הוא, הסביר לי!! - חלק א

- - - לא מוגה! - - - 

היה אחת, פעם אחת הגיע ערבי לבנק, ביקש 5,000 שקל מהחשבון שלו.

אז הפקידה אמרה לו, בשביל לקבל 5,000 שקל אתה צריך לחתום פה במסמך למטה.

אמר, אני לא חותם.

לא חותם.

אמרה לו, תשמע, בלי שתחתום אני לא יכול לשחרר את הכסף, אני לא רשאי.

לא חותם.

אמרה לו, תשמע, אני לא מוסמכת,

אם אתה רוצה תלך בבקשה למנהל.

נכנס למנהל, אמר לו, תשמע, אני הבנתי שאתה רוצה להוציא חמש. אין לנו בעיה, אנחנו מאוד מכבדים,

רוצים לתת לך? בבקשה, תחתום בתחתית האדם. לא חותם.

אמר לו, תחתום, אחרת לא אשחרר לך את הכסף.

לא חותם.

המנהל קם מהכיסא, שם לו סטירה, השכיב אותו על הרצפה,

חלח!

ההוא קם, לקח את העט, חתם.

אמר לו, עכשיו לך לפקידה,

היא תיתן לך 5,000. הלך לפקידה,

אמר לה, תביא לי 5,000. היא אומרת לו, תחתום. הוא אמר, חתמתי.

אה, למה אצלו חתמת ואצלי לא?

אמר, הוא הסביר לי, את לא הסברת.

כשנתנו מכות ללבנון,

בתשתיות, חצי שנה ארנס היה אז, חצי שנה היה שקט לארץ. שקט.

מדברים כל הזמן על טעויות ביחסים בינינו, הבין-לאומיים, לבין אומות העולם.

מדברים על המנהיגות, אם זה חולשה או זה,

מדברים,

מה משדרים לאנשים כל הזמן?

מכניסים את האמריקאים לשליטה,

מדריכים את האמריקאים, מה יגידו?

אומרים להם, אם ההתנחלויות והמאחזים לא יפונו,

אז אנחנו ודאי שלא נוכל להגיע להסכם.

אנחנו לא מבינים את הגודל של הניסים.

כמה פיגועים, כמה מתחני צד, כמה יריות שלא פגעו, כמה ניסים. אבל כמה?

אלפי ניסים.

במקום להודות לשם, להגיד, ריבונו של עולם, הבנו, תודה על ההצלה,

אנחנו נשתנה, נהיה יותר טובים, בואו נתאמץ קצת, נעשה משהו.

שום דבר. מקסימום אומרים, ראית איזה נס? פששש, אני אומר לך, אוי ואבוי אם היה פוגע. זהו, זה כבר היום, ממשיכים הלאה.

קמים, אה, עוד פיגוע, מה אתה אומר? איפה? לא, פיגוע, עד השעות, נכון.

מי שהנהיג את העם במשך 3,300 שנה זה היו רבנים, ראשי ישיבות,

גדולי ישראל.

אנחנו 54 שנים עם מנהיגות חילונית לא דתית,

אנטי-דתית, תראה למה הגענו.

אין כוח ואין עצה ואין תמונה נגד השם. אין.

הישועה תמיד באה מכיוון רוחני.

אם עשו את רצון השם, הצליחו. לא עשו את רצון השם, קיבלו, זה לא משנה.

כשמשה הרים ידיו וגבר ישראל, הוריד ידיו, הפסידו, גבר עמלק. למה?

לא בגלל הידיים של משה.

אם סומכים על הכוח, מורידים את הידיים, מסתדרים בכוח הזרוע,

מפסידים.

אם נושאים עיניהם לשמיים, להביא להם שבשמיים, נוצחים.

הוא הסביר לי, קלטות מספר 182-183

ערב טוב, בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמנו ירוויח.

עזור הקדוש אומר מה קורה כרגע ומה יקרה בעתיד הקרוב.

אני אומר את לשון התרגום.

בואו ראה,

400 שנה עמד הממונה של בני ישמעאל וביקש לפני הקדוש ברוך הוא.

אמר לו,

מי שנימול, יש לו חלק בשמך?

אמר לו, כן.

אמר לו, בהרי ישמעאל שנימול,

ולא עוד אלא שנימול בן 13 שנים,

למה אין לו חלק בך כמו יצחק?

אמר לו, זה נימול כראוי וכתיקונו, וזה אינו כך.

ולא עוד, אלא שאלו מתדבקים בי כראוי לשמונה ימים,

ואלו רחוקים ממני עד כמה ימים.

המלאך הממונה על ישמעאל,

לכל אומה בלשון יש שר מלאך ממונה על אותה אומה. לישראל יש שר שנקרא מיכאל.

ולאומות העולם, לכל אחד יש מלאך ממונה.

אז הוא בא אצל הקדוש ברוך הוא ושואל אותו,

למה ישמעאל לא יכול לדבק בך

כמו יצחק?

הוא גם נימול,

עשה ברית מילה.

אמר לו הקדוש ברוך הוא,

זה נימול כראוי וכתיקונו, וזה לא.

ועם ישראל עושים ברית מילה, לא רק מילה, גם פריעה.

והישמעאלים לא עושים זאת.

ולא עוד,

אלא שאנחנו נימולים לשמונה ימים, והוא מאחר את המילה עד 13. טוב, אבל הממונה, המלאך, שואל,

ועם כל זה,

כיוון שנימול לא יהיה לו שכר טוב על זה?

אומר רבי שמעון בר יוחאי,

אוי לאותו זמן שנולד ישמעאל בעולם בנימול.

מה עשה הקדוש ברוך הוא?

הרחיק את בני ישמעאל מהדבקות העליונה.

הם לא יכולים לדבק בקדוש ברוך הוא כעם ישראל על ידי התורה.

ונתן להם חלק למטה בארץ הקדושה,

בארץ ישראל,

בשביל המילה שלהם.

ועתידים בני ישמעאל לשלוט על הארץ הקדושה זמן הרבה בשעה שהיא ריקה מכל,

כמו שהמילה שלהם היא ריקה בלי שלמות.

והם יעכבו את בני ישראל מלשוב למקומם

עד שתשלם הזכות

של בני ישמעאל.

זאת אומרת, יגיע הרגע שהזכות שלהם תסתיים,

וממילא לא תהיה להם יותר אחיזה בארץ-ישראל כלל וכלל.

מה יקרה אחר כך?

ובעתידים בני ישמעאל לעורר מלחמות גדולות בעולם,

ויתאספו בני אדום עליהם,

ויערכו עמהם מלחמה,

אחת על הים,

ואחת על היבשה,

ואחת סמוך לירושלים.

וימשלו אלו על אלו,

והארץ הקדושה לא תימסר לבני אדום.

תתחיל מלחמה גדולה בין ישמעאל ואדום,

והיא תהיה בים, ביבשה, בסביבות ירושלים.

אבל, ארץ-ישראל לא תימסר גם לאדום.

זאת אומרת, ישמעאל לא תדע עם יד,

ובאדום גם כן לא ישלטו בארץ-ישראל.

באותו הזמן יתעורר עם אחד מסוף העולם

על רומיה רשעה,

ויערוך עליה מלחמה שלושה חודשים,

ויתאספו שם עמים ויפלו בידיהם,

עד שיאספו עליה כל בני אדום מכל קצווי העולם.

ואז יתעורר הקדוש ברוך הוא עליהם,

זהו שכתוב, כי זבח לה' בבוצרה.

ולאחר כך, מה כתוב?

לאחוז בכנפות הארץ,

בינערו רשעים ממנה,

ביכלה את בני ישמעאל

מן הארץ.

ויישבר כל כוחות של מעלה, כל המלאכים הממונים של כל האומות,

יישברו.

ולא יישאר כוח למעלה על עם העולם,

אלא כוח ישראל בלבדו.

זהו שכתוב,

השם צילך על יד ימיניך.

משום שהשם הקדוש הוא בימין,

והתורה

היא בימין,

ועל כן הכול תלוי בימין.

ולמדנו שצריכים להגביה את הימין על השמאל.

שכתוב, ימינו אש דת למו,

ולעתיד לבוא כתוב, הושיעה ימיניך וענני.

