פתיחה וסיום - חלק ב

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

קלט את מספר 205, פתיח וסיום חלק ב'.

אחרי שנה החלטתי שזה לא נפסק, צריך ללכת לעשות טיפול,

ללכת לבדיקות, וברוך השם,

עקב מה שהרופאים החליטו שצריך לעשות,

העיבובים הפסיקו,

אבל בינתיים הוא צריך לקחת טיפול. אצלי הכעס והאמת הכואבת שזה כן מגיע לי,

היו מאוד מאוד מעורבבים בהתחלה,

אבל אחר כך, אחרי מספר חודשים, ישבתי וחשבתי שכן, זה מגיע לי,

שהקדוש ברוך הוא שלח את זה כנראה לעורר אותי, אני לא הייתי בסדר.

בהזדמנות הזאת אני גם רוצה להתוודות ולומר את האמת,

שמאוד לא הקפדתי בכל מה שקשור לצניעות בבגדים.

זאת הסיבה שהבן שלי קיבל את ההפרעה בעיניים.

קיבלתי על עצמי להתחזק

מחודש לחודש, יותר ויותר.

לפני שנה בדיוק, בראש השנה, קיבלתי על עצמי כיסוי ראש,

דבר שהיה מאוד מאוד קשה בשבילי,

וברוך השם, אנחנו משתדלים, מאוד מאוד משתדלים,

לעשות את רצון השם ולא להכעיס אותו.

זה לא קל,

כי לא תמיד בעלי עוזר לי.

אני רוצה לבקש ממך בכל לשון של בקשה,

אם אתה מוכן לברך את הבן שלי,

רפואה שלמה.

מה שמו ושם מהם?

איתי בן-אילנה.

איתי בן-אילנה, השם ירפא אותו רפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל בעיניו מהרה, אמן!

אמן!

בעזרת השם.

כן.

בבקשה.

כבוד היושב-ראש, רציתי לשאול לגבי הגאולה וכל מה שאומרים לגבי הגוג ומגוג.

עכשיו, מאז שאני זוכר שאני ילד קטן,

כל הזמן מישהו היה בא והיה אומר, זאת אומרת, לא סתם מישהו, אלא רב או בית כנסת, היה אומר,

הגאולה תבוא בצורה כזאת, בבוקר תהיה לנו מלחמה שתימשך עד הלילה במשך שנה שלמה,

ואז הגאולה, תבוא הגאולה. או שבמקום אחר אומרים לך,

הגאולה אוטוטו, ממש עוד כמה, עכשיו,

עכשיו, לפני 40 שנה, זה לא עכשיו.

כל הדבר הזה לא כל כך ברור.

זאת אומרת,

אין תשובה מדויקת,

נגיד, כמו שאתה שואל דברים בחמשת חומשי תורה, שאתה אומר,

מי היה אבא של אברהם? אז אומרים לך,

פה אני שומע מכל צד משהו קצת שונה.

כמו שכבודו אמר, הגאולה תבוא אחרי תשעה חודשים שהמוסלמים ישלטו בנו,

ממישהו אחר אני שומע משהו אחר. אותו דבר גם לגבי גן-עדן.

יש משהו מוצק בדבר הזה שהיהדות יכולה להגיד,

זהו, זה מה שיש, ואין גרסאות אחרות.

מה שאני אומר זה על-פי פסוקים, לכן אני מציין את המקורות, מקרים מתוכם,

אין משהו אחר.

לכן צריך להבין, זה מה שצריך להיות, זה מה שיהיה. השאלה איפה אנחנו נהיה בתוך המהלך הזה.

עכשיו, מה שיש אנשים שאומרים,

יש אנשים שלא מונחים בחומר כל כך,

ולכן הם אומרים בצורות כאלה או אחרות.

יש לי עוד שאלה, אם אפשר. כן.

אני, כמו שדיברת בהתחלה על ערפאת וכל מה שקורה,

אני בגיל תשע,

גרתי בקהילת שמונה.

המטח הראשון של הקטיושות,

נהרגו שני אנשים בשעה שתיים בלילה.

אחד שחזר מהעבודה ואחד שהלך לעבודה.

שניהם באותו רחוב.

זה היה המטח הראשון.

המטח השני היה אחרי כמה ימים קטיושה,

על הבית שלי, התפרק חצי בית,

אבל לא קרה לאף אחד שום דבר, חוץ מכמה שכנים שנפצעו כאן.

אחרי שנה וחצי בערך אני הייתי אמור,

עם כל הילדים של כיתה ז',

לעשות מסיבת סיום של הבית הספר,

ואותו בניין שאח של מישהו נתן לנו לעשות את המסיבה,

בסופו של דבר זה נדחה בשבוע,

מכל מיני סיבות.

באותו יום,

זאת אומרת, באותו יום אחרי כמה ימים,

נכנסו מחבלים לאותו בניין והרגו שם, אני לא יודע אם כבודו זוכר את הסיפור שהילדה התחבאה בארון, ובזכות הארון הזה שהיא התחבאה

היא לא נהרגה.

קוראים להם אפילו שטרית, אני חושב.

באותו בניין אנחנו היינו אמורים לעשות את המסיבת סיום של כיתה ח',

או של כיתה ז'.

עכשיו, מה שאני בא לשאול בעצם זה ככה,

בבית הספר הביאו לנו פסיכולוגים.

היינו ילדים קטנים, הביאו שלושה-ארבעה פסיכולוגים, ישבו איתנו, דיברו לא עזור לי בכל אופן, זה לא עזר בשום פנים ואופן.

אני סבלתי מחרדות, שלפי דעתי אני סובל מהן עד היום,

אבל הן ברמה מאוד נמוכה. זאת אומרת, אני מערפאת אישית

סובל משנת 68'. מה שאני שואל זה ככה,

בא רף של בית כנסת,

והוא ראה שאבא שלי דיבר איתו, ויש חרדות וזה,

הוא אמר לי, תשמע, בבוקר כשאתה קם תקרא, אני כבר לא זוכר מה קראתי, אבל משהו מהזה,

ומלאך ישמור עליך.

זאת אומרת, ובאמת הרגשתי, אם זה פסיכולוגית או לא פסיכולוגית, הרגשתי עם זה טוב מאוד.

הרגשתי בתור ילד קטן שאני הולך ויש איתי מלאך בזכות זה שקראתי בבוקר את אותו פסוק.

מה שאני שואל, אם היום בתור בן אדם מבוגר

קשה לי בעצם,

נגיד, אם אני אתפלל לקריאת שחרית בבוקר ואני אלך לעבודה,

אני לא יכול שלא להסתכל אחורה,

או קורה משהו, או כל מיני פחדים שאפילו הם טבעיים, או שאני לא יכול להסתובב ב-12 בלילה ביער בן שמן בזכות זה שקראתי בבוקר

את השחרית.

אני שואל, אם אותה תמימות שיש לילד קטן,

שהוא נטול מכל מיני השפעות,

יכולה לבוא בזכות, נגיד, בן אדם יחזור בתשובה וזה,

יהיה לו את אותו הביטחון האישי,

או איך נקרא לזה? השגחה אישית.

טוב, בכל אופן, מה שאמר לך הרב ההוא, הוא צודק.

מדוע? משום שכל העושה מצווה קונה לו פרקליט.

זאת אומרת, נברא לו מלאך מאותה מצווה.

וזו זכות המצווה שמגינה עליו.

מצוות מגינות

מהמלאכים שנבראים מהמצוות עצמם.

אז זה כלל.

זה לא אומר שאם אתה שומע,

דבר שמפתיע אותך, אתה לא צריך להסתובב,

כי אתה מונח שיש לך מלאך.

למה? כתוב, ונשמרתם מאוד לנפשותיכם.

וצריך להיזהר מללכת ליד כותל רעוע,

בלי ערפאת,

ולא לעלות על סולם שבור.

ואסור להיות במקום סכנה.

כל הדברים האלה זה גם מצווה מן התורה,

וכשעושים אותם, נברא מלאך ששומר.

אבל בכל מקרה צריך לדעת,

להיות ריאלי צריך, להסתכל על המצב, כן. לקרוא את המפה נכון, כן. ולסמוך ולבטוח ששום עצה ושום תושייה לא יועילו אם השם לא ישמור עיר,

שב שקד שומר.

צריך לדעת שצריכים זכויות, צריכים מצוות,

והן המגינות האמיתיות בסופו של דבר על חייו של האדם.

במקרה התאונה שהיה השבוע, אתמול,

שבן נהג

ואימא שלו ושלוש אחיות נהרגו והוא ניצל, הוא ואחותו,

הוא מספר שהוא נרדם בנהיגה והם התדרדרו לתהום של 20 מטר והם נפלו על הגג של המכונית.

הם נהרגו, הוא ניצל, ואחותו.

הוא מספר אבל שיום לפני כן הוא טיפל בחתונה,

בהכנסת חתן וכלה לחופה, ורץ את כל הריצות שלהם, בהכול, ועשה את כל המצוות האלה, להכניס חתן לחופתו.

לכן הוא גם היה עייף,

ולכן הוא לא ישן מספיק, והוא היה מטושטש,

ולכן קרה מקרה.

הנה, אתה רואה,

מקרה.

הוא לא נשמר כי אסור לנסוע כשאתה עייף, אסור לנסוע כשאתה עייף, אתה צריך לעצור ולא להמשיך או לא להתחיל.

אבל אסור, כי זה ונשמרתם.

אבל מצד שני,

אפשר לתלות שהזכות הזאת של אתמול, של הכנסת חתן וכלה, עמדה לו,

אפילו שהוא היה לכאורה שליח והגורם לאימא שלו ושלוש אחיותיו שימותו.

הנה, תערובת של שני הדברים שאמרתי לך כרגע,

שיכולים לשמש ביחד.

צריך ללכת עם כל ההלכות, לא רק עם חלק.

והלוואי, בנוגע לשאלה שלך,

שתהיה לנו תמימות אמיתית ואמונה וביטחון בשם, הלוואי,

עם הריאליות,

אבל שתהיה לנו כזאת

שלא נחשוב שהיא אינה קיימת,

שנהיה בטוחים שהיא קיימת

ונשמר מכל פגע והשם ישלים את השמירה מלמעלה.

תודה רבה. רק רציתי לבקש, אם אפשר, ציצית, כי שמעתי על ציצית שלך רוצה, ציצית, טורבו, טורבו.

יש שלושה סמינרים למי שרוצה לרווקים,

בעזרת השם לרווקות,

יוכל להירשם פה אצל היהודי היקר.

בבקשה, שהחיינו.

ברוך אתה, אדוני אלוהינו מלך העולם, שהחיינו וקיימנו והגענו לזמן הזה. אמן.

הופה.

אז הכו ברוך.

אשריכם ישראל.

שכפצים, שכפצים.

כן, עוד שאלה למי יש?

בבקשה.

שאלה.

שתי שאלות, בבקשה.

לא שומעים?

אני רוצה שתברך

בחור שיהיה לו רפואה שלמה לילד קטן,

בן שבע,

ושיהיה לו רפואה שלמה. מה השם?

גדעון בן ילדי. מה הוא בשבילך? הוא אחיין שלי, הילד של אח שלי.

מה את מוכנה לעשות בשבילו? מה שתגידי. כיסוי ראש. אני לא נכנסה. עוד לא? עוד לא. אז את צריכה עוד ברכה.

מהיום תתחילי ללכת בצניעות ותמצאי חתן,

משהו.

זה אני אתן לו,

וגם לך.

מוכנה ללכת בצניעות?

אפשר להיות יהודי רק יומיים?

יש חליפות, צמאות, כמו דיילת.

בעזרת השם.

אוקיי, אבל את מתחילה עם זה.

בעזרת השם. מה השם שלו? עידו בן אילנית.

עידו בן אילנית. השם ישלח לו רפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל?

מהרה!

מה שמיך?

רינת. רינת בת מזל.

תזכה לזיווג הגון מהרה השנה!

כן.

כן, בבקשה,

שתי שאלות.

ציציות?

