גילגול , גלגלת

- - - לא מוגה! - - - 

מה החלטתי?

מה החלטתי?

אבל אין לי הרשימה המתגלגלת, אני עושה חיים,

והרשימה מתגלגלת בשעות האלה.

הוא אומר יפה.

הוא אומר, אם יש גלגול נשמות, זה פתרון טוב ליהודים.

הוא יעשה עבירות, יענה פה עכשיו, ואחר כך הרשימה תתגלגל על מישהו אחר, מה אכפת לו?

על הכיפאק אתה עשר.

אז בוא אני אסביר לך, חכמים, זיכרונם לברכה,

אמרו שאחד מהעונשים הגדולים והייסורים,

אפילו שזה בדרך תיקון, זה גלגול.

אדם בא לעולם הזה 70 שנה, עובר את כל התלאות,

ילד קטן, טיטולים,

תיק אוכל, בית ספר, סנדוויצ'ים, משחק, מתלכלך, שוטפים אותו, גודל, לאט לאט,

עד כיתה ח', אחר כך הולך לבית ספר זה, אחר כך שם, אחר כך פה, אחר כך סטודנט,

ממשיך הלאה, אתה מבין?

מתחתן, מביא ילדים,

נהיה סבא,

עובר את הכל, עובר, עובר, עובר.

זהו, עכשיו הוא חושב, הנה, עכשיו הוא יוצא, הוא מגיע לגן העדן.

הוא מגיע לשם, אומרים לו, תשמע,

יש לך חוף קטן למטה,

השארת שם משהו, אתה צריך לחזור בחזרה. גלגול, כולה, סלטה אחת למטה, אתה חוזר בחזרה למטה.

הוא אומר, רגע, מה, מה, בשביל דבר כזה מחזירים בחזרה? אומרים לו, לא נורא, תהיה עוד פעם תינוק, טיטולים,

יסובבו אותך,

באמבטיה, מוצץ, בקבוק,

לאט-לאט, תלך לגן, תשלם לאט-לאט, אתה מבין?

ואחר כך, כשתגמור, תחזור.

אתה יודע איזה דיכאון זה?

כולם עולים לגן העדן ואתה עם טיטולים מחדש?

קלטת מספר 201, גיל-גול-גלגלת.

ערב טוב, בעזרת השם, נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמם ירוויח.

לפני שנתחיל את הערב,

הייתי רוצה לדעת כמה מן הציבור כאן ראה כבר קלטות וידאו,

אם אפשר להרים את היד.

תודה.

כמה לא שמעו הרצאה שלי בכלל, לא בטייפ, לא בקלטת, לא בכלום, אם אפשר להרים את היד?

לא שמעו אותי בכלל.

תודה.

לפני שנה פלוס הגיע למשרדנו יהודי מפקד בחיל האוויר

ושאל שאלה אם ניתן להוכיח מבחינה לוגית את מציאות הבורא,

לא במשלים אלא שכלית.

אמרתי לו, כן, ניתן להוכיח

תוך 20 דקות, אם אתה מבין מהר, תוך 5 דקות.

אמר, בלי משלים אבל.

אבל בלי משלים.

שאל אותי, כיצד?

אמרתי לו כך, אתה ההוכחה שיש בורא לעולם.

אמר, אני?

אמרתי לו, כן.

הכיצד?

אמרתי לו, אם אתה נברא, זו עדות שיש בורא.

אם אתה נברא ואתה לא בראת את עצמך,

אז מישהו אחר שקדם לך, ברא אותך.

ואתה לא בראת את עצמך, זה אתה יודע.

אמר לי, כן.

אמרתי לו, אם כן, מוכרח שהיה בורא שקדם לך, שברא אותך.

כל נברא מעיד

על בורא שקדם לו.

כל הנבראים כולם מעידים על בורא שקדם להם.

מוכרח

של הנבראים כולם היה בורא.

אחרת, לא היו נבראים,

כיוון שהם לא היו לפני שהם נבראו.

כי אם הם היו לפני שהם נבראו,

הם לא צריכים להיברות, כי הם היו.

ואם הם לא היו לפני שהם נבראו,

אז הם לא היו בשביל לברוא את עצמם.

מוכרח,

שהם נבראו על ידי בורא שקדם להם.

מובן?

לא מובן.

מובן?

מי יכול לחזור על זה?

אני אסביר עוד פעם.

יהודים יקרים,

זה מפקד חיל האוויר.

הוא נברא.

למה הוא נברא?

יש שתי אפשרויות.

או שהוא היה לפני שהוא נברא,

או שהוא לא היה לפני שהוא נברא.

אם הוא לא היה לפני שהוא נברא,

אז הוא לא יכול להבות את עצמו,

כי הוא לא היה בשביל להבות את עצמו.

זה ברור עד כאן?

אם הוא לא היה קודם,

אז הוא לא יכול היה לברות את עצמו, נכון?

נכון?

ואם הוא היה קודם,

הוא לא צריך לברוא את עצמו, כי הוא היה תמיד.

במפקד חיל האוויר לא היה תמיד.

אין פה נברא נצחי.

כל נברא נברא בזמן התחלתי,

והוא יסתיים בזמן כלשהו.

זאת אומרת, מוכרח שכל נברא בעולם דומם, צומע, חי, מדבר.

כל נברא,

קדם לו בורא שברא אותו.

ומי ההוכחה לכך?

הנברא בעצמו, כי אחרת,

מהיכן הוא נמצא?

זה דבר ראשון.

דבר שני,

כל נברא הוא מוגבל.

הנה, הכוס הזאת היא מוגבלת.

יש לה גבול.

מישהו הגביל אותו, עשה את השטנץ הזה.

השולחן הזה מוגבל.

מישהו הגביל אותו, הנגר.

האולם הזה מוגבל.

הקבלן הגביל אותו.

כדור הארץ מוגבל.

מישהו הגביל אותו.

השמש, הירח, מוגבלים.

מישהו הגביל אותם.

הסיבוב

שלהם מוגבל.

מישהו הגביל אותם.

זאת אומרת,

כל מוגבל יש לו מקביל שהגביל אותו.

המקביל לכל המוגבלים הוא הבורא שברא לכל הנבראים,

והוא אינו מוגבל.

עד פה ברור?

יכולים לחזור, לא?

דבר נוסף,

הבורא שברא לכל הנבראים

הוא כול-יכול.

אם הוא לא הכול-יכול, הוא מוגבל.

ואם הוא מוגבל, אז יש לו מקביל, אז זה לא הוא הבורא.

לכן מוכרח שהוא הכל יכול.

אולי יש שניים הכל יכול?

אי אפשר ששניים יהיו הכל יכול. מדוע?

הינה יש שניים.

אם נגיד שזה הכל יכול וגם זה,

נשאל שאלה.

האם זה הכל יכול, יכול להגביל את זה?

אם הוא יכול להגביל את זה אז זה מוגבל, לא הכל יכול.

אם הוא לא יכול להגביל את זה, אז הוא מוגבל, לא הכל יכול.

אז אי אפשר שיהיו שניים הכל יכול, מוכרח שיש רק אחד.

הכל יכול,

מקביל לכל המוגבלים,

בורא לכל הנבראים,

הקדוש ברוך הוא.

חמש דקות על השעון.

אז יש בורא לעולם לוגית?

יש בורא לעולם לוגית?

גם מפקד חיל האוויר הבין,

ונחת נחיתת אונס.

הוא חשב

שאם הוא יגיד,

אם אפשר להוכיח לוגית, אז ודאי יצטרכו להגיד לו, משל, דוגמה,

ופה הוא יוכל להגיד, טוב חבר'ה, אין לכם ראיות חותכות,

אז אפשר להמשיך לטוס באוויר

בלי לחשוש.

אבל כשיתברר לו שזה לא כך,

אז הוא כמעט רצה לסיים את השיחה.

אבל אמרתי לו, חכה רק רגע,

יש לי עוד משהו להוסיף.

אמרתי לו,

הבורא שברא לכל הנבראים,

הקדוש ברוך הוא,

הוא חכם.

הוא חכם.

איך אנחנו יודעים שהוא חכם?

אם אנחנו יכולים להעריך חוכמה,

ואנחנו נבראנו עם מעט חוכמה, להעריך חוכמה,

אז מי שנטע בנו את החוכמה, בוודאי חכם.

הרי כל מה שאנחנו מתפעלים זה מדבר חוכמה.

אז הבורא הוא חכם.

הבורא הוא חכם.

ומי שחכם לא בורא דברים לריק.

גם מי שעשה פה את הכוס החד פעמי, לא ברא אותו לריק.

גם המיקרופון הזה, לא לריק.

גם השולחן, הבמה.

כל דבר נברא למטרה, לתועלת,

למשהו.

כל יצרן שמייצר מוצר, יש לו הוראות יצרן.

יש מטרה.

הבורא, ברא את הנבראים.

אנחנו, המוצר הוא היצרן.

איפה הוראות יצרן?

זאת אומרת,

אם הוא לא ייתן הוראות יצרן,

אז השימוש יכול להיות לא לפי כוונת המתכנן,

ואז חוכמתו לא תצא לפועל.

לכן הוא צריך לתת הוראות יצרן.

מה הדרך של נתינת ההוראות?

או שהוא יבוא בעצמו ויסביר,

או שהוא ישלח שליחים,

או שהוא יכתוב מכתב.

בשלושת הדרכים האלה הקדוש ברוך הוא התגלה.

אחד, בהר סיני, הוא אמר בעצמו, אנוכי השם אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים, מבית עבדים,

לא יהיה לך אלוהים אחרים על פניי. מי אומר את זה?

הקדוש ברוך הוא בעצמו.

בעשרת הדיברות הוא מדבר בעצמו.

הוא גם שלח נביאים, שליחים שלו,

להגיד לעם ישראל מה יקרה איתם אפילו עד אחרית הימים.

ותבדקו אותי, אומר הקדוש ברוך הוא.

ועוד ערך, מכתב.

והמכתב, מכתב אלוקים חרוט על הלוחות.

הקדוש ברוך הוא

נתן מכתב.

נו,

אז יש בורא שברא לכל הנבראים,

והוא חכם,

והוא תכנן

את העולם, וברא אותו למטרה ותכלית, והודיע לברואיו מהי התכלית ומה רצונו מהם.

אתם רואים? תוך עשר דקות

הגענו להבנה.

אבל שלא יהיה פקפוק

לפני שבורא עולם גילה את עצמו בעולם,

מה הוא עשה?

עשר מכות הוא הקדים על המצרים במצרים.

עשר מכות.

למה?

למה עשר?

אפשר היה לתת מכה אחת וגמרנו.

מה שכנע את פרעה? מכת בכורות, נכון?

תן לו מכת בכורות על הפתיחה, לא צריך עוד תשע.

אבל הקדוש ברוך הוא רצה שלא יוכלו להכחיש לעולם את מציאותו של הבורא ואת יכולתו.

מה עשה?

נתן עשר מכות להראות שהוא שולט ממעמקי הים,

מהתהומות עד שמי השמיים.

מכה ראשונה,

דם.

הוא מראה למצרים שהוא שולט בימים,

בנהרות ובאגמים.

הופך אותם לדם.

שבוע ימים דם.

מכה שנייה, צפרדע.

מראה שהוא שולט בכל הברואים הנמצאים במים.

מכה שלישית, כינים.

הקדוש ברוך הוא מראה

שהוא שולט בכל הרומס על האדמה.

מכה רביעית, ערוב.

שולח פילים, נמרים, ברדלסים.

באים בתערובת על מצרים.

מראה שהוא שולט בחיות ובבהמות.

דבר.

מראה הקדוש ברוך הוא שהוא שולט בכל החיידקים באוויר לגרום מחלות.

שחין.

מראה הקדוש ברוך הוא שהוא שולט בגופו של האדם למלא אותו פצעים בחבורות.

ברד.

מראה הקדוש ברוך הוא שהוא שולט באש ובמים ומוריד ברד עם אש מתלקחת בתוך הברד.

שזה דבר לא הגיוני.

גם אש וגם מים ביחד.

הרבה,

מראה הקדוש ברוך הוא שהוא שולט בכל המעופפים באוויר בעולם.

חושך,

מראה הקדוש ברוך הוא שהוא שולט במאורות.

במכה האחרונה הוא מראה

שהוא לא רק שולט בכל התבל כולה,

אלא שהוא משגיח על כל הברואים ויודע גם מה שמתרחש בסתרי סתרים,

מאיזה טיפה נוצר כל ילד,

ובמכת בכורות הוא הורג את כל הבכורים בחצות הלילה בבת אחת,

בלי איחור של דקה.

שליטה כזאת,

אחרי זה, כשהוא מוציא את עם ישראל ממצרים,

זה לא נגמר.

בוקע להם את הים,

מוציא אותם ליבשה ומטביע את המצרים במים

כדי לשלם להם מידה כנגד מידה שהם זרקו את הילדים של העיוורים לנהר.

כל הבן הילוד, אי אורא תשליכוהו.

השליך אותם הקדוש ברוך הוא במים מידה כנגד מידה.

ואחר כך הקדוש ברוך הוא לוקח אותם במדבר ארבעים שנה, אין מה לאכול.

