חג הפסח האחרון - חלק א

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

דבר אחד מדאיג אותי בגלל זה באתי לפה היום.

מדאיג אותי שהמדינה הזאת והעם הזה בדרך לקטסטוריה.

פשוט מדאיג אותי.

המדינה הזאת והעם הזה מדאיג אותי שלא מסוגלים להידבר בדרך לקטסטוריה.

אני בן 22 בקרוב.

הפעם האחרונה שהייתי בכנסת בבר מצווה שלנו.

יש לי אחות שעזרה בתשובה, אין לי זמן, לפני שנה.

וחגגנו את חג הפסח האחרון.

לא יודע, אני הרגשתי יותר מדי טוב בחג הזה.

לא יודע, הרגשתי שאני קשור לזה.

אף פעם לא הרגשתי, אף פעם לא חגגנו את החג.

אף פעם לא קראנו בהגדה.

לא יודע, זה היה נראה מוזר, היה נראה טוב גם.

אבל, רואה, אני קצת מתרגש.

ברוך השם, יש לי איזה פתרון בשבילך, אף פעם.

יש לי בעיה, יש לי בעיה.

כשאני מתקרב לבית הכנסת, תאמין, אני לוקח שתי צעדים אחורה.

לא יודע, מה שהוא אומר לי, אל תיכנס לבית נוסף.

אל תתפוס ספר.

אל תיכנס לבית. אני לא אוכל להסתכל על תפילים.

המדינה הזאת והעם הזה, והעם הזה,

בדרך לכת הסרטון.

לא יודע, מה שהוא אומר לי, אל תיכנס לבית נוספים.

אל תיכנס לבית נוספים.

חג הפסח האחרון.

חג הפסח האחרון.

קלטות מספר 189-199

ערב טוב בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמיו ירוויח.

לפני כשלושה שבועות,

נשיא ארצות הברית ביל קלינטון

מסר הודעה חשובה

לכלל האנושות,

שמזה עשר שנים מאות מדענים בעולם

ישבו על פיצוח הקוד הגנטי,

וסוף-סוף ניתן לומר שפוצח הקוד הגנטי.

מה זה אומר?

זה אומר שאדם מורכב מ-100 ביליון

תאים.

בכל תא יש 46 כרומוזומים שמתחלקים בשווה לאב ולאם.

בכל כרומוזום

יש 3 מיליארד אותיות,

שכל אחת נושאת תכונה שבאדם.

וה-3 מיליארד אותיות האלה נמצאות על סרט

שאורכו 1.8 מיליארד שאורכו 1.8 מיליארד,

מקופל מיקרונית,

והוא נמצא בתוך

הכרומוזום.

46 כאלה, כל אחד 1.8 מיליארד,

בכל אחת 3 מיליארד אותיות,

וכל זה בתא אחד.

ויש כאלה 100 ביליון תאים.

לא יודעים את כל ה-3 מיליארד,

רק 2-3 אחוז,

והשאר זה נקרא Junk DNA. בעוד שלוש שנים מתכוונים להבין בדיוק כל גן וגן, מהו.

ואז,

בלי עזרת השם, יוכלו לקחת גן מסורטן,

להוציא ולשים גן בריא.

גן של אדם מוכרח

יוחלף באדם שעיר.

שחרחר יוחלף בבלונדיני.

טיפש בחכם,

והנה,

שינו לנו את הבריאה.

וכמו שאומר ידיעות אחרונות,

המטרה עולם בלי מחלות.

זהו.

העיתון החליט, העולם יהיה בלי מחלות.

אז קודם כול, מחלות, צריכים לדעת,

זה צורך.

לא כמו אלה שאינם מבינים,

אלא העולם.

עד יעקב אבינו לא היו בו חולים.

אדם היה הולך בשוק, מתעטש, מת.

לא היה תקדים כזה, מחלה, לא מרגיש טוב, מת.

אין דבר כזה.

בריאים.

מגיע הרגע.

הפצ'י.

באמת.

יעקב אבינו הראשון שהתפלל לקדוש ברוך הוא, ביקש ממנו שתהיה מחלה. ולמה?

כדי שאדם יוכל לצוות את ביתו לפני מותו.

והוא החולה הראשון המוזכר בתנ״ך.

והוא אמר לבנה,

ואספו ואגידה לכם את אשר יקרה אתכם באחרית הימים.

חזקיה המלך

ביקש מהקדוש ברוך הוא שהאדם יחלה,

אבל יוכל להירפא מהמחלה

על ידי שיעשה תשובה.

זאת אומרת, המחלה תהיה סימפטום.

האדם יבין,

יחזור בו ויהיה רפא.

ושוב יוכל לחלות.

והוא היה החולה הראשון שנרפא.

וכך מופיע בתנ״ך שנעשה נס בשעה שהוא היה חולה ונתרפא ממחלתו,

עד שחזרו מעלות אחז, עשר מעלות אחורנית,

היום התארך בעשר שעות.

נבוכדנצר הרשע,

ששאל את עבדיו מה קרה בעולם שהיום נתארך,

אמרו לו, אלוקי חזקיה עשה נס וריפא אותו.

דבר נדיר.

מאז כתב את איגרת השלומים המפורסמת.

זאת אומרת, מחלות

זה צורך.

עכשיו צריך להבין דבר אחד.

המחלה באה להגיד לאדם שמצבו לא כל כך בסדר.

פעם,

כשאדם היה חולה,

היה הולך לנביא,

שואל את הנביא

על מה בא לו החולי,

היה אומר לו איזה עוונות צריך לתקן,

היה עושה תשובה, מתרפא והיה בריא.

היו תקופות

שהיו מראות נגעים,

שכערורות ירקרקות בבתים.

אם הופיע הנגע בבית, מביאים כהן שהוא מטהר או מטמא.

אם היה אומר טמא, היו חוזרים בתשובה, היו נרפאים.

לא חוזרים, היו מראות הנגעים פוגעים בבגדים.

לא חוזרים, פוגע בגוף.

לא חוזרים, מסתלקים.

נפסק מראות נגעים, עברו לאורים בתומים.

היו שואלים את הכהן, שאלו חושן על חזהו,

והאבנים היו מאירות

ואומרות את התשובות.

היום, כשאין לנו מכל זה,

אז היום יש מחלות.

המחלות הן הנביאים שאומרים לאדם

מה הבעיה שלו.

נעשה הקדמה.

לפני בריאת העולם, הקדוש ברוך הוא ברא את עולמו.

כתוב בזוהר הקדוש, הסתכל באורייתא וברא עלמא.

הקדוש ברוך הוא הסתכל בתורה וברא את העולם.

פירושו של דבר,

כשם שהעולם הזה קדמה לו תוכנית,

ועל פי התוכנית

בנו את העולם,

כך הקדוש ברוך הוא, התוכנית שקדמה לבריאת העולם הייתה התורה.

בתורה יש תרייג מצוות,

וכנגדם ברא הקדוש ברוך הוא את האדם עם תרייג איברים וגידים.

רמח ושסה.

כנגד, רמח מצוות עשה ושסה מצוות לא תעשה.

יש גם רמח איברים ושסה גידים רוחניים בנשמה.

נמצא שהאדם מורכב מגוף ומנשמה שיש בהם,

זה מקביל לזה, רמח איברים בשסה גידים,

כנגד מצוות התורה.

אדם חוטא ולוקה,

לוקה באבר שחטא בו,

וזאת נורית שבאה לאותת לו לחפש איזו מצווה תלויה בעבר, תקן ותרפה.

זאת אומרת,

היום יש מכוניות שיש בהן תרשים של המכונית,

ויש אזורים מוארים.

