אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא
גם פה אומר הרמב"ן. כי הנפטרים בנשיקה לא יטמאו מן הדין. הרי שלמעשה הם מטמאים. ומי לנו גדול ממשה רבנו שהוא מת במיתת נשיקה והוא מטמא? ומי לנו צדיק כיוסף הצדיק ונושאי ארונו היו טמאים, לא יכלו לעשות את הפסח כמו שכתבו בתורה. ורבי בנאה היה מצייר את מערת המכפלה שלא יעברו מעליה ויטמאו טהרות. זאת אומרת אפילו אבות הקדושים. מי נמצא במערת המכפלה? אדם וחווה ואבות הקדושים.
וריש לקיש היה מציין את המערות של הצדיקים. שלא יכשלו כהנים לעבור מעליהם ולהאהיל. וכל זה למה? הרי אמרנו שמן הדין מי שמת מיתת נשיקה הוא לא מטמא. אז למה למעשה אנחנו לא נוהגים כך? ולמה אסור לכהנים להתקרב ארבע אמות לקבר? אפילו של צדיק גדול, אפילו רבי שמעון בר יוחאי. למה?
כי "אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא". גם גדול שבגדולים, גם אבי הנביאים, עד שאמרו חכמים: אילו בא הקב"ה עם אברהם, יצחק ויעקב בדין, אין יכולים לעמוד מפני תוכחה. שנאמר בשמואל א', י"ב: "ועתה התייצבו ואשפטה אתכם ואת אבותיכם". זאת אומרת, אני יכול לעמוד במשפט לא רק נגדכם, גם נגד אבות שלהם, אברהם, יצחק ויעקב.
זה מה שכתוב שהפרה מטמאה טהורים. מורא שאין לך אדם שאין עליו תביעה ולו דקה מן הדקה.