ארבעים שנה מוריד להם את המן,

מביא להם סלב,

חופה אותם בשבעה ענני כבוד, עננים, סוכה, עננים,

מזוג אוויר.

ארבעים שנה.

איך אפשר להחזיק תינוקות וילדים בלי אוכל, בלי כלום, במדבר ארבעים שנה?

הקדוש ברוך הוא נותן להם בעירה של מרים שמתגלגלת איתם בכל מקום לספק להם מים. אין שם תשתית וצנרת ולא חברת מקורות.

ארבעים שנה

חיים בני ישראל בניסים.

הקדוש הולך לפניהם בענן

לנחותם הדרך ובעמוד אש בערב, בלילה, להעיר להם.

מה זה?

עם שלם

ארבעים שנה חי בניסים יום-יום.

כשהקדוש ברוך הוא מתגלה בהר סיני, הוא אומר כך,

דיברה ראשונה,

אנוכי השם אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים. אתה יודע מי אני?

אני אשר הוצאתיך מארץ מצרים,

מבית עבדים. היית עבד?

אני הוצאתי אותך. זה אני, שנתנת עשר מכות.

לא אמר הקדוש ברוך הוא, אנוכי השם אלוקיך אשר בראתי שמיים וארץ,

שזה הרבה יותר,

למה? זה לא היית נוכח,

זה לא ראית כשאני עשיתי.

אבל אתה ראית שאני הוצאתיך מארץ מצרים, זה לא יכולים לבלף עליך.

זה אתה עד

באותם שעמדו במעמד הר סיני,

כשלושה מיליון בני אדם,

פלוס ערב רב שהיה כפול מיוצאי מצרים,

מיליונים שחזו וראו את המחזה הזה,

אלה הם העדים

למעמד הר סיני ולהתגלות האלוקים.

פנים בפנים דיבר השם עמכם,

מן השמיים השמיעך את קולו,

ותמונה לא ראיתם,

אתם ראיתם ולא זר,

עיניכם רואות ולא אחר.

זאת אומרת, עם ישראל

ואומות העולם שהיו עמם,

ראו את מעמד הר סיני.

ובספר התורה הזה הקדוש ברוך הוא כתב

למה הוא ברא אותנו, למה הביא אותנו לעולם,

מה הוא רוצה מאיתנו,

מה הייעוד והתכלית שלנו,

ולא הזניח אותנו כאן לבד.

זאת אומרת,

כל שעלינו לעשות

זה רק לקחת את ספר התורה וללמוד בעיון ובדקדוק,

כמו שצריך ללמוד יהודי,

להכיר את המסורת היהודית,

ללמוד תורה שבכתב, תורה שבעל פה,

לדעת משנה הגמרא,

מפרשים עד הפסק בשולחן ערוך,

ולדעת מה רצה הבורא יתברך מאיתנו בבריאתו אותנו.

הנה, רבע שעה אתם יודעים את כל סוד הבריאה.

כל כך פשוט, כל כך קל.

למה לא מלמדים את זה במשרד החינוך?

למה ילדים יהודים לא יודעים את הדברים האלה?

למה מלמדים אותם שהם באו מהקופים?

למה אומרים להם שהם שיריים של פצצות מהמפץ הגדול?

למה?

לא חראם?

ככה לתעתע בילדים יהודים?

ככה לעבוד עליהם?

מה יותר פשוט מהאמת?

אה, זה מחייב.

אז נצטרך להיות יהודים בסוף.

אם כולם ידעו את זה, אז נהיה בסוף יהודים.

נהיה יהודים ונהיה שומרי תורה ומצוות,

ואז כולם פה היו יהודים,

שומרי תורה ומצוות.

ולא זאת אנחנו רוצים.

אנחנו רוצים מדינה חילונית נאורה,

כמו הגויים ממש.

אנחנו רוצים שבמדינת היהודים וארץ ישראל שתי אמהות יהיו לבן אחד.

בג״ץ היום פסק,

ילד אחד יש לו שתי אמהות.

היום דיברתי עם ארצות הברית.

אמרו לי ש-33 מדינות בארצות הברית חוקקו חוק

שנישואים

עם זכרים ועם נקבות אסורים על פי החוק.

הגויים

לא מסכימים לנישואים של זכר עם זכר, נקבה עם נקבה,

ובמדינת היהודים

מקבלים את הגושפנקה של הבג״ץ.

שמעתם?

ברפורמים עושים חתונות זכר עם זכר עם כתובה.

לא סתם.

זה מדינת היהודים?

זו מדינת היהודים?

בושה וחלומה.

לפני כמה זמן הייתה תוכנית בטלוויזיה והביאו לשם שישה ילדים רוסים,

והמנחה

אומר לנערים האלה

שהם צריכים להתערות בחברה הישראלית וללמוד מהתרבות הישראלית.

התחילו לגחך עליו הילדים בני 16 ו-17.

אמרו לו, אנחנו נלמד מהתרבות שלכם?

בדקה מה התרבות שלכם? 52 שנה?

אנחנו באנו מרוסיה,

התרבות שלנו זה של מאות שנים.

אנחנו נלמד מהתרבות שלכם?

אז אומר המנחה,

מה,

אם זו תרבות צעירה זה אומר שהיא לא צודקת?

הוא ממשיך,

שהתרבות שלנו היא 52 שנה.

רגע,

ומה עם ה-3,300 שנה של העם היהודי?

הוא לא שייך אליהם.

הוא מתכוון לתרבות הישראלית החדשה שמכחישה את התרבות היהודית העתיקה.

שמעתם?

במדינת היהודים.

לכן יוצא משפט צדק כזה,

השם ירחם.

סדום ועמורה, אמר היום אחד מחברי הכנסת,

סדום ועמורה.

מה יותר פשוט מהרבע שעה שהסברתי פה?

וכל אומות העולם יודעות את זה.

למה פה מתכחשים לזה?

כי לא רוצים פה מדינה יהודית, אלא מערבית,

אירופית,

נאורה,

אינטליגנטים,

אקדמאים,

אקדמאים,

כדחרס.

לפני כמה זמן

אמרו לי שיש אנשים אקדמאים בירושלים.

אמרתי, טוב,

אני מוכן ללכת לראות.

אמרו לי, זה באוניברסיטה.

אמרתי, אוניברסיטה, אוניברסיטה, אני מוכן ללכת.

נו, ואתה מוכן להתמודד עם האקדמאים?

אמרתי להם, כן, אני מוכן, אין בעיה, אני אקח את הסל שלי ואני אלך לשם.

הזמינו אותי,

החליטו לבטל לי את ההרצאה.

למה?

טענות שווא.

אמרתי, רק רגע, אם אתם מבטלים את ההרצאה,

אני הולך לבית משפט.

וכיוון שהם פחדו שכבר היו שלושה משפטים שהפסידו,

ראש העיר של תל אביב רון חולדיי

וצבי ברזני ברמת גן

ויוסי שריד חסר החינוך,

אז כיוון שהם הפסידו במשפט,

הם פחדו שגם הם יפסידו במשפט.

ולא נעים לאוניברסיטה להפסיד,

אז החליטו לעשות לי מעקשים ולומר,

רק סטודנט יזמין אותך,

ורק סטודנטים עם תעודה ישתתפו בהרצאה.

אמרתי, מוכן?

מוכן.

תעמולה של חודש נגד הביקור שלי באוניברסיטה

גרמה להורדת מספר המשתתפים.

הפגנה בכניסה

הורידה עוד מהמשתתפים.

בסופו של דבר נכנסו 60 בערך.

60. טוב,

אבל כבר מהפתיחה ראינו שיש כמה אנשים שמתכוונים להפריע,

והצהירו שהם נכנסים להרצאה על מנת להפריע.

טוב, אז אתה שומע, אנשים רוצים להפריע.

כמה יכולים להפריע?

חמש דקות, עשר דקות, יגידו כל מה שיש להם,

נשמע,

נסבול,

וזה ייגמר.

אבל הייתה לי הפתעה,

לא עשר דקות,

קצת יותר.

בואו נראה

מי אלה האקדמאים.

בבקשה.

ובכן,

אני רוצה להגיד לכם, יהודים יקרים, כידוע לכם,

ניסו לבטל את האירוע.

במתנ״ס גילה יוסי שריד ניסה לבטל את האירוע, ובית המשפט פסק שאנחנו נהיה שם.

ניסו לבטל את הערב גם באוניברסיטה העברית, וארנני קוטיאלי ויוסי שריד השתדלו,

ולא צלחה בעדם גם כן,

ובסוף הגעתי לאוניברסיטה העברית.

הייתה שם הרצאה,

וכפי שאתם מצפים, כמובן,

אנשי האקדמיה חיכו לי,

החבר'ה הטובים, העילית של החברה הישראלית,

אנשי התרבות, הנאורים, הנחמדים והמתוקים.

כולם חיכו לי שם.

לא היו רבים,

כי הגבילו את זה לפי התקנון, שרק סטודנטים עם תעודה ייכנסו.

אבל אני, גם ציבור קטן, מוכן לבוא, בפרט אם הוא איכותי.

וכמו שציפיתי, יגיע ציבור איכותי.

לא הקראת עלינו שום יהדות, אתה לא נראה לנו...

אל תשתמש בדמוקרטיה.

אל תשאל אותי שאלות, זה לא תשובה.

אני חושב שהגדרה תצליח לדבר כאן, הגדרה תצליח לדבר על החומר המציע לך על סגור, הלך הביתה, לך הביתה, לא עושים את חברת הכנסת.

אני,

תאמיני לי, מוכן לקבל אותך בסבודת פורים אצלי משהו.

אני לוקח אותך אצלי, אני אראה לילדים שלי מה זה ליצן עמיתי.

ראיתי כזה, חוטר, תחת עובדות החברה שלי בשלך.

אני לא רוצה ללכת אתכם.

אני לא אתמודד לכל דלקטור. כל נתפס שאתם שלושה מנכים,

והופיעים את הגאה שלכם, או הרוב,

זה רמאס פאשיסטין,

מוסוליני וחברות.

מה קרה לכם? שאין לנו לצבוע.

רבל הבלים!

רבל אבנלים!

רבל אבנלים!

רבל אבנלים!

רבל אבנלים!

רבל אבנלים! רבל אבנלים! אני מושך לקפדן את ספרים על כל המחלוקות שלו, על כל הבעיות שלו. אין לי קל תלת ספרים, אין לי.

מה? אין לי, אני, אין לי. התנ״ך לידך. זה לא שלי.

למה? לא, למה? לא שלי. אתה יודע מה אתה אומר כאן? אתה אומר כאן חידוש גדול. אתה אומר, יגאל,

אני לא מוכן להתמודד איתך דרך הספר תנ״ך. בדיוק הפוך, אני מוכן אם תגיד שיש מורה לעולם. לא.

אז מה פתאום?

לא. אז מי כתב את זה?

אין בורא לעולם. מי כתב את זה? מי כתב? אם כתבו בני-אדם, זה לא שווה בשבילי כלום. אז קדימה, תשליך אותו. לא רוצה להשליך.

אני גם לא משליך עיתון, אז זה מה שאני אשליך. בסדר הזה הוא כתוב, well done.

סליחה, בותק. אתה רוצה לחייב אותי בדבר שאני לא מאמין? אבל אתה אומר שאתה מאמין? לא מאמין. כל ההלכות משנה, תלמוד. טעות. טעות? כל המשנה והגמרא זה רק מספר הספרים שכתב הבורא, לא מספר הספרים שכתב אדם.

אם כתב אדם, מי בכלל מתייחס אליו?

מה שראיתם פה הערב זה פרי ההסתה שנמשך במשך שנים,

והחשש לתת לנו לדבר זה משום שהאמת יכולה להתברר תוך דקות ספורות.

ומאחר שהם חוששים שאנשים עלולים להשתכנע,

ולכן הם מנסים לסתום פיות.

אם אני מדבר לא לעניין, כולם ירגישו.

אם אני משתמש בדמגוגיה, כולם יבינו.

תנו לי ליפול בפח.

תרשו לי לדבר, ונראה. אולי הם צודקים, אבל תנו לי לדבר.

ללימודים להשתכנע,

שמות

ארץ ציון ירוסלמל

כן, אלה היו כדי המים מירושלים.

בכל אופן, מה הפריע להם, אתם יודעים?

הפחד שאני אצליח להשפיע על בן-אדם אחד.

מה יקרה אם יהודי יניח תפילין, ישמור שבת, ישמור כשרות? מה יש?

מה אכפת לך?

מה אני אגיד לו?

שיש מצווה מן התורה לשמור שבת, יש כשרות, יש טהרה,

יש כמה מצוות טובות בתורה, מה יש?

שיהיה לו גן-עדן? לא טוב להגיד לו.

לא להגיד,

זה הפחד.

למה?

כי מול הטיעונים של התורה אין להם טיעונים שעומדים מנגד.

רק דבר אחד, סתימת פיות,

שקרים,

סטיגמה,

סטיקרים,

ולחזור על זה כל הזמן,

וממילא ככה הדברים מתפשטים והאנשים מתרחקים.

זו מחשבתם

וכך הם פועלים.

למי שיש שאלות, בבקשה.

אני נותן אפשרות לשאלות, הם לא נותנים אפילו לדבר.

נראה שהכול ברור ונהיר.

כן.