אם חסר לאדם, לדוגמה, שמן ברקס,

הנורית מהבהבת,

יש כאלה שמשמיעה קול. בארצות הברית שומעים גם מישהו מדבר,

ואם חסר לך דבר אחר,

או שיש איזו

בעיה במנוע, או ששכחת את הדלת לסגור,

כל זה מופיע על התרשים.

אחד קנה מכונית חדשה, ובמכונית הישנה לא היה לו כזה דבר, הוא לא היה רגיל,

וכל פעם הוא שומע זית, זית, זית, זית, זית, זית, זית, זית, זית, זית.

מפריע לו.

יש לו חבר חשמלאי, הלך אליו ואמר, תעשה טובה, נתק לי את הנורית הזאת, בלבלה לי את המוח.

ניתק לו את הנורית.

שלושה חודשים אחרי זה,

אין שמן ברקס, בירידה,

אין ברקסים, הלך הבן אדם.

למה?

זית, זית, זית, זית, זית, הפריע לו.

אבל הוא לא הבין

שזה בא לעורר אותו על החסרון.

יש אחר, הוא אומר, עזוב,

תוריד לי בכלל את כל התרשים הזה, לא רוצה.

אדם הולך היום לרופא.

יש לו כאבים באיזשהו עבר.

הולך לרופא, מה עושה הרופא? נותן לו אנטיביוטיקה, לדוגמה.

מה עושה אנטיביוטיקה? מחווה תנורית.

אבל את שורש הבעיה הוא לא פתר.

כמו שאמרנו, על פי התורה,

החטאים גורמים למכאובים,

המכאובים באים להודיע מה החטאים,

ועל פי זה אדם יכול להבין.

הפסוק אומר,

ויאמר השם,

ויאמר, אם שמוע תשמע וקול השם אלוקיך וישר בעיניו תעשה,

ואזנת למצוותיו ושמרת כל חוקיו,

כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך, כי אני השם רופאיך.

אומר הקדוש ברוך הוא, אני רופא שלך.

לפני שאתה תחלה, אני מודיעך,

אם שמוע תשמע וקול השם אלוקיך,

וישר בעיניו תעשה,

ואזנת למצוותיו ושמרת כל חוקיו,

כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך. מי שם את המחלות? הקדוש ברוך הוא.

למה הוא שם אותן?

תלוי אם אתה שומר את כל חוקיו או לא.

פחות מכל,

ככה תחלה, ככה היו המכאובים.

רק הקדוש ברוך הוא לא בא לאדם תכף כשהוא חוטא.

ונותן לו מייד את האיתות. ערך אפיים

ברם חסד.

כמו שבמדיד של השמן, כשנחסר לך קצת שמן, לא מופיעה נורית.

כשמגיעים למינימום,

כבר אתה במצב קשה,

אז הנורית מתחילה להבהב אותו דבר.

זאת אומרת,

חסד עשה הקדוש ברוך הוא בזה שנתן לאדם מחלות.

המטרה של המחלות,

להודיע לאדם מה הוא צריך לתקן ומה לא.

ומישהו שכבר חלה,

כתוב, והסיר השם ממך כל חולי וכל מתווה מצרים הרעים אשר ידעת, לא ישימם בך

ונתנם בכל שונאיך.

זאת אומרת,

אם אתה תלך בדרכי השם,

לא יהיו לך מחלות כלל וכלל.

אבל אם כבר חלית,

אם תעשה את החוקים והמשפטים,

יסיר ממך כל חולי,

מה ההבדל?

כשהולכים לרופא,

אז כשהוא נותן לך תרופה, כתוב תופעות לוואי.

וגם אם הוא נותן לך תרופה,

תמיד רושם המחלה נמשך עוד זמן.

יש דברים שלא יעזור כלום, לעולם לא תחזור למצב בריאות תקין ושלם. אדם שעבר ניתוח,

בחורף ובקיץ הוא מרגיש את מקום הניתוח.

מאמץ כבר מקשה עליו וכן הלאה.

אבל הקדוש ברוך הוא מבטיח,

אם הרפואה באה על ידי והסיר השם ממך כל חולי,

לא יישאר אפילו רושם חטא.

זאת אומרת,

אדם יכול להגיע למצב כזה

שהוא יכול לרפא את עצמו אם הוא הולך מדרכי התורה והמצוות.

לא שלא צריך רופאים,

שהרמב״ם פוסק שעיר שאין בה עשרה דברים אסור לדור בה, ואחד מהם זה רופא.

ולא שזה המצב הטוב ביותר, כי בדורות קודמים

הצדיקים הגמורים לא היו נזקקים לרופאים כלל וכלל.

ומה לרופא בבית יראי השם? כך אומר הרמב״ם.

אבל בעוונות שהדורות נחלשים וסומכים ברופאים,

אז נזקקים להם.

אבל לא צריכים לשכוח שהנקודה העיקרית

שבחולי

זה האיתות שמקבלים בעצם מן השמיים.

ידוע מאמר חכמים, זיכרון הברכה,

שאין אדם נוקף אצבע למטה,

אלא אם כן מכריזים עליו מלמעלה.

זאת אומרת,

נקיפת אצבע על ידי קוץ,

אדם הולך בדרך וקוץ נכנס לו ביד,

דבר פעוט לכאורה.

גם על זה יש בית דין של מעלה שיושבים ועושים חשבון אם הוא ראוי לקוץ,

איזה גודל קוץ, כמה הוא ייתקע, מתי הוא יצא.

כמו שנאמר, חוליים

רעים ונאמנים,

רעים בכניסתם ונאמנים ביציאתם.

שיש מלאך ממונה על החולי או על הכאב, מתי ייכנס,

מתי יצא.

זאת אומרת, אם חשבו שהעולם יהיה בלי מחלות, טעו.

מה עוד?

שאם היו פותרים את הבעיה של המחלות,

הייתה בעיה חדשה נוצרת.

מחלה זה לא רק איתות,

אלא מחלה זה גם ייסורים שממרקים עוון עם התשובה.

זאת אומרת,

עצם המחלה פועלת בשתיים,

גם מודיעה

וגם הכאב עצמו הוא כפרת עוון למי שמכיר בכך.

ואם הוא חוזר בתשובה, אז ממילא

נפסק ממנו גם הכאב.

מסופר בזמנו של שלמה המלך שהיה אדם שרצה מאוד לדעת שיחת הציפורים.

כששלמה המלך היה בקיא גם בשיחת הציפורים,

אז הוא הלך אצלו והוא לא הסכים ללמד אותו.

הוא אמר שייצא לו נזק יותר מטוענת.

אף על פי כן הוא הפסיד והפסיד, לימד אותו.

הלך

פעם אחת בדרך, הוא שמע שתי ציפורים אומרות,

מסכן אדם זה,

שאש תאחוז בשדהו.

הלך קצר את כל התבואה, הכניס לה מתבן.

עבר יום אחד ברחוב, ושמעת הציפורים אומרות, מסכן אדם זה,

שהמתבן שלו יישרף.

הלך ומכר את כל התבן שהיה לו.

שמעת ציפורים אומרות, מסכן אדם זה, ימות השנה.

רץ לשלמה המלך בחזרה, מה אני עושה עכשיו?

מה היה? סיפר לו.

אמר לו, אמרתי לך שלא כדאי שתדע את שיחתן.

מה קרה?

הקדוש ברוך הוא הרי אף פעם לא הולך אל הנפש.

בתחילה הוא נותן פגיעה בממון,

בקירות הבית, אחר כך בבגד, אחר כך בגוף.

הוא לא בא ישר לאדם ופוגע בו, נותן לו קודם כול

רמזים ונותן לו גם חלופיות

איך לכפר.

והיות שכתוב שעני נחשב כמת,

אז ממילא אם נגזר עליך מיתה,

אז על ידי לקיחת הממון

עני חשוב כמת וזה יחשוב כפרה.