ציציות. בואו תעלו לפה רגע. ציציות, בואו, מתוקים.

כן.

כן, שאלה.

יש לי שתיים קטנות.

שאלה אחת, לגבי כל המעמד הזה של כיפות,

ציציות, כיסויי ראש וכל זה,

כאילו בגלל ההתלהבות אז אולי נשים וגברים מקבלים עליהם את הדברים האלה, אבל מה אחר כך? זאת אומרת, יש פה עניין, אני חושבת, גם של נדר.

כאילו, מקבלים על עצמם, אבל אחר כך הם לא יעמדו בזה.

דבר שני, בעיניי זה סוג של

דרישה מסוימת. זה כמו שהרבה אנשים פה ביקשו ברכה,

וטבעת עליהם בקטע של שבת,

כשרות ודברים כאלה, אבל למה אי אפשר לתת, יש לך את הזכות לברך,

אז למה לא לברך, אתה יודע, בלי להתנות תנאים? כי הדברים האלה אמורים לבוא מרצון ולא מסוג של... הבנתי. עכשיו, תראי, אני

הלכתי פעם לרופא ואמרתי לו, תשמע,

אני לא מרגיש טוב.

אז הוא אמר לי,

טוב, אתה צריך לקחת אנטיביוטיקה ארבע פעמים ביום,

500 מיליגרם.

אמרתי לו, אני לא מבין למה אתה צריך לבוא עם דרישה, אתה, יש לך סמכות, אתה רופא,

תגיד לי מה לעשות בלי תרופות. אני לא עם תרופות, אני גם בלי רופא יודע להסתדר.

אני רוצה ממך רפואה בלי תרופות, אין דבר כזה.

אני לא אחד שיכול לברך,

והברכה שלי פועלת.

אני יכול לברך,

להמליץ,

לבקש,

בתנאי שהבן אדם עשה משהו עם עצמו, מוכן להשתנות.

למה אדם לא זוכה לדברים מסוימים?

למה מונעים ממנו זכויות?

כי הוא לא עושה את החובות.

בסדר, אבל פה זה עניין יותר מוכר, כאילו, אתה יודע שכשבאים לבן אדם ואמרו לו, תשמור שבת,

אז הוא אומר, אתה יודע מה, לא רוצה ברכה, לא רוצה גלול? אתה יודע על מה? אם הייתי עושה כמוך, הייתי עובד על האנשים.

הייתי אומר, למה לבלבל את המוח?

מה אתה רוצה, ברכה, קח, דגה, דגה, דג, שלום.

עוד אחד, דגה, דג, שלום.

יותר מזה,

הייתי פותח תור אצלי במשרד. את יודעת כמה אנשים רוצים להגיע מכל העולם?

אני לא מקבל אנשים.

למה?

מה אכפת לי?

הייתי שם קופה גדולה לפניי ואומר, חביבי, בלי, בלי, אל תקח שבת, שים כסף, שים כסף, שים כסף.

הוא היה מוכן לשלם, נכון?

יאללה, מי שבערך טראח, עבור. עוד אחד, עוד אחד, עוד אחד, ונגמר. לא, לא עושה ככה. למה לא עושה?

אני יודע בדיוק מה צריך לפעול.

קודם כול, החולה יבקש על עצמו,

ואחר כך אנחנו נעזור.

אבל לא הפוך.

ככה צריך.

טוב, אבל בשטח זה לא פועל ככה, זאת אומרת... בשטח, את צודקת, זה לא פועל. יש רק מיליון חוזרים בתשובה.

נעלמה לך שאלה שנייה?

אה, אוקיי.

בבקשה.

שלושה שאלות, אם אפשר. שלושה שאלות בבת אחת.

אחת-אחת, כן.

קודם כול, אני מאמינה באמונה שלמה,

והבעיה שלי היא שכל הסובבים אותי

הם לא מהדת והם לא בקטע הזה, ואני רק מתחילה, אני רק קוראת את כל הקטע הזה. חברה הביאה אותי והיא שכנעה אותי וכל הדברים האלה.

וכאילו, הבעיה שלי זה הסובבים אותי, זה המשפחה והחברים.

זאת אומרת שזה מקשה עלייך להתקרב לקדוש ברוך הוא.

תראי, את צריכה להבין... יש לי את האמונה החזקה מאוד. הבנתי. מי שפותח סידור יהודי ומסתכל מהן הברכות

שצריך לברך בבוקר.

צריך להכיר תודה לבורא עולם שהוא פוקח עברים,

שהוא זוקף כפופים,

שהוא מלביש ערומים.

יש כאלה שלא יכולים להתלבש בכוחות עצמם.

יש כאלה שלא רואים בכלל.

יש כאלה שהולכים עם חטטרת.

כמה היית מוכנה לתת

או להתאמץ

בשביל שאם לא היית רואה, תוכלי לראות.

הכל?

הכל, הרבה, נכון?

ואם החברות היו אומרים, מתאים לך לא לראות,

אם החברות שלך יאמרו, מתאים לך לא לראות, בשביל מה את מבקשת לראות?

גם מתאים לנו שאת לא רואה. לא הבנת. הקטע הוא ש... בואי נגיד שאם חס ושלום... זה מקרה לי על החיים שלי, כאילו, שאני מבלה איתם. אני שמרתי.

זה לא שהם עוצרים בעדי והם יתרחקו ממני בגלל זה.

הקטע הוא שהדרך חיים שלי ישתנה ואז היא גם ישנה את ה...

ואז מה הם יגידו בעצם? לא יקבלו אותך כמו שהיית.

לא שלא יקבלו אותי, פשוט אני פחות אתראה איתם,

ופחות יהיה לי קשר איתם בבילויים. זה מה שאתה אומר. אז זה ילך ויתרופף, נכון?

אז הם יתרחקו ממך למעשה,

כי הם העדיפו כשאת לא רואה.

היום את רואה שיש בורא לעולם.

את מבינה שיש בורא לעולם, את רוצה להתקרב אליו,

אבל את חוששת בגלל החברות,

בגלל הסביבה, בגלל המשפחה. משפחה שהם לא בקטע הזה, וזה לא מעודד אותי. שמעתי, אבל זה נקרא לאבד את הראייה.

בראייה ויזואלית כזאת, לא היית מוכנה לאבד אותה אם החברה הייתה מתרופפת מסביבך.

בראיית האמת שהיא יותר חשובה, כי עיניים ניתנו רק כאחד הכלים להכיר שיש בורא לעולם,

זה רק אחד מן הכלים שבזכות שאנחנו רואים את הבריאה,

רואים את הצמחייה,

רואים את השמיים,

רואים את הים, רואים את הכול, מבינים את גודלו של הקדוש ברוך הוא,

זה אחד הכלים להכיר את הבורא ולעריך.

אז איך אנחנו יכולים לוותר, בגלל שכמה יהודים מסביבנו לא מוצא חן בעיניהם?

אבל גם בדרך החיים שלי שאני רגילה אליו, אני רוצה לדעת אם אני יכולה כאילו להיות מסורתית רק, ולא ללכת על זה עד הסוף, כאילו,

דתייה, חרדית, אני כאילו... זאת אומרת, את אומרת, אני לא אקיים תרי הג מצוות. לא, אני כאילו, מה זאת אומרת? אני אומרת שאני מסורתית, כאילו, לא... מסורתית הכוונה שומרת הכול או לא שומרת הכול?

שומרת הכול. שומרת הכול זה חרדית?

אז לא שומרת הכול. או, לא שומרת הכול. תארי. סוגלת להם ומאמינה במה שאני הכי מסוגלת. הבנתי. תארי לך שאת היית אחת אזרחית שלא שומרת את כל החוקים, רוצה להיות מסורתית בחוק.

עוצר אותך שוטר, אומרת לו, מה אתה רוצה? אני לא חרדית, אני מסורתית,

לא שומרת את כל החוקים.

זה יעזור לך? לא יעזור לך שהוא יתלונן עלייך, נכון?

היית מוכנה לוותר על חלק מהאיברים שלך, לדוגמה?

לא. יש תרייג איברים,

רמח

איברים ושסה גידים כנגד רמח מצוות ושסה מצוות לא תעשה.

בדיוק.

לכל מצווה נברא עבר.

מישהו מוכן לוותר על עין אחת?

אפשר להסתכל גם בעין אחת, לא צריך שתיים, נכון?

מישהו מוכן לוותר?

אוזן אחת אפשר לוותר?

יד אחת אפשר לוותר?

לא מוכנים לוותר, נכון? אז למה על מצוות השם לוותר?

כשאיתם את קונה חיי נצח לעולם ולעולמי עולמים,

שזו המטרה שבנו,

שפה תהיה הכנה לשם, כי מפה יוצאים?

והחברות לא יעזרו ולא ישלימו לך את החסר?

תגידי, כשאת נוסעת לפעמים, או כשאת עושה איזו עבירת תנועה, נגיד,

ויש לך רפורט 250 שקל.

פעם הייתה איזו חברה שאמרה לך, אני אשלם?

אף אחד לא מוכן לשלם את העבירות שלך, נכון?

גם הם לא ישלמו את העבירות שלך.

לא אכפת להם שאתה עברי עבירות, אבל הם לא ישלמו.

אז למה לך להתחייב בגללם?

סעי טוב.

אוקיי,

והדבר השני זה

שידיד שלי, במשפחה שלו,

הם היו כל שישי,

אה...

איך אומרים?

הם היו מקדשים כל שישי.

וכל שישי, ואני הייתי אצלם,

הם היו רבים והיו צעקות, וכל שישי כסאח, כסאח.

עכשיו, אחרי הרבה זמן היא הפסיקה לקדש,

וזה פשוט הפסיק, כל הריבים האלה, כאילו, אז איך זה יכול להיות?

למה זה? זאת אומרת,

את מבינה או הם מבינים שזה היה בגלל הקידוש?

כן,

כי מאה, ש... באותו יום שהם הפסיקו את הקידוש,

הם פשוט, כל הריבים וכל הכסאח, כי זה כבר כמה שנים אולי. הבנתי, הם עשו רק קידוש?

אה... כן.

הבנתי. זה לא היה הוויכוחים בגלל הקידוש. ההורים, כאילו, שישי שבת היו שומרים.

ההורים שומרו? הילדים לא, אבל כאילו, עשו קידוש ביחד, כל המשפחה. הם היו מדליקים טלוויזיה בשבת.

ההורים, כן.

אז זה לא היה בגלל הקידוש, זה היה בגלל ההבדלה אחרי הקידוש.

כן, בבקשה, עוד שאלה שלישית. שאלה אחרונה? איפה זה העולם הבא, ואיך מוכיחים את זה, ו... איפה זה העולם הבא? פה, קרוב.

איך יש הוכחה שיש עולם הבא? בשביל זה יש קלטת שלוש שעות נקראת חיים לאחר המוות,

ואני אתן לך, במקום להסביר שלוש שעות, אני אתן לך סט של קלטות.

את תראי בבית ותראי את העולם הבא.

תן לה מיני סמינר חלק א', בבקשה.

תודה רבה.

כן, בבקשה.

כן.

לפני כשלושה שבועות אני ובעלי החלטנו לחזור בתשובה בעקבות חלום שבעלי חלם.

אני לא יודעת אם נספר את החלום, סיפרנו את אותו חלום לרב.

אין צורך לספר, כן.

והרב אמר לנו לחזור לשמור שבת. לקחתי על עצמי כיסוי ראש, טערת המשפחה, שבת.

מאוד קשה לי, אני עובדת במקום חילוני, מאוד מאוד קשה לי. כל יום אומרים לי, את מגיעה עם תחפושת חדשה.

ולא אכפת לי מהכול, מהחברים, מהשכנים, מה יגידו המשפחה.

חשוב לי רק שבעלי יתחזק.

לפני יומיים הוא חזר לקחת אותי מהעבודה והוא הוריד את הכיפה.

וזה הוריד לי את כל מצב הרוח.

אני רק מבקשת מכבוד הרב שיברך אותו כדי שיתחזק, כדי שאני אוכל להחזיק את הבית ולהמשיך בכל מה שעשיתי.