כשהייתי בהרצאה שלך בנתניה,

הייתה לי איזו שאלה ונתת לי חצי תשובה והתנתי לחלק השני.

לגבי מעמד דרך סיני, כתוב בכל העם, רואים את הקולות הלפידים,

בכל העם, איך ראו קולות בלפידים?

מישהו הסביר לי את צורך, איך אפשר לראות קולות ולראות לפידים? איך אפשר לראות קול?

אלא פיזיקלי.

נתת לי תשובה, לא רק שהיא לא סיפקה אותי. אם אני אומר עכשיו,

אמנון,

ורואים את זה נכתב,

אפשר להגיד בכל העם, רואים את הקולות?

אפשר.

זה מה שהיה.

כמו פה בסרט,

אחד מדבר,

אחד מדבר, ורואים את הקולות.

כתוב בספר הכוזרי,

וכל העם רואים את הקולות.

כשהקדוש ברוך הוא דיבר, ראו את הקולות.

פשוט צריך להבין.

כשהוא הוריד את התורה,

יורד כתב למטה, נכון?

הכתב הזה הוא חדש,

וכולם רואים את הכתב.

כשהשם אמר, אנוכי השם אלוקיך, ראו את הקולות.

כשקיבלו את הלוחות, מה ראו?

את אותם קולות.

אז הבינו שלא משה רבנו הביא את התורה.

אם הוא היה מביא מעצמו,

הוא היה יכול לעשות, לחקוק, לעשות מה שהוא רוצה.

אבל הוא לא יכול לכתוב באוויר קולות.

הבנת איזה ראייה, איזה מופת זה?

וכל העם רואים את הקולות, אי אפשר להגיד שמשה רבנו כתב מעצמו.

הבנת?

ברור.

זה החצי השני מנתניה.

כן,

עוד שאלה.

בבקשה.

יש לי שאלה.

אתה נגעת בנקודה שנקראת 40 שנה נסתובבו במדבר.

אם התהליך היה יותר פחות מ-40 שנה כשנה,

אז אני חושב שהערב רב היו נדבקים בנו

ונכנסים לתמונה היהודית ולא היינו יוצרים את עגל הזעם,

ואני לא חושב שהיה גורם לזה משהו.

אני עד עכשיו לא מצליח להבין למה דף ל-40 שנה בחלל הזה של 40 שנה,

כי זה פרק זמן ארוך

שגרם

בואו נגיד לעוגמת נפש בעם.

יכול להיות שבעקבות זה קם עגל הזעם,

ואז לכן אנחנו גם סובלים בגלל זה.

החשבון או חשבון שמיים וניתנו כמה טעמים

היו יכולים להיכנס לארץ ישראל תוך 11 יום,

אבל כיוון שהם חטאו, אז הם התעכבו במדבר

ועל 40 יום של המרגלים נשארו 40 שנה.

ועוד תירוצים נאמרו בזה,

כיוון שהם הובטחו להיכנס לארץ זבת חלב ודבש,

והכנעני שישב בארץ ידע שהם עומדים להיכנס, והייתה הבטחה כזאת,

אז הוא הלך ועקר את כל העצים ואת כל הכרמים והכול.

הקב'-הוא אמר, אני הבטחתי לכם,

נחכה עד שהם יגדלו אותם עוד פעם, יצמחו ואתם תיכנסו,

אז זה משך הזמן שלקח.

ועוד טעמים רבים נאמרו.

בכל אופן, החשבון הוא חשבון.

גם אין אדם עומד על דעת ריבוע עד 40 שנה,

והיה צריך להרגיל אותם 40 שנה במדבר,

היה צריך להכשיר אותם לקראת,

היו צריכים ללמוד תורה בניחותא,

לא ניתנה תורה אלא לאוכלי המן.

צריך היה לחיות בביטחון,

תחת השגחה האלוקית יום-יום, שייתן להם את המזון,

כדי לבטוח שאחר כך, כשייכנסו לארץ, אפשר להשמיד 31 מלכים,

אם לא ירצו לעזוב את הארץ,

וכך היה.

יש בזה הרבה טעמים.

תפתח את הספרים, מעם לא עז מאוד, ותמצא למכביר.

כן, עוד שאלה?

בחנוכה, או בפורים אנחנו מברכים ברוך אתה ה' אלוקינו בכל העולם אשר קדישנו וציוונו להדליק נרות של חנוכה.

והרי ברור שהוא לא ציווה אותנו להדליק נרות של חנוכה.

כי חנוכה בעצם היה איזשהו תרחיש שאחרי פרק זמן שהתורה נכתבה היה על נושא של חנוכה.

אז מאיפה הסיפור הזה שציוונו, או ש... כתוב, על פי התורה אשר יורוך לא תסור ימין ושמאל.

הקדוש ברוך הוא הורה אותנו לא לסור מדברי החכמים, זה מצווה מן התורה לא לסור מדבריהם.

ואם חכמים מצווים אותנו לקרוא מגילה וכולי,

אז זה נקרא שהשם ציוונו.

ולכן אומרים אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מקרא המגילה וכולי.

כן,

עוד שאלה?

בבקשה.

אני לא רוצה לחזור על היום הראשון שלך, אלוהים החליט שבאותו יום הוא מתחיל מיום ראשון שני. איפה הוא היה קודם? כאילו, מה, הוא ישב באיזשהו מקום, התחבא, והחליט שביום הזה הוא מתחיל?

למה? איפה היה קודם?

איפה היה הקדוש ברוך הוא לפני היום הראשון? נכון. אדון עולם אשר מלך

בטרם כל יציר נברא,

לעת נעשה בחפצו חול,

אזי מלך שמו נקרא.

אדון עולם אשר מלך

בטרם

כל יציר נברא, עוד לפני שהוא... על מי הוא ברא?

על מי הוא ברא?

לפני שיציר נברא, על מי הוא ברא? עוד לפני שיציר נברא,

לפני שיציר

כפיו נברא, מלאך. מה זה מלאך?

על מי?

מה זה מלאך?

מה זה מלאך?

מלאך, פירושו של דבר,

זה לא מלכות כמו שאצלנו.

יש מלך,

יש לו עבדים,

ומכוח העבדים הוא נהיה מלך. אם לא יהיו עבדים, אז על מי מלאך?

זה מלכות של בשר ודם, שהוא תלוי בבוחרים שלו.

הבוחרים ימלכוהו והבוחרים יורידוהו.

מלכותו של הקדוש ברוך הוא היא לא מלכות שתלויה באחרים, בנבראים שלו.

היא מלכות אמיתית.

אז מלאך שלו זה לא המלאך של היום.

אבל מה?

אדון עולם הוא אדון של העולם, הוא ברא את העולם כולו. אדון עולם אשר מלאך בטרם כל יציר נברא,

לעת נעשה בחפצו חול, אזי מלך שמו נקרא.

שם מלך

חל עליו שיש מישהו שקורא לו מלך, זה מתי שנעשה חפצו.

כשעושים את חפצו,

אז מראים שמקבלים את מרותו,

את מלכותו, אבינו מלכנו,

ואז הוא נקרא בשם מלך.

אבל המלכות שלו לא תלויה בקריאת השם מלך, גם לי זה הוא מלך.

עכשיו, מה עשה הקדוש ברוך הוא לפני כן? זה עניינו, לא ענייננו.

הוא חי נצח.

אני רוצה לדעת למי אני מתפלל. אני רוצה לדעת את זה, מה זה, זה לא עניין. אז אני מסביר.

אני אסביר לך למי אתה מתפלל.

אתה מתפלל לזה שברא אותך ואת הבריאה כולה.

זה מה שנוגע אליך.

די. את זה אני יודע.

אני רוצה לדעת קודם.

איך? זה מסקרן אותי לדעת קודם. מה קודם? מה היה לפני יום ראשון?

מה היה לו? רק הוא לבדו.

איפה? מה?

אם הוא ברא את השמיים ואת הארץ ב... אין שם של איפה.

אין שם של איפה

ואין קודם.

למה אין איפה? אני לא מספר לתשובה אחרת, אם לא היה קודם.

אני אסביר לך. כי אתה לא מקשיב.

אם תקשיב,

תבין.

אין איפה כי את המקום ברא הקדוש ברוך הוא, אז אין איפה.

איפה זה מושג של מקום.

מה הוא עשה עד היום? אתה לא רוצה ללמוד?

מה הוא עשה? אתה רוצה רק לשאול?

לא, אני רוצה לשמוע ואני... אז תקשיב, אני מסביר. אין איפה קודם.

לא, אתה צריך לדעת.

מה, אתה לא מקשיב?

אני מקשיב.

אתה לא מספק, אני מקשיב.

כשאני אומר לאחד איפה, אתה יודע מה זה איפה?

איפה הוא, אז מה עושים?

מתחילים לחפש. מה מחפשים? מקום, נכון?

כשאומרים איפה זה מקום,

נכון?

אבל הקדוש ברוך הוא מקומו של העולם.

לא הוא נמצא במקום,

כי אם הוא היה נמצא במקום הוא היה מוגבל.

לכן הוא נקרא המקום ברוך הוא.

הוא המקום.

כי ביה השם צור עולמים.

כי ביה, בשם השם, בשם עצמו,

הוא צר את העולמים. העולמים נוצרו בו,

לא הוא בהם.

כי אם הוא בהם, הוא קטן מהם.

ואם הוא קטן אז הוא מוגבל, ואם הוא מוגבל אז הוא לא בורא.

לכן אין איפה אחד.

פשטייסט?

אחד.

עכשיו,

עכשיו,

אין גם קודם. מה הוא עשה קודם? אין קודם.

למה אין קודם?

קודם זה למה שיש עכשיו.

עכשיו זה זמן,

הווה.

קודם זה עבר.

הלאה זה עתיד.

כל זה שייך רק לנבראים,

כשהם נבראו בנקודה אחת

והתבטלו בנקודה אחרת.

אבל הוא, שאין לו זמן,

אם היה לו זמן,

אז הוא גם היה נברא.

כי אם יש לו התחלה,

אז יש לו מתחיל.

אז זה לא הוא שמדברים עליו,

אלא הוא ברא את הזמן.

לצורך הנבראים.

אבל הוא לא נמצא בזמן שאתה יכול לשאול עליו קודם.

אין לו קודם.

הוא נצח.

לכן אומרים בבוקר,

השם מלך,

השם מלאך, השם ימלוך.

זה לא הסדר הנכון.

מה פתאום השם מלך הווה?

השם מלאך עבר.

השם ימלוך עתיד. צריך להגיד, השם מלאך,

מלך ימלוך.

לא.

בכוונה הסדר לא כסדר,

כי אין לו זמן.

אין לו סדר של עברו ועתיד כמונו,

כי הוא לא נברא.

אני לא מדבר עליו, אני מדבר על הבריאה.

הבריאה התחילה לפני

5,60 תשעס.

לפני כן

הוא היה לבדו,

או, לזה אני רוצה להגיע.

סדום.

אין איפה, הסברתי שאין איפה.

אין איפה.

מה איפה? אין.

אתה עוד לא יורד לסוף דעתי.

אני לא יורד לסוף דעתך.

אתה לא עולה לדעתי.

אתה צריך להאמין, נשמה.

בוא אני אגיד לך סתם תשובה, בשביל שתהיה מבסוט. לא סתם, אני לא רוצה להגיד. שמע, אני אגיד לך סתם, לא בשביל שאתהמים.

תראה מה אתה מרוויח מהתשובה הזאת.

נגיד,

תקשיב. אין לי בעיה,

אני אוהב לשמוע אותך, אני נהנה לשמוע אותך. ואני נהנה מהשאלה שלך, תראה, אבל תקשיב.

בוא נגיד שהקדוש ברוך הוא,

לפני שנברא העולם, ישב בכנרת.

בסדר, ישב בכנרת, נו, מה זה עוזר לך עכשיו?

אז לא תניח טבילים.

ישב בכנרת, מה אכפת לך? סחה.

מה זה עניין לך?

מה הוא עשה?

לא הייתה כנרת. זה פוטר אותך מהמצוות? לא הייתה כנרת, זו לא תשובה.

הבנת, יוני? זה לא משנה מה לפני. לפני לא נוגע עלינו. מה אכפת לנו לפני? זה נוגע עליך. זה נוגע עליך. אחד בא לאבא שלו ואומר לו, אבא, אני רוצה לדעת מה היה לפני שהיית.

הוא אומר לו, למה? מה אכפת לך? הוא אומר, תשמע, אם אתה רוצה שאני אעשה מה שאתה אומר, תגיד לי, מה היה לפני שהיית?

ואם הוא לא יגיד לו, אז הוא לא חייב לעשות מה שאבא שלו אומר.

אחד יבוא בצבא ויגיד למפקד, תשמע, אתה רוצה שאני אשמע לך?

תגיד לי, מה היה עם המפקד שלפניך?

הוא לא יגיד לו, אז מה הוא יכול לסרב פקודה בחייאת דינא?

יעצור אותך שוטר באדום,

יגיד לך, אדוני נסעת באדום, אל תדבר איתי,

תסביר לי מה היה קודם.

זה יפתור אותך מהרפורט?

זה היה יפה, זה היה מאוד מצחיק, האמת.

אתה עונה בצורה יפה, מהנאום שלך, ככה אמר,

וזה עדיין לא מספק אותי,

לדעת המקום פה, זה לא הזמן.

