משהו, משהו... חלק ב

- - - לא מוגה! - - - 

קלטת 199, משהו-משהו, חלק ב'. האדם אוכל את החי ומעלה את זה לדרגת מדבר.

זאת אומרת, אנחנו יכולים להעלות את כל העולמות בחינה למעלה. וכשהאדם בעצמו מזדכך,

אז הוא הופך להיות התמלין רוחני כולו במדרגה הגבוהה ביותר.

זה הדבר שאדם מגיע מהתחתית עד למעלה, וזה סוג העבודה שאדם צריך לעשות.

לכן במצוות שנצטווינו,

אנחנו מוסיפים קדושה בנשמה שלנו, וגם הגוף מתקדש.

לכן, כשאנחנו מברכים על מצווה,

אנחנו אומרים, אשר קידישנו במצוותיו וציוונו.

זאת אומרת, מתוספת קדושה בכל מצווה.

אף על פי שרושם

הקדושה לא נראה ולא ניכר בתחילה,

אבל אדם, ככל שעוסק במצוות, ניכר אפילו על פניו,

בגופו ניכר, שהאדם הזה הוא קדוש,

לא בגלל בגדים,

בגלל שחוכמת אדם תאיר פניו,

מי שזכה לראות אנשים מהסוג הזה יודע על מה אני מדבר.

אז אדם, על ידי זה שהוא עוסק תדיר כל הזמן בדבר הזה,

מתקדש גופו ונשמתו.

המטרה של הבאת האדם

לטובה נצחית, לנצח נצחים, אבל כל אחד קובע מה תהיה דרגת הטובה

שהוא יקבל לנצח נצחים.

זה יהיה בדיוק כמו שאומר הרמב״ם,

לפי רוב חוכמתו,

וגודל מעשיו, כך הוא זוכה.

כמה שהוא ירבה בחוכמת התורה יותר,

וכמה שיהיו מעשים שלו מרובים וגדולים,

ככה הוא יזכה.

כפי הכנה, בקיצור.

זה כמו שאדם מפתח לעצמו בית קיבול.

אומרים לך, יש גשם בלי סוף,

אתה יכול לקחת כמה שאתה רוצה.

אם תבוא עם כלי קטן, תאכל מלא אותו כך.

תבוא עם קערה, תבוא עם בריכה, כמה שתבוא.

אם תכין את עצמך,

הכלי קיבול שלך לקבל את כל מה שאפשר יותר,

ככה תזכה.

כן, בבקשה.

למה כשאדם נפטר צריכים לקבור אותו אותו יום בלי שהילדים... למה לא להלין את המת

וצריך למהר לקוברו, ואפילו אצל החרדים קוברים בלילה ולא ממתינים אפילו לבוקר,

משום שזה כבוד המת?

כבוד המת, פירושו של דבר, כשהנשמה יוצאת

מן הגופה,

יש לה ביזיון כמו,

אני מצייר לך ציור,

אם אדם נפל מהאופניים, לדוגמה,

לפני אנשים,

הוא מתבזה, נכון?

בדרך כלל אנשים קמים כאילו לא קרה כלום, מנגבים קצת, צולעים קצת, והכול בסדר.

למה? מה הבושה.

תארי לך, בן אדם שוכב,

והוא לא יכול לזוז,

וכולם רואים אותו בבושה הזאת. ואין בושה יותר מאשר אדם מת.

עכשיו, הנשמה לא יכולה להגיע למנוחה שלה לפני שהייתה קבורה.

זאת אומרת, היא מרחפת מעל הגוף,

ועדיין לא יכולה לעלות למעלה.

על זה כתוב, רק נפשו עליו תאבל.

הנפש היא אבלה על מה שהיא רואה את הגוף. לכן,

יש דין מיוחד מאוד בתורה שנקרא מת מצווה.

אם אדם מצא מת בדרך,

ואינו קוברין,

מה פירוש? אינו קרובי משפחה, ואי אפשר לקרוא לאף אחד שיבוא לקוברו

והוא עובר לידו,

מצווה לקוברו במקום שלו.

זה נקרא מת מצווה.

עכשיו, תקשיבי טוב.

אפילו כהן גדול,

שלא נטמא לא לאביו ולא לאמו,

לא לאחים ולא לאחותו, לא לאשתו, לא לאף אחד,

לא נטמא.

וכהן גדול,

תפקיד שלו ביום הכיפורים להיכנס לבית המקדש,

לכפר על כל עם ישראל ביום הכיפורים.

זו הדרגה הכי גבוהה שיש בעם ישראל. כהן גדול ביום הכיפורים,

אם הוא הולך בדרך והוא רואה מת מצווה,

מטמא לו ונדחית כל כפרת עם ישראל.

תארי לך מה זה נקרא חשיבות

שלא לבזות את המת,

שלא יהיה ביזיון של המת.

לכן,

אלה שממתינים בגלל שזה עוד לא יגיע,

והם לא יגיעו, זו טעות.

דואגים לכבוד החי ולא דואגים לכבוד המת.

זה מסכן, אין בידו לעשות בשביל כבודו.

והוא בסדר, אז יגיע אחר כך. אז מה קרה?

אין מצווה לראות איך קוברים אותו בתוך הקבר.

יש מצווה לקבור אותו.

אז לכן צריך להזדרז ולמהר כמה שיותר.

זה עוד הדבר האחרון, החסד האחרון שאנחנו יכולים לעשות עם המת. סליחה, כבוד הרב. כן. היו מקרים של מוות פליני שאדם הובא לקבורה, זאת אומרת, הוא עוד לא נקבר,

כי הדופק חזר לו פתאום.

אז אתה מבין, זו הבעיה שממהרים לקבור אותו.

לא, אל תדאגי מהצד הזה. אם אקדוש ברוך הוא... אני ראיתי מזה.

אני יודע.

אני מכיר גם אנשים שיצאו ממקרר והתעוררו, נכון.

אבל אנחנו צריכים לעשות את מה שציוותה אותנו התורה. אם הקב' רוצה להקים אותו לפני כן, הוא יקים אותו. אם הוא לא רוצה,

אז הוא ייקבר ככה.

ברומניה, יש לי קטע עיתון מרומניה,

שאדם נקבר אחרי שלושה ימים,

הוא דפק בארון,

בבית קברות, ואחר כך הוא יצא והוציאו אותו,

והוא בא הביתה. אשתו לא הסכימה לקבל אותו.

היא אמרה, מת, נגמר. אצלנו המת צריך לצפוק.

כן. אצלנו אתה חוזר לו אדם רץ, ואז הוא ידפוק עם השמר באבות, כי הוא רצוף בתפקיד.

אני הייתי ביחד. כן.

בסדר. אנחנו מצווים על מה שאפשר לעשות, מה נעשה?

גם רופא קובע פטירה

ולא ממתין יותר. אמנם בבתי חולים

לא נותנים להזיז את מיטת המת שעתיים.

למה?

בגלל המקרים האלה של אנשים שחזרו לחיים אחרי קביעה מוחלטת.

אז שעתיים זה השיעור שהם קבעו,

אבל לא יותר מזה.

גם לא מספיקים לקבור מת תוך שעתיים.

זה צריך אישורים, וזה סיפור, לוקח כמה שעות.

הזריזים ביותר מצליחים תוך כמה שעות.

אבל בכל מקרה,

אנחנו מצווים לעשות את מה שהתורה צוותה אותנו,

והקב' ברוך הוא יעשה את שלו. אם הוא רוצה להקים מישהו, הוא יקים אותו. אין בעיה.

כן?

בבקשה.

כבוד הרב, יש לי כמה חברים שהם לא יודעים בקשר לעניין הזה של הלימוד על הלימוד הערבית, במירכאות,

בבתי ספר.

אתה יכול לחזור על הקטע הזה? אני ראיתי את זה כשראיתי אותך. ובכן, לצערנו הרב,

יש לימודי אסלאם בבתי ספר חילוניים ברחבי הארץ וגם לימודי נצרות.

נבחנים על זה כמובן גם בבגרות,

אבל אני מדבר אפילו על כיתות ה' שמלמדים ערבית.

המסגרת נקראת לימודי שפה ערבית,

אבל מלמדים שם את הקוראן ומלמדים פרקים

ארוכים מאוד בנושא הקוראן.

וזה סיפור מפורסם. דיברתי בזמנו, שלחתי את שר החינוך, שהיה בזמנו, זבולון המר.

אכן, הוא הודה בכנסת ואמר שיש,

אבל הוא יקפיא את הקלטות, כי יותר חמור ויותר גרוע מזה

שגם נותנים לילדים קלטות של המואזין,

והם לומדים פרקי קוראן מפיו של המואזין, יותר מזה.

אפילו אומרים את השהדה,

שזה קבלת דת האסלאם.

כשילד אומר, או אדם אומר,

שה' הוא האלוקים ומוחמד זה השליח שלו,

כשחוזרים על זה פעמיים,

כך מקבלים את דת האסלאם, כך האדם מתאסלם.

בבתי-ספר חילוניים, לצערנו, הרי בארץ,

ילדים חוזרים על זה פעמיים ואומרים את השהדה הזאת, וגם כן מלמדים אותה, ונמחנים על זה.

ואם תרצו שאני אראה לכם, אני אראה לכם עכשיו את זה בקטע.

כן, אם אפשר. בבקשה.

אז אני אראה לכם.

אני אראה לכם כבר דבר אחר תוך כדי, אבל תוכלו לראות גם את הקטע הזה.

זה קטע מקלטת חדשה שצריכה לצאת עכשיו.

עשו תוכנית בפלוויזיה שבה ניסו להכפיש אותי בקטע מסוים שאני מדבר לנוער ואומר להם לא לשמוע בקול ההורים שלהם,

ועשו תוכנית עם יעקב אחימאיר,

ובתוכנית הזאת הביאו איזה עשרה אנשים לפחות, שכל אחד ישקר שקר בפני עצמו,

ואפילו הביאו את שר החינוך דאז, את יצחק לוי,

והוא שמה אמר שזה דברים קיצוניים וזה דברים כאלה וכאלה,

ואנחנו הוצאנו קטע עכשיו של קלטת, תוכלו לראות. שם הוא גם התייחס לנושא הקוראן,

והוא אומר שלא מלמדים קוראן,

ואנחנו עשינו כמה ראיונות רחוב עם כמה ילדים בכמה בתי ספר, אחד מהם פה בחיפה,

ותראו בדיוק מה הנושא. בבקשה.

אם אפשר לכבות את האור.

אני רוצה לפתח אתכם דיון,

שאתם תשימו לב פעם אחת, אם יצא לכם פעם וראיתם את הטלוויזיה,

שתדעו איך מבשלים.

יש בית התבשיל של ערוץ אחד,

מתפרת ערוץ הממלכתי, על חשבון משלם המיסים,

תופרים תוכנית.

תראו איך תופרים תוכנית.

כל התוכנית מתחילתה ועד סופה,

שקרית,

אין דבר אחד נכון, אני אוכיח אחת לאחת, אבל שימו לב.

בהתחלה הראו קטע ממני,

מחלקים קלטות, נכון? ראו בני-נוער לוקחים קלטות,

תיכוניסטים.

אחר כך השמיעו קטע שאני אומר, גוג ומגוג. למה? לצייר אותו מפחיד.

אחר כך מביאים קטע שאני אומר, שמלמדים קוראן וכו'. למה הביאו את הקטע הזה, אתם חושבים?

בגלל ששמו את שר החינוך שם.

כשהוא ישמע שאני מאשים את שר החינוך, ודאי שהוא ירצה להתגונן,

וודאי שהוא יתקוף אותי בשביל להישאר נקי.

אז,

קודם כול, הופנתה השאלה אליו.

