קלטת 181 - מחיר הקרן - חלק ב

- - - לא מוגה! - - - 

תקלט את מספר 181. במחיר הקרן, חלק ב'.

כסף צריך למנוע את הבעיות של העוני, שזה ודאי דבר חשוב,

אבל למה צריך למנוע את הבעיות של העוני?

לא בשביל למנוע את הבעיות של העוני,

אלא מתוך ההנחה שאחרי שתיפתרנה בעיות העוני,

אנשים יפסיקו להיות דתיים.

אדם דמוקרט, צריך להגיד שמגיע את כל התקציבים האלה, ללא שום קשר. כך שזה היום לא כותבים ככה.

היום לא כותבים כמו שכתבו בשומר הצעיר ככה, מתנהגים ככה.

פעם הייתה פה אשריה,

קראו לה סטטוס קוו,

אבל האשריה נוקצה והסטטוס קוו מת. אנחנו בסכנה שהחרדים יבלעו את המדינה ונחזור לימי הביניים. ואז הבחירות החרדים הרימו ראש, וצריך להנמיך להם קצת את הראש. יש מלחמה בישראל,

מלחמת תרבות, מלחמת דת.

כן, זהו מאבק לחיים ולמוות,

לחייה או למותה של הדמוקרטיה הישראלית,

ואנחנו ננצח.

זאת מלחמה.

עליכם להבין סוף סוף שזאת מלחמה.

אנחנו לא רוצים אותם בתוך החיים שלנו.

אנחנו לא רוצים חקיקה דתית.

אנחנו האמנו שהם, האורתודוקסים החרדים,

יעלמו תוך טוב, ונפסיד, כן, נפסיד בין המדינה לבין אדם,

בין אדם לבין המדינה.

אז יש לזה רק פתרון אחד, הפרדה.

הפרדה בין דת ומדינה. כולנו ביחד נלך, נעשה חוקה לישראל, נגן על בית המשפט, נגן על כך שנהיה מדינה דמוקרטית,

כפי שאנחנו רוצים שנהיה,

על פי החלון של אבות הציונות,

דוד בן-גוריון, סאב ז'בוטינסקי, בנימין זאב הרצל, כאן, בארץ ישראל.

תודה רבה לכם, ואנחנו ננצח!

אם אדע שאפשר להציל את כל ילדי גרמניה על ידי העברתם לאנגליה,

ורק מחציתם על ידי העברתם לארץ ישראל,

אני אבחר בדבר השני.

אני רואה את עצמי כיהודי מודרני ממוצע,

ואין אני נרתע ממעבר פורמלי לנצרות.

אני מברך על כל יהודי שיש לו ילדים המחליט להתנצר.

לי יש בן.

הייתי מעדיף להתנצר היום ולא מחר,

כדי שתקופת החברות שלו בנצרות תתחיל מוקדם ככל האפשר,

וכדי לחסוך ממנו את הפגיעות ואת הקיפוח שנפלו בחלקי,

ושעוד יפלו בחלקי, בגלל היותי יהודי.

בבית הלאומי נכריז על אותם יהודים שלא יסירו מעליהם את חלד הגלות ויסרבו לגלח את הזקן ואת הפאות כעל אזרחים ממדרגה שנייה.

לא ניתן להם זכות בחירה.

תהיה מדינה דמוקרטית כפי שאנחנו רוצים שתהיה על פי החלום של אבות הציונות דוד בן גוריון, זאב ז'בוטינסקי, בנימין זאב הרצל.

אם הרצל שלח את אנשי הכהונה הדתית אל הצרקטינים,

גם ז'בוטינסקי רצה להפריד בינם לבין המדינה,

בינם לבין המדיניות.

המתיימרים להיות תלמידי ז'בוטינסקי היו מיטיבים לעשות לו היו קוראים אוזנם לשמוע מה היה לרבם לומר בסוגיות

של דת ומדינה.

אני חושב שהאבות המייסדים של המדינה לא היו מרוצים מכך שהחלום הזה על האדם החדש לא התגשם.

הם היו חושבים שהציונות שלהם נכשלה.

הרצל לא היה מרגיש כאן בבית אם הוא היה מגיע לכאן. הוא היה חושב שיש כאן הרבה יותר מדי חרדים.

תודה.

זה חצי סרט,

יש עוד חצי, לא אלאה אתכם.

מה את אומרת על משראי?

קודם כל, הדברים האלה לא חדשים לי.

אני מרותקת לטלוויזיה, ואני רואה את הדברים האלה בפאנל של משעל,

ואני רואה את הדברים האלה בפאנל של מרגלית,

וכואב לי על כל מה שקורה. באמת, אני שוב פעם, אני אומרת, שלום, אתה תבין אותי לא נכון.

אני בעד האיחוד והאחדות.

אני שואלת שאלה פשוטה. שמעתי אותך. האם הכיתוב הזה ילך וייראה גדול יותר, ואז יהיה אסון? זו שאלה אחרת, אני אענה לך.

או שאנחנו באמת נתאחד ב...

אני אענה לך.

זו שאלה אחרת כבר. זהו, זה. אני אסביר לך. הנה הבאתי דוגמה של הרמב״ר אודיעזר. שמעתי.

שילות פשוט.

הדוגמה הזאת לא הייתה מדויקת בגלל שמציגים אותו כך.

האמת שכואב לו. למה כואב לו?

מי שכאב לו על מה שראה כאן,

ראה מקצת,

ולא רואים את זה לא במשעל ולא במשען ולא רואים אותו אצל מרגלית.

זה הם לא מגלים.

זה שהציונות הקימה את המדינה בשביל לחסל את העם היהודי המקורי,

זה לא מגלים.

זו הכוונה.

מדינת ישראל קמה לא בשביל שיהיו שומרי תורה ומצוות כפי שהיו באירופה ובתימן.

לא.

אלא יהודי-ישראלי צבר חדש, טיפוס אחר לגמרי, אירופאי,

פרוסי.

לא יהודי מקורי של 3,000 שנה.

לא.

בשביל זה לא קמה המדינה.

לכן הוא אומר, בורג,

עם הכיפה,

אנחנו חשבנו שהם ייעלמו תוך דור.

מה זה ייעלמו?

זה אחים שלך, אבא שלך.

אבא שלך היה חרדי.

שהוא ייעלם תוך דור?

מי הביא אותך?

ככה הם חשבו,

שאנחנו תוך דור. הם יגידו לנו שאנחנו פרימיטיביים,

ידביקו עלינו סטיגמות,

ממילא נרצה לפרוש מזה, וזה מה שקרה להרבה מהתימנים,

וככה לאט-לאט הם יוציאו אותנו.

הם חשבו אם אנחנו רואים תיקון או לא רואים תיקון.

אנחנו כמו סוליה של נעל.

יתקנו או לא יתקנו את הסוליה?

יש סיכוי או אין סיכוי?

ככה הם התייחסו.

לצערנו גם, רגע.

עכשיו אני רוצה שתביני דבר אחד.

לכן,

כיוון שהם ממשיכים באותה שיטה,

והמטרה שלהם עדיין

לבטל את התורה ודת ישראל,

לכן יש תוכניות אפיקורסיות וזלזול בדת ובדתיים,

לכן הרב עובדיה הוא מוקד כל הזמן שמתלבשים על כל מילה ואות.

כשהם מקללים בחדרי-חדרים את הדתיים ואת האחרים, את זה הם לא מביאים, כי זה שלהם.

אבל כשרואים אותו והוא מדבר, וכשהוא אומר את הכאב שלו, עושים פרשנות על זה.

לא רק שלא, כל מי שרק אפשר.

זו המטרה האחת, להרחיק אנשים משומרי תורה ומצוות.

גם היהודייה הזאת ששאלה כאן

לגבי דתיים שמתנהגים לא כראוי, נכון, יש כאלה,

אבל איזה הבלטה הם תופסים בעיתונות על כל דבר קטן?

בעיתונות היומיומית החילוניות נראית גרועה ביותר, פחד פחדים. אנחנו לא מאמינים שאנחנו נמצאים בחברה כזאת,

אבל מישהו עושה מזה סקנדל כל כך גדול כמו שעושים על קמצוץ קטן של מישהו שנתפס במשהו?

לא.

למה לא?

למה לא?

בגלל שזה הם.

עכשיו את שואלת, האם תהיה אחדות?

לא יכולה להיות אחדות.

אנשים ששונאים דת לא התחברו לעולם אליה.

אנשים שנלחמים בדת לעולם לא התחברו אליה.

אנשים שהם פרווה,

בין לבין, לא אנטי, אלה כן.

70% כאלה יש.

אלה כן התחברו.

30% לא מעוניינים,

כמו שהם מזלזלים, כן, בתרבויות,

של העולם השלישי, מה שהם קוראים.

אפריקה וכל השבטים הפראיים, כמו שהם לא חושבים להתחבר אליהם,

אנחנו בעיניהם לפחות כאלה.

רק מה הבעיה?

שם הם יכולים לבוא בתור תיירות, לטייל, לראות אותם וללכת,

להגיד שהם היו שם.

פה הם לא רוצים שנייה.

יש לי קלטת שאני מקריא כמה דברים שהם אמרו. את לא היית מאמינה שיהודים אמרו את זה פה בארץ-ישראל.

שהם ישימו אותנו כמו בגן-חיות ויעבירו תיירים ויקחו כסף.

זאת אומרת, המצב קשה.

יש גוש קטן, קטן,

קטן, שמשפיע על ה-30%

ואין להם אנטי,

השאר לא.

זאת הנקודה. והם שולטים על מוקדי הכוח, על הכסף.

הם מכתיבים, הם המדברים, להם יש את העיתונות הצהובה,

הרדיו והמלוויזיה.

הם קובעים את המדיניות, את ההשקפה, את הדעות,

מה נכון ומה לא.

תפסו לפני כמה זמן מרגל,

כן?

פתאום כל החבר'ה שלו קמו, הורידו אותו מדרגת מרגל. לא, רק מסמכים ככה, משהו ככה.

כמה מסמכים, פתאום עשו אותו עוד מעט צדיק.

צדיק!

איך בן 75, מה תכניס אותו לכלא?

עזוב אותו, תן לו לחיות עוד קצת.

קטן עליהם.

דרעי, על כמה עשרות אלפי דולרים,

עשר שנים חקירות, 3,000 נחקרים, 300 חוקרים, בלי הפסקה.

זה כלום.

המשפט לא אמרו,

בגלל שהוא סבל כל כך, את העונש הוא כבר קיבל במשפט.

נתנו לו 4 שנים. עשו טובה?

יאללה, 3.

אבל יד מרדכי,

יד מרדכי, גאלו, מה זה?

תזכור מה הוא היה ומיהו, איזה עוול נעשה לו במשפט.

הוא סבל שלושה חודשים מהפרשה.

איך אפשר לתת לו עונש בפנים?

רק על תנאי.

איך, אבל הרי מאותו טעם אמרתם, בגלל שדרעי הוא שר,

וכיוון שהוא שר,

אז הוא צריך לשמש דוגמה ומופת,

מגיע לו עונש בכפלי כפליים בגלל הרמה שלו.

גם זה היה שר,

גם זה היה רמטכ״ל,

שר ביטחון דרימה,

גם הוא היה.

למה הוא לא?

אומרים, לא, זה הפוך, זה לזכותו.

אז תראה, זה לא נעים,

נפל מאיגרא רמא,

תעלמו,

מאיגרא רמא לבירא עמיקתא.

מסכין חלום.

זהו, וככה, או שופטים ככה, שופטים ככה, מה זה, צחוק מה? עובדים עלינו בעיניים והוא עוד יערער,

והוא עוד יערער.

שכחת את ויצמן.

ויצמן זה המדינה.

ויצמן זה לא אזרח במדינה.

ויצמן זה המדינה בכבודו עצמא.

