קלטת 179 - סיפורו של גל - חלק ב

- - - לא מוגה! - - - 

סיפורו של גל, חלק ב', קלטת מספר 179. איך אפשר לאבד ברכה של התורה כזאת, ברוך האיש,

שהקדוש ברוך הוא מברך אותו?

ו-600 אלף איש שיצאו ממצרים ונכנסו לארץ ישראל, מברכים אותו כולם ביחד, שאיזה ברכה, 600 אלף איש אומרים לו ברוך האיש.

ולעומת זאת, אחד שהיה לו אפשרות ולא עשה,

אותם 600 אלף אומרים לו, ארור האיש. אוי ואבוי.

מה צריכים לעשות? לפי דעתי,

יש לי פתרון למצב.

אם אנחנו רוצים לשנות את המצב

ואנחנו רוצים שיהיה לנו חג פלסטין,

איך היה אז? נהיה לנו חג פורים, בגלל הפור שהפילו נהיה חג פורים ואוזני המן.

אפשר שיהיה לנו חג פלסטין ואוזני ערפאת.

איך עושים?

חוזרים בתשובה,

מתפללים לאבינו שבשמיים ודואגים שגם אחינו, גם אחינו, לא יבואו עניים על עגלה רעועה ויהיה בושות לקדוש ברוך הוא. דואגים שכולם נזכו לקבל פני משיח.

כולם, כל היהודים, כולל השמאלנים, כולל טומי,

כולל הציונים, כולל שריד,

כולל כולם.

אנחנו רוצים שכולם יזכו לקבל פני משיח במקום לקבל פגזים בראש.

זה כולנו רוצים

שאליהם אנחנו מוכנים גם לעשות.

לכן אני מציע, יהודים יקרים,

שכל מי שרוצה, בעזרת השם יתברך, להיות שותף בזה,

ימלא הוראת קבע, יאמץ עשר משפחות.

כל סט כזה של עשרה מיני סמינרים יחולק למשפחה.

עשר משפחות

זה 100 שקל בעשרה תשלומים.

מי שקשה לו יעשה ב-20 תשלומים,

ונחלק את זה במושבים.

ניתן את זה במושבים למשפחות-משפחות.

זו מהפכה. יש לנו כבר פעילים שם חינם,

יש כבר חלוקה,

יש התעוררות, צריך לעשות פיניש.

אתם יודעים מה זה 530 מושבים?

זה לא יאומן כי יסופר.

זה חלק גדול מכלל העם היושב בציון.

מה שצריך בסך הכול הוא שנה

לא כל כך שפיר, בלשון המעטה.

ואנחנו יכולים להציל אותם, שירוויחו גם את העולם הזה וגם את העולם הבא.

כל מה שצריך זה רק להרים את היד ולהגיד,

אני רוצה לקחת על עצמי

עשר משפחות להציל,

ויקבל ברכה של 600,000 איש,

ועוד הקהל הקדוש שיושב כאן, תארו לכם מה אפשר לזכות בערב אחד.

מי רוצה, בעזרת השם יתברך,

להציל עשר משפחות? הנה היהודי הראשון, עשר משפחות.

הנה עשרים משפחות.

הנה שלושים משפחות.

40, 50,

60 משפחות, בלי עין הרע.

70 משפחות, 80 משפחות.

אשריכם ישראל. הנה 90, הנה 100, 110 משפחות, בלי עין הרע.

בלי עין הרע. 110, הנה 120 משפחות. תרימו את הידיים גבוה.

הנה שם 130 משפחות.

130, הנה 140 משפחות.

הנה 240, 250 משפחות.

אלה שברדיו, כמובן, ומקשיבים, יכולים מחר לצלצל לארגון שופר

67777779,

משעה 09 בבוקר והלאה, לצלצל,

לקחת עשר משפחות הצלה, מיני-סמינר,

עשר משפחות, מהפכה גדולה

שתהיה בכל המושבים. מי עוד? ידיים יהודים יקרים, ידיים.

רק בעולם הזה אפשר להרים ידיים ולזכות.

רק בעולם הזה אפשר.

כן,

הנה עוד יהודייה, 320 משפחות. תבורכו מפעליון.

זה לא נורא, לא קשה, אפשר לסבול. פחות שמנת.

400 משפחות, בלי עין הרע.

הנה 510, צריך להגיע ל-600 עכשיו,

510 בלי עין הרע.

תראו מה זה הצלה.

איך רואים בשמים את הדברים האלה, שיהודים מהממון שלהם,

מהאוכל שלהם, מהפת, מהילדים שלהם, מוכנים להציל אחים שלהם.

רבותי, אנחנו עוד מעט מגיעים לוולבו.

630. קדימה, עוד מאמץ קטן, יהודים יקרים.

650. הנה, 660. תצליחי בכל מעשייך. רק רגע, זה עד שהיית אצלי במשרד?

יהודים יקרים, רק רגע, בואי ינע. בואי ינע, בבקשה. בבקשה.

לא תאמינו מי נמצאת פה.

670. עוד רגע, עוד רגע. תמתיני שנייה.

700. אשריך ואשריך, ככה. 700 יהודים יקרים.

תן לי מיקרופון.

לשבת כולם.

יהודים יקרים, לשבת.

נמצאת פה הבחורה שדיברתי עליה.

היא הצביעה לתרום עשר משפחות יהודיות.

האישה מירדן נמצאת כאן.

בבקשה.

נשמע את הסיפור שלה. בבקשה.

לשבת, לשבת.

לשבת.

אם אפשר לדבר בכל רעיון, אני לא רוצה צילום, זה בעיה בשבילי. שלא יהיה צילום. אין צילום, אין צילום.

תודה.

כן, אנחנו מתחילים, בבקשה.

כן, את יכולה להצמיד את המיקרופון אל הפה.

כן.

אני שמעתי, בפעם הראשונה הייתה... תקרבי את המיקרופון.

הייתה קלטת אצל חברה שלי.

הקלטת הייתה יומות משיח,

והתחלתי לחפש איך אפשר להביא אותם, ובפסח בשנה שעברה עוד חברה שזרקה בזבל,

קלטת מדריך לאודי בגלקסיה, וזה סיפק אותי. זהו, התחלתי. תודה לאל שזכיתי.

תודה לאל.

תודה רבה. תודה לכבודך, כבוד הרב.

אני מרגישה את המשיח שלי.

דרכך הכרתי את האמת.

דווקא כשהייתי ילדה היו לי הרבה שאלות, אבל תמיד סילקו אותי.

תמיד שללו אותי. גם במשפחה קיבלתי הרבה מכות מאבא שלי ומאימא, כי תמיד אמרו לי, השאלות שלי הן מיותרות.

עד שעזבתי את המדינה, ולא התכוונתי דווקא לתורה וליהדות. בכלל הייתי אחד השונאי ישראל

אולי הגדולים בעולם.

כל כך הייתי מקללת יום-יום בתפילות,

ותודה לאל זכיתי. תודה לאל ברוך השם.

תודה לאל.

תודה לאל.

שאלה.

השחקן, השחקן ישראל.

נזכה לגאול,

נזכה לגואל. אמן, אמן ואמן.

תהיי בריאה. רק רגע, רגע, רגע, רציתי לשאול. תן לה.

רציתי לשאול.

החברה שלך שנתנה לך את הקלטת הראשונה.

היא לא נתנה לי, היא זרקה אותה בזמל.

לא, אבל הראשונה שאמרת ששמעתי מות משיח, קיבלת מהחברה, אמרת?

לא, היא זרקה אותה. גם זאת היא זרקה בזמל? כן. היא לא רצתה שאני... בחברה שלך היא יהודייה?

כן.

יהודייה.

ואת גרה היום פה בישראל?

כן. היום את גרה בישראל?

עוד שאלה, אני רוצה להבין.

איפה למדת עברית?

דרך חברים גם.

הבנתי. הייתה חברה... מה תפס אותך בקלטת המדריך ליהודי בגלקסיה?

הכי הרבה התאהבות של התורה הקדושה שעל ארבע החיות הכשירות שיש בעולם, כי יש הרבה חסר ידע

על העניין הזה באסלאם,

ותמיד שאלתי על הדברים האלה, אבל בגלל שאין תשובות,

אז אמרו לאבא שלי, או שהוא יוציא אותי מבית הספר או שאני יוצאת להורג,

לכן הוא בכלל יוציא אותי מבית הספר ולא סיימתי ללמוד.

הוא לא רצה שאני אספיק.

אם אני אמשיך ללמוד אז הוא פחד שיוציא אותי להורג.

מאז, מאז כמה קלטות הספקת לשמוע?

בערך, אני קניתי את כל הקלטות שלך.

עברת על כולם כבר? כן. יותר טוב ממני.

את הלכת בסוף לרב נסים קרליץ? הוא לא קיבל אותי.

ביקשתי דרך הטלפון,

שקיבלתי הטמעה מכבודך, אבל הוא אמר לי, תפני לרבנות בירושלים.

הוא לא קיבל אותי. ופנית לשם?

גם לא, כי לא עונים לי. או, יש לנו הרבה טלפונים ולא עונים לי.

לא עונים לי.

הבנתי. השם יעזור לך שתזכי להתקבל

אחרי גיור אמיתי לחיק היהדות.

שיהיה לך בהצלחה.

כן, יהודים יקרים, אם היא אומרת לנו, אשריכם ישראל,

מה נשאר?

אנחנו עם

קדוש שצריכים להבין.

אלה שמכירים את התורה שלנו מבינים

מה זכינו לקבל בהר סיני.

אנחנו צריכים להבין מה קיבלנו בהר סיני,

ואנחנו צריכים לדאוג שהאחים שלנו גם כן יכירו מה קיבלנו בהר סיני.

אז אנחנו עמדנו ב-700 משפחות.

בואו נראה אם נזכה, בעזרת השם יתברך,

להגיע ל-1,000.

בזריזות.

אשריך, 800 משפחות.

איפה בחיאות הכפיים?

800 משפחות יהודיות.

אמרתם שאתם אוהבים, אה?

הנה ילד, ילד צעיר, 820, תן לו הוראת קבע.

אתמול 1,000. היום 1,890. אנחנו קרובים. 900. תצליח, תצליח, תצליח.

רבותיי, רגע, ברכה חשובה. רגע, רגע, רגע.

יהודי שזקוק מאוד לרפואת הכליות,

לברך כולם בקול רם.

הייתי מעדיף לעשות את הברכה אחרי 1,000, כי אני אהיה שמח בצורה יוצאת מגדר הרגיל.

אז רגע, נעכב את זה קצת.

980. אשרייך, הנה 990. אלף! אלף! אלף!

אשרייך.

אשרייך.

אלף.

אלף. אלף.

רגע, נעשה ברכה. רגע, רגע, רגע.

מי שברך רבותינו הקדושים, אברהם, יצחק ויעקב, משה ואהרן דוד ושלמה וכל הקהילות הקדושות והתורות, הוא יברך את השם עתו.

ניסים יוסף חיים בן מלכה,

השם ירפא אותו בכליותיו מהרה! אמן! ונותן את האלף. קיטל בת מרים, שמואל בן חיה, רבקה,

זרע אשר קיימה,

וצ'רנה חיה בת הדסה,

תזכה בעזרת השם זרע אשר קיימה,

ובריאות לאישה בעלת החסד.

הדסה בת יוכבדת, אמן כן יהי רצון, וכולנו ביחד.

הקדוש ברוך הוא!

אנחנו אוהבים אותך!

הקדוש ברוך הוא!

אנחנו אוהבים אותך!

הקדוש ברוך הוא!

אנחנו אוהבים אותך!

הקדוש ברוך הוא!

אנחנו אוהבים אותך!