וגם כשדתי יגיד על דתי, זה הכי טוב, הכי מכובד.

זה לא יוסי אמר נגדי. יוסי אמר נגדי, ברור.

אבל שר החינוך אומר שאמנון יצחק אומר דברים חמורים, קיצוניים,

והוא גם מסית בשידור חי נגד ילדים.

או,

שר החינוך הדתי אמר, לא אמר חילוני.

שלוש, הוא אמר מסית בשידור חי, אני אשמע לך עוד פעם.

אני לא הייתי בשידור חי,

מסית ילדים נגד הוריהם.

שלוש.

שלוש,

מביאים קטע שאני אומר שהילדים לא מצווים לשמוע בקול הוריהם.

אתם נראים איך עושים כזה דבר?

אני אומר בהרצאה,

לא תרצח,

לא תגנוב,

לא תנאף.

מה עושים בטלוויזיה?

תרצח, תגנוב, תנאף. מה יש לך להגיד על זה, שר החינוך?

שר החינוך יצחק לוי, מה דעתך על הדברים שנאמרו כאן?

טוב, הדברים הם דברים מאוד קיצוניים.

תשמע, זה דברים קיצוניים חמורים.

זה נגד החוק הישראלי?

תכף אני אראה לכם שהם כך עשו.

ארבע,

מביאים את הקטע של רון ארד, כמו שהיא תפסה את המסר,

וכאילו אני מזלזל בו חלילה.

אבל הם לא שמו את מה שלפני כן אני אומר, עד שאני מגיע לרון ארד, ומביא אותו כדוגמה חיובית,

שהפוך, כולנו מצפים לשחרורו של רון ארד ומוכנים לשלם כל סכום,

אז ודאי בשביל פדיון שבויים בשתיים וחצי שקל, ודאי שראוי.

זה הכול.

זה ארבעה קטעים שהם הציגו,

ואחרי זה שר החינוך,

ואחרי זה שני הורים שאומרים שהילדים שלהם חזרו בתשובה בגללי,

אני הנאשם,

שלא היו דברים מעולם.

אבל בואו תראו איך התחילה תוכנית.

התוכנית התחילה בעצם כשאמנון יצחק מטיף לילדים קטנים לא לשמוע בקול הוריהם.

אם ההורים אומרים

לילדים לא להלך בדרכי התורה,

אין הילדים מצווים לשמוע בקול הוריהם.

ועל זה יביאו הורים

שיודו ויגידו שאכן כך הוא עשה לילדים שלנו.

עכשיו בואו נראה את הקטע המקורי שממנו הם שלפו

את המשפט הזה.

ואחר כך תגידו לי אם זה הוגן מה שעשו

או שזה פשע.

בבקשה.

כן.

אתה,

כשאתה רוצה בתשובה שלך יקרה איך הוא מתמודד עם זה כשיש התנדבות.

איך ילד

שנמצא בבית של חילונים מתמודד עם ההורים שלא רוצים שהוא יחזור בתשובה?

קודם כול כתוב בתורה, דרכיה דרכי נועם לכל נתיבותיה שלום.

פירושו של דבר שהילד חייב בכיבוד אב ואם אפילו שההורים חילונים גמורים,

חללי שבת ויום כיפור.

חייב.

חייב ילד לכבד את אביו אפילו אם הילד ממזר.

מי גרם שהוא ממזר? אבא שלו.

מי עשה לו את הפגם? אבא שלו.

ואף על פי כן הבן חייב בכיבוד אביו שעשה אותו ממזר.

תארי לך כמה התורה מבקשת שהילדים יכבדו את ההורים.

ועוד שכר גדול אומרת התורה,

כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך.

פירושו של דבר, הגדולה שבמצוות עשה שבתורה כיבוד אב ואם עם עשרת הדיברות.

אבל התורה אומרת גם עוד פסוק.

אומרת התורה,

איש אמו ואביו תיראו

ועת שבתותי תשמורו אני ה'.

אומרת התורה,

איש אמו ואביו תיראו. לא צריך רק לכבד את ההורים,

צריך גם לירוא מהם.

צריך לפחד מההורים.

איש אמו ואביו תיראו.

אבל ממשיך הפסוק ואומר, ואת שבתותי תשמורו.

שואלים, למה

הסמיכה התורה את השבת ליד יראה מאבא ואימא,

שאם יאמרו לך אביך ואימך חלל שבת,

אין אתה שומע להם.

למה?

אני אשם.

אני אבא שלך ואבא של אבא שלך ואבא של אבא של אבא שלך.

ואם אתה חייב לירוא מהם, אתה חייב לירוא ממני,

כמו שכתוב, את השם אלוקיך תירא

ואותו תעבוד.

זאת אומרת,

אם ההורים אומרים

לילדים לא להלך בדרכי התורה,

אין הילדים מצווים לשמוע בקול הוריהם.

זה לא אומר שמותר לילדים לזלזל בהורים,

זה לא אומר שהם כבר יכולים להטיף להורים מוסר.

הם צריכים להתייחס להורים בכבוד. גם אתה, לפני שחזרת בתשובה, לא ידעת כמוהם.

היום אתה יודע,

easy- easy, לאט-לאט.

אתה תעשה את המעשים על פי התורה הנכונים,

הם יראו כמה התורה טובה.

לאט-לאט יכול להיות שגם הם יבינו.

אל תדחף להם את זה בכוח, לאט.

תעשה מה שצריך,

ובעזרת השם יתברך, תראה שגם הם בסוף יחזרו בתשובה שלמה.

אני שואל אתכם שאלה,

האם זה היה הוגן להוציא את הקטע ההוא,

או שזה פשע?

פשע.

מה שאני הסברתי,

זה מצוות כיבוד אב ואם, לא הפוך.

אבל מה אמרתי?

אמרתי מה שידע גם שר החינוך.

שר החינוך הוא גם רב,

והוא יודע שמה שאמרתי לא מראשי אמרתי,

אלא זה פירוש רשי על הפסוק, שכל תינוק בבית ספר יודע שזה פירוש רשי על המקום.

איש אמו ואביו תיראו,

ואת שבתותיי תשמרו, אני השם אלוקיכם.

שמח שמירת שבת למורא אב,

לומר,

אף על פי שהזהרתיך על מורא אב,

אם יאמר לך חלל את השבת,

אל תשמע לו.

אני השם אלוקיכם,

אתה ואביך חייבים בכבודי.

לפיכך, לא תשמע לו לבטל את דבריי.

עכשיו, אם זה דבר קיצוני אסור, תוציא את התנ״ך. אתה, שר החינוך הרב, תוציא את התנ״ך.

תוציא אותו ממסגרת הלימודים.

שתיים,

אני שואל אותך, שר החינוך,

תגיד לי, אם אבא נוסע עם בן באוטו,

הבן נוהג,

והאבא אומר לבן,

סע באדום,

אתה, שר החינוך, שומע את זה.

אתה אומר לו לשמוע בקול אביו או לא?

לא, נכון?

ובפרט שהוא שר החינוך, נכון?

רגע, אתה מסית את הילד בשיטור חי נגד אביו.

אתה אומר לילד לא לשמוע על האבא.

מה ההצדקה שלך להגיד לו כזה דבר?

אתה אומר לו, יש חוק.

יש חוק.

החוק מעל האבא.

החוק הישראלי מעל האבא.

והחוק שלך, אתה, הרב, שר החינוך,

החוק של התורה,

לא מעל האבא.

כשאבא בשמיים אומר לא לחלל שבת,

אז אתה אומר שאסור להגיד לילד כזה דבר?

אני לא הייתי בשידור חי,

ניסיתי ילדים נגד הוריהם.

הוא אומר, רק ישמעו להורים.

הלא תבוש.

אתה בא לעשות קולות לקלפי על הגב שלי?

דבר נוסף,

הוא אומר, זה דברים קיצוניים.

כמו שהוא אמר, דברים קיצוניים, נכון, יכול להיות שהם קיצוניים, למי שלא מכיר את האמת,

אבל זה דברי רשי,

ואתה יודע אותם.

אתה לא יכול להגיד קיצוני.

אם שולי תגיד שזה קיצוני,

אני מוכן לשמוע את דבריה.

אבל אני אגיד לה,

אני אגיד לה, החוק שלך גם קיצוני,

כי הוא מחייב לא לשמוע על האבא.

דבר נוסף,

הוא אומר, אתה מסית בשידור חי.

אתה מסית בשידור חי ילדים.

אני לא הייתי בשידור חי,

מסית ילדים נגד הוריהם.

תקשיבו,

קודם כל, אתה אדם עם אינטליגנציה. עזוב רב, עזוב שר.

אתה בחור עם אינטליגנציה.

מה, אתה לא מכיר את התשקורת, איך הם מקצצים?

מה, אתה לא אומר, תשמעו רגע,

אני לא ראיתי מאיפה נלקח הקטע. תלוי מה הוא אמר קודם, מה הוא אמר אחר כך.

תלוי.

כנראה הוא גם אמר, וחלקו את זה. לא, לא, זה היה בשידור חי. לא, זה היה בשידור חי.

זו התוכנית שהם הזמינו אותי, שתבינו.

לכבוד ארגון שופר,

אנו שולחים בקשתנו אליכם לקיים ראיון אישי

עם הרב החשוב ארלון יצחק, נרו יאיר.

מחיאות כפיים ומחיאות כפיים

הערוץ הראשון מתכנן תוכנית חדשה בהנחייתו של יעקב אחי מאיר.

גם אני חשבתי בהתחלה שהוא יעקב אחי מאיר.

חשבתי שהוא אחי וגם מאיר.

התברר לי,

אחי ממאיר.

אתם תראו עוד מעט למה.

התוכנית תשודר כל יום ב' בשעה 2130 בשידור ישיר.

אנו מציעים לרב במה ייחודית לשיחה של כ-20 דקות

בלי הפרעה

ובלי עריכה.

רצינו להוסיף שתי סיטואציות אישיות שאולי יסבירו את רצוננו העז לראיון הנ״ל.

א',

יש במערכת אנשים עם עבר עשיר ומכובד שנים רבות של חזרה ותשובה.

הקלטות של הרב השפיעו רבות על אורח המחשבה והחיים שלהם,

ואנחנו מודעים לכוחו הרוחני הרב ולעניין ששיחה כזו יכולה לעורר.

זה סעיף א' בפיתוי הבגיר.

סעיף ב',

הגיעו עלינו אורחים מחוץ לארץ,

יהודים ציונים חמים מארצות הברית.

הם סיפרו ששמעו שיחה של הרב בבית הכנסת בלוס אנג'לס.

הם יצאו מהשיחה

ממש מזועזעים מעוצמת האמת והכוח,

וסיפרו שאינם מכירים את הרב, אך שמו הוא אמנון יצחק.

לאור כל זאת,

אנחנו בטוחים שהיום, עם התגברות גל החזרה בתשובה של מאות ואלפים,

השיחה תיפול על אוזניים כרויות ותעורר עניין רב.

אנא,

אנא,

התייחסו לבקשתנו בחיוב,

ואנחנו תפילה שהכל יהיה רק לטובה.

בברכה חמה,

מערכת התוכנית פוליטיקה,

בהנחיית יעקב אחימאיר והנחתו רות כפני.

זו התוכנית שהם הזמינו אותי, שתבינו.

זה שהם אמרו כולנו תפילה, שתגיע רק.

זה מה שהם כתבו.

רגע, רגע, רגע, רגע.

הוא אמר דבר נוסף,

לא ידוע לי שיש קוראן.

לא ידוע לי שיש קוראן.

ואם יש קוראן, אז זה בבתי ספר ערביים,

וצריך ללמד קוראן.