ובזמן ההוא כתוב, כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' ולעובדו שכם אחד.

וכתוב, ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד.

אלה דברי הזוהר הקדוש לפני אלפיים שנה על מצבנו, אנו כרגע.

ולפני שמונה שנים לערך

אמרתי בקלטת השלום עם ערפאת,

על פי הנביא ישעיה, פרק כח, פסוק טו והלאה,

ושלמכון דאם מחבלה לא יתקיים,

ארם אחת שנאה תתע עליכון כנחל מגבר.

אז שלום עם המחבלים לא יתקיים.

במכת השונא תלך ותתגבר כמו נחל המתגבר.

כשאני אמרתי את זה,

זה היה איפכא מסתברא, בדיוק הפוך.

כולם ציפו למזרח תיכון חדש, שלום,

עוד לפני שנתנו את עזה ויריחו,

פרס נובל,

חוויות,

כולם חייכים, מצטלמים,

זהו.

תמה עונת המלחמה.

ואני יושב בהרצאות, והקלטת יצאה מספר 35, היום אנחנו מספר 172. ושם אני אומר ציטוטים, ואני אומר, שוט שוטף כי יעבור,

יעברו ויירו ממכוניות, טה-טה-טה-טה-טה-טה-טה-טה-טה-טה-טה, ויברחו.

ואני נותן תיאור לפי הנביא.

ואמר רוח הקדוש, תלמיד הארי הקדוש אומר מפורש,

על פי הגמרא שכתובה בסנהדרין, דף צדיק ח', עמוד ב',

שאין בן דוד בא עד שתשלוט מלכות הרשעה בישראל ובעולם כולו תשעה חודשים.

מלך המשיח לא יבוא לפני שישלטו מלכות הרשעה תשעה חודשים בישראל ובעולם כולו.

אומר על זה,

אמר רוח הקדוש, שמדובר על מלכות ישמעאל,

שזאת תהיה הגלות החמישית,

הקצרה, בקשה מכולם.

עד שנזעק לשם זעקות גדולות ומרות, וישמע אל ויענה לנו. על זה נקרא ישמעאל.

ואומר על זה, אמר דוד המלך,

לולי השם שהיה לנו בקום עלינו אדם,

אזי חיים בלעונו בחרות אפם בנו.

על מי מדובר?

על ישמעאל.

לולי השם שהיה לנו בקום עלינו אדם, אדם זה ישמעאל,

שנאמר, והוא יהיה פרא אדם,

ידו בכול ויד כלבו.

אזי חיים בלעונו,

הם יכולים לאכול אותנו חיים, כמו שראינו בלינץ', במערה,

בכל מצב שרק אפשר.

איך אפשר להבין שערפאת

מגיע לפריז,

ברק הסכים לתנאים שאף אחד לא חלם, גם הוא לא חלם,

וגם ערפאת לא חלם,

והכול מוכן לחתימה, וקלינטון נוכח, ושירק נוכח,

וברק וערפאת נוכחים.

בהסכם מוכן.

הוא לוקח את העט ביד ערפאת,

שם על הנייר, ובמקום לחתום, שם את העט,

קם ואומר, אינטפאדת השלום,

וחוזר בחזרה לעזה.

איך זה יכול להיות?

אחרי הישגים כאלה,

פשוט מאוד, ישעיין אביה אמר,

ושלמכון דעים חבילה לא יתקיים.

לא יכול להתקיים, אז ערפאת לא יכול לחתום.

איך הוא יחתום?

הנביא אמר, לא יחתום.

ורבי יונתן בן עוזיאל מסביר את דברי הנביא.

מה עושים?

צריך להמשיך להסתכל בנביא, מה הוא אומר? מה עושים?

ובכן, יהודים יקרים,

מי שעוד לא יבין, יבין הערב.

כשאמרתי וקלאתי את המהפכה החילונית לפני חודשים,

חודשים,

לא ברק,

לא ביבי,

לא שרון ולא שרונה,

אף אחד לא יועיל לנו, לא יאמינו למה אני אומר שרונה.

היום אנחנו מבינים, זה לא שרון, זה שרונה.

תש כוחו כנקבה.

מה זה? נהיה צפוני מרמת אביב.

יותר גרוע משמיר.

שמיר היה איש חזק, לא גבוה, אבל חזק.

שמיר, כשאמר, כולם רעדו.

סדאם איים שישלח טילים, שמיר צחק.

שיעיז,

נראה לו.

וסדאם שלח,

ושמיר נעלם.

ונפלו טילים.

טטאח!

כל ערב.

אז הוא שלח את דוד לוי, שר החוץ, להסביר מה אנחנו מתכוונים לעשות.

ודוד לוי חזר על תקליט קבוע.

אנחנו נמחר את הזמן בעיתוי המתאים.

ואחרי יומיים, טטאח! עוד פעם.

מה עכשיו?

עוד פעם, דוד לוי,

שמענו,

הרגשנו,

אבל אנחנו נמחר את הזמן בעיתוי המתאים.

אתם יודעים איך זה מפחיד.

עד שסדאם פטח עוד יותר.

מה עכשיו דוד לוי?

עוד פעם הוא חוזר,

אנחנו מתואמים עם האמריקנים,

ונמחר את הזמן המתאים.

עוד פעם. פטח!

מה עכשיו דוד לוי?

רגע, רגע.

איפה ראש הממשלה שמיר?

איפה שמיר? למה הוא לא מדבר?

מה התברר? עוד לא יצא מהממ״ט.

אחרי כמה ימים שמיר בא והסביר.

אז כולם אמרו, הנה עכשיו,

בטח הולך להיות חגיגה.

מה הוא אמר?

החלטנו לנקוט בשיטת ההבלגה.

איזה אדם מפציצים אותנו.

הבטחת,

בסוף אתה אומר, החלטנו לנקוט בשיטת ההבלגה.

ארבעים ושתיים יום קיבלנו טילים,

ושמיר מבליג.

שרון למד ממנו,

אבל שרון יותר פיקח.

אצל שמיר זה היה חולשה, הבלגה.

שרון אומר היום, הבלגה זה כוח.

הבלגה זה לא חולשה,

זה כוח.

ואני אתרגם את מה שהוא אומר.

מה פירוש?

אנחנו לא צריכים בכלל צבא, לא צהל, לא שום דבר.

אם הם יורים עלינו,

אנחנו פשוט נבליג. מה נעשה? הם יורים, אנחנו נעשה,

יורים עוד יותר?

נבליג עוד יותר.

אם יבואו אפילו עם טנקים, נחזיק יד ביד,

הומ, הומ, הומ.

זהו,

נראה שיעזו עוד משהו.

שרונה,

אש האדם,

מה זה?

כל פעם הוא נכנס למטבחון.

שיפתחו פיצריה, אולי ילך יותר מהר.

משלוחים, צ'יק צ'אק.

מה הולך פה?

אף אחד לא מבין.

זה לא הם,

זה גזירה משמים.

גזירה משמים.

לא יכול להיות.

טרור במדינה.

ברחנו מלבנון,

חשבנו שייגמר לבנון.

הכנסנו את לבנון, איפה?

ה'חזבאללה' עובדים פה.

איימנו.

אתם זוכרים את האולטימטומים של ברק?

עד היום נכס הנסראללה רועד ממנו

מהאיומים של עוד ארבע שעות.

עוד עשרים וארבע,

ניתן לך עוד שבוע,

עוד שבועיים.

עד היום הוא מאיים בכוכב-יאיר.

מאיים.

ונסראללה, מה זה?

רועד.

אה, שדה.

זה רמטכ״לים?

זה ביטחון?

איך הבטיחו לנו? ביטחון. שרון יביא ביטחון.

שרון יביא שלום.

שרון יביא שלום.

רק בערבית.

סלמאט.

אה, סלאם מאט.

אין סלאם. זה השלום.

איפה כל ההבטחון?

יש מישהו שיכול להבטיח?

אם השם לא ישמור עיר,

שב, שקד, שומר.

איכה ירדוף אחד אלף,

ושניים יניסו רבבה,

אם לא כי צורם מחרם, בהשם מסגירם.

אפשר להבין דבר כזה?

