מחכים ל... - חלק ב

- - - לא מוגה! - - - 

קלטת מספר 197, מחכים לחלק ב'.

ברוך אתה, אדוני אלוהינו, מלך העולם, שהיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. אמן!

גם אתה ציצית.

אתה רוצה שאלה?

תן לו שאלה.

כבוד הרב, אני שומע אותך כמעט כל יום, לא כמעט, כל יום שלוש-ארבע קלטות.

אבל במשך הרבה שנים.

ואתה בדרך כלל לא נוהג לפגוע בבני אדם.

ובאחד הקלטות אני קצת אצטט מה שאמרת במדויק,

שעל ריקודים מעורבים.

בא הזמר ואמר לך, אתה נותן דרשה במנחו,

ככה אתה אמרת,

ונקבת בשם של זמר מסוים,

ואני מפאת כמודו, אני לא אגיד את השם,

ומפאת כבודו של אותם האנשים של היכל התרבות,

אתה אמרת, אתה לא נוקף את השם.

עכשיו, אני רואה הרבה רבנים מאוד מכובדים

שמשתתפים באירועים

שיש בהם ריקודים מעורבים.

אז אני שואל את השאלה,

איפה פה ההלכה? איפה, אם אתה,

לא אתה אומר את זה, הרמב״ם, בפרק קלט,

ככה זה כתוב, ככה אמרת,

שאם רבנים מכובדים

יושבים והם רואים זוגות

רוקדים במעורב, אני נגד זה.

אז אני אומר, איפה הרבנים? למה הם לא מערים להם?

זה מסוג השאלה של הרבנות הראשית שהוא שאל כל הזמן. לא, אז עוד משהו עכשיו.

כן.

אני בטוח, עכשיו שואלים אותך על פוליטיקה, ואתה מתחמק מזה כמו מאש.

אני חושב שגם אתה,

נותן ציטוטים של הרב עובדיה יוסף שליטה בתקופה לפני עשרים שנה שהתחלת לדרוש לפי פסק ההלכה של הרב הזה.

אין לרבנים להיכנס לדרשת שלך, ככה אני זוכר.

שאין מה?

לרבנים חרדים.

הוא פוסק שלא, לפני עשרים שנה, עשרים ושתיים שנה, כשהתחלת לרוץ עם הדבר הנפלא הזה.

אתה הלכת לפי פסק ההלכה שלו.

אם הוא הולך עם הפוליטיקה ומתעסק,

למה גם אתה לא יכול להשפיע גם קצת?

בשבילי הוא...

שמעתי. שתי שאלות.

ובכן,

לשאלה הראשונה,

ריקודים מעורבים זה דבר חמור ביותר של חוטא ומחטיא את הרבים,

כי רבעם בן נבט שהעמיד עגלים וגרם לעם ישראל להשתחוות לעגל.

זאת אומרת,

תערובת אנשים ונשים זה יהרג ולא יעבור משלושה עבירות של עריות.

לכן, האיסור הזה הוא חמור ביותר.

הסתכלות בנשים היא גם עבירה.

התורה ריחקה אותנו מהרבה דברים שיגרמו לבוא לידי עבירה.

לא תקרבו לגלות ערווה.

כל קרבה שתגרום אפילו לגילוי ערווה, הוא אסור על פי התורה.

רגע.

רגע.

ואל אישה בנידת טומאתה לא תקרב.

לא לא תגע, לא תקרב.

ועוד הרבה הלכות ומצוות ואיסורים בעניינים אלה.

קדושת הבית של העם היהודי היא אחד מהיסודות החשובים ביהדות.

לכן, צריך לשמר מכל מרחק, ואפילו בלעם הרשע שיבח את עם ישראל,

מה טוב הוא אוהליך יעקב,

משכנותיך ישראל, שאין פתחיהם של אלה מכוונים זה לזה.

זאת אומרת, השכן לא רואה מה קורה אצל השכנים.

היו דואגים משום צניעות.

זה היה שבח של ישראל בכל העולם כולו.

ולכן ישראל נתייחסו, והשם נתן את האותיות שלו,

י' ו-ה',

בשמות

בני השבטים.

למה?

משום שהם ייחוס אמיתי, ולא נתערבבו אלו באלו.

והתורה פרסמה אחת רק,

שלומית בת דברי, שהיא הייתה לא בסדר.

זהו.

הכול היה בסדר.

עכשיו,

הדבר הזה שמקלים ראש, ועוד בפרט תימנים,

ששרים בריקודים מעורבים,

זה עוד עבירה על עבירה, מעבר הרקדה. עכשיו, לא רק הזמרים,

גם המתופפים, הנגנים,

המזמינים, כולם חוטאים ומחטיאים.

גם המשתתפים במקום, הם מחזיקים ידי עוברי עבירה,

הם שותפים לעבירה,

הם נהנים מהעבירה,

וחל האיסור על כולם.

רגע.

עכשיו,

כשלוקחים עוד את שירי רבי שלום שבזי,

שהכל על פי סוד קבלה ותורה קדושה,

ולהפוך את זה יותר גרוע מזמר יווני,

וכמו שירי אגבים, רחמנא ליצלן,

ולגרום לאנשים ונשים ביחד,

זה דבר חמור לאין שיעור, ובפרט בעדה הקדושה, יהדות תימן.

זה כמו, נתתי דוגמה באותה קלטת ששמעת, שהיא נקראת

זנב לאריות ולא ראש לשועלים.

למה? כדאי להיות

זנב לאריות, ללכת עם תלמידי החכמים, להיות זנב שלהם,

מלהיות ראש לשועלים בזמר מפורסם.

אז מה הכוונה?

תאר לך שהיה נכנס,

כן?

רב,

לוקח גיטרה,

ומתחיל לנגן,

ואומר, 1, 2, 3, 4,

תרוסי וואלון ומושה בראשו.

כן, אז אני מסביר.

זה נקרא מפגר.

זה לא שייך אם יש לו גלימה, אם יש לו אנטרי,

זה מפגר.

זה שטיוס.

עכשיו, אם יושב אחד זמר

והוא מרכיב בשרשירים.

אני ראיתי זקן עם סימוני

ועם זקן

שכיבדו אותו בברית מילה לשיר.

הוא לקח את המיקרופון ורקדו מעוריו.

אתה יודע מה הוא שר?

יום אז כרוך די

אני אדהו ראדו.

כולם עושים עבירות,

והוא אומר, אני רק זוכר את החטאים מתחרט.

או שדי אמור נו די לג'ולותנו, ומעריכים את הגלות.

אז איך הלב לא יתחמץ על דברים כאלה?

בסדר. הבנת?

רגע.

זה,

כשאדם שומר תורה ומצוות,

או מתחזה לשומר תורה ומצוות, והוא עושה את זה,

זה יותר גרוע ומאוס מהדוגמה השנייה שאמרת,

שיש פוליטיקאים שלפעמים אני לא אומר עליהם דברים.

אלה מסכנים. כולם יודעים מה הסיבות שהם הלכו לפוליטיקה או מה הם רוצים, אבל הם לא מייצגים

את הדת ולא משתמשים בה להתפרנס ולא עושים ממנה סמרטוט בשביל שהוא ילך עם כמה שקלים הביתה.

אתה מבין? ללכת לקחת את התנ״ך,

את התנ״ך, כן?

וחסר לך נייר למכור דגים ולקרוע כמה דפים ולעטוף את הדג,

אתה מבין כמה זה?

זה יותר גרוע פי אלף אלפים.

אתה אוכל חזיר, חזיר אתה אוכל. ביום כיפור

זה אפס לעומת

לרקוד מעורב או להרקיד מעורב. אתה שומע?

אפס. בסדר, אני הבנתי, ואני שמעתי את הקלטת שלי כבר שלוש פעמים.

שומע כל יום.

אני אומר, יש רבנים שאתה מכיר אותם באופן אישי. אני שוב פעם אומר לך. אל תגן עליהם. לא שתגן עליהם. אתה לא הפה שלהם. אני לא רוצה גם לצאת, הם יודעים את ההלכה לא פחות טוב. בוא, אני אסביר לך, נשמה. אני אסביר לך.

אני אדם קצת שונה מאחרים. קצת.

קצת. אני אגיד לך למה.

אני לא עושה חשבון לאף אחד.

עכשיו לא שאני לא עושה בגלל שאני מזלזל,

אלא בגלל שאני מעריך את הקדוש ברוך הוא.

וגם אומר את האמת. כן. ולא מפחד

אפילו אם אני אסבול ממנה,

אפילו אם לא יאהבו אותי ולא יעריכו אותי, אני לא מפחד להגיד את האמת.

למה?

אני יודע, בסוף אני לפחות

אתן דין לפניו. רגע. זה ההלכה, מה שאני מדבר. אבל עיוני, בסדר, אני מסביר.

עכשיו,

כתוב בגמרא,

היצור בה מרבנן

דמרחמי לבני מטה,

משום דלא מוכח לו במילי דשמיא.

זה התלמיד חכם, אתה רואה,

שכולם עובר, הוא עובר וכולם מכבדים אותו,

זה בגלל שהוא לא מוכיח אותם בדברי תורה.

אם הוא היה מוכיח אותם בדברי תורה, מי אוהב את המוכיח?

אתה זוכר את התאמונים הזקנים שהיו אומרים,

אה, זה, וצועקים וזה, מה אמרו? לא סבלו אותם, ברחו מבית כנסת, נכון?

יופי.

עכשיו, לא שצריך להגיד ככה ולצעוק, צריך להסביר, בדרך ארץ זה אותו דבר, אפשר להוכיח אותו דבר.

לא צריך לצעוק, אפשר להגיד, בדרכי נועם גם כן. אפשר להוכיח ולצוות

בדרכי נועם, אפשר.