בעזרת השם. מה השם שלו?

רונן בן הילדה.

רונן בן? הילדה.

הילדה.

השם יזכה אותו, בעזרת השם יתברך,

לחזור לאיתן התורה בלי חשש כלל.

אבל אני רוצה להגיד לך שהניסיון שלך שאת עוברת כרגע,

הוא מכפר לך על הרבה עוונות של שנים רבות. למה?

אדם שמוכן להתבזות בשביל הקדוש ברוך הוא,

הקדוש ברוך הוא מחשיב את המצוות שלו פי מאה.

גדולה אחת בצער ממאה שלא בצער.

כיסוי ראש שלך, שאת הולכת עכשיו ומבזים אותך על התחפושת,

זה שווה לפחות כמו מאה ימים שלא הלכת.

כל דבר שאת עושה במצוות וקשה לך,

ועוד נוסף לזה ביזיון,

תדעי לך ששכרך גדול מאוד בשמיים.

החפץ חיים, זכר צדיק, קדוש ברוך הוא,

מצאו אותו פעם אחת בוכה ושאלו אותו, מדוע הרב בוכה?

אז הוא אומר,

אף אחד לא מבזה אותי,

אף אחד לא מקלל אותי.

אז אמרו לו, למה?

למה, כבוד הרב?

הוא אמר שכל מי שמבזים אותו,

כל מי שלועגים עליו והוא לא מגיב,

מעביר על מידותיו,

מוחלים לו על כל עוונותיו.

אז אם יש תרופה יותר טובה מזאת,

היינו רודפים אחריה, אבל אין תרופה יותר מזאת, אפשר לכפר את כל העוונות בזכות הביזיון.

בארי הקדוש,

זכר צדיק בקדוש לברכה אמר,

אם היה אדם יודע מה המשקל של הייסורים בעולם הבא, במאזניים,

אדם עשה מצוות ועשה עבירות,

ולפעמים חסר לו בגלל שמיעט במצוות והרבה בעוונות.

הוא אומר, אני אומר את זה בלשון ציורית,

גרמים של ייסורים שקולים המון המון

כדי לכפר על עבירות,

במשקלם גדול מאוד, כמו הרבה מאוד מצוות.

ייסורים, ייסורים, שאדם מקבל.

אשרי הגבר,

אשרי האיש אשר תייסרנו יא ומתורתך תלמדנו. אשריו של האדם שמקבל ייסורים והולך בדרכי התורה.

אשריו, שתדעי לך.

וכתוב, תולה ארץ על בלימה.

הקדוש ברוך הוא תולה את כל כדור הארץ על בלימה.

מי זה?

הבולם את פיו בשעת מריבה.

רבים איתך, בני אדם?

רוצים להשפיל אותך?

לגנות אותך?

את בולמת את פיך? את מחזיקה עולם ומלואו בכוח הזה.

אז שתדעי לך, תלכי בגאון.

תדעי שאת הבת של הקדוש ברוך הוא.

את כמו אברהם אבינו, שהיה לבד באור כשדים ובחרן ובכנען,

והוא היה המודל שבסוף כל העולם הכיר בו וקרא לו נשיא אלוקים אתה בתוכנו.

יעבור עוד קצת זמן

ותשמעי כמה מהן מתקנאות ואומרות, תאמיני לי שהייתי מוכנה לעשות את הצעד הזה,

אבל אין לי את האומץ כמו שהיה לך.

זה יגיע, בעזרת השם. תודה.

כן, בבקשה.

שאלה ראשונה.

שאלה חשובה?

משיח בן דוד, משיח בן יוסף, מה ההבדל ביניהם?

משיח בן יוסף, תקופת מלחמה, משיח בן יוסף, משיח בן דוד, פשוט ייגאל אותנו.

אתה רצית להודיע הודעה או לשאול שאלה?

רציתי לשאול מה ההבדל ביניהם בדיוק.

מה ההבדל ביניהם? אחד מהם, אני יודע, למעשה הוא בתקופת מלחמה, אחד ייגאל אותנו, אני יכול להסביר את זה למה זה.

משיח בן יוסף,

לפי מה שאני קראתי בספר מכתב לאליהו,

כתוב שמה שהוא יבוא ויקרב את עם ישראל לאביהם שבשמיים,

ומשיח בן דוד יגאל אותם.

עכשיו משיח בן יוסף הוא קרוב מאוד יחסית.

מה? הוא יהיה לפני מלחמת גוג ומגוג? הוא יהיה לפני משיח בן דוד.

שאלה שנייה. שאלה שנייה. בסוכות קוראים על מלחמת גוג ומגוג, ומה הסיבה? משום שגוג ומגוג יהיה בסוכות.

אז זה לא התחיל השנה למעשה?

כי היא התחילה ב... אני סובר שאנחנו מתגלגלים לתוך גוג ומגוג, אבל עדיין לא.

מתגלגלים לתוך.

אמרתי, כמו ששרון נתגלה שרונה,

כך בוש יהיה בושה.

שאלה שלישית.

אני שמרתי שחלק מהארגנים,

אפילו הטליבאנים יכולים להיות עם יהודים שהם אוהדתם.

כן, אומרים שבשבטי הטליבאן שם, בטליבאן,

יש כמה יהודים משבט ראובן.

הם מייחסים אותם לשבט ראובן.

ויש דבר מדהים.

כתוב שראובן נלחמו ראשונים בכניסה לארץ,

בהוראת משה רבנו,

והם יהיו הראשונים בגוג ומגוג להילחם גם כן,

בסוף.

אם זה הראובנים,

מה שיש שם, אני לא יודע,

אבל נמצאו אצלם הרבה מצוות ששייכות ליהודים,

והם לא יודעים את המקורות שלהם.

ויש שם חמש מיליון פטנים,

ככה הם נקראים,

והם מיוחסים לשבט ראובן.

אפילו יש שם אחד שמייחס את עצמו לכהן גדול

בכל מיני דברים מן הסוג הזה,

אבל פתרונות לשם נראה.

עכשיו בבקשה אישית.

כן, משאלה אחת הגענו לארבע, כן?

אני לא חושב שהתחזקתי בשלוש שנים האחרונות.

למעשה, אבל יש לי מאז דעיית מכסה ודעיית דיבור.

הבנתי, בדיבור אני רואה שאתה משתפר.

בסדר, אין בעיה.

אתה יכול לסיים.

שמעתי, שמעתי הכול. ברוך השם, אתה מתחזק בדיבור, אין שום בעיה.

תמשיך לדבר רהוט, ברור, בעזרת השם.

שתיים, פרנסה שהשם ייתן לך בשפע.

אין צורך, דיברתי ישירות אליך. גם זיווג.

מה, גם זיווג?

לא, גם זיווג הגון.

אה, הגון, טוב.

השם יזכה אותך, מה השם?

אליהו משה בן?

הדסה. הדסה?

הנדה לאה. הנדה לאה תזכה לזיווג הגון הראוי לך מהרה השנה.

אמן.

להרצאות הבאות תבוא עם האישה.

כן, בבקשה.

כן.

יש לי דוד אחד שהלך לפני חודש וחצי לים וטרף.

עכשיו, אני, במהלך הזמן הזה,

הלכתי הרבה פעמים, הלכתי להרצאות ולשיעורים.

עכשיו, אני שמעתי הרבה על דיני מוות ודברים כאלה, וזה דין מאוד חמור.

זאת אומרת שאני באמת ניסה להתחזק, וזה בעלות קשה מאוד.

כל פעם הלך לישיבות ודברים כאלה, ולא אנחנו.

עכשיו, אני אנסה לדעת מה אני יכול לעשות בשביל לעשות עליו אולי כפרת עוונות, משהו, לא יודע,

להקל עליו.

אם אתה, בעזרת השם יתברך, תעשה מה שיש לאל ידך בעבור עילוי נשמתו,

זה יועיל. כגון, אם תעשה שיעור תורה לחבר'ה שלך הצעירים,

אם תחלק,

לא אתה תהיה הרב, אתה תארגן

שיהיה שיעור תורה, ותביא מישהו, אברך או רב,

אם תרצה עזרה, אנחנו נעזור לך. יש פה יהודי בשם ירון,

תפנה אליו, יקים לכם שיעור תורה לחבר'ה ברמה שלכם, יקדם אתכם וכולי. זה דבר גדול,

ששכר תלמוד תורה גדול מכל המצוות שבתורה.

הברק שראה באי אוי יארגן לכם, וזה כבר יהיה יפה מאוד.

זה דבר אחד.

לשאלה שלך, מה שאתה שואל, מה ניתן לעשות,

אני רוצה

לחתום את דברי הרב שך שליטא?

מהי מידת האחריות לכלל ישראל הרובצת על כל יחיד?

כל יחיד מאתנו יש לו אחריות.

כל יחיד ויחיד מעם ישראל חייב לדאוג לגורלו של עם ישראל כולו.

נטל האחריות,

מכוחה של הערבות

שנצטוו בני ישראל להיות ערבים זה לזה,

גובר במיוחד בשעה שחלק גדול מהעם היהודי

סוטה מדרך השם ונוהג אורח חיים העלול לעורר חרון אף

של הקדוש-ברוך-הוא על עמו.

חכמינו, זיכרונם לברכה, הדריכו אותנו כיצד עלינו לנהוג בתקופות השונות של עם ישראל.

בתקופה שבה נוהג העם לפי דרך התורה,

צריכים אנו למקד את כל הכוחות בהגברת לימוד התורה,

ובהעלאת הרמה של יראת שמים של כל יחיד ויחיד.

באותה עת צריך כל יחיד להתרכז בהתעלותו ובהתפתחותו האישית,

להשתדל להגיע לאותן מדרגות נישאות שיכול כל אדם להגיע.

אבל בתקופה שעם ישראל נוטש את התורה ושוכח את אלוקיו,

הרי האחריות לגורלו של כלל ישראל מחייבת כל יחיד ויחיד מאותו מיעוט

היודע את האמת,

ליטול חלק במאמץ

להחזיר את עם ישראל לדרך האמת.

שימו לב מה אומר הרב שך.

אין להסתגר באותה שעה,

אלא חייבים להשתדל ולמצוא דרך כיצד להגיע לציבור הטועה ולהשפיע עליו לחזור לדרך הישר.

בשעה כזאת,

צדיק נסתר אינו ראוי לתואר צדיק,

כי צדיק אמיתי אינו מסתתר בעת שכזאת,

כיוון שחובתו להתגלות ולפעול בקרב ההמון הזקוק להדרכה.

גורלו של כלל ישראל ככלל נקבע לפי יחס הזכויות והחובות שלו בכלל.

לכן, ברעותינו,

את משקלן הכבד של החובות במאזני הכלל,

עלינו להכיר את גודל האחריות המוטלת עלינו, לאזן את המשקל

על-ידי זכויות מרובות ובעלות משקל רב מצדנו.

חכמים, זיכרונם לברכה, הורונו שייתכן שאדם אחד במעשה אחד

יכריע את גורלו הפרטי ואת גורל העולם כולו,

כאשר הם נמצאים במצב שקול

של מחצה ומחצה.

לכן, על האדם לחשיב ביותר את ערך מעשיו.

אתה,

המעשים שלך יכולים להטות את כל העולם.

כל יהודי צריך להעריך כל מעשה ומעשה שלו,

שהרי על כל צעד ושעל ייתכן שהוא מכריע את גורלו ואת גורל העולם כולו.

על הציבור החרד לדבר ה' מוטל כיום נטל אחריות עצום

כדי למנוע את מה שעלול לקרות לכלל ישראל

עקב התנהגותו של רוב הציבור.

וכל מי שיודע את אשר יכול להתרחש,

כמו שהסברנו בהתחלה,

חייב לבחון את מידת אחריותו ואת מידת אפשרויותיו להציל את כלל ישראל.

עלינו לדעת כי כל אדם עתיד לעמוד לדין לפני בורא עולם,

ולתת דין-וחשבון לא רק על מעשיו שהוא עשה אלא גם על מה שיכל לעשות ולא עשה.