להעניש אותו זה להעניש את המדינה.

אבל זאת הבעיה.

זאת הבעיה.

רוצים לחדש את הקזינו ביריחו. פתאום, מה קרה? מלחמה, קזינו.

למה לשבס

יש שם אחוזים, כמו בין 20,000 דולר?

שבס.

ומישהו אמר לי, אני לא רוצה להגיד,

שאחד מהבכירים היום בממשלה יש לו 40% בקזינו.

אז מה אנחנו חושבים?

קזינו, היהודים, מה שיהיה להם קצת ג'ובות.

ילכו לבלות ביריחו.

אבל מה מאחורה? לא יודעים.

הכול חרטא, הכול רקוב פה.

הכול רקוב.

צריך להבין רק דבר אחד, יהודים יקרים.

אנחנו רוצים שתהיה אחדות.

אנחנו רוצים להגיד את האמת לכולם. מי שירצה ייקח, מי שלא רוצה יניח. אין לנו בעיה.

אנחנו עושים שליחות להודיע מה שאנחנו בעצמנו לא ידענו והסתירו מאתנו.

אני גדלתי כחילוני,

למדתי בתי ספר חילוניים.

לא ידעתי, הסתירו ממני, זלזלו בהוריי,

ביזו אותם.

לאבא שלי גזרו פהה אחת, את השנייה אמרו לו, תוריד לבד.

לא ידעתי.

עד שיום אחד השם נתן לי את השכל להבין, לקרוא, לדעת, לברר.

אחרי שראיתי שהטעו אותי, החלטתי להודיע לאחרים שהוטעו כמוני.

לכן אני מודיע את הדברים בשער בתרבים בכל מקום. זהו.

אבל זה שאני רוצה שכולם יהיו טובים, זה לא אומר שכולם מעוניינים.

יש כאלה שלא רוצים להיות טובים.

רוצים להיות לא טובים.

זאת, לצערי הרב,

הבעיה שלנו שאנחנו עומדים לפניה.

היא לא תשתנה.

יכולים להשתנות אחוזים לכאן ולכאן.

אנחנו משתדלים לעשות את המקסימום.

אבל אתם צריכים גם כן להשתתף.

להגיד מה נכון ולהישאר בבית בלי לתרום את החלק של כל אחד ואחד כלפי הציבור, זה לא חוכמה.

לא חוכמה לבוא ולהגיד טענות

ולהישאר בבית וכל אחד יגיד שלום עלייך נפשי ויחיה את חייו.

תירתם.

תקום, תעשה מעשה,

תפיץ יהדות, תפיץ את אור התורה, תן דוגמה חיובית,

תהיה דוגמה לאחרים.

ככה עושים.

אבל אם אנחנו נשב רק להתלונן,

המצב לא ישתפר.

כן.

כבוד הרב, בזמן האחרון המיסיון מתחיל לפגוג מאחורי הקלעים ביניהם. לא, בזמן האחרון המיסיון לא הפסיק מהעולם.

מאז מסעי הצלב הוא לא הפסיק.

הנשמה שלי, המיסיון עומד

ועובד

ומטביל יהודים,

מאות משפחות כל שבוע,

מאות משפחות מוטבלים לנצרות. מאות, מאות, מאות כל שבוע.

על זה המדינה לא, מה פתאום?

מה פתאום? חופש, חופש. אפילו שיש חוק,

שהמיסיון,

אם הוא נותן כסף על מנת להמיר דתו של אדם,

זו עבירה פלילית, לא עוקפים את החוק.

כמה תלונות הוגשו למשטרה, כמה יד לאחים פוחלים לזה,

לב לאחים,

שום דבר.

למה?

פוחדים מהוותיקן.

הוותיקן יצעק,

הפאפא יגיד לא,

לא, לא, הוא יבוא עוד פעם עם הכיפה הלבנה,

יאיים עלינו.

ברק בזכותו אמר,

אדמת הקודש,

עוד מרוממותו, היי, איזה מילים.

פתאום ידע שזה אדמת הקודש.

הגיעה הפאפא.

ניקו ב-25 מיליון שקל שלכם מגדרה, הכסף שלכם.

ניקו את בית לחם,

את החריצים,

במדרכות,

בשביל שהפאפא חלילה לא ידרוך על חול.

כן, שלא יתלכלך, חס ושלום.

25 מיליון ניקוי רחובות בית לחם,

שיפשע הפאפא.

זהו.

כן, עוד שאלה.

בבקשה.

היות שה' רואה הכול ויודע אם הבן אדם יעשה טוב או יעשה רע,

אז בן אדם שבגיהינום,

שהוא יודע שה' שהוא מתכוון כחילה יהיה רשע בסופו של דבר,

והוא נותן אותו לגיהינום,

או החמור ביותר כמחכה לו,

או החמור מכל שהוא לא ייצא בכלל מהגיהינום.

אז אני לא רוצה,

חס וחלילה, להגיד על השם איך השם שרחום וחנון

גורם לבן אדם, שהוא יודע מלכתחילה שהוא יעשה רע, למה הוא בורא אותו?

הקדוש ברוך הוא נותן בחירה לכל אדם לעשות טוב או רע,

בשביל שהאדם בזכות מעשיו יקבל שכר.

הגיהינום נועד בשביל לצרף ולנקות ולזקח, זה כמו מכבסה.

בגד שהתלכלך צריך כביסה, נשמה שהתלכלכה צריכה כביסה.

יש כביסה יותר קלה.

אם הוא עושה תשובה, לא צריך את המכבסה הזאת.

אבל אם הוא לא עשה תשובה,

אי אפשר להגיע לגן עדן מלוכלך ומטונף.

לא נכנסים לפני המלך בתינופת, צריך לחבור כביסה.

עכשיו, הקדוש ברוך הוא יודע אם אדם יחטא או לא, אבל הוא לא מתערב.

כי הוא לא רוצה להתערב.

אם הוא יתערב, הקדוש ברוך הוא,

אז הוא בעצם כופה את כולנו,

אונס את כולנו להיות מה שהוא רוצה.

אז אין לנו בחירה,

ואנחנו פשוט מאוד כמו רובוטים.

רובוט, לא מגיע לו שום דבר.

אבל הוא יודע, אבל השם יודע שהוא בסופו של דבר. אמרתי שהוא יודע.

והוא לא רוצה להתערב.

למה הוא לא רוצה להתערב?

אבל הוא אשם ערכו וחלול, אז איך בן אדם לא יוצא מגיהנום בכלל?

מעטים, מעטים, מעטים, בודדים, בודדים, בודדים,

שלא יוצאים מגיהנום בכלל. מעטים מאוד מאוד אלה צריכים להיות רשעים גמורים, גמורים, גמורים, גמורים, גמורים. זה רשעים גמורים, גמורים, גמורים, גמורים, שאת כל הזמן יש להם אפשרות בכלל לצאת. נכון.

הם הדוגמה והמודל שמהם ילמדו אחרים.

אז השם למה שברא אותם?

למה? הוא ברא אותם?

כן. הקדוש ברוך הוא ברא אותם בשביל לתת להם שכר.

אבל הם לא רצו, בחרו בבחירה שלהם,

לכן הם יהיו גחלים.

אבל הוא מלכתחילה ידע שהם יהיו גחלים.

אז אני מסביר.

בגלל שהוא רוצה שיהיה בחירה,

ושכולם יזכו חוץ מהכמה האלה,

בגלל הכמה האלה,

הוא לא יהפוך את כל העולם כולו בגללם.

אין מה לעשות.

הוא לא היה בורא אותם, אז הם לא היו סובלים ולא היו...

אבל שתהיה בריא, מה זה הוא לא בורא אותם?

אז הוא לא יברא כל אחד שעלול לחטוא,

וממילא הקדוש ברוך הוא יישאר לבד. נכון. אבל הקדוש ברוך הוא לא רצה ככה, הוא רצה שכן יבואו. וזה היה אמור להיות כולנו מלאכים, והיה לכולנו טוב. אה, אבל יש לו כבר, והוא רצה בני אדם. אה, זו התשובה. יש לו... רגע, אתה רוצה להחליף אותו? יש לך הצעות ייעול?

חס וחלילה.

תסתפק בינתיים עם הצ'אנס שהוא נתן לך, תנצל אותו, וזהו.

כן, בבקשה.

לדבר דרך הבאה. איך?

לדבר דרך חזרה. אני בחור שחוזר בתשובה.

אני ורק כמה חברים שלי סיפר יחד.

עכשיו, ככל שאני הולך לתאר לשיעורי תורה,

אני אגלה שיש פלגים ביהדות. שיש?

פלגים ביהדות.

יש המון רבנים. כן, כן. הם לוקחים באותו משפט, ומפרשים אותו 700 פעם. אני הולך במשך שבוע לכל שיעור,

אני אגלה אותו משפט,

700 פעם, אותו פירוש אחר. עכשיו, אני לא יודע אולי הדרך ללכת. כל אחד אומר לי, תעשה ככה, ואל תעשה ככה. אחד אומר לי, לא, תעשה ככה,

אבל אל תעשה ככה.

איך אני אדע מה הכיוון שלי? מה טוב ומה רע? מה נלך אליו?

תעשה לך רב מסתלק מן הספק. קח לך רב אחד,

תשאל אותו, בעזרת השם תלך על פי. אבל כבוד הרב, איך אני אדע מי הרב? כי כל המייצג דרך מסוימת. אם יש לך בעיה, אני אתן לך טלפון. תרשום עכשיו

035-5741167,

הרב עזרא מחפוד.

שאל אותו מה שיגיד לך, תעשה.

אל תזוז ימין ושמאל.

תודה רבה. תהיה מריא, כן.

כבוד הרב, אתה אמרת שלעתיד לבוא רק צדיקים גמורים

יישארו ויזכו.

תגדיר מה זה צדיק גמור. לא אמרתי שלעתיד לבוא יישארו צדיקים גמורים.

אמרתי, כשיש שואה או גוג ומגוג צריך להיות צדיק גמור בשביל לא לספות,

או אנשים שעשו גם גמילות חסדים, שאז לא ידונו אותם על פי הדין, אלא לפנים משורת הדין. מה זה הגדרה של צדיק גמור?

צדיק גמור זה שלא עובר עבירות, ואם עבר אחת, נגיד, בטעות ובשגגה,

חזר בתשובה.

אבל לא אחת שעובר עבירה במזיד.

אבל יש אחת שעושה, הוא גם צדיק,

אבל לפעמים ככה הוא נכשל, ככה מחפף משהו קטן.

רובו מצוות, מיעוטו עבונות.

זה גם כצדיק,

אבל לא גמור.

הבנת?

כן.

שם שאלה.

יש משפט כזה, תפילה נפולש. זאת אומרת, אם בן אדם מתפלל ויש צררה שמפריע לו באמצע התפילה.

להמשיך להתפלל או לא להמשיך להתפלל? לחזק את הכוחות הרעים או... ברגע שאדם מרגיש שהתפילה שלו מתחילה להתפספס,

רצוי שיעמוד קמעה, יחשוב ויתכוון.

מה זה יתכוון?

פשוט יסתכל על המילה,

אם קשה לו, יצביע עליה,

ויתקדם לפי קצב שהוא החליט עם האצבע.

ויסתכל על המילה ויגיד ככה, ברוך.

אבל ברוך, כשהוא במילה ברוך, לא כשהוא כבר באתה.

ברוך, אתה,

השם

אלוקינו ואלוקי

אבותינו, ככה.

הסיכוי שתברח לו מחשבה קטן בהרבה.

אבל אם הוא ככה מסתכל רק לתזכורת,

הוא יברח, ברור שהוא יברח.

קשה לאדם להחזיק מחשבה אפילו דקה.

איזה דקה? עשר שניות.

קשה לו.

קשה לו.