אז הקדוש ברוך הוא רצה לפדות את נפשך על ידי התבועה.

מצאת תחבולה, הכנסת למדבן. אמרת, טוב, נשרוף לו את המדבן. אמרת, לא, נמכור.

בקיצור, הוא ראה שאתה שומע את שיחת הציפורים

ואתה תמיד תברח מאותו עניין, נחזיר את העניין למקורו.

תצטרך למות.

זאת אומרת,

המחלה באה לך פר,

אתה בורח כל הזמן מהנקודה הזאת,

אתה תגיע לעיקר הדין, אז מה הרווחת?

זאת אומרת, אדם צריך להתבונן.

דברים לא נעשים בעולם סתם.

אדם שמלך בעולם וחושב שהכול זה סתם,

בלי חשבון, אין דין ואין דיין,

אדם כזה יכול להגיד, כן, יש פה וירוס, יש פה שם. נכון, יש וירוס, אף אחד לא אמר שאין וירוס.

אבל צריך לדעת למה הוא נכנס בזה ולא בזה,

למה הוא נמשך אצל זה ולא אצל זה, למה זה נתרפא מזה ולא מזה.

הכול הולך עם חשבון.

אין דבר בעולם הזה שהולך בלי חשבון.

אין

מיתה בלא עוון, ואין ייסורים בלא חטא.

אין דבר כזה.

ומובא מעשה בגמרא מרבי חנינא בן דוסא,

שבאו אליו תלמידיו ואמרו לו, רבנו,

יש ערוד בדרך, ערוד זה נחש.

יש ערוד בדרך, אי אפשר להגיע לבית המדרש.

הראוני את מקומו,

הראוהו,

עמד על פתח הנחש,

שם את עקבו,

יצא הנחש והקישו, ומת הנחש.

כרך את הנחש על צווארו והלך.

שאלו אותו תלמידיו, עד כאן רבנו?

אמר להם, ללמדכם,

אין הערוד ממית,

אלא חטא ממית.

זאת אומרת, אם הוא היה בעל חטאים,

אכן הקשה הייתה עושה את התפקיד שלה.

אבל כיוון שלא כך,

כיוון שרבי חנינא בן דוסא, למי שמכיר את הדמות מן הגמרא,

היה צדיק שכולם נזקקו לו גם לעניין גשמים, לעניין רפואות וכו',

אז לכן, כיוון שאין בו חטא,

היה בטוח בעצמו לעשות זאת, ולהוכיח לתלמידיו שחטא ממית ולא ערוד. ערוד זה רק שליח.

כשזרקו האחים את יוסף לבור, זרקו אותו לבור, מדוע?

כי אמרו, יש נחשים ועקרבים.

אם הוא צדיק באמת,

כיוון שהנחשים הם שליחים,

וכיוון שאין בו חטא, ממילא הוא לא ייזוק.

ואם יזיקו, הר-איוש, צדקנו שהוא בעל חטא.

זאת אומרת, מזיקים הם שליחים.

והפסוק אומר,

ברצות השם דרכי איש, גם אויביו ישלים איתו.

אומר המדרש, אלה יתושים וזבובים.

גם יתושים וזבובים זה אויבי האדם,

כשהם לא עושים רצון השם. כשעושים רצון השם, ברצות השם דרכי איש,

גם אויביו,

הזבובים והיתושים, משלים איתו.

כולם יהיו בחדר,

זה יעקץ וזה וזה וזה,

והאדם שהוא צדיק גמור,

לא יתקרבו אליו.

יש מעשים כאלה ידועים מהרב לופיאן, זכר צדיק וקדוש ברוך הוא,

שהיה ברכסים עד לפני עשרות שנים,

שככה היו ימים חמים והיו יתושים והכול, והיו שמים לב שאליו ולאיש הקדוש הזה לא היו מגיעים אף פעם.

גם על שולחנו, גם על הנביא נאמר כך.

כשאלישע היה צריך לעבור תמיד באותו בית,

אז ניכר על די בעלת הבית שהוא איש קדוש,

כיוון שזבוב לא נח על מיטתו.

זאת אומרת, העולם לא הפקר. אנחנו חושבים זבובים, יתושים, מחלות, כל הדברים האלה, זה ככה.

אין ככה.

הכול הולך עם חשבון

עד דק,

עד נבדק.

וכתוב, עצור תמים פעולו,

כי כל דרכיו משפט,

אל אמונה ואין עוול, צדיק וישר הוא. זאת אומרת,

מה זה אין עוול?

גם שופט בית משפט שעושה משפט זה לא עוול. כתוב לו בספר החוקים שרוצח צריך להיענש 25 שנה,

והוא נתן לו את המרב, או נתן לו פחות.

אז זה צדק, זה אין עוול.

לא, בשר ודם לא יכול לעשות בלי עוול.

מדוע?

כששולחים את הרוצח לבית האסורים,

אז באותה שעה מרשיחים גם את אשתו, שהופכת להיות כאלמנה, ואת בניו כיתומים,

והם לא פשעו מאומה.

אז מה נאמר בקדוש ברוך הוא? אין עוול.

אלא הקדוש ברוך הוא, אם אדם מתחייב,

אם אדם מתחייב

מיתה

על רשעו,

הקדוש ברוך הוא לא מוציאו להורג

על רשעו מייד,

אלא מתבונן סביבותיו.

וכל הקרובים, הידידים, המשפחה, המכרים, החברים, בני חבורה,

כל מי שקרוב אליו,

ועלול להיות ניזוק או מצטער בגין עונשו,

והוא אינו ראוי לרמת העונש שייגרם,

יעכב הקדוש ברוך הוא את מיתתו של זה עד שכל הסובבים יהיו חייבים.

זה אין עוול.

לכן הגמרא אומרת, משפחה שמת למת, תדאג כל המשפחה,

שאם היה בהם צדיק אחד שלא ראוי היה לקבל את הצער הזה,

היה מתעכב העונש מאותו רשע.

אבל אם לא,

אז כל המשפחה צריכה לדאוג, כי בכולם נמצא חטא.

ועל זה אומר הפסוק, משפטי השם אמת, צדקו יחדיו.

זאת אומרת, אין הפקר בעולם.

זאת אומרת, הפתרונות שרוצים להביאנו אליהם לא יפתרו כלום.

ולמי שזוכר קצת את ההיסטוריה,

היו תקופות קשות מאוד בענייני רפואה, פעם היה חולרה, טיפוס,

הבעבועות שחורות, שזה היו מחלות קשות, שבמגפות האלו מתו מיליונים של בני אדם.

עד שמצאו את הפניצלין,

והיה שיתוק ילדים, עד שמצאו טטאנוס וכן הלאה.

אבל המחלות נפסקו?

לא. באו חדשות.

היום יש סרטן,

אז יש כמה סוגים, סוגים רבים, עשרות סוגים.

אבל אומרים היום שאחד משלושה, אם מגיע מוקדם, ניתן לעזור לו ולרפאותו.

נו, ובזה זה נגמר? אז באה מחלה יותר קשה, איידס,

ולזה עדיין אין תרופה.

ויש כבר חיידק טורף בינתיים, שתופשעות מחסל בן אדם.

זאת אומרת,

אין תרופה אם הקדוש ברוך הוא רוצה לענוש מישהו.

רק במזג האוויר, ב-41 עד 45 מעלות מתים מאות אנשים. שנה שעברה

מתו בשפעת 160 איש פה בישראל.

אז יש וירוס אריזונה, מחליפים לו כל שנה שם,

וירוס טקסס,

כל פעם הוא בא מכיוון אחר, הוא מתרגל, מחסן את עצמו וכן הלאה.

בקיצור, לא יועיל שום דבר. אי אפשר לברוח מנחת זרועו של הקדוש ברוך הוא,

כיוון שיש תוכנית ויש כוונה בכל דבר.