השם

ישחרר את כל האסירים באיראן מהרה,

להחזיר את השבויים מהרה,

להירפא את כל חולי עמו ישראל מהרה,

וייפקדו כל העקרות מהרה,

והצריכים זיווג יתחתנו מהרה,

וירבו שמחות בישראל מהרה.

ובעזרת השם לא יהיה שום איום עלינו משום צד, לא מעליונים ולא מתחתונים.

אמן, כן יהי רצון.

כן, שאלה?

נעבור קצת לקטע של אמונה. שאם אתה אומר שאין סוף, בורא נברא, בורא נברא.

אתה אומר, לא אני. אני אומר, אני טוען. בגלל זה אתה מחזיר נשים בתשובה ואני לא.

כן. זה אחד.

אז על הקטע של האמונה, אתה אומר שלכל דבר אין סוף.

אז למה אתה מאמין?

אתה מאמין בכוח עליון. כוח עליון, בשביל הדת,

זה הקדוש ברוך הוא,

ואתם טוענים שהוא הראשון.

אני לא טוען ככה. אני אומר שאין לדבר סוף מבחינה מוחית שלי.

לא שמענו, אבל פתרנו את הבעיה. אז אתה יודע מה? אני רוצה לחזור בתשובה. במי אני הולך להאמין, באינסוף? אני אגיד לך, במי שמכריח לשיטתך כל מצב בעולם, כולל הציור שציירת,

כיוון שהציור שציירת, שים לב, אתה חי 70 שנה, הוריך חיו 80 שנה,

זה חי 90 שנה, הכי הרבה חיו 930 שנה, נכון?

אבל כל אחד יש לו התחלה וסוף, התחלה וסוף, התחלה וסוף, נכון?

אם יש מצב כזה,

זאת אומרת,

זה לא מצב

של אין-סוף, זה לא רצוף.

זה לא רצוף, זה עם הפסקות.

אז קודם כול, אז אתה אומר שחייב להיות סוף למשהו שהוא קבוע.

לא. אני אומר שאם יש משהו שקבוע כל הזמן ברצף,

מוכרח שיהיה מישהו

שמעל לרצף,

שמכריח את כולם להיות ברצף.

ומי הוא? אחרת, מה מכריח? אחרת, מה מכריח אותם? מה מזיז את הכוח הזה בדיוק? כן, בדיוק, ומה מכריח אותם, במשך כל הזמן?

שמזיז את הכוח העליון? או,

תקרא לו מה שאתה רוצה.

איקס, וואי, הקדוש ברוך הוא,

אללה,

לורד, מה שאתה רוצה. איזה שמות שאתה רוצה לא מפריע לי. אבל ברור דבר אחד,

היה אחד שברא את כולם, לא רק זה.

זה שברא את כולם הוא גם חכם,

שנטע בנו חוכמה אפילו לשאול שאלות ולהשיב תשובות.

זה שברא אותנו והגדיר אותנו בהגדרות שבהן אנחנו נמצאים,

בתבנית שבה אנחנו בנויים,

הוא, החכם הזה,

רצה משהו מאיתנו,

לכן נתן את התורה,

התגלה לאנשים בעצמו,

במעמד הר סיני לעיני מיליונים,

אמר בתורה מה הוא רוצה,

עומד בדיבורו מאז ועד היום, 3,300 שנה,

ניבא את הנביאים קדימה מה יהיה,

כולל מה עם ערפאת,

כולל מה יהיה עוד מעט, מה שהתחלתי בתחילת ההרצאה.

הוא אמר הכול מראש,

ואין אדם שיכול להגיד מה יהיה בעוד

עשר שעות, בעוד... רק הבורא מלמעלה.

נכון. הוא יודע.

לכן... אז למה הוא לא מתגלה אלינו היום? הוא מתגלה, איך? על ידי התורה! על ידי התורה, אבל התורה. יודע מה, אני, בן אדם, תגיד לאפיקורס שלא מאמין, לגוי. תראה, לא בעיה להיות אפיקורוס. אם הקדוש ברוך הוא הוכיח לאברהם אבינו, הוא הוכיח ל... אתה יודע מה זה אפיקורוס? אפיקורוס זה לא אחד, תקשיב, אפיקורוס זה לא אחת שלא לומד.

זה לא אחת שלא לומד.

זה אחד שלומד, לומד, לומד, לומד, לומד, ואף על פי כן יהיה אפיקורוס.

אחד שלא לומד זה עם הארץ, הוא לא לומד.

כן. עצלן זה לא אפיקורוס, זה סתם עם הארץ.

אתה צריך להבין, למה הקדוש ברוך הוא לא מתגלה למישהו ואומר לו את כל הדברים שאני אומר לך? כן. הוא מתגלה, למה לא? למי הוא מתגלה? אלייך הוא מתגלה? בטח.

אני לא מאמין. איך הכרתי אותו? אני לא מאמין.

מה אתה רוצה שהוא...

לפי התורה, הקדוש ברוך הוא התגלה בנבואה.

אם אתה אומר שאתה נביא, אם אתה אומר שאתה נביא,

אתה עוד לא נביא. נביא יודע הכול. לא נביא.

אני אומר, אלוקים מתגלה רק לנגידי. הלו, אתה רוצה שהוא יתגלה אלי עיני ענק. אם הוא מתגלה אליך, אתה הנביא שלי. שואל, אתה רוצה שהוא יתגלה לי עיני ענק?

כן. לא, הקדוש ברוך הוא לא מתגלה לאף אחד עיני ענק.

למה? אם הוא יתגלה לכל האנשים. הקדוש ברוך הוא בא לאדם בידיעה בפנים,

בידיעה, בהשגה,

בנבואה.

נבואה זה רוח ששורה על הנביא ואומרת לו דברים עתידיים, והוא יודע בבירור גמור במאת האחוזים מה הולך להיות. יפה. בלי שום סבבה. ואכן כך זה נהיה.

אבל למה היום? רגע. למה היום? לא צריך.

כל הנבואות כבר נאמרו.

הכול כבר מתקיים.

הכול אנחנו רואים. לא צריך עוד פעם ועוד פעם.

יש לנו את הכול כבר.

כשאתה יודע שהרבה אנשים משתמשים בפלאפון,

וכשלוחצים על הלחיצים,

מתחברים לארצות הברית ויכולים לדבר שיחה טרנס-אנטלנטית,

אם אתה בא מאפריקה,

אתה אומר, לא יכול להיות שלוחצים על כמה כפתורים ומדברים עם מישהו באמריקה.

הוא לא מודע לזה.

בטח, אתה בא מאפריקה, אתה לא יודע. אתה לא מתקדם. אבל אם אתה בן אדם שקרוב,

אתה פעם בחיים שלך נכנסת לחברת פלאפון,

ראית,

יש לך משפחה באמריקה,

ודיברת איתם עם המכשיר הזה, ממילא מאותו רגע ולאה, אתה יודע שפלאפון, ואתה תגיד לכולם, זה פלאפון.

אם אתה רוצה להכיר את הקדוש ברוך הוא,

צריך להיכנס לבית מדרש,

זה לא חברת פלאפון,

אבל שם יש דפי גמרא,

שם לומדים,

שם מסתכלים, שם מבינים, ושם רואים אותו בגדול.

רואים אותו בגדול.

לא בראי החזותית, כמו שאתה חושב שרואים,

אלא רואים יותר מזה בידיעה שכלית. מבחינה רוחנית, שהוא יודע, הוא מסביר להם את שלוש דקות. בידיעה שכלית. בידיעה שכלית.

זאת אומרת, יש דברים שאדם רואה,

יש דברים שאדם רואה,

והשכל משלים לו את התמונה.

זאת אומרת, השכל משלים לאדם את התמונה.

אם אתה רואה עכשיו דבר זז פה באוויר, נגיד פתאום המנורה תזוז באוויר, מה אתה רואה? שהמנורה זזה באוויר.

אבל השכל שלך אומר מה שאתה לא רואה,

שיש פה רוח או מזגן או ונטילטור שמזיז. מאיפה אתה יודע? אתה לא רואה אותם,

אתה לא רואה את הרוח,

אבל אתה מבין, יש דברים שהעין רואה והשכל משלים.

יש דברים שאפילו לא צריך עין.

השכל יודע. מאיפה השכל יודע?

בגלל שהקדוש ברוך הוא נטע בנו שכל ובינה להבין.

באותו שכל מכירים את הקדוש ברוך הוא, באותו שכל רואים אותו בלי לראות,

כמו שיודעים שיש פה רוח שמזיזה.

זה הדבר הגדול שתזכה להאמין אם תיכנס לחברת פלאפון שלנו.

בסדר, עוד שאלה. אז יהיה לך קשר ישיר עם הקדוש ברוך הוא.

הבנת זאת? הבנתי. ברוך השם. עכשיו שאלה למועד שאלה? עוד שאלה.

ככה, אם

אתה אומר,

אני שואל אותך שאלה,

במה תאמין? במה שתראה או במה שאתה תאמין בו?

במה יהיה לך החוקה? אני אגיד לך במה אני אאמין. במה שמוחלט אצלי בשכלי.

מה שמוחלט בשכלי אני אעשה.

אם אני רואה בן אדם שמחזיק...

חקלא יותר חותכת אצלך היום, כיום, אצלנו בתום אדם. אם אני רואה אדם שמחזיק תיק ג'יימס בונד,

והוא נראה אדם מכובד,

אני לא מחויב להאמין שהוא אדם ישר.

לא, מבחינת, בוא נגיד, עזוב ישר.

אז רגע, למה אני... אתה לא יכול לדעת מה כל בן אדם חושב. רק רגע.

נכון. למה אני אאמין? למראה עיניי?

או למשמע אוזניי?

או למראה אמונתך.

או להבנתי. מה תאמין? יודע מה, אתה רואה אותי, נכון? כן. מה אתה רואה עליי? אם אני רואה אחד, לדוגמה,

אם אני רואה אחד, לדוגמה, הולך עם ג'יימס בונד

ועומד ליד תחנה, לאוטובוס, והוא אומר לי, תעשה טובה,

אני אבדתי את הארנק וזה, אני צריך 20 אגורות לנסוע באוטובוס.

מה, אתה חושב שאני אאמין לו או לא אאמין לו?

לא יודע, זה האמונה שלך. אתה תחשוב שאתה,

לא יודע.

מה? עד שלא הגיע אליי דבר כזה אני לא יכול להגיד לו. עכשיו הגיע, הנה אני עומד לפנייך. כשיגיע דבר כזה אתה בא אלי ואומר לי, כן. אני תורם.

אני תורם. תורם לו. אבל אתה יודע אם חסר לו?

אתה יודע אם חסר לו או לא חסר לו?

אתה לא יודע, נכון? יכול להיות, אתה נראה אותו עם תיק ג'יימס בונד,

מישהו גנב, לקח לו את הארמה, נתקע, בא אליי, תיתן לו 20 אגורות, נכון? יפה, יכול להיות שאני אאמין לו, למה לא? הוא נראה מכובד, כי יש לך הרבה יותר. כי לבן אדם עני לא יכול להיות דבר כזה, ג'יימס בונד שעולה 500 שקל. ברור.

הוא היה מקבץ נדבות, הוא היה עושה בזה משהו אחר, דואג לא אותו ולא לבגדים. נכון. אם אתה רואה אחרי כמה דקות שהוא מבקש מעוד אחת, תעשה טובה 20 אגורות, תעשה לנסיעה.

לך תדע, אולי לא הבאת לו מספיק, ונגיד, אבל הוא ביקש 20. אז זהו, אז זו עכשיו האמונה, שראית משהו ואתה אומר שהוא שקרן.

שמעת?

כן. עכשיו אני שואל. אני שואל אותך, אולי הוא חכם, אולי הוא חכם, מה זאת אומרת, במשהו? אני אגיד לך,

אולי הוא חכם, נסיעה עולה 18 שקל,

והוא ידע שאם הוא ייגש אליך ויגיד לך, תשמע, תן לי 18 שקל, אתה לא תיתן לו, מי ייתן לו 18 שקל?