בעזרת השם, דסקס בהזדמנות. כן, כן, אהב את זה.

תבוא בסוף שבוע כשאני נמצא בבית מלון כנר,

אני אשב איתך סבבה.

נמצא אותו ביחד.

כן,

עוד שאלה, בבקשה.

אני רוצה לחזור להקשב של הסטודנטים. אם תוכל לעמוד, בבקשה. תודה.

לא שומעים מפה. כן, אבל לא שומעים.

אני מעדיף לחזור לעניין של הסטודנטים.

כן. אני קודם כול חושב שטוב להיות סטודנט,

אבל לא לשכוח את השם.

זה העניין.

טוב להיות חכם, טוב להיות סטודנט, טוב לנהל מדינה, לא יודע מה, אבל לא לשכוח את הבורא.

כאילו, התדמית של הסטודנטים שהיו שם,

הם לא משקפים את המציאות עצמך.

זו הערה.

ההערה נתקבלה.

כן, עוד שאלה.

כן, בבקשה, שם למעלה.

כן, תעמדי, תעמדי.

כן. לגבי הנשמה, אנחנו נותנים את הדין לקדוש ברוך הוא. מה קורה עם נשמה של הגויים? לגבי הנשמה, אנחנו מקבלים דין מהקדוש ברוך הוא. אנחנו נותנים את הדין כשאנחנו...

אנחנו נותנים דין לפני הקדוש ברוך הוא, מה קורה עם הגויים.

גם הגויים נותנים את הדין, גם להם יש נשמה, לא נשמה כמו של יהודי,

דהיינו, לא ממקום

גבוה מעולם האצילות, בריאה, יצירה, אלא מעולם העשייה.

וגם הם נותנים את הדין.

וגם הם חוזרים בגלגול?

כן, גויים גם חוזרים בגלגול.

למי הם נותנים את הדין?

לקדוש ברוך הוא יש רק אחד.

גויים ששומרים שבע מצוות בני נוח, הם נקראים חסידי אומות העולם ויש להם עולם הבא.

אלה שלא שומרים, מאבדים את העולם הבא ויורשים גיהינום.

כן.

בבקשה למעלה, מה אתה עושה אצל אנשים?

טוב, אבל לא נורא, אחרי הפסק של הבג״ץ כנראה מותר לך.

כן.

תודה רבה, אתה דיברת על כל יכול.

אתה אמרת שאם יש מישהו שהוא, כאילו, יש בורא שהוא כל יכול,

אז אם הוא בורא משהו שהוא כל יכול,

זאת אומרת, עכשיו אני רוצה לשאול, אם עכשיו... הוא יכול לברוא משהו שהוא לא יכול להרים אותו. בדיוק. היוא, השאלה של אריסטו, משהו אתה.

אתה מעתיק שאלות, אני רואה. אתה לא כופר, משהו. אתה לא כופר, אז שלום. אתה רק שואל שאלה, נכון?

כבר עניתי במספר קלטות

שמיכולתו של הכול יכול להגביל את יכולתו,

וזוהי יכולתו.

חבל ששאלת.

כן.

בבקשה, שאלה פה באמצע, כן.

אם הקדוש ברוך הוא נתן לנו פרשים איזה דבר רע, פשוט הוא דבר רע, אז אם כאשר אנחנו עושים איזה דבר רע, אז למה הוא חייב להעניש אותנו?

איך הוא מקבל על זה משהו?

אם הקדוש ברוך הוא נתן בחירה בין טוב לרע, למה כשעושים רע מקבלים עונש על הרע?

ראה אנוכי נותן לפניכם היום את החיים ואת הטוב, את המוות ואת הרע, ובחרת בחיים.

הקדוש ברוך הוא לא מחניש אותנו,

אנחנו פשוט מחנישים את עצמנו.

מה פירוש? ראה אנוכי נותן לפניכם היום את החיים ואת הטוב, את המוות ואת הרע.

את נכנסת למסעדה, נותנים לך משקה חמוץ,

מתוק,

מר וחריף.

ממליצים לך, קחי את המתוק.

לקחת חמוץ

ועשית פרצוף חמוץ.

מי אשם?

המשקה אשם?

לא, חברת פפסי.

אמרו לך מראש,

זה מתוק, זה מר, זה חמוץ, זה חריף. הציעו לך, קחי את המתוק, בחרת בחמוץ,

את אשמה.

הקב'-הוא אומר, ראה אנוכי נותן לפניכם היום את החיים ואת הטוב, את המוות ואת הרע.

אני מציע, ובחרת בחיים.

בחרת ברע, יבוא לך רע.

למה? כי אתה בחרת בו, לא אני מעניש.

אתה בוחר ברע.

אז תקבל רע.

כן.

בבקשה.

אני עושה עוד הפעילה,

אני אשאל עצמכם אבל פחות יהיה בזה לקראת העולם הארצה.

חובר העולם אחר זה לא יצטפקה עם השאלה.

כן.

לא, לא.

לא, לא שואל על זה.

תבוא איתנו לסוף שבוע, נהיה ביחד.

כן.

בבקשה, שם, כן.

גלגול נשמות. גלגול נשמות, כן.

העניין הוא שבעצם,

שאם אנחנו נוסיף את העניין של גלגול נשמות כדבר נכון ואמיתי,

בעצם זה פוטר את העצמי מלעשות עם המשהו, לעשות את זה. מה? זה לא אכפת לי.

חכות.

זה לא אכפת לי. אבל אין לי הרשימה מתרגלת. אני עושה טעים,

ואני שמעתי מתרגלים מי שאולה שיש פה עוד פעם.

הוא אומר יפה.

הוא אומר, אם יש גלגול נשמות, זה פתרון טוב ליהודים.

הוא יעשה עבירות,

יענה פה עכשיו, ואחר כך, כשנשמה, תתגלגל על מישהו אחר, מה אכפת לו?

על הכיפאק אתה, עשר.

אז בואו אני אסביר לך. חכמים, זיכרונם לברכה, אמרו שאחד מהעונשים הגדולים והיסורים,

אפילו שזה בדרך תיקון, זה גלגול.

גלגול

יותר גרוע פעמים מגיהינום.

עכשיו, בוא תבין.

היה אחד שיצא,

יצא,

עזב את האישה והילדים,

לשבע שנים.

בשביל להביא פרנסה במקומו, לא הייתה פרנסה, והוא החליט ללכת, עבר ימים ונהרות,

עבר תלאות, מחלות ים,

ובסוף הגיע לאיזו יבשת,

ירד, עבד שנים מספר, אסף הרבה כסף.

יום אחד הוא מחליט לחזור,

לוקח איתו את השקים של הכסף והזהב שצבר,

והולך בחזרה. כמובן שאני מקצר את הכול,

עובר שוב פעם ימים ונהרות,

הכול.

אבל לפני כן, לפני שהוא עזב את המקום,

אחד מהחברים הציע לו,

טרם אתה עוזב את המקום,

תבדוק אם לא נשארת חייב למישהו איזה כסף, איזה חוב,

שלא יהיה לך שם רע,

שלא ידברו אחריך.

אמר, לא, אין לי שום חובות, משהו, ואם היה איזה משהו, פחים קטנים, זה לא שום דבר מיוחד.

לא זוכר איזה חוב רציני.

עלה לאונייה, הפליא חודשים מספר בים, שוב פעם,

הקאות צפדת,

בסוף הוא מגיע,

האונייה מתקרבת לחוף,

רואים שם מאות

של בני משפחות שמחכים לנוסעים,

כולם נפנפים בידיים,

והוא מתקרב ומסתכל מהסיפון, אולי זה עד משפחתו,

שבע שנים נעדר מהבית,

והוא רואה שם כנראה זאת אשתו וילדיו,

הוא מנפנף גם להם,

ההתרגשות גואה,

מתקרבים לחוף,

מורידים את הכבש ומתחילים לרדת לאט-לאט, אחד אחרי השני עם המזוודות והמטען.

הוא מגיע לשוטר שבודק את הדרכונים לפני הירידה,

הוא מסתכל לו בדרכון,

אומר לו, סליחה, אתה לא יכול לרדת.

מה קרה?

הוא אומר לו, קיבלנו טלגרף

שאתה נשארת חייב לשני אנשים כסף

ואתה תצטרך לחזור בחזרה לשם, לשלם להם את הכסף, ואחר כך תוכל לשוב הנה.

אז הוא אומר, מה, אתה השתגעת?

כל הדרך הזאת, כל התלאות,

בשביל כמה גרושים אני אצטרך לחזור?

אני אתן לך פה כפול כסף, תשלחו את זה אליהם.

אומרים לו, אין שירות כזה אצלנו,

אתה תצטרך לחזור בחזרה, תשלם,

תבוא עם קבלות,

תחזור, נוריד אותך.

אתה יודע מה הצער שלו, של היהודי הזה?

כולם יורדים, כולם נפגשים עם בני המשפחות,

הוא צריך לחזור את כל המסלול חזרה בשביל להחזיר איזה ככה כסף קטן,

ואחר כך לחזור בחזרה.

אומרים חכמים, זיכרונו לברכה,

אדם בא לעולם הזה,

70 שנה,

עובר את כל התלאות,

ילד קטן, טיטולים, תיק אוכל, בית ספר, סנדוויצ'ים,

משחק, מתלכלך, שוטפים אותו, גודל, לאט לאט,

עד כיתה ח', אחר כך הולך לבית ספר זה, אחר כך שם, אחר כך פה, אחר כך סטודנט,

ממשיך הלאה, אתה מבין?

מתחתן, מביא ילדים, נהיה סבא,

עובר את הכול, עובר, עובר,

זהו, עכשיו הוא חושב, הנה, עכשיו הוא יוצא,

הוא מגיע לגן העדן.

הוא מגיע לשם, אומרים לו, תשמע,

יש לך חוף קטן למטה,

השארת שם משהו, אתה צריך לחזור בחזרה, גילגול,

כולה, סלטה אחת קטנה,

אתה חוזר בחזרה למטה.

הוא אומר, רגע, מה, מה, בשביל דבר כזה מחזירים בחזרה, אומרים לו, מה נעשה, אין פה טלגרף,

אין פה דואר,

אתה חייב לרדת עוד פעם.

לא נורא, תהיה עוד פעם תינוק, טיטולים,

יסובבו אותך באמבטיה, מוצץ, בקבוק,

לאט-לאט תלך לגן, תשלם לאט-לאט, אתה מבין?

ואחר כך, כשתגמור, תחזור.

אתה יודע איזה דיכאון זה?

כולם עולים לגן עדן ואתה עם טיטולים מחדש.

זה רק להסביר לך את הציור, אבל אתה צריך להאמין שזה הרבה יותר גרוע,

ואין דבר כזה שהנשמה שלך מתגלגלת באחר,

כי ההנשמה שלך היא שלך, זה אתה.

אתה זה הנשמה, לא הגוף.

לדוגמה,

יש פה מיץ תפוזים.

המיץ זה הנשמה והכוס זה הגוף.

אני אקח עכשיו את המיץ תפוזים ואכניס אותו לבקבוק של קולה.

זה אותו מיץ תפוזים, רק בגוף אחר, של קולה.

אני אעביר אותו מהגוף של קולה ואכניס אותו עכשיו לספרינג.

אז זאת אומרת, זו אותה הנשמה שעוברת לגופים שונים,

אבל זה אותו אדם, אותה נשמה, אז אתה לא יכול להגיד, מה אכפת לי ממנה?

זה אתה.

אתה תחזור ותצטער, לא מישהו אחר.

עכשיו נותנים לך את הצ'אנס לחזור רק שלוש פעמים.

אחרי פעם שלישית שרואים שאתה רציני בכוונות שלך לעשות סלטות הרבה,

אז כבר אין עוד פעם, אתה בא אחר כך או בדומם או בצומח או בחי.

מתאים לך להיות בעכבר?

זה לא פשוט, עיוני,

וזה לא הנאה.

היית פה,

סגור את החובות,

בכל עת יהיו בגדיך לבנים,

תגיע לעולם האמת,

הכניסו אותך לגן עדן,

ריח בסמים גן עדן,

אורות נגוהות,

חיים מאושרים, חוכמה, צדיקים, עושר לנצח נצחים.

מה אתה צריך את העולם השפל הזה?

קרמבו, ביסלי, במבה,

חרית פרית?

מה יש פה?

מה יש פה?

כן.

שאלה, כן. שתי שאלות.

כל הזמן, כשנפטר מישהו,

אני מגיע לאותו בית של אותו נפטר,

אומרים שהנשמה מתגלגלת בין הקבר לבית במשך שבעה ימים.

אני לא מבין את ה... כשמדברים על הדבר הזה, אני כבר ממש לא מבין איך יכול להיות נשמה להתגלגל שבעה ימים, הלוך וסוף.

הוא הולך לבתי אבלים,

הוא שומע שאומרים שם בבתי אבלים שהנשמה מתגלגלת שבעה ימים בשבעת ימי האבלות, מהבית לקבר וכו'.

זה לא מדויק.

כתוב שבעה ימים,

הנשמה נמצאת בבית.

משבעה עד שלושים הולכת מהבית לקבר, מהקבר לבית.

אבל מאיפה שוכחות את זה?

