ויהי בנסוע... אווזים... [קליפ] [HD]
כולנו נוסקים בימים הנוראיים ונוחתים במוצאי שמחת תורה. ממריאים בפסח עם כל העבודות וההכנות ונוחתים במוצאי חג השבועות. אבל במרחק פסיעה. משהו נשאר. והרשמים מצטרפים מפסיעה לפסיעה אנחנו קצת מתקדמים, משנה לשנה קצת מתקדמים.
תאר לך שהחיים היו מלאי שיממון, רק אווזים כל היום, בלי הפסק. אז לכן צריך מידי פעם "ויהיה בנסוע הארון".
ראיתם, אנחנו הגענו לפה לשמוע דברי תורה, על זה נאמר: "ויהיה בנסוע הארון". אבל בדיוק מתי שאני אומר את הפסוק, קורה ש"ויהי בנסוע אווזים"... האווזים נוסעים מפה, כי הם לא יכולים לשמוע את הארון. איך אפשר לשמוע את הארון? כי כל חייהם זה חיי חולין. חיים של חומר.
זאת אומרת, אם לנו לא היו תקופות של רוממות, איך היינו מחזיקים מעמד בעולם הזה? היינו כמוהם. היינו רק צועקים ומגדפים והולכים עם פטישים וכו',
וצועקים: "סובלנות! סובלנות! אין לכם דרך ארץ! סובלנות! סובלנות!"
ראיתם איזה סובלנות?