אבל הוא אמר, תשמע, אם אני אעשה בקטנות 20-20 אגורות,

אז כל אחד מהפדיחה ייתן 20 אגורות, בסבל ל-18, יותר טוב לחכות שעה, ובסוף אני אסע,

ממה שאני אגיד 18, ואף אחד לא ייתן לי לנסוע.

אז זה לא אומר שמה שראית ומה ששמעת זה נכון.

אפשר כך ואפשר אחרת, נכון?

אפשר, נכון, אבל כל עוד מה שראית,

מה שראית אתה מאמין.

בהבנה ראשונה. במבט ראשון אתה אומר, ניתן לו. מבט ראשון, מבט ראשון, ראינו את ברק,

כולם הצביעו בעדו,

מבט שני, לא ראינו אותו כבר.

מבט ראשון, ראינו את שרון,

והוא בדרך עכשיו, חזרה לחווה. אתה צריך להבין,

הנקודה היא פשוטה, לא מה שרואים. יש דברים מוחלטים בהם היותר-חשובים, בהם הקובעים.

דבר מוחלט.

מה שאני דיברתי איתך זה דברים מוחלטים, ברורים,

אבל פה, לכל חברה של האנשים יש פה אולי 500 איש, אולי יותר.

שאלת אותי שאלה. מה שתגיד לבן אדם. שמעתי, שמעתי. שנייה, יש לי על זה עוד שאלה. שמעתי. יפה.

רגע. רגע. מאיפה עכשיו, שלא תברח לי השאלה רק,

תשמע אותי.

מאיפה עכשיו?

אני לא אאמין בישו.

ישו הרי ריחף על פני המים, הוא אמר את רוח הקודש, ריחף על פני המים, ריחף באוויר. יפה. למה שאני לא אאמין בו? אני ראיתי אותו עושה דברים שאף בן אדם בעולם לא עושה.

אולי הוא האלוהים? הוא עושה דברים שהוא הכי גדול, שהוא הוכחה. קודם כול, הוא בעצמו אמר שהוא לא אלוהים.

נקודה.

שתיים, אתה צריך להאמין. הוא השליח של אלוהים, נכון? כמו שהנוצרים מאמינים שהוא השליח. גם אתה השליח. למה שאני לא אאמין שהוא באמת שליח? גם אתה השליח. הוא נביא ארץ. אבל אתה גם שליח. אם תראה לי היום נביא ששייך לדתיים, אני אאמין בו. אם אני רואה אותו מרחף באוויר,

עושה דברים ששום בן אדם,

על-טבעיים, אני אאמין בו.

כל מועדון בארץ יש אנשים שמרחפים באוויר.

הם מרחפים באוויר מסמים, זה לא קשה, זה לא מה שיכולים לעשות. לא, לא, לא, לא אלה שעל הקרקע, אלה שמוציאים יונות ומקלות והכול וחותכים אותם במזוודה. הכול טריקים, גם אני יכול לעשות את זה. גם הוא עשה טריקים. הוא עשה טריק בשם השם.

איזה שם השם?

הוא כתב בשם השם, ונכנס באוויר. גם זה במועדון יגיד, אני עושה בשם השם. הופ, הנה יונה.

הנה, בשם השם. אז מה זה בשם השם? זה לא בשם השם, אתה משקר את עצמך.

בוא אני אסביר. הרי אתה משקר את עצמך, אתה יודע שאתה משקר.

הוא יודע שההוא עושה נכון והוא עשה את זה. אסביר לך מה ההבדל.

במעמד הר סיני היו מיליונים,

אצל

ישו היה רק הוא לבד,

והוא יצא עם סיפור מאחורי ההר וסיפר אותו.

לא נכון.

יש גמרא מפורשת, אני יודע את הגמרא. שמה אומרת? יש ככה, מדרש שאומר, שרבנים ראו אותו,

גם עשו אותו דבר, וסליחה, השתינו עליו, ואז מרוב הטומאה הוא נפל למטה ומת,

ואז עשו לו מה שעשו לו, ויש גמרא מפורשת. קודם כול, זה לא נכון, ולא גמרא ולא מדרש. אז למה הרבנים שלי בישיבה התיכונית אמרו לי את הגמרא? אני לא יודע מה מכרו לך שם. הנה העובדה שאני הייתי חילוני בגלל הבולשיט. לא משנה, גם היהודים וגם ה... סליחה, הוא לא נקרא רב. לא,

עזוב את היו. אני אומר לך שהרבנים האלה הם לא רבנים,

לא מתאים לו ללמד ישיבה. בוא תשמע, גם הנוצרים וגם היהודים אומרים שתלו אותו, ולא הסיפור שלך, נגמר. עזוב, לא אמרתי, תלו אותו, תלו אותו, מה שעשו לו. לא משנה.

בקיצור, אתה לא מדייק, יש לך בלבול, פעם שכחת, עכשיו אתה צריך להבין דבר אחד.

הוא היה גילוי שלו, מה שהם מספרים, שהיה לו גילוי, זה היה לבד,

ועשרה שליחים שמעו,

ואחר כך, אחרי 200 שנה נפוץ התורה שלו, שהיא לא שלו, הוא רק אמר כמה דברים, הם כתבו אחר כך,

וככה זה התפרסם.

אצלנו זה היה במעמד של מיליונים.

אם השם היה שולח אותו כשליח,

היה לפחות צריך להכריז לעולם כולו,

במעמד גדול, לפחות כמו ליהודים,

להכריז, תקשיב,

אני לא רוצה יותר...

היום אני בוחר בנוצרים, אבל היה צריך להיות מעמד יותר גדול בשביל

לבטל את הקודם.

לא באים מאחורי ההר ולוחשים למישהו בשקט. מה קרה? הקדוש ברוך הוא מתבייש?

מתבייש בשליח?

מפחד להגיד בקול?

ואיך הקדוש ברוך הוא אמר מראש חוקת עולם לדורותיכם,

שהיא לא תשתנה התורה הזאת ולא תהיה ברית חדשה?

ואיך הוא אמר לא מאסים ולא געלתם לכלותם, להפר בריתי איתם?

אני לא אפר את הברית.

ואיך הוא אמר לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה?

ואיך הוא אמר הקדוש ברוך הוא שלא תשכח מפי זרעו מפי זרעו זרעות עולם?

ואיך הוא אמר הרבה דברים ופתאום בא אחד ואומר אל תאמין לי כל מה שהוא אמר. עכשיו הוא אמר לי משהו מאחורי ההר?

שמע לי.

זהו, זה מה שהוא אמר. נכון, וזה אתה צודק, ענית לי על השאלה. תודה, מתוק, תודה, מוסר. די, די, אני עייף, די. אני רוצה לחזור בתשובה. בוא, שים ציצית לי, נגמור. לא, אני לא שם ציצית, עד שאני לא אגיד את האמת. היי, מה אתה חושב, ערב שלם עכשיו? קח מיני סמינר, תגמור את הכול בבית, תבוא למשרד, שים לך ציצית. תבוא, אני רוצה לדבר איתך פנים מול פנים. על העין? זה אפשר, אני רוצה שתחזור אותי בתשובה. קח את המיני סמינר, בבקשה, בוא.

בבקשה.

אשריך, הנה מיני סמינר.

תבורך מפי עליון.

עכשיו אני אתן לך ציצית, לא, אתה אל תשים עכשיו. אל תשים.

לא, אפשר לשים בלילה, ולא לברך.

תשים בכיפה, כשתחליט, היא תישאר. בסדר?

הנה, בבקשה.

יהיה אפשרי לדבר איתך או לא?

כן, בלי נדר.

בבקשה, תחמיני סמינר.

אשריך ואשריך ככה.

כן, מה?

איפה, איפה?

שם שאלה, הנה פה הבחורצ'יק, שגם היה קשה לו עם השאלה הראשונה.

בבקשה, תן לו.

אשריך הוא שם כיפה עליו.

תבורך מפי עליון.

כן, שאלה.

שאלה.

כתוב שיש לכל בן אדם בחירה, נכון?

יש לי בחירה לעשות מה שאני רוצה?

אתה יכול לבחור בין טוב לרע,

הקדוש ברוך הוא יכול למנוע ממך את הרצון,

או לאפשר לך אותו.

אני מחליט כאילו, אבל מה לעשות? ברור שאתה מחליט, ורק אתה מחליט. אם זה יתאפשר או לא, תלוי בקדוש ברוך הוא. יפה. עכשיו,

כתוב גם שבן אדם לא נוקף אצבעו מלמטה, אם לא אמורים לו לעשות מלמעלה, נכון? רק אתה לא מבין מה הפירוש.

זה לא אדם לא מזיז אצבע, הכוונה הוא לא יכול לעשות כלום, רק הקדוש ברוך הוא הוא שמזיז לו. זה לא הפירוש.

אז מה הפירוש?

הפירוש הוא,

אין אדם נוקף אצבע למטה, נוקף. זה אדם, לדוגמה, נכנס בו קוץ,

והאצבע שלו ננקפה ביוצא לו דם. נוקף זה ככה לעשות, אם היה זה. זה אתה מבין בבית ספר חילוני.

גם אני למדתי את זה ככה, אבל כשלא מבין. ואין למדתי בישיבה, לא בבית ספר חילוני. אז בכל אופן, לא ידעת את הפירוש.

אין אדם נוקף אצבע,

זה שיוצא לו טיפת דם מהאצבע רק אם הכריזו בבית דין של מעלה. זאת אומרת, אפילו דבר פעוט קטן,

איסורים כאלה,

אם אדם כבר נגרם לו כזה דבר, זה אחרי שבבית דין ישבו ושקלו זכויות וחובות, עד שהחליטו איפה ייכנס לו, מתי,

כמה וכו'. בסדר, נגיד שזה לא הבנתי נכון.

עכשיו, יש עוד דבר,

שהכול בידי שמיים, נכון?

הכול בידי שמיים, חוץ מירת שמיים.

כן,

הכול בידי שמיים, השמיים אומרים לי הכול מה לעשות.

לא, גם זה לא הבנתי. אם אני הולך, הם אומרים לי לאן ללכת ומה לעשות, אז למה שכאילו... גם זה לא הבנת, מצטער, אתה בישיבה היית בהפסקה באותו זמן,

אבל הכול בידי שמיים, זאת אומרת, אם תהיה חכם או טיפש, עשיר או עני,

בריא או חולה,

הכול בידי שמיים,

חוץ מיראת שמיים, טוב ורע, לא כאמר.

לא אמרו בשמיים אם תהיה טוב או רע. לא קבעו לך, לא הכריחו אותך ולא אנסו אותך להיות כזה. הבחירה בידך.

זאת אומרת, אתה מחליט מה אתה רוצה להיות, בכל רגע, בכל רגע. עכשיו, קודם, אחר כך,

כל הזמן.

רק את הנתונים ההתחלתיים שלך, לאיזה הורים תיוולד,

כמה איי-קיו יהיה לך.

אם תהיה חכם, תהיה טיפש, תהיה... אז זה לא משנה אם אני עדתי או חילוני,

אם כתבו עליי שאני עשיר, אני אהיה עשיר. נכון. נכון? אז מה זה שאתה לא אמר? אם נגזר עליך במזלך שתהיה עשיר, אז אתה תהיה עשיר, אבל עשיר זה מצב התחלתי.

אחר כך יכול להיות שבגלל מעשיך יגזרו בראש השנה שאתה תעני.

אמרת שכתוב שב... לכל החיים מה... לא דווקא לכל החיים. יש דברים שהם לכל החיים, יש דברים שמשתנים. מה לכל החיים?