זה מקורות שאנחנו קיבלנו ממשה בסיני.

מ-שלושים יום עד שנה עולה ויורדת, עולה ויורדת.

משנה ומעלה עולה ואינה יורדת.

עכשיו,

יש קטע של עיתון,

קטע של עיתון,

במושב חצב,

הקראתי את זה באחת הקלטות,

במושב חצב הייתה נשמה שקברו אותה ובאו בשלושים לקבר,

בשלושים עשרות אנשים,

והנשמה צעקה מהקבר,

וכולם ברחו כל עוד נפשם בם.

והלכו לרב של המושב ואמר, צריך לשחוט כבשים, כבש,

ולהקיף שבע פעמים וכו' וכו'.

אבל סיפור מעשה אמיתי שהתפרסם בעיתונות החילונית דווקא,

על המעשה הזה.

זה שיש נשמות בבתי קברות, זה דברים ידועים, לכן אסור בהלכה לשוטט בבתי קברות, ובפרט בלילה ובפרט יחידי,

כי זה המקום שנמצאות נשמות, נשמות של מצזיקים גם,

ונשמות של רשעים מסתובבות שם,

ויש כאלה שנידונים בכף הקלע, ואחד מהעונשים שלהם, שהנשמות שלהם מרחפות מעל בתי קברות,

והם מריחים את הצחנה,

כתוב בספר רוחות מספרות של הרפתיה,

ויש עוד ועוד ועוד דברים שלא אכביר אותך כאן, שלא תישן בסוף בלילה.

אבל אתה צריך להבין דבר אחד,

זה מה שאנחנו קיבלנו מאבותינו. יש לזה גם הוכחות טבעיות, שמדי פעם נתקלים,

אבל המקור הנאמן זה המקור של התורה הקדושה שאומרת, לכן יש גזירת שבעה, גזירת שלושים וגזירת שנה.

כן, שאלה שנייה שלך?

שאלה שנייה,

כשבאדם נפטר, אומרים באדם נפטר, עולה, כמו שאתה אמרת מקודם, עולה למעלה, צריך לתת את ה... דין וחשבון.

הוא צריך לתת את זה בחשבון, או שהוא הולך לגיהינום,

או שהוא הולך לגן עדן. מאיפה יש הוכחה שיש את הגיהינום ויש את גן עדן?

מאיפה יש הוכחה שיש גיהנום וגן עדן? קודם כל, על פי התורה הקדושה שלנו, אז ודאי שיש.

ואם תפתח, הרמב״ם יסביר לך את המקורות, והרמב״ן גם כן.

אבל אתה צריך לדעת, יש כאלה שעשו סיאנסים, לדוגמה,

כן? סיאנסים, לא על פי שזה אסור על פי התורה, אבל זה אפשרי על פי התורה.

והנשמות שירדו בסיאנס אמרו שהן עוברות ייסורים וגיהנום,

והתיאורים שמתארות זה תיאורים שמובאים בזוהר, וזה נשמות של חילונים או גויים שלא יודעים בכלל מה כתוב בזוהר ומה העונש על עבירה זו או עבירה אחרת, והם מתארים בדיוק את מה שכתוב בספרים.

אם כן, יש לך עימות

שאכן הדברים תואמים, אתה מבין?

כן.

בבקשה.

אם כל יהודי יש לו לשמיים, או כאילו חלק מהקדוש ברוך הוא, זאת אומרת שהוא חוזר לשמיים, אז השמיים יש לעצמו?

לא,

זו בחינה שנקראת חלק אלוק הממעל,

שהקדוש ברוך הוא נותן כוח בנשמה של האדם,

שהנשמה הזאת תוכל להיות מכאן ואילך נצחית,

והקדוש ברוך הוא נותן כוח בנשמה הזאת להיות אלוקית.

מה זה אלוקית?

האדם למעשה הוא נקרא גם כן אלוקים.

תמשילהו במעשה ידיך, קול שטת תחת רגליו.

האדם שולט בעולם

כמו אלוקים.

מה פירוש?

הוא, אתה רואה, עולה לכוכבים,

תסתכל למטה.

הקדוש ברוך הוא אמר,

אם בין כוכבים שים קיניך, משם מורידך נאום השם.

לא שתחשוב שמשכנך יהיה שם.

לעלות, לרדת, תוכל.

אבל תדע לך,

קול שטת תחת רגליו,

הקול יכול להיות תחת רגליו של האדם,

לבחינת אלוקים.

אני אמרתי, אלוקים אתם,

אומר הקדוש ברוך הוא על בני האדם, אני אמרתי, אלוקים אתם,

ובני עליון כולכם.

אבל זה היה מתי?

עד שחטאו בעגל. כשחטאו בעגל,

ירדו מדרגת אלוקים, כיוון שאז הם תיקנו את העוון של האדם הראשון,

והחטא של הנחש נסתלק מהם,

הגזרה היא,

ואז הם יכלו לחיות מכאן והלאה לעולם כמו שהאדם הראשון, אם לא היה חוטא.

אבל כיוון שחטאו בעגל, אכן, כי האדם תמותון.

אז הקדוש ברוך הוא אומר, חזרתם להיות כמו האדם הראשון, שתמותון שוב פעם.

אבל האדם מבחינתו הוא כמו מלאך,

כמו אלוקים. הנשמה מבחינתה היא מלאך,

רק היא מולבשת בגוף,

וזאת מעלת האדם,

שהוא בחינה אחת עליון

ובחינה אחת תחתון.

והצירוף הזה הוא גדול מאוד, כיוון שרק לאדם ניתנה בחירה,

והוא יכול לקחת את החומר, העפר,

שהוא תחתון, שהוא הנמוך, שהוא הגס ביותר,

ולהפוך אותו רוחני, כמו הנשמה, כמו שאליהו עשה עם גופו,

שעלה בסערה השמיימה.

זה התפקיד של האדם, זה יכולתו וזה מעלתו,

והמלאכים נבראו לשמש אותו,

כי מלאכיו יצא ולך לשמורך בכל דרכיך.

כן.

בקשר לסיאנסיה. בקשר לסיאנסיה.

אנשים מעלים נשמות ועושים את הדברים האלה.

הנשמות אומרות להם דברים נכונים,

ולאנשים כאלה את הדברים שאומרים להם.

אז זה אומר שהסיאנס הוא לא מפריע להנשמה,

ההנשמה מוסרת משהו כדי שהוא יבוא ויתגן אותו בעולם הזה.

אם הוא אומר לו דרך הסיאנס, אז הוא לא מפריע להנשמה.

אז יכול להיות גם הוכחה שהסיאנס זה דבר טוב, וזה לא...

סיאנס זה אסור על פי התורה,

אסור לשאול בעובי דעוני,

קוסם קסמים וחובר חבר.

כל הדברים האלה אסורים על פי התורה. אין לנו להתערב

בעניינים רוחניים מהעולמות העליונים.

יש דין, הקדוש ברוך הוא מנהל את עולמו.

אסור לנו להתערב בזה, כמו שאסור לנו לפגוע בזולתנו.

אני יכול לעשות היזק לחברי,

אבל אסור לי.

זה לא אומר שאני לא יכול, אני יכול.

אז זה אומר שאם הצלחתי לעשות לו היזק,

אז זה מותר?

לא.

זה שבסיאנס יוצא דבר טוב, נגיד, מזה שרואים שיש סיאנס, אז זה אומר שמותר?

לא.

אם אני אראה לך דוגמה שאפשר לשבור למישהו את הראש,

ואז הוא האמין לי,

אז אני יכול להגיד שזה דבר טוב?

הנה.

אם לא, לא הייתה לו הוכחה. עכשיו, שברתי לו את הראש, יש לו הוכחה שראש נשבר.

זה אומר, זה טוב.

לא כל מה שעושים יוצא טוב לאחר,

זה טוב לזה שעושים לו,

או שכל העניין בכלל מותר.

הבנת? מזה אין מביאים ראייה.

כן, אבל לא יש... אלה שנפטרים, ראינו את הנשמה שלו.

כן. אם הוא לא בן המשפחה,

המשפחה לא הגיעה רבה מזה שהוא נפטר.

כן. אם לא אכפת להם, ראינו את הנשמה שלו.

הוא אומר להם, תבחרו. הבנתי. יש כאלה שבאים והמשפחה מתעוררת מזה שהם יודעים שהנה הוא קיים והוא מדבר וכו'.

ויש כאלה שמתעוררים מזה שחלילה מישהו נהרג במשפחה.

ואז יושבים שבעה ובאים רבנים ומדברים ומתעוררים. לא זמן להרוג את כולם בשביל שיחזרו האחרים בתשובה?

גם לא.

לא כל דבר,

אפילו שגורם טוב, אז זה מותר.

אתה יודע, כשסדאם חוסיין שלח טילים לפה, סקאדים,

חלק חזרו בתשובה.

ואחר כך הפסיקו לחזור בתשובה. חלק חזרו בשאלה.

אמרו, נגמרו הסקאדים. אז מה נגיד לסדאם? שלח עוד כמה, שיחזרו עוד קצת.

כן.

בבקשה.

אלוהים, זוהר אותנו. השם, כן.

זוהר אותנו בשביל שהוא בחר בנו מכל האוויר, הוא אוהב אותנו והכל.

אז למה כמו שאנחנו הולכים, למשל אמריקה וזה, שומעים יהודים, אז לא כל כך ברורים אותנו, דוהגים אותנו. הוא שואל אם הקדוש ברוך הוא בחר בנו

ואוהב אותנו ואנחנו יהודים העם הנבחר,

למה כשאנחנו הולכים לאמריקה אז לא כל כך אוהבים אותנו?

אתה יודע למה?

יש שם טאנל, טאנל. יש גשרים, ויש שם מקום שכשאתה רוצה לעבור גשר בין עירוני בהיי-ווי,

אז צריך לשים שם מטבעות של קוואטר או סכום אחר, ואתה צריך לשים שם.

והישראלים באים עם אסימון עם ישראל ושמים לאמריקאים שם. איך אתה רוצה שיאהבו אותם?

זה רק אחת מהשיטות, אתה מבין?

זה רק אחת מהשיטות של מה שעושים.

ישראלי, אתה מבין, זה בעיה איתו להסתדר.

ישראלי?

פעם סיפר לנו הרב לסרי שהיה פעם אחת

ערבי וישראלי שהגיעו לאיזה בר בארצות הברית,

וכל אחד התפלסף ואמר, אני ואני ואני ואני.

אז הערבי אמר לישראלי, אתה רואה?

אתה רואה פה עכשיו את השולחן? אתה רואה את העשירים האלה אוכלים?

עם איזה כפיות הם אוכלים?

כפיות מזהב, נכון?

אתה רואה? מזהב?

תראה איך הם שמים את העיניים כל הזמן על הכפיות, שלא תיעלם שום כפית.

תסתכל, אתה רואה?

אתה יודע מה אני מסוגל לעשות?

אני מסוגל ללכת,

לקחת להם כפית מול העיניים,

מול העיניים, והם לא יבחינו,

ואני אשים אותה פה והם לא ירגישו בכלל.

אמר לו, אתה יודע מה, הישראלי,

אם אתה עושה את זה ככה,

אני לוקח כפית זהב,

מראה להם שלקחתי והם לא מרגישים.

אמר לו, ערבי, נראה, נראה.

הלך הערבי ליד אלה שאוכלים,

עשה הפצ'י,

הפצ'י, הכניס את הכפית לפה, אף אחד לא הרגיש,

אף אחד לא הרגיש.

אמר לו, ישראלי,

נו, נראה אותך עכשיו אתה.

אמר לו, הנה, תראה.

ניגש אליהם,

לקח את הכפית מזהב לפני כולם.

אמר להם, אתם רואים את הכפית זהב?

הנה, אני לוקח אותה. אתם רואים?

נכניס אותה לפה, הלך לכיוון הדלת, אמר, תמצאו אותה בכיס של הערבי.

אין בן אדם יודע מה החוב שלו והוא שילם אותו.

או, אם אדם מתגלגל, כיצד הוא יודע אם הוא תיקן את מה שהוא צריך לתקן?

אז כתוב בספרים הקדושים

שמן השמיים מגלגלים לאדם הזה הזדמנויות לתקן את מה שהוא חטא בגלגול קודם,

ואיך אדם ידע.

יש בני אדם שנכשלים בדברים מסוימים

מאשר אחרים לא נכשלים. נגיד, אדם תמיד נכשל בממון,

תמיד יש לו הזדמנויות לקחת כסף, והוא להוט אחרי הכסף.

ותמיד יש לו הזדמנות. פתאום המוכר עזב את החנות, אמר לו, רק רגע אני חוזר,

והקופה לידו.

פעמים שוכחים משהו, פעם הוא רואה משהו

של מישהו. וכן הרב, תמיד יש לו הזדמנויות ותמיד יש לו את התאווה.

יש אנשים שבטבע שלהם לא נוגעים בשל אחרים.

לא נוגעים.

יש אנשים, לא. יש להם את התאווה והזדמנויות.

כשנותנים לאדם כל הזמן הזדמנויות בדבר שקשה לו להתגבר עליו, זה הניסיון שלו, זה התיקון שלו.

זו דוגמה, כן?

וכאלה יש בכל מיני תחומים.