אבל רגע, רגע.

הנקודה היא פשוטה.

יש אנשים

שמחפשים את המעמד.

מה פירוש? אם הוא יגיד לזה ויגיד לזה, מחר הוא צריך שיבחרו בו, נכון?

בפרט אנשים שיש להם שררה, שררה שקיבלו תפקיד. אתה מדבר על רבנים?

אני מדבר על לא משנה מה. כל מי שצריך שררה,

בין אם הוא איש פוליטיקה או הכול, הוא צריך את הציבור.

בשביל לקבל את הציבור, בשביל לקבל את הציבור,

הוא צריך למצוא חן בעיני הציבור.

זה הכול.

אביבר, אם הוא עובר על ההלכה, מה פתאום? אסור. אבל אני אומר למה.

אתה שואל למה הוא עושה? כן. אז אני עונה.

מי שצריך את הציבור, לפעמים הוא מתפשר בדברים מסוימים.

זה מצב שלא. אסור לו. הוא יקבל עמון, הוא לא הוכיח, הוא יסבול.

לא מוכיח, הוא נושא את העמון גם שלהם.

הרי עצם זה שהוא יופיע במקום כזה, יופיע במקום כזה,

זה מעורר את השאלה כמו שלך.

זה מעורר את השאלה כמו שלך, איך הוא יושב פה, הנה, ויש כזה דבר.

ועוד יש מקרים שיש חתונות שרואים דברים שלא צריך לראות בכלל.

נו, מה נעשה?

אז אנחנו יכולים לתקן את כל העולם? אנחנו אומרים,

ומי שישמע, ישמע, מי שלא, לא.

זו הייתה השאלה הראשונה, וזו התשובה.

שאלה שנייה ששאלת,

כיוון שבהתחלה היית שומע שאני מצטט פסקים של הרב עובדיה,

אז למה אני גם לא הולך לפוליטיקה כמו שהוא הולך?

אני אסביר לכם.

אני לא חושב שאפשר לפעול דרך פוליטיקה.

פוליטיקה

זה מצב

שגורם להתפשר.

יש הסכם קואליציוני, נגיד?

אי אפשר לבוא ולהגיד, זה וזה וזה וזה אני רוצה, ואם לא, לא. אין דבר כזה.

אין.

אתה רואה כמה פעמים מתקפלים לכל צד בשביל להשיג איזה משהו.

אני לא מוכן להתפשר עם תורה.

לא מוכן. היא לא שלי,

ואני לא מוסמך להתפשר,

ואני גם לא רוצה להתפרנס ממנה. היא לא כורדום לחפור בו.

ממילא, אם אני רוצה עולם הבא על בטוח,

אני צריך להתרחק מזה.

כי אם אני צריך להתפשר לטובת

הציבור שלי וכו',

אני מתפשר בתורה לא שלי, ולא הסמיכו אותי. והקדוש ברוך הוא לא נתן את התורה ואמר,

בוא תעשה פשרות בשביל שיהיה יותר ציבור. אין דבר כזה.

בתורה זה לא כמו הטבעונים.

טבעוני יכול להגיד שהוא פותח עכשיו חוג לטבעונות,

אבל בשביל למשוך את הקהל בפעם הראשונה הוא מחלק נקניקיות.

אני לא יכול לעשות ככה. אוקיי.

הרב עובדיה יוסף לא יודע מזה?

מה זה קשור לי? מה קשור אני לרב עובדיה יוסף? אמרתי, הוא לא נופל בך. הרב עובדיה יוסף הלך במסלול אחר,

אני הלכתי במסלול אחר.

הוא התחיל במסלול של רבנות,

מה שהאחרים לא הולכים בכלל רבנות.

הוא נהיה דיין, נהיה אב בית דין, נהיה רב ראשי לישראל.

ממילא יש לו ציבור וקהל עדתו,

והציבור רצה שהוא ינהיג אותם, אז הוא ינהיג אותם. עכשיו, הם רצו כוח אלקטורלי בשביל לעשות,

והוא הסכים מהסיבות שלו.

אני לא התחלתי עם זה,

אין לי ציבור,

אין לי עדה,

אין לי בית כנסת,

אני מתפלל באמצע עם כולם,

אין לי שום בעיות.

אז אני ממשיך ככה, ובינתיים אני חושב שאני עושה יותר מכוח 17. תמיד.

שאלה כבר חתימה טובה.

הרב,

על איזה כשרות

אפשר לסמוך היום?

היום אני כבר לא אומר בכלל על מה יש לסמוך.

פעם אמרתי ואכלתי אותה.

נגמר.

מצידי אתה יכול לאכול גרעינים.

בתיאבון. תודה.

אני לא אומר,

כל אחד יש לו רב, ישאל את הרב שלו.

הנה, שם, שם. תן לו, תן לו שם.

כבוד הרב,

מאיפה הציטוט הזה שאתה אומר שהמוסלמים שלטו בארץ ישראל תשעה חודשים?

בגמרא בסנהדרין,

דף צדיק ח' עמוד ב',

שם כתוב שאין בן דוד בא עד שתשלוט מלכות הרשעה

בישראל ובעולם כולו תשעה חודשים,

כמו שכתוב בספר מיכה, כעת יולידה.

באמר הוא תלמיד הארי הקדוש,

אומר זו מלכות ישמעאל.

גם המהר״ל מפראג.

הבנת?

כן, עוד שאלה?

בבקשה, שם על ידך.

כבוד הרב, בקשר למושיח שצריך להגיע,

לא דיברת הערב שום דבר, ואם אפשר להגיד משהו

כמו שהוא יגיע, אז מה... כתוב שאם מדברים על המשיח הוא לא בא,

כי המשיח מגיע בסח הדעת.

ואם אנחנו נדבר עליו, אז הוא לא יכול לבוא.

לא, מתי הוא יגיע?

כשלא תחשוב עליו, הוא יגיע.

לא, אומרים שכולם ישמרו שבת, אז הוא יעבור.

אם ישמרו ישראל שתי שבתות, כן, אז יכול לבוא משיח.

אז זה יקרה פעם?

יוסי שריד לא מסכים.

אז המשיח מגיע, אז הוא מתעכב.

אבל זה לא תלוי רק בשתי שבתות.

אם ישראל יחזרו בתשובה בכמות המספקת,

או אם תהיה אפילו קהילה מסוימת שתחזור כולם בתשובה,

זה מספיק בשביל להביא משיח.

אז זה יקרה?

עוד פעם, הוא כבר רצה לבוא עוד פעם מרחקת הודעה.

למה?

כי הוא יבוא בסה הדעת.

אז ניקח זמן.

אם תמשיך לדבר, כן.

יש לי עוד שאלה.

רגע, רגע, תן להם להירגע.

אין בעיה.

אפשר?

כן.

בקשר ליום כיפור,

אמרו שאסור ללבוש שינה לאור, נכון?

עכשיו בקשר לחגורה,

האם גם חגורה אסור לשים ביום כיפור?

לא, מותר. גם תרמיל מותר.

אז חגורה או מותר לשים? כן, כן.

בסדר.

אבל צריך גם לצום.

זה ברור.

יש לי ספקה שלי חולה, אתה יכול לעשות לה משברך?

כן. מה שמה?

מסעודה, בת שמחה.

למה?

היא נמצאת כרגע בבית חולים.

מסעודה, בת שמחה,

רפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל, מהרה. שתבוא הביתה בשלום.

מה? שתבוא הביתה בשלום.

ושתחזור לביתה לחיים טובים ולשלום. אמן.

שאלה למעלה, הנה שמה.

רציתי לשאול בקשר למלחמת גוג ומגוג,

זה קשור לתקופה שאנחנו נמצאים בה?

סליחה, סליחה.

נכון, כתוב בתנ״ך על מלחמת גוג ומגוג.

כן. זה קשור לתקופה שאנחנו נמצאים בה, כל האסונות שקורים וכל זה?

בקיצור, את שואלת על מה אנחנו נמצאים? מה זה בכלל מלחמת גוג ומגוג?

חבית, חבית.

אנחנו נמצאים בתקופה, כן, שקרובים מאוד למלחמת גוג ומגוג,

ואפשר שהיא מתחילה להתגלגל לפתחנו בעזרת בוש.

אני אמרתי אתמול בהרצאה

ששרון הפך להיות שרונה,

בבוש יהיה בושה.

הוא יביא בושה לעולם, אני אומר לכם. הוא יגרור את העולם למלחמה.

שנת תשס״ב תהיה שנת סכסוך בינלאומי.

זה מה שמתגלגל.

בגוג ומגוג זה שיילחמו 70 אומות העולם בינם לבין עצמם בנגד ישראל,

אבל בעזרת השם יתברך, השם יצילנו,

לא את כולם לצערנו,

רק מי שיחזיק בתורה ובמצוות ויעשה גמילות חסדים, אלה יינצלו.

וצריך לחמוד על זה דחוף,

כי עכשיו אנחנו מבחינת הזמן עובדים עם דלק סילוני כבר, לא עם דלק רגיל.

הכול רץ במהירות

ומתקפל מהר. זה כבר לא תהליכים רציונליים, זה כבר עבר.

כן,

עוד שאלה שם למעלה בסוף בסוף.

טוב, קודם כול, לפני שאני שואל, אני רוצה רק להגיד שזה לא הולך להיות דברי כפירה, זו הדעה האישית שלי, אז אם יעצבן מישהו, אני מבקש מאוד סליחה.