אז אני, במקום ביל קלינטון,

שלא מבין את כל מסכת האירועים הזאת,

במקום לשבח

את המדענים על פיצוח הקוד הגנטי, היו צריכים להגיד, השם הוא האלוקים, השם הוא האלוקים.

למה?

אף אחד לא תמה,

מי בנה את הגוף של האדם מ-100 ביליון תאים,

שבכל תא 46 כרומוזומים,

שבכל כרומוזום יש 3 מיליארד אותיות הפרוסות על 1.80 מטר.

אז בכל כרומוזום יש 80 מטר בערך סרט, שעליו יש

46 פעם 3 מיליארד.

כל זה נמצא בתא.

תכפיל את זה ב-100 ביליון,

זה יוצא בערך 80 טריליון מטר של מידע שנמצאים בך.

80 טריליון מטר של די.אן.איי.

מי עשה את זה?

סטיבן הוקינג?

דרווין?

למה לא אומרים השם הוא האלוקים, השם הוא האלוקים?

מי עשה זאת?

אלא מה, ישבו מדענים וחיפשו ובדקו וחיפשו ובדקו, מצאו משהו, מצאו אותיות, מצאו, מצאו, מצאו,

עוד לא יודעים הרבה מזה, אבל בסדר.

למה לא? חפשו.

אבל צריך להבין מה התכלית בכל החיפוש.

את הקדוש ברוך הוא כבר פגשו הרבה פעמים בדרך,

אבל לא רוצים להתייחס אליו.

לא רוצים להתייחס אליו.

אז בואו אני אגיד לכם, לפני ההודעה

של ביל קלינטון,

חבל שהוא לא קורא זוהר קדוש.

לזוהר הקדוש,

לפני אלפיים שנה היה יהודי,

קראו לו רבי שמעון בר יוחאי.

הוא היה במערה, הוא לא היה אינטליגנט,

הוא לא היה נאור,

הוא לא ישב באוניברסיטה.

הוא ישב במערה,

הוא והבן שלו.

הוא לא שתה ולא אכל ויטמינים, היה לו רק מעיין וחרוב,

שחרוב זה כמו חרבות לגוף.

ב-13 שנה הוא היה שם,

והוא כותב בשורה אחת בזוהר הקדוש.

ואני אומר את זה כבר בקלטת לפני כעשר שנים.

שבכל חלק שבאדם

יש את כל האדם,

ה-DNA.

הוא לא אומר DNA,

אבל הוא אומר,

בכל חלק שבאדם

יש את כל האדם.

אתם שומעים?

זה בשורה אחת.

או כמו השורות שהקראנו בקלטות שיצאו,

תורה מן השמים.

זאת אומרת,

אנחנו חושבים שאנחנו פיקחים, ומבינים, ויודעים,

ואנחנו שואלים, הכול לוגי והגיוני,

אבל גם אם היינו הולכים עם לוגיקה, היינו מגיעים למסקנות נפלאות.

לדוגמה,

לפני כשנה וחצי

היה אחד מהמפקדים הבכירים בחיל האוויר

במשרדנו שאל שאלה, האם ניתן להוכיח מבחינה לוגית אם מצאו את הבורא.

אמרתי לו, כן,

אם אתה מבין, 20 דקות,

אתה מבין יותר מהר, 5 דקות.

הוא אומר, כן, אבל אני רוצה הוכחה לוגית. אני לא רוצה משלים ודוגמאות וסיפורים, אני רוצה לוגי. אמרתי לו, בבקשה.

אמרתי לו, אתה רוצה הוכחה שיש בורא לעולם? בבקשה.

אתה ההוכחה.

אמר לי, אני ההוכחה, כיצד?

אמרתי לו, פשוט מאוד,

אם נוכיח שאתה נברא,

זאת אומרת שהיה מישהו שקדם לך, שברא אותך.

או שנוכיח שאתה בראת את עצמך.

או שנבראת על ידי אחר,

או שאתה בראת את עצמך.

כשאתה בראת את עצמך זה אי אפשר,

משתי סיבות.

או שהיית לפני שבראת את עצמך,

או שלא היית לפני שבראת את עצמך.

אם היית לפני שבראת את עצמך,

לא צריך שתברא את עצמך, כי כבר היית.

ואם היית, היית נצח.

אם לא היית לפני שבראת את עצמך, איך נהיית?

הרי לא היית בשביל להבות את עצמך.

מוכרח

שלא אתה בראת את עצמך.

אלא מה?

נבראת על ידי מי שקדם לך.

הבנת?

אמרתי לו, אתה יודע מה, אני אחזור עוד פעם.

עוד פעם.

אם האדם נברא,

פירושו שמישהו קדם לו, ברא אותו.

עד פה מובן, נכון?

אבל יש עוד אפשרות,

שהוא ברא את עצמו.

האם זו אפשרות?

לא.

מדוע לא?

כי יש שתי אפשרויות.

או שהוא היה לפני, או שהוא לא היה.

אם הוא היה לפני בריאתו, הוא לא צריך לברוא את עצמו.

כי הוא כבר היה.

אם הוא לא היה לפני, כיצד ברא את עצמו?

הרי הוא לא היה בשביל לברוא את עצמו.

אז הוא, את עצמו, לא יכול לברוא.

מוכרח

שמי שקדם לו, ברא אותו.

עכשיו, זה נכון למפקד חיל האוויר, וזה נכון לכל ברו וברו.

בין אם הוא עצם,

בין אם הוא צומח,

בין אם הוא חי או אדם,

כל נברא מעיד שיש בורא שקדם לו.

אם כן,

מוכרח שלכל הנבראים יש בורא קדמון שברא את כולם,

ובלעדיו לא תיתכן בריאה.

אבל נשאל,

ומי ברא את הבורא?

זאת לא שאלה.

מדוע?

אם יש בורא לבורא, גם הוא נברא.

אז מה קורה? יש לנו נבראים בלי בורא.

ולא יכול להיות נבראים בלי בורא.

נבראים מעידים על בורא, זה מוכרח.

ובורא שיש לו בורא אי אפשר, כי אז יהיה נבראים בלי בורא.

אז מוכרח

שיש בורא שברא לכל הנבראים, ואין לו בורא.

זה מוכרח.

עד פה ברור?

בבקשה.

אז אפשר לטעון שגם הטבע, הוא אין לו בורא.

לא?

לטבע,

אם אתה קורא טבע לחול אוויר, מים, כן? עצים וכו',

יש לו גיל.

לחומר יש גיל,

ולפני הגיל

הוא לא היה.

אז איך הוא נהיה?

על פי מדע יש גיל לעולם.

תזרוק אותו אחורה כמה שאתה רוצה, 15 מיליארד.

אבל לפני כן לא היה.

איך נהיה?

אין תשובה לפיזיקאים.

הם מתעסקים מרגע שהתחיל הזמן,

אבל רגע לפני התחלת הזמן,

אין להם עסק בזה.

זאת אומרת,

מוכרח שהיה בורא שברא את הבריאה יש מאין.

הבנת?

הבנתי מה שאתה אומר, אבל אפשר להגיד את זה בדיוק אותו דבר. על מי?

על החומר? על הנברא?

על אלוהים.

אה, אתה אומר על השם.

אז אני מסביר.

אם תגיד על השם,

פירושו של דבר שהיה מי שקדם לו.

בסדר.

אז תעתיק את השאלה עוד למעלה, למעלה, אחורה, אחורה, בסוף תצטרך להגיע לנקודת מוצא, כי אחרת אי-אפשר שיהיו נבראים.

הבנת? נבראים בלי בורא זה אי-אפשר, זה ברור לך.