אני לא יודע באיזה בית ספר לומדים קוראן. אם מלמדים קוראן, לומדים קוראן בבתי ספר ערביים,

וצריך ללמד קוראן.

הופה,

שר החינוך.

הוא אומר שצריך ללמד קוראן.

עכשיו אני עוזב,

אני עוזב עכשיו את השר ואת החינוך.

אני מתייחס ליצחק לוי הרב.

כבוד הרב.

כשאתה תגיע לעולם האמת

ותעמוד ליד הקדוש ברוך הוא,

והוא ישאל אותך,

אני אמרתי שיש רק תורת אמת אחת,

זאת שאני נתתי.

אתה עמדת בתוכנית פוליטיקה ואמרת,

צריך ללמוד קוראן? בשם מי אמרת את זה?

זה בית ספר ערבי, זה הכול ערבי.

אני שואל,

להגיד לערבית, צריך ללמוד קוראן,

זה התפקיד של הרב?

אני אגיד, צריך להיות נוצרי?

צריך להיות מוסלמי?

זה התפקיד שלי?

בשם המנדטים.

בשם הפתיחות והליברליות.

אנחנו נאורים, אנחנו לא חשוכים.

אני רוצה להגיד לך משהו. כן.

שמעתי את הקלטת שלך על הקוראן.

כן, זה מאוד נגע לליבי. או, תסבירי לה,

סליחה שמה, גברת שאמרה על הקוראן.

הילדה שלי מאז ששמעתי את הקלטת, אמרתי לה, נתני, מהיום את לא צריכה ללמוד ערבית בבית ספר. אם המורה יש לה בעיה, שתתקשר אליי.

וככה סתם, במבחן נכשלה,

מתקשרת אליי המורה, מה זה צריך להיות?

היא אומרת, היא לא חייבת לימוד ערבית וקוראן.

תלמדי אותה יהדות.

וזה בסדר, היא לומדת קוראן, ובגלל זה יש שם.

ועל העבודה קוראן, אבל זה מאוד בסדר.

זה שלומדים קוראן, רבותיי, זה לא אני המצאתי.

יש לי את החומר.

משרד החינוך מנפיק את הספרים,

ויש קלטות שהראיתי בווידאו. אם תרצו, אני אראה לכם ואזעזע אתכם גם. אבל זה לא הבעיה.

דרך אגב, מופת, יש לה ילדה.

אז בערבית, אמרת הנאצים ש... אני אומרת, זה לא כל כך עובד בערבית, עדיף לי לבוא לשמוע את מוסך.

יפה מאוד.

רגע, רגע, רגע.

עכשיו בואו אני אראה לכם מה שיודע שר החינוך.

יוני הייתי. אתם לומדים ערבית? כן. אתם משלבים אסלאם בעלמוד הערבי שלכם? כן, כן. מה למשל? צריכים לחזור על השעדה, על המשפט הזה שהמוסלמי אומר,

שאללה הוא האלוהים ומוחמד ונביאו?

לחזור עליו לא היינו צריכים, אבל...

אבל הוא נכלל בתוכנית הלימודים?

כן, זה כלול בתוכנית הלימודים.

הרפתקה בקהיר, בעקבות האותיות.

זהו ספר לימוד הקריאה והכתיבה בערבית לכיתות ה' וו' שמוציא משרד החינוך.

ברפרוף אקראי,

ניתן מיד להבחין בצורת לימוד הערבית תוך דגש על דת האסלאם,

הקוראן הוא הספר הקדוש למוסלמים בכל העולם.

לפניך פרקים ידועים מתוך הקוראן.

הפרק המתאר את הלילה של התורה, על תורה זו, השעדה המורכבת,

התפילה כל מוסלם חייב להתפלל לפחות חמש פעמים.

הצדקה היא אחת מחמש מצוות הישראלים. העלייה לרגל מוסלם חייב לעלות פעם אחת בחייו למעלה. ירושלים והאסלאם.

כיפת הסלע

מסגד אל-אקצא

אבן השתייה

ולבסוף גם נבחנים על זה.

לספר ההרפתקה בקהיר,

אשר נדרשים התלמידים לקנות,

נשורפות שתי קלטות אודיו הכוללות את תפילת המואזין

וכמו כן את אמירת השהדה

שכל האומר אותה פעמיים מקבל עליו את דת האסלאם.

האזל שליט וחזור אחרי הקריאל.

יא אללה איבל אללה ומוחמד חסול אללה.

לא בית ספר אחד,

כמעט כל בתי הספר בישראל שמלמדים ערבית מלמדים אסלאם.

ולא רק זה,

אלא מלמדים נצרות. עד עכשיו לא היה ירדו עליו. כל הזמן, ולא רק זה,

אלא שנבחנים בבגרות על אסלאם ועל נצרות.

נבחנים במבחנים.

ולא רק זה,

הספרים מוצאים על ידי משרד החינוך.

ולא היום,

עוד מזמנו של זבולון המר, מהקדנציות הקודמות.

ושלחתי לו מכתבים, והצגתי לפניו את החומר,

ונתנו למנכ״ל,

ושלחתי שליח לבית שלו בשיכון ה'

בבני ברק,

ודאגתי שידעו.

לא עזר.

פניתי לחברי כנסת,

הגישו שאילתא,

והוא הודה מעל בימת הכנסת שאכן

יש בתי ספר שמלמדים אסלאם.

אבל הוא אמר שהוא בינתיים הורה להקפיא את הקלטות.

את הספרים לא.

להקפיא את הקלטות.

אבל אתם יודעים, מה שנמצא בהקפאה בסוף מפשיר.

והיום זה חזר, ובגדול.

פה בחיפה,

פה בחיפה,

פה 21 המקיף שלכם פה, מקיף חיפה,

הוא אחד מתוך 22 או 24 בתי ספר שמלמד תנ״ך לפי שיטת קופאץ'.

מלמדים תנ״ך לפי קופאץ'.

סטלבט על התנ״ך.

באורט ילמדו תנ״ך על פי גיל קופאץ'.

מדובר בתוכנית ניסיונית שלפיה ילמדו ב-22 בתי ספר מרחבי הארץ.

את סיפור החליצה, למשל, ידגים הסרט אני אוהב אותך, רוזה.

גר ותושב אני עמכם,

קנו לי אחוזת קבר.

מה זאת אומרת גר ותושב?

תראה, לי אין מושג, אני בור ועם הארץ.

אתה מבין, אברהם,

הבן אדם הכי מכובד וחזק באזור, הבן אדם שכתוב עליו פה שהוא נשיא אלוהים,

הוא משתחווה לפני חיתים?

לפני ערבים?

שום גאווה יהודית, שום חוץ שדרה לאומי?

היית מאמין שאנחנו צאצאים של יפי נפש כזה?

אני?

ונבחנים על זה לבגרות, וזו תוכנית חדשנית

שמקיף חיפה זוהה.

ראשית המסלול בכיתה י'.

והציון המצטבר במשך שלוש שנים משוקלל.

התוצאה הסופית תירשם בתעודת הבגרות,

ומדובר בציון בגרות לכל דבר. זה כן,

אבל אמרו יצחק?

זה דברים קיצוניים.

לצחוק על אברהם, יצחק ויעקב עם קופאץ' עשר?

זה בית ספר יהודי.

האמא הזאת שקמה ודברה תרים לי את היד,

היא שמעה קלטת כזאת

בעקבותיה היא אסרה על ביתה ללמוד את האסלאם.

והינה, הבת שלה יושבת לידה,

ומחר יש לה מבחן בערבית,

והיא לא מתכוננת, והיא באה להרצאה ביהדות.

טוב, תודה רבה. תדליקו את האור בבקשה.

אני חושב שזה ממצה את השאלה ששאלת,

עם תוספת, עם תוספתן.

כן.

עוד שאלה למי יש?

כן?

אני חושבתי, ליבדתי בתשובה מחוץ לארץ, לא כאן, לשמחתי.

וכשהבת שלי, אני אפילו לא ידעתי להתפלל, הבת שלי סימנה לי מסיתור איך מתפללים פעם, כשהרגשתי שאני רוצה להתפלל, כשהתחלנו להתחזק.

הנה, זו הבת שלי, והיא לימדה אותי כל מיני דברים שהתפעלתי,

שבחיים שלי לא ידעתי את זה פה בארץ ישראל, לצערי הרב. איפה למדת? פה, בקריית מועצתי.

משהו, אה? משהו.

חילקנו לכם טפסים. מי שרוצה למלא פרטים וירצה שנעזור לו בעניין

של חינוך, של הסברה ודברים מסוימים,

בתחומים האלה ימלא אותם, ואנחנו נשתדל לעזור.

אני מבין שיש הרבה אנשים שלצערנו הרב לא נותנים להם את הזכות והאפשרות

הלגיטימית להכיר את היהדות האותנטית.

זאת בעיה מדינית.

זה לא מקומי רק, מוצקין, זה בכל הארץ כך.

זו שיטה,

זה החינוך הממלכתי, זה מה שרוצים להעניק לנו.

זהו.

אבל אנחנו משתדלים לעשות מעבר למה שהם מספקים, ולכן אנחנו מחלקים קלטות בכל מקום בחינם,

נותנים חומר הסברה.

כל אחד יבדוק ויחליט מה שטוב לו,

אבל מבחינתנו זה מה שאנחנו מציעים.

כן, עוד מישהו רוצה לשאול? בבקשה.

הוא אמרת בקשר לגאולה.

כן.

פרטים. לגבי הגאולה.

אז לוי ידוע לכם לסיום הערב, כשאנחנו קרובים מאוד לגאולה.

ממש ממש קרובים.

כל הסימנים נמצאים.

זה נמצא באריכות בקלטות,

אבל כתוב, בעקבותה דמשכה חוצפה ישגה, היוקר יאמיר, הגפת תתן פרי ים, חיר יין ירב.

מלכות תיהפך למינות, בית וחד יהפך לזנות, חכמת סופרים תסרח.

יראה חטא ימאסו בן קם באביב, בת באימה, קלה בחמותה.

אויבי איש אנשי ביתו, נערים פני זקנים ילבינו,

זקנים מפני נערים יעמודו,

פני הדור כפני הכלב.

ועל מה יש לנו לשען? על אבינו שבשמיים.

כל הדברים האלה כבר קיימים.

כתוב, בוא לציון גואל ולשווה פשע ויעקב נאום השם.

מתי יבוא לציון גואל? כשתראה הרבה שווה פשע ויעקב.

היום יש מיליון חוזרים בתשובה בישראל.

לא היה דבר כזה מאז היותנו לעם.

זאת אומרת, אנחנו קרובים מאוד מאוד.

ועוד סימנים רבים יש.

אחד מהסימנים שאף אחד לא שם לב, אולי לא יודע,

בספר כתוב,

כשירושלים תהיה מוקפת על ההרים יישובים,

צפה לרגלי משיח.

כשיסללו כבישים לירושלים,

צפה למשיח.

זאת אומרת,

הרבה סימנים יש.

כשתכלה פרוטה מן השוק,

מן הכיס, תכלה פרוטה, צפה למשיח.

פתאום, בפעם הראשונה השנה, מפרסמים נתון היום,

למעלה ממיליון עניים במדינת ישראל לפת לחם.

כשתכלה פרוטה מן הכיס,

צפה למשיח.

ועוד הרבה סימנים. מסכת סנדרין מלאה מזה.

אנחנו נמצאים סמוך ונראה וקרוב מאוד

לגאולה. זה עניין של שניות בהיסטוריה, שני השניות.

כתוב בזוהר הקדוש שייבש את ארצות הברית,

תשכח.

בור בור בור בור בור בור בור בור בור בור בור בור. זה לא מדבר ארצות ערב.