עכשיו השוק הגיע, והקניות, והחובות, והמשכנתה,

ומה אמרו, ומה ביקשו, מה הכול,

ומה יעשה, ומה הכול.

גמרת תפילה, שכח מה חשבתי.

זה הכול עצת היצר, בשביל שאדם לא יתפלל. למה?

דוד המלך אומר,

קירום זולות לבני אדם.

דברים שנמצאים ברומו של עולם,

ובני אדם מזלזלים בהם.

התפילה מגיעה

עד כיסא הכבוד.

בורא עולם שומע מה שאתה מבקש.

אז אתה מגיע למעלה-למעלה. קירום, קירום. כמה שאתה מצליח לעלות למעלה יותר, זולות. ככה מזלזלים בני אדם.

זה התפקיד של היצר, לא לתת לנו לזכות.

תארו לכם, בן אדם רוצה ריאיון אצל ראש העיר.

יש לו תוכנית, הוא רוצה להרחיב, לקחת שטח, שיאשר לו, וזה.

איך הוא מתכונן?

כמה מסמכים הוא מביא? כמה הוא מתייעץ עם אנשים?

מה להגיד? איך להגיד? מה הוא אוהב? איך לדבר? מה לעשות? איך להתלבש?

כמה תוכניות. כולה ראש העיר.

ובן אדם ניתנת לו אפשרות לדבר מול מלכו של עולם.

בובה.

מה אתה עושה טובה? מה אתה מבלבל את המוח? בשביל מה באת? מה אתה מרעיש? מה אתה מפריע?

אתם שמעתם אחד בא לראש העיר? כבר יש לי שטח ככה, ככה, ככה, רק רגע, יש לי ככה.

רגע.

הלו, הלו, מי זה?

אני אחזור אליך תכף, כן.

מה, איפה היינו? כן, ככה, ככה, ככה, ככה, ככה, ככה, ככה, ככה, כמובן.

ראש העיר יסרוק אותו לכל הרוחות.

ייקח לו גם את השטח שיש לו.

מה זה?

אנשים באים, רק עם אסבורך לא מדברים.

קבעו פגישה, רק אתו לא מדברים.

זה המצב.

אנחנו לא מתייחסים ברצינות, לא מבינים בכלל מה אנחנו עושים.

עושים בצוות אנשים מלומדה ככה, רגילים.

מה לעשות? צריך להגיע לבית כנסת,

להתפלל, זורקים שם את כל ה... והולכים הביתה.

זאת הבעיה.

אבל אם אדם מרגיש שברכה לו המחשבה, יעצור כמעט ויתחיל עם האצבע.

כדאי להתחיל מההתחלה.

היו לי כמה יהודים שלמדו איתי ביחד, עשינו עצה.

אמרנו, אתה רוצה שהמחשבה לא תברח?

תקבע כמה זמן אתה רוצה להתפלל.

תפילת עמידה, יש כאלה שמתפללים מהר, תוך שתי דקות.

החלטנו שאנחנו נתפלל חמש דקות.

זאת אומרת, אין מה למהר.

יש לך חמש דקות עכשיו למרוח את התפילה.

אז לא בוער.

השם,

שפתיי תפתח ופי. לא, לא מהר.

רק בעוד חמש דקות אני יכול לסיים.

זה עצה להתגבר על יצר הרע.

ואז בן אדם מתפלל, לא אכפת לו, יש חזרת השץ, אין חזרה,

יש אנשים, הלכו הביתה, אתה אחרון.

לא מעניין אותך, אותך מעניין דבר אחד.

אני אומר את כל מה שיש לי להגיד

בפרק זמן של חמש דקות.

חייבים לעשות תחבולות נגד יצר הרע,

כי הוא מצליח.

אבל פעם אחת שאל את החפץ חיים.

אמר לו, ריבונו של עולם, אני מתפלל, מתפלל, מתפלל, פתאום אני מרגיש

חצי תפילה עליך, שלושת רבעי תפילה עליך, מה אני עושה?

אמר לו, תשמע,

יש אחת ילדה שמוכרת בבסטה, בשוק,

ובאה אחת עלם,

והתחיל לקחת את התפוזים שלהם, ממלא לו את השקית, והוא הולך,

ממלא, ממלא, ממלא, והיא בוכה, בוכה, בוכה. עמד פיקח, אמר לה, מה את בוכה?

תעשבי גם את מה שאת יכולה.

אל תתני לו את הכול.

הוא אומר אותו דבר בתפילה, בא עלם, באי הסוררה,

מתחיל מחשבות, גונב לך תפוזים, לוקח, ברכה פה, ברכה אשר לוקח, לוקח.

טוב, תעטוף לו גם כן משהו.

לפחות ברכה אחת.

תתמקד, תחשוב.

אבל יש כאלה אומרים, לא, אתה יודע, כבר כל התפילה עליך עפר שלא חשוב. מנחו,

נתחיל עוד פעם.

אז גם על זה הוא אומר, החפץ חיים זכר צדיקה.

אומר אחד שרואה שהים פולט יהלומים,

פולט יהלומים,

והוא בא לתפוס אותם, והגול מחזיר אותם בחזרה.

אז מה, הוא מתייאש?

הוא אומר, אה, חשבתי שהוא ישאיר אותם פה.

הוא עושה את מה שהוא יכול. כמה שהצליח לתפוס, תפס, כמה שתפס, תפס.

גם יהלום אחת זה טוב.

תפסת ברכה, תפסת שתי ברכות, זה יהלום.

יותר טוב מכלום.

אבל יצר הרע יש תחבולו, ובפרט בבוקר.

בבוקר,

אדם, עוד חמש דקות,

עוד סיבוב קטן.

אה, עוד רגע, עוד, אני כבר קם, עוד רגע, אני כבר קם.

פעם מספר החפץ חיים שבא אליו יעשו ארורה בגיל שמונים.

אמר לו, שמונים שנה אתה קם כל פעם בבוקר בנץ,

מתפלל הכל הכל, עכשיו חורף בחוץ, גשם הכל, היום,

עוד חמש דקות,

קר בחוץ, קר בחוץ, לא כדאי לך לצאת.

עוד חמש דקות תנוח, החפץ חיים קם,

מייד קם.

אמר לו, בואנה,

אני בן שמונים,

אתה בן חמשת אלפים ושבע מאות.

אם אתה זוגן כזה ולא קר לך, גם אני לא קר לי.

זאת אומרת,

אדם צריך תחבולות נגד היצר.

היה אחת

שיצר הרע בא אליו בלילה,

באמצע הלילה, בשתיים בלילה פתאום בא לו כיף

לעשן מקטרת.

הוא מעשן מקטרת,

שתיים בלילה מקטרת.

איפה המקטרת? בסלון.

הוא בא לקום,

הוא אומר, אה, איך שררה עובד עליי?

תאווה, תאווה.

בשתיים בלילה מאנד, מג'נון, לקום בשתיים בלילה לקחת מקטרת?

זה תאווה.

אמר, חלאס, אני חוזר לישון.

פתאום בא איסור הרע, אמר לו, אתה עצלן.

עצלן זה מידה גרועה, עצלן.

היי לי מי יוסרי,

מה ככה, מה ככה.

או עצלן, או בעל תאווה, מה יעשה?

אמר, אני אלמד אותו לקח.

קם,

הלך למקטרת, לא לקח, וחזר לישון.

לא עצלן ולא בעל תאווה.

צריך תחבולות נגד יצר הרע, אין מה לעשות.

זה האויב שלנו.

זה לא סתם אויב.

זה רוצח.

זה לא סתם רוצח.

זה הרוצח שרצח את כל הרוצחים.

זה יצר רע. כתוב שיושב על מפתחי הלב,

וכתוב, לפתח חטאת רובץ.

אם אתה יודע שאריה מחכה לך בפתח של הדלת, אתה פותח או לא פותח?

לא פותח.

אל תפתחו לו פתח. ברגע שפתחת לו פתח, פרצה, מקום לאחיזה, אתה אבוד.

תארו לכם שהיו מודיעים שרוצח ישתחרר מהקלב ונמצא בגדירה. איזה פחד היה?

אם הם אומרים שהוא הגיע לרחוב שלכם,

אם אומרים שהוא הגיע לבניין שלכם, כולם בבוידם.

תארו לכם שאתם שומעים שהוא דופק בדלת.

אז שותקים ושמים ככה ובקושי נושמים.

ואם הוא נכנס לסלון ויורה יריעות,

מה אתם עושים?

איזה פחד.

ופה אומרים לנו, לא,

הרוצח הכי מפורסם, שהרג את כולם,

נה סוררה,

הוא הסוטון, הוא מלאך המועט.

הוא, הוא, הוא, הוא.

הוא יושב על מפתחי הלב לפתח התת רובץ.

רק תפתח לו קצת,

תראה מה הוא יעשה.

וככה הוא מדיח אנשים מדחי לדחי, כל דבר דוחה להם, עוד מעט, עוד רגע, עוד זה, עוד זה. כל דבר זה מותר, זה לא נורא נאי, ככה, ככה, ככה. כל דבר עושה קטנות, לא הולך בגדול, לא יריעות בסלון, לא.

קטן, ככה, בקשות קלות כאלה,

עד שזה מצטבר, מצטבר, ואתה נהיה עבריון שאין כמוהו.

ואתה לא מרגיש, ואתה עדיין עם הזקן,

והחליפה, והכול, ואתה עבריין שעובר עבירות.

זה התפקיד שלו.

חכמים מזהירים אותנו.

הוא יצר הרע,

הוא השטן, ומלאך המוות. כתוב שהוא הולך

ואומר לאדם,

לעשות עבירה, מפתה אותו.

אחר כך הוא בעצמו, אחרי שפיתה אותו,

עולה למעלה להסטין עליו.

עומד לו לשטן, ואומר, יתבורך, תראה, תראה מה הוא עושה. תסתכל, תסתכל עכשיו, מלאך המלאכה, תסתכל מה הוא עושה.

ולפעמים הוא מקבל רשות להורגו, והוא הופך להיות מלאך המוות בעצמו.

הוא היצר הרע, הוא השטן, הוא מלאך המוות.

אז אם אתם פותחים לו פתח,

תדעו שהסכנה קרובה.

רק מה הקדוש ברוך הוא עושה? חסד איתנו

שלא נותן לו את האפשרות

לעשות את מה שהוא רוצה.

אם היה, הקדוש ברוך הוא נותן לו, אוי ואבוי.

כמו שאיוב, צדיק, יסוד עולם,

צדיק שהקדוש ברוך הוא מעיד עליו,

ירא אלוקים בשר מרע,

לא, מנחשש.

בא יצר הרע, אומר, לא, זה סתם,

אם לא היה לו מזה נפקא מינא, מה, הוא היה כזה צדיק.

מחפש עלילות איך לעשות.

הורג לו עשרה ילדים,

מכה אותו שחין,

אני מרוד מעשירות גדולה.

למה?

לבדוק אותו.

בא לקדוש ברוך הוא, אומר לו, הקדוש ברוך הוא, אתה רואה, אני אמרתי לך שאין כמוהו בכל העולם.

הוא אומר, לא, גם זה, תדע לך, זה הכול חרטא, יש לו נפקא מינא מזה.

הקדוש ברוך הוא אומר, אתה יודע מה,

אתה רוצה לנסות אותו עוד פעם? בבקשה, אני אתן לך.

אבל מה?

אתה לא תוציא את נשמתו.

אתה יכול להחליא אותו, לתת לו מה שאתה רוצה, לא להוציא את נשמתו.

העונש קיבל יצר הרע יותר קשה מאיוב.

הקדוש ברוך הוא אמר לו, שבור את החבית

ותשמור את היין שלא יישפך.

אתם יודעים מה זה?

לקחת חבית, לעשות בחורים, עכשיו תשמור שהיין לא יישפך.