כשאדם מרגיש

שיש דברים שקל לו לעשות,

יש דברים שקשה לו לעשות,

הדברים שקשה לו לעשות, שם ההתמודדות שלו בעיקר לתקן.

הבנת?

כן.

בבקשה.

בן אדם שנולד,

שהבורא מורה אותו, יש לו בחירה ביד.

או שהוא בוחר בדרך הטובה, או שהוא בוחר בדרך הרעש.

עכשיו, הוא הולך, הוא אחד שרוצה להתאבד, אבל הוא בחר בדרך העולה הלא-טובה.

עכשיו, מצד שני, אנחנו יודעים, כתוב לכל אחד שהוא נולד מתי הוא מת.

יש לו תאריך, יש לו.

או שהוא בחר בדרך העולה הלא-טובה, או שהוא חשוך לו למעלה. אז יש כאן סתירה.

מה הדבר הנכון? או שאחד שכתוב לו למעלה מתי הוא מת,

ואחד שהולך בדרך הלא-טובה, הוא מתאבד.

אז מה פה הזה?

או שהוא בחר או ש...

שמעתי כמה מילים, לא הבנתי מה הקשר.

אתה אומר, אדם יש לו בחירה בעולם הזה לבחור בין טוב לרע,

ויש בן אדם שכתבו לו כמה זמן יחיה,

ויש בן אדם שהלך והתאבד בבחירה שלו, נכון?

אני אומר נכון?

נכון. עוד פעם,

יש בן אדם שיש לו בחירה בין טוב לרע, נכון?

הוא יכול לבחור בין טוב לרע.

יש בן אדם שכתבו לו כמה יחיה, נכון?

ויש בן אדם שהתאבד.

אז אם כתבו לו כמה יהיה, אז הוא בחר או שבחרו לו שהוא יתאבד? זה מה שאתה שואל.

לא, אבל לא כתבו, יש לו תאריך מסוים שהוא ימות. תאריך מסוים שהוא ימות, כן.

אז קודם כול אתה צריך לדעת שהתאריך הוא לא סופי.

מה הפירוש?

כתבו לאדם נגיד 120 שנה,

80 שנה,

כתבו לו,

אבל כתוב רשעים,

לא ייחצו ימיהם.

זאת אומרת, הוקצב להם הרבה יותר,

אבל את מחצית ימיהם שקצבו להם לא יעברו. בגלל מה?

רשעתם קיצרה את ימיהם.

כי הרמב״ם אומר שבראש השנה דנים כל אדם לחיים או למיתה,

כן?

עכשיו, יש רשעים שרואים שמאריכים כל שנה,

וכתוב שרשעים מתים לאלתר.

אז איך אתה רואה שהרשע ממשיך לחיות, הוא היה צריך למות על המקום?

איך הוא ממשיך?

אלא אומר הרמב״ם שאחת מהמיתות זה מיתת שנים.

קיצור ימים.

מה הפירוש?

בגיל 13 הוא התחייב במצוות. עד 14 הוא לא חזר בתשובה, לא עשה מצוות. ככה הסתובב ואמר, אני ילד עדיין.

הגיע ראש השנה, עשו לו חשבון, ראו את העבירות, מה עבר.

החליטו להוריד לו מחייו שלוש שנים.

אז נגיד כתבו לו 80 מההתחלה, יום המוות מיום היוולדו.

כתבו לו 80,

הורידו לו שלוש.

בגיל 15 הוא לא חזר בתשובה, הורידו לו חמש.

בגיל 16 נסעה לונדה, לא היה לו זמן, היה עסוק,

הורידו לו תשע.

בגיל זה, ככה, ככה, ככה, מת פתאום בגיל 23. כולם שואלים, אה, מה קרה?

בחור, ככה, גבר, מה? אה.

כל שנה הוא מת.

כל שנה הורידו לו שנים ממכסת חייו,

עד שנגמר הזמן.

אבל זה לא הזמן שנקצב לו מההתחלה.

נקצב לו 80,

אבל רשעים לא יחצו ימיהם בגין מעשיהם.

האמנת?

עכשיו, מי שבא ומתאבד,

זה הוא בעצמו נטל את חייו.

אפשר שיהיה יכול לחיות 120 שנה,

אבל ניתנה בחירה לאדם לעשות רע,

והוא החליט לעשות רע לעצמו, הוא יסבול.

אבל הקב' ברוך הוא לא מתערב בכל מצב.

יש מצבים שהקב' ברוך הוא לא נותן לבן אדם להתאבד.

פעם אחת הזמינו אותי בחולון.

אבא אחד בכה, בכה, בכה, בכה, בכה, תבוא, תבוא, תציל את הילד שלי, תבוא.

מה קרה?

אמר, שלוש פעמים כבר ניסה להתאבד.

אני כבר לא יכול.

כל הזמן אני שומר עליו בבית.

טוב, אני הייתי עוד תמים, בהתחלה.

הלכתי.

פותחים לי את הדלת, לפי הכתובת והשם,

אני רואה פתאום אחד עבריין,

לחיים בפנים,

לוקח סיגריה,

אוסף, נעלם לו על חיים.

שחטא, שחטא, כמעט סחב אותי מהדלת.

והוא נראה כזה ככה עצבני, מקומץ עם זה,

יא וואלה, אמרתי, סליחה, טעות. הוא אומר לי, אל תגיד סליחה.

את מי אתה מחפש?

אמרתי לו, המשפחה, עד ככה וככה.

אמר, זה פה, קנס, אבא שלי מחכה לך.

אמרתי, אם הילד ככה, אוי ואבוי, מי זה אבא?

נכנסתי, אני רואה אבא יהודי דתי, הכול בסדר. הוא אומר, תשמע, זה הבן שלי.

יא וואלה, כיפה נבלתי. זה הבן שלי.

אמרתי לו, טוב, מה הסיפור?

הוא אומר, הוא מדוכא, מיואש מהחיים.

פעם אחת עשה חרקירי בבטן שלו,

פעם אחת בלע כדורים,

ופעם אחת תלה את עצמו באמבטיה.

בכל המקרים הצלתי אותו, הגעתי בזמן.

אני לא יכול כבר לחיות עם הילד הזה, תעשה משהו.

טוב, ישבתי עם הבן, מה תדבר איתו?

מה אני אגיד לו?

מה אני אגיד לו?

אמרתי לו, תגיד, מה הסיפור?

וואו, וואו, התפתח לי על כל העולם.

אלה רמאים.

אלה שקרנים.

מלא טענות, מלא טענות.

אמרתי לו, אתה יודע מה? עם כל מה שאתה אומר,

ואתה אומר שלא כדאי לחיות, ונמאס לך, ואתה לא רוצה לחיות, ואתה לא מפחד מהמוות ולא הכול, אני אומר לך, אתה,

הקב'ה אוהב אותך יותר ממה שאוהב אותי.

והוא פתח את העיניים,

תסתכל, הקב'ה אוהב אותי?

אמרתי לו, הקב'ה אוהב אותך, ויש לי משנה מפורשת.

מה אתה אומר?

אמרתי לו, כן, כתוב במשנה,

בעל כורחך אתה נולד,

בעל כורחך אתה נוצר,

בעל כורחך אתה חי,

בעל כורחך אתה מת,

ובעל כורחך אתה עתיד ליתן דין וחשבון

לפני מלך מלכי המלאכים הקדוש ברוך הוא.

אמרתי תמיד, ידעתי את המשנה,

אבל אף פעם לא הבנתי מה זה בעל כורחך אתה חי.

הרי כל אחד יכול להתאבד, אז איך אתה אומר בעל כורחך אתה חי?

אתה לימדת אותי את המשנה.

למה?

אתה מת למות, והוא אומר, אסבל ענק תחיה.

אתה אומר חרקירי, הוא אומר תחיה.

אתה תולה את עצמך ואומר אתה תחיה.

שלוש פעמים הקדוש ברוך הוא אמר לך, תישאר, אני לא רוצה שתבוא אליי עוד.

למה?

יש לך עוד סיכוי בחיים.

הבן אדם,

נפתח לו העתיד.

אמרתי לו, אתה יודע מה זה אהבה?

אתה רוצה להתאבד,

והקדוש ברוך הוא מונע ממך, למה בעל כורחך אתה חי?

לא רצית לחיות והוא מכריח אותך לחיות.

מאותו יום הבן אדם הסכים ללכת לאיזה שיעורים שהפניתי אותו,

וברוך השם, במשך הזמן היהודי הזה חזר בתשובה ונהיה כאחד האדם.

אבל מה?

אין, הקדוש ברוך הוא. יש אנשים שמניח להם להתאבד.

יש אנשים שהקדוש ברוך הוא מכריח אותם לחיות.

ויש שמחפשים את המוות במטמונים,

כמו שאומר שלמה המלך עליו השלום.

יש שמחפשים אותו במטמונים ואיננו,

אבל זה הכול חשבון שמיים, כל אחד לפי חשבונו.

אז דע לך, הבחירה קיימת,

אבל הקדוש ברוך הוא יכול להניח לך שהבחירה תפעל,

הוא יכול למנוע ממך את ההצלחה של הבחירה.

אתה יכול לבחור לקנות הגרלה,

אבל זה לא אומר שאם בחרת לקנות הגרלה גם תרוויח.

זה עוד עניין.

יש לך בחירה.

אתה תקבל שכר, תקבל עונש לפי מחירתך.

כן.

בבקשה.

שאלה

אני רוצה להגיד איזושהי קבוצה,

קבוצה די גדולה, בלי פעם שאלה מבחינת מלחמת תרבות שראתה כאן בארץ, אפשר לקרוא לזה מלחמה במירכאות,

קבוצות.

בנוגע לאנשים,

כלומר אנשים מאמינים שעומדים כרגע מול אנשים

שלא מאמינים או יהודים שאינם מאמינים מתוך איזושהי תפיסה, מתוך איזושהי גישה, ושאני מבין שגם לא יחזרו בתשובה.

השאלה היא שתי שאלות נגזרות, ואחת,

איך אתה תופס את האנשים האלה, כלומר,

את האנשים זה כאן קבוצה שלא מאמינה מתוך איזושהי תפיסה,

אבל הם יכול להיות יהודים,

בעצם היותם נולדים לאבא ואבא יהודים,

בעצם הגדרתם תרויות זהות וכל דרך אחרת כיהודים,

ואחת ושתיים, איך אתה רואה שיתוף פעולה או...

דו-קיום, או לא יודע, או כל מילה אחרת אפשר למצוא לסיפור הזה,

ואיזשהי מפגש בין שתי הקבוצות האלה, שיכולים ללכות במקביל ביחד, מה שאנחנו רואים היום בארץ זה לא בדיוק ישר ביחד, והיות שאתה מייצג איזשהו זרם,

חשוב לשמוע בעצם מה אתה אומר, או מה אתה אומר בעצם לזרם הזה,

זה מגיע לאפשרות של לחיות ביחד. אהבתי את השאלה שלך.

עשרים ושתיים שנה אני מחכה לשתי שאלות כאלה, אף אחד לא שאל אותי.

ובכן, אני רוצה להגיד לך דבר אחד. אני לא מייצג שום זרם, אני מייצג רק את עצמי.

שאלה ארוכה. שאלה ארוכה. אתם רוצים שאני אחזור להיגמר הערב?

ובכן, הוא אמר, אם אני מייצג פה,

אני מייצג זרם מסוים,

והיום יש כעין מלחמת תרבות

בין היהודים המאמינים כמוני לבין כאלה שאינם מאמינים אבל כולם יהודים,

ואיך אני רואה את האפשרות של דו-קיום של שני אלה, ואיך אני מתייחס בכלל ליהודים האלה, הלא-מאמינים.

זה מעורבב קצת, אבל זו השאלה.

ובכן, קודם כול, אני לא מייצג אף אחד.

אני לא נושא דגל של כלום.

אני אומר רק מה שהתורה אומרת.

אני מתמודד בכל מצב, בכל חברה, בכל מקום.

אין לי בעיה.

הדברים שאני אומר אינם חדשים, הם לא שלי, זה לא תיאוריה ולא תורתי.

זה ספר התורה ושולחן ערוך של כל יהודי, כולל אתה, כולל הלא-מאמינים.

אני פשוט מגיש את זה בצורה לא קונבנציונלית כל כך,

ועושה את זה יותר קליל,

פורט את הדברים, אנשים קולטים, נקלטים וממשיכים הלאה.

עכשיו, היהודים הלא-מאמינים,

אליהם אני פונה בעצם.

כשאני הולך בחרב כזה,

אני מחפש את הלא-מאמינים, לא את המאמינים,

את הלא-מאמינים שיבואו וישאלו,

שיתווכחו אפילו,

שיגידו מה שיש להם להגיד.

אני חילוני לשעבר,

אני עד גיל 24,

הייתי מאלה שאתה מדבר, בקבוצה האחרת.

לא ידעתי בגלל שהחביאו ממני את האמת,

הסתירו ממני, לא לימדו אותי במתכוון.

היום אני יודע את זה, יש לי את הראיות לכך.

אבל כשהצלחתי להציץ

ליהדות ולבדוק

ולהשוות

ולהחליט,

אז אני מסוגל היום להתמודד בכל מצב.

אני מבין את הטעות

שעושה החברה הלא-מאמינה.