דוגמה. יש אדם שלדוגמה יגזרו עליו, שהוא יהיה נכה לכל החיים.

יש אחד יגזרו עליו... לא, זה לא בגלל המעשים. הוא יהיה נכה, כי זה מה שגזרו עליו.

נכון. זה אין מה לעשות, אבל זה גם בגלל גלגול קודם.

יש אדם שיגזר עליו, שהוא יהיה חכם תמיד.

יש אחד שנגזר עליו, שיהיה חכם עד זמן מסוים, ואחר כך ישתתה.

השתתה, יהיה שותה.

לא שותה קוניאק, שותה, טיפש.

יש מצבים כאלה וכאלה. עכשיו, גזרות גם ניתן לשנות ברוב המקרים, לא דברים קבועים.

ניתן לשנות, דוגמה, מזל של אדם שהוא היה עני יכול להשתנות לעשירות,

אבל יש אדם שנגזר עליו שיהיה עני כל החיים, וזה הניסיון שלו, כמו איבן עזרא,

היה כל חייו עני, מה שלא ניסה, לא הלך.

אמר, אם יהיה לו מקצוע,

תאר לך עד כדי כך, אם יהיה לו מקצוע שהוא מוכר נרות,

השמש לא תשקע.

האמנת? אני לא יודע, אני מכיר את זה. זאת אומרת,

פירושו של דבר, יש דברים שנגזרים על האדם, ויש דברים שתלויים בבחירתו של האדם. אז מאיפה אני יכול לדעת אם מה שנגזר עליי? כי אם אני עכשיו,

עכשיו אני רוצה, ההורים שלי דתיים, הם רוצים שאני אחזור בתשובה.

כן. עכשיו אני רוצה לחזור בתשובה, אבל אני מרוויח מזה משהו? בטח. מה אני מרוויח מזה? קודם כל, חוץ מ... עזוב את העולם הבא וכל זה. אני אסביר. קודם כל, בעולם הזה, זה שהקדוש ברוך הוא יהיה קרוב אליך, כי קרוב השם לכל קוראיו,

לכל אשר יקראו, הוא באמת,

קודם כל. זה לא עוזר לי כל כך. בלעדיו אתה לא יכול לזוז, אפילו העמידה שלך עכשיו מת... אמרת שאני לא יכול לזוז, ואמרת לי שאני מחליט מה לעשות, נכון? לא הבנת. יש לי בחירה, אז אני יכול לזוז בלעדות. לא הבנתי, אבל אמרתי שהוא מאפשר או לא מאפשר.

זאת אומרת, זה שהקדוש ברוך הוא אפשר לך כרגע בבחירה שלך לקום,

זה נכון, הוא אפשר לך אבל. אתה בחרת לקום והוא אפשר לך.

יש כאלה שרוצים לקום, לא מתאפשר להם.

יש כאלה חושבים לקום בבוקר, לא קמים, לא מתאפשר, הם רוצים, הם אפילו

כיוונו את השעון,

שעון צלצל, הם לא קמו.

זאת אומרת,

לא כל מה שאתה רוצה בבחירה מתאפשר, הוא מחליט כן או לא,

לפי מה שהוא מחליט על פי מעשיך.

אבל אתה צריך להבין דבר אחד, זה שתהיה קרוב לקדוש ברוך הוא, קודם כל, כל משאלות ליבך

יכולות להתמלא לטובה אם הן בצד ההיתר, לא בצד האיסור. זה דבר אחד.

דבר שני, השלמות הרוחנית שלך.

תחשוב,

תהיה עשיר, תהיה מכובד, תהיה חכם, תהיה נבון,

יום אחד תיפטר ויש עולם הבא.

הרי כל מה שנהנית באיסור,

וכל מה שהשתמשת בכסף באיסור, וכל מה שעשית באיסור,

הרי תקבל על זה עונש בגלל שנהנית מאיסור.

זאת אומרת,

גם ההנאות של כל החיים שלך פה יהפכו לך לרועץ.

אבל אם אתה הולך בדרכי התורה,

אתה יכול להיות גם עשיר,

גם חכם,

גם נבון הכול, בדרך ההיתר.

גם תהיה נהנה בעולם הזה וגם בעולם הבא. אז תבטיח לי שאני, אתה תוכיח לי איכשהו שאני,

שאם בטוח אני נהנה, איך אני יודע. אני מבטיח לך דבר אחד, תקשיב.

לא, לא תבטיח לי כאילו שאני אאמין בזה.

מה זה אתה, אני מבטיח, זה שאתה מבטיח לי לא עוזר לי. אני מבטיח לך, תקשיב.

מבטיח לך, אתה יודע, אני לא מבטיח בדרך כלל, מבטיח לך,

שאם תלך בדרך שאני הלכתי כמו שהלכתי,

תהיה לפחות כמוני.

מה זה עוזר לי?

מה זה עוזר לך?

אני רוצה שיהיה לי שכר בעולם הבא, כמו שאתה אומר. אם יש בעולם הבא, ואני אקבל שם שכר, תוכיח לי שיש. ומה חסר לי בעולם הזה?

מאיפה אני יודע? כלום, כלום. אז אתה מאושר.

כלום, כלום, כלום. אתה רוצה עכשיו לטוס עכשיו לארגנטינה, אתה יכול לטוס?

לא. למה? אין כסף. לי יש.

רגע, רגע, רגע, רגע, לא, לא, אני הולך בלי כסף בכיס.

אני הולך בלי כסף בכיס. תקשיב,

אם אני אומר עכשיו שאני מוכן להגיע לארגנטינה,

על המקום מסדרים לי כרטיסי טיסה, בית מלון חמש כוכבים, לימוזין לבן בדלת,

אני עושה שם שתי הרצאות מבסוט. הוא אומר, טיילו אותי, מטיילים אותי, קחו אותי, תעזירו אותי, מה אני רוצה עושים?

עכשיו אני אומר לך, יש לי הזמנות, ברזיל, ארגנטינה.

צרפת,

ארצות הברית, אוסטרליה,

לונדון באלול ובמדיסון סקוויר גרדן וארצות הברית באלול.

אתה מבין מה אני מדבר?

פלא.

מי משלם? מי משלם? אנחנו. לא.

הם תרמו בשבילם.

הם שלמים בשבילם.

אני הולך בחינם.

אני בחינם.

לא לוקח כסף.

אני מבין, היום ארגנו את ההרצאה,

לא לקחתי כסף על ההרצאה, לא לוקח כסף על ההרצאות. אף פעם ומעולם.

שומע? מה בחינם?

אבל גם הכול אני מקבל בחינם.

הבנת? בסדר. זה טוב? טוב? זה בסדר, זה מצוין.

ואני מבטיח לך שאם תעשה מה שאני עשיתי, אם תלך כמוני,

תהיה כמוני.

בסדר, לא רוצה להיות כמוך. אני רוצה ש... פחות קצת, בסדר. לא, עזוב, גם לא בכלל. אני רוצה שבעולם הבא יהיה לי שכר שתוכל.

מה, יהיה לי שכר בעולם הבא? אני אקבל שכר. עזוב אתה, אני אדבר עלייך. יהיה לי שכר.

אני אדבר עלייך, לא עליך. אני רוצה שתוכיח לי ש... אני רוצה שיהיה לך.

נו, איך? תהיה כמוני. לא, אבל...

מה, לא טוב?

אתה יודע מה זה להחזיר יהודי אחד בתשובה?

מובטח לך העולם הבא.

עולם הבא מאחד.

אחד. אתה שומע? אחד.

אתה מתאר לך מה זה?

אם אני עושה עכשיו יהודי אחד חוזר בתשובה,

כל המצוות שהוא עושה, הוא ואשתו, בבניו,

וכל אלה שהתקרבו בגללו,

וצאצאיו עד סוף הדורות, כל המצוות שלהם שלי.

שומע?

עוד דבר אני רוצה שתאמין.

כל המצוות שהם עושים,

אפילו אם הם לא עשו אותם מאה אחוז,

אני מקבל אותם בחשבון שלי בשלמות מאה אחוז.

לא פגומות שלמות. אני, אם אני עושה מצווה,

יכול להיות שהיא לא שלמה.

אתה יודע מה? בוא נעשה ככה. אני מוכן להיות כמוך,

אבל בתנאי שאני יודע שזה שווה לי לשם.

עוד פעם, אתה מטעה. מבטיח לך. אל תבטיח לי, תוכיח לי.

אני לא רוצה הבטחה. מה, אתה רוצה שאני אשים אותך שם עכשיו שתראה? לא, אתה אמרת שאתה יכול להוכיח הכול, נכון?

שאתה יכול להוכיח במדע אפילו הכול.

כל הדברים שיש, את התורה, את הקדוש ברוך הוא, את הכול. בוא אני אסיר לך מתוק.

דברים שקורים יותר מאוחר, אני לא יכול להוכיח היום.

אני יכול להגיד לך. אז אתה לא יכול להוכיח שיש עולם הבא. בטח יכול.

אז איך אתה יכול להבטיח שאני אשם עולם הבא? שיש עולם הבא, רק זה אתה רוצה.

זה אני רוצה. אבל אתה לא תדע אם אתה תהיה בעולם הבא במצב טוב. אתה יודע מה? אם אני אדע שיש, אז יהיה שווה לי לעבוד. או, אם תדע שיש עולם הבא, שמעתי. אם תדע שיהיה עולם הבא, אתה מוכן לחזור בתשובה. מספיק לך, נכון? מספיק. מספיק. עכשיו בוא, שב פה, שב פה. נו בסדר, אני פה. לא, לא, אני רוצה שתראה משהו, אני אראה לך משהו. שב פה,

אחת מדרכי ההוכחה

שמשתמשים בהם אנשי מדע

זה שיש חיים לאחר המוות על ידי מתים קליניים שמתו וחזרו לחיים,

על ידי סיאנסים על העלאת נשמות, שמדברים עם נשמות של נפטרים,

על ידי גלגולי נשמות,

על ידי היפנוזה,

שאפשר להחזיר אדם ממצב הפנותי לפני אותו עובר, זה אומר שהוא זוכר מעברו הקודם.

ועוד דרך שלא אפרש כרגע,

זה חמש דרכים שכולם, אם תיכנס לאינטרנט, תמצא אתרים שלמים מדעיים שמדברים בנושאים האלה עם הוכחות.

אז זאת אומרת, אני חוסר, אתה מוכיח לי עכשיו. רגע, מוכיח לך עכשיו.

אני אראה לך גלגול נשמה,

ילד בן שלוש,

הדרוזי הזה?

הדרוזי הזה. גם את זה אני מכיר.

אבל ילד בן שלוש,

תסביר את זה, ילד בן שלוש

שבא לעולם

ואומר

אני כבר הייתי כאן, בן שלוש,

הייתי כאן,

אני יודע מי אימא שלי, מי אשתי,

מה עבר עליי, איפה גרתי,

מה היה התפקיד שלי בצבא, איך נהרגתי, הכול,

כשהוא נמצא במשפחה אחרת בכלל,

שלא מבינים על מה הוא מדבר בכלל.

אתה תראה לי אותו אומר את זה?

או שאתה שומעת? בטח. תראה לי אותו אומר את זה. אני אראה לך אותו אומר את זה.

ואז אם הראיתם לך נגמר הסיפור, שם צכצית.

ועוד שאלה אחרי זה.

זה כבר כיפה גם.

אוקיי.

בוא נראה לו, בן שלוש, אבל תשים לב מה הוא אומר.

תשים לב מה הוא אומר.

מילה מילה.

ריגון נשמות היא תיאוריה שקיימת בכל המסורות הרוחניות בצורה פחות או יותר נסתרת.

יש מסורות רוחניות שבהן התיאוריה הזו גלויה מאוד, כמו למשל בהינדואיזם ובמודיעיזם,

גם בדת הדרוזית,

ודתות אחרות, כמו ביהדות, היא יותר נסתרת. זה שייך לסוד, למשל, הקבלה ביהדות.