זה יהיה מלחמת גוג ומגוג.

כן.

עוד שאלה יש?

בבקשה שם, כן.

איך זה שהנביאים יכולים לראות ותורות ואלפי שנים קדימה?

איך הנביאים רואים אלפי שנים קדימה?

אבל לא יכלו לראות את זה שעל ידם הוא יחזור בתשובה או לא.

ולא יכלו לראות את זה שעל ידם הוא יחזור או לא. הם ידעו,

רק המצווה שלהם הייתה לומר.

כמו שאני מצווה להוכיח,

אני מוכיח אותך,

אפילו שאני יודע, נגיד, שאתה לא תחזור בתשובה, אבל אני קיימתי את המצווה שלי.

הנביא אומר את דבר השם.

זה התפקיד שלו.

הוא לא יכול להכריע,

הוא לא מצווה להכריע,

הוא לא אונס את הציבור. הוא אומר, נביא זה מלשון ניב, ניב שפתיים.

הוא צריך להגיד את הדברים.

זהו.

אמר אותם, זה תפקידו.

אמר לשעתו ואמר לדורות.

כל הנבואות שיש לנו, כל ספר נביאים שיש לנו,

זה רק נביאים שאמרו גם לדורות.

היו עוד נביאים, רבים מאוד,

אבל הם דיברו לשעתו.

זה לא נכתב בתנ״ך.

מה שנשאר לנו זה מה שהיה נוגע להם ולנו,

אבל מה שלא נוגע לנו בכלל, לא נכתב.

כן.

מה עם הגולן?

עכשיו מדברים כבר לא על הגולן, מדברים כבר על ארץ ישראל.

הוא הולך להחזיר חלק מארץ ישראל, כבר לא מהגולן. זה חלק מארץ ישראל. כן, בסדר, נו.

כן.

מה את רצית לשאול?

עוד מישהו? כן, פה. אני רציתי לדעת על מלחמת גוג ומגוג, אם זה יהיה לפני שיבוא המשיח, אחרי המשיח, או יש כאלה שאומרים שהשואה כבר הייתה מלחמת גוג ומגוג.

השואה היא לא גוג ומגוג, כי גוג ומגוג צריכה להיות בארץ ישראל, כמו שכתוב ביחזקאל ל״ח ל״ט.

אם הוא יבוא לפני, תוך או בסיום,

אז אין לנו הכרע מהפסוקים,

זאת אומרת, אין לנו מסורת על זה מדויקת.

אבל רק לפי הכרע הפסוקים. אז אפשר לראות כך ואפשר לראות אחרת.

סך הכול הוא יגיע בזמן

שאומר הרמב״ם שהוא יצטרך גם להילחם עדיין במלחמות ה',

והוא יבנה בית המקדש ויקבץ את כל הפזורים,

אז יתברר לנו שהוא משיח, ודאי,

ואז תבוא גאולה לישראל סופית.

אבל המהלך הוא מהלך

שהוא יהיה לאורך של שנים ספורות.

גוג ומגוג צריכה להיות שבע שנים,

מלחמה קשה ביותר.

אחרונה.

אחריה, שלום.

לפני כן לא יהיה שלום.

עם אף אחד לא יהיה שלום. רגע, גם מה שקורה היום בארץ זה מלחמות.

זה גם מלחמה, כל מה שהולך בארץ, בלבנון, ובכלל מסיבנו. נכון. אז אולי זה גם חלק מ... יכול להיות? לא.

בגוג ומגוג כתוב שיילחמו כל אומות העולם בישראל,

וכתוב שימותו שני שלישים מהעולם.

פירושו של דבר זה דבר קטסטרופלי.

השואה זה כלום לעומת מה שיהיה.

שני שלישים, את שומעת כמה זה? זה 4 מיליארד.

כתוב שרק שבעה חודשים יקברו את המתים בארץ-ישראל

ועוד לא יסיימו.

ומי ישתתף בקבורה?

כל עם הארץ ישתתפו בשלהם מגפות.

כתוב שעופות השמים במשך שנה שלמה יעוטו על הבגרים,

וגם בהימת הארץ,

ועדיין לא ייגמר.

זה לא פשוט, גוג ומגוג. זה הסיום, הסיום. כתוב שהקדוש ברוך הוא ילבש לבוש כנאות,

כמו שאנחנו אומרים, אל נקמות הופיע,

ינשא שופט הארץ, אשב גמול על גאים.

זה הסוף. כמו שכתוב בפרשת האזינו, כי לי נקם ושילם לעת תמות רגלם.

הגיע הרגע שהקדוש ברוך הוא יחזיר

לכל אומות העולם שטבחו ביהודים, אנסו, בזזו.

כל מה שעשו כל אומות העולם ליהודים ישולם להם עד הפירור האחרון.

וכתוב בזוהר הקדוש

שהוא יעמיד את כל ראשי אומות העולם, המלכים שהיו, כגון סנחריב, נבוכדנצר ואחרים,

במנהיגים והשליטים שיהיו בדור האחרון,

כדי להיפרע מהם.

ומה עם מנהיגים? מי שזוכר את מלחמת המפרץ,

היה דבר מטמיע,

שסדאם אמר שהוא נכד של נבוכדנצר,

ומה שהוא לא עשה, הוא ישלים.

וגם עכשיו, לפני כמה זמן, כשהוא עוד פעם איים,

אז הוא הזכיר את הנושא של נבוכדנצר.

זה סתם מעניין.

לפי מה שאנחנו אומרים,

יש קשר.

ואם יהיו פעם דתיים יותר מחילונים, אז יהיה שם? אני אנצל, לא? בטח.

אלה שיצטרפו

לתורת ישראל,

ויחזרו בתשובה,

אז כתוב, הרוצה להינצל מגוג ומגוג, יעסוק בתורה ובגמילות חסדים. זוהי ההצלה שלו.

לא יועיל לא מסכות ולא מקלטים ולא חדר רתום.

מה שיעזור זה מי שעליו נאמר, גם כי אלך בגץ על מוות לא ירע רע.

על מי שכתוב, ייפול מצידך אלף ורבבה מימיניך,

אליך לא ייגש.

זאת תהיה שמירה מיוחדת.

אבל שוב פעם, זה לאלה שיזכו.

מי שיחזור בתשובה, יהיה מן הזוכים, בעזרת השם.

כן, מחר יכתבו בעיתון שהפחדתי אתכם.

כן. מה זה מה שאומרים בשם הגאון, שמלחמת גוג ומגוג תארך שבע שניות? שמונה שניות, נכון.

זה מסתדר, כי פצצה, אתה יודע היום, מסוג הפצצות שיש, זה לוקח ככה, בדיוק שמונה שניות.

עד לשבע שנים.

זה יכול לבוא בסוף?

כן.

מה דעתך בקשר לרבי מלובביץ'?

מה פירוש מה? דעתי קובעת. לא, אבל אומרים שהוא היה משיח, אז איך... שהוא היה משיח זה ברור שלא, כי אנחנו רואים שהוא נפטר.

אמנם לצערנו, אבל הוא נפטר. אז מה עם כל החסידים שלך עכשיו? מה... ממשיכים להיות חסידים, מה הבעיה?

מאמינים שהוא המשיח.

מי שמאמין שהוא משיח, הוא טועה.

ויש שם הרבה הוכחות.

הוכחות, יש הוכחות הפוכות גם, זה לא הוכחות. הוא שומן תווית ומזר המלוכה, מ...

בסדר, אבל כתוב שהוא יגאל את ישראל, וישראל לא נגאלו. מה נעשה?

כן.

כבוד הרב, מה יצא פה שאם הקדוש ברוך הוא בזמן הגאולה תהיה את המתים בשביל להתעכם בהם, אם בעולם היה מת, זה עונש אמיתי תמיד?

תהיית המתים זה בשביל לשלם לגוף גם כן את השכר הראוי לו, כיוון שהגוף היה חלק

ממה שהנשמה זוכה,

וכיוון שכוונת הבריאה הייתה שגוף ונשמה יהיו יחדיו,

לכן זה מקשה אחת.

אז לכן בתחילת המתים הם יקומו,

ישתלמו, יהיו מושלמים

במעשים ואז יבוא העולם הבא וימשיכו גוף ונשמה יחדיו.

כן, עוד שאלה אחרונה לסיום.

כן, הנה ידידנו, אולי זה גם ישים ציצית בסוף גם.

כן? כן? אני לא הגעתי ל... עקו, נו? לשלוות הנפש. עם התשובה שלך על הקטע של הצורך.

צורך, כן, שלא.

שלא, כי גם כשהוא נותן, ברגע שאתה מרגיש שאתה צריך לתת גם... אמרתי בלי צורך. תוריד כל מה שאתה אומר, תוריד רק את הצריך וזה מסתדר.

תוריד רק את הצריך.

או בלי צריך וזה מסתדר, אין שאלה.

אם הוא נתן,

הנתונה, בעצם זה שהוא נתן,

הוא הגיע לסיפוק.

אם הוא הגיע לסיפוק, זה היה צורך.

אתה מדמה אותו כי יצור אנושי בעל רגשות,

זה לא כך.

כתוב, דיברה תורה בלשון בני אדם.

אי אפשר להגדיר דברים אלא בשפה שאנחנו מבינים.

זאת אומרת, כתוב עיני השם, ידי השם,

הרבה תיאורים כאילו של גוף. זה הבנתי. הוא עוד רותף כזאת. אז אני מסביר.

אז אני אסביר, אני אסביר עוד פעם. הלשון שהוא צריך לדבר איתנו זה הלשון ש... בבקשה.

רגע, יוני, איך אין לך סבלנות?

את בחורה מאוד אינטליגנטית, אבל קצרת רוח.

סבלנות.

תביני, הקדוש ברוך הוא רוצה לתאר לנו למעשה כביכול איך אנחנו נראים בעיניו.

עכשיו, אם הוא אומר שיש לו חרון אף,

אז זה מורה שהמעשים שלנו אינם רצויים לפניו, נכון?

כשהוא אומר, את קורבני לחמיא לישי ריח ניחוחי,

אז מה, יש לו ריח ניחוח והוא נושם את הריח הניחוח?

אומר רשי על המקום,

כשהקדוש ברוך הוא נעשה רצוני, אז יש לי נחת.

יש נחת לפניי מתי שנעשה רצוני. זה נקרא כדימוי שנקרא ריח ניחוחי.

זאת אומרת,

הדימויים הם דימויים אנושיים שמתקבלים על ליבנו, שאנחנו מבינים אותם,

וזה כאילו בהשלכה כלפיו, שנבין.

זה הכול רק דימויים.

אין פה שום דבר, כי הוא מופשט מכל דבר.

מופשט מכל דבר, כי אחרת היה בו שינוי,

אחרת היה פועל עליו דברים.

אם כן, הוא מושפע.

אם הוא מושפע על ידי אחרים,

אז הוא מוגבל.

וזה לא שייך.

לכן, צריך להבין, הוא מופשט מכל זה, אבל כיוון שהתורה צריכה לדבר אלינו בשפה שאנחנו מבינים, אז יש את הדימויים האלה.

עכשיו, גם המושגים של עיני השם משוטטות בכל הארץ, וכל זה, על פי הסוד,

זאת אומרת, בעומק התורה, מי שלומד,

זה שמות של מלאכים בכלל.

זה לא עיני השם, הכוונה שיש לו עיניים, אלא זה מושג של,

כביכול, יש השגחה.

זה מושג שבא לתאר,

יש עניין של השגחה, וההשגחה הזאת נעשית עליהם במהלכים משרתים,

כל אחד לפי מדרגתו, לפי מעלתו.