הוא נתן לו כאלה מכות קשות ופצעים קשים בגוף, שהנשמה לא יכולה להישאר.

הוא אמר לו, תשמור עליה שהיא לא תצא, שהוא לא ימות.

ואיוב ניצח אותו.

אבל כמה יש כאלה?

יצר הרע,

שטן מקטרג, מחפש אותנו בנרות, אנחנו צריכים להיות חכמים.

רק התורה, מי שנשמע לה,

התורה נתנה לנו תרייג מצוות,

תרייג המצוות האלה, זה טילים

נגד תרייג תחבולות שיש ליצר הרע.

אלה הם הטילים, איתם אתה מיירט אותו.

אם אתה נשמע לתורה עושה את מצוותיה,

הוא לא יכול עליך.

אומר הקדוש ברוך הוא,

בראתי יצר הרע, אני אומר לך, בראתי אותו אני, אני.

הוא רע, הוא לא רק רע, הוא הרע, אין יותר רע.

בראתי יצר הרע,

אבל בראתי תורה, תבלין לא.

התבלים שלו

זה התורה.

אתה לא צריך לחסל אותו, לא.

אתה צריך רק לטבל אותו,

להשתמש איתו לטובתך.

כי אם לא יהיה יצר הרע, אדם לא יבנה בית,

אדם לא יביא ילדים לעולם.

צריך את היצר הרע, אבל במינון שהתורה מסכימה,

ואיתו אפשר לקנות את הגן עדן.

בזכותו קונים את הגן עדן.

אם

מנצחים אותו.

איך מנצחים?

על ידי קיום המצוות.

כן, בבקשה.

לגבי אדם וחווה.

האדם,

וזה התפך, קיבל את הרעיון, וזה התפך, תאכל לאחיהם,

והאישה בשרת ילדי בנים.

מה קורה אצל החרדים?

האישה מקבלת גם

ללט ילדים וגם ללכת לעבוד.

גם את הקללה וגם את הקללה של הגבר.

אתה צודק,

אבל יוצא לה מזה ברכה.

למה יש לבעל תלמיד חכם ולא עם הארץ?

ועל זה יתקבל שכר איתו חצי-חצי ותקנה את העולם הבא.

החרדים כל כך חכמים,

שמשתי קללות יכולים לעשות ברכה.

כן.

עוד שאלה, מה עושים כשבחור מכה את הוריו

והוא דתי?

השאלה, לפי איזה דת? דת של הומון או דת של אחשוורוש?

כתוב שמכה אביו ואמו מות יומת, על פי התורה. היום אי אפשר לבצע את זה, אבל אם הוא היה בזמן הסנהדרין,

הייתה לו בעיה לצאת אחר כך לרחוב.

כתוב, מקלל אביו ואמו מות יומת,

אבל המקלל יותר גרוע מהמכה אפילו.

המקלל חושב,

שמה עשיתי, מה פעלתי? אמרתי מילים.

בגלל שאתה חושב שזה כל כך קל,

העונש על זה הרבה יותר חמור.

לבוא לידי הכאה, לא הרבה מעיזים.

בדור הזה זה קצת בעיה, לפי החינוך שיש, זה בעיה.

אבל בכל מקרה, לקלל או מקלה אביו ואמו, מקלה, מקל ראש בהם, מזלזל בהם,

מות יומת.

צריכים להבין, התורה החמירה מאוד. כיבוד אביהם זה המצווה הגדולה שבמצוות.

אריכות ימים לאם ארבע.

מה זה מצוות כיבוד אביהם?

השתבח הבורא והתעלה שמו.

כמה דרך ארץ התורה מלמדת.

הרי אנחנו, בתור בנים של ההורים שלנו,

לעולם לא נוכל להחזיר להם אפס קצה ממה שהשקיעו בנו.

מי שהוא הורה יודע כמה אחריות,

כמה דאגה,

כמה מסירות צריך בשביל לגדל ילד.

כמה משאבים, כמה מחשבה,

כמה ויתורים,

רק בשביל להעמיד אותו על מכונו.

ואפילו כשילד לא בסדר והכול,

ללוות אותו לאורך כל הדרך, לדאוג לו לרפואה, לבריאות, לאוכל, לתזונה, לשינה.

הכל מאלף ועד תו.

מסירות נפש, ממש.

כל מעייניו של ההורה,

שהילד הזה יהיה בסדר, שיהיה בריא, שיהיה חכם.

מתי נוכל להחזיר דבר כזה להורים?

לעולם לא.

לעולם לא נוכל.

התורה אומרת

שאדם צריך לכבד את אביו,

לא יושב במקום שיושב אביו.

לא סותר את דברי אביו.

לא אומר, אבא, לא נכון.

אין דבר כזה.

לא מכריע את דבריו. זאת אומרת, אם אבא שלו אמר דבר,

הוא לא אומר, נכון אבא.

מישהו צריך אותך שתגיד שזה נכון?

לא מבזה את אביו, חס ושלום.

אם אביו ואימו באים,

מבזים אותו, הוא יושב בראש הקהל, הוא ראש העיר.

באים, מבזים אותו, מקללים, יורקים בפניו לעיני כולם

וקורעים לו את הבגדים,

לא עונה ולא משיב להם מאומה.

כלום לא עושה.

רק דבר אחד יכול לתבוע את הבגד.

זהו.

אביו ואימו זרקו את כל הרכוש שלו, כל הכסף שלו היה בתוך כיס.

זרקו לים.

לא יענה, לא יתחצף, לא יקבל הכול בגזירת מלך.

יכול רק לתבוע את הממון.

זה הכול.

אתם יודעים מה זה?

הקדוש ברוך הוא מחייב

אותנו לכבד את ההורים יותר ממה שהוא מחייב אותנו לכבד אותו.

כבד את השם מהונך, כתוב.

אם יש לך הון,

כבד את השם מהונך.

אין לך הון?

אתה לא צריך לכבד את השם, אין לך הון. אתה לא צריך לכבד אותו במה שאין לך.

אבל באבא ואימא אדם צריך לחזר על הפתחים

בשביל לפרנס אותם.

אם אין לו כסף משלו,

לך,

תלך, תחזר על הפתחים, תבקש כסף להאכיל את אביך ואת אמך.

יותר הקפיד הקדוש ברוך הוא בכבוד ההורים מאשר בכבודו ובעצמו.

והקדוש ברוך הוא לקח את שני ההורים שלך, שותפים שלו,

לברוא אותך.

שלושה שותפים באדם, הקדוש ברוך הוא אבא ואימא.

לקח אותם שותפים!

אתה פוגע בהם, אתה פוגע בו.

אנשים, אין להם הבנה. מי מחנך ילדים בדרך כזאת? מי מבין דבר כזה? אתם יודעים שעל פי ההלכה,

אם אבא ואימא נכנסים, חייב הבן לקום אפילו מאה פעם.

אבא נכנס, הבן צריך לעמוד מלוא קומתו.

אימא נכנסה, צריך לעמוד.

אבא חזר, צריך עוד פעם לעמוד.

אבל מה יש? אפשרות של מחילה. אתה הולך לאבא ואימא ואומר להם, אבא ואימא,

אם חלילה לא קמתי, לא עמדתי, אתם מוחלים לי, אם הם מוחלים לך, אין בעיה.

אם פעם אחת ביום אתה עושה את זה ומסכימים, אין בעיה. אם הם מוחלים לך, בכלל גם אין בעיה. אבל אם לא מחלו לך,

יש לך בעיה.

זאת אומרת, כיבוד אב ואם זה דבר גדול.

רק בציבור שלנו מחנכים דבר כזה.

בציבור האחר מלמדים את הזכויות של הילד מול הוריו.

איך הוא יכול לטבוע אותם? מה הוא יכול לעשות להם? מה זה?

ההיא!

מי יכול לגעת בילד היום?

התעללות בקטין.

איזה פחד נתן לו. לטמא?

למה עזר?

כי פה בישראל אסור לחנך ילדים.

ילדים מחנכים את ההורים.

תהיו לחיות לחיות. זה הבעיה.

אז מה קורה כשילד כזה, רחמנא ליצלן, הגיע לדרגה כזאת?

בעיה חמורה יש לו.

אבל ההורים צריכים להתייעץ, איך מטפלים בבעיה כזאת.

אבל זה לא בפרסיה.

כן, עוד שאלה.

אתה, אני רואה, בעזרת השם היום תצא מפה חרדי.

כן, מה השאלה?

לא נראה לי שזה לא יקרה בחיים. בחיים?

אתה בטוח שבחיים לא יקרה? רמב״ם אומר כזה דבר, בן אדם צריך לפרנס,

ולעבוד, ולמוד תורה. כן. אז איך אתם, איך האחרוני הדור, באו ושינו הכול, הפכו את הכול.

הרי מי, הרמב״ם היה גדול.

איך זה? ומי יכול להיות יותר גדול מהרמב״ם שאומר ככה ועושים הפוך? מה אומר הרמב״ם? הוא אומר, בן אדם צריך לעבוד וגם ללמוד. כן, אבל שבט לוי, לדוגמה, לא עבד. והשם אמר שהבן אדם צריך לעבוד ובזד לפה אתה תביא לחם. זה קללה. כמו על האישה להביא את הלחם. זה קללה, נכון?

אתה גבר?

אתה מקיים את הקללה?

כתוב בתורה כמה צריך להיות מקולל?

כמה שעות אתה עובד?

לא הרבה.

כמה?

שלוש שעות קללה?

למה אתה לא עושה כמו שההסתדרות אומרת? שמונה שעות קללה?

רשום שמואלי, אני עושה שלוש. אתה עושה שלוש.

במי שעובד פחות, אז הוא מקולל פחות, נכון?

זה יותר טוב או פחות טוב?

החרדים כל כך חכמים שלא עובדים בכלל.

אין קללות.

זה לא, הם מבינים הכול על האישה, אבל זה לא ככה. אמרתי לך, אבל מזה יוצא ברכה, אתה לא מבין?

אתה קודם כל תפסיק עם שלוש, יהיה לך רק ברכה.

מה, אני אשב בבית ומה יהיה?

או, בגלל שאתה לא חרדי, אתה לא יכול.

לא, זה לא ככה. אתה רואה? אתה מפסיד גם את העולם הזה וגם את העולם הבא.

אנחנו מרוויחים שני עולמות.

גם בעולם הזה לא עובדים, ומגיעים ישר לגן עדן.

מי אמר לך? אני מדבר בשם השם? אני מדבר בוודאי, גם אתה דיברת בשמו קודם, לא?

אפילו היה לך תוכניות שיפור.

אתה בקי ברמב״ם, אתה בקי ברמב״ן,

אתה בקי בכזאת. אני לא בקי בכלום.

במה כן? אני בשום דבר לא בקי.

אני לא ממש שואל אותך שאלות נכונות. למה אתה לא תהיה חרדי?

למה? אם השם היה רוצה שאני אהיה חרדי, הייתי חרדי. הבנתי. שמעתי, אם השם היה רוצה שאתה תהיה חרדי, אז אתה תהיה חרדי. ואם הוא לא רוצה... אז אני לא אהיה חרדי. הבנתי.

האם טענה כזאת?

רבות מחשבות בלב איש, ולצד השם יתקעו. נכון.

עכשיו, רבות מחשבות בלב איש,

זה כמו שאתה.

אבל אם יהיה לך עצה עצת השם,

אם אתה תרצה לעשות את העצה של השם,

זה יקום.

אבל אם לא תעשה את העצה של השם, לא יקום.

לכן תתשאר, הן רבות מחשבות בלבד.

תלוי, תלוי בך הכל.

תאר לך אחד רצח מישהו והוא בא לשופט ואומר,

אם הקדוש ברוך הוא היה רוצה, היה מונע אותי מהרצח.

הראיה שהוא לא רצה.