כל אחד ואחד מאתנו

עתיד לעמוד לדין

על שלא הכיר בגודל אחריותו לכלל ישראל

ולא פעל במרץ בהתאם לאחריות הכבדה הזאת.

רק מי שלא מכיר בגודל האחריות הרובצת עליו

יכול להישאר אדיש ולחיות חיים שלווים.

מי שמכיר באחריותו לכלל,

נפשו סוערת ומחפשת דרכים לפעול.

אני חוזר על שתי השורות האחרונות, הן חשובות גם לציבור החרדי,

ובפרט להם.

רק מי שלא מכיר בגודל האחריות הרובצת עליו

יכול להישאר אדיש ולחיות חיים שלווים,

ואני מוסיף בסוגריים, ובפרט בזמן הזה לאור המאורעות שאנחנו רואים בעיניים.

מי שמכיר באחריותו לכלל,

נפשו סוערת ומחפשת דרכים לפעול.

לכן,

שיעור תורה שתקים בעזרת השם עם החברים יכול לגונן על עם ישראל ועל השכונה שלכם.

כי אתם תייצרו מלאכים בכמויות רבות של זכויות,

משום שתלמוד תורה שקול כנגד כל תרי״ג מצוות שבתורה.

ועשיתי חשבון פעם כמה יוצא בשעה של לימוד תורה, זה חשבון של טריליוני מצוות בשעה של יחיד.

יש קלטת כזאת, מספר 11 בטייפ.

מי שייכנס לאינטרנט,

www.y.sh.net יוכל לשמוע את כל ה-197 קלטות בחינם.

קלטת 11,

שם ישמע מדהים מה גודל השכר של יהודים ברגע שהוא חוזר בתשובה.

השם יעזור לך. אבל כבוד הרב יש הרבה שיעורי תורה אצלנו בשמונה.

אתה תפתח עוד אחד.

אין, בקושי בעין לעין אתה, שנפתח עוד אחד. אתה יש לך כוח אחר.

אתה יודע למה?

כי אתה בחור כמו החבר'ה כולם.

כשבא אדם דתי ואומר, בואו, זה דתי.

מאה אחוז.

אני אומר לך שיש לך כוח אחר.

למה?

לא ראיתי הרבה אנשים שבשביל קרוב משפחה שנפטר, באים ומוכנים לעשות בשבילו.

הנשמה שלך,

יש בה חסד.

חסד גורם לאנשים להתקרב.

תלך עם זה, תפתח ותצליח, בעזרת השם.

דברי כמה מינים של אשכבה או משהו, אני לא יודע.

המרחם על כל בריאותיו, הוא ירחם על נפש רוח ונשמה של?

יפת בן יוסף נגר.

יפת בן יוסף נגר,

השם יניחנו בגן עדן בכלל מתי עמו ישראל.

אמן. כן.

בכיכר,

בית כנסת הר ציון בכפר שלם, ליד מסעדת סעדיה,

יש שיעור בעין יעקב כל יום בשעה חמש אחר הצהריים.

אתם מוזמנים.

אגדות חז'ל ללמוד זה משהו-משהו.

כן.

שם שאלה. יש לי הרבה מה להגיד, אבל אני אגיד רק קצת,

בגלל שאמרת שכל ישראל ערבים זה לדבר,

אז אני רוצה להגיד משהו.

לפני כשנתיים הייתי בבית חולים, עברתי ניתוח,

ויש לי אימא מאוד צדקת,

והיא לא ידעה שאני בבית חולים ולא עוברת ניתוח.

אחרי שבוע היא חלמה ששודדים תפסו אותי וקשרו אותי,

וסתמו לי את הבן ונתנו לי מגות רצח.

טוב שהשתחררת.

ואני צעקתי,

ואני צועקת, מה עשיתי, מה עשיתי, מה עשיתי?

הם אמרו, אז כלום לא עשית.

מישהו אחר עשה, ואת מקבלת את העונש.

אז אני אמרתי, מה יפק יניף?

הם אמרו, כולכם שותף.

ואחר כך היא אומרת שבא זקן אחד,

בא זקן אחד, דפקת אותי ואמר לי, אני אוציא אותך מהדלת השנייה.

אמרתי, אבל הם ירגישו. אמר לי, אני אהיה במקומך.

והוא הוציא אותי מהדלת השנייה.

אז אמא אחרי שבוע עושה לי טלפון,

אז אני אומרת לה, את יודעת, אני בבית חולים, וניצלתי ממוות.

הרופאים היצילו אותי ממוות.

אז היא אומרת לי, את יודעת מה אני חלמתי עלייך? אמרתי, מה?

אז היא סיפרה לי את החלום,

שהשודדים תפסו אותי וקשרו אותי ונתנו לי משהו כזה.

ואני צעקתי, מה עשיתי, מה עשיתי?

הם אמרו, את לא עשית כלום, מישהו אחר עשה.

אז אני אקבל את החלום.

אני אמרתי, מה אכפת לי, אני אמרתי? אמרתי, מה אכפת לי? אני אמרתי, כולכם שותפת.

זה היה הסיפור, אז ידעתי ש... טוב שהיה לה רק חלום אחד.

אבל זהו, אז אנחנו כולנו שותפת.

מה שברור מהחלום, שאת יהודייה.

כי ישראל ערבים זה לזה, אם לא, לא היינו שותף. ועדיין זה מהחלום, ברור.

ברוך השם.

התעוררה מהחלום, כן?

ברוך השם.

שאלה, בבקשה.

כבוד הרב, יש לי שאלה.

אני לא כל כך מאמין,

גם ממקרה כלשהו, אבל אני עדיין לא כל כך מאמין,

בחנך ובתורה ובאדוני.

אבל אין לי שאלה. אתה אומר שאדוני קובע הכול.

השם, השם. אשם, קובע הכול.

אז משום מה השם קבע שאני אצא חילוני והשם קבע שהנוצרים יוכלו חזיר.

אז זה לא משנה עכשיו אם אני אהיה דתי או שאני אהיה חילוני,

כי השם קבע את זה.

יפה מאוד.

אני שואל אותך שאלה, ואתה מאמין בזה או שאתה רק אומר את זה?

אני מאמין בזה.

ואתה חושב שמה שאתה אומר זה הגיוני?

כן.

אתה תוכל לשכנע שופט אחרי שהרגת מישהו שזה השם הרג?

לא, אבל... אז זה לא הגיוני.

אבל היום הכל הגיוני.

הכל הגיוני. אז השופט יסכים.

עם שוחד קטן? אני מאמין שכן.

לא, בלי שוחד.

הגיוני שאלנו. זה הגיוני או לא הגיוני?

לא.

לא? אז למה אתה משתמש עם זה? עזוב את זה, תעזור בתשובה.

אני לא נראה לי כל כך. למה?

אני בא כאילו משפחה דתייה,

כאילו חוזרים בתשובה והכל, אבל מצד האימא, מצד מצד האבא,

אבל זה לא בשבילי.

מה פירוש לא בשבילי?

זה בעיניי, כאילו,

שלא תיקח את זה אישית, אבל זה משעמם מדי.

משעמם. תראה איזה צחוקים יש פה כל הערב, אתה אומר משעמם.

כאילו, מה שקורה פה זה... לא יודע, זו התלהבות יכולה להיות גם, לא יודע.

כאילו, זה לא בטוח שכולם יע...

כאילו, יש כרגע שיעשו את זה, אבל הרוב...

אני שואל אותך שאלה. עכשיו אתה מסתכל לפי כמויות?

לפי כמויות... אתה מסתכל לפי כל המדינה הזאת, שהיא הופכת להיות.

המדינה לא קובעה שום דבר. עם ישראל חי 3,300 שנה, זה עובדה?

זה העם היהודי שחי על-פי תורה 3,300 שנה?

זה העם ששרד מכל העמים?

זה העם שקיבל הבטחות שכולם יתקיימו?

זה עם הנצח שכולם מדברים עליו בלי הפסקה? כן, אבל אני... בלי התורה?

בלי התורה?

העם הזה לא היה נזכר אפילו.

אבל איך אני יכול לדעת שהתורה באמת נכתבה?

כאילו,

לא שאני באה כאילו... הבנתי.

איך אתה יודע? אני שומע, שומע.

אתה מוכן לראות סרטים? כן. סרטים? אבל זה לא יעזור, כאילו. תן לו, אל תגיד שלא יעזור.

אני ראיתי את הסרטים שלך חלק. איזה, איזה ראית?

ראיתי את הזום, את המשקרה שם. לא היה טוב הזום?

אני לא יכול להגיד כאילו שהיה טוב ההערה, כאילו.

אתה ראית את ההוא האינטליגנט?

כן, אבל עדיין זה לא יעזור, כאילו... רגע, ואתה ראית את ההוא שבחמש דקות הבין מה שהוא לא הבין במשך חצי שעה?

לא.

אז לא ראית את הזום. ראיתי.

אוקיי, יש את קלטות שלך, כאילו, קסטות.

קלטות טייפ, כן, אודיו.

בן דורשי ובידיוק, גם כן חזר בתשובה בגלל תאונה שירתה לו שחבר שלו מת.

כן.

עכשיו, אני אפילו ראיתי את הקלטות שלך, ומשום מה... ראית או שמעת? שמעתי, סליחה. כן, סליחה.

ומשום מה, יש שם שתי ההעשרות. יש כאילו את ההעשרה שהאדם יקרה לפי התורה, לפי התנ״ך, ויש את ההעשרה שהאדם נולד לפי ראיות, לפי מה שיש.

מה זה לפי מה שיש?

אה... דברים, שלדים, עצמות. שלדים, קופים.

כן. אתה גם מהקופים?

כן.

סתובב נראה אם יש לך זנב?

יש שערות.

שערות יש לך?

יש גם עצם הזנב. עצם הזנב?

אתה יודע למה יש עצם הזנב? לא. אז אני אגיד לך, בדור הפלגה היו אנשים שחטאו ומרדו בקדוש ברוך הוא.

אתה יודע מה כתוב במדרש מלפני אלפיים שנה? לא. שהקדוש ברוך הוא הפך אותם לקופים. והיה אמור להאמין בזה?

האם אתה מאמין להיסטוריה?

אני מאמין למה שיש, לפי מה שאני רואה. מה שיש, מה שאתה לא רואה אתה לא מאמין. לא. יש לך שכל? כן. תראה לי.

אני יכול לעבוד חלק ממך שעשינו.

מתוק.

קח קלטות וידאו, אל תשמע, תראה. אמרת, אתה אוהב מה שרואים.

קח עשר קלטות, נדבר עוד פעם אחר כך. אה, ויש לי שיש עוד שאלה.

עוד שאלה.

כאילו, בקשר אליך.

כן.

לפי מה ששמעתי, אתה...

לפני כן היית חילוני, נכון?

כן.

מה גרם לך לחזור בתשובה?

וואי, וואי, וואי.

אתה בחיים לא תחזור בתשובה בגלל זה.

אני לא אחזור גם בחיים, אני יודע את זה. לא, בגלל זה. אני לא אחזור בחיים, אני יודע כאילו... מי אמר לך? אני יודע, סמוך על ה... תראה, תראה, אני מכיר כאלה שאמרו שלא התכופפו,

ובסוף בא מישהו וסובב להם את האצבע ככה,

והשכיב אותם על הרצפה.

זה בן אדם עושה ככה באצבע,

ושוכבים ברצפה.

אל תהמר. אני כאילו, המשפחה שלי... עזוב אותם, הקדוש ברוך הוא גדול מדי בשביל להתעסק איתך, ואני מויחנית.

אחר כך תתחנן, לא יעזור,

אז אל תהיה בטוח.

אני בטוח בעצמי. שמה? אני לא אחזור בתשובה.

היום אחד לא יחזור ביום.