אז לכן אתה מוכרח, אקסיומה,

יש בורא שברא נבראים ואין לו בורא, כי נבראים בלי בורא, בלתי אפשרי.

ברור עד כאן?

מתרגלים לזה לאט-לאט.

עכשיו, דבר נוסף, רק שנייה.

שנייה.

עכשיו,

כל נברא הוא מוגבל.

כל נברא הוא מוגבל.

לדוגמה, הכוס הזאת היא מוגבלת, יש לה גבול, מישהו גבל אותה.

השולחן הזה מוגבל, הנגר הגביל אותו.

האולם הזה מוגבל, הקבלן הגביל אותו.

כדור הארץ מוגבל, מישהו הגביל אותו.

השמש, הירח, הכוכבים, מישהו הגביל אותם.

הגלקסיות מוגבלות, מישהו הגביל אותן.

יש מקביל לכל המוגבלים,

והמקביל לכל המוגבלים

אינו מוגבל.

שאם הוא היה גם מוגבל, אז היה לו מקביל שקדם לו.

והיות ויש לנו בורא ראשון שברא לכל הנבראים,

הוא גם המקביל לכל המוגבלים.

כשהוא ברא דבר, ברא אותו מוגבל, כי כל נברא מוגבל.

דבר נוסף,

הבורא שברא את כל הנבראים

הוא כל יכול,

שאם הוא לא כל יכול, הוא מוגבל.

אז אולי נאמר ששניים הכל יכול?

הנה, לדוגמה, יש לנו פה שניים,

ונאמר ששניהם הכל יכול.

אז מעצם השאלה,

כשאנחנו אומרים שניים, זה כבר מוגבל.

כי אם יש שניים,

כל אחד מוגבל בגבולותיו.

אבל עוד דבר נשאל. האם זה הכל יכול, יכול להגביל את זה?

אם זה יכול להגביל את זה, אז זה מוגבל.

כבר לא הכל יכול.

ואם זה אינו יכול להגביל את זה, אז הוא מוגבל.

אז הוא לא הכל יכול.

אי אפשר שניים הכל יכול, רק אחד הכל יכול.

הרמב״ם אומר את זה בשורה אחת בתחילת ספרו, ספר המדע.

יסוד היסודות ועמוד החוכמות לידע,

שיש שם מצוי ראשון, ממציא לכל הנמצאים.

זאת אומרת,

היסוד לכל היסודות,

אי אפשר להעמיד יסוד

בלי שיהיה לו יסוד.

והיסוד לכל היסודות,

והעמוד שעליו נשכנות כל החוכמות,

זה לדע, לא להאמין, לדע

שיש שם מצוי ראשון, ממציא לכל הנמצאים.

זו הפתיחה של הרמב״ם, שורה ראשונה.

כל מה שהמדע מנסה להגיע

זה לחקר האמת.

שנים אין-ספור

ועוד לא הגיעו לשורה הראשונה של הרמב״ם.

וזה היסוד של היסודות, אי אפשר להניח אפילו הנחה

בלי יסוד.

אבל מה נעשה? יש אנשים שמעדיפים

לרחף מתיאוריה לתיאוריה,

ולקחת את הדבר הברור,

הלוגי, המובן,

שמסביר את הכול ופותר את הכול, לזה לא רוצים לגעת.

עדיף להניח הנחות, להגיד השערות,

ולהמשיך כך

שנים רבות,

העיקר לא להתחייב לזה שיש בורא עולם,

כי בורא עולם זה מחייב,

סימן שאנחנו ברואים,

ואם כן, אנחנו נצטרך בסוף גם לקיים מצוות,

וזה לא כל כך מתאים לנו, ובפרט לא בתקופה זו.

אז נניח את השאלות בצד,

ונמשיך לחיות כשאנחנו אוחזים בקרן המזבח של המדע ואומרים, אתה תראה,

הם עוד יגלו בסוף.

אמר אחד מהמדענים בארצות-הברית,

הבאנו את זה בסרטון בקלטת שלום בין יהודים בווידאו,

שהוא רואה את המדענים מטפסים על הרי הבערות

בתקווה להגיע לפסגה, להציץ מעבר לה ולגלות את חידת הבריאה.

הוא אומר, כשהם יגיעו בסוף למעלה,

הם ימצאו קבוצה של דתיים שמחכה להם,

הוא אומר, סוף סוף הגעתם?

למה לא ללכת פשוט?

ברור.

אסביר לכם עוד דבר אחד, יהודים יקרים.

התורה הקדושה אומרת שבכוח המצוות לרפא את האדם.

בכוח המצוות ניתן לרפא את האדם.

ואני רוצה לומר לכם, יהודים יקרים,

שאני עד למקרים רבים שמצוות מרפאות בני אדם. מצוות.

הטבע אומר, לא,

הרפואה אומרת לא,

והתורה אומרת כן.

מה הפירוש?

אישה, לדוגמה,

שהרופאים אומרים שהיא לא תוכל להראות

מסיבת עקרות,

הולכת להרבה רופאים ולא עוזר,

לא עוזר.

האם ייתכן שאיזה מצווה שהיא תעשה כלשהי יכולה לגרום לפוריות?

האם ייתכן?

מה כוחה של מצווה לעשות בנידון זה?

האם ייתכן שחתיכת בד שהיא תיקח

תוכל לעשות דבר כזה? מה זה הוקוס פוקוס? מה זה קוסמות?

האם ייתכן?

בואו ונראה.

מה זה כוחה של מצווה?

בבקשה.

ואין דוגיות שלנו, של עשרות של מאה ערבים,

פחות וטירות באר, ויש להם עשרה ושישה ילדים,

ואני אישת פרסועה כדת משה וישראל, ועושה הכול, אין לי אלדים.

איך אתה מסביר את זה שאלוהים נותנת לה? ולי לא.

תודה רבה, בואי נעשה עסק.

אני בלי נדר,

מוכן לברך אותך פה לפני כל הציבור,

והציבור יענה ימים,

אבל אני מבקש ממך בקשה קלה קשה,

קלה קשה,

אם תהיי מוכנה בעזרת השם ידברך

ללכת בכיסוי ראש,

שאני אתן לך.

אני אטפלח עליהם,

שאת לא מצטרפת אותם בפעם אחת פעם אחת.

תנו לו לחשוב,

מה את מעדיפה?

את מעדיפה שתהיה בבית שלך השכינה או השכנה?

היא אמרה, שכינה.

אמרתי, אל תעשי חשבון לשכנה.

קשה לך לשים כיסוי ראש, כי את מתביישת מהחברה,

אבל תזכרי, את יכולה להחזיק

ילד ביד שיבכה.

ואחרי תשעה חודשים ילדה בת,

והם קראו לה הודיה.

ואחרי שנתיים נולד להם בן.

ברוך הוא, ברוך שמו. מה הפריד ביניו לבין הילד?

מטבחת מבת.

זה מה שהפריד.

בורא עולם אומר, אתה רוצה ממני?

אני רוצה ממך.

בוא, ניתן לך ניסיון קטן,

קח דבר קטן,

וניתן לך דבר גדול.

אתה מוכן?

אם אתה מוכן, גם אני מוכן.

אם תפתחו לי פתח כחובדו של מחט,

אני אפתח לכם כפתחו של כולם, אומר הקדוש ברוך הוא.

במקום זה הוקרנה לקהל קלטת וידאו כוחה של מצווה בנושא כיסוי ראש.

ניתן להשיג קלטת זו בארגון שופר, רחוב מתתיהו 10 בני ברק,

טלפון

677779. בוידאו רואים טוב יותר.

תודה.

ברוך השם, היום היא כבר בהריונה השני,

ומצפה לעוד לידה בקרוב.