צריך להיכנס קצת יותר בפנים בשביל להכיר את הדברים. באופן פשוט,

זה מה שהתורה מדברת כלשון בני האדם, זה הכול.

אבל אין לו רצון מצד עצמו.

זאת אומרת שחל בו איזה שינוי.

אם היינו בסדר,

אז הוא נהנה היום, אם לא היינו בסדר, אז הוא לא.

כל אלה מידות שמוסברות כלפינו, לא כלפיו.

מצד עצמו,

אין לו נפקא מינא. אנחנו אומרים,

אדון עולם אשר מלך

בטרם כל יציר נברא.

לעת נעשה בחפצו כל, אזי מלך שמו נקרא.

אדון עולם

הוא האדון של העולם אשר מלך

בטרם כל יציר נברא. עוד לפני שנבראו יצורים הוא כבר היה מלך, מלך.

אבל זו לא הייתה מלכות במושג של מלכות הידועה לנו,

כי אנחנו מכירים מלכות זה מי שיש לו עבדים. כשיש עבדים יש מלך.

אם אין עבדים אז הוא לא מלך, על מי הוא מולך?

אז לכן אומרים,

בטרם כל יציר נברא. לעת נעשה בחפצו כל,

כשנעשה כבר כל מה שהוא רוצה,

אזי מלך שמו נקרא, מבחינתנו אנו קוראים לו מלך.

אבל הוא מבחינתו לא זקוק לנו.

המלכות שלו היא מלכות עצמית, היא לא תלויה באחרים.

כי לפני שהיינו הוא היה.

הוא לא נזקק לנו.

לעיניים הוא אוהב כל מיני דקסים וכל מיני דברים. לא, לא. זה לא בשבילו זה בשבילך.

הוא מסביר לך, תשמעי.

בואי אני אסביר לך, בגלל שאת שואלת,

אני אסביר לך את המטרה.

הקדוש ברוך הוא טוב

כשנאמר טוב ה' לכול ורחמם על כל מעשם.

זה שנאמר, זה עיצוב הוכחות.

אני אסביר, אני אסביר.

תקשיבי, לא צריך הוכחות כל דבר.

אבל אפשר להבין גם, בלי הוכחות. יש הרבה הוכחות גם שהוא לא טוב. בואי, בואי תשמעי.

עכשיו, מדרך הטוב להיטיב.

מי שטוב, דרכו להיטיב.

הקדוש ברוך הוא טוב, והוא רוצה להיטיב.

בשביל להיטיב

הוא צריך בריות שיקבלו את ההטבה.

הוא בורא את הבריות ונותן להן את ההטבה.

זאת אומרת,

עכשיו הוא מטיב,

מקבלים את ההטבה.

מי מרגיש הטבה?

מי שחסר אותה.

מי שלא חסר אותה,

לא מרגיש הטבה.

לכן הבראנו כולנו בעלי חסרונות.

זאת אומרת,

את עייפה,

את

צריכה מנוחה.

המנוחה זה השלמת החסרון שלך, של העייפות.

את רעבה, השובע ישלים את החסרון.

אז הקדוש ברוך הוא ברא אותנו בעלי חסרונות כדי לקבל את ההטבה.

אבל ההטבה הזאת

יכולה להיות בשתי פנים, או בחסד,

חסד גמור,

או זכות.

לדוגמה,

אני בא לאכול,

אני מבקש ממך, תני לי לאכול,

אני מבקש חסד, את נותנת לי לאכול.

אז החסד הוא גמור מבחינתך,

אבל הוא לא ממש כיוון שאני מתבייש בשעה שאני מבקש.

אז החסד הזה פוגע בי קצת.

אבל אם אני אבוא ואבקש ממך לאכול ואני אשלם על זה כסף,

אז אני קניתי את האוכל בזכות,

ואני לא מתבייש.

זאת טובה גמורה.

זאת אומרת, עשית לי חסד,

אבל על החסד שילמתי.

רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, שתהיה להם זכות.

לפיכך, הרבה להם תורה ומצוות, נתן להם הרבה תורה ומצוות, הרבה אפשרויות לזכות.

כשהם באים ועושים מרצונם,

מדעתם, מבחירתם החופשית,

הם רוצים לזכות, הם זכו,

הם קנו את הזכות.

כשהם באים אחר כך לקבל שכר,

הם מקבלים את ההטבה שהוא רצה,

הם מקבלים את הטובה בזכות מעשיהם,

ולא חסד כאוכל חינם

שחי על חשבון חסדים גמורים

עם בושה.

אז לכן הקדוש ברוך הוא נתן לנו את האופציה הזאת.

בשביל זה הוא ברא אותנו עם שני יצרים,

יצר טוב ויצר רע.

כל אחד מושך

לצד אחר.

התורה אומרת מה צריך לעשות.

פועלים עליי שני כוחות.

הכוחות שווים צריכים להיות,

וכל אחד מושך אותי לכיוון אחר.

אם אני אכריע ללכת ולקיים את רצון הבורא,

אז אני קניתי זכות, התגברתי על הכוח הנוגד

שאומר לי, אל תעשה,

לא כדאי לך,

תעשה מה שאתה רוצה,

ואני הולך נגד רצוני הרע

והולך עם יצרי הטוב,

ואני כן עושה.

אני קניתי זכות.

הזכות הזאת שמורה לי.

עליה אני אקבל טובה שלמה.

זה בכללי.

עכשיו, לכן נבראנו בצורה כזאת.

אחרי שאנחנו גומרים, יוצאים מן העולם הזה,

אז נמ...

לדעת האדם לפי הזכויות

והעבירות שיש לו.

זה המשקל שהוא הגיע איתו,

לפי זה שוקלים ולפי זה הוא יקבל.

אם הוא עדיין דרוש תיקון וחסר לו,

אז אמרנו את האפשרות שהוא יחזור עוד פעם בגלגול ויינתן לו עוד פעם.

חלק הנשמה מתוקן יישאר למעלה,

חלק הנשמה שעדיין לא מתוקן ירד שוב בגוף אחר,

יעבור שוב פעם,

יצליח לתקן עוד, יעלה למעלה חלק ההוא וכן הלאה,

שלוש פעמים, בהמשך, כמו שאמרנו.

זאת אומרת, כל המטרה שבעצם נברא האדם היא לטובתו של האדם, לעיתים לא.

זאת אומרת, אנחנו צריכים להרוויח

את עצם הבריאה שנבראנו.

קיבלנו את הבריאה הזאת, נבראנו.

בעל כורחך הנוצר,

בעל כורחך הנולד,

בעל כורחך החי,

בעל כורחך המת,

בעל כורחך העתיד ניתן דין וחשבון לפני מלך מלכי המלאכים הקדוש ברוך הוא.

נבראנו, אנחנו עובדה.

עכשיו נשאלת השאלה.

אני רוצה להרוויח את המתנה הגדולה שקיבלתי, חיים,

או שאני רוצה להפסיד אותה?

אני צריך להחליט. אני צריך לשבת,

לבדוק

כן

או לא.

ואני אומר לך,

למרות כל השאלות שלך, והן יפות, טובות,

ואני חושב, ואני ממליץ לך גם,

כשאת צריכה ללכת לסמינר,

תלכי לכמה ימים לסמינר אקדמי,

היית כבר? לא.

תלכי לסמינר אקדמי, שם כל הרצאה זה נושא אחד, לא כמו שאני מדבר, מעורב.

שם יש תחום כזה, תחום כזה, אחד אחרי השני.

תשלימי את כל הפאזל.

תלכי לכזה דבר, תראי את כל האספקלריה, את כל היהדות, המדינה, בקצרה. איך אפשר? אומרים ש-40-50 שנה לא מספיקים,

אז אני פתאום. לא, זה משהו אחר, זה לא.

את ה-basic,

גם אם אני הייתי,

ואני לא מאמינה שראית מאמין בכלל שיש בורא עולם ואי שהוא בורא עולם של היהדות,

ואם יש לו, שהוא רואה ויודע כל דבר, מאוד קשה לי להאמין שכזה בורא עולם יהיה כזה קטנוני,

עם כל התוות שאם אתה לא עושה בדיוק ככה, ואם אתה לא מברך את זה ככה,

כל מיני דברים. מסביר לך, מסביר לך. תשמעי. אני כבר לא מדברת על השואה כזאת. ברור לי, שמעת.

את רכשת את הידיעות שלך

מכאלה שדיברו את אותם דברים.

אני אסביר לך.

הוא לא קטנוני.

גם הצבא לא קטנוני.

כשהצבא אומר שצריך כומתה כאן ולא כאן, שצריך את הכפתור העליון לסגור, וצריך את השרוול לזה,

וצריך את הנעליים ככה, ואת השרוכים ככה, זה לא קטנוניות.

זה ציות ומשמעת

שמחנכים אדם להיות חייל.

אז זה לא משנה כבר מה יגידו.

יגידו כך, או כך, או כך, או כך,

עשרה דברים, או עשרים, או שלושים. אבל אתה מוד... לא, יש בכל זאת הבדל בין... אז אני אסביר לך.

אז אני אסביר לך עוד פעם, תקשיבי.

ציות,

מלמדים, תקחי את זה עכשיו, לא הלכות, לא מצוות, לא כלום. ציות.

מלך,

צריך לציית לו.

לא מצייתים, אין חיילים, אין עבדים, אין מלך, אין כלום.

אני ראיתי את שומרי המלכה

עומדים כמו פסם.

דגדגי אותו, לא זז.

תצעיקי אותו, לא זז. אבל, הנקודה החלשה שלך. רק שנייה.

זאת אומרת,

שם ההנהגה היא כזאת. ראית מצעד פעם?

מה זה מצעד? תלכו, תלכו מפה לשם. לא.

כולם ירימו את אותו רגל, כולם את אותו יד, כולם יזיזו.

מה זה פה, משחקים?

כל מדינה נאורה ביותר, יש לה אותם תכסיסי מלוכה,

אותם תכסיסי שלטון.

פה זה שונה קצת, פה אחרת, שם צועדים ככה, פה משמיעים

עם הרגל את המכה, שם אחר.

אבל יש תכסיסי מלוכה.

עם ישראל קיבל תכסיסי מלוכה,

רק הם נקראים מצוות.

וזה לא דברים, הדמינה, שנעשים סתם, יש להם עומק ותוכן. אבל לפני שנגיע לתוכן מהעומק,

תביני אפילו שזה רק ציות.

מה זה משנה?

אמרו לך כך וכך וכך.

לא בגללו, בשבילך, בשביל החינוך שלך,

שאת תהיי צייתנית,

בשביל שתעשי רצונו.

רצונו זה בשבילך, לא בשבילו,

כי אם תהיי או לא תהיי בעולם,

לא ייתוסף בו כלום ולא ייגרע ממנו כלום.

את צריכה להבין, נבראת לטובתך.

תרצי, תקבלי, לא תרצי, אל תקבלי.

אין בעיה להמציא סיפורים.

אפשר להסביר אותו עקום, אפשר להסביר אותו ישר, אפשר להסביר מה שרוצים.

ההסברים שלי ושלך הם אינטרסנטיים.

אנחנו צריכים לראות מה ההסבר שלו.

למה אנחנו צריכים לעשות? זה שמאמין.

לא.

לא צריך להאמין בו שתהיי בריאה. תשמע, כל עוד אני או כל אחד אחר שלא מאמין בעולם הבא, במשמעות שלכם, אני לא מדברת על כאילו, במשמעות של תיקון ובעולם הבא,

כל עוד אין אמונה בזה, אז אני חושבת, אני לפחות,

לא מוצאים שום צידוק לגיור המצוות. אתה רואה שהעולם הוא צדיק, לא לגמרי צדיק ורלום, אבל שאין קשר.