אני אומר לך,

אתה תחזור בתשובה יותר מהר ממה שאתה חושב. אני לא חושב, אפילו אם ההורים שלי, חס וחלילה, הם עודו את זה. משהו כזה שכתוב בתורה, הם לא חוזרים בתשובה. למה? למה? זה לא משנה. כאילו, אני חושב כאילו, אני רואה את האנשים שחוזרים בתשובה ישר בגלל המשפחה, אני שומע. כן. וחיי... שעמום. גם, כאילו, מצור, לא יודע מה. אתה מוגבל. מוגבל, אתה צודק.

מסכנים. מוגבל, פיזי.

כן, מסכנים לא יוצאים לרחוב,

לא רואים כלום, לא שומעים.

הם לא שומעים, אבל חיים בחפרה שונה.

נכון, אז מה יש?

מה, צריך להיות מאלה שרוקדים לכל הטראנס, טקה טקה, טקה טקה, טקה, טקה.

האמת היא, יש עובדי דתינו שרוקדים עם טראנס.

אבל אתה גם כן.

אני, אני לא כאילו רואים בסיסיות ו...

כן, אבל אתה גם מאלה שרוקדים טראנס.

הוא יורד הכל.

אהכל, גם טראנס.

כן. אפשר לראות משהו... איזה תנועה ככה?

לא נראה לי שאתה רוקד.

אתה משועמם, אתה פחד.

אתה לא נראה לי בכלל, אתה.

אני לא שואל אף אחד, אני כאילו רוב הזמן אני מסתכל עם המוות כי אני עושה כל מיני שטויות כמו קפיצת בנצ'יות,

צלילים פרישים או כל דבר מסוכן שקיים באולם. וואי וואי וואי וואי.

אז אני יודע שאם אני אמור, זה יהיה באשמתי,

זה לא יהיה בגללו.

הבנתי. זה לא יהיה בגלל אף אחד.

זה אני אחראי למעצים שלי.

הבנתי. יש לך עוד חברים כמוך.

מלא.

קח להם עשר קלתות.

תן לו, תן לו, ירון.

בעזרת השם, בזכות זה אתה תחזור בתשובה יותר מהר ממה שאתה חושב,

ועוד תעשה שיעורים בתורה וביוגה.

אני אחזור לך כבר כמה שנים עם תשובה.

בעזרת השם. אתה רואה, כבר דיברת על שנים. אבל זה עדיין לא.

לא נורא, אל תדאג, אל תפחד, מתוק. אתה עוד צעיר.

יש תקופה שעוד המוח ממשיך לגדול קצת. כן, אבל משום מה אתה חי כאילו בתקופה של עבר,

אני כאילו,

אני כאילו אדור בפרק, כאילו, במאה ה-21.

אתה, במאה ה-20 ועוד.

אתה נראה לי כמו האדם הקדמון.

אתה יודע, אני דתי פרימיטיבי.

אני דתי, אני דתי פרימיטיבי. אתה יודע איפה אני הולך להופיע בשישי בפברואר?

אתה מניח בחלק מהעולם כלשהו. דוד, אתה מוכן להראות לו דוד פה? דוד?

בשישי בפברואר אני הולך להיות ב-Medison Square Garden.

הייתי שם. אתה יודע מי משחק שם?

זה ניץ.

מייקל.

הייתי ברגל. איזה מייקל?

ג'ורדן. ג'ורדן, אתה רואה?

הוא חזר לבמה עכשיו פעם שלישית, אתה מבין? אני שם פעם ראשונה.

אני שם פעם שנייה.

אז בוא תראה עכשיו מי עושה חיים יותר יפים.

אתה או אני?

אני ב-2001

או אתה?

בוא נראה.

דתי לא פתוח,

תראה לאן מגיע.

דתי לא מגיע עם האמונה.

בבקשה, בוא נראה, בוא.

שב מתוק, תן לו שיתיישב קצת.

מזכירת הכנסת

אני רק רוצה להגיד בקריאה שלנו,

ובטח כמו יהודים,

להזכיר אתכם למדינת ישראל.

ולהגיד שמה שאני צריך לומר לכם שאני לא רואה כל כך כבר

ההחלטה שהאנשים האלה

ההחלטה שלך, וההחלטה של ההחלטה בתחום של תורה ומצוות וכל דבר אחר כך היא פשוט מרגישה.

ולכן אני רק אגיד שכמה שאתה רואה בכל האנשים האלה והאהחלטה שלך,

אני מקווה שאתם תחזור שכל כמה מהם שבאים לכאן הם מאוד

איזה יעניין ויש כ המה לא תקפוצות נוראות כאן,

ובאמת, אנחנו עובדים מאוד חדש לנסות להתמטות אנשים.

אבל, תודה רבה, יש לישון מזה שהם איזה דבר כזה,

כאנשים כחושלים,

כשאנשים תחזור אתמיהם,

גיומם ומאמור עליהם,

גיומם לכם,

ימורים להם משהו העליון באנשים מהחולטות,

ותשי בסך הכבוד שלנו שמה עשרות ושמה מוכיחה והיה לישון,

וזה הדבר הכי מעניין לשם. תודה לכם.

חנין, חנין, למה עליי

מה פתאום?

הלוואי שהיה כזה!

תודה רבה לכם, כל הידיעות שלי זה מנדלנו.

תודה רבה, שם שונה רבה, אבל לא חכם.

אימא, הקדוש ברוך הוא יכול להגביל את עצמו.

למה להאמין במה שאתה אוכל ולסגור את עצמו?

ואני אראה לכם מה יצא מכל העניים שהורידו את הבחורים מאחורי ישראל.

זה הכתל אשר נברך.

אני לא בא לפקפק בך, אני יודע כאילו שיש לך כבוד רב,

אני גם גם מעריך את זה,

אבל עכשיו אם אתה מוכיח לברכה חיה, עכשיו לא בתנ״ך,

משהו שקיים עכשיו,

שיש אדוני,

אני לא מניח ציפי,

אבל אני אתחיל לאמונה שתחזור.

לפני שאני עונה לך,

היום חילקנו לכם פה בעזרת השם

קלטות וידאו חינם של תפילין, נכון?

אתם יודעים למה?

עתירה נגד פסילת תשדיר המעודד הנחת תפילין.

ועדה של רשות השידור פסלה תשדיר

משום שהוא קורא לחזרה בתשובה.

התנועה להגינות שלטונית תעתור השבוע לבגץ נגד החלטת ועדת הערער

של רשות השידור, שפסלה תשדיר המעודד הנחת תפילין.

הוועדה פסלה את התשדיר לומר תהילים בשביל הנשמה של העמותה החרדית ביחד,

בטענה כי זוהי קריאה למעשה פולחני ולחזרה בתשובה שרשות השידור מנועה מלפרסם ולעודד.

שמעתם?

רשות השידור של היהודים בארץ-ישראל אומרת

שלקרוא תהילים זה מעשה פולחני,

וזו חזרה בתשובה שהיא מנועה מלפרסם ולעודד.

לשים פרסומת של הרפורמים הם שמים,

לשים של עמותה לחזרה בשאלה הם שמים.

תהילים שיש בהם קונצנזוס בין-לאומי,

לא ישראלי, בין-לאומי,

לא שמים. מנועה מלפרסם.

ובכן, יהודים יקרים, אנחנו החלטנו שבגלל שהם לא רוצים שיניחו תפילין,

אנחנו נחלק קלטות וידאו על תפילין.

לכן קיבלתם היום 500 וידאו חינם של תפילין. תראו ותיתנו גם לאחרים לראות.

כן, עכשיו, ידידנו, מה שמך?

כפיר.

כפיר.

עכשיו בוא אני אסביר לך מתוק.

אני אסביר לך קצר, קולע ומהיר.

תשתדל להבין.

תראה, זה שיש בורא לעולם,

אתה מחפש הרי לדעת שיש בורא לעולם, נכון?

חייווא.

בורא שיש לעולם

זאת הוכחה לוגית פשוטה.

אתה לומד היום בבית ספר?

אני לומד בעתודאית.

יפה, יפה. זאת אומרת, אתה בחור עם אינטליגנציה.

לא ממש.

לא ממש, אבל הצלחת לדלג כמה כיתות.

עכשיו, שים לב מתוק.

אתה בראת את עצמך?

או שאתה נבראת.

נבראתי. זאת אומרת, אתה ברור על ידי מי שקדם לך. אני יודע את זה. אתה רוצה להגיד לי שאדומה יש משקף פעולה עם ההורים שלי, שהם יצרו אותי. לא.

אתה רואה? לא.

לא.

אשם, סליחה. לא, בלי שותפות. לא.

בלי שותפות. לבד הוא עשה הכל לבד.

אוקיי, אז הוא יצר את ההורים שלי והם יצרו אותי.

אוה, אז עכשיו,

בוא ככה עוד פעם, מההתחלה.

אתה נברא. אתה לא בראת את עצמך, נכון? לא. זה ברור.

למה אתה לא בראת את עצמך?

כי אין לי את היכולת.

כי לא היית בשביל לברוא את עצמך.

אפשר להגיד.

כי אם היית בשביל לברוא את עצמך,

לא היית צריך לברוא את עצמך, כי כבר היית.

נו, אז?

אז מוכרח שנבראת על ידי מי שקדם לך. כן. יפה.

כל נברא, אתה, אבא שלך, סבא שלך, כל הנבראים כולם

לא בראו את עצמם.

למה?

כי הם לא היו נצחים בשביל לברוא את עצמם, להתקיים, להיות קיימים וכו'.

אין.

תמיד מישהו קדם להם, נכון?

כן. אז מוכרח, מוכרח,

שכל הנבראים שנבראו עד הראשון שבהם, כל הנבראים נבראו על ידי בורא ראשון שברא את ראשון הנבראים והלאה.

מוכרח.

מוכרח, אבל זה לא חייב להיות אדוני.

לא, בסדר, לא השם, עזוב את השם, בלי שמות.

מוכרח שיש אחד בורא, לא משנה.

הבורא הזה ברא את כל הנבראים. עד פה זה ברור? כן. מוכרח.

שהבורא הזה הוא לא נברא,

כי הוא הבורא.

אם הוא היה נברא, אז היה לו בורא.

זה ברור.

הבורא הזה הוא קיים נצחי,

כי אם הוא לא נצחי הייתה לו התחלה, אם הייתה לו התחלה אז הוא נברא, היה לו בורא לפניו.

נכון?

אפשר להגיד.

תודה.

עכשיו, הבורא הזה, לא רק שהוא נצחי,

הוא לא מוגבל.

כי אם הוא מוגבל,

כל דבר מוגבל, יש לו מקביל.

לדוגמה, הכוס הזאת מוגבלת,

יש מי שהגביל אותה

בגבול הזה.

שולחן מוגבל,

יש מי שהגביל אותו.

האולם הזה מוגבל, יש מי שהגביל אותו, נכון?

כדור הארץ מוגבל, יש מי שהגביל אותו. גבולות, כן?

המקביל לכל המוגבלים אינו מוגבל.

כי אם הוא היה מוגבל היה לו מגביל לפניו ועליו אנחנו מדברים.

אז הבורא הוא גם המגביל

שברא את כל הברואים.

לא יודעים איך קוראים לו עכשיו, בלי שמות, בסדר?

כן. יופי. הוא חכם?

ברור שהוא חכם.

כי אם הוא נטע בנו, הבורא, חוכמה,

שאנחנו יכולים להבין חוכמה מהי, ודאי שיש לו חוכמה.

הנוטע אוזן הלא ישמע,

אם יוצר עין הלא יביט,

אם השם עשה לך אוזן הוא לא שומע,

אם הוא עשה לך עין הוא לא רואה, הוא לא יודע מה זה ראייה,

לא יודע מה זה שמיעה. כן, אבל אני לא יכול לדעת מי זה השם. לא יודעים, נכון? בינתיים אנחנו לא יודעים. אז אני לא יודע שיש לו עין או אף או אוזן.

לא, אין לו אף, אין לו אוזן. רק מה יש לו? את הבחינה הזאת שנקראת ראייה, את הבחינה הזאת שנקראת שמיעה, נכון?

אין לו אוזן, כי אם הייתה לו אוזן הוא היה מוגבל.

אין לו אוזן.