לפני שנים לא רבות, חייל צה״ל עם עוזי מסתובב בעזה, כולם רועדים.

יא חוואג'ה, יא חוואג'ה,

מה כולם, מה זה? קח מתנות לילדים, פחד. הוא עם עוזי.

היום מטנקים הם לא מפחדים.

שום דבר.

איך התהפך הגלגל?

איך אנחנו היום הפוחדים?

איך אנחנו הולכים בפחד?

לא יודעים מאיפה זה יבוא.

זה כבר נתניה, זה רעננה, כפר-סבא, יהוד, אור-יהודה.

איפה הקו הגיע? תל-אביב.

הקו בים.

אם נהיה בים, בכיוון לאמריקה,

יש סיכוי שנהיה בטוחים.

כל המדינה, שדה קרב.

רק מה, לך אסור להילחם?

כי יש מצלמות של ה-CNN,

שלוש-סי-סי-די,

קטנות, עיתונאיות, טוס,

תפס צילום, זהו, כל העולם מדבר עליך.

הרגת תינוק.

נו, מה תעשה?

מחר המטבחון יבשל תבשיל.

יחליטו, נגיד,

יאללה, להיכנס שטחים.

מה יקרה?

נו, מה יקרה?

אז נרגיש כאילו היום-יומיים כל העולם אחר כך יהיה נגדנו.

הם יראו את מה שיראו,

ואנחנו עכשיו נצטרך להתמודד עם בעיה חדשה.

הורדת את ערפאת.

מי יבוא? מישהו אחר.

מה הוא יגיד?

טוב, אני איש שלום.

עד שאנחנו לא נסחה

בים התיכון,

הם לא ישתקו, הם לא רוצים 67. גם 48 כבר לא מתאים להם.

הם רוצים את כל הקופה.

הם רואים ש-300 חיזבאללה העיפו את צהל מלבנון.

הם הבינו שעם הסברה טובה הם יכולים להוריד את ישראל.

הם מבינים שהאינטרס של האמריקנים שיהיה שקט.

הם מבינים שבאירופה לא רוצים מלחמה.

נו,

ואתה סופג וסופג, אז אחת-שניים ליום, כבר התרגלנו.

מי חלם על דבר כזה?

זה גזירה.

זה לא טקטיקה,

זה לא הבלגה,

זה גזירה משמיים בגלל שאנחנו לא בסדר.

הקדוש ברוך הוא רואה שהעם הזה הולך ומידרדר ומידרדר ומידרדר.

אתם זוכרים איך זה התחיל? אתם בטח כבר לא זוכרים.

אני זוכר,

כי תיעדתי את זה בקלטת.

המהפכה החילונית של ברק, אתם עוד זוכרים דבר כזה?

כשהוא רק אמר את זה נפתחה האינתיפאדה.

הוא אמר, מטוסים יטוסו בשבת,

אוטובוסים ייסעו בשבת,

נישואים יהיו אזרחים,

את הלאום יהודי נמחק מתעודת זהות.

ראש הממשלה אמר,

הממשלה שתקה,

והציבור נדם.

והקדוש ברוך הוא שומע,

מרד במלכות שמיים

של העם היושב בציון.

שששש, כולם בשקט.

מתאים, אה?

מתאים, אף אחד לא מדבר.

מה נהיה?

אינתיפאדה.

מה קרה?

מטוסים, לא רק שלא טסים בשבת, לא טסים גם ביום חול.

אין תיירות.

בתי-מלון נסגרים.

בשבתות חמש כוכבים בירושלים לא עובדים.

מאות פועלים מפוטרים.

שדה התעופה ימים שלמים ריק.

מטוסים יטוסו בשבת, הוא אמר.

אל על מכרשי, ששם טוסים גדולים.

אוטובוסים ייסעו בשבת. לא רק שלא בשבת, גם ביום חול.

לאן ייסעו?

אין טיולים לילדים.

אין תיירות פנים.

מתוך 600 מדריכי טיולים,

400 פוטרו מהענף.

150 מחזיקים אותם ביד, שאם גם אלה,

גם כשיהיה שלום פעם לא יהיה מי שיסביר איך נראת הארץ.

נישואים יהיו אזרחיים.

נישואים יהיו אזרחיים.

קיבלנו ארמונות ורסאי.

דולפינריום.

מכות על מכות.

קול דודי דופק.

פתחי לי, אחותי, פרעייתי, תמתי.

הקב' ברוך הוא מחזר אחרינו.

דופק.

בהתחלה חלש.

לא שומעים.

לא שומעים.

לא שומעים.

לא שומעים. פורץ את הדלת. נכנס.

בהתחלה טור-טור בגילו.

טור-טור.

חלש.

לא שומעים.

מצעיל מרגמות. בום, בום, בום, בום.

לא מבינים. מכוניות תופת.

לא מבינים.

מכוניות התאבדות.

מתאבדים.

פיגועים.

רצח.

יריות ברחובות.

למה אנחנו מחכים?

מלחמה כוללת? שהוא יפרוץ לדלת.

למה אנחנו מחכים? מה, לא מבינים?

העם שותק, מחכה. מה יגיד שרון מחר?

נראה מה יגיד בן-אליעזר.

פרס בטח יתפטר, אה?

מה יהיה?

יואו, מה יהיה?

יואו, מה יהיה?

יואו. נו, ואם תעשה קול... יואו, יואו.

מה יהיה?

מה יהיה?

מה? מיואו לא נהיה כלום.

אין מי שייתן עצה אחת הגונה לעם הזה?

אז מדברים, אומרים, ערפאת חייב להפסיק את האש,

הוא חייב.

מה, אתם לא מבינים שהוא רוצה אש?

לא, הוא חייב.

לטובתו, כדאי לו שיפסיק.

הוא חושב, לטובתו שיש.

אומרים לו, שמע לי, לטובתך שלא יהיה אש.

הישראלים מסבירים לו, לטובתך?

הוא מסביר לנו, הוא מנהל את המהלך איך נחיה,

ואנחנו מסבירים לו מה נכון, מה נכון.

נכון.

מה זה ההפקרות הזאת?

אחד זורק עליך אבנים ואתה אומר לו, תשמע, לא יפה, רואים אותך מהחלון.

עוד זורק עליך אבנים ואתה מטרטרטר לכל השכנים צוחקים עליך.

אתה מקבל עוד אחת בראש ואתה מסביר לו כמה זה, הוא מלכלך את השטח.

אבל הוא אומר לו, אין שום דעת.

מה הולך פה?

יריות, פגזים, חסר הקטיושות וזה, עם החגיגה,

ואנחנו אומרים לערפאת דחילק, תראה,

בסוף אנחנו נגיד שאתה טרוריסט.

בסוף, בסוף, בסוף. למה, מה הוא עכשיו?

יש לו עדיין את הפרס נובל לשלום. איזה פדיעה, איזה דור מאפל,

איזה יונייטד ניישן, איזה חריף.

רב-המרצחים של הדור מסתובב עם פרס נובל לשלום.

מי יכול לדבר אתו?

אתם מבינים איפה הגענו?

זו גזירה משמים.

מה עושים? מה עושים?

מה עושים?

אני אגיד לכם. מה שאני אגיד לכם, זה יחייב אתכם אבל.

טוב, אבל זה נוגע אליכם

כמו שנוגע אליי.

מה עושים?

היינו כבר בצרות גדולות. העם הזה יש לו פה כלי גדול, מלא צרות מהעבר,

אבל גם עם הרבה פתרונות.

אין עם מלומד כמונו בצרות ובניסים.

אין.

3,300 שנה

להיות נרדף כל יום. אנחנו רואים מה זה כל יום, נכון?

כל יום. בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו, לא פחות מזה.

לא למעיתנו, לכלותנו.

והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם בכל דור ודור.

אנחנו פה כבר עם שבע מלחמות. פה.

חשבנו נברח מהגטאות,

נברח מאירופה, נברח משם, נגיע לפה, יהיה לנו שקט, חלאס.

ברחנו. ברחנו לגטו אחד גדול שמוקף ב-250 מיליון מוסלמים שרוצים להרוג אותנו.

רק הים זה המקום היחידי.

אולי גם הדגים

יבואו עלינו, לך תדע.