קשר סידר, אני אסביר לך. ואתה רואה ילדים... שמעתי, שמעתי. לא, אני יודעת, זה לא דברים כואניים. זה עוד מסוג דברים. זה עוד מסוג שכל עוד אני לא משיבה שאין עולם הבא במובן הזה,

אז אני לא מוצאת שום סיבה.

שמעת.

בואי אני אכריע לך. אם היית אומר לי, את רואה, כל אלה שממלאים כזה, מברכים עליו. שמעת. בואי אני אכריע לך. תביא איך טוב לידי, אבל אתה לא יכול להגיד לך. בואי אני אכריע לך עכשיו, בואי תקשיבי.

היות ואני חוזר שוב, ואני חושב שאת אישה אינטליגנטית,

אני אגיד לך עכשיו דוגמה אחרונה,

לפני הסמינר, אם תרצי ללכת,

אבל זה בקצרה עד שתלכי, אם תלכי.

תקשיבי טוב,

תקשיבי טוב מה אני אומר.

יש אפשרות

שאני צודק?

כן. יש אפשרות שאת צודקת.

ומה את טוענה על זה?

מה?

ומה את טוענה על זה?

לי נראה שאני צודקת.

שמעתי. אני אומר לך, 50% הולכים לא הגרמתי את זה. לא זוכרת אותי. בואי אני אסביר לך. זה לא לעשות עם זה ככה. זה החיים שלך עכשיו.

את צודקת 100%, לא 50%. מה שאת טוענת זה 100% נכון, מה שאת טוענת.

אבל גם מה שאני טוען זה 100% נכון. ככה אני מאמין וככה את מאמינה.

האמונה שלך משקפת את 100% הביטחון שלך

ושלי את שלי,

בסדר?

אבל האמת היא רק אחת.

או שאת צודקת או שאני צודק, נכון?

אין אפשרות אחרת.

זאת אומרת,

אם את צודקת, אני הפסדתי

ואכלתי אותה

ואיבדתי 70 שנה,

אפילו שלא, אבל נגיד שכן.

ואם אני צודק,

את איבדת חיי נצח.

לא רק איבדת אותם, תסבלי בהם.

עכשיו,

היות שאנחנו עוד לא יודעים מה יהיה, נגיד,

לא הלכנו לסמינר,

אז אנחנו שואלים, רגע, מה משתלם להיות?

משתלם להיות כמוני

או משתלם להיות כמוך?

איך אנחנו בודקים?

אנחנו אומרים

שאת באמונתך ב-100% ואני באמונתי ב-100%?

זה ה-50% ו-50% השווים

שמשקפים את ה-100% האחד.

אין, אמרנו שאין כזה דבר. זהו שאין, אתה לא יכול לתת לי את ההשוואה הזאת. כי ה-100% שלך הוא 100% ו-100% שלי הוא 100%. אי-אפשר לעשות איזה שקלול. מה הסיכוי שלנו כרגע? אי-אפשר לעשות שקלול ולהגיד, שיעורך, חד וחד וחד. הסיכוי שלנו שווה? שמעתי.

הסיכוי שלנו שווה?

או שלך מישהו. שווה, אחי. לא, אבל גם לדעתך לא.

בטח שלא שווה, אבל שנינו בשווה אומרים לא שווה.

אבל זה שווה.

מה הפירוש? אני נשארתי עם ה-100%,

את נשארתם ב-100%.

אבל מתמטית,

שנינו, יש לנו סיכוי שווה.

או שאני צודק ב-100% לגמרי,

או שאת צודקת. אבל הסיכוי כרגע זה 50-50.

או שאני,

או שאת,

או שווה.

עכשיו אני שואל אותך שאלה.

נצייר את האפשרות שאת צודקת,

שאת צודקת, לא אני צודק.

נפטרנו מן העולם

ואת צודקת.

מה קרה?

את הלכת,

תמנעו אותך באדמה,

אתה הפכת להיות עפר,

את לא מרגישה,

לא יודעת,

לא חשה

ולא חושבת.

נגמר.

ההגדרה?

הלכת לאבדון. זהו, הייתה אישה, נעבדה, שלום.

צדקת? 100%. הנה, צדקת.

אם צדקת שאני אקרא לי המקרה הזה,

אני הולך באותו מסלול שלך.

חול, עפר, לא מרגיש, לא יודע, גם אני הלכתי לאבדון.

המאה אחוז שלך, אם את צודקת, שנינו אכלנו אותה, הלכנו לאבדון.

נגמר.

נגמר, לא משנה.

לא מרגישים, לא יודעים, שלום. חול בשפת הים.

נגמר.

בדקנו את האפשרות שלך.

עכשיו אנחנו בודקים את האפשרות שלי.

אם אני צודק,

יום שאני נפטר,

רגע לאחר מכן אני עולה לגן עדן,

כי אני, במאה אחוז שלי שאני צודק, וזה אכן יתקיים,

אני עולה לגן עדן.

אז אני עולה לגן עדן.

יום שאת תיפטרי,

את תלכי לגיהינום. אני בדאגה שלא, אם לא עשיתי שום משהו. אם אני צודק, חכי, חכי, חכי, חכי, חכי. כבוד הרב, העבר אומר שגיהינום זה לא עונש. חכי רגע. אמרתי לך שאני מכירה את המציאות,

ואני כבר אומרת לך שאתה תנצח בוויכוח הזה, כי אני אף פעם לא הייתי בשום מרצאה,

ואין לי את כל הכלים לזה. חכי רגע. ואני לא יכולה לענות לך על כל דבר. חכי. אבל אמרתי לך, חמישים על זה. חכי, נשמה, חכי.

זה לא רק אני אומר את זה.

זה גם,

גם פסקל אמר את זה.

גדולים באנושות אמרו את זה. זה לא אני, זה לא המציאה שלי. מה הם אמרו?

רגע, את ה-50-50% הזה.

עכשיו אני רוצה שתביני,

תביני דבר אחד.

אם זה כך,

אני מצטער, אני לא אשם.

את הולכת לגיהינום.

אני עושה לך עכשיו מאזן סופי, ואין לי, רגע, רגע, חכי.

חכי, חכי.

עכשיו, אם את צודקת, הרי יש שתי אפשרויות, או אני אוהד.

אם את צודקת, את הלכת לאבדון.

אם את לא צודקת, את הלכת לגיהינום.

בכל מקרה הלך עלייך.

זאת אומרת,

אם את לא הולכת על האפשרות שלי,

לי לפחות, לי, רק לי,

יש 50% סיכוי, לא 100%. 50% סיכוי שאני אהיה בגן-העדן. 50% סיכוי.

אבל זה יותר טוב מאפס סיכוי.

זה בלי הוכחות, בלי כלום. זה לוג'יק.

נכון. זה בהנחה של 50% 50%. אני אומרת שלדעתי 100% אני אוהד. לא. סליחה, 50% 50% מבטאים את ה-100% שלך ואת ה-100% שלי.

אמרנו שה-100% שלך, הלכנו אתו עד הסוף. צדקת.

צדקת.

אני ואת מצנו ביחד.

ושנינו הלכנו לעבדון. צדק. די, גמרנו. בדקנו. אתה אולי נהנה מהחיים שלך, אבל יכול להיות שיש הרבה אנשים שאם הסיפור של יואה, נכון, כן? אז ב-100% הזה של החיים שלהם עכשיו,

לפני שהם נכנסים באדמה,

יכול להיות שהם סובלים בגלל זה. כי הם חיים באיזה משמעות.

ככה גידלו אותם. נכון. מסכים איתך. איך אני מסכים?

אני שואל אותך.

אמרתי לך, אתה בסוף תנצח. לכן, בכל הגלים. תודה. אבל אני רוצה שגם את תנצחי.

אני רוצה שהאמת אצלך. אני רוצה שאל תנצחי.

אז תקשיבי.

כיוון שאת אישה אינטליגנטית,

פעם רביעית,

תשמעי מה שאני אומר לך.

עוד פעם,

אפילו תשמעי אם היו אומרים לי,

אם היו אומרים לי

כדאי לך לסבול ייסורים בעולם, ייסורים, לא הנאות, שום דבר, לא תראה שום הנאות. ייסורים.

70 שנה תעבור ייסורים,

אבל יש לך סיכוי

סיכוי של 50%. זה לא 50%, זה העניין, אבל לא נפגע. 10%. 10%. 10%. אני אשאל אותך שאלה, מה המציאות? תראי מה היית עושה.

אם היית, חלילה, בבית-חולים,

היית, חלילה, בבית-חולים,

בא רופא ואומר לך,

100% נותרו לך רק שבועיים.

100%. זהו, אין מה לעשות.

קריסת מערכות.

אז חושבת שאתה מפתיר את זה בהקשר הזה. נכון.

אנחנו רואים את כל הרבנים ואת כל ה... טוב, עזוב.

אין לזה סוף. נהיה לי לגמור.

נהיה לי לגמור.

נהיה לי לגמור.

ואני הגעתי לבית-חולים,

ואני רואה אותך שם,

ואני שואל, למה את מדוכדכת?

אז את אומרת, תשמע, זה מה שאמרו לי.

אני אומר לך, תשמעי,

אם תעשי מה שאני אומר לך,

יש לך 10% סיכוי לחיות, לא יותר.

אני לא דוקטור להגיד לך 100%.

10% סיכוי לחיות.

מה?

תשמרי שבת,

תדליקי נרות

ותלכי למקווה.

זהו.

תעשי את הדברים האלה, 10% סיכוי שתצאי חיה.

פרופסור, דוקטור, כולם אומרים, אין. שטויות.

אין.

אין. שמועיים. אני אומר, 10% סיכוי.

כדאי לך להשקיע. כל החיים או פעם אחת?

מה זה?

כל החיים, מעתה ועד זאת, נהיה אמון באמת, או פעם אחת?

עכשיו תקשיבי.

אני שואלת אותך. אני עונה, אני עונה, אני עונה.

אני עונה, תנו לי לענות.

עכשיו אני אומר לך, את לא. את מקבלת עלייך מהיום

לשמור שבת,

להדליק נרות ולשמור טהרה.

לא הייתי עושה את זה.

אבל את תקבלי את החיים.

אני לא הייתי עושה את זה. תאמין לי, הייתי תמיד כל פעם אחת מתחתקתי. לא הייתי עושה את זה. טוב, תעני לי רגע. אני עניתי לך, לא הייתי עושה את זה. תקשיבי רגע. אם זה כל החיים לא הייתי עושה את זה. תקשיבי רגע, יא דחילק.

איך אתה זה? שלא ינשא אותך הקדוש ברוך הוא. תקשיבי רגע.

עשרה אחוז סיכוי, תקשיבי.

פירושו של דבר, אדם רוצה לחיות.

אדם רוצה לחיות, תקשיבי. אני רוצה לשאול את זה לך. אני שואל אותך שאלה.

אם בן אדם צריך לכרות לו רגל,

אם אדם צריך לכרות לו רגל,

הוא יגיד, תשמע, אם אתה כורת לי רגל, אז תהרוג אותי?

לא.

כורתים לו רגל, הוא יהיה בלי רגל, ישים פרוטזה, הוא ילך בלי פרוטזה. אני שואל.

שמירת שבת זה יותר גרוע מלכרות רגל. דחילקום, מאיפה הגעתם?

טהרת משפחה להיכנס למקווה, אפילו תעשו בלו בלו בלו בלו בלו בלו. אז מה?

אז פעם אחת בריכה היית פעם? בים היית פעם?

מה, זה יותר גרוע מ... כן. מה כן? מה כן? מה כן? זה היה גרוע, נו, מה אתה רוצה? בסדר, היה לך טראומה אולי מהעניין, אבל צריך לאט-לאט, אפשר להרגיל אותך.