ובכן, אנחנו רואים בסייעתא דשמיא אין קשר בין מטפחת

לעקרות או לפוריות,

אבל מי שמוכן להכניע את עצמו מפני מצוות השם,

אז הקדוש ברוך הוא נותן לו את מה שהוא רוצה, קרוב השם לכל קוראיו,

לכל אשר יקראו באמת.

רצון יראיו יעשה, ואת שבעתם ישבע ויושעם.

כן.

יש לי כמה שאלות לשאול את הרב. ראשית כל, רציתי לשאול לגבי הכיסוי ראש.

סתם חשבתי לעצמי, זאת אומרת,

אתה יכול לדעת בצורה ממש ברורה וחד משמעית שרק בשביל זה נולד לילד?

זאת אומרת, ברור שהרבה זמן לא היה לילד,

ומאז שהיא שמה כיסוי ראש לקח חודש עד שנהיה לילד.

אבל לפי מה שלמדתי, אי אפשר לדעת שכרן של מצוות,

אי אפשר לדעת מה כל מצווה גורמת ומה כל מצווה עושה וכמה כל מצווה משפיעה.

אז אני לא יודע אם אתה יכול להיות בטוח ב-100%,

אם הרב יכול להיות בטוח ב-100%,

שדווקא זה שהיא שמה כיסוי ראש הביא אליה את הילד.

שמעתי את השאלה.

יש לי 15 מקרים מתועדים כאלה.

הם יצאו, בעזרת השם, בתקופה של השנה הקרובה,

15 מקרים כאלה,

עם כיסוי ראש,

בלי אפשרות להרות.

כיסוי ראש, שמו,

נכנעו מפני השם והרו.

אתן לך עוד דוגמה אחת, תקשיב.

לא רק כיסוי ראש, לא רק כיסוי ראש.

יש פה יהודי שנמצא פה איתנו עכשיו,

שבבדיקות פוריות

אמרו לו שיש לו רק 14% בלי לפרש,

במקום 85% ממוצע.

על כן, הפרופסור בירושלים אמר לו שהוא יצטרך לעשות

הפריה חוץ-רחמית.

אין לו ברירה.

יהודי שנשוי שנתיים,

וזה מצבו.

בא בוכה ואמר לי, תשמע,

מה אני עושה במצב כזה?

מה אני עושה?

אני לא גבר.

אמרתי לו, אל תתייאש. אברהם אבינו היה זקן,

ואף על פי כן

הביא ילדים, שרה אימנו, לא היה לה בית רחם

והביאה ילדים.

הקדוש ברוך הוא יש לו חשבון למה לזה אין כרגע,

או למה יש לו מגבלה,

אבל צריך לדעת דבר אחד, הקדוש ברוך הוא מתאבל לתפילתם של בניו, ובפרט אם הם צדיקים.

אתה תעשה את שלך,

הקדוש ברוך הוא יעשה את שלו.

ואני מוכן, בלי נדר ובעזרת השם, לברך אותך במעמד של רבים,

והשם יעזור.

היהודי קיבל ברכה,

הוא יושב כאן,

ואחרי חודש אשתו נקלטה,

ואחרי חודשיים הוא בא אליי ואמר שיש לו בעיה.

עשו אולטרסאונד

וגילו שיש יותר מאחד.

והבעיה,

שהפרופסור אומר לו שצריך לעשות דילול עוברים.

יש לו שלישייה.

זה עם 14%. אם היה לו 85% הייתה לו שרשרת.

ולמה הוא בא אליי?

כי הוא אמר שיש בעיה.

הייתה מחיצה

בתוך הרחם, יש דבר כזה.

ואחד היה בצד אחד ושניים בצד שני, והייתה סכנה שאם יתפתחו,

אפשר שחלילה יקרה אסון.

אז לכן המליצו על דילול.

אמרתי לו, על זה אין לי כתפיים להבטיח לך שום דבר.

אתה רוצה, אתה בירושלים, תיכנס לרב עובדיה, תשאל, מה שיגיד לך תעשה.

הלך לרב, אמר לו, לא תדאג.

יצאו אריות.

כן. רגע, הרב לא שמע על מקרים שנשים כן שמו כיסוי ראש וזה לא עזר להן?

אני מכיר נשים שיש להן כיסוי ראש כל הזמן ואין להן.

אבל יש קלטת שלי שהוצאת, היא נקראת יהדות, זה עולם נפלא,

ובה אני מסביר

שיש אנשים ונשים

שבגלגול זה לא צריכים להביא ילדים.

לא צריכים.

אתה יודע שעל פי שער הגלגולים אדם צריך לקיים תרי״ג מצוות, ואי אפשר שאדם יקיים תרי״ג מצוות,

כיוון שהוא לא כהן

והוא לא לוי, הוא ישראל.

אז על פי הספרים הקדושים,

אדם מתגלגל שלוש פעמים ככהן, כלוי, וישראל, להשלים תרי״ג.

יש גלגולים שהוא כבר קיים מצוות פרייה ורבייה ואינו צריך, מה שהוא צריך להשלים זה דברים אחרים.

לכן,

יש כאלה שלא יועיל, לא תפילות, לא רופאים, אף אחד לא יועיל.

זהו, ככה נכתב.

אבל רוב בני-האדם

זה אנשים שיש להם בעיות של פוריות או מקרים אחרים,

זה רק גזירה זמנית,

ואם עושים את מה שצריך לעשות,

אז יכולים להביא ילדים. עוד דבר אתה צריך להבין,

פעמים זה גם בלי ברכה.

לדוגמה, נגזר על אדם

שיצטרך להוציא איקס ממון,

יצטרך להתרוצץ איקס זמן,

וזה יהיה התיקון שלו.

אבל יש תהליך יותר קצר, אם אדם חוזר בתשובה באמת,

ובפרט נקודת ההכנעה,

שזה הדבר הכי חשוב,

את דקה ושפל רוח.

הקדוש ברוך הוא מחפש שהאדם לא יתגאה.

בשעה שאדם מתגאה, כתוב שהוא דוחה את רגלי השכינה.

כשאדם ענו שפל ברך,

אז יכולה לשרות עליו שכינה, וסייעתא דשמיא. אבל אם אדם הולך, כוחי ועוצם ידי,

והוא רואה את הכול במהלך טבעי, שהוא יכול להזיז עולם,

יש לו כסף ואמצעים וקשרים,

זה מה שהוא חושב,

יארך התהליך

בכולי האי ואולי.

אז איך הרב יכול לבוא לנשים שלא שמות כיסוי ראש בטענה שאם הן ישימו כיסוי ראש אז יהיו להן בנים? זאת אומרת,

הרב לא יכול להיות בטוח במאה אחוז... אני לא הבנתי איך רופא,

פעם נכנסתי אליו, אמרתי לו שכואב לי משהו,

והוא הסתכל לי בעיניים ככה בפנים.

אמרתי לו, כואב לי כאן. הוא אומר, אני יודע מה אני עושה. הסתכל לי פה בתוך העין,

והוא ידע מה יש לי.

מה הוא מסתכל פה? אני לא מבין.

אם הייתי שואל אותו את השאלה שלך, אתה יודע מה הוא היה אומר לי?

בשביל זה למדתי שנים רבות.

עכשיו יש לי שאלה נוספת בעניין אחר למה שהרב אמר לגבי המציאות של שני בוראים.

הרב אמר שאם

היו שני בוראים, אז זה מצב בלתי אפשרי,

כי אחד בזמן כלשהו היה מגביל את השני,

ואז היה יותר שש בורא אחד.

זאת אומרת, אבל אתה לא יכול, זה בלתי אפשרי שבורא אחד יכול להגביל את הבורא השני מאחר ששניהם,

אין חקר לעוצמה שלהם.

זה כמו השאלה המגוחכת הזו עם הקדוש ברוך הוא יכול לברוא אבן שהוא לא יכול להרים.