קודם כול, בקשר למחורת הבכורת של הפוליטיקה,

אני חושב בכלל שצריך להפריד בין התורה לבין הפוליטיקה,

כי כל התערובת הזאת גורמת רק לדברים שליליים. אז כמו שאני לא אתן לטומי לפיד לעשות בלי הרצאה בנושא דת, אני גם לא רוצה שרבנים יתערבו לי בפוליטיקה.

זה דבר אחד. דבר שני,

אני שואל, למה יש כל התעשייה הזאת של הכניעות?

כל התורה הולכת ומתמסחרת פה.

המושג של לשם שמיים כבר לא קיים.

שמעתי, בלהיות דתי אתה ממליץ?

קורא לך לוודאה אישית שלא. אני לא הולך להמליץ לאנשים מה לעשות. הבנתי, אבל אתה ממליץ.

להיות דתי?

אם בן אדם מאמין בזה בשיא האמונה שלו, אז כן.

הבנתי. זאת אומרת, אתה אומר, איש באמונתו יהיה.

נכון. אז בוא אני אגיד לך. התערובת הזאת, כל ה... שמעתי, ואם הוא מאמין, הבן אדם, בתערובת הזאת, אז מה נעשה?

בסדר, מאמין, אבל מה זה קשור לכל המזכור של זה?

לא קשור, אבל הוא מאמין בתערובת הזאת, מה נעשה?

שילך איתה. אתה אומר שבמעשה מותר לאדם להאמין ולחיות לפי אמונתו, נכון? אתה לא שולל את זה. נכון. עכשיו, דעתך שלפי אמונתך זה לא מתאים שיהיה תערובת פוליטיקה ודת וקמעות ומסחרה.

אבל אחד כן מאמין שזה טוב וזה מפרנס וזה על הכיפאק וזה עוזר.

מה הבעיה עם זה?

כן, אבל אתה רואה, למה זה גורם כל הסיפור הזה? זה גורם, זה גורם, זה גורם, זה גורם למכור לאנשים,

זה גורם לא טוב.

במכרעות אשלויות, אם יש להם צעות, אז אם יש להם הצעה של זה וזה נפתרה בגלל זה. שמעתי, שמעתי, שמעתי.

אז נגיד שאתה צודק, אבל יש כאלה שאתה יודע, היתה להם תאונת דרכים והם החליטו שהם עכשיו מרפאים ב-heiling.

אני לא אומר שגם זה נכון.

לא משנה.

אבל אותם אני לא לוקח פה דוגמת החיים האישיים שלי, אבל אני מסתכל על אנשי דת שם,

לייצג את הצד הנכון והנבון של החיים.

שהם מתמסחרים, זה כבר הופך להיות בעיה.

עכשיו,

לאור זאת,

אתה מבין שיש מסערה בשני הצדדים,

אז זה לא קשור לדת.

בסדר, אבל אתה צריך להיות נבדל מהם, אתה לא הולך, אז מה? אם מחר הם עושים טעות, אז גם אתה צריך לעשות טעות. עוד פעם, עוד פעם.

יש מסערה בכל צד,

אבל זה לא קשור לדת.

זאת אומרת, יש אנשים שמנצלים את תמימותם של אנשים

ומוכרים להם כל מיני דברים.

לדוגמה,

יש כאלה שמוכרים שרוך אדום,

יש כאלה שמוכרים קמעות,

יש כאלה חילונים שמוכרים אוויר של ירושלים.

בירושלים יש חנויות

שמוכרות קופסאות סרדינים כחול-לבן,

שכתוב, אוויר של ירושלים.

עולה דולר קופסה.

תיירים קונים.

וכתוב בהוראות שאם פותחים אין אחריות לתכולה.

אז יש אנשים שמתפרנסים מאוויר, מהאווה,

ויש אנשים שמתפרנסים מקמע או משרוך אדום. שניהם מחריטים, בסדר?

אז אתה אומר, זו תופעה שלילית.

אבל זה לא קשור לדת.

למה לא? כניעות של דת זה לא קשור לדת.

מה פתאום? וחביר שייך לחילונים?

עזוב את האוויר של החילונים. עזוב את הדתי. אני לא מדבר על החילונים, זה לא הדתי. אני אעזוב, אתה תעזוב, חלאס.

לא, זה לא הולך ככה.

אה, לא ככה, רק את הדתיים נתפוס. מה זה? לא אמרתי לתפוס אותם. אבל הם לא דתיים.

מה, אני... מי שעושה מסחרה זה לא דתי. אני שואל אותך בתור אדם דתי, לא בתור משהו אחר. אז אני עונה לך, בתור אדם דתי, דתי ושרוך אדום לא קשור אחד לשני.

לסיכום, אתה... מצדד? אתה בעד התופעה או נגד התופעה?

ודאי שלא.

אני נגד, ודאי.

מה, לא שמעת קלטות שלי?

אם היית דתי, היית שומע.

עכשיו, תדע לך, אמרתי לך, זה מסחרה. יש דברים שעושים בהם מסחרה, רק סחר בסך הכול.

עכשיו אני רוצה להגיד לך עוד דבר.

זה שאתה אומר שפוליטיקה ודת זה לא הולך ביחד, זה נכון.

אבל יש כאלה שאומרים שפוליטיקה זה לא לשם פוליטיקה, אלא פוליטיקה זה כלי ומנוף להשיג דברים מסוימים

שהציבור ששלח אותך, מגיע לו.

אבל אם לא יהיה לו את הנציג שם בשביל לקבל,

ודאי שטומי לא ידאג לו.

אז לכן הם מחליטים לבחור באנשים שלהם נציגות,

ואז הם בוחרים וכו'. דוגמה,

אם היתה פה שיטה אמריקנית והיו בוחרים לפי אזורים, לפי מחוזות,

כמו שיש לך בחירות לעירייה וכל אחד בוחר את ראש העיר שלו שייתן לו את הצרכים שלו,

היו בוחרים ככה חברי כנסת, נגיד. אז מה קשור לזה? אני לא יכול להיות שותף בגלל שאני דתי.

זו הטענה של אלה שהולכים לפוליטיקה.

אבל יש כאלה סובלים שלא הולכים לפוליטיקה בכל מקרה,

כי לא רוצים להיות שותפים

בהחלטות

שהן נגד התורה שנמצאות בכנסת, ולפעמים אתה צריך להצביע גם בדברים שהם לא לפי רוח התורה 100%. וזה מה שדיברתי, על הפשרות.

לכן יש חלק לא בוחרים,

וחלק שבוחרים מהסיבות שאמרתי.

אני מאלה שלא בוחרים.

הלוואי וזה היה רק זה, אבל לא שיושבים ומתמכים שם על דברים ש... בסדר,

הבנתי שהם נמצאים שם בשביל למנוע מצבים שיהיה חידול שמיים, אבל לרוב המלחמות שלהם זה התקציבים.

נכון. מה אתה חושב שהם הלכו שם בשביל שיקחו להם את התקציבים?

נו.

הם גם רוצים. וזאת תופעה חיובית. בטח.

למה דתיים סחטנים? אתה יודע למה הם סחטנים?

זה אתה אמרת.

לא, זה התקשורת אומרת.

למה הם סחטנים? אתה יודע למה?

נו.

לא נותנים להם מהמיץ ישר,

רק מהקליפות.

אז הם סוחטים.

יש תפוז,

באים החבר'ה,

לוקחים קאש,

שותים,

נשארות הקליפות בסוף, באים החרדים,

מנסים לסחוט.

בסוף יוצא להם שתי מיליון.

כי את המיליארדים לקחו אלה עם הקאש,

והם סוחטים, מסכנים.

אז אתה אומר, גם זה אל תעשו, לא יפה.

המספרים אומרים אחרת.

אהה, כמו שזה נראה לי, הם לא יונקים מהקליפות, הם יונקים מהליבה של התפוז עצמו.

בסדר, זה מה שאומרים לך, התשקורת.

זה מה שכתוב,

זה מה שמראים המספרים, זה התקציבים, המספרים שלכם. אני רואה מה מקבלים מעמותות אחרות ומה מקבלים. לא ראית תקציבים, קח קלטת שלי שנקראת פשיטת רגל בווידאו.

אני מציג את הדוח של תקציב 1998. תראה קלטת אחרת שלי

תקציב 2000. תראה כמה קיבלו חרדים לעומת זה, כמה קיבל ילד חרדי וכמה זה.

יוסי שריד אמר לפני שנתיים

שמקבל ילד חרדי רבע מילד חילוני.

הוא בעצמו פלט את זה בוועדת החינוך בכנסת.

זה בעיתון

ומוקלט בטמבלוויזיה,

ושמנו את זה באחת הקלטות.

זה הוא אמר, רבע ממה שמקבל ילד חילוני.

אבל התשקורת יודעת לעשות גם חשבונות כאלה שלא קיימים בפועל ולנפח ולנפח ולנפח,

ומכניסים בגן ילדים גם אברך בן 28. אז ממילא זה הופך להיות שכולם מקבלים.

אבל אם חותכים את זה בדיוק לפי מה שראוי ומגיע,

אתה רואה שאנחנו מקבלים מעט מאוד.

מה ביקשו ש״ס בפעם האחרונה?

אתה יודע מה?

אנחנו מקבלים יותר, נכון?

בואו, הנה, אני חותם לכם שנהיה שווה. מה שאתם מקבלים, אנחנו נקבל.

היו מוכנים לרדת.

לא הסכימו החילונים.

איך יכול להיות?

אם אומרים שהחרדים מקבלים יותר וש״ס מוכנה להיות בדיוק שווה,

והחילונים לא מסכימים, אז מה אתם טוענים?

הנה, הם מוכנים לוותר על חצי בתקציב.

אלא מה? אם נשווה,

החרדים יעלו, יקבלו יותר.

אבל בשביל להציג בתשקורת,

אז הם מוכנים להגיד, הכול מנופח.