אבל בינתיים זה המצב שבו אנחנו נמצאים. מה עושים?

תראו, עוד מעט צריכה להיות גם מלחמת גוג ומגוג. אין לי הרבה דברים טובים לספר לכם היום,

חוץ מהפתרון.

אבל גוג ומגוג זה ש-70 אומות העולם יבואו להילחם בישראל.

זה מה שקראנו פה בזוהר הקדוש.

גוג ומגוג תהיה שבע שנים.

מלחמה עולמית.

אנחנו תשעה חודשים כבר עם יריות ככה, כבר עושים שיקולים לצאת, לא לצאת, כדאי, לא כדאי.

כל הזמן במחשבות.

וזה כלום, זה רק יריות.

עם רובים וקצת תת-מקלעים, זה לא רציני עדיין, זה לא בובום, מלחמות.

תארו לכם מטוסים נוחתים עלינו מכל הכיוונים, סקאדים.

זה לא יום העצמאות עם זיקוקי דינור. אמיתי, אמיתי. 70 אומות העולם, אין אחת שתימנע.

גם שווייץ, פינלנד, הולנד, שוודיה,

כל הלבנים והעיניים הטחולות,

בלונד, בלונד.

כולם עלינו.

מה נעשה?

מה עושים?

אה? נגיד לשרון, שמע,

ממשלת אחדות.

טוב, כבר יש.

מה זה עושים?

עם כמה פלסטינים לא הסתדרת?

ממשלת חירום לאומית.

יאללה, נביא את ברק.

נו,

ביבי. יאללה, שיהיה גם ביבי. נו, אין ברירה. גם ביבי. יאללה, גם ביבי. מה עכשיו?

הנה ארבעת הגאונים.

יושבים ארבעת הגאונים וצריכים להחליט על גורל עם ישראל.

מה עושים? מה הם יגידו?

יעשו מטבחון,

ישבו.

נו,

מה עושים?

70 אומות העולם. אמריקה עליך,

רוסיה,

סין, פקיסטן, אירופה,

כל אלה שמסביבנו, אפריקה.

אנחנו פה על השטח של העניבה,

על השטח של העניבה,

וכולם עלינו. מה עושים?

אה?

מה עושים?

עושים סטיקרים.

אני יודע מה עושים.

שאלת השאלה, אני מתכוון. תן. צריכים מבית חולים לחולי נפש, תשכוו לזה עם דאקוווי.

לא, בית חולים לחולי נפש גם מפציצים, האמריקאים.

עושים סטיקרים גדולים? תנו לצה״ל לנצח.

תנו לשרון, שרון יביש.

אני אגיד לכם מה עושים.

כבר עברנו את זה. מה היה?

היה זמן,

בזמן אחשוורוש,

הוא היה שולט על 127 מדינות,

והיו הרבה יהודים שם, מיליונים.

בא המן, בא אמר לו, תשמע,

חייבים לחסל את היהודים.

אבל ביום אחד.

ביום אחד. לא נעשה הרבה רעש. נגמור עם זה יום אחד.

אפילו היטלר, אם מחשמו בזכרו, לא חשב על יום אחד.

לקח לו כמה שנים.

המן אמר ביום אחד.

ביום אחד.

להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים, מנער ועד זקן,

טף ונשים ביום אחד.

מה עושים?

מה עושים?

ואז לא היה המוסד,

לא היה שב״כ,

לא היו מומחים אסטרטגיים, לא היו לוויינים,

לא היו מודיעין,

לא היה כלום.

היו יהודים דתיים עם ג'לביות שהסתובבו בתוך העמים ופתאום הודיעו שהולכים לחסל אותם.

מה עושים?

אבל הקב' ברוך הוא צופה הדורות מראש,

שתל בכל דור ודור צדיקים שיגנו על העם ויצילו אותם.

צדיקים, לא אסטרטגים.

לא תרזניים, צדיקים.

באותו דור היה לנו מזל, מן השמיים שמו לנו, צדקת,

צדקת, קראו לה גולדה, אה, סליחה, אסתר.

אסתר.

אסתר המלכה.

איזה הנהגה אלוקית, אי אפשר להבין דבר כזה.

איך הקב' ברוך הוא תפר מראש, הכין תרופה למכה.

תמיד הקב' ברוך הוא מקדים תרופה למכה.

רק צריך לדעת מה התרופה בשביל לקחת אותה.

מה היה?

אחשוורוש יום אחד מחליט,

בשביל שתהיה הצלה לישראל, לבקש מאשתו לבוא לפני כל האנשים האורחים במשתה היין אשר עשה,

לבוא במצב לא מתאים.

היא לא הסכימה, בת מלכים היתה.

לא באה, מסרבת. אז אמון נותן לו עצה. מה זה, אשה מסרבת?

אטבח.

הוריד את הראש.

ואחשוורוש אומר, בטח, אתה צודק. מה זה, אוי ואבוי, מחר כל הנשים לא ישמעו על הבעלים שלהן. אני צריך לתת דוגמה.

הרג אותן.

נשאר בלי אישה, מה עושים? אמר, טוב, עכשיו אני צריך למחר אישה.

תאספו את כל הנשים היפות שיש בכל המדינות, יאללה, נבחר.

מעמידים נשים מכל המדינות, בין הנשים יש אחת שקוראים לה אסתר.

מלכל הנשים היפות שעברו

הוא בוחר דווקא את אסתר.

בת כמה הייתה אסתר?

בת 75. איש שעדה.

עברו בחורות צעירות, הכול.

רק זאת בת 75. איך יכול להיות דבר כזה?

וכתוב עוד שהיא הייתה ירקרוקת.

חיברת ככה, לא 75. אסתר, זאת הוא רוצה.

זאת.

טוב, רוצה, רוצה, בסדר. יאללה, אסתר.

בינתיים

חורשים שניים מזימה לרצוח את אחשוורוש, בגתן וטרש.

בדיוק מרדכי עובר ושומע,

ומרדכי הולך ואומר למלך,

ותולים את השניים,

אבל אחשוורוש דואג שיכתבו בספר הזיכרונות שהיה אחד, מרדכי, שהציל אותו מהרצח.

בינתיים אמן החליט

שהוא רוצה להרוג את כל היהודים.

למה יש אחד, אחד מתוך 127 מדינות, מתוך

מיליארד בני-אדם, לא משתחווה לו.

לא יכרע ולא ישתחווה. יש אחד יהודי, מרדכי, מפריע לו בעיניים,

אמר, אחד להרוג לא מתאים, כל העם הזה אני מחסן.

ואז הוא מוציא חתימה מאחשוורוש, והולכים לחסל עם שלם. למה? כי הוא לא השתחווה לו.

נו,

יוצאת גזירה,

יום אחד בלילה יש לאחשוורוש דודי שינה.

לא יכול להרדם.

אומר, לא תביאו לי רומן הרומנטי,

תביאו לי את ספר הזיכרונות.

ואם לא את ספר הזיכרונות, איך שהוא פותח, איפה נפתח הסיפור עם מרדכי,

ושהציל אותו משני האנשים שחשבו לרוצחו.

ומחרת,

איך שנכנס המן,

אומר לו אחשוורוש, תגיד לי,

מה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו?

הוא חושב,

אם לא אני, על מי הוא מדבר?

אז הוא אומר, ייקחו סוס ולבוש מלכות וכתר בראשו, וירקיבו אותו, וילכו ויצעקו לפניו, ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ.

אמר לו, יפה, קח את מרדכי, שים אותו על הסוס,

תובילו אותו ברחובה של העיר, כולם יעשו ככה ככה, ויאללה.

וכבודו של מרדכי עולה בעיני היהודים.

ואז הגזירה מתבררת, ואז צריך לפעול משהו, ואז הוא אומר לאסתר,

תשמעי,

אולי לעת כזאת הגעת למלכות,

ואת צריכה להציל את העם, ואת חייבת לעשות משהו.

וזו סכנת נפשות שאסתר תיכנס למלך,

אם היא לא נקראה לבוא למלך אחת דתה לאמית.

אין דבר כזה, צריך להזמין תור שלושים יום לפני.

אם היא תיכנס בפתע, פתאום הוא יכול להרוג אותה.