זאת אומרת, זה כל יכול מול כל יכול, אתה לא יכול להגיד

שאחד הגביל את השני,

אז אי אפשר להפריך את העניין של שני בוראים.

כבר הקדמתי לפני שהסברתי זאת ואמרתי שמעצם היות שניים זה כבר מוגבלות.

יש שניים?

זה כבר מוגבל.

למה?

זה אחד בפני עצמו וזה אחד בפני עצמו. זאת אומרת, זה מוגבל בתחומו ובמקומו, וזה מוגבל בתחומו ובמקומו.

ואם יש מוגבל,

אז יש מקביל.

אז האם זה הגביל את זה או זה הגביל את זה?

או זה קדם לזה, וזה קדם לזה?

האם זה יכול להאדיר מזה,

או לא?

האם זה יכול להוסיף בעצמו,

או לא?

האם זה יכול למנוע את הוספתו, או לא?

אם הם זהים כל הזמן אותו דבר,

מי עשה את שניהם חלוקים?

מורכב,

מורכב,

מורכב,

זה לא מופשט.

הקב' הוא המופשט.

מורכב,

זה מחלקים.

בחלקים יש להם התחלה וסוף.

והתחלה וסוף זה לא אינסוף.

אם כן,

זה לא יכול להיות בורא ראשון.

אז למה אפשר להגיד שיש שניים כאלה? שני אינסופיים. הבנתי, כי יש לו גבול. אם יש לו גבול, יש לו התחלה וסוף.

אם יש לו התחלה וסוף, הוא לא אינסוף.

לשניהם מההתחלה, ואין סוף. הם צריכים,

ואין להם גבולות. אין דבר כזה, כי כל אחד מחולק מחברו.

לכן זה כבר לא אין-סוף.

לא נורא, גם אתה תתרגל לזה.

כן.

ערב כהוב.

גם לכם.

אני התחלתי בזמן האחרון להתחזק, בזכות אחותי,

ובזמן האחרון גם התחלתי לשמור על קטע של לשון הרע ורכילות.

לפעמים בבית ספר, כשיושבים כזה כמה חברות, זה יוצא כמה פעמים לרחל,

ואני מנסה להפסיק את זה על ידי הערה של בבקשה לא,

עד כאן.

זה פגע בכמה חברות שלי, ואפילו חברה טובה זה הרחיק.

ואני רוצה להפסיק את זה, לנסות להגיד להם מספיק, אבל מצד שני זה גם מרחק חברות.

מה לעשות? איך את מסתדרת אם לא לשמוע רכילות בלשון הרע?

לא, איך להגיד להם אל תגידו, אל דברו, ומצד שני לא מרחקת ממני? נסביר להם, אבל, להסביר להם, לקחת ספר שמירת הלשון,

להסביר להם את החומרה,

את גודל הפגיעה שפוגעים במדוברים,

מה הנזק שנגרם מזה,

כמה עבירות תלויות בזה,

וממילא, אם יש להם טיפה יראת שמים, אפשר שלאט-לאט ימעיטו עד שיוכלו להתרגל לדבר על דברים שלא פוגעים בזולת.

הן יודעות, הן בנות חכמות, והן יודעות את זה טוב מאוד. במידה שהן חכמות כאלה, ויצר הרעש שלהן גדול מאוד, ואת מבינה שזה לא בסדר,

בלית ברירה תצטרכי להתרחק מהן.

אחרת,

תקבלי עונש כמותן.

על זה אני כל פעם שהן מתחילות לקום וללכת, בלי להעיר ובלי כלום? את תנסי למחות, להסביר, לא ילך, את את נפשך. אני רוצה להגיד שזה מרחיק אותם אם אני לא רוצה. אז תנצלי את.

אני אשאל אותך שאלה, אם היית יודעת שהחברות שלך יש להן חיידקים,

היית מתקרבת אליהן?

הייתי מציעה להם, אין מה לעשות.

טוב, תודה.

תהיי בריאה.

כן, הנה, יש פה בחורצ'יק.

פה פה. פה, פה, הנה, כאן.

טוב, הייתה פה חטיפה.

כן. רק רגע, משהו קרה.

כנראה החיידקים הגיעו לשם.

רציתי לשאול שאלה ערב טוב.

אני אדם קצת מרוחק מהדת,

ורציתי לשאול שאלה,

עד איפה הגבול?

זאת אומרת,

אם אני עושה פחות בשמירת שבת, נניח

אני עושה משהו חיובי,

ומבחינת הדת אני עושה גם משהו שלילי,

איפה הגבול?

קודם כול, צריך להבין ששכר מצווה, מצווה, ושכר עבירה, עבירה.

זאת אומרת, כל מה שאתה יכול להמעיט בחילול שבת זה טוב מאוד.

אם תעשה עבירה אחת בשבת, שהיא גורמת חילול שבת, אתה נקרא מחלל שבת.

אבל כמובן שבחילול שבת אפשר לעשות כמה דברים שיגרמו לכמה חילולי שבת, וכמה שאתה ממעיט, ודאי שזה עדיף.

עכשיו, אתה צריך לברר מה אסור, מה מותר,

ולפי מה שאני יודע,

מניסיון שני אפשר להתגבר על הכול.

גם אני חילוני לשעבר,

עד גיל 24 שנים.

אני גם כן חייתי חיים רגילים, כמו כל אחד,

וכשהתברר לי, לאט-לאט הסתגלתי, וזה לא קשה,

דווקא הפוך.

לא, השאלה שלי לא היתה לגבי הסתגלות. השאלה שלי היתה,

אם אני עושה משהו, אז עדיף לעשות אותו חלקי,

או לא לעשות אותו בכלל, או לעשות הכול?

על זה כבר עניתי, אמרתי, כמה שתמעיט, אפילו שזה לא שלם,

מהעבירות, זה טוב.

אז זה לא נקרא חלקי.

פירושו של דבר שאתה עושה משהו,

אבל לא עושה הכול עדיין. זאת אומרת, ירדת מ-160 קמ״ש ל-120,

אבל עדיין אתה ב-30 יותר מהמותר.

זה רפורט.

אבל בכל אופן, זה לא אותו דבר כמו 160. כי ב-160 יורידו אותך מהכביש מייד.

אוקיי, תודה.

שאלה שנייה היא, רציתי לדעת למה יש את העניין הזה מבחינת הדת של פסולי חיתון.

איך? סליחה, לא שמעתי. פסולי חיתון. זאת אומרת, למה למשל לכהן אסור להתחתן עם גרושה?

הבנתי.

התורה הקדושה קובעת

שלכהן יש מעמד מסוים שהוא לא יכול להתחתן עם,

תלוי, כהן גדול, כהן אידיוט,

אבל התורה מגדירה אותו בדרגה מסוימת,

שהוא לא יכול להתחתן עם אישה שכבר היה איתה מישהו,

שזה פגם לגבי הכהן במעמדו.

כמו שאתה יכול להבין שמלך במלכות לא מתחתן עם שפחה.

זה סוג דברים ידועים.

אז מה אתה אומר שפחה? מה,

בגלל שהיא שפחה, אז היא לא אישה? היא לא נורמלית?

אין לה איברים? אין לה הכול כמו כל אישה אחרת?

כן, אבל זה סוג של מעמד מסוים, והתורה קובעת שיש כהן, יש לוי, יש ישראל,

והמעמדות האלה הן חשובים, משום שאחד יכול להיכנס לבית המקדש

בדרגה מסוימת ואחר לא יכול.

ואם יבוא אחד שהוא לא בעל הדרגה הזאת וייכנס לאותו מקום, הוא חייב מיתה.

למה? כי ככה הקדוש ברוך הוא קבע.

יש מהלך כזה, בסדר.