כשמגיעים לשעת האמת, לא מוכנים לתת אפילו שוויון.

זאת הנקודה.

אבל מי ששומע רק את הצד של העיתונות, הרדיו ואתם בפלוויזיה,

אין לו מקורות אחרים.

אבל אם היית קורא, לדוגמה, קצת עיתונות דתית חרדית,

ומסתכל במספרים שהם מציגים לפי אותם תקציבים, בלי הניפוחים והכול,

היית מגלה את האמת.

לא נורא, לא מאוחר. אם תחליט להיות דתי, תדע.

כן, הנה, פה, פה.

סליחה. איפה? רציתי לשאול, איזה מין

עולם הקדוש ברוך הוא מתכנן לנו אחרי גוג ומגוג?

הכי טוב שבעולם.

אז למה הוא לא התחיל מההתחלה?

תראה, אם הוא יתחיל מההתחלה,

אז זה לא יוכל להיות בסוף.

וכיוון שזה צריך להיות בסוף, זה לא יכול להיות בהתחלה.

זו תשובה מתוחכם.

איפה אתה בכלל? אני לא יודע איפה הוא אומר לך.

ובכן,

העולם צריך להגיע לסוף מצידו של הקדוש ברוך הוא גם בהתחלה.

אם האדם הראשון

לא היה חוטא באכילה מעץ הדעת,

הוא כבר היה יוצא ממצבו למצב של העולם הבא,

המדרגה הכי גבוהה בחמשת העולמות.

אבל כיוון שהוא חטא,

העולם כולו הוצרך לתיקון,

וזה מה שעברנו במשך קרוב לששת אלפים שנה.

אבל בסוף, אחרי גוג ומגוג,

העולם יגיע למצב שיאריכו ימים כמו בזמן האדם הראשון,

לא יהיו מלחמות,

מעדנים יהיו מצויים כעפר, כולם יתעסקו בחוכמה,

אהבה, שלום, רעות, לא יהיה מלאך המוות,

לא שטן,

לא יצר הרע,

חיים טובים ומאושרים.

לפי מה שאתה אומר,

אתה חושב שהקדוש ברוך הוא צריך את התיקון הזה?

הוא לא צריך, אנחנו. אתה חושב שהוא,

אם הוא רצה,

היה רוצה

לתקן אותך על ידי שהוא היה,

איך אומרים, נכנס בך,

כן?

אז אני חושב שהוא פשוט מאוד יכל לעשות את זה מההתחלה,

או שיכול לעשות את זה בשיטה אחרת.

תראה,

הצעות אפשר לשלוח לקדוש ברוך הוא לתאדור 2711.

אז לא, אבל... זה אל תמליץ לי, אני ממליץ לך.

הבנתי. לי אני לא הקדוש ברוך הוא,

אבל אני גם לא הדובר שלו. אני רוצה להגיד לך רק דבר אחד.

וזה עונה על השאלה של הטוב,

כי אם הטוב רוצה להטיב,

אם אני בתור אבא רוצה להטיב עם הבן שלי,

אני נותן לו טוב מההתחלה.

בלי רע.

הבנתי. ואז אין צורך, אם המורה... סליחה.

ואז אין צורך להתחכם בנושא של הרע. הבנתי. אם המורה רוצה בעצם שהתלמיד יצליח,

שייתן לו מאה בלי מבחן.

יש פה עניין בסיסי,

שההתחלה נעשית דרך האבא.

זאת אומרת, הבן לא שאל את האבא אם הוא יבוא או לא יבוא,

ולכן האבא מחויב לטוב.

אתה מבין? כן.

ואין לו, אני לא חושב לשום אבא רצון לתת את הרע,

או להעמיד את הילד במבחן הטוב והרע כדי שהוא יעריך את הטוב.

אני חושב שזה מיותר, פשוט.

הבנתי. אני מדבר לפי ההבנה של האדם עצמו.

שלך, כן, הבנתי. לפי ההבנה של האדם עצמו. לא, אני גם אדם ולא מבין כמוך.

בכל אופן, אם היית שומע קלטת 29-30,

למה באת לעולם, היית יודע את התשובה בעליך. אני שמעתי את... לא שמעת אותם.

ואם כן, אתה לא זוכר את התשובה.

אתה צריך להבין דבר אחד.

הקדוש ברוך הוא טוב ומטיב, זה נכון.

אבל אם הוא ייתן טוב בלי שאתה תעשה כלום,

זה נקרא אוכל חינם.

אוכל חינם זה חסד.

חסד, יש איתו בושה,

כי אתה מקבל ולא נתת כלום בעבור זה.

לכן הוא נותן לך אפשרות על ידי זכות.

זכות זה על ידי עשיית טוב מתוך רצון... סליחה שאני מפסיק אותך, אז במילים אחרות הוא רצה לתקן אותך מההתחלה.

לא, הוא לא רצה... לפי השיטה שלך.

לא, לא אמרתי תיקונים, לא אמרתי שיטה שלי ולא אמרתי כלום. התחלתי להסביר. לפי מה שאתה אומר עכשיו, אם אתה היית שומע את מה שאתה אומר עכשיו,

ואני גם שמעתי את זה בקריאה... אני גם לא שומע מה שאני אומר.

אז מה שקורה, שהוא רצה לתקן אותך מההתחלה. לא אמרתי תיקונים. אתה חוזר על תיקון, לא אמרתי תיקונים. העולם שהוא מתכוון להביא אחר כך זה עולם שכולו טוב ללא רע.

נכון, בזכות מעשיך, זה ההבדל. נכון?

אחרי התיקון שהוא מתקן את כל העולם, הוא מתכוון להביא טוב ללא רע.

לא, הוא, אתה מתקן.

הוא מתכוון להביא טוב ללא רע? אני שואל שאלה פשוטה.

כן, אחרי שאתה תהיה ראוי. זה בטוח, זה סופי.

אחרי שתהיה ראוי.

הבנת? זה ההבדל. אחרי שתהיה ראוי, בזכות מעשיך.

תודה רבה.

תהיה בריא.

רגע, יש לי פה שאלה מהאינטרנט.

אם זה עולם מעבר, אז למה כשיבוא המשיח נהיה בעולם הזה?

שאלה יפה.

השואל לא יודע שיש חמישה עולמות,

יש עולם הזה, עולם הנשמות, גן עדן וגיהינום, יש עולם ימות משיח,

יש עולם תחיית המתים ויש עולם חמישי, עולם הבא.

כשעולים לעולם הנשמות זה זמני.

אחרי זה יש ימות משיח, זה לאלה שעדיין כאן,

בתחיית המתים, ארבעים שנה לאחר מכן, שבאים משם לכאן.

למה כאן?

משום שעולם תחיית המתים הוא יותר משובח מעולם הנשמות.

כי בעולם הנשמות כל אחד עולה למדרגה שלו,

אבל הוא לא יכול לעלות למדרגה יותר גבוהה ממנו.

אף אחד מאיתנו, אני לא יודע אם יזכה להגיע למדור של הארי הקדוש,

ודאי שלא לרמב״ם,

וודאי שלא לרבי שמעון בר יוחאי.

וכן הלאה.

זאת אומרת, למה? כי אתה נתקע איפה שאתה הגעת.

אבל בעולם תחיית המתים,

כל הצדיקים שהיו בעולם יחיו ביחד כאן.

זאת אומרת, זו מעלה הרבה יותר גדולה ונשגבה,

וזה יהיה בזמן שהעולם כבר יהיה מתוקן, ויהיה שלום, ואהבה, ורעות, והכול.

עכשיו, אז לכן,

אם זה עולם מעבר, אז למה כשבא משיח נהיה בעולם הזה?

כיוון שפה זה יותר משובח בעוד דבר,

שהשם רוצה לשלם. למה צריך שיחת המתים?

כי השם רוצה לשלם גם לגוף את שכרו,

לא רק לנשמה.

כיוון שהקדוש ברוך הוא ברא בריאה שהיא מגוף ומנשמה,

וכיוון שהגוף היה חלק מהזכות של הנשמה,

לכן הם ראויים שניהם לקבל את השכר ביחד, כיצירה אחת.

ובשביל שיהיה גוף, צריך להיות בעולם הזה.

לכן יהיו בעולם הזה שוב,

ויקבלו את שכרם מושלם יחדיו.

שאלה שנייה.

אם הגוף הוא רק כלי בשביל לעשות מצוות,

אז למה יש אנשים יותר יפים ואנשים פחות יפים?

שאלה של יופי.

אפשר לקיים מצוות גם עם עין אחת,

גם עם אוזן אחת,

וגם עם שלוש אצבעות.

אבל הקדוש ברוך הוא ברא את האדם,

וברא את האדם

בשלמות כפי הראוי על פי התורה,

כי בגוף יש רמח

איברים ושסה גידים בדיוק כנגד רמח מצוות עשה בתורה,

בשסה מצוות לא תעשה,

וכל מצווה וכל לאו הם כנגד איברים כדי להחיותם,

ולכן צריך שייברא בגוף שלם.

עכשיו, עניין של יופי יותר או פחות,

גובה יותר או פחות,

חוכמה יותר או פחות,

זה פשוט מאוד נקודות היציאה בניסיון של כל אדם ביחס לחברו.

עכשיו,

הפרצופים של בני האדם שונים,

אם לא היו הפרצופים של בני האדם שונים,

וכולם היו יפים, אבל אותו דבר, אותו דבר.

מה היה קורה? אף אחד לא היה יודע מי הבעל

של האישה.

אה, כולם אותו דבר.

לאן הולכים?

הלו,

איפה את הולכת?

זה לא שלך, אדוני, זה שלי.

אז הקב' ברוך הוא ברא את כולם שונים.

