הולך בתום ילך בטח - מעשה בבחור שזכה בהגרלת הפיס
הרב יעקב גלינסקי, זצ"ל, אומר שסיפר לו ראש הישיבה הגאון רבי אברהם יפה'ן, זכרונו לחיי העולם הבא, שהיה בחור פשוט, היה איזה בחור פשוט, נער בער, כסיל, טיפש. כולם נדו וריחמו לו מה יהיה בסופו, איך הוא יסתדר בחיים. ומה היה בסוף? היה לו כמה מטבעות והוא מילא טופס הגרלה וכל העיר רעשה וגעשה, הוא ניחש נכונה את שלושת המספרים שעלו בהגרלה. והוא זכה ב-5,000 רובלים, שזה היה בזמנו הון עתק, כמו 5 מיליון בימינו. כבר אמרנו נער בער, כסיל וטיפש, כולם נדו וריחמו עליו מה יהיה בסופו. ממה יתפרנס, איך יסתדר בחיים. והנה בכמה מטבעות זכה להיות העשיר הכי גדול. כמובן שהוא התהלך אחרי הזכייה מדושן עונג וכולם החמיאו לו "מזל טוב". והוא אמר להם: "זה לא היה מזל. זו הייתה הארה משמים". כולם היו תמהים, והוא הסביר: "לא עלה בדעתי להשתתף בהגרלה. אבל ראיתי בחלום את המספרים 17, 18, ו-370. והבנתי שמראים לי את מספרי המזל". כל השומעים לא הבינו, בהגרלה יש רק שלושה מספרים זוכים והוא ראה 17, 18, ו-370, אז איך יצא לו שמזה הוא יודע את שלושת המספרים של ההגרלה. ואז הוא חייך חיוך ניצחון ואמר: "זהו! צריכים פיקחות כדי להבין חלום לאשורו. רצו בחלום שאני אצרף את המספרים. וצירפתי אותם והם עלו לכדי 415. ואכן זה המספר שעלה בגורל. אז זה לא מזל, זה הארה". מישהו חשב שמה וחישב, אמר לו :"סליחה, אבל הצירוף של שלושת המספרים שאתה ראית, זה 405 בלבד. 17 ועוד 18, 35. ו-370, 405. וההגרלה הייתה 415. אז איך זכית?". אמר: "איזה מזל שאני לא ידוע חשבון!".
אז בסוף זה היה מזל ולא הארה. "הולך בתום ילך בטח". זה מעשה שהיה באמת. אבל מה רצה ראש הישיבה הרב יפה'ן שסיפר את זה לרבי יעקב גלינסקי? מה הוא רצה? הוא רצה לומר לו: "תדע לך שאנחנו לא יודעים מאומה. לא מה טוב, ולא מה רע, לא מה נכון ולא מה שגוי. החיסרון עלול להתברר כמעלה. והמעלה כחיסרון. ואין עלינו אלא למסור עצמנו לבורא ולהניח אותו להנחותנו. זהו! אתה יכול לצחוק מהטיפש, והטיפש הזה יצליח וישגשג ואתה תתאמץ ותגרוף אפס.