החברה הלא-מאמינה

היא לא לא מאמינה בהכרה,

היא לא מאמינה בהטעיה.

יש קבוצה שמנווטת את הקבוצה הזאת שנקראת חילונים,

היא מטעה אותם במזיד לכוונות

שהקבוצה

העליונה הזאת שואפת.

ואם נדבר על מדינה ושלטון וכוח וכסף וכו',

והיא אומרת מה זה תרבות ומה לא, מה צריך ומה לא, היא מסתירה את מה שצריך להסתיר לטעמה כדי שהחברה תיבנה בצורה שהיא רצתה להקים את המדינה.

הציונות הייתה ציונות חילונית בעיקרה,

והיא רצתה לעשות אדם יהודי

רק בתור לאום לא יהודי-דתי אותנטי,

ולבנות פה אדם חדש, צבר,

מודל אירופי-מערבי.

זה מה שהיא רצתה.

לכן, גם כשהגיעו העולים מארצות אפריקה, המזרח והאחרים,

לקחו אותם

לפי אותה תזה וניסו לשנות אותם לדפוס הזה,

וחשבו

שתוך דור אחד, כמו שאמר יושב-ראש הכנסת,

חשבו שבתוך דור אחד הציבור החרדי האותנטי הזה ייעלם,

יתערב,

הצבא יהיה כור ההיתוך,

ואז ייווצר הישראלי החדש,

שאין לו שום קשר עם העבר של 3,300 שנה.

זה לא צלח,

והיום,

לצערם של אלה, יש מיליון חוזרים בתשובה בישראל בלבד.

עכשיו,

כשאני מגיע בכל אופן,

או הקלטות שלי או הווידאו ה-CD או האינטרנט מגיעים לעיניהם של חילונים שהם לא אנטי ולא הכניסו להם ערש ושנאה,

כמו שראינו את הסטודנטים האלה,

והם פתוחים לשמוע, כמו שאתה מחזיק מעמד פה עד עכשיו,

ומוכנים לשאול גם ולהתמודד,

אז בעצם הוא אומר, תשמע,

אני שומע פה דברים חדשים,

לא נודעתי עליהם, אני מוכן לבדוק אותם. אני מרים את הכפפה, מוכן לבדוק. זה לא מחייב,

אבל אני מוכן לבדוק.

אתה יודע מה? יש לך משהו יותר ארוך, יש לך סמינר,

אתה מוכן להציג בפני עוד הרבה דברים שיש לי שאלות עליהם?

אני מוכן ללכת.

ואז בן אדם הולך

והוא תופס צ'יק-צ'ק,

שזאת האמת ולא ניתן להפריכה.

ולכן,

אם מה שאני אומר

זה היה בר-הפרחה,

אני מבטיח לך שהדבר הראשון שהייתה עושה את הטלוויזיה זה סדרה,

לקחת את כל מה שאמנון יצחק אומר ולהפריך אותו, וגמרנו את הסיפור.

אבל אין להם מה למכור.

אז מה הם עושים?

חרצופים, לעג, סאטירה, צחוקים.

בליצנות הם רוצים לגרש 3,300 שנה.

זה טוב לטיפשים, לקלי הדעת,

אתה מבין?

לזלזל.

בדרך כזאת, למבינים זה לא מצליח.

וברוך השם, לכן, רבים רבים החוזרים בתשובה,

גם מהאסכולה הגבוהה,

אנשים שנחשפים,

גם אנשים בכירים בממשל,

גם בתיאטרון,

בכל שכבות החברה, גם מדענים, גם פרופסורים.

תמצא היום בכל מקום,

אין מקום היום שהתשובה לא חדרה לשם.

עכשיו, אם יכול להיות דו-קיום, מבחינתי,

סבבה.

אנחנו יכולים לחיות עם כולם, אין לנו בעיה.

אנחנו יכולים לחיות עם ערבים, בלי שום בעיה, אפילו שזה דתות שונות,

אבל לא כולם רוצים.

והקיצונים האלה ידועים היום,

אלה אנשי השם, שינוי ומרץ.

מה הם עושים?

מכריזים, רק לא חרדים.

איזה מין דבר כזה. הרי זה לא דמוקרטי בכלל להגיד

שציבור מסוים, בגדול, גדול,

לא יוכל לבחור ולהיבחר,

יופרד מהמדינה,

לא ישתתף בשלטון ובמוסדותיו.

מה זה הדבר הזה?

ערבים כן יכולים להיות חברי כנסת ולתבוע כל דבר בשביל הערבים?

וחרדים יהודים, בגלל שהם יהודים,

בגלל שהם יהודים של יהודים,

אז אין להם זכות לגיטימית?

עליהם צריכים להדביק את התוויות ואת הסטיקרים של סחטנים ומשתמטים ועלוקות ופרזיטים וכינים וכל הדברים היפים?

זה מה שצריך לעשות?

את האי-קיום

עושים אלה,

את הדו-קיום אני משתדל לעשות.

מחיאות כפיים

כן, עוד שאלה, בבקשה.

אני חוזר בתשובה. אתה חוזר בתשובה? ברוך השם, גם אני.

למעשה, ההורים שלי חילוניים, המשפחה שלי חילונית.

איך אתה טוען שאתה רוצה דו-קיום,

אם אני מחר לא יכול לאחות על ההורים שלי? הם קונים כשר,

הסעירים אולי לא כשרים. שמעתי. הוא אומר, אני חוזר בתשובה. איך אפשר לעשות דו-קיום?

הוריי חילונים, אני חוזר בתשובה.

אני רוצה לאכול אצלהם מחר, אצלהם לא כשר, אפילו מאוכל כשר, אסירים לא כשרים.

מה אני עושה?

מה אתה עושה אם אתה בא הביתה ואתה אומר לי, אימא שלך, בתור חילוני, והם חילוניים.

אם הייתי אצל הרופא והוא אמר לי, לשמור דיאטה חמורה יותר, אני לא יכול לאכול,

אצלך את המאכלים האהובים עליי,

ואני עובר לתפריט חדש,

מאודה.

מה תעשה, אימא שלך?

תבין אותך או לא?

היא תעלה על בריקדות?

לא.

אין ברירה, רופא אמר, נכון?

אם הרופא אמר,

אהיה אבני, אין דם, מה אתה רוצה? עשה לך מאודה.

אין בעיה, מאודה, מאודה.

אבל אם הקדוש ברוך הוא אמר, לא!

הקדוש ברוך הוא אמר?

מה זה הקדוש ברוך הוא אמר?

מה, עד עכשיו לא הייתי אמא שלך?

לא היה טעים האוכל?

כן, אבל אימא,

הרופא אמר,

את מבינה,

רופא כל בשר הוא מפליא לעשות,

את לא מקבלת ממנו? למה?

אלא מה, אלא מה, אני אגיד לך למה.

בגלל שהמסכסכים, המסכסכים שאומרים את הטענות האלה וגורמים להורים,

גורמים להורים את הסכסוך בינם לבין ילדיהם,

ואומרים, מפרידים משפחות, ועושים כך, ועושים כך, ועושים כך,

הם שגורמים את ההרס,

שהאימא תתבונן מנקודת מבט שהם רוצים,

וכך גורמים לצרות.

אבל אם הבטה הייתה הבטה נכונה, אז מה יש?

אם היה לה פתאום סוכר,

נו, אז מה נעשה?

היא אשמה שיש לה סוכר?

לא. היא רצתה סוכר?

לא.

אז היא כבר לא יכולה לאכול ממתקים הרבה, נכון?

מה נעשה?

ואם אחד,

לא שהוא לא רצה סוכר בגלל שיש לו סוכר,

הוא לא רוצה סוכר, כי יכול להיות שהוא לא רוצה סוכר,

אז מה יש?

דווקא תאכל סוכר,

רק אם תהיה חולה, כן. אם תהיה בריא ותרצה, לא. למה?

זה הסכסוכים שעושים אלה שמקטרגים

על כל המשפחות ומלמדים אותם ומטיפים להם,

אתה מבין?

שיתבוננו בדברים מנקודת מבט לא נכונה.

הבנת, עיוני?

הבנתי, ואני גם כן משתדל לקרב, כן, אבל אני אומר שלוש שותפים לאדם.

אבא, אימא והקדוש ברוך הוא. נכון. הקדוש ברוך הוא אחד, הם שתיים.

כן.

נו, מה? ואז מה אתה רוצה שישמעו להם ולא לו?

לא.

שמה?

להיות איתם ולנסות לקרב אותם אליו.

לזה אין בעיה, אף אחד לא יתנגד. למה אני לא אוכל אצלם?

ואם הם רואים טלוויזיה בשלב הזה, אני לא אוכל אצלם. על ידי זה, רגע, על ידי זה אתה תקרב אותם? על זה שתאכל אותם?

כשתאכל איתם את מה שאסור לאכול, לא אתה קרבת אותם, אתה התקרבת אליהם. משהו שאסור לאכול, אני לא אוכל בשום מקום. אז מה הבעיה?

אז תאכל אצלהם. מישהו אמר שאסור לאכול?

תביא אוכל.

הם מכירים לאברומיק ו... אז אני אומר, אז תביא אוכל, תאכל בחד פעמי,

תאכל דבר יבש, אל תאכל תבשיל.

אורי זוהר, כשחזר בתשובה, אשתו לא רצתה להכשיר ולא להגעיל את המטבח.

אז מה הוא עשה? הוא קנה מסטינג ואכל במסטינג.

אחר שבועיים אשתו התייאשה והכשירה וגעילה, ונגמר הסיפור.

מה יש?

לא צריך לבוא במלחמות.

אמא, כל הסירים, טורף, בוא, למקווה, בוא.

בטח, אם אתה בא ככה, זה אפריקה.

אתה צריך לבוא בדרכי נועם, אמא, יש איזה מעלה חדשה, למדתי.

יש דבר ביהדות שנקרא טהרה,

יש דבר שנקרא קדושה.

מה עושים את זה? לא הבנתי.

הם שומרים את ה... לא, לא, של הסיר עכשיו מדברים.

אתה מבין?

לוקחים אותו למקווה, אתה מבין?

זהו.

קדושת ישראל, קדושת ישראל.

כן, עוד שאלה.

אני רוצה לחדד,

שתי שאלות יש לי, ואני רוצה לחדד את זה. שתי שאלות אמרה נאה רבין.

שתי שאלות.

השאלה הראשונה שלי היא, אם יש אלוהים אחד,

אלוקים.

אלוקים אחד,

ויש את כל הדתות שכולם מתפללים לאותו האל,

האם לא יותר קל לי לבחור דת אחרת יותר קלה מבחינתי,

ואז אני גם אהיה מפלגת, וגם לא תגיד, אלוקים יהיה מפלגת. שאלה יפה.

אם יש רמטכ״ל אחד,

ויש כמה תפקידים בצבא,

למה אני לא אבחר להיות שוקמיסט?

כי את התפקידים נותן הרמטכ״ל, ולא החייל קובע מה התפקיד שלו.

אז זה קיבל דת של תותחנים,

זה קיבל דת של צנחנים,

וזה קיבל דת של חיל האוויר, ואי אפשר לשנות.

כן, שאלה שנייה. שאלה שנייה שלי, זה לגבי, אתה התייחסת קודם לשאלה בין החילונים לדתיים. זה הוא שאל, ואני עניתי.

כן, אמרתי שהתייחסת לשאלתו.

השאלה שלי היא,

בדתיים יש זרמים כמו ש״ס, ברסלט וכו'. אם כולם לאותו דת, לאותו כיוון,

ואם כולם יהיו באותו זרם,

האם הכוח הזה, שהחילונים יסתכלו על הזרם הזה, הם לא צריכים את כל הערב, והם יבחרו בתשובה לריקי אמירות?

יש רמטכ״ל,

ויש חיל תותחנים,

יש צנחנים,

ויש גולני, וזה צבא אחד ומפקד אחד,

וכולם לאותה כוונה להגן על המדינה ולהתקומם נגד האויב.

אותו דבר.

יש כאלה ויש כאלה, ולכל אחד יש תפקיד ועבודה אחרת,

וכולם עושים את אותה מטרה תחת פיקודו של האלוקים.

השאלה מדוע לא כולם יכולים להתנגד לכל מיני... כי אי אפשר עם חיל האוויר לנצח את האויב.

צריך גם תותחנים וגולני.

סליחה, דתיים לא מסתכלים עליו, אני לא מסתכלת על האל כאויב. אני מסתכלת עליו, כן, כי האל אחד של... אויב זה לא תמיד אויב שצריך להרוג.

אויב זה גם אדם בוויכוח.

אויב זה מי שמנגד.

אויב זה לא יהודי בצד השני, זה יכול להיות גוי.

אז אין בעיה, חוץ מזה, אצל החילונים, אם אני מסתכל,

יש הרבה זרמים.

לא, זה נכון. יש ליכוד, יש מערך,

יש שינוי, יש פיתוי,

יש מרצ,

יש הרבה.

למה לא כולם אותם חילונים?

יש קיבוצניקים, יש מושבניקים, יש עירונים, יש דלפונים, יש אופקים.

יש כל מיני.

זה לא סתירה.

בסדר?

תתגייסי לצבא שלנו.

כן,

שאלה.

כן.

בקשר לכיוון לשמון, אתה שומע?