אם כולם היו חכמים אותו דבר,

אז היו יודעים

בדיוק מה בן לאדן הולך לעשות.

זאת אומרת, אם אדם היה חושב כמו השני,

בדיוק היו אותה חוכמה,

אז איפה שהחבאת בכסף את הכסף,

הגנב היה יודע בדיוק

למה יש לו בדיוק אותו סכר כמו שלך.

אז הקב' ברוך הוא עשה את כולם שונים,

מסיבות שונות ומורכבות,

שלא נגיע עד תכליתן כולן,

אבל קצת מה שאמרתי, גילו לנו חכמים.

אבל צריך לדעת, הקב' ברוך הוא עשה את זה נקודת הזינוק.

יש אנשים שאין להם הרבה שכל,

אז הקב' ברוך הוא אומר, יא רחמתה, אין הרבה שכל, קח קצת יופי.

תתנחם,

תאמין, חתיך.

אבל יש חתיך חובלי.

זאת אומרת,

הקב' ברוך הוא מכסה מפה לפה.

יש גם כאלה שהם חושבים שהם גם יפים וגם חכמים.

יש כאלה שהם חכמים והם חושבים שהם גם יפים.

אבל בסדר, מותר לחשוב.

אין בעיה בשביל זה, יש מחשבות.

אבל רבות מחשבות בלב איש.

במסתכל, הוא יחליט.

בכל אופן,

הקב' ברוך הוא ברא הכול בחוכמה ולצורך,

ואי אפשר לעמוד על כל הדברים עד סוף.

עוד שאלה אחת.

אוה,

אם בשמים יש רק

נשמות בלי גוף,

אז איך מבדילים בין אחד לשני?

יפה.

הנה, אנחנו מדברים עכשיו,

נגיד שאנחנו לא רואים אחד את השני.

איך אנחנו מזהים אחד את השני?

לפי הכול, הכול זה לא גוף.

אז יש זיהוי

גם בלי גוף.

יש אנשים שמסוגלים לזהות לפי ריח.

אה, הוא בא?

וואלי.

זאת אומרת,

זה גם בלי גוף.

יש כמה אפשרויות.

חוץ מזה, יש ידיעה.

ידיעה.

ידיעה,

כשאדם, אומרים לו, תשמע, אתה יודע מה היה? ככה וככה וככה, הוא אומר,

אה,

זה הוא עשה את זה. רק הוא.

אין.

רק הוא עשה את זה.

בלי לראות ובלי להריח.

איך? ידיעה.

עכשיו, בעולם העליון

יש גם זיהוי. זיהוי. כי הנשמה

היא לא קיימת, היא כמינצל. כתוב שהיא כמינצל.

מה זה כמינצל? כמו בבואה שלנו במראה.

כמו שיש לנו בבואה במראה, אבל אין גוף שמה. במראה אין גוף, אבל יש בבואה.

כשאדם נמצא בעולם העליון, יש זיהוי של הצללים האלה, וכל אחד יודע מי השני.

זו התשובה.

עכשיו, יש לי פה, הנה, שאלה.

שאלה עכשיו, אתם יודעים שהשידור הזה כרגע הוא גם באינטרנט,

וכל העולם שומע.

אתם יודעים?

רחובות היום נמצאת במונטריאור.

הנה, שאלה מבורו פארק.

שואל יהודי,

מה יהודי ארצות-הברית צריכים לעשות בעקבות האירוע?

לעלות לארץ?

מה אתם אומרים?

למה? שיאכלו אותה אתכם, אה?

ובכן,

כמובן שכל יהודי מקומו בארץ-ישראל,

וכמה שאדם יחיש צעדיו להגיע לכאן, הרי זה משובח.

אבל יש עוד שיקולים שצריכים להתברר ולהישאל אצל גדולי תורה ופוסקים.

זאת אומרת,

מה התנאים של החינוך פה לעומת שם?

מה המצב הפיננסי שם לעומת פה?

מה עם המשפחה יש או אין?

מה עם ילדים וכו'? זה מורכב, זה לא פשוט.

בעיקרון, בכללי, ודאי שמקומו של יהודי בארץ-ישראל.

וכמה שהתנאים יבשילו מהר יותר,

עדיף להיות.

אם מישהו חושב שכרגע יש סכנה בישראל ויותר בטוח באמריקה, הנה ראו שזה לא כך.

בהרצאה בשערי ציון שנתתי בארצות-הברית,

אמרתי לציבור שם,

תדעו לכם, יגיע הרגע שיגרשו את כולם מכל הארצות,

ויזרקו אותם, את כל היהודים, למדבר העמים,

ורק 10% יגיעו לארץ-ישראל.

זאת אומרת, המצב לא הולך להיות פשוט.

עכשיו,

עוד דבר אמרתי,

שאם יגיע, נגיד, משיח, בעזרת השם, אם לא נזכיר אותו, כמו שאמרנו קודם,

אם יגיע משיח

ויודיעו שהוא הגיע,

יהיו פקקים במטוסים בכל העולם, שיצטרכו לחכות שנים הרבה בתור לעלות למטוס.

לא פשוט.

זאת אומרת, יהיו אנשים שירצו להגיע. ומי שחלילה נטמן מחוץ-לארץ,

והוא לא זכה להיקבר בארץ-ישראל,

גם אם הוא צדיק,

יצטרך לעבור גלגול מחילות 30 יום עד שיגיע לארץ-ישראל.

אז מה התועלת?

מה הטוב?

בשביל עוד כמה דולרים מרקרקים.

הקדוש ברוך הוא מפרנס בכל העולם כולו,

ולא חסר לו בשום מקום

נמלים ישראליות ונמלים אמריקאיות אוכלים אותו דבר.

מי שנמצא פה או נמצא שם, אותו דבר.

זה גזירת השם בראש השנה,

במה יתפרנס וכמה.

שאלה נוספת.

אלמוני שואל,

בחור, כן, הוא לא כתוב לי מאיזה ארץ,

למה אנו עם סובל?

איזה מין עם אנחנו?

אנחנו עם סובל בגלל שאנחנו לא מקשיבים.

אחד, נותנים לו סטירה, אומרים לו, אתה הולך?

לא עונה, הוא מקבל סטירה.

אתה הולך או לא?

עוד סטירה.

לא עונה.

אתה הולך או לא?

לא עונה, עוד סטירה.

אחרי 70 סטירות הוא אומר, אני לא מבין למה נותנים לי סטירות.

שואלים אותך 70 פעם, אתה הולך?

אתה לא עונה.

הקדוש ברוך הוא אומר, אתה הולך בדרך המצוות, כן או לא?

לא עונה.

אתה הולך או לא, מקבלים חבית.

לא שומעים,

אז הקדוש ברוך הוא נותן מכות עד שישמעו.

אז לכן אנחנו סובלים, בגלל שאנחנו לא שומעים.

אם נשמע זה מה שאמרנו, אם בחוקותיי תלכו,

הכל יהיה בסדר.

בחור בנתניה שואל, מה עם שנת תשס? אמרו שיגיע, הוא מפחד להגיד מי.

ובכן, יהודים יקרים,

אני אמרתי בעצמי ששנת תשס תהיה שנה המסוגלת לביאת גואל צדק, כמו שכתוב בכמה ספרים, בגליה רזיה, תלמיד הארי הקדוש,

בצרור אמור בשם הרמב״ן,

חסד לאלפים,

ועוד כמה אנשים,

קצת גדולי הדורות, סליחה, שאמרו זאת.

אבל אמרתי גם שאם לא ננצל את שנת תשס, שהיא מסוגלת,

חלילה

יהיה לנו כמו שהיה בגזירות

תח, תט, תח, תת,

שבאותה תקופה אמרו גדולי ישראל שזה זמן מסוגל לביאת גואל צדק, ואם לא ינצלו,

יהיו גזירות קשות,

ואכן היו גזירות קשות, גזירות, פוגרומים, רציחות וטביחות ביהודים.

אותו דבר,

סיימנו את תשס, השם המתין עד הרגע האחרון. ארבע שעות אחרונות לתשס התחילה האינתיפאדה.

הנה, אנחנו היום,

נמלאו שנה ושבוע ימים.

ולא הולך להיות קל בשלוש השנים הקרובות האלה,

בכלל לא קל, אפילו קשה מאוד.

זאת אומרת,

זה המצב שאנחנו צפויים בו, כי אנחנו קיבלנו צ'אנס, זמן מסוגל,

ולא מנצלים. לא מנצלים,

אז זה מעורר עוד חרון אף וקטרוג,

וממילא מקבלים מכות, אומרים לבן אדם, אתה רוצה לצאת לחופש? רוצה לצאת לחופש? רוצה לצאת לחופש?

לא רוצה? טוב, תעבוד שעות נוספות.

זאת אומרת,

אנחנו לא שומעים מה השם מדבר איתנו כבר 3,300 שנה.

בעיה?

אם נחליט שנשמע, יהיה לנו קל. לא נחליט שנשמע, זה מה שקורה.

כן, עוד שאלה אחת, בבקשה, פה תן לו.

מקודם דיברת בקשר לנושא של ריקודים מאוהבים.

כן.

אם הנושא הזה עומד במבחן,

כלומר, במצב כזה שהאישה

מוכנה אפילו להתגרש בשביל זה.

אתה אמרת שזה,

איך אומרים, ייהרג ולא יעבור.

זה עניין שיש לנו בית כאשר האישה, אבל יש פה דבר נוסף,

שהאישה היא הולכת לכיוון הדת, כלומר, היא מתקרבת.

כן. ויש הרבה, הרבה, היא עושה כל מאמץ כדי להתקרב.

נו, אז מה הבעיה? השאלה, האם לוותר לה או לא.