רק את העניין שנקרא אצלנו ראייה בעזרת עיניים ושמיעה בעזרת אוזניים,

יש לו בלי זה.

עד פה אתה מבין.

לא יודעים את השם שלו בינתיים,

אבל הוא חכם.

הוא חכם.

הוא חכם, הוא ברא אותנו.

ברא אותנו.

חכם עושה דברים למטרה, נכון?

מי שעשה את המיקרופון הזה יש לו מטרה, נכון?

מי שעשה את הכוס היתה לו מטרה ומי שעשה את הקלסר היתה לו מטרה, נכון?

אפילו עם החוכמה שבמיקרופון היא יותר לכאורה

מכוס פלסטיק החד-פעמי,

זה מראה על חוכמה. זה נברא לתכלית, למטרה, נכון?

אם הוא ברא אותך,

אותי, אותנו,

הוא ברא אותנו למטרה, לתכלית,

לא סתם.

אני לא יודע אפילו מה המטרה שלי בחיים. נכון, בשביל זה אני פה.

אבל ברור ש... אז אני לא אומר שחזרה בתשובה תביא לי מטרה. אני לא אמרתי חזרה בתשובה, ואני לא יודע אם עדיין את השם שלו עדיין.

אבל מה שברור

זה שאנחנו נבראנו למטרה.

לא נבראנו בשביל להיות זבל אורגני.

נבראנו למטרה.

יש לנו עיניים, יש לנו שכל, יש לנו מוח,

יש לנו השכלה ואינטליגנציה יותר מבעלי-החיים בעולם.

אנחנו נזר הבריאה.

למה נבראנו?

בשביל למות להיות חול, זו המטרה.

מה, היה חסר לו חול?

בסוף אתה תמות, אבל זה לא קשור. ברור שבסוף תמות.

אבל אתה זה לא החול.

אתה זה הנשמה שבתוך הגוף שהוא חול.

אתה זה אתה, כפיר, הנשמה הרוחנית

שנופחה בתוך הגוף העפר הזה למשך זמן קצוב ועתידה לצאת.

אתה,

האינטליגנציה, השכל, הנשמה, אתה,

אתה, כפיר,

אתה צריך יום אחד לצאת מהגוף, להיפטר,

לעזוב ולעמוד לפני מי שברא אותך ולמסור דוח.

מה עשית מרגע שהוא שחרר אותך לכאן

עד שיצאת?

מה עשית? הוא ישאל אותך,

ידעת שאני קיים או לא ידעת?

לא משנה אם הכרת את השם שלי או לא, אבל ידעת שמוכרח שאני קיים,

אחרת איך נמצאת,

איך נבראת,

מהיכן נגעת,

מהיכן הגיעו כולם?

מהבורא.

אז עכשיו זה עולה השאלה, איך אני יודע שיש לי נשמה?

או, איך אתה יודע שיש לך נשמה?

אז אני אשאל אותך שאלה.

אם אתה חלילה מת ושוכב על הרצפה,

ואני אפקח לך את העיניים,

תראה אותי?

כן.

תראו...

מת.

יש לנו פה מת חי, זה לא פשוט.

אני שואל,

אם אתה מת, מת,

ואני אפקח לך את העיניים, אתה תראה אותי? כאילו, יש חיים אחרי המוות, אני יודע... עזוב את האלה שמספרים לך, דבר איתי עכשיו, אתה מת?

לא.

לא תראה.

אתה תשמע אותי אם אני אדבר אליך בטור מת?

לא יודע כלום. לא יודע כלום. מת!

מת! זהו מת!

מת! מת! מת! אם לא, אם אתה שומע ורואה, תקום ותלך הביתה.

עכשיו,

אתה מת, לא שומע, לא רואה, נכון? נגמר.

עכשיו אני שואל אותך שאלה,

מה חסר לך?

כל מה שהיה לי לפני כן. היה לך, נשאר לך עיניים יש, אוזניים יש, לב יש, מוח יש, גוף יש, הכל יש.

מה חסר לך?

כלום.

אז למה אתה לא הולך הביתה?

אבו סענק. אין לי תשובה כרגע. אין לך תשובה כרגע, אבל לי יש בעוד רגע.

אתה נשמה,

ואתה כפיר,

יוצא החוצה,

וכיוון שהנשמה היא החי והגוף הוא המת,

לכן כשהנשמה יוצאת יש מת.

גם עכשיו,

הנשמה שלך בתוך המת,

הגוף שלך גם עכשיו מת.

כשיוצאת הנשמה

היא המרגישה.

כשהיא יוצאת אין הרגש.

לדוגמה, אם יתנו לך עכשיו מכה ביד,

כואב לך, אתה מרגיש, נכון?

כן. מה כואב לך, הנשמה או היד?

היד.

היד.

אם יוצאת הנשמה וייתנו לך מכה בפטיש חמש כי לא יכאב?

השאלה היא מה, אם תהיה משותקת או לא?

מת.

מת. אתה מת. איך מת?

אדם מת. רק החלק של היד לא עובד. אם יצאה, נשמה. יצאה. אבל אני לא יודע אם יש לי נשמה. לא משנה. משהו יצא.

אדם מת,

נתנו לו מכה בפטיש חמש כי הוא לא מרגיש.

לא. זה כמו בן-אדם נחה, נו. אבל היד כואבת כשנותנים מכה. למה היא לא מרגישה עכשיו?

משותקת. חסרת חיים.

מה זה נקרא חסרת חיים? מה חסר? חיים.

חסרת חיים.

מה זה חיים?

לא הגוף.

דם.

דם. יש דם. יש דם.

לשים לו מנות דם.

המצאה? בלונים.

הנשמה יצאה.

הנשמה יצאה. אם הנשמה יוצאת, אין חיים. לא מרגיש, לא יודע, לא מבין. כלום.

אתה נשמה בתוך גופה.

הבנת?

נשמה?

כן. עכשיו,

היות ואתה נשמה

ואתה עתיד לצאת,

אתה צריך לתת דין וחשבון מה עשית בעולם.

מה אתה תגיד?

הייתי בהרצאה של אמנון יצחק ואמרתי, אני לא אחזור בחיים שלי בתשובה. אני יכול להבטיח לך את זה, אל תדאג.

אתה יכול להבטיח לך את זה. אני יכול להבטיח לך את זה. זה ברור, אבל עוד מעט תשים ציצית.

לא. עכשיו,

תקשיב בטוב.

הרי אתה אמרת לי,

אתה אמרת לי, אם תשכנע אותי שיש ב... אמרתי, אבל בלי ציצית. בלי ציצית, אוקיי. גם בלי חסרה בתשובה. בלי ציצית, אוקיי.

חוזרים בתשובה בלי ציצית, אבל אנחנו חוזרים. לא חוזרים בתשובה.

למה? אני לא חוזר בתשובה. לא חוזר, שב למקורות.

כן. אוקיי, שב למקורות, בסדר.

הכוכב הזה לא אומר שאני אהיה דתי.

לא, אל תהיה חרדי כמוני, תהיה דתי.

אבל אני לא אוהב את זה, אני לא רוצה את זה. לא משנה אם אוהבים, אני לא אוהב לשלם מס הכנסה, אבל מה לעשות, צריך לשלם.

אבל זה ברירה שלי.

נכון, גם שלי.

אבל יש גם לא ברירה,

ואנחנו לא רוצים שישתמש עם הברירות שלו.

מה הבעיה להניח תפילין,

להתפלל קצת, לדבר עם אבא שלישי? אני עשיתי את זה, אני לא אומר לך. אני עשיתי את זה מניסיון, אני אומר לך את כל הזמן. ברור מניסיון, ממשיכים עם הניסיון.

עוד לא נגמר הניסיון עד היום האחרון? שנתיים, תאמין לי, זה מספיק בשביל להניח פציצית ולעשות את כל המצוות.

בטח, זה מאוד קשה. בעיניי זה מספיק, כאילו, אני מספיק הוכחתי את עצמי. אני כאילו... למי?

לעצמי.

לזה שאני יכול לעזור למי שאני רוצה, בלי להניח... אני אגיד לשוטר שאני שנתיים התאמצתי והשתדלתי לשמור על החוק. לשוטרם בכלל לא אכפת אם אתה דתי או מוסלמי או דורי. אבל הוא צריך לכפות את החוק, נכון? כן.

לאכוף את החוק. הוא מתייחס לכולם שווה.

נכון, והקב' הוא גם כן. למה חס ושלום שהוא ייתן לך איסורים? לא חבל?

הוא לא הביא לי עד עכשיו.

אני שואל אותך, לא חבל שיבין לך? חבל? לא. שמעת כמה בעיות יש בקהל? ראית כמה ברכות ביקשו על מחלות,

על כל מיני דברים?

למה צריך להתעסק עם הקדוש ברוך הוא? במקום לבקש ממנו דברים טובים לקבל,

בשביל מה ללכת נגד?

בעוד בפרט שיש לך נשמה ויש בורא ויש חוכמה בטעות.

כל מה שאמרת עכשיו זה טוב ויפה, אבל עדיין אני לא מאמין שיש אדוני.

לא, עזוב את השם, בלי שם.

יש בורא.

יש, יש בורא. אני לא מאמין בזה עדיין.

לא צריך להאמין, צריך להבין.

יותר חשוב להאמין. אבל בלי הבנה, כאילו,

בלי אמונה אין הבנה.

לא, הפוך.

הבנה קודמת לאמונה. ברגע שאי-אפשר להבין, מאמינים.

אבל מה שניתן להבין לא צריך אפילו להאמין.

אני עדיין לא מאמין.

אבל אתה יודע כבר שיש בורא.

יש לי אמונה נמוכה מאוד, אבל כאילו... הבנתי, אבל אתה יודע שיש בורא.

יש מישהו.

מישהו, איווא, מישהו. בוא נקרא לו מישהו.

סליחה שאני קוטע אותך, אבל כאילו,

זה כמו שיש את האמונה הזו,

מאז שאני קטן, מספרים לי את האמונה הזו של תחיית העולם הבא, המשיח. עזוב אותם, אלה לא יודעים כלום. עכשיו אני סומן לך. יש מישהו, אבל,

והמישהו הזה ברא אותנו,

ואנחנו חייבים לו.

בשבילנו, לטובתנו. אז זהו, אם המישהו הזה ברא, אז הוא ברא את כולם.

זאת אומרת, זה לא משנה אם אני עד יהודי או נוצרי או מוסלמי או בודואיסטי. נכון, נכון. אם אמא שלך ילדה אותך,

אז זה לא משנה אם אתה תהיה טיפש או חכם, נכון? זה לא משנה. העיקר אתה הבן שלה.

כן.

רוצח או תהיה אזרח הגון?

איך איכפת לה? אבל... למה איכפת לה? זה הבן שלה, מה זה? אם יצא רוצח, יצא. מה נעשה?

כאילו...

מה? השאלה היא איזה אמא זו.

אבל זה מג'נונה זה, לא אמא.

ומה אתה חושב? שמישהו רוצה שאתה תהיה ילד לא טוב? שאתה תלך ללכת בדרכים טובות? שתלך שלא על פי החוקים שלו? יש חברים כאלה, האמת.

בסדר, אפשר להתפטר מהם, לא בעיה.

לא, חברים שהם ארץ להם כאלה.

שמה, שהם דתיים? שלא אכפת להם, גם דתיים, גם לא דתיים. כאילו, שהיו דתיים, זה... תהיה בצד של הדתיים. עזבו את הדת.

תהיה בצד של הדתיים. עזבו את הדת.

עזוב את אלה שעזבו, תעזוב אותם. תהיה עם הדתיים.

זה המשפחה.

תהיה עם הדתיים?

אבל זה עדיין, זה כאילו, לא בשבילי.

אבוס עין, נראה לי שזה תפור עליך. כאילו, אני יכול להתווכח איתך עוד כאילו שבוע,

עד מחר, עד מחרתיים, עוד שנה אפילו, אבל זה לא יעזור, כאילו, יש עוד אנשים שרוצים.

הבנתי. בוא, בוא נסכם איתך את הערב.