אז מה אומר לו השופט?

אם השם היה רוצה,

לא היה אומר לי לשלוח אותך לכלא,

אבל אני אשלח אותך לכלא,

סימן שהשם רוצה.

אתה הכל מאשים את השם, אני רואה.

לא, לא, חס וחלילה, מה מצביע? אז הוא נותן לך אפשרות, תבחר בין טוב לרע.

אבל מי אמר שזה... מי אמר שאני... תלמד!

מה זה מי אמר? תלמד! אבל מי אמר שצריך רק ללמוד כל היום? אני אמרתי רק ללמוד כל היום? אני אמרתי לך שצריך ללמוד כל היום? אני אמרתי לך שצריך ללמוד כל... לא, החרדים עושים את זה, לומדים כל היום, והאישה הולכת לעבוד. מה אכפת לך אבל? אכפת לי, למה? מה אכפת לך? אצל החילונים גם הגבר עובד, גם האישה עובדת, ובסוף אין כסף. בסדר, אני לא מדבר על זה. נו, אז מה? רק חובות, חובות, חובות. בסדר, אני לא מדבר, יש כאלה שיש להם גם כסף, אבל אני לא מדבר

אז מה כואב לך?

אני לא כואב כלום. עזוב אותם, את החרדים. למה אתה לא? אתה אומר למה אני לא חרדי. אז תגיד לי, תוכיח לי, למה כדאי להיות חרדי. אני אגיד לך למה. אני אגיד לך למה. אולי זה ישתנה. אני אגיד לך למה. אולי גם אשתי תשמע. אני אגיד לך למה כדאי להיות חרדי. אני אגיד לך למה.

מי שחרד על דבר ה' יש לו היחידי סיכוי לחיי העולם הבא.

אפילו אם לא אוכיח לך שיש עולם הבא,

ואני יכול להוכיח לך שיש עולם הבא. אבל אני מאמין שיש עולם הבא. תודה.

אבל אפילו אם לא אוכיח לך שיש עולם הבא,

אני אומר לך דבר אחד ברור.

אם יש סיכוי,

הסיכוי הוא רק לחרדים.

למה?

כי אדם שלא מכין את עצמו לחיי העולם הבא,

והוא לא מאמין בעולם הבא,

לכן הוא לא מכין את עצמו לעולם הבא,

זה האדם שנגדיר אותו לא מאמין.

לכן הוא לא מכין.

אם היה מאמין בטוח שעושים מצוות

תכף כשיוצאים מכאן מקבלים שכר בגן העדן,

היה עושה.

הוא לא מאמין.

אני כן מאמין,

לכן אני עושה.

עכשיו תקשיב,

בוא נאמר שאתה לא מאמין ואני המאמין.

אתה לא מאמין, מה אומר? ברגע שאדם נפטר,

הופך להיות חול,

הלך לעבדון, לא מרגיש מה אכפת לי, מה יש אחר כך.

אם היה אכפת לי מה יש אחר כך, הייתי עושה, אבל לא מאמין,

אז עזוב אותי, מה יהיה, יהיה.

אני איש מאמין אומר, לא, כשאדם נפטר מן העולם,

או שהוא הולך לגן העדן או שהוא הולך לגיהינום.

עכשיו, אתה סובר כך ואני סובר כך.

אתה חושב שאתה צודק ואני חושב שאתה צודק. לכן אתה משקיע כך ואני משקיע כך.

האמת היא רק אחת, או שאתה צודק ב-100% או שאני צודק ב-100%.

אי אפשר ששנינו צודקים.

האמת היא רק אחת,

היא 100%.

אבל אני ואתה נאמר שלא יודעים מה יהיה בדיוק כשניפטר.

הסיכוי שלנו כרגע הוא שווה.

או שאתה צודק או שאני צודק, 50% סיכוי לך,

חמישים סיכויים לי.

עכשיו נבדוק.

האם כדאי להיות חרדי או לא מאמין?

למה?

נבדוק מה יכול להיות ברגע שניפטר,

ואז נחליט אם כדאי להיות חרדי או כמוך לא מאמין.

אז נבדוק. אם צדקת אתה,

הלא מאמין, ואין כלום ברגע שנפטרים,

אז אתה הופך להיות חול,

אוכלים אותך תולעים,

אתה לא מרגיש,

אתה הולך לאבדון.

אם אתה צודק בשיטה שלך, ב-50% שלך,

זה גם מה שיקרה לי.

אם אין המשך, אין לאף אחד, לא לך ולא לי.

ממילא בדקנו את ה-50% שלך,

שנינו הולכים לאבדון.

זה ה-50% שלך, יש 50% שלי גם.

אם אני צודק ב-50% שלי,

כשאני אפטר מן העולם אני הולך לגן עדן.

אם אני צודק ב-50% שלי,

כשאתה תיפטר אתה הולך לגיהינום.

נעשה עכשיו מאזן סופי.

אם אתה צודק, אתה הולך לאבדון.

אם אתה לא צודק, אתה הולך לגיהינום.

בכל מקרה הלך עליך.

אני היחידי שיש לו סיכוי 50% להיות בגן עדן.

עכשיו אני שואל,

כשיש סיכוי אחד מתוך שניים,

לעומת זאת יש אפס סיכוי.

על מה ללכת?

חרדי או לא מאמין?

הוא חרדי.

זה מה שאני מציע לך, מאמין.

אבל למה חרדי?

למה... לא חרדי, דתי. אוקיי, הוא דתי, אבל אתה אומר גם את השלוש שעות האלה לא לאכול.

אז מה, בן אדם יושב בבית, ואשתו גם צריכה ללדת ילדים ולטפל בהם? זאת אומרת, לא, אז מה קורה?

קודם כול לא אמרתי לו לא לעבוד.

אמרתי לו, לשיטתו, אתה אמרת, תוותר גם על השלוש שעות האלה. אני אסביר לך. קודם כול, אל תפחדי.

הוא לא אחד שנראה לי שימהר כל כך לכולל.

אבל את צריכה להבין.

הוא אמר שזה קללה.

זה עטפכה, זה קללה, מה נעשה?

שאלתי אותו, כמה זמן אתה עובד? כמה זמן אתה מקולל?

אם אתה רוצה להוריד, הוא טען, למה אנחנו לא עובדים? הסברתי לו, אנחנו מחפשים ברכות, לא קללות.

עכשיו,

בגלל שאין לו ביטחון בקדוש ברוך הוא, לי יש, לא אין.

בגלל שאין לו ביטחון, אז הוא עובד.

מי שיש לו ביטחון פחות, עובד יותר.

אז יש לי ביטחון, אז למה אני בדיוק אחכה לגמחים?

לא צריך גמחים. למה צריך גמחים?

עזב. בואי תקשיבי, לי היה ביטחון.

אני פתחתי בשם יתברך,

לא שאלתי שאלות כמו שלכם.

אמרתי, מי שזן את הנמלים בתג'וקים,

בטפילים,

בג'ירפות,

בדגים,

בעובות, יזון גם אותי.

אני בטוח שיש לו גם סנדוויץ' בשבילי.

אני האמנתי שהוא יביא לי את המזון.

האמנתי.

לא תכננתי, לא כלום. החלטתי להיות עבד של הקדוש ברוך הוא, לעשות את רצונו.

לא רוצה להיות עבד לעבד, רוצה להיות עבד למלך. ככה התחלתי.

התחלתי ללמוד, ללמוד, לא שמתי לב לעצמי וכו'. פתאום מצאתי את עצמי מדבר,

מדבר, מדבר, מדבר, מדבר, מדבר, מדבר, מדבר, מדבר.

פתאום באים לקחת אותי עם לימוזינה,

פתאום עם קדילג,

טיסות לחו״ל,

אהלו, וזהו, אין לי דרוש בכיס.

אז בשביל מה אני צריך כסף?

אני אסחב אותו סתם? סוחבים אותו בשבילי.

יש מישהו היום שיכול לעשות מה שאני עושה? אף אחד.

כמה שרים טסו יותר מדי? כבר מבקר המדינה כותב, היי, הלו, כמה טסת?

לאן אתה הולך?

אני, אין מי יגיד לי מה אתה עושה?

אני מוזמן, מוזמן.

אתה פנן, על הכיפאק.

למה? כי אני פתחתי בשביל ולא עשיתי חשבון.

אבל מי שעושה חשבון, עושים לו חשבון.

היה אחד מהחכמים,

ששאל אותו אחד, אמר לו, תגיד לי,

אם אני אסגור את עצמי בחדר,

האם יגיע אליי המזון לתוך החדר?

אמר לו, כן.

אמר לו, הכיצד?

אמר לו, כשם שישיגך מלאך המוות בחדר סגור,

כך ישיגך המזון בחדר סגור. מי ששולח את זה, שולח את זה.

בורא עולם, אם מחליט שהאדם יאכל, איפה שהוא לא יהיה, הוא יאכל.

אם הוא מחליט שהוא לא יאכל, הוא יכול למות עם פריש דר מלא.

לא האוכל ולא הכסף מאבטח את חייו.

אם השם רוצה שאני אחיה,

הוא ידאג לי למזון.

זו לא הטרחה שאני צריך לדאוג לה.

אבל אין לאנשים ביטחון כזה, ואני לא מצפה מהם.

אם תשמעי קלטת שלי, כסף, כסף, כסף,

שאני מסביר נושא ביטחון,

אחרי ששמעו כמה אנשים את הקלטת הזו, צלצלו, אמרו, יש לנו כסף, רוצים לתת לך.

לא צריכים יותר כסף.

את צריכה להבין, יש דרגות של ביטחון, תלוי איפה הבן אדם אוחז.

אבל צריך להתרגל לזה.

מה שכן, את צריכה להבין,

שבזיעת אפיך זה גזרה, נכון? בגלל שהאדם הראשון חטא, נגזרה עליו גזרה.

שהוא לא יוכל להיות בגן עדן כמו שהוא היה בהתחלה,

ומלאכי השרת סולים לו בשר ומשכין אותו יין.

לא.

חטאת, תשלם.

אבל מה?

יש כאלה שהקדוש ברוך הוא אומר, אם אתם בוטחים בי, שאני זן ומכלכל,

אשלך על השם יהבך, והוא יכלכל לך. אם אתה...

פותח בו במאה אחוז, אל תדאג.

אני מאמין

שכמו שהקדוש ברוך הוא נותן לי חיים בנשימה,

הוא גם דואג למזון שלי.

ככה אני מאמין.

ככה צריך להאמין.

מי שנותן זה, נותן זה.

אם השם לא רוצה, לא יעזור אוכל, מזון וכסף. לא יעזור. רוטשילד

מת בתוך הכספת.

רוטשילד.

מלא כסף, כספת גדולה,

נפתחה דלת, נכנס לבפנים לספור משהו, לקחת משהו, נסגרה,

ואי אפשר היה להודיע, מת.

האדם העשיר בעולם מת ליד הכסף מרעב.

אם היה תפרן, כספת קטנה, לא היה מת.

כי הוא לא יכול להיכנס.

אבל מה לעשות?

צריך לפתוח בשם.

לא היום, לא בדרגה שלכם, אבל לאט-לאט

תראו שהקדוש ברוך הוא זר ומזין ומפרנס ומכלכן.

אבל הקדוש ברוך הוא יכול, אני בטוחה ואני מאמינה בקדוש ברוך הוא שהוא יזון אותי ויביא לי את האוכל שלי כמו שהוא מביא לציפורים ולחרקים.

וכמו לילד שלך בבטן שלך.

נכון. בבטן שלך. הכנסת לו סנדוויץ'?

לא.

מאיפה הוא אכל?

הקדוש ברוך הוא דאג שכל המערכת שאת בנויה תספק לו את הטוב,

משהו צריך תשעה חודשים בתוך מזרון מים עוד לפני שהמציאו אותו.