מה פירושים, חייבת אותך לרקודת ביחד?

זה, זה, זה אחת התעלמוגות.

לרקוד ביחד? כן. מה פירושים ללכת למועדון ולרקוד? כן.

אתה צריך לשאול שאלה של פוסק, אני אתן לך טלפון והוא יעלית. אני לא אחראי עליכם.

בסדר.

בסדר. בסוף הערב תיגש בעזרת השם.

כן, תן לו. הנה, גם שמה, שמה, רגע.

שמעתי. אבל יש לי איזה עצה בינתיים.

תרקוד לא יפה.

שתתבייש. אתה מבין? אם היא תתבייש, תגיד שאתה לא רקדן,

אז אולי היא תיקח אותך לאופרה.

כן.

שמעתי קלטת שלך.

היום פעם ראשונה בחיים.

ובאתי עכשיו.

סיפרת שם על שרפה שפרצה בירושלים, על שורש, טיפול שורש. נכון, נכון.

והגיע לאיזה מושב יהודי שם, של שומרי תורה.

והאש עקפה אותו.

האש עקפה אותו. עכשיו, היו שם דתיים.

באו המכבי האש, אמרת, ואמרו להם להתפנות מהבניין.

הם לא רצו.

הם אמרו שהאש לא תפגע.

אז איפה, עכשיו, הם לא ידעו, הם אמרו.

איך המוצג שמרתם לנפצותיכם?

שאלה יפה.

הרב של המושב ההוא ידע ששם המושב דתי-חרדי ועוסקים בתורה תדיר,

והוא ידע שלהם לא יקרה כלום, משום שהתורה מגינה ומצילה.

ואכן, האש הלכה והסתלקה.

אם היו שואלים אותי, אני לא הייתי לוקח אחריות.

אבל הוא עשה כך

והוא צדק.

מבחינת ונשמרתם מאוד נפשותיכם,

הם היו צריכים להתפנות.

כן.

יש לנו פה את הסרט של השרפה הגדולה במקרה.

אתה ראית גם את הסרט, או שרק שמעת מקלטת?

זה מדהים.

יש לכם?

משהו מדהים.

תן לו בנזין.

תודה רבה. בקשר לקמיאות,

מי שיש לו, קיבלתי מרבנים כמה פעמים,

מה בדיוק לעשות איתם? לגנוז אותם?

רצוי.

לגנוז? אפשר לשים אותם בבית כנסת בגניזה?

כן, רק שלא ייקחו אחרים.

הבנתי.

תודה, כבודו.

עוד שאלה קטנה.

אני התחלתי לשים כיפה עכשיו, השבוע.

ברוך השם.

זה בעקבות שקרה לי מקרה.

השאלה, יש לי חבר, יש לי חברים,

שלא קורה להם כלום.

הם מחכים שיקרה להם משהו בשביל לחזור בתשובה.

השאלה שלי היא אם צריך לקרות להם משהו בשביל, או שיכול בן אדם לחזור סתם בתשובה?

יכול לקרות מקרה חיובי ויכול לקרות מקרה שלילי. עדיף שזה יהיה מקרה חיובי.

מקרה חיובי, לדוגמה, אם תיקח לחבר שלך סט קלטות כזה שנקרא מיני סמינר,

אתה הופך לו את הראש.

וזה נקרא מקרה חיובי, שיכול להתעורר בתשובה, לא צריך לחכות למכה, חס ושלום.

כן.

אני לא יודע אם כבוד הרב שמע,

היום ברדיו הודיעו על איזה סקר,

אני הופך את הסמך לשין

שני מן הצמח

בקשר לדעות הדתיות וחילוניות.

אני לא מאמין לסקר הזה.

גם אני לא, ואני לא יודע על מה אתה מדבר.

כביכול, אני אגיד מה שזה, כביכול ש... אין טעם, שנינו לא מאמינים. בסדר, זה עוד יותר טוב. חבל על הזמן.

אז זה מדבר כביכול על כך שיש דעה רווחת

בקהל החילוני שנוטה יותר להתפשר לרפורמה,

לשנות את הדת למודרניזציה.

כן, זה לא צריך סקר, זה אני אומר כל הרצאה.

לא צריך את לינה, יש את אמנון.

כן.

כבוד הרב,

רציתי לשאול, גוג ומגוג.

מה זה גוג? ומי זה מגוג? השם מי זה?

גוג ומגוג, אומר הארי הקדוש,

זה גימטריה שבעים, שבעים אומות.

זה 70 אומות, אבל הם מוגדרים גוג ומגוג. אתה אומר שהאיסמעאלים, הערבים, ישתתו עלינו בקרוב,

אז איך זה יהיה? זאת אומרת, יש פה חרדים, יש פה דתיים,

מה יקרה איתם?

מה יקרה לדתיים ולחרדים? בדיוק.

מי ששומר מצוות

כמו שצריך, תהיה לו הגנה מהקדוש ברוך הוא. מי שלא,

אז תלוי, לפי מה שיגזור הקדוש ברוך הוא, אבל אם אדם רוצה שמירה,

כמה שישמור יותר מצוות, יהיה מאובטח יותר.

רציתי לשאול, בבקשה,

בחור שמקודם אמר לך שהוא רוצה לחזור בתשובה, אין לי טענות נגדו,

אבל איך בחצי שעה שאנחנו יושבים פה, הוא פתאום החליט והכול הוא קלט והכול הוא הבין?

תראה, אני אגיד לך, אם היית הופך את הכובע, היית ממין כמוהו.

אבל אתה שמת את הכובע ההפוך, אז הקליטה הפוכה.

אני אסביר לך.

אין הרבה מה להבין.

יש אדם שבא עם רקע, יש אדם שבא בלי רקע.

אתה כנראה, יש לך פחות רקע ממה שלא יש.

אני הייתי דתי אולי 25 שנה.

אני חוזר לשאלה, ולמרות שבאתי פעם ראשונה, בחצי שעה אני לא חושב שהוא יכל פתאום לשים ציצית ולקבל עליו את הכול.

אז אני,

חרדתי את הכיפה שהייתה לי על הראש,

עם כל החליצון וזה, החלטתי לי בתוך כמה ימים, היה לי הרבה עבר.

שמתי אותה על השולחן ושמתי את הולך. אין לי תעלות נגדך. אתה אמרת כאילו,

אמרת בחצי שעה הזאת מה ששמעתי,

אני מקווה להצביע. זה הצליק אותי יותר מאשר... מה שהוא אמר בחצי שעה לא יכול למזק אותך יותר.

אין מה לחזק, בחצי שעה שלך. זה לא חצי שעה שאני אשב פה, זה לא חצי שעה שלך. רגע, בואו נעשה הצבעה.

מי יתחזקו בחצי שעה הראשונה שירימו את היד?

מה קרה לך? תהפוך את הכובע מהר.

יכול להיות שבשעה שדיברתי אתה חשבת על מקום אחר או על משהו אחר.

בוא אני אגיד לך, אני בחצי שעה, בדרך כלל, בחצי שעה,

גורם שהרבה אנשים שמים ציציות בסוף.

אבל אני אגיד לך, יש עוד דבר שצריך לקחת בחשבון.

יש משקל למילים ויש משקל לאומר.

דוגמה,

יש אנשים שחושבים שלמילים שאני אומר יש משקל,

וחושבים שגם האומר יש לו משקל.

זאת אומרת, ממילא המילים מתיישבות אצלהם

ברצינות מלאה.

כמו שאני הולך לרופא,

אומרים שזה רופא מומחה בתחום מסוים, ואני זקוק לו.

אז הוא אומר לי, תשמע,

אתה חייב לעשות כך וכך.

וכשהוא אמר, חייב, אני שמעתי את המילה שלו, חייב.

למה באתי אליו?

בשביל לשמוע מה הוא אומר.

עכשיו, אמרתי, קח שלוש פעמים כדור ביממה.

בסדר.

אבל הוא אמר לי, לפני שאני יוצא, תשמע, אבל אתה חייב.

עכשיו,

אם אני אחראי לעצמי ואני מבין מול מי אני נמצא,

והוא אומר לי, חייב, ואני מבין את המשמעות של המילה, המשקל של המילה,

ויש משקל לרופא הזה כי הוא מומחה בתחומו,

אני אתחייב לעצמי לקיים את מה שהוא אמר, כי אני רוצה להבריא.

אם אדם בא לפה הערב

והוא לא מכיר את הדובר ולא על מה הוא מדבר,

אז יכול להיות שהוא אומר, תשמע, אז מה אם הוא אומר?

אמר, אז מה אם הוא אמר? הרבה אומרים דברים.

אבל אם אחד בא והבין מה הוא אומר,

ויודע שיש משקל למילים שלו, כי הוא אומר אותן מהתורה, יש משקל.

וגם הוא יש לו איזה משקל, זאת אומרת, יש לו נאמנות של עשרים וכמה שנה,

שהוא אומר דברים ואכן זה כך קורה,

אז אדם שבא על מנת לקבל, לשמוע, להבין,

אז הוא מספיק לו חצי שעה בשביל לקבל.

הבנת מה ההבדל?

לא הבנת?

תהפוך את הכובע.

כן.

כבוד הרב, אני רציתי לשאול שאלה. אני גר בארצות-הברית,

ואתה דיברת לפני כמה דקות שאלה שיהיו בארצות-הברית,

מי שלא יגיע לארץ זה בעיה, והאחים שלי פה כבר בחגיגה.

עכשיו,

אני תקופה ארוכה שם, ואני שמעתי אותך בפלטבוש, גם כן באחת ההרצאות שם,

וזה לא אחד, זה לא שניים. יש שם מיליוני אנשים ורבנים מאוד גדולים

שהדעה שלהם אומרת שזה בסדר להישאר שם,

שאין שום בעיה בזה שאם אתה צדיק,

גם שם אתה תינצל.