גם בשיחיה, מי שלא יודע, בהתחלה מפחד, תפחד,

אחר כך זה עובר.

אבל זה לא הקטע, הפרינציפ אני מדבר. הפרינציפ הוא שאם היית באה ואומר לי את זה, כן, אני לא הייתי מאמינה לזה, אז תחשוב, בכלל לא היית חושבת על זה.

פיזיותרפיסט היה אומר לך, תעשי כך וכך,

טבעוני היה אומר לך כך וכך,

כל המחריטים היו אומרים לך כך וכך, היית קונה.

אני באתי, אמרתי לך, לא.

את יודעת מה אני מסוגל לעשות?

את יודעת מה אני מסוגל לעשות? לא אני, כמוני,

מה שאף אחד בעולם לא יכול לעשות.

למה?

כי אנחנו מדברים עם הקדוש ברוך הוא, והקדוש ברוך הוא שומע. רק מה?

צריך גם שהמקבל יהיה שומע.

תקשיבי טוב למה שאני אומר.

לא רק

זה שנותן את הברכה, לא רק זה שאומר מה לעשות, גם צריך שהמקבל יעשה.

אני אתן לך עכשיו סרט אחרון לסיום.

תראי

אישה שהרופאים אמרו,

אין,

לא תאכלי לה מילדים.

מה?

מה?

לא תאכלי להביא ילדים. עשר שנים עשתה כל מה שרק אפשר?

אין.

תפורגד את.

ואני הייתי בהרצאה,

והיא סיפרה לי את זה.

תשמעי איך היא מדברת,

תראי איך היא נראית

ותראי מה קרה לה.

בשביל מה?

מצווה אחת קטנה.

היא הסכימה אבל לשמוע לי,

תראי מה קרה, איך היא מאושרת.

ואתה יודע כמה כשכאלה שמרו והן לא מאושרות?

זה לא משגגג אותי, הכול. את יודעת כמה?

רגע, תקשיבי. יש שם הרבה כאלה ששמרו והם לא שמרו. אז בואי אני אסביר לך. תמיד זוכרים את המקרים. בואי, בואי, בואי, תקשיבי. אבל את לא מבינה,

דבר כזה לא יכול להתרחש לפי הדרך שלך.

למה?

כי לא שייך. דבר שהוא לא בא בטבע לא יכול לפעול.

אם אני אגיד לך עכשיו מילים,

אז המילים ישפיעו כדי להאריך את חייך?

אם אני אגיד מילים, אז את תבריא?

אם אני אגיד מילים, אז את תבשעי?

אם אני אגיד מה זה מילים, מה זה מילים?

זאת אומרת שיש פה דבר שהוא מעבר למינים,

זה כוחה של תורה.

בואי נראה את הקטע,

מאחר כך נראה. בבקשה,

לכבות את ההור אם אפשר.

ירושלים שלנו, שנשואות שם לערבים,

וחרות ודירות פאר, ויש להם עשרה ושישה ילדים,

ואני, שנשואה כדת משה בישראל ועושה הכול, אין לי ילדים.

איך אתה מסביר את זה שהאוהב מוצא את לה והיא לא?

תודה רבה. בואי נעשה עסק.

אני בלי נהדר נוכל למארח אותך פה לפני כל הציבור,

והציבור יענה עמי.

אבל אני מבקש רק בבקשה קלה קשה,

קלה קשה,

אם תהיי מוכנה בעזרת השם לדברך ללכת בכיסאוי ראש,

ואני אתן לך

כל דבר אחר כך בבקשה קשה קשה קשה קשה קשה קשה קשה קשה קשה קשה

ואחרי תשעה חודשים היא ילדה בת,

הם קראו לה הודיה.

ואחרי שנותיים נולד להם בן,

ברוך הוא, ברוך שמו. מה הפריד בינם לבין הילד?

מטבע אחת מבד,

זה מה שהפריד.

בורא עולם אומר, אתה רוצה ממני?

אני רוצה ממך.

בוא,

נותן לך ניסיון קטן,

קח דבר קטן,

ואני אתן לך דבר גדול.

אתה מוכן?

אם אתה מוכן, גם אני מוכן.

אם תפתחו לי פתח כחובדו של מחט,

אני אפתח לכם כפתחו של כולם, אומר הקדוש ברוך הוא.

קלטת וידאו קלטת וידאו קלטת וידאו קלטת וידאו כוחה של מצווה בנושא כיסוי ראש.

ניתן להשיג קלטת זו בארגון שופר, רחוב מתתיהו 10 בני ברק,

טלפון

6777779

בוידאו רואים טוב יותר.

כן.

חבר, מה הבעיה? לא עוד הדיוק, אבל אתה אוהב אותך.

כן, אין בעיה.

בסדר, בסדר.

זה אחד מהמקרים. עשרות מקרים כאלה כבר זכיתי,

שנשים נפקדו, שתביני.

אין,

אין, הרופאים אמרו, אין.

אין כוח למילים לפעול.

אין.

אלא אם כן,

זה מכוח התורה ושיש בורא לעולם.

בלי זה אין.

מה פתאום שמילים יפעלו?

מה כוחם של מילים?

מילה יכולה לעבר, אישה?

לא.

הבורא יתברך.

ואני אומר לך כחילוני לשעבר.

זאת אומרת, עברתי את המסלול הזה והזה, בדקתי את זה ואת זה.

אני מתמודד עם כל קהל, ברוך השם, 22 שנה,

כל מקום בעולם.

זו האמת, רק מה? לא להתעצל.

מי שרוצה,

ללכת לבדוק, לבדוק עד הסוף, כל דבר, עד שיהיה מושלם.

המלצתי,

תראי מה זה, אני מחזיק קהל פה בשבילך,

12 וחצי.

סמינר, תלכי לסמינר.

אני מבטיח לך, בעזרת השם, תודי לי יום אחד על זה.

סמינר.

השם יזכה אותך, שתזכי לחזור בתשובה שלמה עם כל המשפחה.

אמן.

כן.

בסדר, היא אישה בוגרת, תצטדר בכוחות עצמה.

כן. כבוד הרב, קודם כל הסיפור הזה מאוד דאגה ללב שלי, ובאמת עורר בי אהדה.

ועכשיו, יש לי שאלה אליך.

קוראים לי יעקב אבידן, ואני נער בן 18. עכשיו, יש לי משהו קטן שעומד לי בלב,

ועד היום אני לא מוצא לזה פתרון.

וזו הסיבה לכך שלא חזרתי בתשובה.

תראה, אני בא מבית מסורתי, אני כל שישי-שבת בבית כנסת, אני קורא שיר השירים כל הזמן,

אני מדקלם את שיר השירים אפילו בעל פה, ואני לא נוסע בשבת, אני לא מכיר את ראשי-שבת,

אבל בכל זאת, אני עדיין לא מרגיש את הקרבה לקדוש ברוך הוא, עדיין ללכת, רק בגלל דבר אחד.

תראה, אני עוד מעט מתגייס לצהל, צבא ההגנה לישראל,

ואני רוצה לשרת בקרבי,

ואני מקווה שאני אוכל להגן על המדינה ולשרת בקרבים. אם זה צריך ללכת ללבנון, אז אני אלך ללבנון.

אם צריך ללכת לעזה, אז אני אלך לעזה, וכל דבר שיעמוד מולי.

ואני מאוד אוהב את הצבא, ואני רוצה ללכת לצבא.

ורק דבר אחד עומד בלב שלי, ואני יודע שהקדוש ברוך הוא נמצא ושומר עלינו, ואנחנו עם סגולה, ולא יעזור שום דבר.

וזה המקרה הזה, זה לא מקרה חד-פעמי, זה מקרים, והיו מקרים כאלה,

ויש אדוני ויש קדוש ברוך הוא ששומר עלינו.

אני רק דבר אחד עומד לי בלב עדיין,

ואני עדיין לא מוצא את התשובה ואת הפתרון לזה.

ובזה אני שואל אותך את השאלה הזאת,

בשביל שתוכל לעזור לי.

למה אני צריך לשרת את המדינה ולסכן את החיים שלי האישיים ואת כל המשפחה שלי והכל,

והאנשים שעדיין מאמינים בקדוש ברוך הוא הם לא צריכים, שזו דוגמה, החרדים הם לא צריכים לשרת בצה״ל.

וזה מה שמפריע לי,

בלב, בתור נער בן 18 עכשיו לחזור בתשובה. מה אני צריך לעשות

ומה אני צריך להבין מזה שבזמן שאני משרת במדינה, ואני מוכן לתת את החיים שלי, היום אני מוכן לתת את החיים שלי כשאני נער בן 18 וחצי, ואם אני צריך להיכנס למערבים בלבנון, אני אכנס למערבים בלבנון,

אם אני צריך למלות פקודה שתהיה קשה ותכלול סכנת חיים שלי, אני אכלול, ואני אמות למען המדינה הזאת.

ובכל זאת, רק משהו אחד קטן על זה בלב. למה?

החרדים לא צריכים לשרת.

ועם כל ההערכה אליהם, ואני מאמין בקדוש ברוך הוא, ואני יודע שיש קדוש ברוך הוא,

אבל אני רק לא מבין למה לא צריכים לשרת בצה״ל.

זה צבא ההגנה לישראל.

תודה.

עכשיו אני רוצה להגיד לך דבר אחד.

למי אתה תישמע כשתקבל פקודה בשעה קשה?

המפקד. למי אני יכול להישמע?

המפקד.

כרגע למפקד, כן. שומע.

מפקד זה גם מפקד כיתה?

זה בלפחות הבן אדם שאני מאמין בברור. נקף, מפקד כיתה?

או שאתה מדרגה מסוימת רק תשמע. לאיזה דרגה אתה תשמע?

מפקד שיהיה איתי בו זמנית, אני אשמע. אפילו שהוא כמה חודשים לפניך.

אם הוא מפקד שלי, אני אשמע למפקד שלי. גמרנו. המפקד שלך זה המפקד שלך.

מה פירוש מסרת את חייך בידו?

לומר לך מה לעשות.

כן. בן אדם שעבר הכשרה ומקיא. עבר הכשרה.

ויודע בדיוק מה צריך לעשות.

ויודע בדיוק מה צריך לעשות. אז אם אתה אומר לי לשמוע על המפקד שלך... יש לי ברירה? אני יכול לשמוע על עוד מישהו?

אם אתה אומר לי שאתה תשמע לפקודה של המפקד שלך,

ואפילו בקשר לחייך,

איך אני לא אשמע לקדוש ברוך הוא שלי?

שאומר לי,

שב תלמד תורה ואתה תגונן על החייל שלי.

אומר הקדוש ברוך הוא,

יש לי 12 שבטים.

אני רוצה שבט אחד, קוראים לו שבט לוי.

השבט הזה, אני המפקד שלו.

ברך השם חילו ופועל ידיו תרצה.

כן, אני אומר לכם, כל בית ישראל,

זה החיל שלי.

אלה לא יוצאים למלחמה.

לא רק שהם לא יוצאים למלחמה,

אפילו מלחמת מצווה שאני מצווה להילחם,

הם לא יוצאים למלחמה.

מה הם עושים?

הם דואגים

שעם ישראל יתקיים בכלל,

וגם לשמור על זה שהחיילים חלילה לא יאבדו לנו

ואם חלילה יש גזירה,

שיהיה פחות.

אני אסביר לך על זה דבר שהיה בזמן החפץ חיים, זכר צדיק בקדוש ברוך הוא.

הוא פעם התרים לבית חולים מיטות.

אז הוא פנה לעשירים שיתרמו מיטות לבית חולים.