כבר היינו, חסלנה נשים צ'יקצ'יו.

הוא אומר לה, אין ברירה.

אסתר אומרת, תשמעו עצה טקטית-אסטרטגית.

צומו עלי שלושה ימים, לילה ויום.

כולם.

איך אמר ברק?

כולם.

לצום.

מה זה לצום? לצום זה חולשה.

אם אנחנו צמים יום אחד, הולכים להתעלף. יומיים אנחנו רועדים ככה. יום שלישי לא יודעים מה קרה.

מה זה שלושה ימים?

לחזור בתשובה,

להתפלל להשם,

לתלות ביטחוננו רק בו, השם יילחם לכם ואתם תחר עישון,

אבל מתוך שברון לב, לפנות לאבינו שבשמיים.

מרדכי הולך לפרסם בעם ולהודיע שזה מה שנתבקשו לעשות.

היא, עם כל הזכויות של עם ישראל,

באה לפני המלך, מוצאת חן בעיניו עד חצי המלכות

ותינתן לך.

נכנסת ומבקשת על עמה ועל מולדתה,

ומזמינה את המן למשתה, ואחר כך אומרת לו, זה האיש הצר והאויב הרשע הזה, ביקש להרוג, להשמיד, וכך וכך.

בעת שהוא עשה,

תלו אותו עליו, את עשרת בניו,

ונהפוך הוא, אשר ישלטו היהודים, המה בשונאיהם,

75,500 ועוד קצת ככה.

והלכו פייפן,

והעם היהודי ניצל,

ומכל הגזירה הזאת נהיה לנו חג פורים שמח

באוזני המן.

אמרתי, אתם רוצים שיהיה לנו עוד חג חדש?

חג פלסטין

באוזני ערפאת.

תהפך הגזירה

אם נעשה מה שעשו הראשונים.

אם ניכנע לפני הקדוש ברוך הוא, לא לפני האויב,

לפני הקדוש ברוך הוא,

נוריד את הראש, נגיד, אבא, הבנו מה אתה מתכוון,

אנחנו חוזרים בתשובה,

מקבלים עלינו עול תורה ומצוות,

חוזרים למקור שלנו,

לא משהו חדש, למקור, מה שאבותינו הלכו,

נדרך בדרך טובים,

אנחנו סומכים עליך כמו שהצלת אותנו בכל הדורות כשפנינו אליך בסופו של דבר, לצערנו הרב,

תמיד זה בסופו של דבר,

בייזעקו לשם בצר להם

וממצוקותיהם יושיעים,

דווקא בסוף אנחנו מקבלים חבית, חבית, חבית,

אבל יש פתרון.

פונים לשם, והקדוש ברוך הוא יעשה את המלחמות.

למה אנחנו צריכים להסתכן? למה אנחנו צריכים לסבול?

מי הטובים לפניו יהפוך את הגלגל.

אבל אין מנהיג מדיני,

אין אסטרטג שיגיד כאלה עצות.

מה פתאום שיגיד דבר כזה? אז מה עם צה״ל?

מה עם כל הקבינט?

מה עם המטבחון?

בשביל מה צריך אותם?

בעיה.

אבל אני אומר לכם, אף אחד לא יעזור לנו.

אל תאמינו לי.

תקראו רק את ההיסטוריה. הנה, יש פה תנ״ך.

תפתחו ספר שופטים.

זו ההיסטוריה שלכם.

תקראו.

כשעם ישראל הלכו בדרכי התורה והמצוות,

בתשקוט הארץ ארבעים שנה.

חזרו לסורם,

עשו מעשים שלא יעשו, שלחו את האויבים, פעם את מואב,

פעם את אלה, פעם את אלה, פעם את אשור, פעם את מצרים.

כל פעם שלח מישהו אחר לעקוד בישראל.

הפעם הוא שולח את הפלסטינים.

לא השתנה.

המתכון הוא אותו מתכון.

בדיוק אותו דבר. יש על זה פרשה שלמה בתורה, פרשת בחוקותיי.

אם בחוקותיי תלכו ושכבתם ואין מחריד וחרב לא תעבור בארציכם,

בארץ תיתן פריה וגשמים יהיה בחיטם.

אין לנו לא גשמים,

אין לנו שקט,

אין לנו שלום,

אין לנו ביטחון.

אנחנו שותים מביוב, אין תיירים, אין כסף, יש עוני, יש אבטלה.

יש סמים, יש לכלוך, יש חג הגאווה.

מה יש פה?

מה יש פה?

רק צרות.

חבילה של צרות.

תקווה, יש?

יש עשר סוגי מים מינרליים, אתה צודק,

זה רק מראה, אתה מבין שאתה שותה מביוב. אם המים היו טובים, לא היית צריך עשר סוגים, היית שותה שרמן ברז.

חוץ ממה שיש. בשביל מה צריך חוץ? אם זה היה טוב, לא היה צריך חוץ.

אם היה קולה בתוך הברזים, היה צריך פפסי.

לא היה צריך.

צריך להאמין, יש לנו גזירה.

הכול מתמעט. שנים של בצורת.

כתוב, חרא אף השם בכם ועצר את השמים ולא יהיה מטר.

זה לא תלוי בעננים. עננים הוא מזיז. הוא מחליט לפה, לשם? הוא מחליט לעשות רעידת אדמה או לעשות רעידת אדמה?

געש, געש.

גשם, גשם. יותר מדי, יותר מדי.

שיטבון, מבול, מבול.

מה שהוא רוצה.

אבל הוא אומר, ואנחנו אומרים כל יום,

וחרא אף השם. מתי אתה יודע שיש חרון אף?

ועצר את השמים ולא יהיה מטר.

כמה שנים.

ולא יהיה מטר.

אז אנחנו מבינים שכזה הוא כועס.

אנחנו רואים שהוא שולח את האויבים.

אנחנו רואים כמה הרוגים בתאונות דרכים.

אנחנו רואים כמה צרות, כמה מחלות, כמה סרטן.

כמה?

כל הזמן שומעים, עוד אחד, אתה יודע, קיבל את המחלה, עוד אחד, קיבל את המחלה,

עוד אחד קיבל את המחנה.

אתה יודע מה קרה?

זקנה. מה קורה פה?

איפה שאתה לא מסתובב, צרות, מחלות, מכות.

מה הולך כאן?

סתם?

כמה צעירים נהרגים ונפטרים?

אתם זוכרים?

40 שנה אחורה.

כמעט לא היה מצוי שצעירים ימותו.

אנשים היו ככה מבוגרים. זה היה הגילאים.

אם היה אחד נהרג צעיר,

איזה סוכות היו של אבלים, איזה דיבורים.

היום השם ירחם, מתאבדים,

מתים מסמים,

אקסטזי, מורעל.

איזה מין? מה הולך פה?

זה לא נכון מה שקורה. התרגלנו.

התרגלנו. יש כנראה הרוגים, חיילים, 3,000 במשהו, בכל המלחמות נפלו.

אני בן 41, שנה אחת לא הייתה שקטן.

מתוק. חיילים נפטרו,

נהרגו,

19,000, לא 3,000. אבל אתה צריך להבין, לא נורא, טעות של 16,000, לא נורא.

אבל אתה צריך להבין,

הנקודה היא פשוטה.

זה שמתים במלחמות, זה ברור, מלחמה הורגת. מישהו אמר שמלחמה מלאה דברים טובים?

אני מדבר על דברים שאנחנו רק הולכים וגויים. אתה מדבר כאילו אנחנו חמש-שש שנים בצרות. אנחנו עמים בין 41. 41 שנה אנחנו בצרות.

מה, אתה לא שומע? כל הכול אנחנו בצרות. אתה לא שומע?

הצרות, הצרות, הצרות,

הצרות משתנות.

סדר גודל גודל.

רק תקרא פשיעה.

פשיעה רק גודלת,

50% עד חצי השנה, עוד 100%

לקראת סוף השנה, ועוד פעם גודלת, גודלת, גודלת.

היום אתה שומע כמה רציחות של נשים,

כמה רציחות של הנשים, כמה מקרי אינוס,

כמה מקרים כאלה.

כל יום חבילות, חבילות, חבילות, חבילות. לפני 40 שנה היה דבר כזה? לא היה.