אין בעיה.

לא רק בארץ ישראל. השאלה של זה שיימצא שם, אם הוא מושלם וצדיק

והוא שם,

מה הבעיה בזה?

אין שום בעיה לסמוך עליהם.

אני לא מדבר על רבנים פשוטים, אני מדבר על רבנים מאוד גדולים. על פשוטים אף פעם לא מדברים. בקהילה של פלטבוש, בקהילה של ויליברוק, בקהילה של חב'ד.

אל-חב״ד.

אני אומר לך, אתה רוצה לסמוך עליהם?

לסמוך עליהם. לא, זה לא רק הם, זה כל המשפחה.

אתה לא יכול היום להביא את כל המשפחה לפה. נראה לי שאתה לא סומך עליהם.

אני באמת לא סומך עליהם, לפי מה שאתה אומר,

ומה שהם אומרים וכולם אומרים. אז אמרתי, אם תרצה. אבל השאלה היא איך אתה יכול להביא היום את כל המיליונים האלה ולשכנע את כולם. אני לא מבין, אל מבין. גם את המשפחה זה קשה.

לא, הבעיה זה גם את המשפחה קשה.

אתה היום מדבר למשפחה, אתה מדבר, למה? יש טיסות משפחתיות.

לא, אבל הם לא רוצים לבוא. אה, זה משהו אחר, אז תגיד להם שיישארו. אז מה עושים? אם היום, נאמר, הבן-אדם קם ומחליט ללכת, ואשתו והילדים והמשפחות לא רוצים,

אז זה הופך לפירוד. אז זה או גירושים, או המילה שלי, שאנחנו פה, או המילה שלך, שאנחנו שם.

עכשיו אני אשאל אותך שאלה, האם היתה ידיעה

שבן-לאדן עומד להפציץ את הבניין,

ואתה אומר לאשתך, בואי, בואי, בואי, בואי, נרד.

היא אומרת לך, עזוב אותך, מה קרה לך?

ואתה אומר, בואי, והיא אומרת זה. אתה אומר לה, תשמעי, יהיה פה פירוד או יהיה פה פירוק?

תעליתי.

מה עכשיו אתה תקוע ככה והמטוס מתקרב?

מה אתה עושה?

עדיין זה לא פותר לי את ה... ברור. תישאר שם, תחשוב עוד קצת. לא, השאלה אם אתה בא לפה, זה לא פשוט.

זה או-או. לא פשוט, תגיד לה.

או-או, או-או.

בן-לאדן מתקדם בינתיים.

אז לפי דבריך, חצי מיליון נאמר שרוצים לבוא,

התגרשו וגמרנו, יבואו לפה ונאמרו. אני אמרתי? למה כל הנושאים כמו אשתך?

אבל זה הרוב, הרוב ככה. איזה רוב? כשאני הייתי שם,

והייתי גם באחת ההרצאות שלך,

שיהיה בריר רז חובה שיעמדו אולי 500 איש בחוץ.

וכשאתה דיברת לבוא לפה,

היו אנשים הרבה, לא אחת ולא שתיים, הרבה,

שאמרו, הרב צודק במאה אחוז צריך להיות בארץ ישראל.

אבל זה עוד פעם, זה או שאתה אומר לאישה שלך, זה עכשיו, אני החלטתי להיות בארץ. את לא רוצה, אל תבואי.

אני, יש לי הצעה בשבילך, שלח לה כרטיס לביקור.

אבל רק הלוך, בלי חזור.

אתה מבין, אם היא תצטרך לעמוד על הכרטיס חזור, יכול להיות שהיא תישאר.

לא, השאלה היא אם במקרה כזה, מה, מותר לך להתגרש במקרה כזה? תראה, אני לא מפחיד אותך. מה, השאלה מותר לי? אני לא מפחיד אותך. לבוא ולהגיד, זהו?

אני לא מפחיד אותך, מה יקרה.

אני כמו אחד שרוצה להיכנס למערב, אני אומר לו, תשמע, אני חושב שיש שם נחש.

זהו, מה אתה אומר, הוא ייכנס או לא ייכנס?

לא ייכנס.

הוא רק אמר לו, אני חושב שיש נחש,

הוא לא נכנס.

אתה רואה כבר שמפציצים את המריגה,

ואתה עוד שואל שאלות.

אמריקה היום תהיה מטרה לפיגועים.

עכשיו תקשיב, לפגוע באחד, בלאדן, יותר קשה מלפגוע ביבשת.

לא הולך להיות קל.

אני לא רוצה להתחייב לך להפחיד אותך.

אני לא אומר שמי שיישאר לא יינצל,

אני לא אומר שלא יצאו משם כמה, אני לא אומר כלום. אני רק אומר,

המקום הטבעי של היהודי צריך להיות כאן.

אמרתי שצריך שיקולים נוספים.

צריך להתייעץ עם תלמידי חכמים, ואני לא אומר שאין באמריקה, חלילה.

יש תלמידי חכמים גדולים ועצומים.

אבל אם הלב שלך מרגיש שעדיף להיות פה ויש לך את האפשרויות,

וזו בעיה רק של האישה,

אז יש עצות, אבל על זה כבר באופן פרטי צריך לדבר וצריך להכיר אותה ואת אופיה ומה ומו, וככה לייעץ לאדם.

לא צריך.

מה?

גם בתורה ואין הצלעים לבריאות. נכון, היא אומרת, גם בשואה היו שהתלבטו, חלק לא האמינו שיש וחלק אמרו שכן,

חלק הספיקו לברוח וחלק לא הספיקו לברוח.

אי אפשר, תשמע, אנחנו במצב,

אני לא אומר לך שמי שיהיה בארץ ישראל הוא יותר בטוח,

אני אומר לך, מי שוודאי עושה מצוות יותר הוא מוגן יותר,

ואני אומר לך שעיני השם

על ארץ ישראל מראשית השנה ועד אחרית שנה יש השגחה מיוחדת

על ארץ ישראל יותר מכל אומות העולם. דבר נוסף,

כל השפע האמיתי שיורד, יורד

לעם ישראל, ומכאן הולכת התמצית לאומות העולם.

פה יש לנו את המלאך שלנו, מיכאל,

שהוא מגן עלינו,

שר ישראל.

שם אתה יונק את הכול דרך המלאכים של אומות העולם.

פה,

אוויר דה ארץ ישראל מחכים.

יש המון מעלות, בלי סוף פה בארץ ישראל.

זה המקום שלך.

אבל יכול להיות שזמן מסוים עדיין צריך להתארגן וכו'.

בסדר, תתייעץ עם תלמידי החכמים, אם יש לך רב קבוע ודאי.

אותם אנשים לא רוצים לשם שבעצם בתור שהגבירים עושים איזשהו מצווה,

ושאותם למחות שיהיו עוד תוכנית, הם חוזרים ולא חוזרים, ועדיין כל הריקוד של הרבנים החכמים יעלו משם,

ההתבררות שם בנפקות. אני אגיד לך, זה לא כל כך פשוט,

כי לדוגמה לרבנים זה יותר בעיה. למה?

משום שהם מנהלים קהילות ושומרים על הצביון היהודי והרוחני שם,

ולכן אם הם יעזבו,

קהילות יכולות להתפורר מבחינה רוחנית.

אז האחריות שלהם היא גדולה יותר מאשר משפחה רגילה וממוצעת שהקהל לא תלוי בה.

לכן משפחה רגילה יכולה להגיע בקלות יותר.

אדם שיש לו בית ספר או בית מדרש או בית כנסת או קהל תלוי בו ודברים כאלה,

זו אחריות הרבה יותר כבדה,

ולפעמים יגידו לו שלא, הוא לא יכול לצאת בכלל, אפילו אם הוא רוצה.

רגע, הם משמשים באיזה מטור נקודת אחיזה. אמרתי. נקודת אחיזה שמה.

זה לא פתרון לקום, למה לא פתרון?

כי מה עם אותם אנשים שהם... אולי אתה פותח לו קצת את המיקרופון?

אני אומר, מה עם אותם אנשים שעדיין לא החליטים אם הם חוזרים או לא חוזרים?

לא צריך להיות אינטרס.

הרי כמו שמחזיקים שגרירים,

להבדיל, שגרירים של מדינת ישראל, בכל מקום נידח שיש לנו טיפה קשרים או טיפה יהודים שם.

אותו דבר צריך שיהיה נציג של דת

שנמצא שם בשביל אותם אנשים שמחליטים מסיבות חושבים שהם צריכים להישאר שם. בסדר, אבל... אבל אם האנשים כבר רוצים לבוא לפה, לא צריך עוד מעט את השגרירים.

בסדר, אבל...

המקום שלנו זה פה בארץ ישראל, בעיקרון. הלוואי וכולם היו רוצים לעבוד לפה, אבל זה לא המצב.

לא חשוב. הוא שאל את השאלה, אני לא חייבתי, אני רק אמרתי. נכון, אז בגלל זה אני אומר שצריך את אותם אנשים שיהיו שם.

בסדר, אתה אומר ואני אומר, והבוחר יבחר.

טוב. אתה רואה איך אנחנו דתיים על הכיפאק,

בלי כפייה.

יש לי שני שאלות. לא, לא, זה... רק רגע, תן לה, תן לשנייה.

תודה.

כן?

אני רציתי לשאול, דיברת על עולם של תחיית הנתים.

בקול רם טיפה. העולם של תחיית המתים, נכון?

עכשיו, אנחנו, ידוע לפי הארי, לא אלופה בזה, אבל יש גלגולים מסוימים, גם לנשמה.

