ה' צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ
ואמנם בענין זה אם ראוי אם לא ראוי, אין זה ספק בהלכה, אלא תלוי לפי מדרגת האדם, כמו שאמרו חכמים ז"ל על הכתוב "ה' צילך על יד ימינך" מה הצל אם אתה מראה לו יד אף הוא מראה לך יד, אם אתה מראה לו אצבע אף הוא מראה לך אצבע, כמו כן בעת שאדם מסכים בדעתו כי הוא ראוי לנס, והוא לא מתהפך בדעתו כלל לצד אחר, זה גופא גורם שיהיה ראוי. הקב"ה יעשה נס, את תראי, הקב"ה יעשה נס, ונהיה נס. ואם נתרפה בדעתו ומפחד שמא אינו ראוי, זה גופא גורם שלא יהיה ראוי, ז"א הוא נועל את האפשרות. כל זמן שאדם מפקיר את עצמו ביד ה' משליך את יהבו על ה', מאמין שבכח ה', יודע שמצד עצמו הוא עושה עד גבול היכולת ורק נס פה יכול להכריע, אם אדם מוסר עצמו ככה בבטחון גמור יהיה לו נס, אבל אם הוא אומר אני לא ראוי הוא סגר לעצמו את הדלת.