יש הבדל.

העם הזה הולך ומידרדר לחלוטין.

תסתכל, קח עיתונים לפני 40 שנה, פתח אותם,

תסתכל מתי קראתם על רצח,

רצח של יהודי ביהודי. לא היה מצוי.

היום

בעל בן 90 רוצח את אשתו בת 87. מה זה?

אחד זורק את הילדים מהחלון,

אחד זורק את שני הילדים עם אשתו.

מה זה?

היה דבר כזה?

לא היה דבר כזה.

אין בכלל מחיצות היום. אין מחיצות. להרוג אנשים זה פשוט.

סוגרים חשבון, תשמעי, תברי עוד מילה,

כמו ההיא מאתמול.

זהו.

לא צריך יותר מזה.

בת הטלוויזיה עוזרת להרוג.

ממילא, אדם מתרגל.

המצב על הפנים.

המצב על הפנים.

איך הקדוש ברוך הוא לא יכעס?

איך הקדוש ברוך הוא לא יכעס?

מה אנחנו עושים בשביל לתקן? שום דבר.

שום דבר.

בתור מוקפיים שהרבנים שלנו את המדינה הזאת,

הגדולי הזאת, אתה ביניהם, אז כל הפוליטיקאים ישבו לו בית,

והרבנים יהיו בכנסת.

אני אגיד לך, הרעיון שלך הוא טוב.

אני אסביר לך.

אתה צודק.

למה אתה צודק?

משום שההנהגה,

הוא אומר, במקום שפוליטיקאים ינהלו את העם,

שיהיו רבנים שינהלו את העם. אני אומר לו שהוא צודק. למה הוא צודק?

כי מי שהנהיג את העם במשך 3,300 שנה היו רבנים,

ראשי ישיבות, גדולי ישראל.

אנחנו 54 שנים עם מנהיגות עילונית לא דתית,

אנטי-דתית.

תראה למה הגענו.

זאת אומרת,

לא שתמיד המנהיגות הדתית היתה הכי טובה.

היו גם ביניהם כאלה שהיו מלכים שהיו לא בסדר.

כתוב.

אבל הישועה תמיד באה מכיוון רוחני.

אם עשו את רצון השם, הצליחו. לא עשו את רצון השם, קיבלו. זה לא משנה.

שמשה הרים ידיו וגבר ישראל. הוריד ידיו,

הפסידו, גבר עמלק. למה?

לא בגלל הידיים של משה.

אם נושאים עיניהם לשמים, לאביהם שבשמים, נוצחים.

אבל אם סומכים על הכוח, מורידים את הידיים,

מסתדרים מכוח הזרוע, מפסידים.

אין כוח ואין עצה ואין תבונה נגד השם. אין.

מה זה מעצמות בשביל הקדוש ברוך הוא?

כל אירופה שנה שעברה סחטה בגובה 2 מטר, 3 מטר מים.

שיטפונות, מהגשמים.

הם יכולים לעשות משהו?

יגידו, לא, רגע, רגע.

מה יעשו?

כשארבע פורצת מהר-געש ושוטפת כפרים, אפשר לעצור את זה?

עם מי נלחמים?

אז אנחנו צריכים לחכות למכות כאלה? בשביל מה?

לא מבינים.

לא מבינים. אני אגיד לך למה.

משום שאין מי שמדבר על זה.

מדברים כל הזמן

על טעויות

ביחסים בינינו, הבין-לאומיים, לבין אומות העולם.

מדברים על המנהיגות, אם זה חולשה או זה,

מדברים, מה משדרים לאנשים כל הזמן?

משדרים להם כל הזמן

מה אומרים האנשים ה'חכמים' של המדינה.

אחרי זה מראים להם פאן, פאן,

שהחיים זורמים, תוכניות בידור, חוץ-לארץ, הכול זה, כאילו.

כולם מתעסקים, אחד לא רוצה לשמוע כבר על מלחמה, בורח לו לטלוויזיה, רואה את השטויות שלו,

שוחח מהכול,

והעם הולך ומדרדר מיום ליום. יש כאלה שיש להם כוונות להביא אותנו לדרדור גמור עד שנהיה כמו הגויים ממש,

שנהיה אמריקנים.

Not Israeli citizen.

אמריקנים רוצים.

מכניסים את האמריקנים לשליטה.

מדריכים את האמריקנים, מה יגידו?

אומרים להם, אם ההתנחלויות והמאחזים לא יפונו אז אנחנו ודאי שלא נוכל להגיע להסכם.

כל זה עובר בטמבלוויזיה. פעם

היתה צנזורה,

היתה איזו מגמה במדינה להגיד משהו,

מה שרצו אמרו, מה שלא, שתקו.

היום לא.

כל אחד עולה ואומר מה שהוא רוצה והכול, ומדריכים אותם.

תשמע, אתה יודע מה יקרה אם לא, הם יבואו ויעשו ככה.

אז אתה נותן לאויב את הרעיון מה לעשות.

ככה הם עומדים.

מה זה טיפשות?

אני הייתי מעלה על הדעת כזה שיגידו שבשדרות נפלו הפגזים ליד הבית האחרון.

אני מתווח אותו,

מראה לו את הטלוויזיה, בו זה נפל, בין הדירה לגימנה.

תזוז חמש מטר אחורה, בול קליעה.

מה זה?

הפקרות, הפקרות, הפקרות.

והעם שותק, שותק, שותק.

יש יותר מדי חכמים למעלה, יש להם את הכלים,

מיקרופון יש להם כל היום ברדיו,

בטלוויזיה, עיתונים כותבים, כותרות מה שהם רוצים,

ומזרימים את העם. ומי מחזיק בזה? המיעוט של המיעוט

שלא חושב כמו רוב העם.

תארו לכם מה זה.

העם בחר שרון, אני לא בוחר, לא בחרתי בכלל. אני הוצאתי כרטיס במי לבחור, אמרתי לבחור בקדוש-ברוך-הוא.

אם היו עושים את זה, לא היינו במצב הזה.

אבל מה?

בחרו בשרון. מה רצו ממנו?

שיהיה ברק.

אפילו ברק לא עושה שטויות כמו שהוא עושה עכשיו.

תראו מה הכוח של השמאל לשנות את הדעה.

אמר, אחדות, לקחו אותו באחדות ועשו ממנו שמאלני.

מה הולך פה?

כל כך הפחידו אותו.

אסואן, טהרן, טהרן, אסואן,

חלאס,

ניתקו לו את הידיים, לא עושה שום דבר.

עכשיו הוא כבר מבין שהוא הגזים, הגזים. כל כך הרבה נהרגו מאז שהוא עשה הבלגה,

האדם הזה, לא חבל עליו?

אני אסביר לכם, יהודים יקרים,

פעם אחת.

אני לא יודע אם זה נכון או לא נכון,

אבל זה הסיפור.

סיפור.

לפעמים

יש מישהו בצד השני שרואה שאתה חלשלוש,

לא משנה למה אתה חלשלוש, עם טקטיקה, עם היגיון, עם שכל, עם כל הקשקושים,

אז הוא מקבל אומץ.

אבל לפעמים כשהוא מקבל מכה כמו שצריך, אז הוא שותק.

כשנתנו מכות

בלבנון לתשתיות,

חצי שנה, ארנס היה אז,

חצי שנה היה שקט הארץ הזה. שקט.

פעם אחת הגיע ערבי לבנק,

וביקש 5,000 שקל

מהחשבון שלו.

אז הפקידה אמרה לו,

בשביל לקבל 5,000 שקל, אתה צריך לחתום פה במסמך למטה.

אמרה לו, אני לא חותם.

אני לא חותם.

אמרה לו, תשמע, בלי שתחתום,

אני לא יכול לשחרר את הכסף, אני לא רשאי.

לא חותם!

אמרה לו, תשמע, אני לא מוסמכת.

אם אתה רוצה, תלך בבקשה למנהל.

נכנס למנהל, אומר לו, תשמע, אני הבנתי שאתה רוצה להוציא חמש דקות, אין לנו בעיה, אנחנו מאוד מכבדים,

רוצים לתת לך, בבקשה, תחתום בתחתית הדף.

לא חותם!