כך שזו תיאוריה שמאוד מפוצה,

ומחקרים מגלים עכשיו שיש כ-70% מכל האנושות כיום שמאמינים בתיאוריה הזו.

חי אדמים ופיגוע חבלני בבית הממשל הצבאי.

תנועד אבורוקון, זיכרונו לברכה,

איש משמר הגבול בין 38 מעוספייה נטמן בחלקה הצבאית בבית הקברות בעוספייה.

תמיד כשהילד קטן אנחנו שומעים היה מסופר משהו.

זאת אומרת, למה קרה שם? בדיוק ברגע האחרון.

הוא פקעת.

הוא שומע נסות ערי,

ופקעת, ופקע הכול לבניין.

אומר לה, ועדיכא מוכל לחדי ולשפק ותחת.

אמה חסק על הכול ג'רה לישורים זלו דם.

זאת יכולה ללמד מוץ' סייד מוץ'.

תמיד נומד ועדין אנא רע ליהם יפקעת.

אני אדיב.

אני האיש שהיה בגלגול שעבר, נומד.

ו...

אני שירתי במשמר הגבול,

ונפטרתי בלבנון, בגיסור.

זה התחיל בערך כשהוא היה בערך בגיל שלוש, בן שלוש.

היה מבטא שמות בצורה נכונה,

ואז כל הזמן הוא רצה כביכול לפגוש עז.

הם לא ידעו מזה עז.

הם חשבו שיעז זה השכן שלנו שקוראים לו אבו לעז. אז כשבאה אחותה של נבילה אלינו, וסיפרנו את המקרה הזה,

וידענו שהיה אירוע בחודש נובמבר, והבן שלי נולד בחודש נובמבר,

אז היא הבטיחה לבדוק את זה אצל המשפחה של נוהדה בורובי, זכרונו לברכה, שנהרג, והבן שלו במקרה קוראים לו גם עז.

כשהייתי בן שלוש אמרתי להורים שלי שאני ארצה את ההזדמנות שלי.

באנו ממשפרעם לעוספיה,

ואני ואימא שלי ודודה שלי הלכנו ברגל לבית שלי, שהיה.

אני חושבת שהלכנו ביחד.

הוא רוצה שהוא יראה לי את הבית שלי, את רונט.

הוא בא הביתה, נכנס לכאן, כאילו שזה הבית שלו.

הוא הכיר את המקום, למרות שזה היה לא שכנו,

אבל הוא הכיר את זה פה,

אז גרו אנשים אחרים.

הוא התחיל לשאול איפה הדברים האישיים שלו, איפה המדים. הוא התחיל לחפש, אשתו הייתה פה, גם השכנים פה, אנשים.

יום אחד אני יושב פה,

נכנסו אליי

פדיב, שהילד קטן, אני חושב שבגיל שלוש, שלוש וחצי,

אבא שלו ואימא שלו.

הוא איכשהו נכנס אמר להם זה נזי.

ישבנו פה כמה אנשים וזה.

הוא זכר אותי, ואמר זה נזי.

נוהד, היינו,

אנחנו באותו גיל כמעט, הוא קצת מבוגר ממני והוא בן דוד שלי.

והיחסים בינינו היו אדוקים. הטיולים, אני נזכה בהם.

כשהלכנו לטבריה וישבנו על הדשא.

על הדשא, על החוק. שאל את רונית בפגישה הראשונה,

אם אני זוכרת אותו. זאת רונית.

זאת האישה שלי, שהייתה בגודשן הקודם.

אנשים חשבו שכן נוהד חוזר, לא ידעו שזה ילד קטן שאומר שהוא נוהד,

שהוא בא, הנה זה הבית שלי וזה הדברים האישיים שלי, זאת אשתי, זה הבן שלי, והוא החזיק בו את הבעיות שלו ולא נתן לו ללכת.

אז התחילו אנשים פה להגיד לו, זה לא עז, זה עז על ילד אחר, להצביע על ילד אחר.

הוא לא נתן לאף אחד לשכנע אותו, לי אפילו. אם אל תאמיני להם, זה הבן שלי, זה הילד שלי, זה שלי, זה עז שלי,

ואני מכיר אותו טוב. הוא לא נתן לאף אחד לעבוד עליו ולרמות אותו.

אני מרגיש שזה אבא ואני מאמין בגלגול נשמות.

תראו תכף תמונה של שלושתם איך הם קדומים.

בשיחה עם עדיף אני מאוד התחשמתי מזה שמדובר בילד רגיל.

ילד בן 12 שיש לו את התחביבים שלו, את הספורט, את הבית ספר, את החברים, החברות גם שמעתי.

כך שמדובר בילד מציאותי מאוד, שחי את ההווה שלו.

אבל הוא מספר שמגיל שלוש, מה לעשות. יש חלק שלא מדובר בפנטזיות.

מה אתה רוצה, שיצלמו את בגיל שלוש? שיצלמו אותם? שתיים וסרק שלוש דברים.

אלא שמדובר בזיכרונות אמיתיים.

אני צריך לזכור שהייתי גדול,

עכשיו אני קטן. תסתכלו, הם דומים, בשלישייה.

תראו את הקטן ואת זה שנפטר,

זה שנהרג.

תודה.

זה,

אתם,

פלוויזיה ישראלית מביאה מה שהיא לא חשודה על חזרה בתשובה.

אנחנו רואים פה מצב

שכל המשפחה וכל הקרובים

לא האמינו לו בהתחלה.

ומגיל שלוש הילד הזה מספר את הסיפורים ולוקחים אותו והוא מזהה,

וזה התהליך שהוא עובר, והוא מזהה את קבוצת הכדורעף,

הוא היה מאמן בכדורעף,

וכל הפרטים שלו מתגלים נכונים, כולל המספר,

כולל המספר האישי שלו בצבא, הכול בדיוק אותו דבר. עכשיו, זה סיפור אחד.

יש דוקטור שנקרא דוקטור ג'אבר אבו רוקון,

דרוזי,

שהוא מרצה בכל העולם כולו באוניברסיטאות

על תורת הגלגולים שנמצאת אצל הדרוזים. הדרוזים ידועים

כמאמינים גדולים בתורת הגלגול,

ואצלם סיפורים כאלה זה דבר נדוש.

בכל כפר, בכל שבט, ימצאו אנשים

שיש להם את הסיפורים האלה עם ההוכחות שלהם הרלוונטיות.

הוא מרצה בכל העולם, הוא חוקר מהבכירים ביותר בעולם בנושא זה.

זאת אומרת, זה לא דבר חדש.

כאן אומרת האישה, 70 אחוז מהעולם מאמינים

בעניין הזה של גלגולים.

אתם מבינים? עולם נאור, אינטלקטואלי.

איינשטיין,

ניטשה ואחרים האמינו אותו דבר

בתורת הגלגולים,

וכן הלאה.

זאת אומרת, הדברים האלה התבררו,

יש יותר מדי עובדות

בשביל להוכיח את הדבר הזה, ואנחנו לא מדברים אפילו על עשרות אלפים של מקרים.

בארצות הברית, לדוגמה,

בנושא של מתים קליניים שמתו וחזרו לחיים,

יש שם שמונה מיליון אנשים שנחקרו.

אתם מתארים לכם דבר כזה?

זאת אומרת, הדברים האלה היו מוכחים מעל כל ספק.

התורה מדברת בזה,

חכמינו זיכרון המלאכה פרשו לנו את זה, הזוהר מלא מזה.

יש לנו ספר שנקרא

שער הגלגולים,

שרבנו אמר הוא בשם הארי הקדוש,

ולמה מתגלגלים, במי מתגלגלים, ועל מה מתגלגלים, וכן הלאה.

זאת אומרת, הדבר הזה ברור,

רק מה, יש מקרים כאלה שמתגלים,

ואז מתועדים ומהווים מוכחה לאלה שלא מכירים את הנושא הזה.

הבנת מתוק?

עוד שאלה קטנה אמרת.

תן לו את זה מיקרופון.

כן.

כבר אני אתן, כבר, כבר, כבר, כבר.

הוא רק שם ציצית כבר, אז רק רגע.

כן.

תורה מנשה, התורה באה מהשמיים.

כאילו, הקדוש ברוך הוא נתן את התורה למשה, נכון?

כן. אני אומר שכמו שהיה שלמה המלך, והוא היה חכם, נכון?

רואים שהוא היה חכם מכל האנשים.

יכול להיות שמשה רבנו גם לקח,

כתב את כל הסיפור הזה של הר סיני וכל זה.

כתב את הכל, את כל הדברים.

ואז הביא את התורה ואמר, קיבלתי את זה מהקדוש ברוך הוא וכל זה.

עכשיו,

תגיד לי שיש את כל הרמזים האלה ואת כל הקפיצה של האותיות וכל הדברים האלה?

אז אני יכול להגיד לך שהוא גם היה חכם.

חכם, בן אדם מיוחד,

שהמציא את כל הדבר הזה.

הבנתי, אני אגיד לך. ישב על זה ממי שהוא נולד עד שהוא מת,

ורוצים משהו כזה. הבנתי, אני אגיד לך, הוא היה יותר חכם אפילו מלעשות את הטעויות שאמרת.

בוא תשמע מה הוא עשה.

אני בא עכשיו הערב ומחלק ספר אדום.

הוא אומר, הנה, לכולם בחינם ספר אדום. אתם פותחים את הספר, ואני כותב דברי חוכמה.

בין הדברים אני כותב,

אנוכי השם אלוקיך אשר הוצאתיך מסעודיה והבאתי אותך לירושלים.

להרצאה שלי.

ולכן אני מחייב אותך לשמור שבת,

כשרות וכו' וכו'. נו, מה אתה אומר?

אני לא מאמין לך.

לא תאמין לי? לא. למה?

למה שאני אאמין לך? אתה כתבת את זה, ומייד אתה ש... נו, תודה שכתבתי, אני קיבלתי את זה, אני אומר ש...

לא, בשביל זה אני לא מאמין לך. למה? כי יכול להיות שכתבת את זה. מה זה יכול להיות? כי יכול להיות כמו ש... מי כתב את התורה? משה כתב אותה, נכון? אתה אומר. הוא אומר שהוא שמע. מישהו שמע אותו, שומע? זהו. אף אחד לא. אז יכול להיות שהוא המציא כמו שאתה המצאת, ש... יפה. רק מה נעשה שהקדוש ברוך הוא דיבר ומשה היה למטה עם כולם וכולם שמעו ביחד. לא, הם לא שמעו, הוא היה בתוך האוהל מועד הזה, שהוא התעורר לזה. לא, זה עוד... שם הוא כתב.

לא, זה עוד פרשה אחרת.

במעמד הר סיני הקדוש ברוך הוא השמיע לכל עם ישראל ביחד.

כשמשה למטה את עשרת הדיברות ואמר אנוכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים ומטעם. וכולם שמעו. כולם. אז אתה יודע מה? מיליונים. מיליונים. מיליונים. מיליארדים. כן. כן. אותו דבר כמו שישו, מה עשה?

אחד. סיפר סיפור. אחד. אחד. אחד, כן. פה מיליונים שמעו אותו דבר. רגע. סיפר סיפור למי? שמעתי. לחברים שלו, לתלמידים. אחד אבל. בסדר.

התלמידים שלו פרסמו, פרסמו, ותראה כמה נוצרים יש היום. מה אתה לא שמע? אותו דבר, משה רבנו אמר לאיזה חבר שלו, תשמע, היה סיפור חנגליוני. שמעת, אבל לא היה ככה. בסדר, הוא סיפר, הוא אמר לו... לא היה ככה. הוא אמר לו, בוא נעבוד על כולם. אבל לא היה ככה.