אז באיזה גוף הנשמה הזאת בעצם אמורה לרדת? בגוף שנעשה בו התיקון העיקרי,

ואם נעשה מחצה למחצה בשני גופות.

מתחלקת לשני גופות את הנשמה? כן. גם עכשיו חלק מהנשמה שלך נמצא למעלה,

בשורשו, וחלק נמצא כאן, בתוך הגוף. אין בעיה.

כן, תן לו פה הבחורצ'יק זה עם האדום,

הוא כבר מצביע הרבה זמן.

בואי אליו בריצה.

כן, תשאלי יעד בלי מיקרופון.

אני יודע על הדמות שנתגלתה במגדלי התאומים בעשן.

הדמות שנתגלתה במגדלי התאומים בעשן זה קשקוש עשן.

בכל ענן תוכלי לראות פרצופים,

דגים, עובות,

הכול.

כן.

קודם כל רוצה להגיד שהשיעור יהיה לעילוי נשמת

דינה בת רבקה ונטלי בת נעמי.

אמן.

עכשיו יש שאלה בנוגע לבחירה.

רשום בתורה שיש בחירה בין טוב לרע.

אבל אומרים שמי שעושה את הרע יהיה לו גיהנום,

יהיה לו זה.

ואתה אמרת באחת ההקלטות שאין את המושג הזה כפייה דתית בתורה,

נכון? נכון.

כשהכפייה דתית אומרים שיש כפייה דתית ואין את המושג כפייה דתית.

אבל תכל'ס יש כפייה דתית.

אם אתה לא עושה את הטוב ואתה עושה את הרע,

אתה מקבל גיהינום.

אז מי שאתה,

כופים עליך לעשות את הטוב.

אני נותן לך עכשיו מאכל חמוץ,

מאכל מר ומאכל מתוק.

ואני אומר לך עכשיו תבחר.

כפיתי אותך?

כפיתי אותך? אתה לא כופה אותי.

גם זה לא כופה אותך. הוא אומר לך, יש לך שתי אפשרויות.

תבחר. בסדר, אז אני לא רואה שום בחירה בזה.

יש לך מיקרופון בשביל זה. אני לא רואה שום בחירה בזה.

מה פירוש שאתה לא רואה בחירה? אין בחירה.

אומרים לך, תבחר, יש לך בחירה בעולם הזה. הבנתי.

אני אומר לך, אתה רואה את הפתח פה?

יש לך אפשרות או לצאת או להיכנס.

יש לך בחירה או לא?

אבל אם אני בוחר לצאת, אתה אומר לי... מי אמר שאתה מוכרח? אבל אם תצא, אני אעשה לך רע.

אז מה איפה הבחירה של נטלי? אני אומר לך, כן, אם תצא אתה תהיה ברחוב,

אם תישאר, תהיה באולם.

נו, אז אני כפיתי אותך?

נכון, העובדה היא שבחוץ זה נקרא רחוב קר. אז ככה יש כפייה דתית.

מה? אז יש כפייה דתית.

מה? יש כפייה דתית.

למה זה כפייה?

ככה, כי זה כפייה, כי אם אני עושה טוב, יהיה לי רע.

בוא תקשיב.

אתה עכשיו

כופה עליי לשמוע אותך.

אתה נתת לי את המיקרופון.

נכון, בלי כפייה.

רק אתה כופה אותי עכשיו.

שאני אשמע מה, שתדבר.

נכון? למה אתה כופה אותי? אתה כבר פידרתי כל הערב.

אני אמרתי לך לבוא לפה? לא.

אני בגללך באתי. ידעתי שתהיה פה, באתי.

אז מי קבע אותי לבוא לפה? אתה?

אם לא היית פה, אני הייתי בא.

טוב, יש לי שאלה אחרת.

אה, הסתדרת עם הכפייה? אני לא יודע, לא כל כך.

בנוגע, אמרת... אתה רב, אני לא כופה אותך לקבל את התשובה.

נכון, אני בחרתי ב... אז אין קביעה.

אז אין קביעה.

ענית לבד.

אמרת באמריקה תצבע או משהו כזה, תיכנס. כן, תשכח. תשכח. בלה בלה בלה. בלה בלה בלה. עכשיו כל החסידים שיש שם, יש שם מלא צדיקים. הם יודעים לשחות.

יודעים לשחות.

אם הם נשארים, סימן שהם יודעים.

בסדר. אז מה, זה קשור למלחמת גוגו מגוגו או משהו כזה?

זה קשור, כן.

אבל רשום מלחמת גוגו מגוג שהצדיקים יחיו, שלא ימותו. נכון, אני אמרתי לך שלא, אולי הם יטוסו לפני כן.

מה זה? אולי הם יטוסו לפני כן. כולם יטוסו? אמרתי, כולם, הצדיקים שאלת. אה, רק הצדיקים יטוסו. אתה אמרת שהצדיקים יישארו, לא?

לא יודע, אתה אמרת.

ואתה גם.

אני לא יודע, אני חוזר עליך.

אתה חוזר על מה שאני אומר, אז אני עונה לך. תחזור על מה שאמרתי.

אתה רוצה ציצית?

אני מציע לך, לא כופה.

אתה יודע, אדום עם לבן זה הולך יופי.

נכון.

בוא מותק, לפני כיפור

יהיה לך מצווה גדולה,

שקולה כנגד תרי הגמצוות. בוא.

בוא חמוד, בוא.

בוא.

בוא.

בוא נשומו, בוא.

בחאבו!

תן לו מוזיקה.

ברור אתה,

אדוני אלוהינו מלך העולם,

שחייאנו וקיימנו והגיענו

בזמן הזה.

כן, מי עוד רוצה ציצית בעזרת השמן ברם?

בכבוד. בוא, בוא, מתוק, בוא.

מה השם?

מה השם?

משה בן אסתר, בוא השלמה מהרה.

ציצית?

עוד?

בוא.

מי עוד ציצית?

רגע, מי עוד? בוא!

קח פה.

יום כיפור מחר. יום כיפור מחר.

בבקשה, תן לו כיפה. תן לו כיפה.

בבקשה.

יש לך?

כן, מי עוד?

עדיף שלא.

תזכה להיות צדיק גבירה שמיים.

עכשיו, אם יגיע, נגיד, משיח, בעזרת השם, אם לא נזכיר אותו כמו שאמרנו קודם,

אם יגיע משיח ויודעו שהוא הגיע,

יהיו פקקים במטוסים בכל העולם שיצטרכו לחכות שנים הרבה בתור לעלות למטוס.

אז מה התועלת?

מה הטוב?

בשביל עוד כמה דולרים מרקרקים.

הקדוש ברוך הוא מפרנס בכל העולם כולו ולא חסר לו בשום מקום נמלים ישראליות ונמלים אמריקאיות אוכלים אותו דבר.

רציתי לשאול, בבקשה. הבחור שמקודם אמר לך שהוא רוצה לחזור בתשובה, אין לי טענות נגדו,

אבל איך בחצי שעה שאנחנו יושבים פה הוא פתאום החליט והכל הוא קלט,

והכול הבין.

תראה, אני אגיד לך, אם היית הופך את הכובע, היית נמין כמוהו.

אבל אתה שמת את הכובע הפוך, אז הקליטה הפוכה.

אני הייתי דתי אולי 25 שנה.

אני חוזר בשאלה, ולמרות שבאתי פעם ראשונה, בחצי שעה אני לא חושב שהוא יכל פתאום לשים ציצית ולקבל עליו את הכול. רגע, בוא נעשה הצבעה.

מי התחזקו בחצי שעה הראשונה שהרימו את היד?

מה קרה לך? תהפוך את הכובע מהר.

למה אנו עם סובל?

איזה מין עם אנחנו?

אנחנו עם סובל בגלל שאנחנו לא מקשיבים.

אחד, נותנים לו סטירה, אומרים לו אתה הולך?

לא עונה, מקבל סטירה.

אתה הולך או לא? עוד סטירה. לא עונה.

אתה הולך או לא?

לא עונה עוד סטירה.

אחרי שבאים סטירות הוא אומר, אני לא מבין למה נותנים לי סטירות.

שואלים אותך שבעים פעם אתה הולך,

אתה לא עונה.

הקדוש ברוך הוא אומר, אתה הולך בדרך המצוות, כן או לא?

לא עונה.

אתה הולך או לא? מקבלים חבל.

לא שומעים,

אז הקדוש ברוך הוא נותן מקוד עד שישמעו.

אז לכן אנחנו סובלים בגלל שאנחנו לא שומעים.

אם נשמע זה מה שאמרנו, אם בחוקותיי תלכו,

הכול יהיה בסדר.

בהפצת מאה קלטות כאלה ניתן לפעול הרבה למען כלב ישראל.

היה מנוי משופר.

רצונך בקלטות טייפ,

וידאו וסידי חדשים באופן קבוע ומיידי ליציאתם.

היה מנוי בשופר במחיר 80 שח לחודש.

תקבל טייפ,

וידאו וסידי הביתה חינם כולל משלוח תוך 48 שעות מרגע יציאתם לאור.

במחיר 80 שח לחודש.

תהיה מנוי בשופר.

היה מעודכן.

כאן, כאן, כאן, כאן, כאן. תהיה מנוי בשופר בפרטים נוספים טלפון.

036-77-7779.

היה מעודכן.

היה מעודכן.

היה תנוי בשופר.

אם רצונכם לשמוע עוד על יהדות,

או אם יש לכם שאלות בנושאים הקשורים ליהדות,

צלצלו אלינו ל-03-677-7779, 03-67777. או אם

לרצונכם להיכנס לאתר האינטרנט של ארגון שופר,

www.שופר.net