אומר לו, תחתום, אחרת לא אשחרר לך את הכסף.

לא חותם!

המנהל קם מהכיסא, שם לו סטירה, השכיב אותו על הרצפה, חלאק!

ההוא קם, לקח את העט, חתם.

אמר לו עכשיו, לך לפקידה,

היא תיתן לך חמשת אלפים.

הלך לפקידה,

אמר לו, תביא לי חמשת אלפים.

היא אומרת לו, תחתום, אמר, חתמתי.

אה,

למה אצלו חתמת ואצלי לא?

אמר, הוא הסביר לי, את לא הסברת?

יש כאלה מילים רק אחרי לוטמן.

מדבר איתו, מדבר, מסביר לו, לא מעניין אותו. אחרי לוטמן הוא מבין.

לא מעניין אותו. אני לא יודע אם זו השיטה הנכונה או לא הנכונה, אני אומר, זה הסיפור.

אבל בכל אופן צריך להבין,

אי-אפשר ללכת עקום על עקום.

היו צריכים להתייעץ עם קצת גדולי תורה, קצת חכמים,

קצת אנשים, יש להם קצת ניסיון, קצת אחריות.

יודעים גם מה הקדוש ברוך הוא, פחות או יותר, מצפה מאתנו. נו, אפשר היה לעשות משהו ביחד.

אבל כל אחד עם השכל שלו,

ותלוי מה מושכים,

הוא חושב שאם הוא יפסיד את הכיסא או לא יפסיד את הכיסא במהלך, ואם הוא ייכנס עכשיו למצב כזה, הוא עלול להיות ככה ויצאו נגדו ככה,

אז השיקולים לא של האבא, השיקולים שלך הם תישאר על הכיסא או לא תישאר על הכיסא.

לא שאלו אותך לשבת על הכיסא,

להנהיג מהכיסא ולעשות מה שצריך.

זאת בעיה.

לכן, יהודים יקרים, אני מסביר וחוזר.

לא יעזור כלום,

זאת גזירה, והגזירה הזאת לא תיפסק עד שאנחנו נבין.

אנחנו בכל הצרה הזאת נמצאים.

לא הם קובעים, גם המנהיגים לא קובעים, אנחנו קובעים, העם.

אם אנחנו נחליט להשתנות לטובה, נוסיף בזכויות שלנו, מקרי הנסים יגדלו.

ראינו אלפי נסים בתשעה חודשים, אלפי, אלפי, אלפי. תארו לכם שאחת מהמכוניות הפרטיות שהיו באור-יהודה אתמול,

נוסעת אמא עם הילדים שלה לגן,

נכנסת לאוטו,

מגיע לזה צומת פקוקה, וזה מופעל.

מה קורה עכשיו?

אנחנו לא ממינים את הגודל של הנסים, כמה פיגועים, כמה מטעני צד, כמה יריות שלא פגעו, כמה נסים. אבל כמה, כמה אלפי נסים,

במקום להודות להשם, להגיד, ריבונו של עולם, הבנו, תודה על ההצלה,

אנחנו נשתנה, נהיה יותר טובים, בואו נתאמץ קצת, נעשה משהו.

שום דבר. מקסימום אומרים, ראית איזה נס? פשש.

אני אומר לך, אוי ואבוי אם היה פוגע.

וזהו, נגמר היום, ממשיכים הלאה.

קמים, אה, עוד פיגוע?

אתה אומר, איפה? זהו, נגמר. חדשות, ועורכים.

די, התרגלנו, התרגלנו.

חייבים לעשות משהו.

אני השתדלתי ואני משתדל

שנים לעשות משהו, להזיז משהו.

הצלחתי משהו, משהו הצלחתי.

יש היום, ברוך השם, כבר מיליון בעלי תשובה בישראל.

משהו הצלחנו, אבל אפשר לעשות עוד מיליון.

עוד מיליון.

איך עושים עוד מיליון?

אם כל אחד יקבל על עצמו להחזיר יהודי אחד בתשובה,

תוך חודש יהיה עוד מיליון.

איך עושים כזה דבר?

לקחנו עשר קלטות וידאו.

עשר קלטות הוידאו האלה זה סמינר שלם.

קוראים לו רק מיני סמינר, הוא בא קומפקטי.

במקום ללכת לסמינר ליהדות, להכיר את היהדות מקרוב לאלה שלא מכירים.

עם כל השאלות ותשובות בנושא יהדות, אמונה,

הוכחות למציאות הבורא, החיים לאחר המוות,

נבואות שהתגשמו,

כל מה שאדם יהודי שרוצה לדעת ולהכיר,

הכול נמצא בתוך עשר קלטות.

עשר קלטות כאלה, אם נכנסות למשפחה,

חוזרים בתשובה.

חילקנו ל-70 משפחות בהתחלה לבדוק.

אין דבר כזה. אם יהיה מישהו ששמע עשר קלטות וראה אותן ולא חזר בתשובה,

מקבל ממני תעודת סתום.

אין דבר כזה.

אם הוא סתום, הוא בלאו הכי פטור מהמצוות,

אז ככה שאין בעיה.

70 משפחות,

לא היתה משפחה אחת שלא השתנתה במשהו.

אז חלק קיבלו שבת וחלק תפילין וחלק פה וחלק לגמרי וכו'.

אין דבר כזה.

וזה במחירי עלות של 100 שקלים, 10 שקלים לקלטת של שעתיים-שלוש שעות,

בעריכה

כמו שצריך.

וזה עושה את העבודה.

אז מה עשינו?

אמרנו, יהודים יקרים.

תשמעו, אפשר להציל יהודים, אפשר לקרב אותם, אפשר שיכירו את היהדות. הרי

יש אנשים שלא יודעים בכלל. לא יודעים.

לא יודעים.

אם היו יודעים, היו מוכנים לעשות משהו,

אבל לא יודעים.

עובדה,

אנשים, לצערנו הרב, מגיעים לרבנים. מתי?

יש חולה, בית-חולים,

בעיה, אשה לא יולדת, כל מיני צרות,

אז מחפשים. אין רופאים, לא עוזרים, מגיעים לרבנים.

מה הרבנים אומרים?

תשמרו שבת, תעשו את זה. מוכנים, מוכנים. היית יכול לחסוך את הכול, היית עושה את זה קודם,

היו פחות סיכויים לבעיות.

אם היית יותר מושלם, פחות בעיות.

אבל לא, אנשים מחכים לרגע האחרון. בשביל מה? למה צריך להגיע לרגע האחרון?

לקחנו את הדבר הזה כפרויקט,

ותשמעו מה עשינו.

יש בארץ 530 מושבים וקיבוצים בארץ.

לקחנו 230 מושבים,

חילקנו כל שבועיים קלטת אודיו, טפ, קטנה.

כל שבועיים לכל המושבים, לכל מושב אותה קלטת.

מה קורה?

כל אותו שבוע מדברים על אותו חומר,

במכולת, באוטובוס, איפה שנפגשים, כולם מדברים.

עוד שבועיים קלטת אחרת, עוד שבועיים, עוד שבועיים, ככה, במשך חודשים.

עשינו בדיקה,

מה התוצאות?

אחרי 12 פעם של חלוקה,

מתוך 230 מושבים,

85 מושבים, בין 10 ל-20 משפחות, חזרו בתשובה.

ילדים לתלמודי תורה, אנשים עם כיסוי ראש, שבת, טהרה, כשרות,

בין 10 ל-20 משפחות בכל מושב מ-85 מושבים.

באחרים היתה פחות הצלחה.

אבל זה מדהים,

ב-12 שקל,

קלטת שקל,

ב-12 שקל להציל משפחות יהודיות

שיתקרבו לבורא ויעשו את רצונו ויזכו בשביל זה לדברים טובים.

החלטנו להגדיל,

אנחנו עובדים עכשיו על 340 מושבים וממשיכים לקראת ה-530.

הכנסנו עכשיו וידאו,

סטים כאלה,

שיהיו כגמ״ח,

גמ״ח זה גמילות חסדים, כמו ספרייה והשאלה.

נתנו את זה למושבים, מהפכה.

אלה שלא רצו לשמוע וידאו מאלה שהיו עקשנים, התחילו לראות וידאו,

התחרפנו.

