים שיהודי אחד בכור מת באותו זמן,

הם יגידו, הנה, גם היהודים מתו.

אז זה לא מכה.

אמר השם, אני אטפל אישית, לא המלאך, אני.

זאת אומרת,

צריך

התערבות מיוחדת בשביל שלא יהיה מצב כזה שימותו צדיקים גמורים במשך כל השואה. אתה מבין?

זה אי אפשר, שש שנים להחזיק את כולם בגלל שלא יגידו. אין דבר כזה.

למה אי אפשר? מה זאת אומרת אי אפשר?

הקדוש ברוך הוא לא משנה את הטבע על סתם

בשביל שיעמוד איזה יהודי אחד בעוד כמה שנים ויגיד,

רגע, רגע, אבל ההוא היה צדיק גמור והוא מת.

אז מה אתה אומר?

מה אני אומר?

אני אומר לך,

אם היה ותמצא אחד צדיק גמור,

שהוא מעיד על עצמו צדיק גמור,

ושהצדיקים שבדור מעידים עליו שהוא צדיק גמור והוא מת,

תדע שזה הזמן שלא הגיע באותו זמן, זה הכול.

הבנת, מתוק?

רגע, רגע, רגע. כן, אבל זה לא, זה, זה, זה, כן, אבל מה?

רגע, תן לו.

זה תרגיל עוד לא ראיתי. סליחה רגע אחד, אני רוצה פה להגיד

תשובה חשובה מאוד לבחור הזה הצעיר שהוא עוד לא יודע כלום.

הוא יודע, מה לא יודע? עכשיו הוא כבר יודע.

כן, לא, עוד לא.

מה לא? לרב, לרב אני צריך גם להגיד וגם לו,

וגם לכל הקהל הזה.

יש הוכחה מיוחדת אם לא שמעתם.

בזמן היטלר

לקח כמה יהודים דתיים לבית הכנסת

ושם את כולם שם,

ולקח את הרב של כל העיר ההיא ואמר לו, אני עכשיו רוצה שאתה תיתן נאום,

שכולם יעשו ויעברו את ספר תורה למקום אחר, כי פה לא יהיה בית כנסת.

והוא לא רצה.

לקח כמה קצינים והרביצו לו פשוטים.

וזה אמיתי.

אני מתפלא שלא קראתם את זה.

זה לפני 53 שנים.

הוא לקח שוטים והרביצו לו, והצדיק הזה לא רצה לעבור על פי התורה.

והוא

תכף מייד קיבל הודעה מהיטלר מייד לשלוח אותו במטוס מיוחד לארץ-ישראל.

וזה, תשאל,

שהוא ימצא את המקורות של הדברים האלה.

יש עוד הרבה סיפורים. זאת אומרת, אתה מספר את הסיפור והוא יחפש אותו, איפה כתוב.

לא, לא. יפה. זה אמיתי. זו הוכחה, אין כמוה.

אני מעכשיו אשתמש בהוכחות כאלה, אף אחד לא אוכל עליי.

זה אמיתי, אני מספר לרב שזה אמיתי. איפה זה כתוב?

תראה, זה... זה כל כך אמיתי, שלא צריך אפילו כתוב.

לא, זה נכון מאוד, כי אני קיבלתי את הסיפור הזה מהרב שלי.

אבל זה אם הרב אמר, גם הרב שלי, נגמר.

עכשיו יש לי הוכחה אמיתית עוד יותר איך הקדוש ברוך הוא מסובב את העניינים בכדי שישאיר אדם אוד מוצל מאש,

בכדי לבוא ולהוכיח שיש אלוה בשמיים משגיח.

אפילו שהוא לא היה דתי פה בארץ, והוא השתמד.

הוא בא וטוען שהרגו לו את הילדים בתוך הבית הגרמני וריטשו אותו,

וגם את אשתו.

הוא לא ידע מה לעשות, ברח מהחלון והתחבא אחרי כמה רחובות אצל גויה,

החביא אותו בתוך ארגז, תחת המיטה שלו. זה אמיתי, אני מספר לך. הכול אמיתי. דוד, לא, אני מספר את זה מאמיתיות ועדות.

גם מכל הלב. כן. עכשיו הוא הגיע לארץ.

עם מי?

עם השקצה שלו, והיא הייתה בארץ פה.

אז הוא מספר לי ואומר לי,

יש לי אח רב גדול בווילנה.

הוא גם למד ועבד רבנות,

קיבל אסמכתה.

והוא אומר, אני לא יודע. אז אמרתי לו, מי הביא אותך לארץ? הוא אומר, אני באתי, כולם באו, אני באתי.

לא נשאר לי מקום אחר, אני יהודי.

באה מלחמת ששת הימים, שלושה ימים לפני זה, הוא אומר,

אה, אני לא מאמין עכשיו באדוני.

מה זה, כל הערבים נגדנו?

מצרים, סגרו לנו באב אל-מד'ב,

עיראקים,

לוב, מרוקו, כולם עלינו, עיראק,

מטוסים עלינו.

הוא אומר לי, מה אני אעשה עכשיו?

הוא אומר לי, יש לי תעודה, אני נוסע לאמריקה.

אין אדוני.

מה עשה?

התחיל להכין כרטיס לנסוע לאמריקה.

הוא אומר לחבר שלו גם כן, בוא ניסע, אני מפחד, הוא הולך להיות פה גמור.

יגמרו עם הארץ.

אז הוא אומר,

אמרתי לו, אתה בארץ-ישראל, תדע לך,

לא יזיקו עליך הגויים אם תאמין בשם.

כולם,

לא יעזור אפילו ששבע המדינות יבואו עלינו,

לא יאכלו עלינו.

הוא אומר, איך זה יכול להיות?

הוא אומר, זהו,

אני לא מאמין.

יפה, אמיתי. לא עבר יום אחרי זה,

ששת הימים יפצצו את כל המדינות עם המטוסים שלהן. והוא אמר לי,

איך אתה ידעת שאנחנו ננסה? אמרתי לו, זה ידוע, אנחנו בארץ-ישראל,

שומרי מצוות,

מקיימים את התורה,

ואתה, אסור לך להתייאש.

כל השבוע. שהם הביאו אותך פה להוכיח שיש במדינה שלנו אמונה,

ואתה תנצל. תודה. חזק וברוך.

מחיאות כפיים