ואין אפשרות לערב בזה רגשות ולהחליט, אתה מבין, על פי רגשות, ובגלל שהייתה התקשרות מוקדמת וכו' וכו'.

זה הדין

צריך לקבל ולעשות.

לא עושים, חוטאים, כמו שבשבת.

אבל באיזשהו מקום זה מפריד בין אנשים, אתה לא חושב?

בטח שזה מפריד.

המעמד מפריד, נכון? מה נעשה?

אני, אין לי סיווג ביטחוני כמו החבר'ה שנמצאים, נגיד, במשרד הביטחון,

וזה מפריד.

הגדר מפריד ביני לבינם, אני לא יכול לעבור יותר. אם אני אכנס, אז יעצרו אותי.

אז אני אומר, חבר'ה, אבל זה מפריד בינינו, אני רוצה להיות אתכם. אומרים, כן, אבל זה הסיווג שלך.

כן, אבל פה אתה מדבר על סיווג ביטחוני, אני מדבר על הקמת בית. אנושי, כן. אנושי, נכון. גם במשרדים של הממשלה לא כל אחד יכול להגיע לכל תפקיד.

גם אדם שהוא יותר אינטליגנט, אתה מבין? מקבל סמכויות יותר, וכן על זה הדרך.

יש הרבה מעמדות בחברה

שנקבעות על-ידי בני-אדם, וחלק מהן גורמות לריחוק.

שמעת פעם על העשירון העליון?

זה לא אני קבעתי את העשירון העליון,

אבל במציאות יש עשירון עליון,

יש גם עשירון תחתון,

יש גם ישראל האחת ויש ישראל השנייה.

אתה מבין? יש כל מיני כאלה, אתה יודע, שזה נקבע,

וזה נקבע על-ידי אנשים ואפשר לתקן.

פה זה גזירת השם, וזה המצב.

אתה יודע, זה גם מפריד לפעמים, יש גברים ויש נשים.

אולי היה צריך שכולם גברים, אולי כולם נשים, למה צריך שונים?

יש גבוהים ויש נמוכים, למה?

יש שמנים בטבע ויש רזים,

יש מכוערים ויש יפים,

יש לבנים ויש שחורים,

יש הרבה דברים שונים. למה?

למה כל הפרצופים שונים?

למה הדעות שונות?

ככה החליט הקב'ה לברוא את עולמו,

שם מגבלות כאלה וכאלה, וזהו, צריך להסתדר עם זה. זה הנתון.

למה חומוס לא טחם כמו טחינה?

טוב, תודה. לא ענית לי על השאלה.

עניתי, אבל היא לא מקובלת.

כן.

פופו רצה בחורצ'יק לשאול כאן.

אני קצת מתרגש.

למה? אני בדרך כלל לא מדבר בפני קהל, זה מפחיד.

אז אל תסתכל עליהם, הכי בטוח.

אני בן 22 בקרוב.

פעם האחרונה שהייתי בבית כנסת,

בבר מצווה שלי.

יש לי אחות שחזרה בתשובה לא מזמן, לפני שנה,

וחגגנו את חג הפסח האחרון.

לא יודע, אני הרגשתי יותר מדי טוב

בחג הזה.

לא יודע, הרגשתי שאני קשור לזה.

כשאתה מתחבר לחג.

אף פעם לא הרגשתי, אף פעם לא חגגנו את החג.

אף פעם לא קראנו בהגדה.

לא יודע, זה היה נראה מוזר, זה היה נראה טוב גם,

אבל,

אתה רואה, אני קצת מתרגש.

ברוך השם, יש לי איזה פתרון בשבילך עוד מעט.

יש לי בעיה, כשאני מתקרב לבית כנסת,

תמיד אני לוקח שני צעדים אחורה.

לא יודע, מה שהוא אומר לי, אל תיכנס לבית כנסת,

אל תתפוס סבר תורה. אני לא יכול להסתכל על תפילים. אז קודם כול, יש לי פתרון בשבילך. תתקרב לבית כנסת עם הגב.

אז מה יקרה?

תיקח שש פציעות אחורה, תיכנס לבפנים.

כן.

הצעות מפורמדות יש לך בעיות.

לא, זה באמת, כל פעם שאני עומד

בכניסה לבית כנסת, מה שאומר לי, אל תיכנס לבפנים.

אני מוכן לקחת אותך לבית כנסת לתפילה איתי ביחד.

היום בערב אני עוד לא התפללתי ערבית.

לך יש רכב?

עדיין לא. יש לך חבר עם רכב?

יש לך חבר עם רכב? יש. תיסע איתי לבני ברק, נתפלל ביחד אני ואתה,

ואחר כך תחזור לשלום.

תראה משהו.

יש לי גם משהו,

אני פשוט לא יכול להתקרב לדת.

משהו אומר לי, אל תתקרב לדת.

וכשאתה אומר את זה, זה נשמע קל,

אבל כשאני מתקרב לזה, זה קשה.

אני לא יכול להיכנס לבית כנסת.

אני צריך יותר מזה. עברת איזה טראומה כלשהי בחיים?

אף פעם.

היה לך איזה מקרה, משהו, בנוגע לדת?

מישהו מההורים מנע ממך כשהיית קטן?

דווקא לא.

ואתה לא מבין למה זה.

בן כמה אתה 22?

עוד חודש.

22 פחות חודש.

ואתה מוכן לעשות צעדים לקראת זה?

אני לא מאמין שאני אצליח. עזוב אם תצליח או לא, אבל אתה מוכן לעשות צעדים לקראת?

אני עדיין לא מוכן.

זה צריך לבוא מבפנים.

לא, זה ברור.

הרי הבפנים שלך מונע ממך.

אני שואל השאלה אם אתה שכלית מוכן.

רק הבעיה היא רגשית, נגיד.

אתה מוכן מצד השכל, מוכן?

אני שכלית, מאמין.

מאמין שיש בורא עולם. ומוכן? רק רגע.

אני מאמין שיש בורא עולם, אני מאמין שמישהו ברא אותנו.

יש לנו תכלית.

אבל קשה,

קשה להסתכל על זה. אני לא יכול.

אשאל אותך שאלה.

אם באנו לעולם בשביל לחיות,

למה אנחנו מתים?

אם באנו בשביל למות,

בשביל מה אנחנו חיים?

זה לא העניין, אתה מבין?

מה שאתה מדבר זה משהו אחר. מה שאני רוצה לדעת זה למה אני לא יכול להיכנס לבית-כנסת.

אני אומר לך שאתה יכול. אני אומר לך שיותר מזה,

אתה יכול לשים ציצית עליך גם.

אתה יודע את זה?

אתה לא מאמין?

בוא לפה, אני אראה לך.

בוא.

לחץ חברתי.

בוא. לחץ חברתי.

עזוב מילים. בוא.

בוא, תשתחרר מהלחץ הפנימי, יותר חשוב.

בוא. תראה, אני אגיד לך את האמת. בוא נראה מה אתה יכול לשים. אני לא רוצה להכיף פה אף אחד, אבל זה עניין של לחץ. עזוב את הלחץ. באמת, הייתי עולה למעלה ואתי סתם ציצית, אבל לא בפני אנשים.

עזוב אותם, כי עמדת בפניהם ושאלת שאלה שאני לא הייתי שואל במקומך.

עזוב אותם. אמנון, זה לא בא מבפנים.

לא יצא לך מבפנים.

לא יצא לך מבפנים.

אתה צריך להתמודד מבחוץ.

תקשיב טוב.

מה השם שלך?

מחר.

ברוך אתה השם אלוקינו ברוך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

תודה. ברוך.

אשריך.

הערב אנחנו מתפללים יחד.

סוף חלק א', קלטת מס' 189. ההמשך, בחלק ב', קלטת מס' 190.