"וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת" - רק על ידי לימוד מוסר
אנחנו צריכים להתפלל להקב"ה שינחה אותנו במעגלי המתינות והטעם הטוב לדעת בכל מעשה שלנו להוציא יקר מזולל, להרחיק את התערובות של הרע שבכל דבר ולגלות רק את הטוב וכמובן שצריך לעבד וללטש את המעלות שבנפשנו. בלימוד מוסר שאדם ילמד כל יום לפחות שעה אחת מוסר, לעולם לא יוכל להגיע לתיקון מידותיו ולמעשים שיהיו ראויים להחשב בשמים.
כי אם אדם פועל על פי נגיעות, אמוציות וכו', ודאי שזה לא יבחן לשם שמים. לשם שמים זה שאני יודע לנטרל את המידות שלך ולעבוד את ה' לשמו לבד. על זה אנחנו מתפללים "וטהר לבנו לעבדך באמת". פירושו: הלב צריך להיות טהור. טהור פירושו מנגיעות מהשחתת המידות כדי שנוכל לעבוד את ה' באמת. באמת זה ללא שום מטרה, זולת עבודת ה' נטו. ולא לערבב בשום מצב חשבונות אנוכיים. כי אז מפסידים ובגדול.
ראינו פה דוגמאות מדהימות! מן הקצה אל הקצה. שאפשר במעשה אחד להעמיד את התכלית של הבריאה ולברוא את מלך המשיח ובאותו מעשה אפשר לברוא את אותן שנים שיחטיאו את ישראל ויאבדו את העולם כולו. שאם לא היה פנחס באמת היה מכלה הקב"ה את עם שיראל. ובני עם שיראל לא היה עולם. אז זאת אומרת מעשה אחד יכול להיות קיצוני מצד לצד. רק אם אדם יעבוד על טיהור מידותיו יוכל לפלס מעגל רגליו בכל דרכי התורה והמצוות תמיד ולזכות שהקב"ה ישלם שכרו טוב בעולם הזה ולעולם הבא. אמן!