אז אחד תרם 10, אחד 15, אחד 50,

כל עשיר לפי יכולתו.

הוא עשה גם סיבה לכל התורמים.

כל תורם שהגיע,

אז הוא בירך אותו ושמח לקראתו

לפי כבודו ומעלתו.

כשנכנסו בני הישיבה,

אז ראו שהחפץ חיים,

פניו נוהרות יותר כלפיהם מאשר כלפי העשירים.

אז אחד העשירים ניגש לרב ואמר לו, כבוד הרב,

כמה בני הישיבה האלה תרמו מיטות לבית חולים,

שאתה מקבל אותן בסבר פנים יפות כאלה?

אמר להם, הם תרמו שיהיו פחות מיטות בבית חולים.

זאת תרומתם.

זאת אומרת, אם אתה מבין שצריך לשמוע על מפקד בשר ודם

שהוא גדול ממך בחודשים ספורים בגלל ההכשרה שלו,

מה תגיד על מפקד הכוחות העליונים,

הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו, שאומר לך פקודה?

תלמד תורה,

ואני אדאג לשאר.

עכשיו, מי מדובר?

רק במי שבאמת לומד רק תורה ותורתו אומנותו.

מי שלא, לא.

אבל מי שכן, כן.

הקדוש ברוך הוא אומר שצריך את שניהם. גם בזמן דוד המלך,

שהוא היה לוחם גדול,

גם כן בזמנו היו חלק יוצאים למלחמה,

וחלק היו יושבים ולומדים תורה,

ואלה היו מגוננים על אלה.

ודע לך

שהשמירה הכי גדולה על עם ישראל

זה הזכויות שיש לעם ישראל כדי לגונן עליהן.

והקדוש ברוך הוא אומר, השם יילחם לכם ואתם תחרישון.

אם תעשו את רצוני, אני הבטחתי והתחייבתי בתורה.

אם בחוקותיי תלכו,

ושכבתם באין מחריד,

וחרב לא תעבור בארצכם.

אבל כתוב, אם תמענו ומריתם,

חרב תאוכלו.

אם תמענו,

אתם לא תלכו בדרך השם, ותמרו את פי,

אז חרב תאוכלו.

זה מה שפתחתי בתחילת ההרצאה, שזה הכול הולך לפי משקל.

עם ישראל צריך הרבה זכויות.

יהיה לנו צבא הכי גדול שיהיה בעולם,

לא יעזור.

היו צבאות גדולים בעולם ולא הצליחו.

לא צבא גורם לניצחונות.

עם ישראל לימוד מלחמות יותר מכל העמים,

ועם ישראל תמיד היה מעט בכמות,

אבל רב באיכות.

מכבים,

זה היו בסך הכול חמישה ועוד כמה שהצטרפו אליהם מול מעצמת-על יוון,

וניצחנו

בכוח התורה.

יהושע בן נון,

זה לא היה אסטרטג גדול שלמד, אתה מבין, בפום,

והוא ניהל מלחמה עם 31 מלכים, וניצחנו. בזכות מה?

בזכות שקיימו תורה ומצוות.

לכן, כל ההיסטוריה שלנו,

צה״ל קם רק בעשרות השנים האחרונות,

אבל מי גונן עלינו 3,300 שנה כדי שיוכל לקום בסוף צה״ל?

מי הביא אותנו עד הלאום?

לא ראשי הישיבות בסנהדרין שעמדו בראש העם היהודי,

שומרי התורה והמצוות?

שכחנו?

נזכרנו רק עכשיו?

אז יש צבא ויש לו תפקיד,

אבל יש גם תפקיד לאלה שלומדים תורה.

רק ההסתה הפרועה, החוזרת והנשנית על ידי מפלגות שנבנות משנאה והסתה,

הן הגורמות שהסטיגמה הזאת נשארת כאילו היא לא פיירית.

אבל כמה פעמים אתה שומע מדי פעם כאלה שמתבטאים ואומרים

שבאמת אם יסכימו כל אנשי התורה לבוא לצבא,

הצבא לא יכול לקלוט אותם.

הוא גם לא זקוק להם.

הוא גם לא יכול לאפשר להם את התנאים שלהם.

כל זה זה מהלך פוליטי.

אין צורך,

יש יותר מדי אנשים,

משחררים מדי פעם מחזורים, מחצאי מחזורים.

הם לא נזקקים,

הם לא מוכשרים לזה.

אורח חייהם שונה,

וברוך השם שיש כאלה,

והם עוזרים לנו, לכל עם ישראל. ואני חייל ששרת בצבא,

ורבים כמוני שירתו,

אבל אתה צריך לדעת, צריכים אותם. גם אם הייתי חילוני והייתי מבין מה שאמרתי עכשיו,

הייתי אומר, צריכים אותם.

הם מועילים לנו פה יותר ממה שיוכלו שם.

אבל בשביל לעשות את הכיף לטומי לפיד או ליוסי שריד או לחברת הכנסת גלאון,

זה לא יפתור לנו את הבעיות, בשביל שהם יוכלו להגיד למפלגה שלהם שהם עשו משהו.

עם ישראל זקוק לאלה בני הישיבות שלומדים באמת.

זה החזיק אותנו,

ואנחנו חווים את החיים שלנו, את קיום העם הזה לאלה,

לא למישהו אחר.

הבנת, עיוני?

אז שלא יכאב לך,

ותדע לך,

אלה הנשמות הטהורות שרוצים באמת

בשלום העם הזה,

ורוצים באמת שלא יהיו לנו פגועים ולא פצועים ולא שום דבר.

והם מתפללים על כלל הציבור.

אתה התפללת פעם תפילת 18?

נכון שכל התפילה מתפללים בלשון רבים?

מה פתאום בלשון רבים? אני יחיד מתפלל, למה אני צריך להתפלל בלשון רבים?

למה סלח לנו?

ברך עלינו. למה אני מברך גם את החילונים?

למה אני אומר, עושה שלום במרומה, ויעשה שלום עלינו, על כולם?

החילוני מתפלל עליי?

לא מתפלל עליי. למה אני מתפלל עליו?

למה? כי התורה חינכה אותי שאני צריך להתפלל על כלל ישראל ולדאוג לכלל ישראל,

ואפילו על העולם אנחנו מתפללים.

וסבח את העולם כולו מתווך.

מתפללים גם על הגויים,

גם על הסורים מתפללים.

שיש שבע בכל העולם.

ככה התורה מחנכת אותנו.

מה לא טוב בזה?

אלא מה? שוטפים לנו לנוער, כבר מקטנות, תלמיד, כל הזמן, כל הזמן, כל הזמן, עד שבן אדם מאשים, תוקף,

והוא לא יודע בעצם מי בעצם עוזר לו יותר מכול.

עזוב פוליטיקה, עזוב הכול.

אנחנו צריכים ללכת דרך התורה.

זו הדרך האמיתית.

זו תוביל אותנו, זו תנחה אותנו, וזה תביא אותנו לגאולה.

הבנת, עיוני?

עכשיו, אתה הולך לצבא, נכון?

ושם זה לא כל כך בטוח, נכון? בפרט בימים טרופים אלה.

יש כאלה חיילים שהולכים עם שכפץ כל הזמן, אתה יודע.

נכון?

יש לי גם שכפץ, אתה רוצה?

זה שכפץ של היהודים.

בוא תזכה בשכפץ,

שישמור עליך, בעזרת השם. בכבוד.

תודה רבה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

מיליונים עדים למעמד נשגב, גמלנו.

בא אחת אחרי

1,300 שנה,

ומספר סיפורי בדים שהוא היה מאחורי זהר. אני גם הייתי עכשיו מאחורי זה גבעה לפני שבאתי.

ואמר לי אותו אחד שדיבר איתו, שאני צריך להפיץ הערב את תורת הטנדוק.

לא יכולים לבטל מעמד שנעשה במיליונים על ידי אחד.

זה ברור.

יתרה מזו,

לא יבוא מי שנתן את התורה והצריך את נתינתה במעמד של מיליונים,

שאחר כך יעתיק את התורה הזאת מעם שלם, ויעביר אותה לאחד בסתר מאחורי ההר, ויגיד לו, שמע,

מהיום אתה תהיה הנציג שלי, יאללה, ביי.

ולא עוד,

אלא אומר לו, להם נתתי תורה, נגיד תרייג מצוות, לך אני נותן שתיים.

יאללה, מספיק. סע. זה לא בעיה, היום אתה רואה ארי קרישנה,

ארי ארי.

אנשים מנגנים עם צלצלים,

והולכים ברחובות, וכולם, אחריהם, מה יש?

ובאים אנשים, עושים מדיטציה ומרחפים והכל,

ויש כת כזאת,

ויש כת כזאת.

יש עשרות כתות פה בישראל שהגיעו מהמזרח הרחוק ומכל מיני מקומות,

ואנשים, מה יש לו? דתי הוא לא רוצה להיות,

סתם כלומניק הוא לא רוצה להיות,

מיסטיקה כולם רוצים להתחבר,

אז הוא בוצע מה שמתאים לו, דבר שמחייב הכי פחות,

ונותן הכי כיף,

למה לא?

אבל מישהו הלך לבדוק את השורשים של כל כת?

לבדוק ולהביא ראיות מהיסוד,

שיש עליהם ראיות ומופתים ועובדות לאורך אלפי שנים?

לא.

אנחנו מגיעים כבר בסוף בסוף, ורואים את הכול,

ועוברים את הכול, ומגיעים קרוב מאוד כבר לקטע האחרון,

ופתאום המפקפקים קמים מבינינו,

לא מאומות העולם, מבינינו,

קמים מפקפקים,

האם באמת זה כך או לא כך.

למה אני אומר עושה שלום במרומה ועושה שלום עלינו, על כולם?

למה? כי התורה חינכה אותי שאני צריך להתפלל על כלל ישראל ולדאוג לכלל ישראל,

ואפילו על העולם אנחנו מתפללים.

בסבע, העולם כולו מטווח.

מתפללים גם על הגויים,

גם על הסורים מתפללים.

ככה התורה מחנכת אותנו.

מה לא טוב בזה?

אלא מה? שוטפים לנו, לנוער, כבר מקטנות, תמיד, כל הזמן, כל הזמן, כל הזמן, עד שבן-אדם מאשים, תוקף,

הוא לא יודע בעצם מי בעצם, עוזר לו יותר מכול.

עזוב פוליטיקה, עזוב הכול.

אנחנו צריכים ללכת דרך התורה,

זו הדרך האמיתית.

זו תוביל אותנו, זו תנחה אותנו, וזה תביא אותנו לגאווה.

בהפצת 100 קלטות כאלה ניתן לפעול הרבה למען כלל ישראל.

טרום 100 שקלים עבור 100 קלטות הוזכה בכל תוצאותיהן.

036-77779 תודה.

היה מנוי בשופר.

רצונך בקלטות טייפ,

וידאו וסידי חדשים באופן קבוע ומיידי ליציאתם.

היה מנוי בשופר במחיר 80 שקלים לחודש.

תקבל טייפ,

וידאו וסידי הביתה חינם,

כולל משלוח,

תוך 48 שעות מרגע יציאתם לאור.

במחיר 80 שקלים לחודש.

תהיה מנוי בשופר.

היה מעודכן.

תהיה מנוי בשופר.

בפרטים נוספים, טלפון 03-6-777-799

אהיה מעודכן

אהיה תלוי ושופר

אם רצונכם לשמוע עוד על יהדות,

או אם יש לכם שאלות,

בנושאים הקשורים ליהדות,

צלצלו אלינו ל-03-67777-790-367777 או אם

לרצונכם להיכנס לאתר האינטרנט של ארגון שופר,

www.share.net