בטח שומע.

בקשר לכיוון לשמון,

נכון, יש נשמה אחת

שמתגלגלת בכמה גופות ואומרת... איך היא תקום בתחיית המתים?

אה?

כן, בסדר.

זהו, אז תבואי באיזה גוף היא תקום.

זה מה שאני עונה לך.

זה מה? אני רוצה לשאול את דעת המילים.

שמעתי את השאלה.

אם נשמה אחת מתגלגלת בכמה גופים,

באיזה גוף היא תקום בתחיית המתים?

אז יש גם איחוד משפחות בסוף הזה, ומשפחה נשייכת.

או,

אני חושב לברקוביץ'.

תראי,

כל נשמה יש לה שורש עליון,

ויש נשמות

שהן קשורות לאותו שורש.

והנשמות האלה יורדות בגופים שונים,

ובסוף התאחדו השורשים,

כמו שיש שורש,

יש ענפים,

יש עלים,

יש פירות,

אבל הכול הולך לשורש אחד.

אז ממילא האיחוד יהיה בשורשים,

ולא יהיה בענפים ובעלים.

זה חשבון שהקדוש ברוך הוא יודע לעשות,

והנשמות מתגלגלות בגופות שונות, נכון, אבל זה אותן נשמות,

והמפגש יהיה לפי הקשר הרוחני הראשוני שהיה מתחילה.

אבל מה אם אני לא אראה את המשפחה שלי, שעכשיו אני...

כורש נשמתם כן תראי בגופותיהם לאו דווקא,

כי הגוף זה רק מלבוש. לדוגמה,

היום את לבושה בבגד לבן,

אתמול לבשת בגד ירוק,

שלשום לבשת כחול.

זו אותה משפחה, נפגשת איתם

בשלושה סוגי בגדים.

אבל את,

את זה אותה את שלובשת מלבושים שונים,

אבל זה אותה את.

הגוף זה רק מלבוש.

בגלגול זה היית במלבוש זה,

בגלגול זה היית במלבוש זה, לא הוא העיקר.

העיקר זה את, הנשמה,

שתיפגש עם אותן נשמות, לא עם אותם מלבושים דווקא.

האמנת?

אז הנשמות יתחברו בשורשם.

Thank you very much.

כן.

כן, עם הצהוב.

מה?

בהמשך לשאלתה, כן?

גם השאלה היא שמיתה זאת.

מה אנשים נטונות, כן?

היא דווקא ביקשה נגידים עליהם, זו נשמה אחת.

השאלה שלי, אז אם בדיוק על הקודם היה גם באותה נשמה או היה נפגש עם אותם מלבושים אחר?

ומה כדי לגבי... לא, לאו דווקא. הנשמות לא חייבות להינשא לאותן נשמות בגלגול הבא. לא.

סליחה רגע, אבל רק לא הייתה לי לדבר על אנשים שהם היו באותה נשמות שהם היו באותה נשמות,

מה גישה ספציפית, ואז הם התגרשו. אם יש קשר בין הנשמות שהוא מחייב בשורשים,

הם יתחברו עם השורשים.

הגוף לא הוא הקובע.

אם תתאכזב שלא תיפגש עם המלבוש ההוא והיית רוצה את המלבוש ההוא,

אז אל תדאג, לא זה מה שיעסיק אותך אחרי שתקום בתחיית המתים.

קודם תקום ותראה שהמלבוש לא עיקר.

לא, אבל הדבר הוא,

דוגמא של אנשים בעיני מגלגול שם,

אז לעומת האתי הוא תגמול של גלגול קודם וגלגול לפני,

שלוש פעמים זה איזה גלגול של מדבר.

אז זה מזמן השאלה, זה מה שקורה, שאיש ואיש עדיין מסתכלים,

אז הם לא מסתכלים במגלגול שם, כן? אז התגמול של גלגול של קודש ומשמש,

השורשים הישמות שלהם היו ביחד בין נשמות.

אי אפשר לדעת בדיוק כל אחד מה סיבת גלגולו,

רק היהודי הנסתרות.

עכשיו,

בואו רגע נתקדם קצת. אני רוצה לעשות לכם שמח.

אני אראה לכם סרטון קצר של סמי.

שמעתם על סמי?

מגדל העמק הגיע, סמי?

עוד לא.

הייתי בארצות-הברית לפני כמה חודשים.

היה סמינר ראשון שלנו בארצות-הברית.

היו שם כמה מאות אנשים,

95% חזרו בתשובה אחרי שישי-שבת.

היה מאוד מרגש, והיה שם יהודי אחד, קראו לו סמי.

סמי היה העקשן של הסמינר,

שכל השבת הטריד והפציץ בשאלות.

במוצאי שבת, בהרצאה המסיימת,

התמודדתי איתו בקרב האחרון,

ותראו מה היה בסוף.

בבקשה.

מה זה חשוב אם אני סמי? מה זה חשוב? היום זה חשוב לי.

היום, היום זה חשוב לי. אני שואל אותך שאלה.

נו, אתה כבר שואל עשר שאלות.

עוד לא הגעת לך מקום.

נו. סמי.

שאלה, נו, שאלה. סמי, אתה יודע בשביל מי אתה עובד? מה? אגלה לך סוד בשביל מי אתה עובד.

זה עונש גדול, מה שאני אומר לך עכשיו. וילי. אל תגיד לי אז.

אל תגיד לי. אם זה עונש, מה העונש? בוא נשמע. בוא נשמע.

בוא נשמע, אני לא פוחד על זה. אתה את כל הכסף שלך והרכוש שחסכת כל ימי חייך מכין למישהו אחר.

לילדים, נו, אז מה?

ככה זה טבע העולם, אז מה? ככה טבע העולם. מה אתה רוצה שנביא לך את זה? רק רגע.

אנחנו זה לילדים.

אם יהיה המשך,

אני אסתכל עליך ואגיד לך, סמי.

ואם לא יהיה המשך, אני אסתכל עליך, אתה לא תוכל עזוב את זה, לא תוכל.

סמי, איפה הם מחיאות כפיים הסמי?

בסוף הכנסת לי אותם.

לעולם הבא.

ברוך אתה ה' אלינו, מלך העולם,

שיחיינו, קימנו, הגיענו לזמן הזה. אמן!

סמי! איי איי איי, שם דמן!

מה יש לך לראות על המועצה?

שיהיה בריא. ברוך השם. ברוך השם, תמצליח להחזיר אנשים בתשובה. מה איתך?

אני מקווה שגם אני אחזור בתשובה.

מה לקחת ציצית ולא מועלכו? ברוך השם.

מה עם האולם הבא?

כדאי לי להתאמץ בעולם הזה בשביל העולם הבא.

קטע קצר זה נלקח מתוך קלטת הווידאו סמינר 1 ארצות הברית.

ניתן להשיגה במשרדי שופר רחוב בתתיהו 10, בני ברק.

טלפון

03-677779

עכשיו יהודים יקרים לסיום הערב הנפלא הזה. אני רוצה להגיד לכם

מילות סיכום.

למעשה, הקדוש ברוך הוא אוהב את כולנו.

כולנו בנים שלו, בין הרחוקים ובין הקרובים, והקדוש ברוך הוא אומר, שלום, שלום, לרחוק ולקרוב.

שלום, שלום לרחוק ברשע.

מי שרחוק אפילו, הקדוש ברוך הוא מקדים לו שלום,

לקרב אותו. במקום שבעלי תשובה עומדים, אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד.

וכל יהודי יכול לזכות להיות חוזר בתשובה.

זו מעלה גדולה,

אין שכר יותר גדול מזה,

אבל צריך לדעת שיש לו את הזכות

והוא צריך לנצל אותה.

אם הוא לא מנצל אותה, הוא פשוט מפסיד אותה.

והמעלה הגדולה הזאת של חזרה בתשובה, פירושו של דבר שזה חנינה,

חנינה, מאת הבורא יתברך,

על כל המעשים הלא-טובים שאדם עשה כל ימי חייו,

בין בגלגול זה, בין בגלגולים אחרים.

על ידי תשובה, שזה חרטה על העבר,

קבלה מכאן ולהבא לעתיד, שלא לעבור עבירות,

ווידוי, לומר, אנא השם, חטאתי, עוויתי, פשעתי.

אדם יכול להתנקות ולהזדכך,

לחזור בתשובה ולהיות מקובל לפני האלוקים,

שאם חלילה אחרי דקות ספורות הוא נפטר מן העולם,

הוא זוכה להגיע לגן עדן ולחיי העולם הבא.

תארו לכם

מה ערכה של התשובה,

חנינה על כל המעשים, על כל העבירות,

אם התשובה היא אמיתית.

ולא לנצל דבר כזה, יהודים יקרים,

זה הפסד שאי אפשר להחזיר אותו אחר כך.

אם אדם חלילה נפטר ולא זכה לעשות תשובה,

השם יציל והשם ירחם.

נותנים לאדם את הזכות.

הוא לא מנצל אותה.

מה הטענה תהיה לו?

אני נותן לכם את ההזדמנות ואת הזכות.

יש גם קלטות וידאו וטייפ שניתן להשיג.

אנחנו נחלק, בעזרת השם, בקרוב במגדל העמק גם כן כמה אלפי קלטות טובים,

ונראה מי החכם שיזכה בהן. הצעה אחת היא תוכנית שנקראת חי כפליים,

שמי שיתרום 18 דולר בחודש

לארגון שופר,

יזכה להיות שותף איתנו בחזרה בתשובה ההמונית

ויזכה לבוא לשישי-שבת חינם, אין כסף, או בכינר או בגני-שולמית,

להיות שישי-שבת ביחד. יש כאן חבר'ה שנמצאים איתנו קבוע, יודעים

איזו שבת נפלאה זאת,

וגם יקבל כל חודשיים הביתה קלטות וידאו או טייפ או ספרים חינם.

כך הוא מקבל למעשה את כספי המעשר שלו בחזרה.

הוא זוכה,

והוא יכול עם החומר הזה גם לזכות אחרים לאחר מכן.

הוא גם נותן מעשר,

וכל המעשר מתעשב.

הוא גם זוכה בחזרה, והוא גם מזכה את האחרים.

זה ב-18 דולר בלבד לחודש. מי שירצה, יאכל מלא פה הוראות.

מי שרוצה ציצית יבוא לכאן,

לקדמת הבמה,

ומי שרוצה כיסוי ראש יכולים לבוא לכאן,

בעזרת השם יתברך.

בכבוד, הנה הציצית הראשונה. מי מהנשים רוצה כיסוי ראש,

שתבוא לכאן.

בואי, בואי תזכי אשרייך ואשרי חלקך.

כן, הנה ציציות, בבקשה, אתה רוצה לזכות?

כן.

בבקשה.

פנים בפנים דיבר השם עמכם,

הן השמיים השמיעך את קולו,

ותמונה לא ראיתם,

אתם ראיתם ולא זר,

עיניכם הרועות ולא אחר.

הנה, אתם יודעים את כל סוד הבריאה?

כל כך פשוט, כל כך קל.

למה לא מלמדים את זה במשרד החינוך?

למה ילדים יהודים לא יודעים את הדברים האלה?

למה מלמדים אותם שהם באו מהקופים?

למה אומרים להם שהם שיריים של פצצות מהמפץ הגדול?

למה?

לא חראם?

ככה לתעתע בילדים יהודים?

ככה לעבוד עליהם?

מה יותר פשוט מהאמת?

זאת אומרת, עם ישראל ואומות העולם שהיו עמהם,

ראו את מעמד הר סיני.

ובספר התורה הזה,

הקדוש ברוך הוא כתב, למה הוא ברא אותנו?

למה הביא אותנו לעולם?

מה הוא רוצה מאיתנו?

מה הייעוד והתכלית שלנו?

ולא הזניע אותנו כאן לבד.

אלוהים החליט שבאותו יום הוא מתחיל מיום ראשון שני. איפה הוא היה קודם? כאילו, מה, הוא ישב באיזשהו מקום, התחבא, והוא החליט שביום הזה הוא מתחיל?

למה? איפה הוא היה קודם? בוא נגיד שהקדוש ברוך הוא,

לפני שנברא העולם, ישב בכנרת.

כן, ישב בכנרת. נו, מה זה עוזר לך עכשיו?

אז לא תניח כפילים.

ישב בכנרת, מה הוא עושה? סחק.

מה זה עניין לך?

מה הוא עשה?

לא הייתה כנרת. זה פוטר אותך מהמצוות? לא הייתה כנרת, זו לא תשובה.

הבנת, יוני? זה לא משנה מה לפני. לפני לא נוגע עלינו, מה אכפת לנו לפני? תבוא לסוף שבוע כשאני נמצא בבית מלון קינן,

אני אשב איתך סבבה. נמצא אותו ביחד.

בהפצת 100 קלטות כאלה ניתן לפעול הרבה למען כלל ישראל.

טרום 100 שקלים עבור 100 קלטות הוזכה בכל תוצאותיהן.

036-77779

תודה.

אם רצונכם לשמוע עוד על יהדות,

או אם יש לכם שאלות בנושאים הקשורים ליהדות,

צלצלו אלינו ל-036-777779-036-77777,

או אם לרצונכם להיכנס לאתר האינטרנט של ארגון שופר,

www.שופר.net