עם שמירה, עם חום, הכל מאה אחוז.

אבל הקדוש ברוך הוא יכול לשאת לי את המזל שלי על ידי גמ״ח,

כי תסלח לי שמאוד לא מקובל עליי אצל חרדים שהם חיים מהגמ״חים האלה, מזגורות, מפנקות. זה לא מקובל על אדוני. גם את, אם את לא יודעת, חיה מגמ״ח.

אימא אין לנו אוף בשבת, שמעת על זה, אימא אין לנו אוף בשבת? יש את ההצלחות האלה? זה פרסומת לתרומה, נכון. למה לא לעבוד חצי יום וחצי יום, אני אמרתי שלא?

למה? למה לא לעשות... קודם כל אמרתי שלא?

אמרת שלא. לא, אמרתי לחרדים, לא לך.

לחרדים, אני מנהל חרדי. אבל הם מסתדרים, מה זה עניינך? הם לא מסתדרים. עוד פעם, אתם אומרים שהם לא מסתדרים.

אני אסביר לך, בוא, בוא, תקשיב.

יש לי אחות חרדית. בוא, אני אסביר לך. בירושלים. רגע, יש לך אחות חרדית? כן, כן. והיא עדיין חרדית? כן, כן. והיא לא מסתדרת?

כן, כן. והיא עדיין חרדית? זה קשה להם מאוד. זה קשה להם מאוד. והיא עדיין חרדית? זה קשה להם מאוד. אבל היא עדיין חרדית, אז היא מסתדרת.

אם לא, הייתה עוזבת את זה.

עכשיו, בוא, אני אסביר לך.

כתוב, דורשי השם לא יחסרו כל טוב.

השאלה איך, אם אתה... שמעתי?

השאלה, סנייה.

דורשי השם

לא יחסרו כל טוב.

פלא גדול, הרי אתה מכיר את אחותך ואתה אומר, אחותי דורשת השם,

וחסר לה, למה אתה אומר שלא חסר כל טוב? הנה, פסוק אומר הפוך ממה שאחותי.

הסביר את זה

just a minute, yes.

just a minute, אוקיי.

אתה שומע?

דורשי השם

לא יחסרו כל טוב.

נכנס אחד

אצל משפחה חרדית,

ראה כמה ילדים יש, יצא עם הידיים על הראש וצעק, אוי,

אוי,

אין להם אחריות אלה,

אין להם אחריות.

תשעה ילדים, בלי עין הרע,

אין להם ארון, מגן דוד אדום.

היה שם פיקח, אמר לו, יחסרו בלי.

אתה צריך להבין, אם אין שם את הארון, סימן שכולם בריאים.

אם אין ארון, סימן שהם בריאים. מה, חייב להיות ארון?

אם יש חולים, צריך ארון. אם אין, אין, סימן שכולם בריאים.

יש אנשים

שהם חושבים שבשביל לחיות טוב בעולם צריך הכל טוב.

הכל טוב וכל טוב.

פחות מזה הם לא מבסוטים, לא פירוצים.

יש לו סובארו? לא, הוא רוצה טויוטה.

יש לו טויוטה? הוא רוצה מרצדס.

יש לו שלושה? הוא רוצה שלושה מפלסים.

לא מספיק לו, הוא רוצה כל טוב. פחות מזה הוא מרגיש לא טוב.

יש אנשים שלא חסר להם את הכל טוב. לא חסר להם.

הם לא רוצים את הכל טוב, הם רוצים רק לאכול.

רק לאכול, לשתות,

וזהו, בריאות, מספיק, לחם

וכסות, מספיק. לא רוצים כל טוב.

דורשי השם

לא יחסרו את הכל טוב שמחפשים האחרים.

זה לא חסר לדורשי השם, כי מי שדורש את השם

לא דורש את הכול טוב, הוא דורש את השם,

והשם לעולם לא חסר.

את השם הוא רוצה.

נכון שיש לפעמים מצב של דוחק,

אבל מצב של דוחק לפעמים זה גם גזירה.

זה גזירה לפעמים.

האיבן עזרא נולד במזל, במזל של עני,

שהוא היה שר על עצמו שירים והיה אומר שהגורל שלו כזה,

שאם הוא היה מוכר נרות,

השמש לעולם לא הייתה נחבאת.

אתה שומע?

פעם הוא עשה ניסיון.

עשה ניסיון, אמר, בטח יש יותר גרוע ממני.

עיוור הוא יותר גרוע ממני.

אמר, הוא ינסה איך להיות עיוור.

אמר, הוא ילך כברת דרך, יעצום עיניים,

לראות איך מרגיש עיוור.

הלך ככה כברת דרך,

באותו קטע שהוא עבר, היה אוצר, עבר עליו.

אתה מבין?

זה אדם נולד במזל מסוים. כנגד זה אין מה לעשות. גזירה?

רבי חנינא בן דוסא, כל העולם ניזון בשביל חנינא בני,

וחנינא בני די לו בקו חרובין מערב שבת עד ערב שבת. זה מאכל יבש,

אין בו לא טעם ולא ריח.

למה?

ככה הייתה גזירה, שהוא ייוולד במזל כזה.

והוא צדיק יסוד עולם, כל העולם ניזון בזכותו.

זה שיש לפעמים גזירה, זה לא יועיל אם תעבוד או לא תעבוד. יש אנשים שעובדים יומם בלילה והם רק בחובות.

יש נהגי מוניון, נוסעים שעות נוספות, לא רואים את הבעיות ואת הילדים,

וכל הזמן בוכים חובות.

למה?

לא כל מה שאתה עושה

בסוף מתקיים, צריך גם ברכה.

אבל יש אנשים שיש להם מעט,

ויש בזה ברכה.

אתה יודע מה זה ברכה?

אין בזה מריבה,

אין בזה מחלות,

אין בזה צרות. יש אנשים שיש להם כסף, אבל תרופות,

מחלות, כל מיני דברים. יש להם מריבות. האישה תקנה לי, תעשה לי, תביא לי. הילד מג'ננים את הבן אדם.

אחד אין לו כלום.

אתה יודע, זה עושר.

עולים לו על המיטה, עם הנעליים, על הכיסאות, לא כואב לו.

בילת טוטו הקירות, לא בעיה.

מה הבעיה? אין לו בעיה. אבל אם עשית עכשיו מדלק,

פתאום הוא פגע לך בקיר, כאילו פגע לך בנשמה.

יש לך אוטו, מישהו עבר שם, עשה לך סריטה?

יואו, סורות עלוי סורות.

כבר אתה לא יכול לחיות.

שמעת נגעו, אזעקה, כבר אתה קם.

אם אין לך כלום, לא מכונית,

אתה רגוע, יושן,

אין שום בעיות, חי מלך, אין לי כלום. מה אתה יכול להפסיד? שקל.

יש לך שקל, מקסימום איבדת שקל.

אין בעיה.

ואם אתה רגיל לאכול ב-10 שקל כל יום, נשיג 10 שקל, לא בעיה.

גמ״ח אחד, שתיים, אתה מסודר.

אבל זה, בן אדם צריך להתבייש בשביל,

כאילו, לא כל מיני... נכון, יש אנשים מתביישים בזה ויש אנשים שלא, אבל גמ״ח... גם לעשירים. אבל בוא תקשיב.

אתה גם חי על גמ״ח,

רק לגמ״ח שלך קוראים אוברדרפט.

אתה לוקח גמ״ח מהבנק,

אתה אומר לו, שמע, אני צריך משיכת יתר. מה זה משיכת יתר? גמ״ח!

רק קוראים לו אוברדרפט.

כל הריבית שהוא לוקח זה...

אתה משלם ריבית, הוא לא משלם. בגמ״ח לא משלמים ריבית, זה ההבדל. כן, אני יודע. אז אתה לא רק לוקח גמ״ח עם עבירה.

נכון. זהו, אז מה אתה מתלונן? כל המדינה הזאת גמ״ח.

ועוד דבר,

כל המדינה וכולה לוקחת גמ״ח, 3 מיליארד דולר מאמריקאים.

אתה יודע איזה גמ״ח זה?

רק הוא מגיע לקצת אנשים, זו הבעיה.

אם היה מגיע לחרדים, לא היו צריכים גם מח״ח.

זהו, אדם שמתבייש לקחת מח״ים ומתבייש לקחת מאחרים, אז הוא יוצא לעבוד ולומד.

מאה אחוז, אני אמרתי לך לא לעבוד? כן, אמרתי להיות חרדי.

אבל אתה יכול גם לעבוד במלאכת קודש.

אתה יכול לעבוד כסופר,

כמורה, כדיין, כמוהל, כשוחט, כרב. יש הרבה מקצועות דתיים שהם קדושה,

מצווה וגם כסף.

אבל למה לקבל דבר תורה שבן אדם מלמד? למה לא? למה לא?

תמות, תמות. תמות דתי. תמות, תמות. אל תחייה. מה פתאום מצוות על כסף? למה לא בחינם? בחינם.

אתה רוצה שסופר יכתוב צפילין בחינם.

מה הילדים שלו יאכלו?

את הברכות. אתה תיתן להם ברכה, ברוך תהיה, והוא יגיד, ילד, בוקר טוב, קח ברוך מהשוכן,

יאללה.

הוא צריך גם להתפרנס, לא?

אז שיתפרנס לא מעבודות קודם. למה? אז איך הוא יכתוב לך? מי יכתוב לך תפילין? שתורה יהיה בחינם. שמעתי, התורה היא בחינם, אבל לכתוב תפילין? לא נכון. הנה, באתי לפה לשלם,

באתי לשמוע דברי תורה. פעם באו לשמוע דברי תורה,

שילמו כסף, הלל, שילמו כסף. נכון. למה?

למה? לא יודע. בשביל שהשומר צריך להתפרנס. מישהו שם מלא תפקיד. הילדים שלו צריכים לאכול.

מה רצית?

שיעבוד בעבודה אחרת. אז לא יהיה דיון.

יהיה סנדלר. נכון, יהיו סנדלרים הכול. למה? למה אתה תניח על הראש? נעליים.

צריך תפילין לשים. במחיר הקרן. במחיר הקרן, בטח בקרן. במחיר הלוץ. הוא נותן לך במחיר הקרן ולוקח דמי עבודה?

לא. ולמה לא במחיר הקרן? במחיר הקרן.

מה הוא לוקח יותר? רק דמי עבודה.

על העבודה, נכון. אתה לא רוצה שהוא יקבל על העבודה. אני רוצה לקבל ספילין במחיר הקרן. אני רוצה לקבל ספרי גודל במחיר הקרן. לא רוצה ש... אתה יודע מה? אני גם רוצה.

אני רוצה לחם במחיר הקרן, בית במחיר הקרן,

מכונית במחיר הקרן. זה בחינם. מה? תורה קראתה להיות בחינם. מי אמר שתורה צריכה להיות בחינם? למה בכסף? מה הפירוש? התורה היא לא בכסף. התורה היא בחינם.

אני דורש, אם בן אדם רב, שהוא דורש, אז הוא מקבל כסף,

אבל איזשהו דורש.

מה, אתה לא שומע מה אני אומר?

עורך דין שנותן לך חותמת, סטמפלה.

לא אכפת לי מעורך דין. אני שואל אותך שאלה.

צריך להתפרנס.

השם נותן אותה בחינם, לא צריך...

ואתה לא שומע? התורה היא בחינם, אתה לא מבין?

התורה, מה זה תורה?

אני אלמד אותך תורה בחינם. לא נכון.

אני אלמד אותך תורה בחינם. אני בא אליך כל פעם ללמוד תורה בחינם.

אין בעיה.

גם עכשיו באת בחינם. לא, אני רוצה לבוא אליך אישי, ללמוד תורה בחינם. ואתה תהיה חרדי?