מאיפה אתה רוצה להגיד לך? אני אגיד לך מאיפה אני יודע.

אם אני מספר סיפור, אתה שומע? כן.

כשאתה היית איתי רק פה הערב בהרצאה, הגעתי לירושלים,

ובהרצאה היה רק אתה.

נו, מה אתה אומר?

אפשר להכחיש את מה שאני אמרתי? איך אפשר?

אתה שומע? כל אלה באים, אומרים שהם היו פה גם. זאת אומרת, אם יש פה הרבה וראו, אז אני לא אוכל שקר.

לא. זה מה שהיה שם? לא, לא, לא.

היו מיליונים! מיליונים! זה מה שאתה אומר, שהיו מיליונים.

תסכים איתי. אני אומר, בסדר, די, די. אני אומר, בסדר. אתה יודע מה? בוא נגיד ככה, שתי דברים.

כן. יכול להיות באמת

שהיו מיליונים, וכולם שמעו, ובגלל זה אני לא יכול להכחיש.

שברו לילדים שלהם ולכולם עד שזה הגיע אליי, לכאן. נכון?

זה סיפור אחד. סיפור אחד יכול להיות שאיזה קבוצה של אנשים החליטה לעשות איזה ספר. שמעתי, שמעתי. בסדר. תקבלו את הספר, ומאז לא אנשים האמינו שזה לא היה. שמעתי, שמעתי, שמעתי. יפה. ואתה את זה לא יכול להפריך. יפה, כן יכול. הנה.

נו, אז תפריך.

אם אני מקבל ספר,

אם כתוב ספר,

אנוכי השם אלוקיך אשר רציתיך מארץ מצרים,

אז צריך שאני מקבל לספר,

יצאתי ממצרים, נכון?

אחרת מה אתה אומר לי, אנוכי השם אשר רציתיך מארץ מצרים? עוד פעם, עוד פעם, לא הייתי אותך. אם אני אומר, אני פותח את הספר, חילקו ספר, חילקו ספר, חילקו ספר.

כתוב פה, אנוכי השם אלוקיך אשר רציתיך מארץ מצרים. זה היה או לא היה?

מאיפה אני יודע? כתוב אבל, כתוב. נו, הזמן כתוב.

אני אומר לך עכשיו,

אני ה' אלוקיך אשר נתתי לך את הספר הזה, הוצאתי אותך מסעודיה והבאתי אותך לירושלים. אז אם באתי מסעודיה לפה, אז זה נכון. אז זה נכון, ואם לא, אז זה לא נכון. או, מה תעשה אם הספר הזה הוא לא נכון?

הנה, לא נכון.

זה לזרוק אותו. זרוק אותו? כן. פירושו של דבר, כל אלה שקיבלו את הספרים וראו שמה שכתוב לא נכון,

לא קרא איתם,

לא הוציאו אותם, לא אותם, הם אומרים שאת ה...

אבל הם קיבלו, וכתוב עליהם, כתוב עליהם.

הם לא, קודם כל הם לא קיבלו ספרים, איפה הם קיבלו ספרים? אבל כתוב, עיניכם הרואות ולא זר. הם קיבלו ספר אחד. אתה לא שומע? הם קיבלו ספר אחד. מה אתה קובע? מאיפה אתה קובע? היית שם.

משה, כתוב בתורה, בתורה כתוב, עיניכם הרואות ולא זר.

אוזניכם השומעות ולא אחר.

אני... אתה לא מבין אבל מה אני אומר. בטח מבין. אתה לא, כי אתה חוזר על איזה משהו ואתה לא מבין מה אני אומר. ואתה לא שומע מה אני אומר. אני שומע. מה אני אומר? שבגלל שמה שכתוב בעיניכם הרואות... מה ראו? מה ראו? מה ראו? אני הוצאתי אתכם. מה ראו? כן, מה ראו? ואתם מקבלי הספר, ואתם מקבלי הספר שראיתם את כל זה, אתם, אתם, לא אלה שהעבירו לכם, אתם, אתם. אז מה זה אומר, שזה נכון או לא נכון?

זה הנקודה.

הבנת?

עדיין לא מסכימים.

למה אתה לא תסכים? אני יודע שאתה תסכים. למה שתסכים?

באת להסכים? באת לא להסכים. לא, זה לא קשור. שואל אותך שאלה.

יצאו,

נקרע להם הים.

נקרע להם הים. כתוב אתם.

אתם.

אתם אמרתם זה אלי ואנבאו. אתם. אתם אמרתם זה.

זה.

זה מורה באצבע. אתם אמרתם זה אלי ואנבאו. זה אתם או לא אתם?

אחד קוטע את הספר ואומר, זה אני? מה פתאום, אני לא הייתי שם. רגע, אני יש לי עכשיו, הנה, זה חבר שלי. לא, תענה על זה. מה? מה שאמרתי. מה אמרת?

יכולים אלה שהיו

רק להגיד זה,

ואלה שלא היו יכולים להגיד זה. אני אמרתי זה, אני לא יצאתי מכאן למצרים.

כן, זה אני מסכים איתך. או, גמרנו.

עכשיו מקבלי התורה, מקבלי התורה,

קיבלו את התורה,

התחילו לעשות את החגים.

את החגים, איזה חגים? שהם עשו בעצמם.

הם עשו חג פסח.

אלה שהיו במצרים עשו חג פסח, נכון?

פסח, פסח ראשון, פסח מצרים.

יופי, אני שואל אותך.

אחר כך הם קיבלו ספר תורה,

וספר תורה כתוב,

כתוב שצריך כל שנה לעשות פסח, שבעה ימים, פסח,

מצות תאכלו, מצות. למה?

כי כשאתם יצאים ממצרים, הבצק תרם יחמיץ וכו', וכו'. מה שקרה איתכם, תמשיכו, תמשיכו. עוד שנה, עוד שנה, מוטי, כן. עוד שנה, עוד שנה, עוד שנה, עוד שנה, עוד שנה, כל שנה, כל שנה, כל שנה, כל שנה, כל שנה.

אני שואל אותך שאלה,

ספר התורה, אני שם אותו בצד עכשיו, בסדר? שם בצד, שם בצד, שם בצד. אני שואל אותך שאלה, שנה שעברה היה פסח?

כן. היה פסח.

אתה בטוח שהיה פסח?

היה פסח. לפני שנתיים היה פסח? היה. שלוש שנים היה פסח? כן. ארבע שנים? כן, נו. מתי התחיל?

מתי שהחליט הראשון לעשות אותו. מי זה הראשון? לא יודע. מי שיצא ממצרים. זה אתה אומר. אז למה עושים פסח? למה שלא היה או למה שהיה? גם אם יצאו ממצרים, אני לא מכחיש את זה. שואל למה שהיה. עושים זכר למה שהיה או זכר למה שלא היה? בסדר. אתה יודע מה יצאו ממצרים. זכר למה שלא היה. מי יוצא אותם? פסח. מי יוצא אותם? משה.

שחטו פסח?

שחטו. למדנו, עושים זכר לפסח? כן. מצות?

בסדר, היה פסח. כל שנה, היה או לא היה? היה פסח. היה. מישהו אמר שלא. היה. היה, היה, היה.

עוד כמה ימים, חג שבועות, אתה יודע לזכר מה?

שבועות? חג שבועות. בספירת העומר, לא.

זה הסוף של ספירת העומר. נו, הסוף, לסוף. לסוף, אבל מה היה בשבועות?

מתן תורה. מתן תורה, בסענק.

רגע, רגע.

שנה שעברה היה?

מה, השבועות, כן? לפני שנתיים?

נו, הבנתי לך.

מסעימן.

יאללה, בוא מתוק, קח ציצית, חבל.

בוא תהיה איתי כמוני ולעולם הבא.

רצית עולם? רק כיפה, גם כיפה. בוא.

הנה, כיפה.

חיות כפיים, מגיע לו.

שים את הכיפה, מטוסים, שנהנה ממך מהשאר. אה, עשרה אחד, עשרה. כן, עוד רגע, כן, כן.

תן לו, תן לו רגע, הוא רוצה לשאול, כן.

תן לו מיקרופון.

אני מבטיח לך שבניגוד לאחרים זה יהיה הרבה יותר קצר,

קצרצר אפילו.

אני אחזור על דבר ששאלתי אותך אם אתה זוכר בהרצאה האחרונה שלנו בירושלים ברמדה בזמן החנוכה,

בשביל שני סיבות, שכל הכלל הקדוש הזה, שמן הסתם לא היה שם ישמע ויעודד ויסכים איתי,

וסיבה שנייה לדעת היכן זה עומד.

הרי כולנו יודעים, כולנו ראינו פה במקומות אחרים איזה דבר נפלא היה באיצטדיון טדי,

על 20,000 שהיו בפנים ואלפים שהיו בחוץ ואלפים שבכלל לא היו.

רגע, רגע, רבותי, המחירות באים בסוף, אני אתן את הסימן, כמו שאתה אומר.

מה שאני הצעתי לך, כבוד הרב,

ועכשיו אני רוצה שכולם ידעו את זה, מי שלא יודע,

יש ברמת-גן הצטדיון כדורגל על גבול בני-ברק,

מכיל 40,000 מקומות.

אני הצעתי לכבוד הרב שאם הוא יעבוד טוב, אני בטוח שימלא אותו ב-40,000 ועוד 100,000 שירצו ולא יוכלו להגיע.

אז קודם כול אני עכשיו מודיע לכולם, למי שלא ידע.

40, לא משנה. אתה שואל איפה זה עומד.

כן, איך אז זה עומד, כי פעם אתה התפרסת לדלת פתוחה או משהו כזה. לידיעת שכר,

אנחנו קבענו תאריך

לתת זן באף.

בלי נדר.

אנחנו מקווים לעמוד בזמן. בלי נדר, בלי נדר. אם לא, זה יידחה בחודש כנראה לתמוז,

אבל בעזרת השם עד חודש אלול, אם ירצה השם,

מקווים שיהיה ברמת גן 42,000 אנשים.

תודה.

כן?

כן. מהנשים שמה הצביעו נכון? מישהי שמה רצית לשאול? כן. תן לה בבקשה מיקרופון.

כבוד הרב, אני רציתי לדעת לגבי הסיפור של גלגול נשמות, למה אין סיפור כזה יהודי?

על ילד שיגיד שהוא היה איזה רב,

למה למה למה להתחיל להביא סיפור דרוזי?

משהו שיותר קרוב אלינו, שיותר יכול להיות. מה שאתם בטלוויזיה צילמה זה את זה.

אני לא נתקלתי פיזית עם אחד כזה. אם הייתי נתקל, הייתי מצלם. אין איזה סיפור מפורסם?

אז בינתיים אני משתמשת, לא יהיו סיפורים כאלה רבים.

יש ספר נשמת אדם

שמביא שם סיפורים, עשרות סיפורים כאלה. ניתן להשיג בספריות

בבני ברק ובירושלים.

יש הרבה מעשים כאלה, אבל מצולמים כמו שזה מצולם, אין בהבטחתי.

סליחה, אני משתמש בזה.

כן?

הנה ידידנו משכבר הימים.

תן לו בבקשה.

כבוד הרב,

פעם שעברה שהיינו כאן,

אני דיברתי בקשר למלחמה,

ואתה הסברת שבגלל שאין נביאים היום אנחנו לא יכולים ללכת למלחמה,

אבל אם מכריזים עלינו מלחמה מותר לנו ללכת למלחמה.

עכשיו, מה אתה אומר,

מה זה מלחמה?

כי נהגים לנו כל הזמן יהודים,

זה לא מלחמה?

קודם כול, לא אמרתי מדויק מה שאמרת, שבגלל נביאים חסרים אנחנו לא עושים מלחמה, או כן עושים מלחמה. ברגע שאנחנו נמצאים במצב

שצריכים להתגונן מפני מי שבא עלינו, מותר לנו, הבא להורגך השכם להורגו.