אני אראה לך רק דבר קטן, ובזה נסיים את הערב. אני רק רוצה להמליץ לכל הקהל הקדוש.

עשינו עכשיו דבר חדש, חדש.

מי שרוצה להיות מנוי שופר,

מנוי שופר,

שכל

פעם שיוצאת קלטת טייפ,

וידאו

או CD-ROM למחשב,

תוך 48 שעות הוא מקבל את זה בבית, ויוצאים בחודש בערך עשר קלטות טייפ,

לפחות אחד או שתיים וידאו,

ואחד CD לפחות. CD אחד עולה 80 שקל,

וידאו עולה 30 שקל כל אחת.

הטייפים עולה 4 שקל. בקיצור, זה הרבה כסף.

להתעדכן כל הזמן, ב-80 שח לחודש בלבד, מנוי, מנוי.

48 שעות, טאק, בבית אתה מעודכן, קלטת חדשה,

בידאו או CD. מי שרוצה יוכל למלא כאן הוראת קמח, בעזרת השם יתברך ולהתחבר.

אני מראה לכם סרט לסיום, חיים לאחר המוות. עכשיו תראה מה יקרה

אם חס ושלום לא תבין הערב.

בבקשה.

בבקשה.

אני מודה לכל הקהל הקדוש שישב, האזין, שמע,

ובעזרת השם יעביר את הקלטות

תפילין

לאחרים שיראו גם כן.

איזו שאלה חשובה.

כן, שאלה חשובה.

אני חוזרת בתשובה, משפחה חילונית.

אחי הגדול, לפני שלושה שבועות, התחתן עם נוצרייה.

כן.

בפולניה.

והוא הגיע לפה והוא עושה אירוע באיזה אולם.

וישר הטבעה עלי. וכמו שאמרתי, לא, אני לא באה, ונהיה בלאגן,

וההורים, ומריבות, והאחים, ו... מה הוא בשבילך?

אחי הבכור.

כן.

הוא רוצה שאני אעבור.

הבנתי, מה השאלה, אם ללכת?

שתי שאלות, אם ללכת.

לא ללכת. לא ללכת. וכבוד הרב, ברך אותו שבעזרת השם ייפטר ממנה.

רק רגע.

הוא בא עכשיו לעשות טקס חתונה כאילו לחבר'ה? לא, לא, לא. אין, כן. אין חתונה, אין רב, אין קידושים. זה ארוחת ערב.

ארוחת ערב לרגל השידוך המוצלח. בדיוק.

הבנתי.

מתי זה יהיה?

אין לי מושג.

הוא רחוק מדד? אנחנו עסוקים במריבות עכשיו. הוא רחוק מדד?

מאוד.

מאוד. הוא אנטי-דד?

קורא לי פנאטית.

לא הייתי פנאטי, אני בשבילו פנאטית. לא משנה, אבל הוא יוצא נגד?

לא, נגד לא.

נגד לא.

לא.

תיקחי לו סט כזה, תגידי לו שזה ממני,

וככה תגידי, תמסרי,

ואני אברך אותו בעזרת השם.

מה השם שלו? רני בן חנה.

רני בן חנה.

בן חנה, השם ייתן בליבו לשנוא את הגויה שנאת מוות. אמן. בלי להרוג אותה. אמן. אבל שיזרוק אותה לכל הרוחות. אמן. אמן. עזרת השם.

יאללה.

קח, תן נסה, תן נסה.

עוד אחת, אתה מסתלבט עליי כבר.

כן?

רק בגלל שהיא נוצרייה צריך לזרוק אותה?

רק בגלל שהיא נוצרייה? כן, כן.

זה לא מוגזם בזה?

זה מוגזם, נכון. מוגזם שהוא רצה לקחת אותה.

לא נורא, לאט לאט אתה תבין.

כן?

רשום, יש לי ידידים, כמה ידידים שהם הומואים.

ואני רוצה לדעת למה רשום... מה? יש לך כמה ידידים שמה? הומואים.

לא, לא, לא, אני לא מדבר על כהן. אני רוצה לדעת. לא מדבר עליהן בכלל.

זה אחת הסיבות. החרישי, בבקשה, אני מבקש ממך.

איפה הסרט?

איפה הגברת שרוצה לשים כיסוי ראש, שישי-שבת?

שישי-שבת,

מיסיס קלודין,

קיבלת ברכה, קלודין בת?

מילי. מילי, רפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל, מהרה.

אשרייך.

חיים לאחר המוות.

בהצלחה.

ששש. זה מותח מאוד.

המושג מוות קליני פירושו מוות הפיך, כלומר מוות

שלמעשה יש הפסקה בפעילות הגוף,

הפסקה בפעילות החשמלית של הלב,

הפסקה בנשימה,

אבל עדיין לא נוצרו נזקים בלתי הפיכים למוח,

לא נוצרו נזקים בלתי הפיכים לרקמות,

ולכן אפשר להחיות את אותו אדם.

תופעות כאלה קורות בהרבה מאוד מצבים,

החל מטביעה,

דרך התקפי לב והפסקה בקצב הלב,

המשך בחבלות, בתאונות ובחבלות מוח,

לפעמים...

הסיפור שלך, לפחות זה שקשור לענייננו הלילה,

מתחיל בינואר 74, נכון? זמן קצר אחרי מלחמת יום הכיפורים.

את אישה צעירה, כבת 22,

את חיה בתל אביב, אחרי שעזבת את הקיבוץ

שבו גדלת,

ואת הולכת ברחוב בוגרשוב.

מכאן את לוקחת את הסיפור.

אני הולכת ברחוב בוגרשוב,

ואז נפל עליי פיגום מגל של בניין שהיה בתהליך בנייה,

גל של קומה חמישית.

ברגע שנפל עליי הפיגום,

אני יצאתי מהגוף, כלומר הנשמה שלי יצאה מהגוף,

וראיתי ושמעתי כל מה שנעשה ברחוב, כאשר אני מחוץ לגוף מרחפת בערך של גובה של 4 או 5 מטר.

ואני חושבת לעצמי כמה מוזר,

שאני רואה את הגוף שלי, כלומר אני לא בתוך הגוף, כי אני אף פעם לא חשבתי שהגוף ואני זה משהו נפרד.

וככה עברו כמה רגעים.

את שומעת את השיחות של האנשים? כן, אני שומעת. שומעת, זה היה לא רחוק מפינת קינג ג'ורג', דוח רבוגרשוב, והמקום בשעות האלה היה די הומה, היו הרבה אנשים שהסתובבו שם, וכולם נעצרו והסתכלו. והתחושה הכללית?

והתחושה הייתה מאוד טובה. טובה. כן, הרגשה מאוד טובה, כיף.

את ספקת מהלומה עצומה בראש. כן, זה היה... זה קרש שנופל מקומה השישית.

כן. אין כאבים.

לא הרגשתי שום כאב, שום דבר.

והיום אני יודעת להסביר שזה מפני שלא הייתי בגוף, ומה שכואב זה לגוף כואב,

אבל אני לא הייתי בתוך הגוף.

לא הרגשתי שום כאב, אני גם לא יודעת איך יצאתי מהגוף. בכל אופן, אני יצאתי,

ואחרי כמה רגעים של ריחוף בגובה הזה, שבערך 4-5 מטר,

נכנסתי לחושך.

בעצם התאונה הייתה ב-4.20 בבוקר, בינואר 1983. באתי מאשדוד לכיוון בת-ים להביא את השותף.

והשותף היה גר בבת-ים, אז נכנסים דרך בן-גוריון.

ושם יש מין מקום כזה מזלג, צד שמאלי,

אין כניסה, בצד ימני אפשר להמשיך לנסוע.

אז רצה השגחה עליונה שאני אכנס דווקא בצד השמאלי.

והייתה לי את התאונה.

האוטו שלי באמת התרסק, עף רחוק,

ורצה הגורל, המזל, יותר נכון, רצה הקדוש ברוך הוא

שאני אעוף מאוטו ואני אכנס ברצפה,

כמה מטרים מאוטו.

בהתחלה לא הרגשתי שום דבר.

אחרי אולי כמה דקות התחלתי להרגיש כאבים איומים.

ואני מסתכל, רואה כולו, הכול שבור, הכול עקום.

ואני לא יודעת כבר מה לכאוב, איזה חלק מהגוף.

ולפתע פתאום הכול משתתק.

אני רואה שמתוך הגוף שלי יוצא עוד גוף אחד.

מתוך משה יוצא עוד משה.

אני עולה למעלה למעלה,

ואני מסתכל

ורואה את עצמי שוחרר על האדמה.

כולו נרוסה, כולו שבור.

מה שכן מעניין,

שבדרך כלל כשמישהו מקבל מכה ברגל וביד, אז הוא מחזיק את היד וצועק,

כי בכל זאת היד היא חלק ממנו.

פה אין שום, לגוף לא הייתה שום שייכות.

אני מסתכל,

היה נראה לי כמו שק תפוח אדמה.

לא שיהיה שם, מה כבר יכול להיות?

וכבר התחילה להיות לי הרגשה טובה.

עצם העובדה שכבר לא היה לי שום כאב.

אני נמצא מלמעלה ורואה את הכול.

ואז אחרי כמה זמן, אני באמת לא יודעת בדיוק,

הגיעו שני אמבולנסים,

יצאו משם רופא ושני אחיות.

והדבר המדהים, שזה באמת,

אי אפשר לשכוח את זה.

אתה יודע בדיוק כל רופא מה הוא חושב.

זה מתאים.

ואז ניגשו אליי, התחילו ללימה עם המכונות החיים.

לא כאן.

אני עוד אומר לעצמי מה הם רוצים ממני.

כל כך טוב לי שישאירו אותי.

ולפתע היה ניתוק,

ואני מרגיש עוד מושך יוצא ממני.

ואז אני נכנס למקום

ממש ממש מפחיד.

תשע שנים פלוס במוסד,

התחלת להתעסק בעניינים של עסקים מהוגנים ומרובעים, הייתי אומר. לחלוטין.

אתה סמנכ״ל של חברה, והתעסקת בביטוח.

אדם מן היישוב.

אדם שכל הגישה שלו אומרת,

ביידיש צחה, זה נקרא שוף בילעיינק ואוקטו.

קודם כל אתה צריך להוכיח דברים מתמטית, ואז אני מוכן לקבל אותם.

עד אותו יום לפני 11 שנה,

אתה היית בן 39,

היית בשירות מילואים, נכון?

הייתי אז בשירות מילואים, בפטרול,

ופשוט באמצע פטרול צלחתי.

מה, שעת צהריים?

שעת ערב. שעת ערב. חושך וחושך. אתה צונח.

מה אתה זוכר מהדקות שמגיעות אחרי הצניחה הזאת?

זה הדבר המעניין. אתה אומר, בוא ניכנס פנימה, ואני דווקא יצאתי החוצה.

כלומר?

כלומר, התחלתי לראות מה שמתרחש מסביבי, אבל כאילו אני צף מעל,

נמצא מעל התמונה, אני רואה את עצמי שוכב,

אני רואה את החובש מנסה לעשות את ההחייאה,

אני רואה אנשים מתחילים להתאסף מסביב, אני רואה את הבלאגן.

בסך הכל טוב לי, אין לי תחושה של שלווה,

של חמימות כזאת, תחושה של כיף.

כאילו באיזה גובה אתה כאילו?

מעל. זאת אומרת, אני רואה את כל התמונה,

כאילו ממלחק של כמה מטרים מלמעלה, רואה הכל, רואה הכל. וכשמגיע החובש, אתה רואה אותו מלמעלה.

כן. נגיד, אם הייתה לו כיפה,

היית יכול להגיד אחר כך, אתה חושב?

יכולתי לא רק את הכיפה,

אלא לזהות גם את הדרגות שלו ולזהות את האף שלו. באמת ראית אותו מלמעלה, התחושה? באמת ראיתי אותו מלמעלה, כן. מפורש.

אני היום מבין מה זה היה, באותו זמן לא הבנתי את זה. עכשיו, אתה ראית מלמעלה גם את עצמך שוכב? ראיתי את עצמי שוכב.