אם אתה תשכנע אותי להיות חרדי ותשכנע את אשתי... אבל אתה אמרת מראש שאתה לא תשכנע. אני לא חרדי.

אתה מוכן שאני אשכנע אותך?

ואת אשתי. ואת אשתך שניכם. כן, תשכנע אותי.

בוא עכשיו, קודם כל, בוא עכשיו. בוא, בוא.

בוא לפה, בוא.

מה השם שלך?

מה השם שלך?

ניתן אלמה?

תהיה בריא ומתוך.

שאשתי לא תיראה אותך.

תגיד, ניתן אלמה?

ניתן אלמה?

מנצורי. מנצורי. זה עולה לי 100 שקל, אני נותן לך בחינם.

אתה רואה?

הוא לא רוצה בחינם!

הוא לא רוצה בחינם! שכנעת אותי!

קח, בחינם.

סליחה. סליחה. סליחה. אז תן 100 שקל.

סוטר.

אין לך. על מה? קח.

קח, אתה ואשתך. בוא הנה.

נתנאל.

נתנאל.

נתנאל.

הוא לא רוצה גמר חבל.

נתנאל קח.

נתנאל זה תראה. אתה יודע מה? תראה ותחזיר.

קח, תראה.

לא, לא.

אני רוצה שתראה. נתנאל.

נתנאל.

תראה ותחזיר לי.

קח.

רגע.

שונא ואתה לא תחיה? אל תדאג, אתה תחיה.

אתה תחיה, אל תפחד.

אתה תהיה שונא ותחיה. אל תפחד.

מזה נהיים חרדים.

מזה נהיים חרדים. זה אני מבטיח לך. אם לא, אתה סתום.

היא תראה. אז מבטיחה לי להסתכל.

לא להתחייב כלום. רק להסתכל.

הנה הבטיחה. אתה רואה? גמרנו. בעזרת השם נגמרה.

אין יהודי שאין לו סיכוי. תדע לך.

אין יהודי.

בעזרת השם. כן.

את רצית להגיד משהו שם?

רגע.

רגע. יש לה עוד שאלה. כן.

אז אני לא שומע.

תקומי, תקומי.

תמיד איפה יש לתקן ולחזור לתשובה, אבל זה לא שאנחנו חילונים ואנחנו שומרים שבת בעוד כמה דברים ומשתדלים בברכות וכל שום דבר. עד כמה שאפשר, תמיד יש אפה לתקן.

אבל אתה אומר שבן אדם יכול לעבוד וגם ללמוד,

אז אתה אומר שזה בסדר. אמרתי שזה בסדר.

אמרתי שאין לבעלך את דרגת הביטחון שיש לי,

ולכן הוא יעבוד.

אין בעיה.

אין איסור לעבוד.

אבל גם אין מצווה לעבוד.

כן.

מה רצית לומר?

שששש. רק רגע.

כל רב, עוד פעם. מה שהם אומרים זה בדיוק כמו שאני עברתי.

כי אני גם כן בעלת תשובה כבר...

אני תקופה ארוכה בעלת תשובה. אני כבר כיום נחשבת חרדית.

אבל בתחילת דרכי, כמו שהיא אומרת, כשהתחתנו, אני ובעלי היינו חילונים לגמרי.

הוא בא מבית דתי, ואני מבית חילוני לגמרי, לגמרי. ההורים שלי חילוניים עד היום, כן?

ופשוט גם שמרנו טהרה, ושבת, ומה עוד?

בשר וחלב. דברים כאלה שלא נראים לעין, בוא נגיד, חוץ משבת.

אבל לא מבחינה חזותית, לא הייתי נראית בצורה כזאת בכלל.

תמיד חשבתי שיהיה לי רק שלושה ילדים לרכב קטן,

כל המחשבות של החילוני, לא יותר מזה.

ובעלי עבד, גם אני עבדתי.

ואחרי תקופה שחזרנו בתשובה, כמובן בעקבות סמינר שהלכנו,

חזרנו בתשובה, ובעלי,

סליחה שאני מתרגשת קצת, פשוט זה ממש נוגע לי,

בעלי גם עבד,

ואני רוצה לציין שכל הזמן שהוא עבד, הוא עבד במפעלי בטון, מי שמכיר, אז אין שעות, אין שעות של עבודה.

הוא היה מסוגל לחזור בשעה שתיים עשרה בלילה.

וזה היה מאוד מציק לי, כי הוא לא היה נמצא בבית הרבה זמן.

וחשבתי, מה כבר נשאר? כאילו, איזה טעם יש לחיים בכלל?

לעבוד מי צאת החמאס, צאת הנשמה, זה בכלל לא חיים.

ואז הוא התחיל להתחזק, וגם אני, בעקבות הסמינר קצת, הוא אמר לי, את יודעת מה?

אולי אני אתחיל ללמוד רק בערב, לא כל כך נורא.

אז אמרתי, בסדר, מה זה נורא? אחרי העבודה יילך כמה שעות ללמוד,

ותפילות כמובן.

וראינו שהחיים לא כל כך קשים כמו שזה נראה.

ואחר כך הוא גם הפסיק לעבוד, ואני עבדתי.

ואני היום מפרנסת יחידה.

והוא לומד בכולל.

ואני רוצה לסיים שגם, שכחתי להגיד, קודם כל, שהיה לנו ילד אחד לפני כן, כשחזרנו בתשובה ממש,

אז המשכורות של שנינו הספיקו באותה מידה כמו שהיום יש לי ארבעה ילדים והוא לא עובד.

אני המפרנסת היחידה במשפחה,

ואנחנו חיים באותה רמת חיים,

ולא מחסירים מאף אחד ומשום דבר מאומה,

ולא זקוקים גם לגמרי, ברוך השם.

וזהו, אני חושבת שצריך... וגם לא באוברדרפט.

חס וחלילה. ברוך השם, הכול כמו שצריך, ותמיד כל מה שאני רואה, אני אומרת לו שילד אחד וארבעה ילדים זה בדיוק אותו הדבר.

מה שהיה היה לי אז זה כמו שיש לי היום, מה שיצא אז זה כמו שיצא היום,

והכל מהכדור ברוך הוא,

הוא נותן והוא מפרנס.

וכל תינוק בא עם הסל שלו. הכול, ברוך השם. אשתבח הבורא והתחלה שמו.

כמה ילדים יש לך נתנן?

עוד אין לך, אז אין הוצאות בכלל.

אם יהיה לך ארבעה,

אתה תהיה עשיר גדול, לפי מה שהיא אומרת. חביבי, תהיה מסודר.

בעזרת השם יתברך, תזכה בקרוב לבן זכר,

תכניסו בבריתו של אברהם אבינו.

אה,

יש רכם ישראל. כן, עוד שאלה?

כן, בבקשה.

מי שירצה אחר כך את הסט הזה של הסמינר,

אז אפשר להשיג אותו אחר כך כאן ב-100 שקלים, זה מחיר עלויות.

ויש גם סמינר קטן לרכב,

20 קלטות טבע ב-50 שקלים.

ברכב שמים אותם בנסיעות, ככה שנוסעים בפקקים.

אפשר לשמוע על לחקים,

אפשר לעשות מצוות רבות.

מצוות לימוד תורה בדרך,

ומלכתך בדרך.

מי שרוצה בינתיים, יעברו בין הקהל. מי שרוצה בינתיים סט כזה, ייתנו לו.

כן, הנה, פה הבחורה רוצה לשאול.

קודם אב אמר ליהודי שם, שאת כל הגדר של החרדים,

ולמה טוב להיות חרדים, אבל הוא אמר מאוד מאוד, הקצין את זה, הוא אמר, לעומת הלא מאמינים. אני כן מאמינה,

אני בתור ציונית דתית כן מאמינה וכן מאמינה שיש עולם וכל דברים,

אבל אני לא חושבת שיש לי סיבה להיות חרדיה.

לדעתי, אפילו

במידה מסוימת אנחנו שואפים לאותו דבר,

ואם אתה תשכנע אותי, אני אשמח, אבל...

אני אסביר לך מה הנקודה.

חרדי זה לא גוון ולא צבע.

חרדי זה חרד על דבר השם לקיים את כל מה שכתוב בשולחן ערוך.

אם את מקיימת את מה שכתוב בשולחן ערוך, את חרדית?

עכשיו, דתי-ציוני או דתי-לאומי,

הנקודה היא פה בהשקפה.

זאת אומרת, יש בעיה בהשקפה.

מה ההבדל בין חרדי לדתי-ציוני בהשקפה?

החרדים פשוט מבינים מה הציונות רצתה לעשות,

והדתי הציוני פשוט מאוד משתתף עם הציונות

בנקודה שהוא רוצה להשלות את עצמו שאכן הכוונות שלהם טובות היו.

אחרי שנתבררו הדברים, ומובן

שהציונות קמה בשביל לעקור את הדת,

אז לא שייך להמשיך עם השם ציוני.

יהודי זה גם מספיק, לא צריך תוספות.

לבוא לארץ-ישראל?

ודאי, לא צריך את המילה ציונות בשביל לבוא לארץ-ישראל. יש מצווה להגיע לארץ-ישראל, לחיות בה, לקיים את מצוותיה? ודאי.

אבל לא צריך בשביל זה את המילה ציוני.

המילה ציוני

לא באה כמעלה. חרדי לא רואה בה מעלה.

בדיוק הפוך מכך.

למה?

כיוון שהכוונה בהתחלה זה היה להשתמש במוטיבים יהודיים מתוך הסידור, ותחזינה עינינו בשובך לציון,

למשוך את היהודים לארץ, כמו שמשכו את התימנים לכאן,

ושלחו להם את יבניאלי,

אחד מזויף שהיה עם זקן ופאות שגידל, לצורך השליחות, להטעות אותם ולומר להם,

משיח בישראל, תבואו,

ולהביא אותם על כנפי נשארים,

כשעשקו אותם את כספם וממונם,

והביאו אותם לכאן,

ופיזרו אותם בקיבוצים ובמקומות כאלה בשביל להעביר אותם על הדת.

כל זה נעשה מתוך כוונה אחת,

לעקור את דת ישראל, אבל באיזה שם?

ציונות.

לכן, הראינו את הקטע בסרט הזה, שאומר קצת,

קצת מתוך זה,

בשביל להבין מה הייתה המגמה.

אבל אם אדם מוגדר דתי-ציוני, ולא אכפת לי כרגע שהוא רוצה להדביק לעצמו את השם ציוני,

אבל הוא שובר על שולחן ערוך,

כמו שכתוב, הוא חרדי.

רק מה, את ההגדרה הוא ממשיך להגדיר כך. עכשיו, אם זה בגלל שהביטוי הזה בא לשקף

מפלגתיות או פוליטיקה, זה לא ענייני, מה אכפת לי איפה הוא נמצא.

מעניין אותי דבר אחד,

שהוא יהיה חרד על דבר השם.

וזה לא מעניין אותי, זה מעניין את הקדוש ברוך הוא. הקדוש ברוך הוא רוצה שכל בניו יעשו את כל מצוותיו. אבל זה לא בא לשקף רק אם זה מפלגה פוליטית.

זה בא גם לשקף לדוגמה דתיים וחילונים.

אז אני חושבת שדתי-ציוני הרבה יותר מתקרב לחילונים והרבה יותר מאשר ה... בדיוק הפוך. גם זו טעות נפוצה.

דתי-ציוני לא מתקרב יותר לחילוני מאשר החרדי.

מה פירוש?

במציאות כן, הדתי-הציוני קרוב יותר לחילוני מאשר קרוב יותר לחרדי.

זה נכון.

אבל הוא לא מקרב את החילוני יותר מהחרדי,

כי החרדים עשו מיליון בעלי תשובה, והדתי-ציוני לא עושה הרבה,

כמעט כלום.