רק זה.

תביא רק זה.

עכשיו אנחנו שולחים כמויות יותר.

אבל מה, אנחנו לא יכולים לממן את הכול.

מה עשינו?

עשינו מבצע.

הצל 10 משפחות.

כל אחד לוקח על עצמו להציל 10 משפחות.

10 משפחות זה 10 סטים כאלה.

1,000 שקל בעשרה תשלומים חודשיים בהוראת קבע, או אם קשה,

ב-20 תשלומים.

וראה זה פלא,

כמויות האנשים שתורמים בשביל הדברים האלה לא ייאמן כי יסופר.

באחת ההרצאות האחרונות תרמו בציבור לא גדול כל כך,

כמה מאות אנשים,

1,004 משפחות.

בסוף השבוע האחרון, כשהיינו במלון היאט,

970 משפחות, 970 סטים כאלה שייכנסו ל-970 משפחות,

להציל אותם.

מכספי מעשר,

50-100 שקל בחודש.

עשרה חודשים.

אתם יודעים איזה הצלה זאת.

ככה עושים מהפכה, ככה מקרבים, בלי לצום שלושה ימים.

בלי לצום.

אפשר להחזיר את העם הזה לאבינו שבשמים,

וממילא הגזירות יחולו על ראשם של האויבים ולא עלינו.

זה מה שצריך לעשות.

אין דרך אחרת להביא את העם הזה להכרה במצב שלו.

בין הקלטות, יש גם קלטות שמסבירות את המצב בהרחבה, עם דוגמאות, עם סרטים,

מתוך הטלוויזיה, להסביר את המאורעות וכו'.

המצב קשה.

ההצלה והישועה קרובות וידועות למי שרוצים רק לעשות.

מה שצריך זה רק להתאמץ קצת, קצת.

לתת את התרומה הקטנה הזאת להציל יהודים.

ונתתי דוגמה.

אם היינו בזמן השואה הנוראה, וחלילה היה נודע לנו

שבתוך הרכבות שנוסעות לאושוויץ אפשר להציל יהודים מתוך הרכבת,

להוריד משפחה מהרכבת ב-100 שקל,

אני מאמין שלא היה פה אחד מהיושבים שלא היה נותן את ה-100 שקלים האלה.

ואני מאמין שאם היו אומרים שאפשר להציל גם עשר משפחות באיזו שקל, ואפילו לאדם לא היה כסף,

הוא היה מוותר על האוכל ומוכר משהו להציל, כי הוא לא יכול לחשוב שבשעה שהוא אכל שמנת תשע משפחות נשרפו,

כשהוא היה יכול להציל אותן.

המצב פה יותר חמור.

אלה שהגיעו לאושוויץ, לצערנו הרב,

הגיעו אבל לגן-עדן כהרוגי מלכות,

כיוון שהם נהרגו על היותם יהודים.

אלה שחלילה ימותו בעולם הזה בלי ידיעה שיש שכר ועונש,

לא יגיעו לגן-עדן.

אפילו שפה היה להם טוב, הם חיו עם מרצדס שחור ונסעו ממקום למקום,

אבל אחר כך יהיה להם עוד יותר שחור, אבל בלי מרצדס.

מצווה להציל יהודי.

כתוב, לא תעמוד על דם רעך, הרואה את חברו טובע בנהר,

מצווה להצילו.

אתה צריך לקפוץ לתוך הנהר

ולהציל אותו.

ואם לא יודע להציל, לא יודע לסחוט, לא יודע להציל,

כתוב, סוחר אנשים מממונו להצילו.

אתה רואה מציל?

אתה יודע, מישהו שיודע לסחוט, אומר לו, שמע, קפוץ,

אני נותן לך 500 שקל,

תציל את הבן אדם.

אתה לא יכול להגיד, אני לא יודע לסחוט.

אם יש אחד שכן יודע,

תשלם לו אפילו שיציל אותו.

אחרת אתה עומד על דם רעיך ויטבעו את הדם שלו ממך.

אין דבר כזה יהודי רואה את חברו טובע בנהר ולא מצילו.

מחויב להצילו.

פדיון שבויים זו המצווה הכי גדולה שיש בתורה. פדיון שבויים.

להציל שבויים בכסף,

אפילו בסכנת נפשות לפעמים.

כמובן, לא סכנה ממשית, אבל עם סיכון.

נו,

מה אנחנו עושים בשביל להציל את אחינו בני ישראל?

צריך לפעול, צריך לעשות.

והדברים האלה מצליחים ב-100%.

אז מה שנשאר זה רק לעשות, זה הכול, לעשות את המצב הזה.

ואני רוצה להגיד לכם עוד דבר.

כתוב, כשעם ישראל נכנסו לארץ, בין הר חיבל להר גריזים, עמדו 600,000 איש,

ואמרו,

ארור האיש אשר לא יכיא מדברי התורה הזאת לעשות אותם,

וענוג כל העם, אמן.

ארור האיש אשר לא יכיא מדברי התורה הזאת לעשות אותם. מה זה ארור?

על מה ארור? למה כללה?

מי שיש לידו אפשרות להחזיק ולא מחזיק, הוא ארור.

מי זה?

אדם שלמד שנה,

שימש תלמידי חכמים,

צדיק בקיצור,

שומר תורה ומצוות, צדיק,

שלמד ושנה ושימש תלמידי חכמים,

והיה סיפק בידו להחזיק. היתה לו אפשרות להחזיק אנשים שילמדו תורה והכול, ולא החזיק?

קיללו אותו 600,000 איש ואמרו לו, ארור, והתורה חתמה, ארור.

ברוך האיש אשר יכיא מדברי התורה הזאת לעשות אותם, ענוג כל העם, אמן.

ברוך. מי ברוך?

לא למד,

לא שנה,

לא שימש תלמידי חכמים, חילוני.

ולא היה סיפק בידו להחזיק. לא היו לו אמצעים,

לא היתה לו יכולת, והוא לא יודע להסביר.

לא היה סיפק בידו להחזיק.

והחזיק, גרם שאנשים ישמרו תורה ומצוות. והחזיק,

600,000 איש בירכו אותו ברוך, והתורה חתמה ברוך.

שמעתם דבר כזה?

חרדי, דתי, צדיק,

יש לו אפשרות להחזיק, לא מחזיק, ארור?

חילוני, רשע, עובר עבירות?

אין לו אפשרות להחזיק, ומחזיק, ברוך.

הוא לא צריך לעשות חשבון גדול בשביל להבין באיזה צד אנחנו מעוניינים להיות.

כשהתורה תכלל אותנו, ו-600,000,

כשיש לנו את האפשרות לעשות, למה שלא נעשה?

מה נפסיד, שיהיה לנו גם עדן גדול על זה?

שנציל יהודים?

שנקרב אותם לאביהם שבשמים?

היהודי הזה אומר,

למה רבנים לא עושים מה שצריך, עושים, הנה, עושים.

נותנים את האפשרות שזה יגיע לכל בית.

עושים.

יש גם סטים שעשינו, מיני-סמינר, אותו דבר, אותו רעיון, ב-Tap.

כשאדם נוסע באוטו, לוקח דבר כזה,

פה יש את כל השאלות ותשובות שיהודי צריך לדעת, עליהן תשובות.

נוסע באוטו במשך כמה שבועות בדרך, בין הרמזורים והפקקים והכול, והארץ פקוקה.

הוא יכול לשמוע ולהתייעד, להיות יהודי טוב ומכיר את האמת ומברר אותה,

וכל הספקות

בורחים הצדה והכול ברור,

50 שקלים ומציל את עצמו.

20 קלטות עט.

מהפכה.

זה מה שצריך לעשות יהודים יקרים.

השאלה אם אנחנו רוצים שהעם הזה כבר ייגאל.

מה אתם אומרים?

רוצים או לא רוצים?

לא רוצים, ידעתי.

רוצים או לא רוצים?

15 איש רוצים.

רוצים או לא רוצים?

אתם יודעים מה הם צעקות? הם חלשים.

נראה בידיים. רוצים או לא רוצים? תרימו את היד.

יש כאלה לא מרימים, אני רואה.

סוף חלק א',

ההמשך בקלטת מספר 183.