את הגוף שלי מונח ללא תזוזה. ואותו גוף שהיה מונח, זה היה מה? זה היה אני? זה היה הוא? מה זה היה?

זה היה גוף, גוף. זה הכל.

הנשמה לא הייתה בכלל.

הייתה התנתקות.

היו כאבים?

לא, למרות שהרביצו לי חזק.

הרביצו מה?

בנסיעות החייאה, כן, באזור החזיר, באזור החזיר, ניסוי לחזיר. כן, אני לא הרגשתי שום דבר.

זאת אומרת, ראיתי, ורק התחושה הייתה של

מה הם רוצים ממני?

כל כך טוב לי עכשיו, שיעזבו אותי בשקף. יעזבו אותי בשקף. זה הכול. אתה ידעת לאן אתה רוצה ללכת?

וככה, איך שאני צועד לכיוון הים, מגיע לחוף,

עומד ככה על החוף,

עומד ככה על החוף,

הייתי לבד שם, ממש לבד, לבד.

ככה ים ענק, ים כחול.

התחלתי לשרוד ולשרוד ולהתרחק מהחוף.

וזה כזה חום שם,

שבאותו רגע להיות במים זה משהו לא רגיל.

אני שמח, וטוב לי,

זה כל כך נעים, ואיזה חום בחוץ.

ככה אני מתרחק מהחוף,

פתאום אני ככה

מרגיש שמשהו אוחז לי ברגל מתחת למים

ולוקח אותי לכיוון הקרקע.

מה זה, לא הבנתי מה זה, לא חיה, לא כלום.

ככה אני מנסה להתנטרל מזה, להשתחרר מזה, לא מצליח.

הבנתי שנתפסתי במעבולת,

ואני רחוק, רחוק, רחוק, ממש מלמעלה.

בדרך כלל אדם מנצל, אני יודע, 10% מהכוחות שלו,

וההקדם שאדם רוצה לחיות זה ה-100%.

אז התחלתי ממש עם כל הכוחות האחרונים שלי לצאת.

הגעתי לאמצע הדרך

וראיתי שאין לי כוח.

ראיתי שאין לי כוח,

וירדתי לכיוון הקרקע.

פתאום ראיתי את עצמי במצב כזה,

שזה היה לי דבר מאוד מבולבל.

ראיתי,

זאת אומרת, הייתי,

ראיתי שאני שניים.

מה זה אני שניים?

ראיתי את הגוף זרוק על הקרקע,

זרוק ככה,

כמו אדם מת, זרוק על הקרקע,

ואני מסתכל עליו.

אז לא הבנתי, מה זה, איך אני מסתכל על עצמי?

איך אני, מה הולך כאן?

זה כמו שאני למשל עומד במרפסת תקומה שנייה,

ורואה את הגוף שלי זרוק על הכביש.

ורגע, מה אני עושה שם?

מה אני עושה שם? מה זה אני?

לא, אז רגע, מה, אני שניים?

מה הולך פה?

מה, מה זה, אני לא מבין.

ככה זה, לא.

לכן הגדלתי את העניין של גוף נשמה, אתה מבין?

כי לא הבנתי, פתאום נכנסתי למצב כזה בלבול,

אמרתי, מה הולך פה? זה אני, זה אני שם? רגע, הנה הידיים שלי,

זה העיניים שלי, זה השיער שלי הארוך,

זה בגדים שלי,

זה הרגליים, בואנה, זה אני, זה אני. אז מה, אני שניים?

איזה בלבול זה היה, מדהים.

וככה אני רואה את הגוף שלי הולך, ואני כאילו נוסע ממנו.

הולך, מתרחק, מתרחק, מתרחק, מתרחק,

ורוצה כזה כאילו לחזור.

לא הבנתי את המצב הזה.

אפילו באותו רגע לא הבנתי שזה נשמה בגוף.

לא הבנתי.

ממש לא הבנתי. חשבתי, לא יודע, איזה בלבול, איזה סרט.

לא הבנתי. זה היה מצב מאוד מאוד מבולבל.

לא יודע.

פתאום אני ככה הולך, מתרחק, מתרחק, מתרחק, מתרחק, מתרחק, מתרחק,

ופתאום ככה זה היה נעמד.

נעמד. כאילו מקומה שנייה עליתי לקומה שמינית.

והגוף על הכביש, מתחת למים כמוהו.

ואני מסתכל על עצמי, ואני רוצה להיכנס,

אני אומר, אני רוצה לחזור, אני רוצה לחזור, אני רוצה לצאת מהמצב הזה.

ואני רואה שזה לא בשליטתי.

לא בשליטתי.

זווית הראייה,

המון מהסיפורים האלה מתארים יציאה של זווית הראייה מהגוף,

מבט מלמעלה,

כאשר בחלק מהמקרים, גם בספרות מחוץ לארץ,

אנשים מצליחים לתאר דברים שיכולים לראות רק מזווית הראייה הזאת, אם האיש הייתה כיפה או קרחת או דרגות.

תראה, אני, אין לי תשובה לזה,

ואני אומר גם שאלה שחוו את זה כנראה מספרים אמת,

כי אני בעצמי נתקלתי בחולים שעברו החייאה.

הם מספרים את הסיפור שהם ראו כאילו הם מסתובבים מלמעלה ומסתכלים למעלה,

ובאמת לזה אני לא יכול למצוא את ההסבר.

קודם לכן, מוות בשלי היה סוף פסוק,

אין שום דבר אחר כך.

אחרי אותו אירוע, ועם כל מה שלמדתי עם השנים שחלפו מאז,

אני מבין שזו רק התחלה של דברים.

לפעמים אדם שמע סיפור כזה, אז הוא חושב,

נא לקרוא לך כיתר כזה, אז הייתי מאמין.

אין, הלוואי, אם יקרה לי אני אאמין.

שלא יקרה לכם מקרה כזה.

שלא יקרה לכם.

למה שלא יקרה לכם?

אתם לא יודעים כמה זה מחייב היום.

אתה, זה לא,

אני מאמין שיש אלוקים, ואתה ראית שיש אלוקים.

אז אם אתה ראית בעיניים שלך,

בצורה הכי חזקה שיכולה להיות,

אז איך אתה יכול לדבר לשון הרע?

איך אתה מתפלל?

איך אתה עושה בקטע מזמן?

החיים נתנו לך במתנה, ואתה ראית את זה בעיניים שלך.

אז זה מחייב אותך כל רגע, זה לא פשוט.

במצב שלי, שראיתי מה שראיתי,

התודה שלי היא מאוד מאוד גדולה, על כל שנייה,

וכל דבר שקורה,

אני יודע, וברור אבל,

שזה נראה לטוב ואופיינותם, עקוב ואופיינותם.

וחי בצורה כזאת, מקבל הכול באהבה,

מקבל הכול בשמחה, וברוך השם, עם כל הברגים וכל הגופים ניתוחים ומסגריה שלמה,

אבל אני כל הזמן מודה לו איך זכיתי בכל זאת לראות את מה שראיתי,

ובשבילי זה מין סמינר כזה,

סמינר שמשה,

תדע לך לאן הבן אדם הולך בסוף.

ליהדות ולאמונה היהודית,

את הגעת רק שבע שנים אחרי זה.

שבע שנים אחרי המקרה,

זה הגיע בעצם מפסוק.

נכון. זה יקשיב בפסוק. מה היה הפסוק?

הרי גדלתי בקיבוץ של השומר הצעיר, ובזמנו לא היה טלוויזיה ולא היה שום דבר, ואנחנו כילדים לא ידענו מה זה סידור תפילה, ולא היה לנו שום מושג ביהדות.

ואחרי שבע שנים התגלגל לידיי במקרה סידור תפילה,

וחשבתי שזה ספר קריאה, לא ידעתי מה זה,

וכשפתחתי אותו ראיתי בשורה הראשונה כתוב,

מודה אני לפניך מלך חי וקיים,

שהחזרת בי נשמתי בחמלה, רבנו אותי.

זה הסיום, אבל זה גם הפתיח.

פעם היה איזה חילוני אצלי במשרד ואמר לי,

תשמע, אני ברוך השם לא חסר לי כלום, בשביל מה אני אחזור בתשובה? בשביל מה זה?

אמרתי לו, תשמע, אתה יודע, יש מצוות, תורה, קיבלנו מסיני, זה ככה, אפשר להוכיח? כן, אבל אני לא חסר לי כלום, אני...

שום דבר לא חסר לך, אמרתי לו, שום דבר, הכל בסדר,

אף פעם לא הייתי בבית חולים, אף פעם לא רופא.

רופא שיניים היית פעם, בוא, אני בא.

הוא אומר, בוא, ואני רואה סדימות, בוא.

אז אני אומר לו, מה אתה זה? לא, זה כלום, הוא אומר לי וזה.

אתה לא צריך כלום, אמר, כלום, לא צריך כלום.

אמר לי, זה לא טוב, תהיה בריא, מה אני אגיד לך?

אתה יודע, היום אני הולך, יש איזה רבי אחד,

שהוא מאוד מפורסם.

הוא נותן ברכה, משהו מברך מתקיים.

וואלה, הוא מדהים.

אמרתי לו, כן.

הוא אומר, אני כל מה שיש לי בעיה, הולך לנותן ברכה, הכל מסתדר.

מה אתה אומר?

אמרתי לו, אתה רוצה לבוא איתי? הוא אומר, כן, קח אותי. אמרתי לו, בשביל מה, אתה לא חסר לך כלום, אתה הכל בסדר.

אמר לו, לא, יש לי איזה משהו שהייתי רוצה.

אה, פתאום מתגלה כל החוסר, אה?

אין בית שאין בעיות.

לא אני הפתרון.

הקדוש ברוך הוא, הוא מבקש, תפנו אליו. תפנו אליו. גם אני פונה אליו.

תפנו אליו, קרוב השם לכל קוראיו, לכל אשר יקראו באמת.

תקראו לו באמת, תעשו מעשים.

אתם יודעים כמה אנשים סיפרו לי שהם הצליחו לפקוד עקרות?

איך?

הם אמרו, ראינו מה עשית בסרט.

אמרנו, תקבלי עלייך כיסוי ראש.

נתנו ברכה, נפקדו.

זה לא העניין של הברכה כמו הקבלה שמקבל עליו האדם. כשהוא נכנע לפני השם ועושה רצונו,

זה עצמו מה שעושה.

הברכה זה עוד איזה שגריר, עוד מליץ יושר,

עוד דבר שעוזר עם זכויות של אחרים.

אבל העיקר, הקדוש ברוך הוא, כשנותן ליהודי צבידה או ייסורים או משהו,

או דוחק אותו לפינה,

זה בשביל שיקרא לו אבא,

אבא, אבא.

הוא מחכה לשמוע את המילים אבא.

אבינו מלכנו תפנה אליו,

הוא המושיח, הוא היחיד.

אני מחצתי ואני ארבע, ואין מידי מציע.

ואנחנו חייבים לו, בשבילנו, לטובתנו.

זה הפתיח, יהודים יקרים, אבל זה גם הסיום.

אהיה מנוי לשופר.

רצונך בקלטות טייפ,

וידאו וסידי חדשים באופן קבוע ומיידי ליציאתם.

אהיה מנוי בשופר במחיר 80 שח לחודש.

תקבל טייפ, וידאו וסידי הביתה חינם, כולל משלוח, תוך 48 שעות מרגע יציאתם לאור.

במחיר 80 שח לחודש.

תהיה מנוי בשופר.

אהיה מעודכן.

תהיה מנוי בשופר.

בפרטים נוספים טלפון 03-677-779.

אהיה מעודכן.

אהיה מעודכן.

תהיה מנוי בשופר.

אם רצונכם לשמוע עוד על יהדות,

או אם יש לכם שאלות בנושאים הקשורים ליהדות,

צלצלו אלינו ל-03-677779-036-77777. או אם לרצונכם להיכנס לאתר האינטרנט של ארגון שופר,

www.th.th.th.th.