בין אם ההגדרה היא מלחמה ובין אם לא, מותר לנו להתגונן ולשמור על חיינו ועל נפשנו.

השאלה בכמה להשתמש בכוח זו שאלה קשה,

שצריכים לתת את הדעת ושיקול הדעת.

הקבינט הביטחוני מחליט מה שהוא מחליט.

אם היו מתייעצים עם תלמידי חכמים, אני מאמין שהמסקנות היו שונות.

אבל הבעיה היא שלא מתייעצים, ולכן מחליטים מה שמחליטים.

זאת אומרת,

אנחנו יודעים שאנחנו עדיין בגלות.

אנחנו עדיין בגלות, כמו שהסברנו כמה פעמים.

עדיין לא נגאלנו. כל זמן שלא נגאלנו על ידי הקדוש ברוך הוא, אנחנו בגלות.

בגלות

אנחנו צריכים לדעת להיזהר בעדינות

עם כל הסובבים אותנו, כיוון שאנחנו כביכול מסורים בידיהם.

מה שאנחנו חושבים, שאנחנו במדינה עצמאית,

זה אומר שאנחנו כבר לא בגלות, זה טעות. עובדה, הטעות הזאת מוכחשת בפועל, במציאות,

שאנחנו מותקפים במדינה העצמאית שלנו מבית ומחוץ.

זאת אומרת, אנחנו עדיין בגלות. אין לנו גאולה,

לא ביטחונית ולא פיזית ולא כלום.

אנחנו באותו מצב, רק במקום שהיינו בגטו באירופה,

היום אנחנו בגטו פה.

אנחנו סגורים

ואנחנו מוקפים אויבים,

ואף אחד לא רוצה ביקרנו מסביב.

אנחנו בבעיה.

איך מתנהגים? אם היו שואלים את חכמי התורה ומתנהגים על פיהם,

מה שלא הרבה מהציבור יודע מה כוחם,

אז היינו במצב הרבה יותר טוב, ודאי.

אם היינו עושים מה שצריך, כמו שאמרנו הערב, לחזור בתשובה לאבינו בשמיים,

אז היינו מקצרים בכלל את כל התהליכים לגמרי.

אבל אם מחליטים התמין לפעול

בהרגשות בטן ומותן,

התמין להפציץ ולעשות,

אנחנו רואים שזה לא מועיל.

אם חשבנו שהפלסטינים יתכופפו אחרי F-16,

אתה רואה שזה בדיוק הפוך.

זה לא נותן,

אם יבינו שזו גזירה, ושוב אני חוזר, שזו גזירה משמיים,

והיא אינה תלויה, התמין,

במסקנות של ועדות מסוימות,

ולא יעזור אם יישב הקבינט יומם ולילה.

מה שנשלח לעברנו מתאפשר בגלל מעשינו.

אם נשנה את מעשינו,

ישתנה גם המצב שלנו.

אומנם אנחנו חיים בתקופה

שיש בה אלפים של ניסים, אלפים של ניסים.

זה ממה שהתפרסם, כמה הם ניסו ונכשלו.

מה עם כל מה שהם רוצים להוציא לפועל ולא מגיעים לידי אפילו.

זה דברים שהקדוש ברוך הוא שומר עלינו. בין ובין, בלית ברירה,

אז קורה מקרים, גם אסונות, רחמנא לזמן, שלא היינו רוצים לשמוע ולא לדעת מהם.

אבל אנחנו חיים בתקופה שלמרות שאנחנו לא בסדר, הניסים מקיפים אותנו מכל עבר.

הרי כל ניסיון שלהם היה יכול להיגמר,

השם ירחם.

וברוך השם,

אתה רואה שעד לפני המקרה בנתניה, שבועיים ימים,

ניסיונות

חוזרים ונשנים ברכבת, בכל מקום,

מכוניות תופת שלא מתפוצצות, מטענים שמתפוצצים להם ביד, וכן הלאה.

כל זה, אתה מבין, ניסים והשגחה מאיתו יתברך.

אבל אנחנו, במקום

להבין שהקדוש ברוך הוא מרחם עלינו, אנחנו ממשיכים בשאננות.

חיים את היום-יום,

פותחים את הרדיו בבוקר, ואומרים, נו, מה קרה אתמול?

זהו, וממשיכים הלאה.

מקרה כזה, מקרה אחר, ומקרה רודף, מקרה, אנחנו שמונה חודשים תקועים במצב הזה.

ולא מבינים.

זה לא ישתפר. אני מסביר עוד פעם.

זה ילך ויחריף. ילך ויחריף.

תכף אתם תראו שאומות העולם יתחילו להתרגז עלינו, וסנקציות והכול. ואתה זוכר את ההרצאה שהייתה פה,

המהפכה החילונית ויש קלטת כזאת,

שבה אני אומר שעוד מעט גם יגרשו את כל היהודים מכל הארצות, בכל העולם כולו,

אל מדבר הערים.

זאת אומרת, המצב מתקרב מרגע לרגע יותר ויותר לפיצוץ גדול.

אין מה לעשות.

רק אם נבין,

נתקרב לאבינו שבשמיים הדברים יחזרו על אויבינו ולא עלינו.

זה אנחנו צריכים לשאוף ולעשות.

עכשיו, עוד משהו.

אנשים אומרים שהכי

מסוכנים הערבים זה בעזה, בחברון, בשכם.

עכשיו, זה לא כל כך נכון.

הערבים הכי מסוכנים זה לא בחברון, שכם

או עזה,

זה ביפר,

זה בלוד.

אוקיי.

כי הם במרכז.

כל מי ששונא הוא מסוכן.

זה לא משנה אם הוא יהודי ואם הוא גוי,

אם הוא ערבי או אחר.

כל מי ששונא הוא מסוכן, הוא מסוגל לעשות דברים שלא ייעשו.

לכן צריך להיזהם מהשנאה,

וצריך לא ללבות את השנאה,

וצריך לגרום עד כמה שיותר שיהיה שקט.

אבל איך עושים את זה?

מוציאים אותם.

לא, אתה חושב שפתרונות, אתה מבין, אתה,

אבל זה כתוב בזוהר,

שעם ישראל מצורע, הם העיפו קר ישמעאל.

אנחנו יכולים לנצח את כל העולם רק בדבר אחד, להתדבק לאבינו שבשמיים. לא כוח,

רק מוח.

בלי כוח.

ללכת בדרך התורה, זו הבטחה.

קראת פרשת בחוקותיי?

כן, הפרשה השבוע. כן. מה כתוב? אתם רוצים שאני אתן את גשמכם בעיטם, והארץ ייתן נבולה,

ושכבתם ואין מחריד, וחרב לא תעבור בעצמכם,

ונשבת יחיה רעה מן הארץ.

אתה רוצה כל זה שיתקיים?

אז אם בחוקותיי תלכו,

אז ושכבתם ואין מחריד.

אם בחוקותיי תשמרו את כל המצוות כחוקה,

בלי הרבה שאלות, לעשות מה שצריך, תראה בפועל את הכול.

וישיג דיש את בציר, ובציר ישיג את זרע,

הכל יהיה, אפילו הטבע ישתנה לטובתנו. הטבע.

הטבע.

פירות יבשילו מהר, לא יחסר כלום,

לא יהיה מתולע,

תהיה ברכה, לא נחסר מים.

היום המצב על הפנים.

אין גשמים כבר כמה שנים,

אין תיירות,

אין ביטחון,

אין כלכלה.

עניים, סמים,

תינופת,

בעיות מכל צד. איך שאתה לא מסתכל, אתה במצב לא טוב.

רק תקווה אחת. מה כתוב בסוף, משנה בסוטה,

אחרי כל הצרות שנמנו שם, שיהיו בדור האחרון של הקבוצת המשכה, מה כתוב?

אין לנו על מה לשער, אלא על אבינו שבשמיים.

זה מה שנשאר.

עכשיו עוד משהו.

בירושלים, אני יודע, להגיד בדיסקו-טקים יש הרבה ערבים שהולכים,

ובסוף מה קורה?

הם הולכים עם בחורות ישראליות יהודיות,

ובסוף התברר שהיהודייה כבר... נשואה לערבי. וגלה בכפר. ובכפר ערבי. למה לא עושים משהו בשביל לעזור נגד? כל הבעיה מתחילה בחינוך הקלוקל שהשמאל הביא עלינו פה, במדינתנו הקטנה.

למה?

בגלל שהם רצו תערובת

של גויים ביהודים.

התורה אמרה, הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב.

התורה אומרת, והבדלתי אתכם מכל העמים.

התורה אומרת, קדושים תהיו. התורה אמרה דברים שאנחנו צריכים להיבדל מאומות העולם. לא בגלל שאנחנו מחזיקים מעצמנו כך או אחרת.

במסגרת התורה ומצוותיה אנחנו צריכים להיות מובדלים.

לא מובדלים, נטמעים.

נטמעים. מתערבבים, מתבוללים.

האומה הזאת החזיקה 3,300 שנה בין כל התרבויות בעולם

בגלל ההבדלה.

אם לא הייתה הבדלה, מזמן היינו נטמעים ונבלעים בין האומות ולא היה ניכר

זרע ישראל.

מה ששמר זה הגרעין שלא עזב את התורה והמשיך. ככה הקדוש ברוך הוא אמר שהוא רוצה,

ככה אנחנו צריכים לעשות.

החינוך החילוני,

הכפרני, אומר אחרת.

הוא אומר עירוב,

שיתוף,

ביחד, הפך מן התורה.

ממילא התוצאות באות אחרי זה.

ואז ילדים אומרים, אתה מבין, מה ההבדל בין לבין?

באמת מבחינה אנושית הוא בן אדם ואני בן אדם.

זה לא משנה מי אני ומי הוא.

אבל התורה שלנו מצווה אותנו כך.

לדוגמה, אצלם,

אם ערבייה תתחתן עם יהודי,

אז חביבי, זה נקמה.

מה פתאום ערבייה? זה חילול המשפחה.

חילול המשפחה.

שמעת פה את היהודייה שהייתה פה, אני קורא לה כבר יהודייה, שתהיה בריאה,

שהייתה פה, שהיא אמרה שהיא פוחדת שרוצים להרוג אותה.

אתה מבין מה זה בשבילם?

זאת אומרת, אצלם זה כבוד המשפחה מעל לכול. ככה אתה צריך להבין.

אצלנו, התורה אוסרת עלינו להתערב.

אם נקיים את זה, ממילא,

לא יחולו עלינו כל הגזרות.

אבל אם לא, הנה אנחנו סובלים.

ואז באמת יש תערובת, ואחר כך בוכים ההורים.

למה? פתאום הבת אומרת, תשמע, אני נמצאת בכפר כזה וכזה, או אני נמצאת

אצל נוצרי שם באיזשהו מקום, או לא משנה מה.

אחר כך צריך,

פתאום, אתה מבין,

מתחתן בחור עם נוצרייה או עם ערבייה,

ואז צריך להיות ברית.

אי אפשר לעשות ברית. לא עושים ברית לילד שנולד מן הגויה.

אין ברית.

ואז צריך לעמוד הסבא נדהם ונכלם,

יש לו בן ואין ברית.

יש כאלה שלא מבינים, עושים ברית.

אתה מבין מה נגרם? מתי הם מקבלים את הבום?

כשזה מגיע אליהם הביתה.

לפני כן הם מדברים בפתיחות, כאילו, מה יש?

את הסבל סובלות המשפחות לאחר מכן.

מה צריך לעשות? הסברה.

כמה שיסבירו יותר, יפיצו יותר חומר בעניינים האלה, זה יכול להועיל. ואני יודע שיש ארגונים,

שמתמחים בזה ועושים מה שאפשר, ואפילו

מנסים לחזור לכאלה שנקלעו כבר לצרות, לחלץ אותם.