אין תנועה של מחזירים בתשובה אצל הדתיים הציוניים. אין דבר כזה.

עכשיו רוצים להקים, עכשיו,

עכשיו מתחילים לדבר, להקים דבר כזה.

אבל הדתי-הציוני, הוא רק התקרב לחילוני וחשב

שמעצם זה שהוא יסתופף במחיצתו יראה החילוני

והדתי-הציוני יהיה גשר שהחילונים יגיעו לתורה.

זה היה בדיוק הפוך, גשר הפוך.

דתיים ציוניים יורדים הפוך ועוזבים את הדת ונוטשים אותה בכמויות גדולות ביותר.

יש, לצערנו, גם אצל החרדים קצת נשירה,

אבל ביחסי האחוזים אנחנו מעט מאוד.

ביחס לדתיים הציוניים.

ותראי את הסטטיסטיקות שאתם מפרסמים,

כמה נשירה יש לכם, אלה שמתגייסים לצבא,

כמה יש לכם, כאלה שלא ממשיכים בדרך התורה, וכן על זה הדרך.

וכמה אתם ויתרתם על תורה?

כמה רוקדים בתערובת, או הולכים בתערובת, או לומדים בתערובת, שזה איסור דאורייתא של יהרג ולא יעבוד?

בני עקיבא בכמה קינים.

מה נעשה?

זו הפשרה שעשו הדתיים הציוניים לטובת החילונים.

אבל זה גרם שהם יידרדרו יותר,

והרבה חילונים לא התקרבו.

אמת

לעולם תעמוד.

חצי אמת היא שקר.

כן.

חרדים אומרים, אנחנו לא נעבוד, יש ביטחון לאשר. קודם כול, חרדים לא סומכים על הנס, והם לא אומרים שלא יעבדו,

וסומכים על הנס.

אדם שמרגיש שיש לו דרגת ביטחון,

שהוא יכול לסמוך על הפרנסה של אשתו,

זה מספיק. יש גם חילונים שעושים כך. יש כאלה שהבעל הוא סטודנט,

והאישה מפרנסת, ויש הפוך,

ויש כאלה ששניהם עובדים.

תלוי.

כל אחד והביטחון שלו בשם.

כן, עוד שאלה.

אם לא, אנחנו נעבור להקרנת סרט, ככה שתהיה לכם קצת שמחה לפני שאנחנו נלך.

סרט על סמי. אתם מכירים את סמי?

סמי. סמי יהודי בארצות-הברית, שהיה בסמינר שישי-שבת,

והיה מקשה קושיות חזקות מתחילה ועד סוף.

לא הראינו את כל הדיון איתו, רק קטעים קטנים,

את הקטעים ההומוריסטיים יותר.

אבל יהודים רבים בכל העולם היום מתקרבים. הייתי עכשיו במיאמי,

אולמות מפוצצים, ברוך השם,

אנשים שמים ציציות, מקבלים עול מלכות שמים, קידוש השם לא ייאמן, יצאה קלטת חדשה,

נקראת ציונים במיאמי.

ועוד הרצאה שנתנו לאחרונה באנגליה,

ושם שני אולמות

בערב אחד

אלפי אנשים,

כרטיסים נמכרו שבוע לפני כבר,

וברוך השם, קידוש השם גדול, שוב פעם אנשים עומדים בתור, שמים ציציות, מקבלים עול מלכות שמים,

ויצאה קלטת חדשה Very Happy,

זו הקלטת מאנגליה,

קלטות מומלצות.

ברוך השם, יהודים מתקרבים לאביהם שבשמים.

אני רק רוצה להמליץ לכם, מי שרוצה באמת שתהיה לו זכות גדולה מאוד בשמים,

ובפרט בתקופה הזאת, שאנחנו צריכים להרבה חסדים

שיירחמו עלינו משמים,

מומלץ

לכל יהודי לעשות גמילות חסד עם האחים שלו,

למלא הוראת קבע בשביל להציל כמה יהודים גם כן, שיחזרו בתשובה.

לכן עשינו את המבצע של המיני-סמינר,

100 שקל לחודש,

עשרה חודשים,

ואתה לוקח עשרה סטים כאלה, יכול לתת לעשר משפחות ולהציל עשר משפחות.

זה חסד גדול מאוד,

וזה גמילות חסדים בנפש.

להציל יהודים זה מצווה גדולה ביותר של פדיון שבויים.

אז מי שירצה למלא הוראת קבע, 100 שקלים לחודש לעשרה חודשים,

יוכל לקבל במשך הזמן את העשרה סטים האלה, לחלק אותם לאחרים,

או שאנחנו נחלק אותם בשבילו,

או שיפתח גמח

בבית-כנסת או בביתו, יבואו אנשים, ייקחו, יחליפו, יראו.

זכות גדולה,

כספי מעשר בלאו הכי צריכים לתת, אז לתת על דברים טובים.

מי שיכול לתרום פחות,

גם זה יועיל, שאנשים אחרים ינצלו,

ובעזרת השם הזכות הזאת תעמוד לו. לכן מי שיוכל למלא הוראת קבע,

יוכל למלא.

יכולים למלא הוראת קבע של מיני-סמינר, 100 שקל לחודש.

כן. אז מי שירצה,

קיבלתם הוראות קבע, יוכל למלא, בעזרת השם.

נעבור לראות

רק רגע את סמי, בבקשה.

מה זה חשוב אם אני שואל? מה זה חשוב? אבל היום זה חשוב לי.

היום, היום זה חשוב לי. אני שואל אותך שאלה.

נו, אתה כבר שואל עשר שאלות, עוד לא הגעת לך מהמקום.

נו. סמי. שעד, נו, שעד. סמי, אתה יודע בשביל מי אתה עומד?

מה? אגלה לך סוד בשביל מי אתה עומד?

זה עונש גדול מה שאני אומר לך עכשיו.

אל תגיד לי אז.

אל תגיד לי. אם זה עונש, מה העונש? בוא נשמע. בוא נשמע.

בוא נשמע, אני לא פוחד. אתה את כל הכסף שלך והרכוש שחסכת כל ימי חייך מכין למישהו אחר.

לילדים, נו, אז מה?

ככה זה תבע העולם, אז מה? ככה תבע העולם. מה אתה רוצה שאני אביא לך את זה? אז רגע.

נעשה את זה לילדים.

אם יהיה המשך,

אני אסתכל עליך ואגיד לך, סמי!

ואם לא יהיה המשך, אני אסתכל עליך. אתה לא תוכל, סמי! לא תוכל.

סמי! איפה הם מחיאות כפיים לסמי?!

בסוף הכנסת לי אותה.

לעולם הבא!

ברוך אתה ה' אלינו מלך העולם, שהחיינו, קימנו, הגיענו לזמן הזה. אמן!

סמי! איי-איי-איי, שום דבר!

מה יש לך להגיד על המועצה הזאת?

שיהיה בריא. ברוך השם. ברוך השם, שמצליח להחזיר אנשים בתשובה. מה איתך?

אני מקווה שגם אני אחזור בתשובה.

מה לקחת ציצית יום המלך העולם? ברוך השם.

מה יש לך להגיד ציצית?

כדאי לי להתאמץ בעולם הזה בשביל העולם הבא.

קטע קצר זה נלקח מתוך קלטת הווידאו סמינר 1 ארצות הברית.

ניתן להשיגה במשרדי שופר רחוב בתתיהו 10, בני ברק.

טלפון

03-6777779

כן, יהודים יקרים, וזה עוד ממשיך.

מי שירצה ציצית בסוף יבוא לך, נקבל.

מי שתרצה כיסוי ראש,

אנחנו מוכנים לתת. חינם, נתנאל, חינם אצלנו.

לפעמים אשתי, אני אשכנע אותה.

חינם אצלנו, נתנאל.

שכנע אותה, אני אעשה כיסוי ראש, אין לי בעיה, ציצית יש לי. ציצית יש לך, אשריך.

כיפה, אני אביא לך. לא, יש לי כיסוי.

אה, יש לך. מאוד. הנה אשתי.

בעזרת השם.

הנה, קח, תן לה.

לא, בלי לשכנע. מתי שהיא תרצה שתשים?

לא, יש לה בבית. את רוצה? שישה בבית, היא לא שם. שישי שבת?

יש לי בבית. שישי שבת. אני מצטילה בשישי שבת. הנה, קחי.

בבקשה, לבן.

לבן.

צחור.

יש לי לבן. זך.

נקי.

שכנע אותה, למה צריך לשים? ככה נתנאל, היא יודעת. ככה.

ככה.

אתה יודע לתפוס.

אז מה אם יש לך? יהיה לך עוד אחד בבית.

מה הפחד?

אז יהיה לך עוד אחד בבית.

קח, תפוס.

תפוס, אמר.

תפוס.

בוא.

בשיסריך.

אה, זה יהודי.

אחרי מצוותיך תרדוף נפשי.

כן.

רבי חנניה בן הקשה אומר, רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל.

ופיכך, אין בה להם תורה ומצוות, שנאמר ה' חפץ למען צדקו,

יגדיל תורה ויאדיר.

למה?

למה עושים ככה? היו עושים

למה כולם ילכו ראשון?

איזה יופי.

יופי, אז מה המטרה? המטרה לעורר, להקפיץ את האנשים, תדעו, התחילה מלחמה.

אז אם עכשיו אני לא אודיע, מתי אני אודיע? אחרי שיהיה כבר מאוחר, נגיד,

הייתי יכול להגיע... אבל לא רציתי להפחיד, לא רציתי להפחיד.

אני בחור מותק, לא מפחיד.

תמותו, תוקים שלי, אני לא מפחיד.

תמותו בשקט, אל תדעו, אל תדעו.

שומר לכם לדעת, תמותו, סבבה, סבבה. אנחנו שבעה חודשים בתוך המלחמה כבר, עוד ישנים.

לא, לא, לא, לא.

תארו לכם שהיו מודיעים שרוצח להשתחרר מהקטר או הוא נמצא בגדרה. איזה פחד היה.

אם אומרים שהוא הגיע לרחוב שלכם,

אם אומרים שהוא הגיע לפניין שלכם, כולם בבוידר.

תארו לכם שאתם שומעים שהוא דופק בטדל,

אז שותקים ושמים ככה ובקושי נושמים. אם הוא נכנס לסלון ויורה יריות,

מה אתם עושים?

איזה פחד!

ופה אומרים לנו, לא, הרוצח הכי מפורסם שהרג את כולם, נסוררה,

הוא הסודון, הוא מלאך המועל. הוא-הוא, הוא-הוא.

ויש אחת ילדה שמוכרת בבסטה בשוק, ובאה אחת עלם,

והתחיל לקחת את התפוזים שלי, וממלא לו את השקית, והוא הולך.

ממלא, ממלא, ממלא, והיא בוכה, בוכה, בוכה. עמד בקה, אמר לה, מה את בוכה?

תעשבי גם את מה שאת יכולה.

אל תתני לו את הכול. לא, לא, בתפילה הבאה אליו, באי זרורה, מתחיל מחשבות. גונם לך תפוזים, לוקח, ברכה פה, ברכה שאת לוקח, לוקח. טוב, תחטוף לו גם כן משהו, לפחות ברכה אחת. תתמקד, תחשוב.

חרדי או לא מאמין? הוא חרדי. זה מה שאני מציע לך, מה? סבבה.

בהפצת 100 קלטות כאלה, ניתן לפעול הרבה למען כלב ישראל.

טרום 100 שקלים עבור 100 קלטות, וזכה בכל תוצאותיהן.

03-6-77779. תודה.

אם רצונכם לשמוע עוד על יהדות,

או אם יש לכם שאלות בנושאים הקשורים ליהדות,

צלצלו אלינו

ל-036-77779.

036-77779. או אם לרצונכם להיכנס לאתר האינטרנט של ארגון שופר,

www.שופר.net