עכשיו, רב,

יש לי משהו מאוד אישי.

אז בואו נשאיר אותו בינינו.

יש אפשרות, כי זה מאוד דחוף לי. נדבר בסוף היום. בסדר. תהיה בריא.

תודה.

כן, עוד שאלה פה, כן? אחרונה.

בבקשה,

תן לשאלה פה.

כן, תשאלי בינתיים. טוב.

יש לי שאלה לגבי המחלוקות שיש בעם ישראל.

אני חושבת שהקדוש ברוך הוא מדקדק איתנו,

עם המגזר החרדי ועם העולם של בעלי התשובה,

יותר מאשר עם יהודים שאינם שומרים תורה ומצוות.

וקודם כול, לפי נקודת רות שלי, אני חושבת שאנחנו צריכים לתת דוגמה,

כן? כי אני לא רואה שיש אחדות.

אני כמעט שלוש שנים בתשובה.

אני לא רואה שיש כל כך אחדות בעולם החרדי.

וזה לא חס ושלום מתוך חוסר אמונה או מתוך הקפדה או קטרוג,

זה פשוט המציאות.

אז השאלה שלי, ממה זה נובע?

זה שולל את ברסלב, זה שולל את שס, זה שולל את ההוא, והוא שולל את הזה.

המקרים, דווקא במקרים קשים יש אחדות.

אז למה, כאילו, למה זה קורה דווקא במקרים קשים? למה לא להיות מאוחד תמיד?

תמיד.

ואני חושבת שהיה איזשהו תקשור עם אוטיסט ברדיו.

עזבי, עזבי. אוקיי, בסדר.

עכשיו בואי אני אגיד לך, את צודקת, יש בעיה של אחדות, נכון.

את צודקת שיש מחלוקות.

את צודקת שאם הכול יתוקן, הכול יהיה בסדר.

אבל זה הגלות.

הגלות זה עונש, והגלות היא גם בין תלמידי חכמים,

בין החרדים,

בין החילונים,

בין החרדים לחילונים. זה הגלות, הגלות. אבל יש דברים שבזכות הבחירה שלי אני הורסת,

ואני בונה. עובדה, עובדה, עובדה, שכולנו מבינים את זה. תשאלי את כולם, כולם מבינים שזה הורס,

וכמעט אף אחד לא תורם בשביל שזה לא יהיה.

הרבה מדברים שאסור לדבר לשון הרע,

ומדברים לשון הרע.

הרבה אנשים יודעים שאסור להוציא שם רע, ומוציאים. הרבה אנשים יודעים שהם לא רוצים שתהיה עליהם עין צרה,

ועיניהם צרה בשל אחרים.

הרבה אנשים מדברים הרבה, נכון?

זה תיקון אישי של כל אחד של מידותיו.

אבל להגיד את זה, זה יפה.

לבצע, זה היה קשה, ולא הרבה עומדים בזה,

בפרט לא לאורך זמן, זאת הבעיה.

אבל אם עושים מעשים,

מעשים, כן? דוגמה, אחד הדברים הגדולים שיש בעם ישראל

זה חג פורים, נכון?

כי פורים זה כפורים.

תארי לך שכיפורים נתלה בפורים.

למה?

בשביל להתחפר ביום כיפור צריך שגם יהיה בן אדם לחברו.

אם אין אדם לחברו, אין מחילה.

קודם כל. קודם כל, נכון?

אז אין מחילה.

למה? קודם כל, בין אדם לחברו, נכון? יופי.

עכשיו, בפורים מה יש?

משלוח מנות איש לרעהו,

מתנות לאביונים,

כולם רצים אל כולם, כל אחד נותן משלו, שפע, חיוכים, כולם.

זה מה שצריך.

אבל זה רק בפורים.

צריך כל הזמן. אבל זה בפורים.

מה נעשה?

אם היינו יודעים להמשיך את זה הלאה,

אז היה לנו כל הזמן כפורים.

פורים בפורים ממש.

מה אנחנו עושים? הנה

אלף

משפחות, משלוח, מנות, איש לרעהו.

אנחנו עושים, משתדלים.

אני עשיתי עד עכשיו, ואתם עושים איתי היום.

ביחד אנחנו עושים.

כמה שנקרב יותר יהודים לאותה הכרה, יש סיכוי שזה יקדם.

אבל אם נעמוד מנגד,

אז זה יהיה קשה, את צודקת.

הפערים נמשכים,

כל אחד חי את ארבע העמות שלו,

לא רבים מסתכלים אצל השני בשביל להועיל לו.

אומנם המון חסד,

אנחנו עם מיוחד בחסד.

אין כמו העם הזה בחסד.

אין.

אין.

מחלקים אוכל ומזון פה בירושלים, ובבני ברק, ובאשדוד, ובבית שמש, ובכל מקום.

מזון, ותלבושת, וחולצות ליתומים, וגמחים בלי סוף.

מאות סוגי גמחים, שזה לא יאומן.

כל זה נעשה חסד, וזה מה שמגן עלינו באמת.

כי מצד הזכויות שלנו, אם לא היו לנו את הדברים האלה,

והיום כל החסדים הם כמו הקורבנות.

כמו הקורבנות.

מה שהיה מכפר בבית המקדש, מכפר החסדים האלה.

אבל עדיין בתיקון המידות האישי של כל אדם ואדם, זה נתון לעבודה.

אז זה מה שאני מתכוון. אני רואה סיפורים חוברות בעבודה. די, די, בלי סיפורים. אני שואל אותך, מה נעשה? לא, לא. לעצתך, מה נעשה?

הרב, הרב, אני רוצה להגיד את זה. מה נעשה? לא משנה. אני בחיים לא ראיתי בית יהודי אמיתי.

אני זכיתי להיות אצל הרב בשבת, אצלך בשבת,

לפני שנתיים וחצי.

איך לא הרגשתי?

ישבנו עם הרב,

אותו זמן זה היה פרשת השבוע על רבקה ואלעזר,

היינו רווקות.

וראיתי בית יהודי אמיתי, באמת,

בית יהודי אמיתי.

קשה, אצל הבעלי תשובה קשה לראות את כל הקליפות, כל התיקונים.

אין כבוד האישה באמת.

אני רואה את החברות שלי מקרוב, כאילו כל מה שצריך להיות ביהדות, אין את זה אצלהם.

והכל תחפושת, הכובע לא קובע, מי לא מועיל, וזכרנו גם מזיק. את רואה מה עשינו עכשיו?

עשינו לשון הרע עכשיו. זה לא לשון הרע, זו מציאות.

מציאות, מציאות, אם אומרים אמת, אמת. זה אמת. אמת לא טובה, אמת שלא עוזרת, לא מועילה,

זה לשון הרע. זה מועיל.

כי יש דברים, אולי אני נמצאת פה בשם חברה גם,

שלא יכלה להגיע,

ועוברת דברים מסוימים,

שאם הרב יכול לתת לה תשובות, לתת לה עצות, להתחזקות, בעבודת השם. טוב, טוב. בקיצור,

מה שאת אומרת ידוע,

מה שצריך לעשות זה בעבודה האישית, את צודקת,

יש לנו בזה בעיה, אנחנו צריכים להתמודד איתה.

אבל מה, כשכל אחד ניגש לכל אחד ונותן, זה עושה קרבה.

כל הדברים האלה של נתינה, של חסד, של עזרה,

כל הדברים האלה קושרים אותנו יותר בעבותות של אהבה.

ככה צריך לעשות ולהרבות, ובעזרת השם יברך,

במהרה אני מקווה שנבשח.

הנה, אני אראה לכם לסיכום, לסיכום.

קודם כול, אני אראה לכם דבר חדש שאנחנו עשינו,

חדש-חדש.

אנחנו עשינו,

התחלנו לעשות סרט,

שהשווי שלו הוא יקר מאוד, לא אגיד תמהר כי אתם לא תאמינו,

אבל זה סרט על עשרת המכות.

אנימציה.

אנימציה זה ציורים, ציורים בתנועה.

ככה רואים?

זה רק

מודל קטן, מודל קטן, לסרט המלא שיהיה.

ככה תראו

איך עשר המכות נותנות המחשה.

ואחרי זה נראה את הסרט על רבי עקיבא.

סרט על רבי עשר המכות.

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, נכון?

אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה

שם, שם, שם.

שם, שם.

שם, שם.

שם, שם.

שם, שם.

כל זה בציורים, יהודים יקרים. כל זה ציורים.

שם, שם.

טוב או לא טוב?

זה רק ההקדמה למה שיהיה בעשרת המכות, וזה אפס אפסים לעומת מה שהיה.

כן, יהודים יקרים, עכשיו נראה את רביח עקיבא.

רגע, אני רוצה להודיע, ברחוב תחכמוני 2, פה בירושלים,

נפתחה חנות של כל הקלטות של שופר, ניתן להשיג שם CD, טייפים חדשים שיוצאים.

אם מי שירצה יוכל לגשת תחכמוני 2,

שם ניתן להשיג

כל חומר, במקום

להגיע עד בני ברק או בדואר.

כן,

אורות.

השם יזכה את כל הקהל הקדוש לכל טובה וברכה.

כי פורים זה כפורים.

כפורים נתלה בפורים. למה? בשביל להתחפר ביום כיפור צריך שגם יהיה בן אדם לחברו.

אם אין אדם לחברו, אין מחילה, קודם כל, נכון?

אז אין מחילה.

למה? קודם כל, בין אדם לחברו, נכון? יופי.

עכשיו, בפורים מה יש?

משלוח מנות איש לרעהו, מתנות לאביונים,

כולם רצים אל כולם, כל אחד נותן משלו שפע, חיוכים, כולם.

זה מה שצריך, אבל זה בפורים.

מה נעשה?

אם היינו יודעים להמשיך את זה הלאה,

אז היה לנו כל הזמן כפורים.

כפורים ופורים ממש.

מה אנחנו עושים? הנה

אלף משפחות, משלוח, מנות, איש לרעהו.

אנחנו עושים, משתדלים.

אני עשיתי עד עכשיו, ואתם עושים איתי היום.

ביחד אנחנו עושים.

כמה שנקרב יותר יהודים לאותה הכרה, יש סיכוי שזה יקדם.

ממון חסד.

אנחנו עם מיוחד בחסד.

אין כמו העם הזה בחסד.

אין.

אין.

מחלקים אוכל ומזון פה בירושלים, ובבני ברק, ובאשדוד, ובבית שמש, ובכל מקום.

מזון, ותלבושת, וחולצות ליתומים, והכול.

וגמחים בלי סוף.

מאות סוגי גמחים, שזה לא יאומן.

כל זה נעשה חסד, וזה מה שמגן עלינו באמת. והיום כל החסדים הם כמו הקורבנות.

כמו הקורבנות.

מה שהיה מכפר בבית המקדש, מכפר החסדים האלה.

אבל מה? כשכל אחד ניגש לכל אחד ונותן, זה עושה קרבה.

כל הדברים האלה של נתינה, של חסד, של עזרה,

כל הדברים האלה קושרים אותנו יותר בעבודות של אהבה.

ככה צריך לעשות ולהרבות, ובעזרת השם נתברך, ומהרה אני מקווה שנלבשח.

בהפצת 100 קלטות כאלה ניתן לפעול הרבה למען כלל ישראל.

טרום 100 שקלים עבור 100 קלטות הוזכה בכל תוצאותיהן.

03-677779 תודה.

אם רצונכם לשמוע עוד על יהדות,

או אם יש לכם שאלות בנושאים הקשורים ליהדות,

צלצלו אלינו ל-03-677777903-677777. או אם לרצונכם להיכנס לאתר האינטרנט של ארגון שופר,

www.supar.net